חידוש המשא ומתן על הסכם ביטחוני בפריז הניב מספר הסכמות, אך ההתפתחויות האחרונות על רקע העימות בשטחים הכורדיים מציבות חשש מול הכוונות של טורקיה, המשטר הסורי וגורלו של המיעוט הדרוזי.
ד"ר גיל מורסיאנו, מנכ"ל מכון מיתווים, בראיון ללוסי אהריש וג'קי לוי בתוכנית רצועת הביטחון בגלי צה"ל, על השלב הבלתי נמנע של “היום שאחרי” המלחמה בעזה - שלב שישראל הגיעה אליו ללא תכנון סדור וללא
אירופה נמצאת בעיצומו של שינוי עמוק בתפיסת הביטחון שלה. על רקע מדיניות אמריקאית בלתי צפויה, במיוחד בעידן טראמפ, ומתחים גוברים עם וושינגטון, גוברת ההבנה ביבשת כי הסתמכות כמעט מוחלטת על ארה"ב ונאט"ו
אודי גורן, ממובילי 'עוגן לעתיד' משוחח עם ד"ר (סא"ל במיל') עומר צנעני, ראש היחידה המדינית-ביטחונית המשותפת של מכון מיתווים וקרן ברל כצנלסון, על השלבים להחלפת שלטון, מה המשמעות של פירוז? איך זה
ד"ר מאיה שיאון צדקיהו, מנהלת תוכנית יחסי ישראל–אירופה במכון מיתווים וחוקרת בפורום אירופה באוניברסיטה העברית, התייחסה בראיון לרשת ב' עם רועי קייס להתפתחויות סביב גרינלנד - והזהירה מפני השלכות
ד"ר גיל מורסיאנו, מנכ"ל מכון מיתווים ומומחה איראן: "6 או 7 דברים צריכים לקרות לפני נפילת המשטר, ואנחנו עדיין לא שם. זה גדול מדי מכדי ליפול. יש כאן מנגנונים מאוד גדולים שאי אפשר לפרק בין לילה.
ההתנגדות הישראלית לפתרון שתי המדינות וחדירת רעיון ה"הגירה מרצון" למיינסטרים הישראלי מציבות בקדמת הבמה את הסיוט של ירדן
פודה מתקשה למצוא אופק חיובי למצרים. "אם להיות בוטה, אני לא רואה שום נקודת אור. הבעיות של הכלכלה המצרית מבניות ואין להם כמעט משאבי טבע, ולכן הם לא מצליחים להיחלץ מהבוץ".
המהלך האמריקאי להחלשת האסלאם הפוליטי בירדן, במצרים ובלבנון מציב את המשטרים במדינות אלה בדילמה פנימית. בישראל, שלא במפתיע, בירכו על הצו וחשו לחבר אותו לזירה הפנימית.
ונצואלה ניצבת בפני עתיד מעורפל תחת שליטה אמריקנית זמנית, כשהיא מנסה לבנות מחדש מוסדות דמוקרטיים שחוסלו • ארה"ב מוכיחה לעולם כי האינטרס הביטחוני והכלכלי שלה גובר על כללי המשפט הבין-לאומי והריבונות
בדרך עקומה: ההחלטה הישראלית לאשר את עסקת הגז עם מצרים הייתה נכונה. ראש הממשלה שגה באופן שבו הגיע אליה.
דווקא בימים סוערים ביחסים בין העולם הערבי לישראל, "פורום סלאם" שפועל בחסות משרד התרבות המרוקאי יעניק פרס לעינת לוי, שמתגוררת במרוקו: "זה מרגש מאוד, ומשדר מסר ברור על עמדת הממשל - מדינה ערבית
ד"ר חיים קורן, חוקר במיתווים ולשעבר שגריר ישראל בדרום סודן, התראיין ברשת ב' בעקבות ההכרה של ישראל, לראשונה בעולם, בסומלילנד. מה חשיבותה של ההכרה, איפה נמצא האזור ומה עשויות ההשלכות? מוזמנים להאזין.
אחמד א־שרע הצליח מאוד ביחסי החוץ שלו והוא עומד בפני אתגרים משמעותיים בזירה הפנימית. ישראל חייבת להתעשת במהרה ולאמץ חשיבה גיאופוליטית סדורה, שתתרגם את עליונותה הצבאית להבנות מדיניות עם סוריה.
