ד"ר גיל מורסיאנו, מנכ"ל מכון מיתווים, בראיון ללוסי אהריש וג'קי לוי בתוכנית רצועת הביטחון בגלי צה"ל, על השלב הבלתי נמנע של “היום שאחרי” המלחמה בעזה - שלב שישראל הגיעה אליו ללא תכנון סדור וללא
מועצת השלום, המועצה המבצעת והוועדה הלאומית - שלוש הקומות של המבנה החדש שהקים טראמפ לניהול רצועת עזה - נראות מרשימות על הנייר, אך סובלות מבעיות יסוד שמאיימות על הצלחתו. כישלון המיזם המורכב
אודי גורן, ממובילי 'עוגן לעתיד' משוחח עם ד"ר (סא"ל במיל') עומר צנעני, ראש היחידה המדינית-ביטחונית המשותפת של מכון מיתווים וקרן ברל כצנלסון, על השלבים להחלפת שלטון, מה המשמעות של פירוז? איך זה
בר רפפורט, נציגת המכון: "לישראל אין אינטרס בחוסר יציבות אזרחית מתמשכת בעזה, ובוודאי לא בהתדרדרות במצב שירותי הבריאות, הביטחון התזונתי והתשתיות האזרחיות. מצבים אלו מייצרים לחצים הומניטריים,
במחקר חדש מטעם היחידה המדינית-ביטחונית, ד"ר אופיר וינטר מנתח לעומק את החשיבות העליונה של השותפות הישראלית-מצרית, המהווה תנאי להצלחת מימוש תוכנית טראמפ ולייצוב המערכת הישראלית-פלסטינית כולה.
מסמך אחד, עבה ויבשושי למראה, משרטט איך ארה"ב רואה את העולם בעידן הנוכחי. מאחורי השפה הבירוקרטית מסתתרת תפיסת כוח חדשה: פחות ערכים, יותר אינטרסים, פחות סדר עולמי ויותר America First. מהי דוקטרינת
"שיקום סביבתי איננו פעולה טכנית, אלא תנאי ליציבות ביטחונית ארוכת טווח", אומרת מגר. "פסולת הבנייה היא לא רק אתגר הנדסי, אלא גורם שמייצר סיכונים בריאותיים, סביבתיים ומבצעיים לכוחות בשטח. דחיית
ההיסטוריה, מקוסובו ועד סרי לנקה, מלמדת שכדי להציל חיים יש לבנות שותפות. מתווה טראמפ מספק בסיס ראוי, שאותו יש לתרגם לתוכנית אזורית במקום לחכות לסבב הבא.
הפסקת האש עם חמאס פותחת חלון הזדמנויות, שמציב בפני ישראל את הבחירה בין המשך השקיעה בפוליטיקה תגובתית לאימוץ של אסטרטגיית שילוב אזורית.
אחרי המלחמה בעזה וחתימת הסכם שארם א־שייח', ארדואן מבקש לעצמו תפקיד בשיקום הרצועה ובעיצוב הסדר החדש במזרח התיכון. מה טורקיה מנסה להשיג – ואיך ישראל צריכה להגיב? והאם החבר של טראמפ יכול לחזור להיות
בוועידת השלום הנוצצת בשארם א־שייח' הוצג חזון לסדר חדש במזרח התיכון – אבל בלי נציגי הצדדים הלוחמים, ישראל וחמאס. מה המשמעות המעשית של האירוע הגרנדיוזי? איך הרשות הפלסטינית משתלבת בו, ומה האפשרויות
ההיסטוריה, מקוסובו ועד סרי לנקה, מלמדת שכדי להציל חיים יש לבנות שותפות. מתווה טראמפ מספק בסיס ראוי, שאותו יש לתרגם לתוכנית אזורית במקום לחכות לסבב הבא
"כשיגיע הרגע", אמרה עדי מגר, דוקטורנטית בנושא פסולת בנייה ועמיתת מדיניות במכון מיתווים, שיזמה את יום העיון, "אנחנו רוצים שנייר עם מסקנות והמלצות שלנו יהיה מונח על שולחנם של מקבלי ההחלטות".
