פטריוטיות, קו תקיף, חזון עצמאי: כך מתעצבת איחוד האמירויות מחדש במלחמה
המודל הכלכלי הייחודי, המתחים מול סעודיה וההתלכדות סביב הדגל: ד"ר מורן זגה, חוקרת איחוד האמירויות, על המלחמה הראשונה של המדינה.
המנצחת האמיתית במלחמה באיראן תהיה בכלל סין
המערכה במפרץ מחדדת את הצורך בגמילה מגז ונפט: אם שמים בצד את הזיהום וההתחממות הגלובלית, התלות בדלקי מאובנים היא גם תלות באמצעי שינוע פגיעים - נתיבי שיט וצנרת שעוברים באזורים הכי לא יציבים בעולם.
כוח צבאי או חוק בינלאומי: למה בישראל לא מבינים את היחס האירופי לאיראן
"האירופים הם סמרטוטי רצפה... נמרים של נייר שמצטרפים לחגיגה אחרי שהאריות וידאו הריגה", כתב טוקבקיסט ישראלי בתגובה לידיעה על היוזמה האירופית להקים כוח משימה ימי רב־לאומי להבטחת חופש השַׁיִט במצר
האם אכן יש "איום קיומי" על מדינת ישראל? – השגריר בדימוס מיכאל הררי ב"זמן ישראל", אפריל 2026
אחד המושגים הנפוצים ביותר בישראל נוגע ל"איום הקיומי" המרחף על מדינת ישראל. השימוש בו כה נפוץ, עד שדומה כי אין מקבל החלטות – מדיני או צבאי, פרשן או האיש ברחוב – הנמנע מלנקוב בו.
35 שנים אחרי – ועידת מדריד מעודכנת – נדב תמיר, Ynet, אפריל 2026
ועידת מדריד עדיין צריכה ויכולה להוות דוגמה לתמונת סיום הרצויה של המלחמות בעזה, באיראן ובלבנון. בבסיסה ההבנה כי הפתרונות לבעיות יושגו סביב שולחן הדיונים ולא בסבבי לחימה שאין להם סוף.
דמשק אחרי האיראן: האסטרטגיה שתשנה את היחסים עם ישראל – השגריר בדימוס מיכאל הררי, מעריב, מרץ 2026
ההתנהלות האחראית של המשטר הסורי סביב המלחמה באיראן מחייבת את ישראל להדק את מפגשי האינטרסים הביטחוניים עם סוריה ביום שאחרי.
"רעידת אדמה אזורית": כיצד המלחמה עם איראן מעצבת מחדש את יחסי ישראל-העולם הערבי
האם שימוש בכוח צבאי יכול להיות מתורגם לשותפות אזורית - או שהוא דווקא מעמיק חוסר אמון? זו הייתה השאלה המרכזית בוובינר של מכון מיתווים שנערך תחת הכותרת: "רעידת אדמה אזורית: כיצד המלחמה עם איראן
"נשק האנרגיה" משפיע על אורך המערכה
המלחמה באיראן בשבוע הרביעי, והשלכותיה ניכרות ברחבי הגלובוס. מגזר האנרגיה ממלא תפקיד מרכזי, אמנם עם מאפיינים שונים ממשברים קודמים.
המציאות מאחורי המספרים על מעמד ישראל בארה"ב
סקר גאלופ שפורסם ימים ספורים טרם פרוץ המלחמה עם איראן, מצא לראשונה שיותר אמריקאים חשים אמפתיה כלפי הפלסטינים מאשר כלפי מדינת ישראל.
