המתיחות בירושלים: תגובות ראשונות מאת מומחים במכון מיתווים

כל הפרסומים / תהליך השלום הישראלי פלסטיני

האירועים האחרונים בירושלים – בשער שכם, בשייח' ג'ראח וסביב המקומות הקדושים – מביאים לשיא חדש את המתיחות בעיר, ונותנים את אותותיהם על יחסי ישראל עם הפלסטינים ועם מדינות ערב. מסמך זה מרכז תגובות ראשונות להתפתחויות מאת מומחים במכון מיתווים: ד"ר ליאור להרס, שמסביר שהרגעת הרוחות בירושלים מחייבת התמודדות עם בעיות מבניות ושלנשיא ביידן יכול להיות בכך תפקיד; ח"כ לשעבר קסניה סבטלובה, שטוענת שהמצב בירושלים הוא תוצאה של הזנחה ממשלתית והמשכו יחריף את המתיחות עם ירדן; ד"ר נמרוד גורן, שטוען שההסלמה בירושלים צריכה לשכנע את מפלגות השמאל לדרוש תפקידים מדיניים בממשלת שינוי; ד"ר עידו זלקוביץ', שגורס כי הרשות הפלסטינית וחמאס תומכות במחאה בירושלים ושחמאס מקווה לצאת מכך מחוזקת; והדיפלומט לשעבר נדב תמיר, שמזהה את הפרות זכויות האדם והניסיונות לשינוי הסטטוס קוו כגורמים שעומדים בבסיס גל ההסלמה הנוכחי בירושלים.

הרגעת הרוחות בירושלים מחייבת התמודדות עם בעיות מבניות,
ולנשיא ביידן יכול להיות בכך תפקיד

ד"ר ליאור להרס, מנהל התכנית לקידום שלום ישראלי-פלסטיני במכון מיתווים

למרות שבינואר 2018 הכריז טראמפ שהוא "הסיר את ירושלים מהשולחן", ירושלים עודנה על השולחן, והיא מזכירה לנו את זה שוב ושוב, גם כשמנסים להתחמק מהנושא. את סבב האלימות הנוכחי, כמו גם סבבים קודמים במזרח ירושלים (למשל, ב-2014 ו-2017) צריך לנתח בשתי רמות: מה השפיע באופן נקודתי על פרוץ האירועים ומהם גורמי העומק שנגזרים מהמצב המדיני והפוליטי של העיר בהעדר פתרון מדיני. בישראל נוטים להתמקד בגורמים המיידיים ולהתעלם מבעיות מבניות מרכזיות כמו ההבדל במעמד האזרחי והמשפטי של 40 אחוזים מתושבי העיר, הפרובוקציות של עמותות ימין בשכונות פלסטיניות והמסגרת המשפטית והפוליטית שמאפשרת אותן, והאפליה המתמשכת בנושא התכנון במזרח העיר. על סוגיות אלו יש לתת מענה, ולממשל ביידן יכול להיות בכך תפקיד מרכזי – בהרגעת הרוחות בעיר ובקידום שינוי מדיני מהותי בשאלת ירושלים.

המצב בירושלים הוא תוצאה של הזנחה ממשלתית,
והמשכו יחריף את המתיחות עם ירדן 

ח"כ לשעבר קסניה סבטלובה, מנהלת התכנית ליחסי ישראל-המזרח התיכון במכון מיתווים

ממשלת ישראל ממשיכה להתעלם מקיומו של הסכסוך הישראלי-פלסטיני ומנסה לגמד את האירועים בירושלים כסכסוך נדל"ני פשוט, אך לא כך הדבר. מדובר בהזנחה מתמשכת ופושעת שלא רק פוגעת במרקם היחסים בין יהודים לערבים בעיר, ומביאה לעלייה בפעילות הטרור בגדה המערבית וברצועת עזה, אלא תפגע גם במערכות היחסים האסטרטגיות של ישראל עם מדינות ערביות. היחסים של ישראל עם ירדן גם ככה ׳רותחים׳ כבר זמן רב ונמצאים על סף פיצוץ. המשך ההתנהלות הישראלית הנוכחית יגביר את הסיכון לכך. גם יחסי ישראל עם מדינות ערב אחרות עשויים להיפגע כתוצאה משלילה ממשלתית ישראלית את קיומו של הסכסוך ואת מרכזיותו. ההסלמה הנוכחית מזכירה לנו שהסכסוך קיים ושהמציאות מחייבת חזרה למשא ומתן, חשיבה על פתרונות דיפלומטיים, ושינוי המדיניות הקיימת.