תוכנית טראמפ מציגה הזדמנות שנולדה לאחר שנתיים של לחימה, כשישראל וחמאס מבינים שהסכם עדיף על הקיפאון המדמם. לצד השמחה על שחרור החטופים, נקודות התורפה הרבות של התוכנית יכולות להכשיל את יישומה המלא.
ב-30 בספטמבר 2025 קיימנו דיון וירטואלי בהשתתפות מומחי מיתווים ויוצאי משרד החוץ הישראלי על מצבה הבינלאומי של מדינת ישראל. בדיון הודגשו הפיכתה של ישראל למדינה מצורעת והמחירים הגבוהים שהיא משלמת על
המלחמה הנוראית בעזה מביאה עמה עוד ועוד חללים, מסכנת את החטופים, מעצימה את הבידוד הבינלאומי על ישראל וכמובן זורעת הרס, חורבן ומוות בעזה, אבל לפחות בדבר אחד היא הצליחה להביא לשינוי חיובי: העולם
צה"ל לא יכול להכריע את חמאס בדרך צבאית • על ישראל לחתור עכשיו להסכם שישיב את החטופים ויחליף את חמאס בשלטון טכנוקרטי-פלסטיני, לפני שהנזקים לחברה הישראלית וללגיטימציה הבין-לאומית יהיו בלתי הפיכים • דעה
החלטת הממשלה, או ראש הממשלה, כי הרי אין בישראל ממשלה אלא רק ראש-ממשלה, להשתלט על עזה העיר היא אסון לדורות. גיבורי החיל בקבינט עומדים כחומה בצורה על עקרונותיהם הלאומיים, כלומר מכשכשים בזנבותיהם
המזרח התיכון מצוי ברגע מכריע. המלחמה בעזה, קריסת המשטר בסוריה, והעימות הגובר בין ישראל לאיראן מציבים את האזור כולו בפני בחירה היסטורית: המשך מעגל האלימות וההרס, או פתיחה בתהליך של שיקום
משבר הרעב בעזה החריף בשבועות האחרונים ומציף שוב את השאלות הקשות סביב מדיניות הסיוע של ישראל בזמן המלחמה. אלפי טונות של מזון ותרופות מצטברים במחסנים מחוץ לרצועה, אך רבים מהנזקקים ביותר נותרים ללא
יותר ויותר אזרחיות ואזרחים בישראל נחשפים למראות הקשים ולהיקף המצוקה ההומניטרית ברצועה עזה. מכון מיתווים החל לעסוק בשאלה הזו כבר בחודשים הראשונים של המלחמה מתוך הבנה ברורה: הסיוע ההומניטרי אינו
"הפורום ההומניטרי לעזה", בו חבר מכון מיתווים לצד גופים הומניטריים וארגוני סיוע מישראל, קיבל אתמול דיווחים קשים מארגוני סיוע בינלאומיים הפועלים ברצועה, שמצביעים על הידרדרות משמעותית במצב ההומניטרי בשטח
המסלול הנוכחי הנובע ממדיניות ישראל כיום בזירה הפלסטינית מוביל למלחמה מתמדת, חוסר ביטחון מתמשך, הרס הכלכלה הישראלית, בידוד מדיני גובר וסיכון הסכמי השלום של ישראל. מול המסלול הזה עומד המסלול של
התוכנית להקים עיר הומניטרית בדרום עזה מזכירה יוזמות דומות מהעבר. לפני שמדברים על מחנות ריכוז ומשווים לשואה, מספיק להיזכר בהיסטוריה של איטליה הפשיסטית בלוב, ולראות כיצד מחנות ריכוז "הומניטריים"
רבים בישראל מתקשים לבצע את ההבחנה האסטרטגית והמוסרית בין האזרחים למחבלים, בין ההנהגות לעמים. הגיע הזמן לחדד את ההבדלים ביניהם
