בוועידת השלום הנוצצת בשארם א־שייח' הוצג חזון לסדר חדש במזרח התיכון – אבל בלי נציגי הצדדים הלוחמים, ישראל וחמאס. מה המשמעות המעשית של האירוע הגרנדיוזי? איך הרשות הפלסטינית משתלבת בו, ומה האפשרויות
מיטוט שלטון חמאס בעזה והחלשת האחיזה של חמאס בזירה הפלסטינית יתממשו רק אם ישראל תקדם חלופה שלטונית פלסטינית - מתונה, לגיטימית ובת קיימא. הפתרון הריאלי היחיד לכך היה ונותר הרשות הפלסטינית
אם ברצונה של ישראל לנצל הזדמנות אזורית אמיתית, עליה להביא לשחרור כל החטופים – החיים למשפחותיהם והמתים לקבורה – ולסיים לאלתר את המלחמה בעזה. לא תיתכן פריצת דרך דיפלומטית אזורית כל עוד ישראל נתפסת
ההתפתחויות הדרמטיות באזור, מאז ה-7 באוקטובר, מצטברות באופן חסר תקדים. הדבר מקשה על האפשרות להבין את השלכותיהן, וכפועל יוצא לזהות את ההזדמנויות (או המשך ההסלמה) שאפשר ומציבות בפנינו.
דבריו לאחרונה של הרב עמי הירש, ממנהיגי התנועה הרפורמית, על כך ש"הפלסטינים חנקו במו ידיהם את התקווה לפתרון שתי המדינות", אינם רק ביטוי לכאב עמוק – הם עדות להשלכות ההרסניות של אירועי 7
במשך עשרות שנים, הנפנו חברי מחנה השלום הישראלי על ראש התורן את פתרון שתי המדינות לסכסוך עם הפלסטינים. חשבנו שאם "ליבת הסכסוך" הישראלי-ערבי תיפתר, ייפתח השער להשתלבותה של ישראל במרחב
נייר זה נועד לשפוך אור על המכשולים וההזדמנויות הטמונים במעורבות סעודית בתהליך שלום עתידי בין הפלסטינים וישראל. המסמך מסביר תחילה את טבעה המורכב של התקשורת הסעודית כלפי ישראל ואת הסיבה לכך
אני מרצה ליחסים בינלאומיים וחוקר שלום באוניברסיטה העברית בירושלים כבר 31 שנים. תמיד אני מתפלא איך לנו, הישראלים, יש יחס נאיבי ומוטעה למונח "שלום", שהפך למילת גנאי בלקסיקון הלאומי. זה
מנהלת פרויקט קיימות אקלימית-מדינית במכון מיתווים, בר רפפורט, התראיינה לערוץ רלוונט בתכנית "אין גבול" עם דניאל זילברשטיין ועמנואל אלבז-פלפס. במסגרת הראיון, בר סקרה את מצבן הרע של תשתיות מקיימות
בעוד שממשלת ישראל מסרבת לדון באסטרטגיה לטווח הארוך ליום שאחרי המערכה בעזה, היוזמה הישראלית בולטת כחלופה המקומית הראשונה שפורסמה, שנותנת קול לרוב הליברלי בישראל. לנוכח המציאות הקשה של המלחמה, מפת
ממשלת ישראל הנוכחית הביאה את ישראל לנקודת שפל ביטחונית, מדינית וחברתית, ששיאה בטבח 7 באוקטובר. מדיניות ניהול הסכסוך של נתניהו ומהלכי הסיפוח של הימין הדתי-קיצוני הפכו לאיום קיומי על מדינת ישראל.
עסקת שחרור בני הערובה בין חמאס לישראל לא הייתה מתרחשת ללא המנהיגות של ממשל ביידן. גם העסקה הבאה לא תושג ללא המינוף האמריקאי, הן על ממשלת נתניהו והן על קטאר ומצרים. אף אחת מהמטרות של ישראלים
אנרגיה מתחדשת עשויה להקל בטווח זמן קצר יחסית על מצוקת החשמל והמים החמורה ברצועת עזה. עבור ישראל, לשיתוף פעולה כזה יהיה ערך לא מבוטל גם במישורים נוספים.
מסמך זה נכתב כחלק מיוזמה במימון ממשלת בריטניה, אך העמדות המוצגות בו אינן מייצגות בהכרח את עמדותיה של ממשלת בריטניה. מאז חתימת הסכמי אברהם, הצליחו ממשלות ישראל לבודד את תהליך הנורמליזציה מהמתרחש
מסמך זה נכתב כחלק מיוזמה במימון ממשלת בריטניה, אך העמדות המוצגות בו אינן מייצגות בהכרח את עמדותיה של ממשלת בריטניה. מאז חתימת הסכמי אברהם, הצליחו ממשלות ישראל לבודד את תהליך הנורמליזציה מהמתרחש
בצד ההפיכה המשטרית, מנהלת ממשלת ה"ימין על מלא" מדיניות הרסנית בשטחי C ובירושלים, והיא מדרדרת את ישראל לא רק להסלמה צבאית אלא גם למשבר מדיני-דיפלומטי. לאחר שהממשל האמריקאי כינה את העברת
נייר סקירה זה, שנכתב בשיתוף עם מכון דיוויס ליחסים בינלאומיים, מתבסס על מושג ייצור המרחב להבנת הסכסוך הישראלי-פלסטיני המתמשך. למעשה, טוען הנייר, הסכסוך מייצר ומיוצר על-ידי תהליך של ייצור מרחבי
סוגיות סביבתיות חוצות גבולות בין מדינות וקווים פוליטיים שנוצרו בידי בני אדם. בעיות סביבתיות משותפות ומצבים של תלות הדדית, עשויים להחמיר סכסוכים בין קהילות, אך יכולים גם ליצור הזדמנויות לשיתוף
בחודשים האחרונים, בעקבות חילופי השלטון בארה"ב, חודשה הפעילות של הקוורטט לענייני המזרח התיכון. הקוורטט הוקם בשנת 2002 והוא כולל את ארה"ב, רוסיה, האיחוד האירופי והאו"ם, ומטרתו לסייע
ד"ר ליאור להרס, מאמר בעקבות מותו של סאיב עריקאת
נדב תמיר, מאמר ב"זמן ישראל"
מאמר דעה, ד"ר נמרוד גורן, וואלה, אוגוסט 2020
מאמר דעה, ד"ר ליאור להרס, יולי 2020
פרופ' אלי פודה, מאמר דעה, בלוג מיתווים ב"הארץ", יוני 2020
תגובות מומחי/יות מכון מיתווים לתכנית טראמפ, ינואר 2020
