המדינה הבטיחה לסגור את יחידות ייצור החשמל האולטרה-מזהמות בתחנת "אורות רבין" ולהמיר את התלות בפחם בהפקה מוגברת של אנרגיה סולארית, אבל ההבטחה הופרה, ועכשיו מנסים למכור לציבור שהסיבה היא מצב החירום
השימוש המוגזם והלא אחראי במושג "איום קיומי" מובן לנוכח ההיסטוריה היהודית אבל הוא פוגע ביכולת התמרון המדינית-אסטרטגית של ישראל.
ההסלמה הממושכת והצהרות הרהב של שרי הקואליציה על התנחלויות בלבנון ומחיקת כפרים מזינות את תיאוריות הקונספירציה הקשות ביותר במזרח התיכון - ומעניקות לחיזבאללה את גלגל ההצלה שהוא זקוק לו כדי להציג את
מייק האקבי הוא שגריר נוח מאוד לממשלת בנימין נתניהו. מבחינת עתידה של ישראל כדמוקרטיה ליברלית, האקבי נוח מדי לנתניהו, עד כדי כך שלא פעם נדמה כי קשה להבחין בין עמדותיו לבין עמדות ממשלת הימין הקיצוני
סגירת מצר הורמוז והתקפות החות'ים המחישו עד כמה הסחר העולמי תלוי במעברי ים פגיעים. במקביל סין, הודו, מדינות המפרץ וארצות הברית מקדמות מסדרונות סחר חלופיים שאמורים לחבר בין אסיה לאירופה. ד"ר גדליה
ארה"ב מרחיבה את הסנקציות נגד חיזבאללה, בעלי בריתו ואף גורמים במנגנוני המדינה הלבנוניים. האם מדובר בצעד סמלי בלבד, או בתחילתו של לחץ שעשוי לשנות את מאזן הכוחות בלבנון ולהחליש את אחיזת חיזבאללה במדינה?
האם לישראל יש אסטרטגיה אמיתית בצפון ובעזה - או שהיא חוזרת שוב ושוב על אותן טעויות? בריאיון חד ועמוק, סגן אלוף (מיל') ד"ר עומר צנעני מנתח את מדיניות הביטחון של ישראל מול חמאס וחיזבאללה, וטוען כי
ההקרסה הכלכלית של הרשות הפלסטינית עלולה להשליט את חמאס גם על הגדה המערבית.
בעקבות המציאות המורכבת של מלחמת שבעה באוקטובר, השדרן והעיתונאי מיכאל מרו מארח את ד"ר רועי קיבריק, מנהל המחקרים ב'מיתווים' – המכון הישראלי למדיניות חוץ אזורית. השניים מנתחים את כשלי מדיניות החוץ
ישראל מתנהלת בלבנון בלי מדיניות ראויה ונראה שהדבר לא ישתנה עד הבחירות. חיזבאללה מתחזק תודעתית וצפון ישראל ממשיך לחיות תחת איום - בלי יעד ישראלי ברור.
למשבר הסביבתי אין גבולות מדיניים, כידוע. ישראל ושכנותיה סובלות מבעיות סביבתיות דומות, מה שהופך את שיתופי הפעולה בין המדינות באזור לכלי עם פוטנציאל משמעותי בהתמודדות עם משבר האקלים. האם הרעיון של
אילן זלאיט, חוקר אורח במיתווים, ניתח את הפגיעה הקשה שספגה בחריין בעקבות המתקפות האיראניות ואת ההשלכות הדרמטיות על היציבות במדינה. בשיחה הוסבר כיצד המשבר הביטחוני החריף את המצב הכלכלי הרעוע, העמיק
הנסיך הסעודי טורקי אל־פייסל הסיר את הכפפות. במאמר ב־"The Arab News" הוא האשים את ישראל בניסיון לגרור את סעודיה למלחמה עם איראן, בין היתר כדי לבסס הגמוניה אזורית. אל־פייסל גם הידהד תיאוריית־קשר
ברקע המלחמה בעזה והחרפת הביקורת הבינלאומית, האיחוד האירופי הגביר את הלחץ על ישראל באמצעות סנקציות נגד מתנחלים אלימים ובחינת צעדים כלכליים נוספים. בשיחה עם ד"ר מאיה שיאון-צדקיהו נדונו המשמעויות
מתחילת מרץ למשך 40 ימים ולילות היינו נתונים כולנו תחת מתקפה של טילים מאיראן. התמחינו בזיהוי סוג הטיל ונכנסנו עם הטלפון למקלחת. אבל לא רק אזרחי ישראל חיו תחת איום הטילים – גם אזרחים ממדינות שכנות,
השפעת המאבק על ההגמוניה העולמית על משקי האנרגיה וההתייחסות למשבר האקלים - יוני ספיר, יו"ר עמותת שומרי הבית ומנכ"ל חברת הייעוץ Future לחדשנות אקלימית.
