ההיסטוריה של המזרח התיכון מלאה באירועים שלא נחזו. מלחמת יום הכיפורים ב-1973, ביקור סאדאת בירושלים ב-1977, המהפכה באיראן ב-1979, פלישת עיראק לכוויית ב-1990, הסכמי אוסלו, מהפכות האביב הערבי ב-2011
רעיון הטרנספר של דונלד טראמפ היכה בתדהמה את העולם הערבי, בדגש על מצרים וירדן, המועמדות העיקריות, מבחינתו, לקליטת הפלסטינים שיפונו מעזה. מעבר להצהרות הערביות, שדחו על הסף את דברי הנשיא האמריקאי
הפסגה הערבית התכנסה בשבוע שעבר בקהיר לכינוס חירום, שהוקדש לסכסוך הישראלי-פלסטיני בצל מלחמת "חרבות ברזל" אשר עדיין נמשכת. הטריגר העיקרי לכינוס היו רעיונותיו של הנשיא דונלד טראמפ בדבר
החודש הראשון לכהונתו של ממשל טראמפ מטלטל את בעלות הברית האירופיות וגורם להן להתאגד מולו, בתקווה שלא ייאלצו להתאחד נגדו. על הפרק הפסקת המלחמה בין רוסיה לאוקראינה וביטחון אירופה. את הסערה האירופית
עיראק וסוריה היו בעבר מדינות דומות ביותר, ומבחינות מסוימות הן תמונת מראה זו של זו. עיראק נשלטת על ידי מפלגות שיעיות דתיות ורוב אוכלוסייתה ערבים שיעים, ואילו סוריה הפכה בשבועות האחרונים למדינה
שלא במפתיע, פגישתו של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, עם ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, אכן הניבה כותרות, אף למעלה מהצפוי. טרנספר של כ-2 מיליון פלסטינים מעזה למדינות אחרות ונטילת אחריות אמריקנית
ממשל טראמפ, בהובלת "המחלקה ליעילות ממשלתית", של אילון מאסק (DOGE), מקדם מהלך חסר תקדים לפירוק הסוכנות האמריקאית לפיתוח בין-לאומי (USAID) ולצמצום משמעותי של סיוע החוץ האמריקאי. בימים
למעט תקופה קצרה לאחר חתימת הסכם השלום ב-1979, ישראל לא נהנתה בדרך כלל מיחסי ציבור טובים במצרים. התקשורת ומערכת החינוך המצרית שימשו כערוצים מרכזיים בהפצת דימויים שליליים של ישראל והציונות, שלעתים
מיד לאחר חתימת ההסכם להפסקת האש עם חמאס הצהיר הנשיא האמריקני המיועד, דונלד טראמפ, כי בעקבות השבת החטופים הוא מתכוון להמשיך בתהליך יישום "הסכמי אברהם" – במילים אחרות, הסכם עם סעודיה.
אם העסקה תושלם, יהיה כאן מזרח תיכון אחר שרי הימין הקיצוני שהצביעו נגד שחרור החטופים בירכו בלבביות את דורון, רומי ואמילי ואיחלו להן כל טוב. לאף אחד אין ספק ולו לרגע שהם או ראש הממשלה בנימין נתניהו
מדיניות החוץ האזורית ויחסי החוץ של ישראל במחצית השנייה של 2024 התעצבו בעולם שבו נמשך המאבק המעצמתי בין הציר המערבי בהובלת ארה"ב אל מול ציר סיני-רוסי-איראני. ההתרחשויות במזרח התיכון הן זירה
סטיב וויטקוף, שליחו של דונלד טראמפ למזרח התיכון, שמעורב מאוד בימים אלו בעסקת שחרור החטופים, מסמל את אופן מעורבותו הצפויה של דונלד טראמפ באזורנו במהלך נשיאותו. יש קווים משותפים בין וויטקוף
בחירתו של הרמטכ"ל הנוצרי של צבא לבנון ג'וזף עאון לנשיא המדינה היא אבן דרך חשובה עבור לבנון אבל גם התפתחות גאופוליטית חשובה וחיובית עבור ישראל. היא מגבירה את הצורך לפעול להפיכת הפסקת האש
מהפרטים שפורסמו עד כה על עסקת החטופים הנרקמת, ניתן לומר בזהירות שלושה דברים. הראשון, מעל שנה מקריסת העסקה הקודמת, נראה שהשלב הראשון של העסקה לשחרור החטופים צפוי סוף סוף לצאת לדרך. השני, העסקה
במשך עשרות שנים, הנפנו חברי מחנה השלום הישראלי על ראש התורן את פתרון שתי המדינות לסכסוך עם הפלסטינים. חשבנו שאם "ליבת הסכסוך" הישראלי-ערבי תיפתר, ייפתח השער להשתלבותה של ישראל במרחב
בשבוע שעבר פרסם החוקר הסעודי עבד אל-עזיז אל-ע'שיאן, ממכון המחקר Observer Research Foundation Middle East, מאמר דעה בהארץ בו טען שהציבור הישראלי איננו מבין נכונה את תפיסת העולם והאסטרטגיה הסעודית.
