האם ישראל נמצאת בשפל חסר תקדים במעמדה הבינלאומי? ד"ר רועי קיבריק, מנהל המחקרים במכון מיתווים, מנתח את מצבה של מדיניות החוץ הישראלית וטוען כי תחושת הבידוד אינה רק תדמית, אלא תהליך שמתרחש במקביל
המלחמה האזורית לא מפסיקה לספק פיתולים לא ייאמנו בעלילה. הפגיעה הקשה בצמרת חיזבאללה ובארגון בכלל, ונחישותה של ממשלת לבנון לנצל את הנסיבות האלה כדי להשיב לידיה את הריבונות במדינה, יצרו פוטנציאל
כאשר נשיא ארה"ב דונלד טראמפ אומר: "נתניהו יעשה מה שאני אגיד לו לעשות", הוא מבטא את הנקודה הנוכחית בתהליך ארוך בו הרס ראש הממשלה בנימין נתניהו את הנכס האסטרטגי מספר אחת של ישראל –
מייק האקבי הוא שגריר נוח מאוד לממשלת בנימין נתניהו. מבחינת עתידה של ישראל כדמוקרטיה ליברלית, האקבי נוח מדי לנתניהו, עד כדי כך שלא פעם נדמה כי קשה להבחין בין עמדותיו לבין עמדות ממשלת הימין הקיצוני
סקר גאלופ שפורסם ימים ספורים טרם פרוץ המלחמה עם איראן, מצא לראשונה שיותר אמריקאים חשים אמפתיה כלפי הפלסטינים מאשר כלפי מדינת ישראל.
ניסיון החיסול הנועז בדוחא עלול להתברר כטעות אסטרטגית שמחירה גבוה מהתועלת. גם אם הפעולה לא נכשלה מבצעית לגמרי, היא גרמה נזק מדיני אדיר.
הנשיא מדלג בין הבדלנים לניצים, מחפש ניצחונות זולים, ומעדיף רווחים על פני ערכים. אם ישראל לא תלמד להשתלב בעולמו, היא תיאלץ להסתדר בלעדיו.
מה עומד מאחורי הפגישה של טראמפ ונתניהו? נדב תמיר, חבר הוועד המנהל במיתווים ומנכ"ל ג'יי סטריט ישראל, התארח בפודקאסט של טובי פולק.
שלא במפתיע, פגישתו של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, עם ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, אכן הניבה כותרות, אף למעלה מהצפוי. טרנספר של כ-2 מיליון פלסטינים מעזה למדינות אחרות ונטילת אחריות אמריקנית
ממשל טראמפ, בהובלת "המחלקה ליעילות ממשלתית", של אילון מאסק (DOGE), מקדם מהלך חסר תקדים לפירוק הסוכנות האמריקאית לפיתוח בין-לאומי (USAID) ולצמצום משמעותי של סיוע החוץ האמריקאי. בימים
במקום לסייע בהפעלת לחץ על נתניהו, ראשי הקונגרס נותנים רוח גבית לסרבנותו לעסקת חטופים ולהתקדמות לקראת פתרון מדיני למלחמה לכבוד ראשי הקונגרס האמריקאי, כאזרח ופטריוט ישראלי הייתי רוצה לברך על כך
חוסר האמון בנתניהו הגיע דווקא מצד החלקים האוהדים יותר של ההנהגה האמריקאית. הממשלה הישראלית היא זו שמרחיקה מאיתנו את ידידינו. חובתנו כאזרחים וכמדינה להקשיב לדברי התוכחה של אוהבינו בארצות הברית. בן
נתניהו הבין שהכרטיס הפוליטי היחיד בשרוול שלו הוא חזרת הנשיא לשעבר לבית הלבן ולאחר מכן דיגמון של מדיניות חיבוקים בין שניהם.