כשהממסד הדמוקרטי מתייצב נגד המשך החימוש וטראמפ מבין שנתניהו הוא נכס רעיל, ישראל נשארת לבד במערכה – רגע לפני שהברז האמריקאי נסגר סופית.
ד"ר גיל מורסיאנו, מנכ"ל מכון מיתווים למדיניות חוץ אזורית, דיבר על עקרונות תפיסת הביטחון של ישראל והמלחמה. לדבריו לצד עקרונות של התרעה, הרתעה, הכרעה, התגוננות וניצחון, "צריך להוסיף נדבך לתפיסת
בשיחה עם ד"ר מאיה שיאון-צדקיהו ממכון מיתווים, נפרשים הפערים העמוקים בין תפיסות הביטחון של אירופה לבין אלו של ישראל וארצות הברית, במיוחד סביב ההתמודדות עם איראן.
מדיניות הימין האידיאולוגי לגבי הזירה הפלסטינית אולי נוחלת הצלחה בטווח הקצר, אך היא מסכנת את האינטרסים הישראליים בטווח הארוך.
ד"ר מאיה שיאון-צדקיהו, מנהלת תכנית יחסי ישראל-אירופה במכון מיתווים, התארחה ב"סדר עולמי" והסבירה איך מגיאר הצליח לאחד את האופוזיציה, מה היו הגורמים לניצחון הסוחף שלו, ומה המשמעות של השינוי עבור
הפערים גדולים, הציפיות נמוכות, תנאי הפתיחה מורכבים - אבל המשא ומתן בין ישראל ללבנון הוא התפתחות חיובית שיש לה אופק אפשרי.
ההפיכה המשטרית והמשבר החוקתי הגיעו השבוע לשיא נוסף בדיון בבג"ץ על סיום כהונת השר איתמר בן גביר, שהורשע בעבר בתמיכה בארגון טרור, וכעת מעורב עמוקות במינויים במשטרה ובקביעת מידת הפעלת הכוח בשטח. ד"ר
אחרי 16 שנות שלטון כראש ממשלת הונגריה, ויקטור אורבן הפסיד בבחירות לפרלמנט. אורבן לא היה רק סמל למנהיגות פופוליסטית, אלא גם שחקן וטו מרכזי שבלם מהלכים שהאיחוד האירופי ביקש לקדם. הפעם אנחנו עם ד"ר
אחד המושגים הנפוצים ביותר בישראל נוגע ל"איום הקיומי" המרחף על מדינת ישראל. השימוש בו כה נפוץ, עד שדומה כי אין מקבל החלטות – מדיני או צבאי, פרשן או האיש ברחוב – הנמנע מלנקוב בו.
ביום ראשון יתקיימו הבחירות בהונגריה שהפכו למאבק של ויקטור אורבן על חייו הפוליטיים. יריבו שמוביל בסקרים אינו אלטרנטיבה ליברלית וצפוי להמשיך קו ימני נוקשה ולפי מומחים אולי אף יתפתה להשתמש במנגנון
"האוקראינים פועלים בחסות האנונימיות המסוימת שיש לספינות מסחריות", אמרה ל"הארץ" קסניה סבטלובה
מיכאל הררי מציג גישה שונה להתמודדות עם חיזבאללה: חיזוק ממשלת לבנון, כניסה למשא ומתן מדיני וניצול ההתפתחויות האזוריות – כולל המעורבות הסורית והלחץ על איראן. האם מהלך מדיני יכול לעבוד לצד פעולה
ועידת מדריד עדיין צריכה ויכולה להוות דוגמה לתמונת סיום הרצויה של המלחמות בעזה, באיראן ובלבנון. בבסיסה ההבנה כי הפתרונות לבעיות יושגו סביב שולחן הדיונים ולא בסבבי לחימה שאין להם סוף.