המציאות החדשה בסוריה, אף שמצויה בעיצומו של עיצוב מחדש, מייצרת שורה של גלי הדף במגוון סוגיות. אחת מהן נוגעת למכלול האנרגיה במזרח הים-התיכון. אזור זה עבר תמורה מרתקת וחשובה בעשור האחרון, בעקבות
האם סוריה מתקדמת או עושה צעד אחורה? בסוריה נרשמים שינויים משמעותיים במגוון תחומים, בהם מינויי נשים לתפקידים בכירים, רפורמות במערכת החינוך ומחלוקות על תפקידי מגדר. בצעד היסטורי, מייסא סבריני מונתה
הנשיא ג'ימי קרטר, שהלך לעולמו בגיל 100, היה מחויב לעתיד ישראל והאזור ולקידום פתרון שתי המדינות. מאוד מצערת העובדה שרבים מדי בארץ מעוותים את המורשת שלו, משום שהבין מוקדם מאחרים את הסכנה
עם סיומה של שנת 2024 ניתן לסכם ולציין כי ישראל שיפרה את מצבה האסטרטגי במזרח התיכון, אבל במחיר של הגברת השסע הפנימי בעם, הידרדרות ביחסיה עם מדינות בעולם ופגיעה חמורה בדימויה העצמי כמדינה דמוקרטית,
קריסתו של משטר אסד בסוריה השפיעה על כמה שחקנים באזור ומחוץ לו. טורקיה נמנית עם המרוויחות מההתפתחויות. חשיבותו של המצב בסוריה לביטחון הלאומי הטורקי מובנת. סוריה היא מדינה שכנה, שאיתה טורקיה חולקת
בשבועות האחרונים התקשורת הישראלית שבה לעסוק בעמדת סעודיה לגבי סיום המלחמה בעזה ומחויבותה לנושא הפלסטיני. עמדתה של הממלכה בנושאים אלה נראית מעורפלת בעיני ישראלים רבים, אך הסיבה לכך נעוצה בהבנה
הפסקת האש בלבנון החלה לפני פחות מחודש, ולמעשה, אמורה להיות קבועה. אולם קיימת אי־בהירות בשאלה מה ואיך יקרה בתום 60 הימים של הפסקת האש הזמנית. כזכור, כוחות צה”ל אמורים לסגת משטח לבנון עד אז. בנקודת
יהודי ארה"ב, ברובם הגדול, מודאגים ומבולבלים לאחר הבחירות בארה"ב ולאחר יותר משנה של מלחמה בארץ שהשפעותיה ניכרות מאוד גם כאן. בבוסטון פגשתי זוג חברים שאני מכיר עוד מהתקופה בה כיהנתי
סוריה מצליחה להפתיע כל הזמן מחדש. עם מותו של חאפז אל-אסד בשנת 2000, בנו בשאר שרד כנגד כל הסיכויים וכנגד כל ההערכות. בתחילת מלחמת האזרחים ב-2011, רוב המומחים הספידו אותו. הגדיל לעשות אהוד ברק,
קריסתו של משטר אסד התקבלה בישראל בחיוב, ובצדק. כזכור, בתחילת מלחמת האזרחים בסוריה ישראל התלבטה אם לתמוך במורדים ובנפילת המשטר, או להעדיף את “הרע המוכר” על פני חלופה שטיבה אינו ברור. קריסת המשטר
קריסתו של משטר אסד מציבה את ישראל בצומת החלטה מוכר, כזה שמקבלי ההחלטות כבר עמדו בפניו לפני עשור, בשלבים המוקדמים של מלחמת האזרחים בסוריה: האם להתערב ולפעול כדי לעצב את הסדר המתהווה בסוריה, או
קריסת משטר אסד היא אירוע בעל משמעות היסטורית. מדובר במדינה שייצגה לאורך תקופה ארוכה את “הלאומיות הערבית החילונית”, והיא נמצאת, כידוע, במיקום אסטרטגי על המפה. מה ניתן לומר, ובזהירות, בשעה זו?
