מדיה - תקשורת

הבור שחיזבאללה כרה לעצמו: הטעות ההיסטורית שפתחה פתח לשלום עם לבנון – השגריר בדימוס מיכאל הררי, מעריב, מרץ 2026

יש לנצל את הבור שחיזבאללה כרה לעצמו בהצטרפותו למלחמה כדי להגיע, ככל שניתן, להסכמים מדיניים עם לבנון.

הכורדים ואיראן בין הכחשות טראמפ להיערכות בשטח – אורי זכי ב"מהדורת היום" ב-N12, מרץ 2026

למרות הכחשותיו של דונלד טראמפ בנוגע למעורבות אמריקאית בעידוד פעולה כורדית באיראן, הנהגת הכורדים נמצאת בקשר עם גורמים אמריקאים ואף נערכה לאפשרות של פעילות בגבול איראן-עיראק.

תמיכה מוגבלת: כך אירופה מגיבה למלחמה בין ישראל, ארה"ב ואיראן – ד"ר מאיה שיאון-צדקיהו, גל"צ, מרץ 2026

לדברי ד"ר מאיה שיאון-צדקיהו, מדינות אירופה מביעות תמיכה זהירה בארה"ב אך נמנעות מהשתתפות ישירה בלחימה, כאשר סדר היום האירופי ממשיך להתמקד בעיקר במלחמה באוקראינה. שיאון-צדקיהו מתייחסת גם לפערים בין

במלחמה באיראן יש לאירופה רווח זעום, סיכונים רבים ואפס השפעה – ד"ר מאיה שיאון-צדקיהו ב"הארץ", מרץ 2026

מנהיגי אירופה אינם מאמינים שהמלחמה תחליף את השלטון, אך נחסמת מהם האפשרות להציע פתרון דיפלומטי - והם נאלצים לסייע לארה"ב ולשותפות שנפגעו, בזמן שטראמפ מחליש את מעמדם יותר ויותר.

לאחר תקיפות איראן, קפריסין מבינה את מחיר הברית עם ישראל – השגריר בדימוס מיכאל הררי ב"הארץ", מרץ 2026

מבחינת הקפריסאים, הברית עם ישראל מספקת לה הגנה מול טורקיה ונחשבת לנכס. אולם במהלך ההפצצות השבוע, ישראל לא הושיטה לה יד - ולדברי מקור בקפריסין, טוב שכך.

מקדמים חיבוריות חשמל חוצת גבולות – בר רפפורט בפודקאסט של ד"ר מיכאל מירו, פברואר 2026

ד"ר מיכאל מירו שוחח עם יוני ספיר, יו"ר שומרי הבית ומנכ"ל Future, ועם בר רפפורט ממיתווים, על התכנית לחיבוריות חשמל חוצת המזרח התיכון. מדובר בתכנית משותפת ל-Future ולמיתווים, שתשפר ותייעל את אספקת

הדילמה של מדינות המפרץ מול ההסלמה האזורית – פרופ' אלי פודה ב"רצועת הביטחון", גל"צ, פברואר 2026

פרופ' אלי פודה מדגיש את הדילמה העומדת בפני מדינות המפרץ לנוכח ההתפתחויות האחרונות. בעוד שיש להן יכולות להגיב, האחידות והאופי של התגובה עדיין לא ברורים. המצב מוביל לקריסת אסטרטגיות עבר ולעלייה

להחליש את חמאס דרך הכלכלה: מפת הדרכים ל"יום שאחרי" – יצחק גל ב"רצועת הביטחון", גל"צ, פברואר 2026

יצחק גל מציג אסטרטגיה להחלשת חמאס ולבניית חלופה שלטונית ל"יום שאחרי" באמצעות חיזוק הכלכלה הפלסטינית והרשות הפלסטינית.

ישראל נמנעת באופן עיקש מחשיבה מדינית-אסטרטגית – השגריר בדימוס מיכאל הררי, מעריב, פברואר 2026

המדיניות הישראלית הנוכחית, מתוך רצון למנוע הפתעה נוספת בנוסח 7 באוקטובר, מתעקשת להיאחז בשטח ולשמור על חופש הפעולה הצבאי הנוכחי. ישראל נמנעת באופן עיקש מחשיבה מדינית־אסטרטגית שמשקללת את ההתפתחויות

התוכנית של ארדואן שמובילה למועצת השלום – ד"ר נמרוד גורן בערוץ 7, פברואר 2026

ארדואן רואה במועצת השלום של טראמפ הזדמנות למנף את הרלוונטיות של ארצו ולחזק יחסים עם ארה"ב. לאן זה יוביל בעתיד? ד"ר גורן בראיון

צריך לחשוב רחוק: המהלך שיכול להביא כסף גדול לשיקום עזה – השגריר בדימוס מיכאל הררי, "מעריב", פברואר 2026

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הודיע בחודש שעבר על תחילת שלב ב’ בתוכנית שלו לייצוב ולשיקום רצועת עזה. פיתוחו של שדה גז פלסטיני, שנמצא מול חופי עזה, עשוי להשתלב היטב בתהליך שיקומה של הרצועה.