ההתנהלות האחראית של המשטר הסורי סביב המלחמה באיראן מחייבת את ישראל להדק את מפגשי האינטרסים הביטחוניים עם סוריה ביום שאחרי.
"אין תקדים לזה מבחינת האיחוד האירופי. הוא בקשר עם הרבה מדינות שיש בהן עונש מוות. הוא התנגד אבל הוא לא עשה כלום בפועל", אומרת ד"ר מאיה שיאון-צדקיהו, מנהלת תכנית ישראל-אירופה במכון מיתווים ומרצה
לפי כל הסימנים, נראה שישראל עומדת ערב מהלך קרקעי משמעותי בלבנון - אבל האם זה הדבר שיקדם את המטרה של פירוק חיזבאללה?
התקיפה האיראנית בקפריסין פתחה תיבת פנדורה סביב הסכסוך באי. העובדה שהאירוע לא הגביר את המתח בין יוון לטורקיה היא הישג ראוי לציון לשתי המדינות.
כדי שצה"ל וצבא ארה"ב ינצחו בשדה הקרב, עליהם קודם כל לנצח בקרב על הנרטיב ברשתות החברתיות.
לחימה בין ישראל לחיזבאללה מציפה שוב את השאלה הישנה על מי שולט בדרום לבנון - המדינה הלבנונית או הארגון החזק בשטחה. ניסיונות לפרק את חיזבאללה מנשקו ולהרחיקו מהגבול עולים שוב על הפרק במסגרת יוזמות
"אין אירופה אחת, יש בעצם מגוון שלם של דעות. בקצה המתנגד למלחמה יש לנו את ספרד שאומרת שהיא מנוגדת למשפט הבין-לאומי, יוצאת נגדה, גם לא מסכימה שמטוסי התדלוק של ארה"ב יחנו אצלה. יש את גרמניה, בצד
המלחמה באיראן נכנסה לשבוע השני, ולפי שעה אין סימנים לאף כיוון, אם לכניעה איראנית או להפסקת אש אמריקאית-ישראלית. ארה"ב וישראל מקרינות נחישות לא לעצור טרם נפילת המשטר.
יש לנצל את הבור שחיזבאללה כרה לעצמו בהצטרפותו למלחמה כדי להגיע, ככל שניתן, להסכמים מדיניים עם לבנון.
למרות הכחשותיו של דונלד טראמפ בנוגע למעורבות אמריקאית בעידוד פעולה כורדית באיראן, הנהגת הכורדים נמצאת בקשר עם גורמים אמריקאים ואף נערכה לאפשרות של פעילות בגבול איראן-עיראק.
לדברי ד"ר מאיה שיאון-צדקיהו, מדינות אירופה מביעות תמיכה זהירה בארה"ב אך נמנעות מהשתתפות ישירה בלחימה, כאשר סדר היום האירופי ממשיך להתמקד בעיקר במלחמה באוקראינה. שיאון-צדקיהו מתייחסת גם לפערים בין
מנהיגי אירופה אינם מאמינים שהמלחמה תחליף את השלטון, אך נחסמת מהם האפשרות להציע פתרון דיפלומטי - והם נאלצים לסייע לארה"ב ולשותפות שנפגעו, בזמן שטראמפ מחליש את מעמדם יותר ויותר.
מבחינת הקפריסאים, הברית עם ישראל מספקת לה הגנה מול טורקיה ונחשבת לנכס. אולם במהלך ההפצצות השבוע, ישראל לא הושיטה לה יד - ולדברי מקור בקפריסין, טוב שכך.
ד"ר מיכאל מירו שוחח עם יוני ספיר, יו"ר שומרי הבית ומנכ"ל Future, ועם בר רפפורט ממיתווים, על התכנית לחיבוריות חשמל חוצת המזרח התיכון. מדובר בתכנית משותפת ל-Future ולמיתווים, שתשפר ותייעל את אספקת
פרופ' אלי פודה מדגיש את הדילמה העומדת בפני מדינות המפרץ לנוכח ההתפתחויות האחרונות. בעוד שיש להן יכולות להגיב, האחידות והאופי של התגובה עדיין לא ברורים. המצב מוביל לקריסת אסטרטגיות עבר ולעלייה
יצחק גל מציג אסטרטגיה להחלשת חמאס ולבניית חלופה שלטונית ל"יום שאחרי" באמצעות חיזוק הכלכלה הפלסטינית והרשות הפלסטינית.
