עזה

Mitvim’s Nadav Tamir Briefs UN Security Council

נדב תמיר ממיתווים תדרך את מועצת הביטחון של האו"ם

בהזמנת בריטניה, המכהנת כנשיאה התורנית של מועצת הביטחון של האו"ם, נשא חבר הוועד המנהל של מכון מיתווים, נדב תמיר, תדרוך מיוחד בפני חברי המועצה, לצד היבא קסאס, המנכ"לית המייסדת של קרן Principles for

צריך לחשוב רחוק: המהלך שיכול להביא כסף גדול לשיקום עזה – השגריר בדימוס מיכאל הררי, "מעריב", פברואר 2026

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הודיע בחודש שעבר על תחילת שלב ב’ בתוכנית שלו לייצוב ולשיקום רצועת עזה. פיתוחו של שדה גז פלסטיני, שנמצא מול חופי עזה, עשוי להשתלב היטב בתהליך שיקומה של הרצועה.

הצלת הכלכלה הפלסטינית תדחק את חמאס ותספק ביטחון לישראל

מפת דרכים כלכלית למעבר מקריסה מסוכנת של הרשות הפלסטינית ליציבות במסגרת של הסדר אזורי.

היום שאחרי עזה: ואקום אסטרטגי והחמצה מדינית – ד"ר גיל מורסיאנו בגל"צ, ינואר 2026

ד"ר גיל מורסיאנו, מנכ"ל מכון מיתווים, בראיון ללוסי אהריש וג'קי לוי בתוכנית רצועת הביטחון בגלי צה"ל, על השלב הבלתי נמנע של “היום שאחרי” המלחמה בעזה - שלב שישראל הגיעה אליו ללא תכנון סדור וללא

מועצת השלום עדיין רחוקה מלהביא את השלום

מועצת השלום, המועצה המבצעת והוועדה הלאומית - שלוש הקומות של המבנה החדש שהקים טראמפ לניהול רצועת עזה - נראות מרשימות על הנייר, אך סובלות מבעיות יסוד שמאיימות על הצלחתו. כישלון המיזם המורכב

איך מחליפים שלטון בעזה? – ד"ר עומר צנעני ב"איך עושים בקטנה" – עוגן לעתיד, ינואר 2026

אודי גורן, ממובילי 'עוגן לעתיד' משוחח עם ד"ר (סא"ל במיל') עומר צנעני, ראש היחידה המדינית-ביטחונית המשותפת של מכון מיתווים וקרן ברל כצנלסון, על השלבים להחלפת שלטון, מה המשמעות של פירוז? איך זה

עדכון הומניטרי-בריאותי חשוב בנוגע לרצועת עזה

עדכון מצב הומניטרי – בריאות | עזה

בר רפפורט, נציגת המכון: "לישראל אין אינטרס בחוסר יציבות אזרחית מתמשכת בעזה, ובוודאי לא בהתדרדרות במצב שירותי הבריאות, הביטחון התזונתי והתשתיות האזרחיות. מצבים אלו מייצרים לחצים הומניטריים,

מצרים: שותפה הכרחית בייצוב רצועת עזה ב"יום שאחרי המלחמה"

במחקר חדש מטעם היחידה המדינית-ביטחונית, ד"ר אופיר וינטר מנתח לעומק את החשיבות העליונה של השותפות הישראלית-מצרית, המהווה תנאי להצלחת מימוש תוכנית טראמפ ולייצוב המערכת הישראלית-פלסטינית כולה.

העולם על פי טראמפ – נדב תמיר ב"כאן", דצמבר 2025

מסמך אחד, עבה ויבשושי למראה, משרטט איך ארה"ב רואה את העולם בעידן הנוכחי. מאחורי השפה הבירוקרטית מסתתרת תפיסת כוח חדשה: פחות ערכים, יותר אינטרסים, פחות סדר עולמי ויותר America First. מהי דוקטרינת

האם טונות פסולת בעזה יהפכו לתשתיות? – עדי מגר בכלכליסט, דצמבר 2025

"שיקום סביבתי איננו פעולה טכנית, אלא תנאי ליציבות ביטחונית ארוכת טווח", אומרת מגר. "פסולת הבנייה היא לא רק אתגר הנדסי, אלא גורם שמייצר סיכונים בריאותיים, סביבתיים ומבצעיים לכוחות בשטח. דחיית

מדרזדן והירושימה לעזה: כך יכולה הפסקת האש להפוך לשיקום אמיתי

ההיסטוריה, מקוסובו ועד סרי לנקה, מלמדת שכדי להציל חיים יש לבנות שותפות. מתווה טראמפ מספק בסיס ראוי, שאותו יש לתרגם לתוכנית אזורית במקום לחכות לסבב הבא.