מה ניתן ללמוד מהצלחתו של המשטר הסורי מול הכורדים? – השגריר בדימוס מיכאל הררי ב"זמן ישראל", פברואר 2026

ההסכם שנחתם לפני ימים אחדים בין הנשיא הסורי אחמד א-שרע ומנהיג הכוחות הכורדים מזלום עבאדי, מהווה הצלחה רבתי לא-שרע, במאמציו להרחיב ולחזק את שלטונו בסוריה.

הגל הכחול (לבן) באמריקה הלטינית: ההתבססות של ישראל ביבשת – וההשלכות – פרופ' אריה קצוביץ', N12, פברואר 2026

פרופסור אריה קצוביץ' ממכון מיתווים ומהמחלקה ליחסים בין-לאומיים באוניברסיטה העברית, מסביר על המרוץ שבו מצויה ישראל ביבשת: "יש לך תחרות באמריקה הלטינית - מול איראן, ובמידה מסוימת נגד ההכרה במדינה

חמ"ל משותף בירדן ואזור מפורז: כל הפרטים על חידוש המו"מ עם סוריה – השגריר בדימוס מיכאל הררי, "מעריב", ינואר 2026

חידוש המשא ומתן על הסכם ביטחוני בפריז הניב מספר הסכמות, אך ההתפתחויות האחרונות על רקע העימות בשטחים הכורדיים מציבות חשש מול הכוונות של טורקיה, המשטר הסורי וגורלו של המיעוט הדרוזי.

היום שאחרי עזה: ואקום אסטרטגי והחמצה מדינית – ד"ר גיל מורסיאנו בגל"צ, ינואר 2026

ד"ר גיל מורסיאנו, מנכ"ל מכון מיתווים, בראיון ללוסי אהריש וג'קי לוי בתוכנית רצועת הביטחון בגלי צה"ל, על השלב הבלתי נמנע של “היום שאחרי” המלחמה בעזה - שלב שישראל הגיעה אליו ללא תכנון סדור וללא

אירופה בדרך לעצמאות ביטחונית? – ד"ר מאיה שיאון צדקיהו בגל"צ, ינואר 2026

אירופה נמצאת בעיצומו של שינוי עמוק בתפיסת הביטחון שלה. על רקע מדיניות אמריקאית בלתי צפויה, במיוחד בעידן טראמפ, ומתחים גוברים עם וושינגטון, גוברת ההבנה ביבשת כי הסתמכות כמעט מוחלטת על ארה"ב ונאט"ו

איך מחליפים שלטון בעזה? – ד"ר עומר צנעני ב"איך עושים בקטנה" – עוגן לעתיד, ינואר 2026

אודי גורן, ממובילי 'עוגן לעתיד' משוחח עם ד"ר (סא"ל במיל') עומר צנעני, ראש היחידה המדינית-ביטחונית המשותפת של מכון מיתווים וקרן ברל כצנלסון, על השלבים להחלפת שלטון, מה המשמעות של פירוז? איך זה

גרינלנד – אירופה וארה"ב – ד"ר מאיה שיאון-צדקיהו בראיון לרועי קייס, רשת ב’, ינואר 2026

ד"ר מאיה שיאון צדקיהו, מנהלת תוכנית יחסי ישראל–אירופה במכון מיתווים וחוקרת בפורום אירופה באוניברסיטה העברית, התייחסה בראיון לרשת ב' עם רועי קייס להתפתחויות סביב גרינלנד - והזהירה מפני השלכות

ח'אמנאי יחוסל? ההשלכות על המשטר באיראן ועל ישראל – ד"ר גיל מורסיאנו ב-N12, ינואר 2026

ד"ר גיל מורסיאנו, מנכ"ל מכון מיתווים ומומחה איראן: "6 או 7 דברים צריכים לקרות לפני נפילת המשטר, ואנחנו עדיין לא שם. זה גדול מדי מכדי ליפול. יש כאן מנגנונים מאוד גדולים שאי אפשר לפרק בין לילה.

הקו הישיר בין עמאן לירושלים: הרחוב הירדני הרותח, השגריר בדימוס מיכאל הררי, "מעריב", ינואר 2026

ההתנגדות הישראלית לפתרון שתי המדינות וחדירת רעיון ה"הגירה מרצון" למיינסטרים הישראלי מציבות בקדמת הבמה את הסיוט של ירדן

"אם להיות בוטה, אני לא רואה שום נקודת אור" – פרופ' אלי פודה ב"דה מרקר", ינואר 2026

פודה מתקשה למצוא אופק חיובי למצרים. "אם להיות בוטה, אני לא רואה שום נקודת אור. הבעיות של הכלכלה המצרית מבניות ואין להם כמעט משאבי טבע, ולכן הם לא מצליחים להיחלץ מהבוץ".

מצרים מרוצה, ירדן מהססת, לבנון על הכוונת: טראמפ נגד האסלאם הפוליטי

המהלך האמריקאי להחלשת האסלאם הפוליטי בירדן, במצרים ובלבנון מציב את המשטרים במדינות אלה בדילמה פנימית. בישראל, שלא במפתיע, בירכו על הצו וחשו לחבר אותו לזירה הפנימית.