המדיניות הישראלית הנוכחית, מתוך רצון למנוע הפתעה נוספת בנוסח 7 באוקטובר, מתעקשת להיאחז בשטח ולשמור על חופש הפעולה הצבאי הנוכחי. ישראל נמנעת באופן עיקש מחשיבה מדינית־אסטרטגית שמשקללת את ההתפתחויות
ארדואן רואה במועצת השלום של טראמפ הזדמנות למנף את הרלוונטיות של ארצו ולחזק יחסים עם ארה"ב. לאן זה יוביל בעתיד? ד"ר גורן בראיון
נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הודיע בחודש שעבר על תחילת שלב ב’ בתוכנית שלו לייצוב ולשיקום רצועת עזה. פיתוחו של שדה גז פלסטיני, שנמצא מול חופי עזה, עשוי להשתלב היטב בתהליך שיקומה של הרצועה.
ההסכם שנחתם לפני ימים אחדים בין הנשיא הסורי אחמד א-שרע ומנהיג הכוחות הכורדים מזלום עבאדי, מהווה הצלחה רבתי לא-שרע, במאמציו להרחיב ולחזק את שלטונו בסוריה.
פרופסור אריה קצוביץ' ממכון מיתווים ומהמחלקה ליחסים בין-לאומיים באוניברסיטה העברית, מסביר על המרוץ שבו מצויה ישראל ביבשת: "יש לך תחרות באמריקה הלטינית - מול איראן, ובמידה מסוימת נגד ההכרה במדינה
חידוש המשא ומתן על הסכם ביטחוני בפריז הניב מספר הסכמות, אך ההתפתחויות האחרונות על רקע העימות בשטחים הכורדיים מציבות חשש מול הכוונות של טורקיה, המשטר הסורי וגורלו של המיעוט הדרוזי.
ד"ר גיל מורסיאנו, מנכ"ל מכון מיתווים, בראיון ללוסי אהריש וג'קי לוי בתוכנית רצועת הביטחון בגלי צה"ל, על השלב הבלתי נמנע של “היום שאחרי” המלחמה בעזה - שלב שישראל הגיעה אליו ללא תכנון סדור וללא
אירופה נמצאת בעיצומו של שינוי עמוק בתפיסת הביטחון שלה. על רקע מדיניות אמריקאית בלתי צפויה, במיוחד בעידן טראמפ, ומתחים גוברים עם וושינגטון, גוברת ההבנה ביבשת כי הסתמכות כמעט מוחלטת על ארה"ב ונאט"ו
אודי גורן, ממובילי 'עוגן לעתיד' משוחח עם ד"ר (סא"ל במיל') עומר צנעני, ראש היחידה המדינית-ביטחונית המשותפת של מכון מיתווים וקרן ברל כצנלסון, על השלבים להחלפת שלטון, מה המשמעות של פירוז? איך זה
ד"ר מאיה שיאון צדקיהו, מנהלת תוכנית יחסי ישראל–אירופה במכון מיתווים וחוקרת בפורום אירופה באוניברסיטה העברית, התייחסה בראיון לרשת ב' עם רועי קייס להתפתחויות סביב גרינלנד - והזהירה מפני השלכות
ד"ר גיל מורסיאנו, מנכ"ל מכון מיתווים ומומחה איראן: "6 או 7 דברים צריכים לקרות לפני נפילת המשטר, ואנחנו עדיין לא שם. זה גדול מדי מכדי ליפול. יש כאן מנגנונים מאוד גדולים שאי אפשר לפרק בין לילה.
ההתנגדות הישראלית לפתרון שתי המדינות וחדירת רעיון ה"הגירה מרצון" למיינסטרים הישראלי מציבות בקדמת הבמה את הסיוט של ירדן
פודה מתקשה למצוא אופק חיובי למצרים. "אם להיות בוטה, אני לא רואה שום נקודת אור. הבעיות של הכלכלה המצרית מבניות ואין להם כמעט משאבי טבע, ולכן הם לא מצליחים להיחלץ מהבוץ".