ההסלמה בירושלים צריכה לשכנע את מפלגות השמאל
לדרוש תפקידים מדיניים בממשלת שינוי

ד"ר נמרוד גורן, ראש מכון מיתווים

ההסלמה בירושלים צריכה להדגיש למפלגות השמאל שעליהן לדרוש תפקידים מדיניים בממשלת השינוי, ולא להסתפק בתיקים חברתיים וכלכליים. הטענה שלאור הפערים האידיאולוגיים בין מרכיבי הממשלה, היא לא תפעל משמעותית בתחום המדיני, אינה נכונה. האירועים בבירה מעידים שאין סטטוס קוו ביחסים עם הפלסטינים. כל החלטה ואירוע גוררים השלכות על הביטחון האישי, היחסים עם האזור, והמעמד הבינלאומי של ישראל. התרחשויות, הזדמנויות ואתגרים מדיניים יוסיפו להופיע, גם אם הממשלה תעדיף להתמקד בדברים אחרים, והם ידרשו תגובה, יוזמה והובלה. חשוב שמי שמאמינים בשלום, הידברות ושיתוף פעולה אזורי, יעסקו גם בכך, ולא רק בתחבורה, בריאות והגנת הסביבה – חשובים ככל שיהיו תחומים אלו.

הרשות הפלסטינית וחמאס תומכות במחאה בירושלים,
וחמאס מקווה לצאת מכך מחוזקת לאחר ביטול הבחירות

ד״ר עידו זלקוביץ׳, עמית מדיניות במכון מיתווים

המתיחות בשייח׳ ג׳ראח ובהר הבית החלה בעקבות קמפיין של הרשות הפלסטינית והחמאס נגד מאמצי ישראל לייהד את ירושלים ולגרש ממנה את תושביה הפלסטינים. המתיחות הסלימה למהומות חמורות גם על רקע החיכוך המתמשך בין תושבי מזרח העיר וכוחות הביטחון הישראלים, והעדר מדיניות ישראלית ברורה כלפי מזרח העיר, כפי שניכר בפרשת הגדרות בשער שכם. חמאס מעוניינת בהסלמה זו ומעודדת אותה, תוך שימוש ברוח הדתית של חג הרמדאן, כדי לחזק את התמיכה בה על רקע ביטול הבחירות הפלסטיניות וכדי להציג עצמה כמגינת ירושלים. הציבור המזרח ירושלמי מרגיש נטוש, מדוכא וזועם, והדבר מניע פעולות מחאה, בעיקר אצל הדור הצעיר. ההסלמה הנוכחית היא המשך ישיר למאבקים שמתחוללים במזרח העיר מאז פרשת גלאי המתכות ואירועי שער שכם.

הפרות זכויות אדם וניסיונות לשינוי הסטטוס קוו
עומדים בבסיס גל ההסלמה הנוכחי בירושלים

הדיפלומט לשעבר נדב תמיר, חבר ועד מנהל במכון מיתווים

בעיר הקודש ש"חוברה לה יחדיו" מתקיימות הפרות זכויות אדם משמעותיות כלפי פלסטינים, שמנוגדות לערכים יהודיים ואוניברסליים. ההתרחשויות בירושלים עלולות להצית את המזרח התיכון ואת העולם המוסלמי, אך כרגיל, הנטייה שלנו היא לזהות את האסון רק מאוחר מדי. כך קרה גם בהר מירון. מחאות הצעירים המוסלמים, שנמנע מהם להתכנס ברחבת שער שכם בתקופת הרמדאן, וסרטוני הטיק טוק בהם נראו מספר ירושלמים ערבים מכים יהודים, זכו לתשומת לב ציבורית. כך גם התגובות האלימות והמסיתות של ארגון להבה, שהפעם תוגברו בחרדים חסרי תעסוקה שמצאו מוצא לשעמום בהכאת ערבים. אבל זהו רק קצה הקרחון. יש תופעה גדולה הרבה יותר, שאינה זוכה להתייחסות הראויה – מגמה מרושעת ואסטרטגית לדחוק פלסטינים מבתיהם, כפי שלא נעשה מאז 1967, ולשנות את הסטטוס קוו סביב המקומות הקדושים.

למי יש אינטרס להבעיר את העיר?

מירב כהנא-דגן
סגנית ראש מכון מיתווים

מדי כמה חודשים אנחנו מוצאים את עצמנו על סף הסלמה. לרוב, לצדדים יש אינטרס להרגיע ולסיים את האירועים לפני שמדרדרים לנקודת האל-חזור. כשהלהבות עולות גבוה ומהר, הקהילה הבינלאומית שולחת "סיוע דיפלומטי" בצורת שיחות תיווך או קריאות הרגעה וגינויים. כשלצדדים יש אינטרס לבלום את ההסלמה זה מסתיים מהר, אך כיום יש מספר גורמים שלהם יש אינטרס להבעיר – והאש מתפשטת מהר. ההסלמה הנוכחית מתרחשת על רקע אירועים מדיניים וביטחוניים: הבחירות בישראל; ביטול הבחירות הפלסטיניות; הצבת המחסומים בשער שכם וההתקוממות שכנגד; והמשך הצעדים ליהוד שכונות בירושלים. האירועים האלו מוכיחים שאין סטטוס-קוו ושאם נמשיך להתעלם מהסכסוך הוא יתפוצץ לכולנו בפנים. עכשיו, יותר מתמיד, חשוב שנפעל לקידום פתרון מדיני. יש לנצל את הקשב של הקהילה הבינלאומית ולהיעזר בעולם הערבי כדי לבנות את המסגרת האזורית המתאימה לקידום שלום ישראלי-פלסטיני.