מסמך אחד, עבה ויבשושי למראה, משרטט איך ארה"ב רואה את העולם בעידן הנוכחי. מאחורי השפה הבירוקרטית מסתתרת תפיסת כוח חדשה: פחות ערכים, יותר אינטרסים, פחות סדר עולמי ויותר America First. מהי דוקטרינת
"שיקום סביבתי איננו פעולה טכנית, אלא תנאי ליציבות ביטחונית ארוכת טווח", אומרת מגר. "פסולת הבנייה היא לא רק אתגר הנדסי, אלא גורם שמייצר סיכונים בריאותיים, סביבתיים ומבצעיים לכוחות בשטח. דחיית
בארה"ב מקווים להציב את נשיא לבנון בפני בחירה – מלחמה או מו"מ עם ישראל. במקביל, הצרפתים מבקשים מארה"ב לדחוק בישראל לבצע מחוות של רצון טוב, והמצרים מנסים לבלום את ישראל
האשראי של טראמפ לנשיא סוריה משמעותי מאוד, וראוי שישראל תתחבר אליו. ההסכם הביטחוני חשוב לארצות הברית ולא־שרע, אך גם לישראל.
אלי פודה על הקשרים החשאיים בין ממשלת ישראל ומוסדותיה לגורמים ערבים ופלסטינים ועל חששם המוצדק של שליטים באזור מהדלפות בישראל.
"הבעיה של א־שייח היא בלגיטימציה הציבורית. מבחינת הימין בישראל, גם הוא יוגדר 'טרוריסט בחליפה'; מבחינת הפלסטינים – עוד פקיד של עבאס. זה יוצר מלכוד: יותר מדי מקורב כדי להיות חדש, פחות מדי פופולרי
ד"ר עזיז אלע'שיאן מנמיך ציפיות לגבי כינון יחסים בין ריאד לירושלים: "עם הממשלה הנוכחית זה כמעט בלתי אפשרי, נתניהו הפך את היחסים לרעילים מדי". הוא מבהיר: "המרכיב הפלשתיני יצטרך לשכנע את דעת הקהל
בטבח האכזרי בעיר אל-פאשר שבחבל דארפור נרצחו לפחות 7,000 בני אדם בידי כוחות המורדים. קמפיין קטארי טוען שישראל סייעה למורדים, למרות שסירבה לכך. ד"ר חיים קורן, לשעבר שגריר ישראל בדרום סודאן:
ההתפתחויות הדרמטיות, בדגש על השנה האחרונה, יצרו מצב חדש ומרתק בשתי הזירות הצפוניות לישראל – סוריה ולבנון. החלשתו של חזבאללה, כמו גם פטרוניתו איראן וקריסת משטר אסד, טלטלו את הזירה הלבנונית, והביאו
התגובות השונות למועמדות של זוהרן ממדאני לראש עיריית ניו יורק – העיר בעלת האוכלוסייה היהודית הגדולה בעולם, מעלות שוב את השאלה: האם אנטי ציונות היא אנטישמיות?
אחרי המלחמה בעזה וחתימת הסכם שארם א־שייח', ארדואן מבקש לעצמו תפקיד בשיקום הרצועה ובעיצוב הסדר החדש במזרח התיכון. מה טורקיה מנסה להשיג – ואיך ישראל צריכה להגיב? והאם החבר של טראמפ יכול לחזור להיות
מערכת היחסים בין ישראל וקפריסין, שידעה עליות ומורדות לאורך השנים, התהדקה עד מאוד ב-15 השנים האחרונות. שתי המדינות השכילו לזהות את מפגש האינטרסים האסטרטגי ביניהן, וניצלו את גילויי הגז הטבעי כדי
"מפלגתו של ארדואן, בדומה לחמאס ולאחים המוסלמים, צמחה מתוך תפיסה איסלאמית חברתית ופוליטית", אומר ד"ר נמרוד גורן, נשיא ומייסד מכון "מיתווים" למחקר מדיניות חוץ אזורית ומנהל-שותף של Diplomeds – מועצה
ממשלת נתניהו מוותרת על הריבונות הישראלית כאסטרטגיה פוליטית, ומדינת ישראל לא נמצאת (כרגע) סביב שולחן מקבלי ההחלטות שיקבע את עתידה. אחרי ביקור הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ בכנסת, נראה שאפילו בבית
פרופ’ אריה קצוביץ’, עמית מדיניות במיתווים, ב״רצועת הביטחון״ עם טלי ליפקין-שחק בגלי צה״ל: “המזרח התיכון מתאים לוועידות שלום מסוג טקסי - אבל גם להצהרות יש כוח. הן מסמנות סיום של שלב ומזמנות אופק
ד״ר נמרוד גורן, נשיא מיתווים, בפינת הפרשנים של “בוקר טוב ישראל” עם אפי טריגר בגל”צ: “כדי להגיע לשלום אמיתי – נדרשים שינויים גם בישראל וגם בוושינגטון. כרגע מדברים רק על סיום המלחמה, לא על סיום הסכסוך.”