ב־7 בדצמבר 1941 תקף צבא יפן את בסיס הצי האמריקאי בפרל הארבור והותיר את ארצות הברית המומה וחבולה. כישלון זה, כפי שמתארת ההיסטוריונית רוברטה וולסטטר בספרה פרל הארבור: התרעה והחלטה, היה תוצר של
ימים ספורים אחרי הבטחת ניצחונו של דונאלד טראמפ בבחירות 2024, החל הנשיא החדש-ישן בתהליך בניית הכוורת הפוליטית של הממשל הנכנס. התהליך, שהחל במינויים "בטוחים" של דמויות מוכרות ומנוסות
גאות ושפל הם תופעות מוכרות ביחסי מדינות, אבל אם גאות רבה מדי היא ברכה ליחסים, הרי שפל עלול לסכן אותם. בימים שאנחנו מציינים 30 שנה להסכם השלום בין ישראל וירדן, דומה כי סכנת שפל עמוק עומדת לפתחם של
בשבוע שעבר מלאו 30 שנה לחתימה על הסכם השלום בין ישראל לירדן – הסכם שלום אסטרטגי עם השכנה החולקת את הגבול הארוך ביותר עם ישראל, שמאז ועד היום הוא אבן יסוד בביטחון הלאומי. מספיק להיזכר
החקיקה הפופוליסטית נגד אונר"א, שעברה אתמול בכנסת, אינה משרתת את האינטרסים של ישראל, למרות שהארגון אכן בעייתי. אונר"א – סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם – (UNRWA – UNITED NATIONS
"עשרה ימים בספטמבר" – זה עשוי להיות שמה של סדרת טלוויזיה עתידית שתגולל את מאורעות הימים שבין התפוצצות אלפי זימוניות בידיהם ובפניהם של פעילי חיזבאללה לבין חיסולו המהדהד של מזכ"ל
בימים אלו, בעוד העיניים נשואות בעיקר צפונה, ללבנון, התפתחויות הרות גורל מתרחשות ברצועת עזה. הסוגיה ההומניטרית, שעל פניו נראית כעניין של מוסר או לגיטימציה בינלאומית, היא למעשה סוגיה מדינית מהמעלה
הסכסוך המתוקשר בימים האחרונים בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לנשיא צרפת עמנואל מקרון בוודאי שלא תרם לשיפור היחסים הלא פשוטים בין ירושלים לפריז. אבל מעבר להתעסקות בחילופי המהלומות הווירטואליים בין
שנה חלפה מאז המתקפה הנפשעת של חמאס על ישראל שהובילה למלחמה לא רק נגד הארגון, אלא נגד "ציר ההתנגדות" בהובלת איראן. זה כולל את חיזבאללה, מיליציות שיעיות בעיראק, החות'ים בתימן, ובמידה
ברחבי המזרח התיכון, חוץ מאיראן ושלוחיה, נשמעה אנחת רווחה עם בחירתו המחודשת של דונלד טראמפ לנשיאות ארצות הברית. בין ממשל דמוקרטי בראשות קמלה האריס ובין טראמפ הבחירה הייתה ברורה, וזאת על סמך