ההשלכות הלא מדוברות של המלחמה באיראן
הציבור הישראלי מתבונן על התקיפות נגד משטר האייתוללות דרך הכוונת: מי חוסל, אילו יכולות צבאיות הושבתו ומתי ייגמרו לאיראנים הטילים, אבל איראן גם ספגה פגיעות קשות בתשתיות הגז והנפט שלה, ותקפה בתגובה
המלחמה הארוכה בתולדות ישראל לא קרובה לסיום
מאז ה-7 באוקטובר ישראל מפעילה כוח צבאי עצום בעזה, בלבנון ובאיראן. הכוח הצבאי הוא רכיב חיוני והכרחי בכל אחת מהזירות, אבל אין אדם אחד המבין משהו בביטחון, שלא יודע אמת מקצועית אחראית בסיסית: כוח
המלחמה באיראן מנוגדת לאינטרסים האירופאיים
שלושה שבועות מפרוץ המלחמה נגד איראן, אירופה מתכנסת נגדה, ולכן לכאורה נגד וושינגטון וירושלים. קנצלר גרמניה, פרידריך מרץ, שבתחילת המערכה תמך בנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, והיה הסמן הימני באירופה,
הסכסוך הקפריסאי: התקיפה האיראנית כמעט פתחה עימות נוסף באזור – השגריר בדימוס מיכאל הררי, מעריב, מרץ 2026
התקיפה האיראנית בקפריסין פתחה תיבת פנדורה סביב הסכסוך באי. העובדה שהאירוע לא הגביר את המתח בין יוון לטורקיה היא הישג ראוי לציון לשתי המדינות.
שרדנו? אז ניצחנו – שמירת הכבוד היא חלק ממטרות המלחמה
כשעמדו מול עוצמה צבאית מוחצת, בחרו נאצר וסדאם חוסיין עימות על פני כניעה - ומנהיגי איראן עושים אותו דבר כיום. הכבוד הלאומי והחשש מהשפלה פומבית אינם חולשה אלא כוח מניע, שצבאות ואולטימטומים אינם
כיצד תסתיים מלחמת המפרץ השלישית?
המלחמה באיראן עשויה לשנות את המזרח התיכון - אבל לא בדרך שמתכננים הגנרלים.
ההכרעה באיראן תושג מלייקים ושיתופים באוקלוהומה ואיחוד האמירויות – אריק סגל, מקור ראשון, מרץ 2026
כדי שצה"ל וצבא ארה"ב ינצחו בשדה הקרב, עליהם קודם כל לנצח בקרב על הנרטיב ברשתות החברתיות.
יבשת שלמה על הגדר: אירופה צופה מהצד במלחמה בין ישראל, ארה"ב ואיראן – ד"ר מאיה שיאון-צדקיהו, כאן חדשות, מרץ 2026
"אין אירופה אחת, יש בעצם מגוון שלם של דעות. בקצה המתנגד למלחמה יש לנו את ספרד שאומרת שהיא מנוגדת למשפט הבין-לאומי, יוצאת נגדה, גם לא מסכימה שמטוסי התדלוק של ארה"ב יחנו אצלה. יש את גרמניה, בצד
ערב הסעודית נקלעה לקו החזית במלחמתם של אחרים
בניגוד למה שאולי מקווים בישראל, הסעודים לא רוצים את המלחמה הזו - ולא ישכחו מי גרר אותם אליה.
החלשה דרסטית של המשטר באיראן כאסטרטגית יציאה – השגריר בדימוס מיכאל הררי ב"זמן ישראל", מרץ 2026
המלחמה באיראן נכנסה לשבוע השני, ולפי שעה אין סימנים לאף כיוון, אם לכניעה איראנית או להפסקת אש אמריקאית-ישראלית. ארה"ב וישראל מקרינות נחישות לא לעצור טרם נפילת המשטר.
לפני שמשטרים מתמוטטים הם נרקבים: גסיסת המשטר האיראני עלולה להימשך שנים
וושינגטון וירושלים מקוות שההפצצות והמחאה יערערו את הרפובליקה האסלאמית, אך ההיסטוריה מלמדת שמשטרים רודניים אינם נופלים בקלות. הצבא טרם ערק, כ־20%–30% מהאוכלוסייה עדיין נאמנים למשטר, והמערב לא
הכורדים ואיראן בין הכחשות טראמפ להיערכות בשטח – אורי זכי ב"מהדורת היום" ב-N12, מרץ 2026
למרות הכחשותיו של דונלד טראמפ בנוגע למעורבות אמריקאית בעידוד פעולה כורדית באיראן, הנהגת הכורדים נמצאת בקשר עם גורמים אמריקאים ואף נערכה לאפשרות של פעילות בגבול איראן-עיראק.
