
התוצאות הבלתי מכוונות של מלחמת ישראל-איראן
המלחמה שנועדה לעצור את איראן עשויה לפתוח דלת לשלום אזורי רחב, אבל התוצאות הבלתי מכוונות האלה יתממשו רק אם טראמפ יתקן את הטעות מ-2018, ישראל תסיים את המלחמה בעזה - והצדדים יבחרו בדיפלומטיה על פני
המלחמה שנועדה לעצור את איראן עשויה לפתוח דלת לשלום אזורי רחב, אבל התוצאות הבלתי מכוונות האלה יתממשו רק אם טראמפ יתקן את הטעות מ-2018, ישראל תסיים את המלחמה בעזה - והצדדים יבחרו בדיפלומטיה על פני
ערן עציון, ראש תוכנית איראן במיתווים, בעקבות התקיפה האיראנית: 1. זו החלטה שתוצאותיה, המתוכננות והבלתי מתוכננות, יעצבו את פני המזרח התיכון, הזירה הבינלאומית, ומשטר התפוצה הגרעינית (NPT) שנים רבות
הדרך למנוע מלחמת התשה מסוכנת עוברת ביצירת מסלול מדיני שיאפשר לאיראן לסגת מהפרויקט הגרעיני מבלי לאבד כבוד. רק הסכם רב-צדדי, שיבטיח את שרידות המשטר ויאפשר לו לטעון לניצחון בפני בני עמו, יכול לשנות
מתקפת "עם כלביא" תפסה את כלל השחקנים באזור, ואיראן בראשם, בהפתעה. אמנם בשבועות האחרונים תופי המלחמה החלו להישמע, בעיקר מצד ישראל, אולם הקולות מוושינגטון והמשך המו"מ המתוכנן בין איראן וארה"ב,
"ביטחון איננו רק הטנק, המטוס וספינת הטילים. ביטחון הוא גם, ואולי אף קודם כול האדם – האדם, האזרח הישראלי. ביטחון הוא גם החינוך של האדם, הוא הבית שלו, הוא הרחוב והשכונה שלו, הוא החברה שבתוכה צמח.
"הגינוי הערבי לתקיפה באיראן הוא תגובה אוטומטית המסתירה את האמת: מדינות המפרץ וירדן רוצות לראות את הפרויקט הגרעיני האיראני מושמד, אך אינן יכולות להודות בכך פומבית מחשש לתדמיתן בעולם הערבי ומול
ביקורו של טראמפ במפרץ שלח מסר חד-משמעי לאיראן, כשיצר "חגורת הגנה" משותפת בין ארה"ב ומדינות המפרץ. ישראל חייבת להבין שמעמדה האזורי נחלש כשמדינות המפרץ מציעות לנשיא הזדמנויות כלכליות ואסטרטגיות
איראן כיום היא מדינת סף גרעינית כתוצאה ברורה מנטישת הדיפלומטיה. קראו את הפוסט המלא
מול המשבר האיראני, ישראל זקוקה לחשיבה אסטרטגית עמוקה ולא להחלטות פזיזות – דווקא כשארצות הברית מנהלת מגעים חשאיים עם טהראן ומוסדות התכנון האסטרטגי בישראל קורסים מבפנים. ערן עציון, ראש צוות
בתוך שעות התרחשו שני מהלכים “כירורגיים" בשתי זירות (גיאוגרפיות) שונות, אך כרוכות האחת בשנייה – חיסולם של בכיר חיזבאללה פואד שוכר ברובע דאחיה בביירות, מעוז הארגון, ושל איסמעיל
לא רק 133 חטופים נותרו בידי חמאס, אלא שללא יצירה של אופק מדיני לגבי עזה ולגבי הבעיה הפלסטינית בכללותה, ישראל תישאר "שבויה" במצבה האזורי והבין-לאומי • אם נתמקד במערכה המדינית, נגלה
7 באוקטובר והמתקפה האיראנית הכושלת כעת יכלו להיות נקודת מפנה בקידום ברית ישראלית-אזורית. אבל איראן זוכה לסיוע מפתיע במערכה הזאת – מהימין הקיצוני בישראל. "הדבר היחיד שמשותף לנו ולממשלת ישראל
בשיחה עם מעריב, משרטט ד"ר עומר צנעני, מנהל היחידה המדינית-ביטחונית של קרן ברל כצנלסון, את הפתרון להתמודדות עם האיום החדש מטהרן. "המשך המדיניות הזו תביא עלינו מלחמה אזורית שאין לנו מה להרוויח בה", אמר.
