כל הפרסומים
/ ישראל ואירופה
שלט עצום של הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין הופיע ביום השלישי של הלחימה באוקראינה על בניין משרדים במרכז מוסקבה. "הכוח האמיתי טמון בצדק ואמת שלצידנו. אני מאמין בתמיכה, בכוח הבלתי מנוצח הזה שמעניקה לנו אהבתנו למולדת" אמר הכיתוב. "שלום הוא מלחמה", כמו שניסח זאת ג'ורג' אורוול.
בשנת 1999, כאשר היה ראש הממשלה וכבר התכונן לעשות את הצעד הגדול ולהיבחר לנשיאות, ענה פוטין בראיון ללארי קינג: "הדרך שלנו היא דרך של התפתחות דמוקרטית. רוסיה מדינה מגוונת מאוד, ויחד עם זאת – אנחנו חלק מהתרבות המערב־אירופית. בכך הערך שלנו. לא משנה היכן האנשים שלנו מתגוררים – במזרח הרחוק או בדרום – אנחנו אירופים".
מה קרה ברוסיה בין 1999 ל־2022, השנה שתיכנס לספרי היסטוריה כשנת הזעזוע הגדול ביבשת אירופה, שנה שבה רוסיה תקפה את ערי אוקראינה בטילים והזרימה לשטחה את הטנקים שלה? כיצד האיש שנשא עימו הבטחה ליציבות ולצמיחה כלכלית פתח במלחמה נגד המערב והביא לסנקציות הכי קשות אי־פעם כלפי רוסיה?
מבקריו ואויביו ברוסיה ובמערב יאמרו שפוטין מעולם לא היה מישהו אחר: קצין קג"ב ששירת במזרח גרמניה ונחרד מההתפרקות של האימפריה הסובייטית שזנחה אותו ואת חבריו מאחור, חלק מהממסד הביטחוני האדיר שהחליט לקחת את העניינים ברוסיה לידיו כאשר המפלגה הקומוניסטית התפרקה והאוליגרכים שהשתלטו על בנקים ואוצרות טבע הפכו לאדוני הארץ.
כשנתיים לאחר שעלה לשלטון, פוטין וחבריו מימי הנעורים בסנט פטרבורג (לנינגרד בעידן הסובייטי) החלו לתקוף את האוליגרכים ואת החברות האדירות שהם הקימו. במקביל עיתונאים ועורכים החלו להרגיש את נחת זרועו של הנשיא החדש.
יריית הפתיחה ניתנה בוועידת מינכן לביטחון ב־2007 כאשר פוטין לראשונה אתגר את המערב והזהיר מפני התרחבות של ברית נאט"ו לכיוון גבול רוסיה. "נאט"ו מיקמו את הכוחות הקדמיים שלהם בגבולות שלנו. אנחנו כעת לא מגיבים כלל לפעילות הזאת", הזהיר הנשיא הרוסי, שבעיניו המלחמה הקרה טרם הגיעה לסיומה.
כעבור שמונה שנים, באוקראינה הסמוכה התקיימו הפגנות ענק שבמהלכן הודח ויקטור ינוקוביץ', נשיא פרו־רוסי שנמלט לרוסיה. פוטין, שניסה למנוע את הפלתו, הוכה בהלם ותדהמה.
הוא ראה במהלך האוקראיני מזימה אנטי־רוסית של המערב. התקשורת הרוסית התמלאה בהסתה אנטי־אוקראינית, ערוצי התעמולה שידרו מהבוקר עד הלילה איומים נגד אוקראינה, שבבת אחת הפכה ל"מעוז הניאו־נאציזם והאנטישמיות", ונגד המערב הבוגדני.
הרטוריקה האנטי־מערבית הלכה והחריפה במהלך שמונה שנים שחלפו מאז הסיפוח של קרים, המצעדים הצבאיים הפכו ליותר ראוותניים והרדיפה של מתנגדים ליותר עזה.
חבריי במוסקבה ששוחחתי איתם בשבועות שקדמו למלחמה לא האמינו שזה מה שיקרה. הם כל כך התרגלו לתעמולה האלימה שנשפכה מהערוצים הממלכתיים, עד שכבר לא ראו אותה ולא היו רגישים אליה. הם, וגם רבים באוקראינה, שגם היו מורגלים לקיתונות הרעל היומיים, לא האמינו שפוטין יחצה את הרוביקון.
האם היו אלה הישיבה הממושכת על כיסא הנשיאות, החוג הקרוב שסיפק מידע חד־צדדי או שינוי אישיותי שהביאו את פוטין להורות על פלישה לאוקראינה ואף לאיים בשימוש בנשק הגרעיני? ייתכן שלעולם לא נדע.
אך מה שאפשר לומר בוודאות הוא שבמהלך שנים רבות מדי המערב התעלם מרוסיה של פוטין ומהתהליכים הפנימיים שהתרחשו שם. העתיד כבר לא ייראה כמו העבר. הזעזוע הנוכחי שובר תאוריות וקונספציות ישנות שזמנן עבר. סדר עולמי חדש נוצר ברגעים אלה ממש.
המאמר פורסם ב״זמן ישראל״ ב-27 לפברואר 2022.