המלחמה בעזה מייצרת גלי הדף אשר משפיעים על העולם כולו, אלפי קילומטרים מעבר לגבולות ישראל ורצועת עזה. באופן טבעי, אנחנו נוטים לראות את העימות שלנו מול חמאס באופן מנותק מאירועים אחרים, אבל בעולם
הצטרפתי לצוות של J Street על מנת לקדם את הערכים שלי כציוני פרוגרסיבי עם ניסיון והכרות עם הזירה האמריקאית. כדיפלומט ששירת שנים רבות בארה"ב, הבנתי שאין בית פוליטי בארגונים הממוסדים בקהילה
עסקת שחרור בני הערובה בין חמאס לישראל לא הייתה מתרחשת ללא המנהיגות של ממשל ביידן. גם העסקה הבאה לא תושג ללא המינוף האמריקאי, הן על ממשלת נתניהו והן על קטאר ומצרים. אף אחת מהמטרות של ישראלים
המלחמה בחמאס, שנה וחצי לאחר פלישת רוסיה לאוקראינה והחרפת התחרות בין המעצמות הגדולות, מחדדת את ההבנה בקרב המנהיגות במערב שהזירה הבינלאומית חוזרת להתחלק בין העולם הדמוקרטי-ליברלי, לבין זה
עד כמה שהאירועים שהחלו בשבעה באוקטובר חמורים וקשים, הם לא האירועים הקשים ביותר, ביטחונית, שפקדו את ישראל מאז הקמתה. מלחמת העצמאות הייתה בוודאי אירוע קשה הרבה יותר. התקופה שלפני מלחמת ששת הימים
חיכוכים שהתרחשו בין וושינגטון לירושלים לאורך השנים לא פגמו ביחסים המיוחדים מכיוון שאלה מושתתים בראש ובראשונה על דת, ערכים והיסטוריה. מהלכי ממשלת נתניהו מאיימים לעקור זאת.
התמורות המשמעותיות בקרב האוונגלים מחייבות חשיבה מחדש בירושלים. על רקע השסע מול יהדות ארה"ב, אם ישראל תאבד גם את אוהביה הנוצרים - היא עלולה למצוא את עצמה בבעיה רצינית.
אישור "חוק ההתנתקות" בקריאה שנייה ושלישית בכנסת השבוע, הוא מהלך של שיכרון כוח המסכן את המשך יציבותה של הברית האסטרטגית בין ארה"ב לישראל. אבל עוד לפני ארה"ב, ביטול חוק ההתנתקות
ההתפתחויות הדרמטיות בישראל זוכות להתעניינות מרובה בזירה הבינלאומית. ככלל, הדרגים הרשמיים נוקטים לשון זהירה על מנת שלא להיראות כמתערבים בהליך פנימי, אף אם המתרחש מדאיג אותם במיוחד. מזכיר המדינה
ירדן יכולה להיות שותפה קרובה של ארה"ב במניעת הסלמה ישראלית-פלסטינית וקידום פתרון שתי המדינות. בעקבות הקמת הממשלה החדשה בישראל, השמיעו גורמים בכירים בעמאן אזהרות וחששות מפני הצפוי. ביקורו של
ישראל וארה״ב לא תמיד רואות עין בעין. גם בתקופת ממשלת בנט-לפיד, היו חילוקי דעות עמוקים בין הממשלה הישראלית לבין ממשל ביידן בנושא הפלסטיני והאיראני, למשל. אבל חילוקי הדעות האלו נשמרו על ידי שני
מאמר דעה מאת ד"ר רועי קיבריק באתר זמן ישראל
מאמר דעה מאת פרופ' אלי פודה באתר וואלה חדשות
מאמר דעה מאת ד"ר נמרוד גורן באתר הזירה - דיפלומטיה ויחסי חוץ
תגובות ופרשנויות בנושא הסכם הגרעין עם איראן מפי מומחים במכון מיתווים, 14 ביולי 2015
מאמר דעה, ד"ר אהוד ערן, ניו-יורק טיימס, 10 במאי 2015
סיכום כנס בהשתתפות: ד"ר עילי זלצמן, ג'רמי בן-עמי ואלון פנקס. מרץ 2015
תגובות ראשונות של מומחי מכון מיתווים, מרץ 2015
מאמר דעה, בריאן ריבס, דצמבר 2014
סיכום ערב עיון באוניברסיטת תל אביב, 19 במאי 2014
ממצאי סקר מיתווים, נובמבר 2013