סופו של רודן: שלוש הסיבות שגרמו לטראמפ להפיל את מדורו – פרופ' אריה קצוביץ', N12, ינואר 2026

ונצואלה ניצבת בפני עתיד מעורפל תחת שליטה אמריקנית זמנית, כשהיא מנסה לבנות מחדש מוסדות דמוקרטיים שחוסלו • ארה"ב מוכיחה לעולם כי האינטרס הביטחוני והכלכלי שלה גובר על כללי המשפט הבין-לאומי והריבונות

תיאורטית – ייצוא גז לטורקיה הוא מהלך כלכלי נכון עבור ישראל – השגריר בדימוס מיכאל הררי, "מעריב", דצמבר 2025

בדרך עקומה: ההחלטה הישראלית לאשר את עסקת הגז עם מצרים הייתה נכונה. ראש הממשלה שגה באופן שבו הגיע אליה.

החיבוק במרוקו לעינת לוי, חוקרת במיתווים: "תרמה משמעותית לדיאלוג בין האומות" – YNET, דצמבר 2025

דווקא בימים סוערים ביחסים בין העולם הערבי לישראל, "פורום סלאם" שפועל בחסות משרד התרבות המרוקאי יעניק פרס לעינת לוי, שמתגוררת במרוקו: "זה מרגש מאוד, ומשדר מסר ברור על עמדת הממשל - מדינה ערבית

ד"ר חיים קורן על סומלילנד – רשת ב', דצמבר 2025

ד"ר חיים קורן, חוקר במיתווים ולשעבר שגריר ישראל בדרום סודן, התראיין ברשת ב' בעקבות ההכרה של ישראל, לראשונה בעולם, בסומלילנד. מה חשיבותה של ההכרה, איפה נמצא האזור ומה עשויות ההשלכות? מוזמנים להאזין.

ישראל חייבת להתעשת במהרה: היתרון מהכאוס בסוריה בורח בין האצבעות – השגריר בדימוס מיכאל הררי, "מעריב", דצמבר 2025

אחמד א־שרע הצליח מאוד ביחסי החוץ שלו והוא עומד בפני אתגרים משמעותיים בזירה הפנימית. ישראל חייבת להתעשת במהרה ולאמץ חשיבה גיאופוליטית סדורה, שתתרגם את עליונותה הצבאית להבנות מדיניות עם סוריה.

העולם על פי טראמפ – נדב תמיר ב"כאן", דצמבר 2025

מסמך אחד, עבה ויבשושי למראה, משרטט איך ארה"ב רואה את העולם בעידן הנוכחי. מאחורי השפה הבירוקרטית מסתתרת תפיסת כוח חדשה: פחות ערכים, יותר אינטרסים, פחות סדר עולמי ויותר America First. מהי דוקטרינת

האם טונות פסולת בעזה יהפכו לתשתיות? – עדי מגר בכלכליסט, דצמבר 2025

"שיקום סביבתי איננו פעולה טכנית, אלא תנאי ליציבות ביטחונית ארוכת טווח", אומרת מגר. "פסולת הבנייה היא לא רק אתגר הנדסי, אלא גורם שמייצר סיכונים בריאותיים, סביבתיים ומבצעיים לכוחות בשטח. דחיית

ארה"ב מאמצת את גישת ישראל בלבנון: אפשר לכפות שלום בכוח – איתן ישי ב"הארץ", נובמבר 2025

בארה"ב מקווים להציב את נשיא לבנון בפני בחירה – מלחמה או מו"מ עם ישראל. במקביל, הצרפתים מבקשים מארה"ב לדחוק בישראל לבצע מחוות של רצון טוב, והמצרים מנסים לבלום את ישראל

טראמפ הרים את הביטחון של הכוכב הסורי העולה – אבל לישראל יש עוד קלפים – השגריר בדימוס מיכאל הררי, "מעריב", נובמבר 2025

האשראי של טראמפ לנשיא סוריה משמעותי מאוד, וראוי שישראל תתחבר אליו. ההסכם הביטחוני חשוב לארצות הברית ולא־שרע, אך גם לישראל.

אמיר אורן מארח את פרופ' אלי פודה בפודקאסט "אפרכסת", נובמבר 2025

אלי פודה על הקשרים החשאיים בין ממשלת ישראל ומוסדותיה לגורמים ערבים ופלסטינים ועל חששם המוצדק של שליטים באזור מהדלפות בישראל.

מקובל על ישראל, פחות על העם: היורש המיועד של עבאס מכניס את הפלסטינים למלכוד – ד"ר עומר צנעני ב"הארץ", נובמבר 2025

"הבעיה של א־שייח היא בלגיטימציה הציבורית. מבחינת הימין בישראל, גם הוא יוגדר 'טרוריסט בחליפה'; מבחינת הפלסטינים – עוד פקיד של עבאס. זה יוצר מלכוד: יותר מדי מקורב כדי להיות חדש, פחות מדי פופולרי

חוקר סעודי בכיר: "נורמליזיציה עם בנט ואיזנקוט אפשרית, אבל יש תנאי" – ד"ר עזיז אלע'שיאן ב"ישראל היום", נובמבר 2025