היום שאחרי הפסקת האש מחייב את ישראל לבחור בין חומות לרכבות

הפסקת האש עם חמאס פותחת חלון הזדמנויות, שמציב בפני ישראל את הבחירה בין המשך השקיעה בפוליטיקה תגובתית לאימוץ של אסטרטגיית שילוב אזורית.

הסולטן חוזר לעזה – השגריר בדימוס מיכאל הררי ב"כאן הסכתים", אוקטובר 2025

אחרי המלחמה בעזה וחתימת הסכם שארם א־שייח', ארדואן מבקש לעצמו תפקיד בשיקום הרצועה ובעיצוב הסדר החדש במזרח התיכון. מה טורקיה מנסה להשיג – ואיך ישראל צריכה להגיב? והאם החבר של טראמפ יכול לחזור להיות

חזון לסדר חדש במזרח התיכון – אבל בלי נציגי הצדדים הלוחמים, ישראל וחמאס – ד"ר גיל מורסיאנו ב"כאן הסכתים", אוקטובר 2025

בוועידת השלום הנוצצת בשארם א־שייח' הוצג חזון לסדר חדש במזרח התיכון – אבל בלי נציגי הצדדים הלוחמים, ישראל וחמאס. מה המשמעות המעשית של האירוע הגרנדיוזי? איך הרשות הפלסטינית משתלבת בו, ומה האפשרויות

מדרזדן והירושימה לעזה: כך יכולה הפסקת האש להפוך לשיקום אמיתי

ההיסטוריה, מקוסובו ועד סרי לנקה, מלמדת שכדי להציל חיים יש לבנות שותפות. מתווה טראמפ מספק בסיס ראוי, שאותו יש לתרגם לתוכנית אזורית במקום לחכות לסבב הבא

50 מיליון טון של חורבן – עדי מגר ב"זמן ישראל", אוקטובר 2025

"כשיגיע הרגע", אמרה עדי מגר, דוקטורנטית בנושא פסולת בנייה ועמיתת מדיניות במכון מיתווים, שיזמה את יום העיון, "אנחנו רוצים שנייר עם מסקנות והמלצות שלנו יהיה מונח על שולחנם של מקבלי ההחלטות".

ישראל השיגה הסכם טוב, אבל אין לה שליטה על מימושו

תוכנית טראמפ מציגה הזדמנות שנולדה לאחר שנתיים של לחימה, כשישראל וחמאס מבינים שהסכם עדיף על הקיפאון המדמם. לצד השמחה על שחרור החטופים, נקודות התורפה הרבות של התוכנית יכולות להכשיל את יישומה המלא.

ישראל כמדינה מצורעת: מצב קיים, השלכות עתידיות ופעולות להמשך

ב-30 בספטמבר 2025 קיימנו דיון וירטואלי בהשתתפות מומחי מיתווים ויוצאי משרד החוץ הישראלי על מצבה הבינלאומי של מדינת ישראל. בדיון הודגשו הפיכתה של ישראל למדינה מצורעת והמחירים הגבוהים שהיא משלמת על

ההכרה במדינה הפלסטינית היא קריאת השכמה למנהיגות בישראל

המלחמה הנוראית בעזה מביאה עמה עוד ועוד חללים, מסכנת את החטופים, מעצימה את הבידוד הבינלאומי על ישראל וכמובן זורעת הרס, חורבן ומוות בעזה, אבל לפחות בדבר אחד היא הצליחה להביא לשינוי חיובי: העולם

את חמאס יש לנצח מדינית, לא צבאית

צה"ל לא יכול להכריע את חמאס בדרך צבאית • על ישראל לחתור עכשיו להסכם שישיב את החטופים ויחליף את חמאס בשלטון טכנוקרטי-פלסטיני, לפני שהנזקים לחברה הישראלית וללגיטימציה הבין-לאומית יהיו בלתי הפיכים • דעה

מה עוד צריך לקרות? – ברוך בינה ב"זמן ישראל", אוגוסט 2025

החלטת הממשלה, או ראש הממשלה, כי הרי אין בישראל ממשלה אלא רק ראש-ממשלה, להשתלט על עזה העיר היא אסון לדורות. גיבורי החיל בקבינט עומדים כחומה בצורה על עקרונותיהם הלאומיים, כלומר מכשכשים בזנבותיהם

במחקר חדש של היחידה המדינית־ביטחונית בקרן ברל כצנלסון ומכון מיתווים, ליאל מגן מציע מתווה אחר לעזה: לא עוד מעגל חורבן, אלא תכנון של שיקום בר־קיימא.