תמיכה מוגבלת: כך אירופה מגיבה למלחמה בין ישראל, ארה"ב ואיראן – ד"ר מאיה שיאון-צדקיהו, גל"צ, מרץ 2026
לדברי ד"ר מאיה שיאון-צדקיהו, מדינות אירופה מביעות תמיכה זהירה בארה"ב אך נמנעות מהשתתפות ישירה בלחימה, כאשר סדר היום האירופי ממשיך להתמקד בעיקר במלחמה באוקראינה. שיאון-צדקיהו מתייחסת גם לפערים בין
במלחמה באיראן יש לאירופה רווח זעום, סיכונים רבים ואפס השפעה – ד"ר מאיה שיאון-צדקיהו ב"הארץ", מרץ 2026
מנהיגי אירופה אינם מאמינים שהמלחמה תחליף את השלטון, אך נחסמת מהם האפשרות להציע פתרון דיפלומטי - והם נאלצים לסייע לארה"ב ולשותפות שנפגעו, בזמן שטראמפ מחליש את מעמדם יותר ויותר.
לאחר תקיפות איראן, קפריסין מבינה את מחיר הברית עם ישראל – השגריר בדימוס מיכאל הררי ב"הארץ", מרץ 2026
מבחינת הקפריסאים, הברית עם ישראל מספקת לה הגנה מול טורקיה ונחשבת לנכס. אולם במהלך ההפצצות השבוע, ישראל לא הושיטה לה יד - ולדברי מקור בקפריסין, טוב שכך.
האם מלחמה אזורית תבטיח סיום מהיר יותר שלה?
המלחמה באיראן, שנכנסת ליומה הששי, מקבלת ממד נרחב יותר מזה המשולש ארה"ב-ישראל-איראן. ההפתעה בטהרן לנוכח פרוץ ההתקפות, חיסולו של המנהיג הרוחני האייתוללה עלי ח'אמנאי, ובכירים נוספים בצמרת המדינה,
הדילמה של מדינות המפרץ מול ההסלמה האזורית – פרופ' אלי פודה ב"רצועת הביטחון", גל"צ, פברואר 2026
פרופ' אלי פודה מדגיש את הדילמה העומדת בפני מדינות המפרץ לנוכח ההתפתחויות האחרונות. בעוד שיש להן יכולות להגיב, האחידות והאופי של התגובה עדיין לא ברורים. המצב מוביל לקריסת אסטרטגיות עבר ולעלייה
ד"ר גיל מורסיאנו בכנס השנתי של J Street
על רקע המלחמה מול איראן וההסלמה האזורית, השתתף מנכ"ל מיתווים ד"ר גיל מורסיאנו בפאנל על השלכות המלחמה בכנס השנתי של J Street בוושינגטון, לצד מומחים מובילים מ-The Washington Institute ומ-Atlantic
כבר הגענו ליעד – להפוך ניצחון צבאי זמני להישג מדיני לפני שמסתבכים
למי שמקשיב כרגע להצהרות מנהיגי ארה"ב על מטרות המלחמה, יש לפעמים הרגשה שהוא מקשיב לשני קולות שונים. מחד, מדבר נשיא ארה"ב דונלד טראמפ על אזרחי איראן שיצאו לרחובות ויפילו את המשטר, ומאידך מדבר מזכיר
תגובות מומחי מיתווים למלחמת ישראל-איראן השנייה
ב-28 בפברואר, על רקע סבבי שיחות על הסכם גרעין מחודש, פתחו ישראל וארה"ב במלחמת פתע נגד איראן. איראן הגיבה בתקיפות כלפי ישראל, כוחות ארה"ב ומדינות האזור.
ישראל נמנעת באופן עיקש מחשיבה מדינית-אסטרטגית – השגריר בדימוס מיכאל הררי, מעריב, פברואר 2026
המדיניות הישראלית הנוכחית, מתוך רצון למנוע הפתעה נוספת בנוסח 7 באוקטובר, מתעקשת להיאחז בשטח ולשמור על חופש הפעולה הצבאי הנוכחי. ישראל נמנעת באופן עיקש מחשיבה מדינית־אסטרטגית שמשקללת את ההתפתחויות
המזרח התיכון החדש משאיר את ישראל מאחור
החלוקה הישנה לציר "התנגדות" מול מדינות מתונות מתפרקת לטובת היערכויות גמישות שחוצות קווים ישנים. אם לא יחול שינוי דרמטי במדיניות החוץ והפנים, הישגי "הסכמי אברהם" ימשיכו להתפוגג וישראל תמצא עצמה
ח'אמנאי יחוסל? ההשלכות על המשטר באיראן ועל ישראל – ד"ר גיל מורסיאנו ב-N12, ינואר 2026
ד"ר גיל מורסיאנו, מנכ"ל מכון מיתווים ומומחה איראן: "6 או 7 דברים צריכים לקרות לפני נפילת המשטר, ואנחנו עדיין לא שם. זה גדול מדי מכדי ליפול. יש כאן מנגנונים מאוד גדולים שאי אפשר לפרק בין לילה.