החשש של ישראל מארגון חיזבאללה נבע לא רק מגודלו ומכמות הרקטות שנאגרו וכוונו כלפיה, אלא גם מהרטוריקה שלו נגד ישראל ודימויו של נסראללה כמי שמכיר את החברה והמדינה טוב יותר מכל אויב אחר. הרטוריקה הזו
הציבור הישראלי תומך בגישה האזורית שמוביל ממשל ביידן כמענה המיטבי לאתגרי הביטחון שהתעצמו בעקבות אירועי 7 באוקטובר – כך עולה ממדד מדיניות החוץ השנתי של "מיתווים". עם זאת, עמדה זו
השפה שלנו מגלה לנו לא מעט על מה שסמוי מהעין. כך המילים הנפוצות במלחמה מלמדות לא מעט על האופן שבו היא מתנהלת. כבר שנה מדברים על הניצחון המוחלט, ואליו התווספו "מכה שלא תישכח", "לקעקע
בשני נושאים מהותיים קיימת כיום הסכמה נרחבת בציבור הישראלי: האחד הוא שתפקודה של הממשלה בנושאים אסטרטגיים לקוי, והשני הוא דחיית הגישה של ניהול הסכסוך והדגשת הצורך בהכרעות בסוגיות ליבה של המשך
אחת התוצאות המדאיגות והפרדוקסליות של מלחמת "חרבות ברזל" נוגעת להפיכתה האפשרית (או המסתמנת?) של מדינת ישראל ל"מדינה מצורעת" בזירה הבינלאומית. המעבר מה-7 באוקטובר, ההתקפה
ירדן מיקדה את תשומת הלב לאחרונה בעקבות רצח שלושה ישראלים במעבר אלנבי. הרצח העלה מחדש את החשש בישראל מהידרדרות ביטחונית שעלולה להתרחש בעיקר בשל הניסיונות של איראן לגייס חמושים לפעולות טרור נגד
הפיגוע הבוקר (ראשון) במעבר אלנבי מעיד על החמרה נוספת בדרך להסלמה של ממש בגדה המערבית. חמאס פועל בכל הכוח לייצר טרור בגדה ואיראן, שמחזקת כבר שנים את טבעת האש מסביב לישראל, פועלת ביתר שאת בחודשים
תופעת ההדלפות מלווה את ישראל משחר הקמתה. כל ראשי הממשלה סבלו מבעיה זו, וחלקם אף נטלו חלק אקטיבי במעשה ההדלפה. אך דומה כי מלחמת "חרבות ברזל" הקצינה את התופעה זו לממדים שלא נודעו בעבר.
מסיבת העיתונאים האחרונה של נתניהו היתה הרצאה ארוכה מפי ראש ממשלה שעוסק בטכנו-טקטיקה ומסרב לעסוק באסטרטגיה. היא הבהירה שנתניהו, כהרגלו, מייצר מסך עשן מופק ומצולם היטב ששמו הפעם
אירועי 7 באוקטובר החזירו לקדמת הבמה את ההכרה בצורך בפתרון ארוך-טווח לסכסוך הישראלי-פלסטיני, שיביא ביטחון, יציבות ושגשוג לצדדים המעורבים. התפישה הרווחת כיום בישראל היא כי תנאי הכרחי לשלום הוא
אחת המחלוקות המונעות את הסכם הפסקת האש עם חמאס היא שאלת המשך השליטה של ישראל בציר פילדלפי ובמעבר רפיח על גבול מצרים. נתניהו מתעקש שלא לחתום על הסכם אם אינו מבטיח הישארות ישראל במקומות אלה.