לאורך המלחמה בעזה, שימשה ישראל עבור סין ככלי לניגוח ארה"ב. במלחמה מול איראן חל שינוי מעניין, וישראל זכתה לשבחים ולתמיכה שהיא יותר ממרומזת. איך התחולל המפנה, ומה צריכה להיות האסטרטגיה הישראלית
אם ברצונה של ישראל לנצל הזדמנות אזורית אמיתית, עליה להביא לשחרור כל החטופים – החיים למשפחותיהם והמתים לקבורה – ולסיים לאלתר את המלחמה בעזה. לא תיתכן פריצת דרך דיפלומטית אזורית כל עוד ישראל נתפסת
בימים טרופים אלה של הפסקת האש במלחמה עם איראן בתיווכו של הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ, לצד המשך מלחמה ללא תוחלת ברצועת עזה, אני מרגיש שותפות גורל עם העם הפלסטיני. בסופו של עניין, כולנו בסירה אחת,
הוובינר התקיים על רקע הפסקת אש שברירית, שנכנסה לתוקף לאחר עימות צבאי חריג ומתוח בין ישראל לאיראן. העימות, שארך 12 ימים בלבד, נחשב לנקודת שיא חדשה ברמת ההסלמה האזורית מאז מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר.
"הנתונים המעודכנים שמציג פורום המומחים והחברה האזרחית הישראלית לסיוע הומניטרי לעזה צריכים להדיר שינה מעינינו", בר רפפורט נציגת מיתווים בפורום.
ממשלות נתניהו הובילו בכל השנים האחרונות מדיניות של חיזוק חמאס והחלשת הרשות הפלסטינית, במטרה למנוע תהליך מדיני. מזוודות הכסף לחמאס וחיזוק שלטונו ברצועה הובילו אותנו לאסון הגדול בתולדות המדינה. אלא
במהלך המלחמה טענו דוברים רבים שאם רק נחסום את הסיוע ההומניטרי, חמאס יתמוטט במהרה ונשיג את מטרות המלחמה. אך בפועל, הקטנת הסיוע או איומים בעצירתו לא הובילו את חמאס לכניעה
הקמת מרחב בטוח ברצועה שיספק הגנה לאזרחים עזתים שמאסו בחמאס ויאפשר התארגנות פוליטית מקומית חדשה תקדם את יעדי המלחמה - מיגור שלטון חמאס והשבת החטופים - תוך יצירת אופק מדיני שיוביל לביטחון וליציבות
ב-2 במרץ 2025 הפסיקה מדינת ישראל לאפשר את כניסתו של סיוע הומניטרי לרצועת עזה – פעולה שמובילה למשבר הומניטרי חמור שעלול להגיע בקרוב לרמות של רעב המוני, כך לפי נייר עמדה שפורסם על ידי פורום
ד"ר (סא"ל במיל') עומר צנעני, ראש היחידה המדינית-ביטחונית של קרן ברל כצנלסון ומכון מיתווים, אמר בראיון ל"מעריב": "החזירו למרכז הבמה את ההפיכה המשטרית, המהווה אסון
"אם עד לאחרונה עוד ניסו להצדיק את הלחימה בתכלית ביטחונית, היום כבר ברור – מדובר במהלך פוליטי-אידיאולוגי." ד"ר עומר צנעני, ראש היחידה המדינית-ביטחונית של מכון מיתווים וקרן ברל
בין עזה, קהיר וירושלים: מצרים בצומת דרכים קריסת הפסקת האש בעזה והתמשכות הלחימה בדרום, מציבות את מצרים – המדינה הערבית הראשונה שחתמה על הסכם שלום עם ישראל – במוקד לחצים אזוריים ובינלאומיים. מצרים,