מזרח תיכון חדש: פרופ' אלי פודה על השנה שבה זזו הלוחות הטקטוניים, "דבר", ספטמבר 2025
נפילת משטר בסוריה, קשיים כלכליים במצרים, תבוסה באיראן, ומתח בלבנון: בראיון ל'דבר' סוקר פודה, מחוקרי המזרח התיכון המובילים בישראל, את המצב במדינות האזור וקובע: "יש פער עצום בין הפוטנציאל של ישראל
המלכודת המוסרית הזו הביאה למותם של רבים – וישראל צריכה לצאת ממנה – נדב תמיר ב"מעריב", יולי 2025
רבים בישראל מתקשים לבצע את ההבחנה האסטרטגית והמוסרית בין האזרחים למחבלים, בין ההנהגות לעמים. הגיע הזמן לחדד את ההבדלים ביניהם
בין עזה לטהראן: סין משנה כיוון, ועל ישראל לזהות את ההזדמנות
לאורך המלחמה בעזה, שימשה ישראל עבור סין ככלי לניגוח ארה"ב. במלחמה מול איראן חל שינוי מעניין, וישראל זכתה לשבחים ולתמיכה שהיא יותר ממרומזת. איך התחולל המפנה, ומה צריכה להיות האסטרטגיה הישראלית
התוצאות הבלתי מכוונות של מלחמת ישראל-איראן
המלחמה שנועדה לעצור את איראן עשויה לפתוח דלת לשלום אזורי רחב, אבל התוצאות הבלתי מכוונות האלה יתממשו רק אם טראמפ יתקן את הטעות מ-2018, ישראל תסיים את המלחמה בעזה - והצדדים יבחרו בדיפלומטיה על פני
הערות ראשוניות על כניסת ארה"ב למלחמה מול איראן
ערן עציון, ראש תוכנית איראן במיתווים, בעקבות התקיפה האיראנית: 1. זו החלטה שתוצאותיה, המתוכננות והבלתי מתוכננות, יעצבו את פני המזרח התיכון, הזירה הבינלאומית, ומשטר התפוצה הגרעינית (NPT) שנים רבות
הסולם שיאפשר לאיראן לרדת מעץ הגרעין
הדרך למנוע מלחמת התשה מסוכנת עוברת ביצירת מסלול מדיני שיאפשר לאיראן לסגת מהפרויקט הגרעיני מבלי לאבד כבוד. רק הסכם רב-צדדי, שיבטיח את שרידות המשטר ויאפשר לו לטעון לניצחון בפני בני עמו, יכול לשנות
התקיפה באיראן – ניצול ההצלחה בטרם תתהפך תמונת המצב – השגריר בדימוס מיכאל הררי ב"זמן ישראל", יוני 2025
מתקפת "עם כלביא" תפסה את כלל השחקנים באזור, ואיראן בראשם, בהפתעה. אמנם בשבועות האחרונים תופי המלחמה החלו להישמע, בעיקר מצד ישראל, אולם הקולות מוושינגטון והמשך המו"מ המתוכנן בין איראן וארה"ב,
תגובות מומחי מיתווים למלחמת ישראל-איראן, יוני 2025
"ביטחון איננו רק הטנק, המטוס וספינת הטילים. ביטחון הוא גם, ואולי אף קודם כול האדם – האדם, האזרח הישראלי. ביטחון הוא גם החינוך של האדם, הוא הבית שלו, הוא הרחוב והשכונה שלו, הוא החברה שבתוכה צמח.