ד"ר עזיז אלע'שיאן מנמיך ציפיות לגבי כינון יחסים בין ריאד לירושלים: "עם הממשלה הנוכחית זה כמעט בלתי אפשרי, נתניהו הפך את היחסים לרעילים מדי". הוא מבהיר: "המרכיב הפלשתיני יצטרך לשכנע את דעת הקהל

מה הוביל לטבח של אלפים בסודאן, ומדוע קטאר מאשימה את ישראל – ד"ר חיים קורן ב"דבר", נובמבר 2025

בטבח האכזרי בעיר אל-פאשר שבחבל דארפור נרצחו לפחות 7,000 בני אדם בידי כוחות המורדים. קמפיין קטארי טוען שישראל סייעה למורדים, למרות שסירבה לכך. ד"ר חיים קורן, לשעבר שגריר ישראל בדרום סודאן:

המשולש ישראל-לבנון-סוריה – כיצד ניתן למצות את הפוטנציאל המשותף? – השגריר בדימוס מיכאל הררי ב"זמן ישראל", נובמבר 2025

ההתפתחויות הדרמטיות, בדגש על השנה האחרונה, יצרו מצב חדש ומרתק בשתי הזירות הצפוניות לישראל – סוריה ולבנון. החלשתו של חזבאללה, כמו גם פטרוניתו איראן וקריסת משטר אסד, טלטלו את הזירה הלבנונית, והביאו

על ממדאני ועל הצורך להבחין בין אנטישמיות לאנטי ציונות – נדב תמיר ב"זמן ישראל", נובמבר 2025

התגובות השונות למועמדות של זוהרן ממדאני לראש עיריית ניו יורק – העיר בעלת האוכלוסייה היהודית הגדולה בעולם, מעלות שוב את השאלה: האם אנטי ציונות היא אנטישמיות?

הסולטן חוזר לעזה – השגריר בדימוס מיכאל הררי ב"כאן הסכתים", אוקטובר 2025

אחרי המלחמה בעזה וחתימת הסכם שארם א־שייח', ארדואן מבקש לעצמו תפקיד בשיקום הרצועה ובעיצוב הסדר החדש במזרח התיכון. מה טורקיה מנסה להשיג – ואיך ישראל צריכה להגיב? והאם החבר של טראמפ יכול לחזור להיות

טורקיה עוקבת מקרוב אחר העמקת היחסים בין ישראל וקפריסין – השגריר בדימוס מיכאל הררי ב"זמן ישראל", אוקטובר 2025

מערכת היחסים בין ישראל וקפריסין, שידעה עליות ומורדות לאורך השנים, התהדקה עד מאוד ב-15 השנים האחרונות. שתי המדינות השכילו לזהות את מפגש האינטרסים האסטרטגי ביניהן, וניצלו את גילויי הגז הטבעי כדי

ארדואן שם עין על עזה, אבל בממשלה לא קיימו אף דיון מעמיק בנושא – ד"ר נמרוד גורן ב-YNET+, אוקטובר 2025

"מפלגתו של ארדואן, בדומה לחמאס ולאחים המוסלמים, צמחה מתוך תפיסה איסלאמית חברתית ופוליטית", אומר ד"ר נמרוד גורן, נשיא ומייסד מכון "מיתווים" למחקר מדיניות חוץ אזורית ומנהל-שותף של Diplomeds – מועצה

ממשלת "הימין על מלא" ויתרה על הריבונות הישראלית – ד"ר רועי קיבריק, זמן ישראל, אוקטובר 2025

ממשלת נתניהו מוותרת על הריבונות הישראלית כאסטרטגיה פוליטית, ומדינת ישראל לא נמצאת (כרגע) סביב שולחן מקבלי ההחלטות שיקבע את עתידה. אחרי ביקור הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ בכנסת, נראה שאפילו בבית

פרופ’ אריה קצוביץ’ ב״רצועת הביטחון״ עם טלי ליפקין-שחק בגלי צה״ל, אוקטובר 2025

פרופ’ אריה קצוביץ’, עמית מדיניות במיתווים, ב״רצועת הביטחון״ עם טלי ליפקין-שחק בגלי צה״ל: “המזרח התיכון מתאים לוועידות שלום מסוג טקסי - אבל גם להצהרות יש כוח. הן מסמנות סיום של שלב ומזמנות אופק

ד״ר נמרוד גורן בפינת הפרשנים של “בוקר טוב ישראל” עם אפי טריגר בגל”צ, אוקטובר 2025

ד״ר נמרוד גורן, נשיא מיתווים, בפינת הפרשנים של “בוקר טוב ישראל” עם אפי טריגר בגל”צ: “כדי להגיע לשלום אמיתי – נדרשים שינויים גם בישראל וגם בוושינגטון. כרגע מדברים רק על סיום המלחמה, לא על סיום הסכסוך.”

