רצועת עזה

עדכון על המצב ההומניטרי בעזה

"הפורום ההומניטרי לעזה", בו חבר מכון מיתווים לצד גופים הומניטריים וארגוני סיוע מישראל, קיבל אתמול דיווחים קשים מארגוני סיוע בינלאומיים הפועלים ברצועה, שמצביעים על הידרדרות משמעותית במצב ההומניטרי בשטח

לפני שמקימים "עיר הומניטרית" בעזה, ראוי לזכור את לקחי ההיסטוריה

התוכנית להקים עיר הומניטרית בדרום עזה מזכירה יוזמות דומות מהעבר. לפני שמדברים על מחנות ריכוז ומשווים לשואה, מספיק להיזכר בהיסטוריה של איטליה הפשיסטית בלוב, ולראות כיצד מחנות ריכוז "הומניטריים"

המלכודת המוסרית הזו הביאה למותם של רבים – וישראל צריכה לצאת ממנה – נדב תמיר ב"מעריב", יולי 2025

רבים בישראל מתקשים לבצע את ההבחנה האסטרטגית והמוסרית בין האזרחים למחבלים, בין ההנהגות לעמים. הגיע הזמן לחדד את ההבדלים ביניהם

בין עזה לטהראן: סין משנה כיוון, ועל ישראל לזהות את ההזדמנות

לאורך המלחמה בעזה, שימשה ישראל עבור סין ככלי לניגוח ארה"ב. במלחמה מול איראן חל שינוי מעניין, וישראל זכתה לשבחים ולתמיכה שהיא יותר ממרומזת. איך התחולל המפנה, ומה צריכה להיות האסטרטגיה הישראלית

שותפות גורל – פרופ' אריה קצוביץ' ב"זמן ישראל", יולי 2025

בימים טרופים אלה של הפסקת האש במלחמה עם איראן בתיווכו של הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ, לצד המשך מלחמה ללא תוחלת ברצועת עזה, אני מרגיש שותפות גורל עם העם הפלסטיני. בסופו של עניין, כולנו בסירה אחת,

רצועת עזה – קריסה הומניטרית

"הנתונים המעודכנים שמציג פורום המומחים והחברה האזרחית הישראלית לסיוע הומניטרי לעזה צריכים להדיר שינה מעינינו", בר רפפורט נציגת מיתווים בפורום.

החזרת הסיוע לעזה – חובה מוסרית וחשיבה אסטרטגית לטווח הרחוק

במהלך המלחמה טענו דוברים רבים שאם רק נחסום את הסיוע ההומניטרי, חמאס יתמוטט במהרה ונשיג את מטרות המלחמה. אך בפועל, הקטנת הסיוע או איומים בעצירתו לא הובילו את חמאס לכניעה

אזור ללא חמאס: מודל חדש לשינוי המציאות בעזה

הקמת מרחב בטוח ברצועה שיספק הגנה לאזרחים עזתים שמאסו בחמאס ויאפשר התארגנות פוליטית מקומית חדשה תקדם את יעדי המלחמה - מיגור שלטון חמאס והשבת החטופים - תוך יצירת אופק מדיני שיוביל לביטחון וליציבות

יש פה מטרה בכלל? הפוליטיקה שמאחורי החזרה לעזה – ד"ר עומר צנעני בראיון לדמוקרט TV, אפריל 2025

"אם עד לאחרונה עוד ניסו להצדיק את הלחימה בתכלית ביטחונית, היום כבר ברור – מדובר במהלך פוליטי-אידיאולוגי." ד"ר עומר צנעני, ראש היחידה המדינית-ביטחונית של מכון מיתווים וקרן ברל

פאנל מומחים – יחסי ישראל-מצרים והיום שאחרי ברצועת עזה

בין עזה, קהיר וירושלים: מצרים בצומת דרכים קריסת הפסקת האש בעזה והתמשכות הלחימה בדרום, מציבות את מצרים – המדינה הערבית הראשונה שחתמה על הסכם שלום עם ישראל – במוקד לחצים אזוריים ובינלאומיים. מצרים,

רבין ייחל שיטבעו בו, ערפאת הציע לשתות ממנו. אבל דווקא הים של עזה עשוי להיות פתרון

מסדרון הומניטרי ימי לעזה יכול לעזור לתושבי עזה בטווח המיידי. בטווח הרחוק יותר – אפשר לקוות כי הרצועה השוכנת לחוף הים התיכון תשוב להשתלב במרחב כבעבר. מיקומה של עזה לחופי הים התיכון שימש

הבטחת תשתיות קריטיות בעזה היא צורך ביטחוני ישראלי

הבטחת תפקודן של תשתיות מקיימות חיים ברצועה הן קריטיות עבור קידום שתי המטרות העיקריות של המלחמה בעזה- השבת החטופים ומיטוט שלטון החמאס. אספקת מי שתייה נקיים וטיפול נאות בשפכים, לצד הכנסת מזון