האם לישראל יש אסטרטגיה אמיתית בצפון ובעזה - או שהיא חוזרת שוב ושוב על אותן טעויות? בריאיון חד ועמוק, סגן אלוף (מיל') ד"ר עומר צנעני מנתח את מדיניות הביטחון של ישראל מול חמאס וחיזבאללה, וטוען כי
ההקרסה הכלכלית של הרשות הפלסטינית עלולה להשליט את חמאס גם על הגדה המערבית.
ד"ר צנעני מציג ביקורת חריפה על מדיניות ממשלת ישראל בראשות בנימין נתניהו. לדבריו, שורת צעדים מדיניים, ביטחוניים ופוליטיים שננקטו לאורך השנים, לפני ואחרי ה-7 באוקטובר, לא רק שלא החלישו את חמאס, אלא
יצחק גל מציג אסטרטגיה להחלשת חמאס ולבניית חלופה שלטונית ל"יום שאחרי" באמצעות חיזוק הכלכלה הפלסטינית והרשות הפלסטינית.
מועצת השלום, המועצה המבצעת והוועדה הלאומית - שלוש הקומות של המבנה החדש שהקים טראמפ לניהול רצועת עזה - נראות מרשימות על הנייר, אך סובלות מבעיות יסוד שמאיימות על הצלחתו. כישלון המיזם המורכב
אחרי המלחמה בעזה וחתימת הסכם שארם א־שייח', ארדואן מבקש לעצמו תפקיד בשיקום הרצועה ובעיצוב הסדר החדש במזרח התיכון. מה טורקיה מנסה להשיג – ואיך ישראל צריכה להגיב? והאם החבר של טראמפ יכול לחזור להיות
למרות הצהרות על השמדה וניצחון מוחלט, המהלכים של הממשלה חיזקו את הרלוונטיות של חמאס והחלישו את האלטרנטיבה המתונה של הרשות הפלסטינית
בוועידת השלום הנוצצת בשארם א־שייח' הוצג חזון לסדר חדש במזרח התיכון – אבל בלי נציגי הצדדים הלוחמים, ישראל וחמאס. מה המשמעות המעשית של האירוע הגרנדיוזי? איך הרשות הפלסטינית משתלבת בו, ומה האפשרויות
תוכנית טראמפ מציגה הזדמנות שנולדה לאחר שנתיים של לחימה, כשישראל וחמאס מבינים שהסכם עדיף על הקיפאון המדמם. לצד השמחה על שחרור החטופים, נקודות התורפה הרבות של התוכנית יכולות להכשיל את יישומה המלא.
הטבח ב-7 באוקטובר הוכיח שלא ניתן עוד "לנהל" את הסכסוך. הכרה בין-לאומית במדינה פלסטינית אינה "פרס לטרור", אלא מהלך אסטרטגי המהווה "ניצחון לציונות".
המלחמה הנוראית בעזה מביאה עמה עוד ועוד חללים, מסכנת את החטופים, מעצימה את הבידוד הבינלאומי על ישראל וכמובן זורעת הרס, חורבן ומוות בעזה, אבל לפחות בדבר אחד היא הצליחה להביא לשינוי חיובי: העולם
בלי דובר אזרחי לעולם הערבי ובלי תדרוכים מגורמי שלטון, ישראלים דוברי ערבית ניצבים לבדם מול התקשורת הערבית. אלחנן מילר, מרואיין מבוקש, מנסה בעיקר לקדם את המודעות למשבר החטופים, ומגלה מי השתיק פעם
צה"ל לא יכול להכריע את חמאס בדרך צבאית • על ישראל לחתור עכשיו להסכם שישיב את החטופים ויחליף את חמאס בשלטון טכנוקרטי-פלסטיני, לפני שהנזקים לחברה הישראלית וללגיטימציה הבין-לאומית יהיו בלתי הפיכים • דעה
רבים בישראל מתקשים לבצע את ההבחנה האסטרטגית והמוסרית בין האזרחים למחבלים, בין ההנהגות לעמים. הגיע הזמן לחדד את ההבדלים ביניהם
בימים טרופים אלה של הפסקת האש במלחמה עם איראן בתיווכו של הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ, לצד המשך מלחמה ללא תוחלת ברצועת עזה, אני מרגיש שותפות גורל עם העם הפלסטיני. בסופו של עניין, כולנו בסירה אחת,
ללא פתרון מתווך, עזה צפויה להפוך לאזור נטול שלטון שיזיק לישראל ולפלסטינים כאחד • מציאת חלופה לשתי האפשרויות הקיצוניות יכולה לפתוח מסלול חדש שבכלל לא חשבנו שאפשרי אחרי 7 באוקטובר • דעה
ממשלות נתניהו הובילו בכל השנים האחרונות מדיניות של חיזוק חמאס והחלשת הרשות הפלסטינית, במטרה למנוע תהליך מדיני. מזוודות הכסף לחמאס וחיזוק שלטונו ברצועה הובילו אותנו לאסון הגדול בתולדות המדינה. אלא
הקמת מרחב בטוח ברצועה שיספק הגנה לאזרחים עזתים שמאסו בחמאס ויאפשר התארגנות פוליטית מקומית חדשה תקדם את יעדי המלחמה - מיגור שלטון חמאס והשבת החטופים - תוך יצירת אופק מדיני שיוביל לביטחון וליציבות
"אני יודעת שהיום זה כמעט טאבו ואני מכירה את הדה-לגיטימציה שיש לקטר בציבור, אבל אם נעצב מדיניות חדשה לקידום הגורמים שיש לנו אינטרס לקדם באזור, אפשר יהיה לראות את קטר כגורם חיובי."