חזון לסדר חדש במזרח התיכון – אבל בלי נציגי הצדדים הלוחמים, ישראל וחמאס – ד"ר גיל מורסיאנו ב"כאן הסכתים", אוקטובר 2025

בוועידת השלום הנוצצת בשארם א־שייח' הוצג חזון לסדר חדש במזרח התיכון – אבל בלי נציגי הצדדים הלוחמים, ישראל וחמאס. מה המשמעות המעשית של האירוע הגרנדיוזי? איך הרשות הפלסטינית משתלבת בו, ומה האפשרויות

"אנחנו בדרך למסדרון כלכלי מהודו ועד למזרח התיכון. זו בוננזה לעזה" – פרופ' אלי פודה ב"גלובס", אוקטובר 2025

המחיר של היעדרות נתניהו מהוועידה בשארם, השליטה של חמאס בשטח גם היום, סלידת הפלסטינים מטוני בלייר והקלף של ישראל מול אינדונזיה בדרך לכינון היחסים. פרופ' אלי פודה, חוקר המזרח התיכון כ-30 שנה, קורא

50 מיליון טון של חורבן – עדי מגר ב"זמן ישראל", אוקטובר 2025

"כשיגיע הרגע", אמרה עדי מגר, דוקטורנטית בנושא פסולת בנייה ועמיתת מדיניות במכון מיתווים, שיזמה את יום העיון, "אנחנו רוצים שנייר עם מסקנות והמלצות שלנו יהיה מונח על שולחנם של מקבלי ההחלטות".

יוזמת השלום החדשה שהציגה ארה"ב – ד"ר מורן זגה ב"חמש עם רפי רשף", ספטמבר 2025

"אני אופטימית מאוד, אני חושבת שקטאר לא הייתה יוצאת למהלך הזה אם היא לא הייתה מקבלת הבטחות או הסכמות מראש" - ד"ר מורן זגה, עמיתת מדיניות במכון מיתווים, התראיינה אצל רפי רשף בעקבות יוזמת השלום

מתחת לאף, התפתחות מסוכנת בירדן: "בגידת היהודים" – פרופ' אלי פודה ופרופ' רונן יצחק ב"מעריב", אוקטובר 2025

גילויי האנטישמיות בירדן משקפים את השינויים ביחס כלפי השלום בעקבות המלחמה. דוח שסקר 294 ספרי לימוד במקצועות שונים בבתי הספר בירדן גילה ממצאים מסקרנים במיוחד

חדשות רעות לישראל: לראשונה מאז 1979 א-סיסי הרעיד את מצרים – השגריר בדימוס מיכאל הררי ב"מעריב", ספטמבר 2025

התקיפה בדוחא העלתה את המתח בין ישראל למצרים לשיאים חדשים. ממשלת ישראל והעומד בראשה משחקים משחק מסוכן

מזרח תיכון חדש: פרופ' אלי פודה על השנה שבה זזו הלוחות הטקטוניים, "דבר", ספטמבר 2025

נפילת משטר בסוריה, קשיים כלכליים במצרים, תבוסה באיראן, ומתח בלבנון: בראיון ל'דבר' סוקר פודה, מחוקרי המזרח התיכון המובילים בישראל, את המצב במדינות האזור וקובע: "יש פער עצום בין הפוטנציאל של ישראל

"הציונות הדתית קיבלה מנתניהו מנדט למהפכה ביו"ש, סמוטריץ’ ביצע סיפוח דה-פקטו" – ד"ר עומר צנעני ב"מעריב", ספטמבר 2025

ד”ר (סא”ל במיל’) עומר צנעני, ראש היחידה המדינית-ביטחונית המשותפת של קרן ברל כצנלסון ומכון מיתווים, מזהיר כי "נתניהו נקט בצעדים שיצרו דה־לגיטימציה לאבו מאזן".

"אני מנסה לגרום לצופים הערבים לחשוב מחדש על עמדתם" – אלחנן מילר ב"ישראל היום", ספטמבר 2025

בלי דובר אזרחי לעולם הערבי ובלי תדרוכים מגורמי שלטון, ישראלים דוברי ערבית ניצבים לבדם מול התקשורת הערבית. אלחנן מילר, מרואיין מבוקש, מנסה בעיקר לקדם את המודעות למשבר החטופים, ומגלה מי השתיק פעם

אסור לתת לשיח העמום במרכז למנוע את השמירה על הציונות – נדב תמיר ב"מעריב", ספטמבר 2025

המאבק על דמותה של המדינה עדיין נמשך, אך בשל הנטייה במרכז שלא לעסוק בערכים, הימין מנצח בהשתלטות על השיח המדיני. עלינו להמשיך לפעול כדי לשכנע את הציבור שהדרך היחידה לשמר את המפעל הציוני היא שלום.

מזרח הים התיכון – גלים סוערים או הזדמנות לים רגוע? – השגריר בדימוס מיכאל הררי ב"זמן ישראל", ספטמבר 2025

גילויי הגז הטבעי במזרח הים התיכון, ובדגש על 15 השנים האחרונות, הניעו שורה של התפתחויות מדיניות חשובות באזור ויצרו ארכיטקטורה אזורית מרתקת. במרכזה, שיתוף פעולה הדוק בין ישראל, יוון וקפריסין

"ארה"ב השתמשה בנושא האנטישמיות כדי לנגח את צרפת" – ד"ר רועי קיבריק, N12, אוגוסט 2025

"העימות הדיפלומטי בין ארה"ב לצרפת הוא לא דבר חדש, אלא מתמשך וארוך שנים. יש כאן מתיחות מתמדת, וגם ברמה האישית מקרון וטראמפ הם לא ידידים טובים. צרפת, לא רק תחת מקרון, רצתה להציג מדיניות חוץ עצמאית.