השארת צה"ל בציר פילדלפי גרועה לישראל מבחינת צבאית, ערכית ובינלאומית. מבחינה צבאית, המצב הגרוע ביותר הוא ישיבה הגנתית-סטטית בשטח צר ללא מטרה ולוחות זמנים. היא הופכת את כוחות צה"ל ליעד
מלחמת "חרבות ברזל" הציבה שורה ארוכה של תקדימים, לאו דווקא חיוביים. הימשכותה זה יותר מעשרה חודשים ללא יעד מוגדר ובר השגה, התרחבותה לזירות נוספות מעבר לרצועת עזה, והנזק העצום למעמדה
על רקע המאבק המעצמתי בין הציר המערבי, בהובלת ארצות הברית, אל מול ציר סיני-רוסי-איראני מחריף, המלחמה בעזה ומלחמת ההתשה עם איראן וגרורותיה – אלה היו המגמות המרכזיות במדיניות החוץ הישראלית
שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שהוא בעיקר השר לענייני סיפוח במשרד הביטחון, אמר השבוע בכנס קטיף כי "לו הייתה התיישבות יהודית בגוש קטיף, הטבח ב-7 באוקטובר לא היה קורה. טעויות מתקנים". זו
בתוך שעות התרחשו שני מהלכים “כירורגיים" בשתי זירות (גיאוגרפיות) שונות, אך כרוכות האחת בשנייה – חיסולם של בכיר חיזבאללה פואד שוכר ברובע דאחיה בביירות, מעוז הארגון, ושל איסמעיל
המלחמה בעזה מתקרבת במהרה לתום שנתה הראשונה, ועדיין לא נדונים כלל וכלל העקרונות של "היום שאחרי". סירובה של ישראל לגבש את התפיסה האסטרטגית הרצויה לה, נובע במידה רבה משיקולים פוליטיים
התקיפה הקטלנית במג'דל שמס היא אסון ידוע מראש; תוצאה של היעדר אסטרטגיה ישראלית מצד אחד, ומצד אחר – הערכת חיזבאללה שהעימות, במתכונתו הנוכחית, משרת את מטרות הארגון ותומכיו האיראנים בלי לפגוע
רעידת אדמה גועשת ברחבי היבשת האירופית. לאחר פרישתו של ג'ו ביידן מהמרוץ לנשיאות בארצות הברית, מי שמעריכים שדונלד טראמפ ינצח עשויים לקוות שאירופה תוכל להחזיק את נס העולם הליברל-דמוקרטי –
ההילולות המתקיימות במרוקו לזכר הצדיקים היהודים שחיו ופעלו בה, ממשיכות גם בצל המלחמה למשוך עשרות ואף מאות מאמינים יהודים וישראלים, ובהם יוצאי מרוקו החיים בישראל ובתפוצות. אלה שבאים מן המרחקים
היהודים והארמנים חולקים גורל משותף – שני עמים קדומים וקטנים שסבלו מרדיפות, ששרדו בניסיונות למחוק אותם מעל פני האדמה ועד היום חיים כדמוקרטיות ב"שכונות" שאינן מאוד ידידותיות. גם
בין הנושאים הרבים שוועדת החקירה למלחמת "חרבות ברזל" תצטרך לבדוק יהיה גם תפקודו של משרד החוץ. רוב הציבור בישראל סבור כי תפקידו של משרד החוץ בזמן מלחמה, כל מלחמה, מסתכם במה שנקרא פעם
שאלת הנורמליזציה עם סעודיה הפכה לסוגיה מרכזית במהלך המלחמה. על אף היתרונות הגדולים, הממשלה הנוכחית אינה מסוגלת – וכנראה גם אינה רוצה – להצטרף למהלך כזה. במילים אחרות, מהלך גלוי שיוביל לחתימה של
הדיון לגבי ההכרה במדינה פלסטינית איננו רק דיון אקדמי, אלא עוסק בדיני נפשות. אני חולק נחרצות על הקביעה לפיה אלה מביננו התומכים בהקמתה של מדינה פלסטינית לצדה של ישראל (ולא במקומה) לוקים בכשל מוסרי,
תוצאות הבחירות לפרלמנט האירופי החלישו חלק ממדינות אירופה ובראשן צרפת, ולא ידלגו גם על ישראל, שחייבת לבחור נכון. יש לדבר אמת לעם, לציבור, שיקרא את המפה העולמית והאזורית המבהילה בישראל חשבו