המהלך האמריקאי להחלשת האסלאם הפוליטי בירדן, במצרים ובלבנון מציב את המשטרים במדינות אלה בדילמה פנימית. בישראל, שלא במפתיע, בירכו על הצו וחשו לחבר אותו לזירה הפנימית.
ונצואלה ניצבת בפני עתיד מעורפל תחת שליטה אמריקנית זמנית, כשהיא מנסה לבנות מחדש מוסדות דמוקרטיים שחוסלו • ארה"ב מוכיחה לעולם כי האינטרס הביטחוני והכלכלי שלה גובר על כללי המשפט הבין-לאומי והריבונות
בדרך עקומה: ההחלטה הישראלית לאשר את עסקת הגז עם מצרים הייתה נכונה. ראש הממשלה שגה באופן שבו הגיע אליה.
דווקא בימים סוערים ביחסים בין העולם הערבי לישראל, "פורום סלאם" שפועל בחסות משרד התרבות המרוקאי יעניק פרס לעינת לוי, שמתגוררת במרוקו: "זה מרגש מאוד, ומשדר מסר ברור על עמדת הממשל - מדינה ערבית
ד"ר חיים קורן, חוקר במיתווים ולשעבר שגריר ישראל בדרום סודן, התראיין ברשת ב' בעקבות ההכרה של ישראל, לראשונה בעולם, בסומלילנד. מה חשיבותה של ההכרה, איפה נמצא האזור ומה עשויות ההשלכות? מוזמנים להאזין.
אחמד א־שרע הצליח מאוד ביחסי החוץ שלו והוא עומד בפני אתגרים משמעותיים בזירה הפנימית. ישראל חייבת להתעשת במהרה ולאמץ חשיבה גיאופוליטית סדורה, שתתרגם את עליונותה הצבאית להבנות מדיניות עם סוריה.
מסמך אחד, עבה ויבשושי למראה, משרטט איך ארה"ב רואה את העולם בעידן הנוכחי. מאחורי השפה הבירוקרטית מסתתרת תפיסת כוח חדשה: פחות ערכים, יותר אינטרסים, פחות סדר עולמי ויותר America First. מהי דוקטרינת
"שיקום סביבתי איננו פעולה טכנית, אלא תנאי ליציבות ביטחונית ארוכת טווח", אומרת מגר. "פסולת הבנייה היא לא רק אתגר הנדסי, אלא גורם שמייצר סיכונים בריאותיים, סביבתיים ומבצעיים לכוחות בשטח. דחיית
בארה"ב מקווים להציב את נשיא לבנון בפני בחירה – מלחמה או מו"מ עם ישראל. במקביל, הצרפתים מבקשים מארה"ב לדחוק בישראל לבצע מחוות של רצון טוב, והמצרים מנסים לבלום את ישראל
האשראי של טראמפ לנשיא סוריה משמעותי מאוד, וראוי שישראל תתחבר אליו. ההסכם הביטחוני חשוב לארצות הברית ולא־שרע, אך גם לישראל.
אלי פודה על הקשרים החשאיים בין ממשלת ישראל ומוסדותיה לגורמים ערבים ופלסטינים ועל חששם המוצדק של שליטים באזור מהדלפות בישראל.
"הבעיה של א־שייח היא בלגיטימציה הציבורית. מבחינת הימין בישראל, גם הוא יוגדר 'טרוריסט בחליפה'; מבחינת הפלסטינים – עוד פקיד של עבאס. זה יוצר מלכוד: יותר מדי מקורב כדי להיות חדש, פחות מדי פופולרי
ד"ר עזיז אלע'שיאן מנמיך ציפיות לגבי כינון יחסים בין ריאד לירושלים: "עם הממשלה הנוכחית זה כמעט בלתי אפשרי, נתניהו הפך את היחסים לרעילים מדי". הוא מבהיר: "המרכיב הפלשתיני יצטרך לשכנע את דעת הקהל
בטבח האכזרי בעיר אל-פאשר שבחבל דארפור נרצחו לפחות 7,000 בני אדם בידי כוחות המורדים. קמפיין קטארי טוען שישראל סייעה למורדים, למרות שסירבה לכך. ד"ר חיים קורן, לשעבר שגריר ישראל בדרום סודאן:
ההתפתחויות הדרמטיות, בדגש על השנה האחרונה, יצרו מצב חדש ומרתק בשתי הזירות הצפוניות לישראל – סוריה ולבנון. החלשתו של חזבאללה, כמו גם פטרוניתו איראן וקריסת משטר אסד, טלטלו את הזירה הלבנונית, והביאו
התגובות השונות למועמדות של זוהרן ממדאני לראש עיריית ניו יורק – העיר בעלת האוכלוסייה היהודית הגדולה בעולם, מעלות שוב את השאלה: האם אנטי ציונות היא אנטישמיות?