מה עוד צריך לקרות? – ברוך בינה ב"זמן ישראל", אוגוסט 2025

החלטת הממשלה, או ראש הממשלה, כי הרי אין בישראל ממשלה אלא רק ראש-ממשלה, להשתלט על עזה העיר היא אסון לדורות. גיבורי החיל בקבינט עומדים כחומה בצורה על עקרונותיהם הלאומיים, כלומר מכשכשים בזנבותיהם

"יום אחד השלטון ביוון עשוי להתחלף ואף אחד לא מבטיח לנו שזה לא ישפיע על ישראל" – גבריאל מיטשל, TheMarker, אוגוסט 2025

יוון הייתה בשנים האחרונות יעד בולט להשקעות נדל"ן של ישראלים. האם ההפגנות הפרו־פלסטיניות במדינה ומקרי האלימות נגד תיירים מישראל ינפצו את החלום של בית באי יווני שקט ויפגעו במי שפועלים במדינה?

המלכודת המוסרית הזו הביאה למותם של רבים – וישראל צריכה לצאת ממנה – נדב תמיר ב"מעריב", יולי 2025

רבים בישראל מתקשים לבצע את ההבחנה האסטרטגית והמוסרית בין האזרחים למחבלים, בין ההנהגות לעמים. הגיע הזמן לחדד את ההבדלים ביניהם

זה הזמן לשקם את הקשרים עם פריז ולונדון – ד"ר מאיה שיאון-צדקיהו ב"זמן ישראל", יוני 2025

לכאורה, אירופה אמורה לעמוד לצדה של ישראל במלחמה נגד איראן – כל מדינות אירופה מתנגדות נחרצות לפיתוח נשק גרעיני בידי טהרן. אך תמונת המצב מורכבת ומדאיגה: התמיכה החזקה של גרמניה לא משקפת את הקו

התקיפה באיראן – ניצול ההצלחה בטרם תתהפך תמונת המצב‎ – השגריר בדימוס מיכאל הררי ב"זמן ישראל", יוני 2025

מתקפת "עם כלביא" תפסה את כלל השחקנים באזור, ואיראן בראשם, בהפתעה. אמנם בשבועות האחרונים תופי המלחמה החלו להישמע, בעיקר מצד ישראל, אולם הקולות מוושינגטון והמשך המו"מ המתוכנן בין איראן וארה"ב,

הקשר הביטחוני עם מרוקו – עינת לוי בראיון ל"דה מרקר", יוני 2025

הקשר הביטחוני עם מרוקו - עינת לוי בראיון ל"דה מרקר", יוני 2025

שאלת פירוק חזבאללה מנשקו – האם הנשק הפלסטיני תחילה? – השגריר בדימוס מיכאל הררי ב"זמן ישראל", מאי 2025

הממשל החדש בלבנון ניצב בפני שורה ארוכה של אתגרים קשים. אחד המורכבים בהם, שבמידה רבה ישפיע מאוד על יציבותה והמשכה של הפסקת האש בלבנון, נוגע לפירוק הנשק מידי חזבאללה.

עלייתו של אל-ג'ולאני מחייבת את ישראל וטורקיה למצוא אינטרס משותף – השגריר בדימוס מיכאל הררי ב"מעריב", מאי 2025

את יחסיה עם טורקיה תתקשה ישראל לשקם בטרם תסתיים המלחמה בעזה, ואולי אין לחוש מדי לכך. אבל הזירה הסורית מחייבת את שתי המדינות לשנס מותניים ולוודא שהאינטרסים המשותפים נשמרים.

"מה עושים עם זה?" - הפודקאסט של בית רדיקל והקרן החדשה לישראל

"מה עושים עם זה שפה זה לא אירופה?" – פודקאסט עם ד"ר גיל מורסיאנו, מאי 2025

מקום שני באירוויזיון זה הישג מדהים, כמעט אפשר להאמין שאנחנו מדינה באירופה. ד"ר גיל מורסיאנו ממכון מיתווים בא לעשות לנו סדר בשכונה הסבוכה שנקראת המזרח התיכון. מי נגד מי? מי עובד עם מי? איך יצא

שקט, מספחים – נדב תמיר ב"זמן ישראל", מאי 2025

לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ היה מסע מוצלח במזרח התיכון – מדינית וגם עסקית. כבר בפתיחת הביקור, בנאומו בריאד בירת סעודיה, שנמשך כמעט שעה, הבהיר מה הוא מנסה להשיג.