בוועידת השלום הנוצצת בשארם א־שייח' הוצג חזון לסדר חדש במזרח התיכון – אבל בלי נציגי הצדדים הלוחמים, ישראל וחמאס. מה המשמעות המעשית של האירוע הגרנדיוזי? איך הרשות הפלסטינית משתלבת בו, ומה האפשרויות
המחיר של היעדרות נתניהו מהוועידה בשארם, השליטה של חמאס בשטח גם היום, סלידת הפלסטינים מטוני בלייר והקלף של ישראל מול אינדונזיה בדרך לכינון היחסים. פרופ' אלי פודה, חוקר המזרח התיכון כ-30 שנה, קורא
"כשיגיע הרגע", אמרה עדי מגר, דוקטורנטית בנושא פסולת בנייה ועמיתת מדיניות במכון מיתווים, שיזמה את יום העיון, "אנחנו רוצים שנייר עם מסקנות והמלצות שלנו יהיה מונח על שולחנם של מקבלי ההחלטות".
"אני אופטימית מאוד, אני חושבת שקטאר לא הייתה יוצאת למהלך הזה אם היא לא הייתה מקבלת הבטחות או הסכמות מראש" - ד"ר מורן זגה, עמיתת מדיניות במכון מיתווים, התראיינה אצל רפי רשף בעקבות יוזמת השלום
גילויי האנטישמיות בירדן משקפים את השינויים ביחס כלפי השלום בעקבות המלחמה. דוח שסקר 294 ספרי לימוד במקצועות שונים בבתי הספר בירדן גילה ממצאים מסקרנים במיוחד
התקיפה בדוחא העלתה את המתח בין ישראל למצרים לשיאים חדשים. ממשלת ישראל והעומד בראשה משחקים משחק מסוכן
נפילת משטר בסוריה, קשיים כלכליים במצרים, תבוסה באיראן, ומתח בלבנון: בראיון ל'דבר' סוקר פודה, מחוקרי המזרח התיכון המובילים בישראל, את המצב במדינות האזור וקובע: "יש פער עצום בין הפוטנציאל של ישראל
ד”ר (סא”ל במיל’) עומר צנעני, ראש היחידה המדינית-ביטחונית המשותפת של קרן ברל כצנלסון ומכון מיתווים, מזהיר כי "נתניהו נקט בצעדים שיצרו דה־לגיטימציה לאבו מאזן".
בלי דובר אזרחי לעולם הערבי ובלי תדרוכים מגורמי שלטון, ישראלים דוברי ערבית ניצבים לבדם מול התקשורת הערבית. אלחנן מילר, מרואיין מבוקש, מנסה בעיקר לקדם את המודעות למשבר החטופים, ומגלה מי השתיק פעם
המאבק על דמותה של המדינה עדיין נמשך, אך בשל הנטייה במרכז שלא לעסוק בערכים, הימין מנצח בהשתלטות על השיח המדיני. עלינו להמשיך לפעול כדי לשכנע את הציבור שהדרך היחידה לשמר את המפעל הציוני היא שלום.
גילויי הגז הטבעי במזרח הים התיכון, ובדגש על 15 השנים האחרונות, הניעו שורה של התפתחויות מדיניות חשובות באזור ויצרו ארכיטקטורה אזורית מרתקת. במרכזה, שיתוף פעולה הדוק בין ישראל, יוון וקפריסין
"העימות הדיפלומטי בין ארה"ב לצרפת הוא לא דבר חדש, אלא מתמשך וארוך שנים. יש כאן מתיחות מתמדת, וגם ברמה האישית מקרון וטראמפ הם לא ידידים טובים. צרפת, לא רק תחת מקרון, רצתה להציג מדיניות חוץ עצמאית.
החלטת הממשלה, או ראש הממשלה, כי הרי אין בישראל ממשלה אלא רק ראש-ממשלה, להשתלט על עזה העיר היא אסון לדורות. גיבורי החיל בקבינט עומדים כחומה בצורה על עקרונותיהם הלאומיים, כלומר מכשכשים בזנבותיהם
יוון הייתה בשנים האחרונות יעד בולט להשקעות נדל"ן של ישראלים. האם ההפגנות הפרו־פלסטיניות במדינה ומקרי האלימות נגד תיירים מישראל ינפצו את החלום של בית באי יווני שקט ויפגעו במי שפועלים במדינה?