בתוך שעות התרחשו שני מהלכים “כירורגיים" בשתי זירות (גיאוגרפיות) שונות, אך כרוכות האחת בשנייה – חיסולם של בכיר חיזבאללה פואד שוכר ברובע דאחיה בביירות, מעוז הארגון, ושל איסמעיל
הדיון לגבי ההכרה במדינה פלסטינית איננו רק דיון אקדמי, אלא עוסק בדיני נפשות. אני חולק נחרצות על הקביעה לפיה אלה מביננו התומכים בהקמתה של מדינה פלסטינית לצדה של ישראל (ולא במקומה) לוקים בכשל מוסרי,
אחת השאלות המעניינות היא איך זה שחמאס, ארגון לא גדול ולא חזק במיוחד, אינו מתכופף בפני הלחץ של מעצמה עולמית כמו ארצות הברית ושתי מדינות מרכזיות באזור – מצרים וקטאר. הארגון, שנמצא תחת לחץ צבאי כבד
בעוד ההמונים במדינות ערב תומכים בפלסטינים, מנהיגיהם רואים בחמאס איום על שלטונם ולא רוצים לסכן את היחסים עם ארצות הברית.
חמאס עדיין שולט בעזה כשפסקה הלחימה בעזה וערפל הקרב התפוגג מעט, התבררו כמה דברים: גם ממדי ההרס העצומים בצפון הרצועה – וגם העובדה שמשטר חמאס לא בדרך להתמוטטות. אנשי חמאס עדיין מנהלים את המגעים
ההתמקדות הטבעית במלחמה ובמעשי הטרור של ארגון חמאס ביישובי עוטף עזה מסיטים את תשומת הלב מהשאלה - כיצד מימן חמאס את שליטתו בעזה ואת התעצמותו הצבאית? התשובה המקובלת היא קטאר, אבל הנתונים מצביעים על
מאמר דעה מאת נדב תמיר באתר זמן ישראל
מאמר דעה, ד"ר נמרוד גורן וד"ר רועי קיבריק, הארץ, 21 בינואר 2020
מאמר דעה, ד"ר ליאור להרס, הארץ, 8 בינואר 2020
מאמר דעה, ח'דר סואעד, וואלה, 29 ביוני 2016
מאמר דעה, ד"ר עידו זלקוביץ', 20 ביולי 2019
סיכום כינוס של מכון מיתווים וארגון איפקרי שהתקיים ב-31 באוקטובר 2018 במטה האו"ם בירושלים
מאמר דעה, השגריר (בדימוס) ד"ר חיים קורן, וואיינט. 27 בנובמבר 2018
מאמר דעה, ד"ר רועי קיבריק, מעריב. 8 בנובמבר 2018
מאמר דעה, ד''ר עידו זלקוביץ', ישראל היום. 9 באוקטובר 2018
מאמר דעה, ד"ר עידו זלקוביץ, דבר ראשון, 27 בספטמבר 2018
מאמר דעה, ד"ר עידו זלקוביץ', NRG. נובמבר 2017
טור חודשי, ד"ר רועי קיבריק, אוקטובר 2017
מאמר דעה, ד"ר עידו זלקוביץ', NRG. אוקטובר 2017
מאמר דעה, ד"ר עידו זלקוביץ', Ynet. אוגוסט 2017
מאמר דעה, ד"ר עידו זלקוביץ', NRG. יולי 2017
מאמר דעה, פרופ' אלי פודה וד"ר עידו זלקוביץ', הארץ, 19 במרץ 2017
תגובות ופרשנויות בנושא התקפת חצי האי סיני על ידי המדינה האיסלאמית מפי מומחים במכון מיתווים, יולי 2015
מאמר דעה, יעל פתיר, Ynet. אוגוסט 2014
מאמר דעה, ד"ר עידו זלקוביץ', Ynet. אוגוסט 2014
מאמר דעה, פרופ' משה מעוז, הארץ. 4 באוגוסט 2014
סיכום סדנת תכנון-מדיניות שנערכה על-ידי מיתווים וקבוצת המשבר הבינלאומית (International Crisis Group), יולי 2014
מאמר דעה, ד"ר עידו זלקוביץ', Ynet. יולי 2014
מאמר דעה, ד"ר עידו זלקוביץ', Ynet. יוני 2014
מאמר דעה, ד"ר עידו זלקוביץ', Ynet. יוני 2014
מאמר דעה, ד"ר עידו זלקוביץ', Ynet. ימרץ 2014
מאמר דעה, ד"ר זלקוביץ', אוגוסט 2013
מאמר דעה, ד"ר עידו זלקוביץ', Ynet, נובמבר 2012