שבדיה וצרפת יוצאות נגד ישראל ומאיימות בסנקציות כלכליות, והן לא היחידות – ד"ר מאיה שיאון-צדקיהו ב"גלובס", מאי 2025

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מדלג על ישראל בביקורו במזרח התיכון, ובינתיים באיחוד האירופי צוברת תאוצה יוזמה חדשה שדורשת לדון אם ישראל עומדת בהסכם האסוציאציה ברקע המלחמה בעזה • מדינות כמו שבדיה וצרפת

המסע המזרח תיכוני של טראמפ – נדב תמיר ב"זמן ישראל", מאי 2025

הנסיעה הראשונה של דונלד טראמפ לחו"ל בנשיאות השנייה שלו (למעט ההשתתפות בהלוויית האפיפיור פרנסציסקוס ברומא) חשובה מאוד לטראמפ וגם לנו בישראל, למרות שלא יבקר כאן. לביקור יש פוטנציאל להשפיע על עתיד

האם נתניהו יפספס הזדמנות היסטורית להסדר שלום עם סעודיה? – ד"ר עומר צנעני ב"מעריב", מאי 2025

ד”ר סא”ל (מיל’) עומר צנעני מזהיר: “ההחלטה בידי נתניהו – האם יתגמש או שיקריב (שוב) את עתידה של ישראל על מזבח השיקולים הפוליטיים והאישיים שלו”

תהליך הסדרת הגבול הסורי-לבנוני משרת את ישראל – השגריר בדימוס מיכאל הררי ב"זמן ישראל", אפריל 2025

ההתפתחויות הדרמטיות בסוריה ובלבנון – וכינונם של ממשלים חדשים בשתי המדינות – פותחים בפני שתי המדינות פרק חדש במערכת היחסים ביניהן. שני הממשלים מתמודדים עם אתגרים לא מבוטלים.

סדקים בחומת המגן – התדרדרות ביחסי הממשלה וארגוני המודיעין – ד"ר אהוד ערן וד"ר אופק רימר ב"זמן ישראל", אפריל 2025

"בימים אלה, אנו עדים לשבר מסוכן ביחסי הגומלין בין הדרג המדיני לארגוני המודיעין. בתקופת הממשלה הנוכחית, וביתר שאת מאז מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023, חלה הידרדרות חמורה באמון ובשיתוף הפעולה בין

הרכבת הדיפלומטית חוזרת לדהור – נדב תמיר ב"זמן ישראל", אפריל 2025

איראן כיום היא מדינת סף גרעינית כתוצאה ברורה מנטישת הדיפלומטיה. קראו את הפוסט המלא

מה עומד מאחורי הפגישה של טראמפ ונתניהו? – נדב תמיר התארח בפודקאסט של טובי פולק

מה עומד מאחורי הפגישה של טראמפ ונתניהו? נדב תמיר, חבר הוועד המנהל במיתווים ומנכ"ל ג'יי סטריט ישראל, התארח בפודקאסט של טובי פולק.

"הממשלה מקדמת חזון משיחי-כהניסטי שמסכן את ביטחוננו ועתידנו" – ראיון עם ד"ר עומר צנעני במעריב, אפריל 2025

ד"ר (סא"ל במיל') עומר צנעני, ראש היחידה המדינית-ביטחונית של קרן ברל כצנלסון ומכון מיתווים, אמר בראיון ל"מעריב": "החזירו למרכז הבמה את ההפיכה המשטרית, המהווה אסון

יש פה מטרה בכלל? הפוליטיקה שמאחורי החזרה לעזה – ד"ר עומר צנעני בראיון לדמוקרט TV, אפריל 2025

"אם עד לאחרונה עוד ניסו להצדיק את הלחימה בתכלית ביטחונית, היום כבר ברור – מדובר במהלך פוליטי-אידיאולוגי." ד"ר עומר צנעני, ראש היחידה המדינית-ביטחונית של מכון מיתווים וקרן ברל

מזוודות דולרים לחמאס ולוביסטים במערב: איך הפכה קטר למעצמה עולמית? ד"ר מורן זגה בראיון לכאן 11, מרץ 2025

"אני יודעת שהיום זה כמעט טאבו ואני מכירה את הדה-לגיטימציה שיש לקטר בציבור, אבל אם נעצב מדיניות חדשה לקידום הגורמים שיש לנו אינטרס לקדם באזור, אפשר יהיה לראות את קטר כגורם חיובי."

השלכות צווי המעצר של האג על היחסים בין ישראל לאיחוד האירופי- ד"ר מאיה שיאון-צדקיהו בראיון לכאן 11, נובמבר 2024

במהלך הכנס השנתי של מכון מיתווים, ד"ר מאיה שיאון-צדקיהו, מנהלת תכנית יחסי ישראל-אירופה במכון, התראיינה ליואב זהבי בכאן 11 על ההשלכות והמשמעויות של צווי המעצר שהוציא בית הדין הפלילי הבינלאומי

בשביל כבוד, צריך לעבוד?- ד"ר גיל מורסיאנו בראיון בזה באוויר נובמבר 2024

ד"ר גיל מורסיאנו, מנכ"ל מכון מיתווים, ואריאל קלצ׳קין בשיחה על חשיבותו (וסכנתו) של כבוד לאומי במערכה הגלובלית, במזרח התיכון ובישראל. לצפייה בראיון

לסייע או לא לסייע?- בר רפפורט על המצב ההומניטרי בעזה בכאן 11, נובמבר 2024

המצב ההומניטרי בעזה הוא אחד הנושאים שהכי מעסיקים את הקהילה הבין-לאומית וכבר הוביל למשברים בין ישראל לארה"ב. יערה שפירא שוחחה עם בר רפפורט, חוקרת במכון מתווים, ועם כתבת תחום הפלסטינים נורית