רבים בישראל מתקשים לבצע את ההבחנה האסטרטגית והמוסרית בין האזרחים למחבלים, בין ההנהגות לעמים. הגיע הזמן לחדד את ההבדלים ביניהם
לכאורה, אירופה אמורה לעמוד לצדה של ישראל במלחמה נגד איראן – כל מדינות אירופה מתנגדות נחרצות לפיתוח נשק גרעיני בידי טהרן. אך תמונת המצב מורכבת ומדאיגה: התמיכה החזקה של גרמניה לא משקפת את הקו
מתקפת "עם כלביא" תפסה את כלל השחקנים באזור, ואיראן בראשם, בהפתעה. אמנם בשבועות האחרונים תופי המלחמה החלו להישמע, בעיקר מצד ישראל, אולם הקולות מוושינגטון והמשך המו"מ המתוכנן בין איראן וארה"ב,
הקשר הביטחוני עם מרוקו - עינת לוי בראיון ל"דה מרקר", יוני 2025
הממשל החדש בלבנון ניצב בפני שורה ארוכה של אתגרים קשים. אחד המורכבים בהם, שבמידה רבה ישפיע מאוד על יציבותה והמשכה של הפסקת האש בלבנון, נוגע לפירוק הנשק מידי חזבאללה.
את יחסיה עם טורקיה תתקשה ישראל לשקם בטרם תסתיים המלחמה בעזה, ואולי אין לחוש מדי לכך. אבל הזירה הסורית מחייבת את שתי המדינות לשנס מותניים ולוודא שהאינטרסים המשותפים נשמרים.
מקום שני באירוויזיון זה הישג מדהים, כמעט אפשר להאמין שאנחנו מדינה באירופה. ד"ר גיל מורסיאנו ממכון מיתווים בא לעשות לנו סדר בשכונה הסבוכה שנקראת המזרח התיכון. מי נגד מי? מי עובד עם מי? איך יצא
לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ היה מסע מוצלח במזרח התיכון – מדינית וגם עסקית. כבר בפתיחת הביקור, בנאומו בריאד בירת סעודיה, שנמשך כמעט שעה, הבהיר מה הוא מנסה להשיג.
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מדלג על ישראל בביקורו במזרח התיכון, ובינתיים באיחוד האירופי צוברת תאוצה יוזמה חדשה שדורשת לדון אם ישראל עומדת בהסכם האסוציאציה ברקע המלחמה בעזה • מדינות כמו שבדיה וצרפת
הנסיעה הראשונה של דונלד טראמפ לחו"ל בנשיאות השנייה שלו (למעט ההשתתפות בהלוויית האפיפיור פרנסציסקוס ברומא) חשובה מאוד לטראמפ וגם לנו בישראל, למרות שלא יבקר כאן. לביקור יש פוטנציאל להשפיע על עתיד
ד”ר סא”ל (מיל’) עומר צנעני מזהיר: “ההחלטה בידי נתניהו – האם יתגמש או שיקריב (שוב) את עתידה של ישראל על מזבח השיקולים הפוליטיים והאישיים שלו”
ההתפתחויות הדרמטיות בסוריה ובלבנון – וכינונם של ממשלים חדשים בשתי המדינות – פותחים בפני שתי המדינות פרק חדש במערכת היחסים ביניהן. שני הממשלים מתמודדים עם אתגרים לא מבוטלים.
"בימים אלה, אנו עדים לשבר מסוכן ביחסי הגומלין בין הדרג המדיני לארגוני המודיעין. בתקופת הממשלה הנוכחית, וביתר שאת מאז מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023, חלה הידרדרות חמורה באמון ובשיתוף הפעולה בין
איראן כיום היא מדינת סף גרעינית כתוצאה ברורה מנטישת הדיפלומטיה. קראו את הפוסט המלא
מה עומד מאחורי הפגישה של טראמפ ונתניהו? נדב תמיר, חבר הוועד המנהל במיתווים ומנכ"ל ג'יי סטריט ישראל, התארח בפודקאסט של טובי פולק.
ד"ר (סא"ל במיל') עומר צנעני, ראש היחידה המדינית-ביטחונית של קרן ברל כצנלסון ומכון מיתווים, אמר בראיון ל"מעריב": "החזירו למרכז הבמה את ההפיכה המשטרית, המהווה אסון
"אם עד לאחרונה עוד ניסו להצדיק את הלחימה בתכלית ביטחונית, היום כבר ברור – מדובר במהלך פוליטי-אידיאולוגי." ד"ר עומר צנעני, ראש היחידה המדינית-ביטחונית של מכון מיתווים וקרן ברל
"אני יודעת שהיום זה כמעט טאבו ואני מכירה את הדה-לגיטימציה שיש לקטר בציבור, אבל אם נעצב מדיניות חדשה לקידום הגורמים שיש לנו אינטרס לקדם באזור, אפשר יהיה לראות את קטר כגורם חיובי."