אחרי המלחמה בעזה וחתימת הסכם שארם א־שייח', ארדואן מבקש לעצמו תפקיד בשיקום הרצועה ובעיצוב הסדר החדש במזרח התיכון. מה טורקיה מנסה להשיג – ואיך ישראל צריכה להגיב? והאם החבר של טראמפ יכול לחזור להיות
מערכת היחסים בין ישראל וקפריסין, שידעה עליות ומורדות לאורך השנים, התהדקה עד מאוד ב-15 השנים האחרונות. שתי המדינות השכילו לזהות את מפגש האינטרסים האסטרטגי ביניהן, וניצלו את גילויי הגז הטבעי כדי
"מפלגתו של ארדואן, בדומה לחמאס ולאחים המוסלמים, צמחה מתוך תפיסה איסלאמית חברתית ופוליטית", אומר ד"ר נמרוד גורן, נשיא ומייסד מכון "מיתווים" למחקר מדיניות חוץ אזורית ומנהל-שותף של Diplomeds – מועצה
ממשלת נתניהו מוותרת על הריבונות הישראלית כאסטרטגיה פוליטית, ומדינת ישראל לא נמצאת (כרגע) סביב שולחן מקבלי ההחלטות שיקבע את עתידה. אחרי ביקור הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ בכנסת, נראה שאפילו בבית
פרופ’ אריה קצוביץ’, עמית מדיניות במיתווים, ב״רצועת הביטחון״ עם טלי ליפקין-שחק בגלי צה״ל: “המזרח התיכון מתאים לוועידות שלום מסוג טקסי - אבל גם להצהרות יש כוח. הן מסמנות סיום של שלב ומזמנות אופק
ד״ר נמרוד גורן, נשיא מיתווים, בפינת הפרשנים של “בוקר טוב ישראל” עם אפי טריגר בגל”צ: “כדי להגיע לשלום אמיתי – נדרשים שינויים גם בישראל וגם בוושינגטון. כרגע מדברים רק על סיום המלחמה, לא על סיום הסכסוך.”
בוועידת השלום הנוצצת בשארם א־שייח' הוצג חזון לסדר חדש במזרח התיכון – אבל בלי נציגי הצדדים הלוחמים, ישראל וחמאס. מה המשמעות המעשית של האירוע הגרנדיוזי? איך הרשות הפלסטינית משתלבת בו, ומה האפשרויות
המחיר של היעדרות נתניהו מהוועידה בשארם, השליטה של חמאס בשטח גם היום, סלידת הפלסטינים מטוני בלייר והקלף של ישראל מול אינדונזיה בדרך לכינון היחסים. פרופ' אלי פודה, חוקר המזרח התיכון כ-30 שנה, קורא
"כשיגיע הרגע", אמרה עדי מגר, דוקטורנטית בנושא פסולת בנייה ועמיתת מדיניות במכון מיתווים, שיזמה את יום העיון, "אנחנו רוצים שנייר עם מסקנות והמלצות שלנו יהיה מונח על שולחנם של מקבלי ההחלטות".