עם פרוץ המלחמה בעזה, חידשה סודאן, שותפתה של ישראל להסכמי אברהם, את היחסים הדיפלומטיים עם איראן. "על אף הסתייגותנו מהקשר עם המדינה הזו, למען האינטרס הסודאני נהיה מוכנים לברית אפילו עם השטן"
חמאס עדיין שולט בעזה כשפסקה הלחימה בעזה וערפל הקרב התפוגג מעט, התבררו כמה דברים: גם ממדי ההרס העצומים בצפון הרצועה – וגם העובדה שמשטר חמאס לא בדרך להתמוטטות. אנשי חמאס עדיין מנהלים את המגעים
אחת השאלות הפתוחות בנוגע למלחמה נוגעת לבחירת עיתוי המתקפה. יש היגיון בכך שבחירת המועד המדויק נגעה לכך שכוחותיה של ישראל על הגבול היו מדוללים בגלל חג שמחת תורה ובשל העברת כוחות לגדה המערבית, כמו
הידיעה על כינון מחדש של היחסים הדיפלומטיים בין איראן וסעודיה – לאחר נתק של שבע שנים – התקבלה בהפתעה בישראל ובמערב בכלל. סעודיה נתפסה כמי שנמצאת במחנה האנטי-איראני, לצידה של ארצות הברית וישראל
ימים קשים עוברים על מעגל מקבלי ההחלטות בירושלים. השעון המתקתק בוושינגטון, בריסל וטהראן לקראת הגעתה של הרפובליקה האיסלאמית ליכולת גרעינית יוצרים לחץ בינלאומי לקבל הסכם חלש ופגום בהרבה מזה שנחתם
צודקת נעה לנדאו ("הכישלון הירדני", "הארץ", 16.3) ביחס להיעדרה של אלטרנטיבה מצד האופוזיציה למדיניות הישראלית בנושאי חוץ וביטחון. זו נדרשת לשיח הציבורי בכל עת, אולם כעת ביתר שאת
"כאן 11" סיים לאחרונה להקרין סדרה תיעודית על חמישה מנהיגים ערביים – סדאם חוסיין העיראקי, גמאל עבד אל-נאצר ואנואר אל-סאדאת המצריים, יאסר ערפאת הפלסטיני, חאפז אל-אסד הסורי וחומייני הפרסי.
מאמר דעה מאת נדב תמיד באתר גלובס
מאמר מאת נדב תמיר ב"זמן ישראל"
מאמר דעה, קסניה סבטלובה, זמן ישראל, 15 במרץ 2020
מאמר דעה, ד"ר נמרוד גורן וד"ר רועי קיבריק, הארץ, 21 בינואר 2020
מאמר דעה, ח'דר סואעד, וואלה, 29 ביוני 2016
מאמר דעה, גבריאל מיטשל ואלכס וטנקה, דבר ראשון, 22 באוגוסט 2018
פרסום חודשי של מיתווים על מדיניות ארה"ב כלפי המזרח התיכון, מאת השגריר בדימוס ברוך בינה.
מאמר דעה, פרופ' משה מעוז, אוקטובר 2017
מאמר דעה, רבקה בורנשטיין, מעריב. 16 באוגוסט 2017
מאמר דעה, פרופ' אלי פודה, Ynet. דצמבר 2016
מאמר דעה, ד"ר משה טרדימן, Ynet. ספטמבר 2016
מאמר עמדה, פרופ' אלי פודה, הארץ, 16 בינואר 2016
מאמר דעה, פרופ' אלי פודה, הארץ, 16 בינואר 2016
מאמר דעה, בריאן ריבס, 15 באוגוסט 2015
תגובות ופרשנויות בנושא הסכם הגרעין עם איראן מפי מומחים במכון מיתווים, 14 ביולי 2015