במהלך הכנס השנתי של מכון מיתווים, ד"ר מאיה שיאון-צדקיהו, מנהלת תכנית יחסי ישראל-אירופה במכון, התראיינה ליואב זהבי בכאן 11 על ההשלכות והמשמעויות של צווי המעצר שהוציא בית הדין הפלילי הבינלאומי
ד"ר גיל מורסיאנו, מנכ"ל מכון מיתווים, ואריאל קלצ׳קין בשיחה על חשיבותו (וסכנתו) של כבוד לאומי במערכה הגלובלית, במזרח התיכון ובישראל. לצפייה בראיון
המצב ההומניטרי בעזה הוא אחד הנושאים שהכי מעסיקים את הקהילה הבין-לאומית וכבר הוביל למשברים בין ישראל לארה"ב. יערה שפירא שוחחה עם בר רפפורט, חוקרת במכון מתווים, ועם כתבת תחום הפלסטינים נורית
פרופ' אלי פודה מהחוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון באוניברסיטה העברית וחוקר וחבר ועד מנהל במכון מיתווים, בשיחה על 30 שנה לשלום עם ירדן, הקשר בין חמאס לאחים המוסלמים, הממלכה הסעודית החדשה של מוחמד
ד"ר גיל מורסיאנו, מנכ"ל מכון מיתווים, מציג את עיקרי הממצאים מתוך מדד מדיניות החוץ הישראלית לשנת 2024. כמעט שנה לאחר מתקפת ה7- באוקטובר הסקר נועד לבחון את עמדות הציבור בסוגיות מיידיות של
"הימין הקיצוני מוביל את ישראל ממש לא לניהול סכסוך, הוא הולך לסיפוח": סא"ל (במיל') ד"ר עומר צנעני מרחיב על הפער בין הממשלה הנוכחית, למלחמה וליום שאחרי.
״עוד לא מצורעת, אבל כמעט״. במילים אלה פותח ד״ר רועי קיבריק, מנהל המחקרים של מכון מיתווים, את הדו״ח המתאר את המגמות הבולטות במדיניות החוץ של ישראל בחצי השנה האחרונה. בשיחה עם עמנואל אלבז-פלפס הוא
חיסול הבכירים הוא הישג צבאי מדהים, אבל בלי מהלך אסטרטגי רחב לא רק שהחיסולים לא ימונפו להכרעה במלחמה – הם עלולים לגרור אותנו למלחמה כוללת, בתנאים הגרועים ביותר האפשריים לישראל. צפו בדברים שאמר
ד"ר מאיה שיאון צדקיהו התארחה בתכנית "העולם היום", בהגשתה של שרון וכסלר, כדי לשוחח על התחזקות הימין באירופה לאחר הבחירות לפרלמנט האירופי, והשלכותיו על המישור הלאומי והיחסים עם
ד"ר מאיה שיאון-צדיקהו הופיעה בתכנית "העולם היום" בכאן 11, בהגשתו של ערן זינגר, כדי לנתח תוצאות הבחירות לפרלמנט האירופי והעלייה המשמעותית של הימין ביבשת. הראיון התנהל כ"פינג
ד"ר מאיה שיאון-צדקיהו התארחה בערוץ רלוונט לראיון אודות הבחירות המתקרבות לפרלמנט האירופי. במסגרת הראיון, מאיה הרחיבה על חשיבותו של המוסד והצפי להתחזקות הימין הקיצוני בבחירות. צפו בראיון
אחרי ניסיון קצר להתנהל כדמוקרטיה, השלטון במדינת ניז׳ר שבמערב אפריקה נתפס מחדש בהפיכה צבאית. אלא שבניגוד להפיכות אחרות באזור בשנים האחרונות, זו נמצאת במרכז תשומת הלב של רוסיה, סין, ארה"ב
צפו בראיון של ד"ר גיל מורסיאנו ברלוונט בתכניתם של עמנואל אלבז-פלפס ודניאל זילברשטיין "אין גבול". בראיון הסביר גיל מדוע חוסר היכולת של ממשלת ישראל להציג חזון מדיני בנושא הפלסטיני
מנהלת פרויקט קיימות אקלימית-מדינית במכון מיתווים, בר רפפורט, התראיינה לערוץ רלוונט בתכנית "אין גבול" עם דניאל זילברשטיין ועמנואל אלבז-פלפס. במסגרת הראיון, בר סקרה את מצבן הרע של תשתיות מקיימות