הררי מילים נאמרו בשבועות האחרונים מאז הציג הנשיא דונלד טראמפ את תוכנית הפינוי-בינוי שלו לרצועת עזה – הן על חוסר הישימות והן על העדר המוסריות שלה. אבל הדיון בתוכנית הדמיונית הזו מחמיץ את הנקודה
רעיון הטרנספר של דונלד טראמפ היכה בתדהמה את העולם הערבי, בדגש על מצרים וירדן, המועמדות העיקריות, מבחינתו, לקליטת הפלסטינים שיפונו מעזה. מעבר להצהרות הערביות, שדחו על הסף את דברי הנשיא האמריקאי
בימים אלו, בעוד העיניים נשואות בעיקר צפונה, ללבנון, התפתחויות הרות גורל מתרחשות ברצועת עזה. הסוגיה ההומניטרית, שעל פניו נראית כעניין של מוסר או לגיטימציה בינלאומית, היא למעשה סוגיה מדינית מהמעלה
מנהלת פרויקט קיימות אקלימית-מדינית במכון מיתווים, בר רפפורט, התראיינה לערוץ רלוונט בתכנית "אין גבול" עם דניאל זילברשטיין ועמנואל אלבז-פלפס. במסגרת הראיון, בר סקרה את מצבן הרע של תשתיות מקיימות
מאמר דעה מאת ד"ר ליאור להרס וד"ר נמרוד גורן באתר וואלה חדשות
מאמר עמדה, השגריר לשעבר מיכאל הררי, הארץ, 18 במרץ 2019
מאמר דעה, גבריאל מיטשל, 20 בינואר 2019
סיכום כינוס של מכון מיתווים וארגון איפקרי שהתקיים ב-31 באוקטובר 2018 במטה האו"ם בירושלים
מאמר דעה, ד"ר רועי קיבריק, מעריב. 8 בנובמבר 2018
מאמר דעה, ד''ר עידו זלקוביץ', ישראל היום. 9 באוקטובר 2018
מאמר דעה, ד"ר עידו זלקוביץ, דבר ראשון, 27 בספטמבר 2018
מאמר דעה, השגריר לשעבר מיכאל הררי, מעריב, 1 באוגוסט 2018
מאמר דעה, ד"ר עידו זלקוביץ', NRG. נובמבר 2017
טור חודשי, ד"ר רועי קיבריק, אוקטובר 2017
מאמר דעה, ד"ר עידו זלקוביץ', NRG. אוקטובר 2017
מאמר דעה, ד"ר עידו זלקוביץ', Ynet. אוגוסט 2015
תגובות ופרשנויות בנושא התקפת חצי האי סיני על ידי המדינה האיסלאמית מפי מומחים במכון מיתווים, יולי 2015
סיכום סבב דיאלוג מדיני ישראלי-תורכי של מכון מיתווים והמכון למגמות פוליטיות גלובליות, בשיתוף קרן פרידריך אברט. נובמבר 2014
סיכום כנס באוניברסיטת תל-אביב, 3 בספטמבר 2014
מאמר דעה, יעל פתיר, Ynet. אוגוסט 2014
ראיון עם ד"ר אמרה ארדואן, גבריאל מיטשל, 17 באוגוסט 2014
סיכום סדנת תכנון-מדיניות שנערכה על-ידי מיתווים וקבוצת המשבר הבינלאומית (International Crisis Group), יולי 2014
מאמר דעה, ד"ר עידו זלקוביץ', Ynet. יולי 2014
מאמר דעה, ד"ר עידו זלקוביץ', Ynet. יוני 2014
מאמר דעה, ד"ר עידו זלקוביץ', Ynet. ימרץ 2014
מאמר דעה, פרופ' אלי פודה, הארץ. פברואר 2014
מאמר דעה, ד"ר נמרוד גורן, אפשר לחשוב, 12 באוקטובר 2012