שיקום בר-קיימא: שיעורים מהעולם למרחב עזה

המזרח התיכון מצוי ברגע מכריע. המלחמה בעזה, קריסת המשטר בסוריה, והעימות הגובר בין ישראל לאיראן מציבים את האזור כולו בפני בחירה היסטורית: המשך מעגל האלימות וההרס, או פתיחה בתהליך של שיקום

סיוע ההומניטרי בעזה – בין מוסר, פוליטיקה ושדה הקרב, סיכום וובינר, יולי 2025

סיוע הומניטרי בעזה: בין מוסר, פוליטיקה ושדה הקרב – סיכום וובינר, יולי 2025

משבר הרעב בעזה החריף בשבועות האחרונים ומציף שוב את השאלות הקשות סביב מדיניות הסיוע של ישראל בזמן המלחמה. אלפי טונות של מזון ותרופות מצטברים במחסנים מחוץ לרצועה, אך רבים מהנזקקים ביותר נותרים ללא

אסטרטגיה הומניטרית למלחמה בעזה

יותר ויותר אזרחיות ואזרחים בישראל נחשפים למראות הקשים ולהיקף המצוקה ההומניטרית ברצועה עזה. מכון מיתווים החל לעסוק בשאלה הזו כבר בחודשים הראשונים של המלחמה מתוך הבנה ברורה: הסיוע ההומניטרי אינו

עדכון על המצב ההומניטרי בעזה

"הפורום ההומניטרי לעזה", בו חבר מכון מיתווים לצד גופים הומניטריים וארגוני סיוע מישראל, קיבל אתמול דיווחים קשים מארגוני סיוע בינלאומיים הפועלים ברצועה, שמצביעים על הידרדרות משמעותית במצב ההומניטרי בשטח

הסדר מדיני – הדרך היחידה לביטחון ארוך טווח

השפעתו של הסדר מדיני על הדורות הבאים – דיון בוועדת צעירים

המסלול הנוכחי הנובע ממדיניות ישראל כיום בזירה הפלסטינית מוביל למלחמה מתמדת, חוסר ביטחון מתמשך, הרס הכלכלה הישראלית, בידוד מדיני גובר וסיכון הסכמי השלום של ישראל. מול המסלול הזה עומד המסלול של

לפני שמקימים "עיר הומניטרית" בעזה, ראוי לזכור את לקחי ההיסטוריה

התוכנית להקים עיר הומניטרית בדרום עזה מזכירה יוזמות דומות מהעבר. לפני שמדברים על מחנות ריכוז ומשווים לשואה, מספיק להיזכר בהיסטוריה של איטליה הפשיסטית בלוב, ולראות כיצד מחנות ריכוז "הומניטריים"

המלכודת המוסרית הזו הביאה למותם של רבים – וישראל צריכה לצאת ממנה – נדב תמיר ב"מעריב", יולי 2025

רבים בישראל מתקשים לבצע את ההבחנה האסטרטגית והמוסרית בין האזרחים למחבלים, בין ההנהגות לעמים. הגיע הזמן לחדד את ההבדלים ביניהם

בין עזה לטהראן: סין משנה כיוון, ועל ישראל לזהות את ההזדמנות

לאורך המלחמה בעזה, שימשה ישראל עבור סין ככלי לניגוח ארה"ב. במלחמה מול איראן חל שינוי מעניין, וישראל זכתה לשבחים ולתמיכה שהיא יותר ממרומזת. איך התחולל המפנה, ומה צריכה להיות האסטרטגיה הישראלית

בלי מהלכים דיפלומטיים אין לישראל מה לעשות

אם ברצונה של ישראל לנצל הזדמנות אזורית אמיתית, עליה להביא לשחרור כל החטופים – החיים למשפחותיהם והמתים לקבורה – ולסיים לאלתר את המלחמה בעזה. לא תיתכן פריצת דרך דיפלומטית אזורית כל עוד ישראל נתפסת

שותפות גורל – פרופ' אריה קצוביץ' ב"זמן ישראל", יולי 2025

בימים טרופים אלה של הפסקת האש במלחמה עם איראן בתיווכו של הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ, לצד המשך מלחמה ללא תוחלת ברצועת עזה, אני מרגיש שותפות גורל עם העם הפלסטיני. בסופו של עניין, כולנו בסירה אחת,

וובינר של היחידה המדינית-ביטחונית של קרן ברל כצנלסון ומכון מיתווים

בין עזה, טהרן ווושינגטון: הפסקת האש כנקודת מבחן להסדרה אזורית – סיכום וובינר, יוני 2025

הוובינר התקיים על רקע הפסקת אש שברירית, שנכנסה לתוקף לאחר עימות צבאי חריג ומתוח בין ישראל לאיראן. העימות, שארך 12 ימים בלבד, נחשב לנקודת שיא חדשה ברמת ההסלמה האזורית מאז מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר.

רצועת עזה – קריסה הומניטרית

"הנתונים המעודכנים שמציג פורום המומחים והחברה האזרחית הישראלית לסיוע הומניטרי לעזה צריכים להדיר שינה מעינינו", בר רפפורט נציגת מיתווים בפורום.