בפומבי מגנים, בחשאי מברכים: התגובה הערבית למתקפה באיראן
"הגינוי הערבי לתקיפה באיראן הוא תגובה אוטומטית המסתירה את האמת: מדינות המפרץ וירדן רוצות לראות את הפרויקט הגרעיני האיראני מושמד, אך אינן יכולות להודות בכך פומבית מחשש לתדמיתן בעולם הערבי ומול
נורת אזהרה – וחבל הצלה: המסר הכפול מביקור טראמפ במדינות המפרץ
ביקורו של טראמפ במפרץ שלח מסר חד-משמעי לאיראן, כשיצר "חגורת הגנה" משותפת בין ארה"ב ומדינות המפרץ. ישראל חייבת להבין שמעמדה האזורי נחלש כשמדינות המפרץ מציעות לנשיא הזדמנויות כלכליות ואסטרטגיות
הרכבת הדיפלומטית חוזרת לדהור – נדב תמיר ב"זמן ישראל", אפריל 2025
איראן כיום היא מדינת סף גרעינית כתוצאה ברורה מנטישת הדיפלומטיה. קראו את הפוסט המלא
"תקיפה באיראן" היא לא אסטרטגיה – היא חוסר אחריות לאומית
מול המשבר האיראני, ישראל זקוקה לחשיבה אסטרטגית עמוקה ולא להחלטות פזיזות – דווקא כשארצות הברית מנהלת מגעים חשאיים עם טהראן ומוסדות התכנון האסטרטגי בישראל קורסים מבפנים. ערן עציון, ראש צוות
חמאס וחיזבאללה יישארו לנצח: החיסולים הממוקדים הוכיחו את זה
בתוך שעות התרחשו שני מהלכים “כירורגיים" בשתי זירות (גיאוגרפיות) שונות, אך כרוכות האחת בשנייה – חיסולם של בכיר חיזבאללה פואד שוכר ברובע דאחיה בביירות, מעוז הארגון, ושל איסמעיל
ישראל עדיין שבויה בעזה
לא רק 133 חטופים נותרו בידי חמאס, אלא שללא יצירה של אופק מדיני לגבי עזה ולגבי הבעיה הפלסטינית בכללותה, ישראל תישאר "שבויה" במצבה האזורי והבין-לאומי • אם נתמקד במערכה המדינית, נגלה
בחסות הדשדוש הישראלי: איראן כבר מעצבת את המציאות האזורית ביום שאחרי
7 באוקטובר והמתקפה האיראנית הכושלת כעת יכלו להיות נקודת מפנה בקידום ברית ישראלית-אזורית. אבל איראן זוכה לסיוע מפתיע במערכה הזאת – מהימין הקיצוני בישראל. "הדבר היחיד שמשותף לנו ולממשלת ישראל
"תחילתו של עידן חדש": כך ישראל תוכל לנצח את איראן
בשיחה עם מעריב, משרטט ד"ר עומר צנעני, מנהל היחידה המדינית-ביטחונית של קרן ברל כצנלסון, את הפתרון להתמודדות עם האיום החדש מטהרן. "המשך המדיניות הזו תביא עלינו מלחמה אזורית שאין לנו מה להרוויח בה", אמר.
האם יצליח הציר האיראני-רוסי לנכס אליו גם את סודאן?