האמריקאים מקווים שהפסקת אש בעזה תיענה במהלך זהה בלבנון עם תחילת מהלך ליישום החלטה 1701. השאלה היא אם ישראל מסוגלת לחשוב רציונלית? השליח האמריקאי עמוס הוכשטיין הגיע לאזור פעם נוספת בניסיון למנוע
אני מרצה ליחסים בינלאומיים וחוקר שלום באוניברסיטה העברית בירושלים כבר 31 שנים. תמיד אני מתפלא איך לנו, הישראלים, יש יחס נאיבי ומוטעה למונח "שלום", שהפך למילת גנאי בלקסיקון הלאומי. זה
במקום לסייע בהפעלת לחץ על נתניהו, ראשי הקונגרס נותנים רוח גבית לסרבנותו לעסקת חטופים ולהתקדמות לקראת פתרון מדיני למלחמה לכבוד ראשי הקונגרס האמריקאי, כאזרח ופטריוט ישראלי הייתי רוצה לברך על כך
חמישים ושנה ויום לאחר ההתקפה המצרית על ישראל ב-1973, שבה הופתעה ישראל מדרום ב-2023. לא רק התאריך חזר על עצמו, גם ההתנהלות. כמו ב-1973, כך גם בשנה שעברה, עיוורון מדיני הוליך לשאננות של מנהיגי
אחת השאלות המעניינות היא איך זה שחמאס, ארגון לא גדול ולא חזק במיוחד, אינו מתכופף בפני הלחץ של מעצמה עולמית כמו ארצות הברית ושתי מדינות מרכזיות באזור – מצרים וקטאר. הארגון, שנמצא תחת לחץ צבאי כבד
אם השר יואב גלנט רצה להוכיח לצרפתים שגם לישראל הקטנה יש מה להגיד על המדיניות שלהם באזור שלנו, הוא בהחלט הצליח. אבל באיזה מחיר? היציאה שלו ביום שישי נגד הכרזתו של הנשיא עמנואל מקרון על הקמת ועדה
לאחר אירועי 7 באוקטובר, הסיכוי לנורמליזציה עם סעודיה מציב את ישראל על פרשת דרכים. השלכות הסירוב שלה כבר באות לידי ביטוי בהכרה העולמית הגוברת במדינה פלסטינית הפעילות המדינית הקדחתנית המתנהלת בציר
באופן פרדוקסלי, משטרו של א-סיסי ירוויח כמעט בכל תוצאה צפויה ברפיח: גם במקרה של מיגור חמאס וגם במקרה של עצירה צבאית ועסקת חטופים בתיווכו • עם זאת, השאיפה לחדש את מעמדה המנהיגותי של מצרים עלולה
נטישת המערכה המדינית על-ידי נתניהו במהלך המלחמה, זירזה את ממשלות נורבגיה, אירלנד וספרד. ממשלת הימין הנוכחית הצליחה לעשות מחיקת ערך אדירה מול ממשלות ביקורתיות. מבול המדינות המערביות שמכירות במדינה
ז'רגון ההגירה התעשר בעשורים האחרונים במונח "הגירת אקלים", המתייחס לבני אדם שנאלצו לעזוב את מקום מגוריהם בעקבות "אסונות טבע" כמו בצורות ממושכות, אי השוקע במים או סופות טרופיות
לא רק 133 חטופים נותרו בידי חמאס, אלא שללא יצירה של אופק מדיני לגבי עזה ולגבי הבעיה הפלסטינית בכללותה, ישראל תישאר "שבויה" במצבה האזורי והבין-לאומי • אם נתמקד במערכה המדינית, נגלה
7 באוקטובר והמתקפה האיראנית הכושלת כעת יכלו להיות נקודת מפנה בקידום ברית ישראלית-אזורית. אבל איראן זוכה לסיוע מפתיע במערכה הזאת – מהימין הקיצוני בישראל. "הדבר היחיד שמשותף לנו ולממשלת ישראל
בשיחה עם מעריב, משרטט ד"ר עומר צנעני, מנהל היחידה המדינית-ביטחונית של קרן ברל כצנלסון, את הפתרון להתמודדות עם האיום החדש מטהרן. "המשך המדיניות הזו תביא עלינו מלחמה אזורית שאין לנו מה להרוויח בה", אמר.