למה חמאס עדיין שולט בעזה?

ממשלות נתניהו הובילו בכל השנים האחרונות מדיניות של חיזוק חמאס והחלשת הרשות הפלסטינית, במטרה למנוע תהליך מדיני. מזוודות הכסף לחמאס וחיזוק שלטונו ברצועה הובילו אותנו לאסון הגדול בתולדות המדינה. אלא

החזרת הסיוע לעזה – חובה מוסרית וחשיבה אסטרטגית לטווח הרחוק

במהלך המלחמה טענו דוברים רבים שאם רק נחסום את הסיוע ההומניטרי, חמאס יתמוטט במהרה ונשיג את מטרות המלחמה. אך בפועל, הקטנת הסיוע או איומים בעצירתו לא הובילו את חמאס לכניעה

אזור ללא חמאס: מודל חדש לשינוי המציאות בעזה

הקמת מרחב בטוח ברצועה שיספק הגנה לאזרחים עזתים שמאסו בחמאס ויאפשר התארגנות פוליטית מקומית חדשה תקדם את יעדי המלחמה - מיגור שלטון חמאס והשבת החטופים - תוך יצירת אופק מדיני שיוביל לביטחון וליציבות

מניעת רעב בעזה: השפעות קצה של חודש ללא הכנסת סיוע

ב-2 במרץ 2025 הפסיקה מדינת ישראל לאפשר את כניסתו של סיוע הומניטרי לרצועת עזה – פעולה שמובילה למשבר הומניטרי חמור שעלול להגיע בקרוב לרמות של רעב המוני, כך לפי נייר עמדה שפורסם על ידי פורום

"הממשלה מקדמת חזון משיחי-כהניסטי שמסכן את ביטחוננו ועתידנו" – ראיון עם ד"ר עומר צנעני במעריב, אפריל 2025

ד"ר (סא"ל במיל') עומר צנעני, ראש היחידה המדינית-ביטחונית של קרן ברל כצנלסון ומכון מיתווים, אמר בראיון ל"מעריב": "החזירו למרכז הבמה את ההפיכה המשטרית, המהווה אסון

יש פה מטרה בכלל? הפוליטיקה שמאחורי החזרה לעזה – ד"ר עומר צנעני בראיון לדמוקרט TV, אפריל 2025

"אם עד לאחרונה עוד ניסו להצדיק את הלחימה בתכלית ביטחונית, היום כבר ברור – מדובר במהלך פוליטי-אידיאולוגי." ד"ר עומר צנעני, ראש היחידה המדינית-ביטחונית של מכון מיתווים וקרן ברל

פאנל מומחים – יחסי ישראל-מצרים והיום שאחרי ברצועת עזה

בין עזה, קהיר וירושלים: מצרים בצומת דרכים קריסת הפסקת האש בעזה והתמשכות הלחימה בדרום, מציבות את מצרים – המדינה הערבית הראשונה שחתמה על הסכם שלום עם ישראל – במוקד לחצים אזוריים ובינלאומיים. מצרים,

וכיתתו חרבותיהם לשופלים: כך מחמיצה ישראל הזדמנות להשתתף בעיצוב המזרח התיכון

הררי מילים נאמרו בשבועות האחרונים מאז הציג הנשיא דונלד טראמפ את תוכנית הפינוי-בינוי שלו לרצועת עזה – הן על חוסר הישימות והן על העדר המוסריות שלה. אבל הדיון בתוכנית הדמיונית הזו מחמיץ את הנקודה

מענה ערבי לטראמפ: תוכנית שיקום עזה ללא טרנספר או חמאס

רעיון הטרנספר של דונלד טראמפ היכה בתדהמה את העולם הערבי, בדגש על מצרים וירדן, המועמדות העיקריות, מבחינתו, לקליטת הפלסטינים שיפונו מעזה. מעבר להצהרות הערביות, שדחו על הסף את דברי הנשיא האמריקאי

דילמת הסיוע ההומניטרי: בין מענה מיידי לעיצוב עתיד אזורי

בימים אלו, בעוד העיניים נשואות בעיקר צפונה, ללבנון, התפתחויות הרות גורל מתרחשות ברצועת עזה. הסוגיה ההומניטרית, שעל פניו נראית כעניין של מוסר או לגיטימציה בינלאומית, היא למעשה סוגיה מדינית מהמעלה

בר רפפורט בראיון לערוץ רלוונט: מצב התשתיות ברצועת עזה, אפריל 2024

מנהלת פרויקט קיימות אקלימית-מדינית במכון מיתווים, בר רפפורט, התראיינה לערוץ רלוונט בתכנית "אין גבול" עם דניאל זילברשטיין ועמנואל אלבז-פלפס. במסגרת הראיון, בר סקרה את מצבן הרע של תשתיות מקיימות