"אני אופטימית מאוד, אני חושבת שקטאר לא הייתה יוצאת למהלך הזה אם היא לא הייתה מקבלת הבטחות או הסכמות מראש" - ד"ר מורן זגה, עמיתת מדיניות במכון מיתווים, התראיינה אצל רפי רשף בעקבות יוזמת השלום
גילויי האנטישמיות בירדן משקפים את השינויים ביחס כלפי השלום בעקבות המלחמה. דוח שסקר 294 ספרי לימוד במקצועות שונים בבתי הספר בירדן גילה ממצאים מסקרנים במיוחד
התקיפה בדוחא העלתה את המתח בין ישראל למצרים לשיאים חדשים. ממשלת ישראל והעומד בראשה משחקים משחק מסוכן
נפילת משטר בסוריה, קשיים כלכליים במצרים, תבוסה באיראן, ומתח בלבנון: בראיון ל'דבר' סוקר פודה, מחוקרי המזרח התיכון המובילים בישראל, את המצב במדינות האזור וקובע: "יש פער עצום בין הפוטנציאל של ישראל
ד”ר (סא”ל במיל’) עומר צנעני, ראש היחידה המדינית-ביטחונית המשותפת של קרן ברל כצנלסון ומכון מיתווים, מזהיר כי "נתניהו נקט בצעדים שיצרו דה־לגיטימציה לאבו מאזן".
בלי דובר אזרחי לעולם הערבי ובלי תדרוכים מגורמי שלטון, ישראלים דוברי ערבית ניצבים לבדם מול התקשורת הערבית. אלחנן מילר, מרואיין מבוקש, מנסה בעיקר לקדם את המודעות למשבר החטופים, ומגלה מי השתיק פעם
המאבק על דמותה של המדינה עדיין נמשך, אך בשל הנטייה במרכז שלא לעסוק בערכים, הימין מנצח בהשתלטות על השיח המדיני. עלינו להמשיך לפעול כדי לשכנע את הציבור שהדרך היחידה לשמר את המפעל הציוני היא שלום.
גילויי הגז הטבעי במזרח הים התיכון, ובדגש על 15 השנים האחרונות, הניעו שורה של התפתחויות מדיניות חשובות באזור ויצרו ארכיטקטורה אזורית מרתקת. במרכזה, שיתוף פעולה הדוק בין ישראל, יוון וקפריסין
"העימות הדיפלומטי בין ארה"ב לצרפת הוא לא דבר חדש, אלא מתמשך וארוך שנים. יש כאן מתיחות מתמדת, וגם ברמה האישית מקרון וטראמפ הם לא ידידים טובים. צרפת, לא רק תחת מקרון, רצתה להציג מדיניות חוץ עצמאית.
החלטת הממשלה, או ראש הממשלה, כי הרי אין בישראל ממשלה אלא רק ראש-ממשלה, להשתלט על עזה העיר היא אסון לדורות. גיבורי החיל בקבינט עומדים כחומה בצורה על עקרונותיהם הלאומיים, כלומר מכשכשים בזנבותיהם
יוון הייתה בשנים האחרונות יעד בולט להשקעות נדל"ן של ישראלים. האם ההפגנות הפרו־פלסטיניות במדינה ומקרי האלימות נגד תיירים מישראל ינפצו את החלום של בית באי יווני שקט ויפגעו במי שפועלים במדינה?
רבים בישראל מתקשים לבצע את ההבחנה האסטרטגית והמוסרית בין האזרחים למחבלים, בין ההנהגות לעמים. הגיע הזמן לחדד את ההבדלים ביניהם
לכאורה, אירופה אמורה לעמוד לצדה של ישראל במלחמה נגד איראן – כל מדינות אירופה מתנגדות נחרצות לפיתוח נשק גרעיני בידי טהרן. אך תמונת המצב מורכבת ומדאיגה: התמיכה החזקה של גרמניה לא משקפת את הקו
מתקפת "עם כלביא" תפסה את כלל השחקנים באזור, ואיראן בראשם, בהפתעה. אמנם בשבועות האחרונים תופי המלחמה החלו להישמע, בעיקר מצד ישראל, אולם הקולות מוושינגטון והמשך המו"מ המתוכנן בין איראן וארה"ב,
הקשר הביטחוני עם מרוקו - עינת לוי בראיון ל"דה מרקר", יוני 2025
הממשל החדש בלבנון ניצב בפני שורה ארוכה של אתגרים קשים. אחד המורכבים בהם, שבמידה רבה ישפיע מאוד על יציבותה והמשכה של הפסקת האש בלבנון, נוגע לפירוק הנשק מידי חזבאללה.
את יחסיה עם טורקיה תתקשה ישראל לשקם בטרם תסתיים המלחמה בעזה, ואולי אין לחוש מדי לכך. אבל הזירה הסורית מחייבת את שתי המדינות לשנס מותניים ולוודא שהאינטרסים המשותפים נשמרים.