בששת החודשים האחרונים, גבול ישראל-לבנון הוא זירת לחימה בין ישראל וחיזבאללה. בשבועות ואף בימים האחרונים ניתן להבחין בהסלמה משני הצדדים, עדיין בהתאם לקווים שלתפישתם לא חורגים מכללי המשחק המונעים
בעוד דו"ח מבקר המדינה חושף כישלון ממשלתי מוחלט בטיפול במשבר האקלים, משתתפי ועידת האקלים של "הארץ" הדגישו את הצורך בשיתופי פעולה אזוריים ועולמיים בתחום. לשם כך נדרש שדרוג משמעותי של
במאמר מתריס, מטיח פרופ' אריה אלדד ביקורת כנגד תכנית "היוזמה הישראלית" להסדר מדיני בין ישראל לפלסטינים. הוא גם מעוות את ההיסטוריה של הסכסוך. לא רק שהוא לא מציע אלטרנטיבה ראויה, אלא עמדתו
הנגב המערבי ורצועת עזה הם חלק ממערכת סביבתית אחת המאופיינת ביחסי סכסוך מדיני המתנהל בקרבה. עובדת היותם נתונים במערכת סביבתית אחת והתלות ההדדית בין הסביבה לשדה המדיני מודגמות היטב בסוגיות של
חוסר האמון בנתניהו הגיע דווקא מצד החלקים האוהדים יותר של ההנהגה האמריקאית. הממשלה הישראלית היא זו שמרחיקה מאיתנו את ידידינו. חובתנו כאזרחים וכמדינה להקשיב לדברי התוכחה של אוהבינו בארצות הברית. בן
מסדרון הומניטרי ימי לעזה יכול לעזור לתושבי עזה בטווח המיידי. בטווח הרחוק יותר – אפשר לקוות כי הרצועה השוכנת לחוף הים התיכון תשוב להשתלב במרחב כבעבר. מיקומה של עזה לחופי הים התיכון שימש
בעת המסוכנת הזו לעתיד המדינה, החברים הטובים שלנו בעולם הם דווקא אלו שביקורתיים כלפי ממשלתנו ומנסים לשנות את מדיניותה. רבים מדי מחבריי שאיתם הפגנתי ביחד נגד המהפכה המשטרית ומדיניות ממשלת ברית
עם פרוץ המלחמה בעזה, חידשה סודאן, שותפתה של ישראל להסכמי אברהם, את היחסים הדיפלומטיים עם איראן. "על אף הסתייגותנו מהקשר עם המדינה הזו, למען האינטרס הסודאני נהיה מוכנים לברית אפילו עם השטן"
בקורונה, בזמן איום המהפכה המשטרית וגם במלחמה - תפסה הרשות המקומית מקום רחב בסיוע למצוקות, השכנת שלום או בהתססת השטח. זה הזמן להבין שהשלטון המקומי יכול לתת הרבה יותר מאשר דו"חות חנייה וטיפול בתשתיות
התוכנית למוטט את גדודי חמאס הנותרים ופינוי התושבים משם, דבר המחייב השתלטות מחודשת על ציר פילדלפי, יכולה להיות אתגר אחד יותר מדי ליחסים השבריריים בין המדינות
מניעת משבר הומניטרי בעזה היא אינטרס ביטחוני ישראלי, שמשפיע ישירות על היכולת של ישראל להשיג את מטרות המלחמה. גם אם המלחמה הקשה הקהתה את תחושת האנושיות והחמלה כלפי הפלסטינים בעזה, יש להבין שהענקת
נתניהו הבין שהכרטיס הפוליטי היחיד בשרוול שלו הוא חזרת הנשיא לשעבר לבית הלבן ולאחר מכן דיגמון של מדיניות חיבוקים בין שניהם.