עם פרוץ המלחמה בעזה, חידשה סודאן, שותפתה של ישראל להסכמי אברהם, את היחסים הדיפלומטיים עם איראן. "על אף הסתייגותנו מהקשר עם המדינה הזו, למען האינטרס הסודאני נהיה מוכנים לברית אפילו עם השטן"
בלי פעולה נרחבת בדרום הרצועה, חמאס ימשיך לשגשג
חמאס עדיין שולט בעזה כשפסקה הלחימה בעזה וערפל הקרב התפוגג מעט, התבררו כמה דברים: גם ממדי ההרס העצומים בצפון הרצועה – וגם העובדה שמשטר חמאס לא בדרך להתמוטטות. אנשי חמאס עדיין מנהלים את המגעים
אחת ממטרות חמאס במלחמה הייתה לטרפד את הנורמליזציה עם סעודיה
אחת השאלות הפתוחות בנוגע למלחמה נוגעת לבחירת עיתוי המתקפה. יש היגיון בכך שבחירת המועד המדויק נגעה לכך שכוחותיה של ישראל על הגבול היו מדוללים בגלל חג שמחת תורה ובשל העברת כוחות לגדה המערבית, כמו
במפרץ כמו במפרץ: סעודיה מחפשת "גם וגם" – וחותרת לגזור קופון
הידיעה על כינון מחדש של היחסים הדיפלומטיים בין איראן וסעודיה – לאחר נתק של שבע שנים – התקבלה בהפתעה בישראל ובמערב בכלל. סעודיה נתפסה כמי שנמצאת במחנה האנטי-איראני, לצידה של ארצות הברית וישראל
״דוקטרינת בגין״ כשלה באיראן הגיע העת לכיוון חדש, מורכב, אך חיוני
ימים קשים עוברים על מעגל מקבלי ההחלטות בירושלים. השעון המתקתק בוושינגטון, בריסל וטהראן לקראת הגעתה של הרפובליקה האיסלאמית ליכולת גרעינית יוצרים לחץ בינלאומי לקבל הסכם חלש ופגום בהרבה מזה שנחתם
לשנות כיוון ביחס לאיראן
צודקת נעה לנדאו ("הכישלון הירדני", "הארץ", 16.3) ביחס להיעדרה של אלטרנטיבה מצד האופוזיציה למדיניות הישראלית בנושאי חוץ וביטחון. זו נדרשת לשיח הציבורי בכל עת, אולם כעת ביתר שאת
סדרת הטלוויזיה "אויבים" – המשך הדמוניזציה באמצעים ישנים
"כאן 11" סיים לאחרונה להקרין סדרה תיעודית על חמישה מנהיגים ערביים – סדאם חוסיין העיראקי, גמאל עבד אל-נאצר ואנואר אל-סאדאת המצריים, יאסר ערפאת הפלסטיני, חאפז אל-אסד הסורי וחומייני הפרסי.
שיקום הסכם הגרעין בין המעצמות לאיראן הוא אינטרס ישראלי מובהק
מאמר דעה מאת נדב תמיד באתר גלובס
יש לא מעט קווי דמיון בין העמים והממשלות באיראן ובישראל
מאמר מאת נדב תמיר ב"זמן ישראל"
לבנות מחדש את המערכות הבינלאומיות ולחזק את הדמוקרטיות
מאמר דעה, קסניה סבטלובה, זמן ישראל, 15 במרץ 2020
10 מגמות חצי-שנתיות במדיניות-החוץ של ישראל
מאמר דעה, ד"ר נמרוד גורן וד"ר רועי קיבריק, הארץ, 21 בינואר 2020
שמו ברקס: הסכם הפיוס עם טורקיה קריטי לקרב הבלימה נגד איראן
מאמר דעה, ח'דר סואעד, וואלה, 29 ביוני 2016
דיאלוג בין ישראלים לאיראנים הוא אפשרי וחשוב
מאמר דעה, גבריאל מיטשל ואלכס וטנקה, דבר ראשון, 22 באוגוסט 2018
2017 – 2018
פרסום חודשי של מיתווים על מדיניות ארה"ב כלפי המזרח התיכון, מאת השגריר בדימוס ברוך בינה.
המלחמה בסוריה והשלכותיה: סיכום ביניים
מאמר דעה, פרופ' משה מעוז, אוקטובר 2017
לשמור על הסכם הגרעין עם איראן
מאמר דעה, רבקה בורנשטיין, מעריב. 16 באוגוסט 2017
יחסי ישראל-אזרבייג'ן על רקע ביקור נתניהו בבאקו
מאמר דעה, פרופ' אלי פודה, Ynet. דצמבר 2016
קונטרה לאיראן. השיבה הישראלית לאפריקה
מאמר דעה, ד"ר משה טרדימן, Ynet. ספטמבר 2016
מלך סעודיה עושה שריר
מאמר עמדה, פרופ' אלי פודה, הארץ, 16 בינואר 2016
מלך סעודיה עושה שריר
מאמר דעה, פרופ' אלי פודה, הארץ, 16 בינואר 2016
הציונות הליברלית בארה"ב, השמאל בישראל, וההסכם עם איראן
מאמר דעה, בריאן ריבס, 15 באוגוסט 2015
הסכם הגרעין עם איראן: תגובות ופרשנויות
תגובות ופרשנויות בנושא הסכם הגרעין עם איראן מפי מומחים במכון מיתווים, 14 ביולי 2015