30 שנה לשלום עם ירדן- פרופ' אלי פודה בראיון ברלוונט, אוקטובר 2024

פרופ' אלי פודה מהחוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון באוניברסיטה העברית וחוקר וחבר ועד מנהל במכון מיתווים, בשיחה על 30 שנה לשלום עם ירדן, הקשר בין חמאס לאחים המוסלמים, הממלכה הסעודית החדשה של מוחמד

מדד מדיניות החוץ הישראלית 2024- ד"ר גיל מורסיאנו בראיון עם ערד ניר, ספטמבר 2024

ד"ר גיל מורסיאנו, מנכ"ל מכון מיתווים, מציג את עיקרי הממצאים מתוך מדד מדיניות החוץ הישראלית לשנת 2024. כמעט שנה לאחר מתקפת ה7- באוקטובר הסקר נועד לבחון את עמדות הציבור בסוגיות מיידיות של

היעדר אסטרטגיה ליום שאחרי – ד"ר עומר צנעני בראיון בדמוקרט TV, ספטמבר 2024

"הימין הקיצוני מוביל את ישראל ממש לא לניהול סכסוך, הוא הולך לסיפוח": סא"ל (במיל') ד"ר עומר צנעני מרחיב על הפער בין הממשלה הנוכחית, למלחמה וליום שאחרי.

כמעט מדינה מצורעת- ראיון של ד"ר רועי קיבריק ברלוונט, אוגוסט 2024

״עוד לא מצורעת, אבל כמעט״. במילים אלה פותח ד״ר רועי קיבריק, מנהל המחקרים של מכון מיתווים, את הדו״ח המתאר את המגמות הבולטות במדיניות החוץ של ישראל בחצי השנה האחרונה. בשיחה עם עמנואל אלבז-פלפס הוא

חיסול הבכירים בחיזבאללה ובחמאס והתגובה האיראנית- עומר צנעני ב-i24, אוגוסט 2024

חיסול הבכירים הוא הישג צבאי מדהים, אבל בלי מהלך אסטרטגי רחב לא רק שהחיסולים לא ימונפו להכרעה במלחמה – הם עלולים לגרור אותנו למלחמה כוללת, בתנאים הגרועים ביותר האפשריים לישראל. צפו בדברים שאמר

התחזקות הימין באירופה- ראיון של ד"ר מאיה שיאון-צדקיהו בכאן 11, יוני 2024

ד"ר מאיה שיאון צדקיהו התארחה בתכנית "העולם היום", בהגשתה של שרון וכסלר, כדי לשוחח על התחזקות הימין באירופה לאחר הבחירות לפרלמנט האירופי, והשלכותיו על המישור הלאומי והיחסים עם

ניתוח תוצאות הבחירות לפרלמנט האירופי- ראיון של ד"ר מאיה שיאון-צדקיהו בכאן 11, יוני 2024

ד"ר מאיה שיאון-צדיקהו הופיעה בתכנית "העולם היום" בכאן 11, בהגשתו של ערן זינגר, כדי לנתח תוצאות הבחירות לפרלמנט האירופי והעלייה המשמעותית של הימין ביבשת. הראיון התנהל כ"פינג

הבחירות לפרלמנט האירופי- ראיון של ד"ר מאיה שיאון-צדקיהו ברלוונט, יוני 2024

ד"ר מאיה שיאון-צדקיהו התארחה בערוץ רלוונט לראיון אודות הבחירות המתקרבות לפרלמנט האירופי. במסגרת הראיון, מאיה הרחיבה על חשיבותו של המוסד והצפי להתחזקות הימין הקיצוני בבחירות. צפו בראיון

ד"ר חיים קורן מתארח בפודקאסט "אחד ביום": המשחק הגלובלי בניז'ר, יוני 2024

אחרי ניסיון קצר להתנהל כדמוקרטיה, השלטון במדינת ניז׳ר שבמערב אפריקה נתפס מחדש בהפיכה צבאית. אלא שבניגוד להפיכות אחרות באזור בשנים האחרונות, זו נמצאת במרכז תשומת הלב של רוסיה, סין, ארה"ב

מה הקשר בין רפיח לטהרן? ראיון עם ד"ר גיל מורסיאנו ברלוונט, מאי 2024

צפו בראיון של ד"ר גיל מורסיאנו ברלוונט בתכניתם של עמנואל אלבז-פלפס ודניאל זילברשטיין "אין גבול". בראיון הסביר גיל מדוע חוסר היכולת של ממשלת ישראל להציג חזון מדיני בנושא הפלסטיני

בר רפפורט בראיון לערוץ רלוונט: מצב התשתיות ברצועת עזה, אפריל 2024

מנהלת פרויקט קיימות אקלימית-מדינית במכון מיתווים, בר רפפורט, התראיינה לערוץ רלוונט בתכנית "אין גבול" עם דניאל זילברשטיין ועמנואל אלבז-פלפס. במסגרת הראיון, בר סקרה את מצבן הרע של תשתיות מקיימות