מי ישלוט בעזה? האם תקום מדינה פלסטינית? והאם ההסדר יהיה חלק מעסקה אזורית רחבה יותר? גם אם נדמה שהסכם הוא עניין מופרך ורחוק, צריך לגייס אופטימיות ולצאת לדרך
ה-7 באוקטובר היה המשבר הגדול בתולדות מדינת ישראל. הוא יכול להיות גם ההזדמנות הגדולה שלה, כפי שמלחמת יום כיפור הטראומטית הובילה להסכם השלום עם מצרים. מיד עם תחילת הלחימה, ארצות הברית, גרמניה,
בשעה שאחדות היא מבורכת בשדה הקרב, בחברה האזרחית היא מזיקה. הקריאה לה תמיד תשרת את השלטון הקיים ותפגע ביכולת לבקר אותו. טוב תעשה ישראל אם תפסיק להתבסם מסיסמאות האחדות ותבקש את ההפך - הכרעה ביחס
בספטמבר השנה הגיע שגריר גרמניה בישראל, שטפן זייברט, לדיון בבג"ץ בנושא ביטול עילת הסבירות. "קורה כאן משהו חשוב לדמוקרטיה הישראלית ואנחנו החברים של ישראל מסתכלים היום בעניין רב על
המלחמה בין ישראל וחמאס גורמת למצרים נזקים קשים בכלכלה. שני סקטורים עיקריים שנפגעו הם תעלת סואץ ותיירות, וזאת כתוצאה מההתקפות של החות'ים בתימן על אוניות בים האדום.
במשך למעלה משש שנים פעלה רשות פלסטינית יעילה ומתפקדת בהובלתו של סלאם פיאד, שזכתה לשבחים מצד מערכת הביטחון הישראלית. עם שינויים נדרשים בביטחון, באוצר, בחינוך ובמשפט, היא תוכל לחדש ימיה ולתת אופק
ארה"ב והקהילה הבינלאומית זקוקות לקצה קצהו של חבל הצלה מצד ישראל, כזה שיהווה, אפילו כמס שפתיים, נקודת אור במנהרה החשוכה שהיא המלחמה
הנהגה אחראית היתה דנה ברצינות ביום שאחרי המלחמה, מסמנת יעדים מדיניים וחותרת לעסקת חטופים בכל הכוח. אבל כל עוד האופק היחיד שמציבים נתניהו-סמוטריץ'-בן גביר הוא התמשכות המלחמה, ואולי אף כיבוש הרצועה
ללא אופק מדיני המבוסס על ועידת שלום בינלאומית, ישראל עלולה למצוא את עצמה במלחמת התשה שתימשך שנים ארוכות. על הפרק: סיוע הומניטרי, רשות בינלאומית לאכיפת שלום, העצמת הרשות הפלסטינית והסכמים עם מדינות ערב
מלחמת עזה מעמידה את יחסי ישראל-מצרים בפני אתגרים לא פשוטים. הראשון שבהם הוא החשש המצרי מפני נהירת פלסטינים מעזה לסיני דרך הגבול המצרי. השני הוא שאלת הסיוע ההומניטרי העובר ממצרים לעזה דרך מעברי רפיח.
היינו קרובים לנורמליזציה, וכך גם למדינה פלסטינית" החלום הרטוב של בנימין נתניהו על הסכם שלום עם מדינות מפרץ עשירות, שלא כולל את הפלסטינים, התרסק השבוע שוב על קרקע המציאות. ערב הסעודית שוב
קולות מפתיעים מלבנון, איתות מסעודיה, נחישות מהמפרץ ומסר של יציבות ממצרים, ירדן ומרוקו: חרף המלחמה, באזור עדיין רוצים שלום ישראלי-פלסטיני
