למה חמאס עדיין שולט בעזה?
ממשלות נתניהו הובילו בכל השנים האחרונות מדיניות של חיזוק חמאס והחלשת הרשות הפלסטינית, במטרה למנוע תהליך מדיני. מזוודות הכסף לחמאס וחיזוק שלטונו ברצועה הובילו אותנו לאסון הגדול בתולדות המדינה. אלא
החזרת הסיוע לעזה – חובה מוסרית וחשיבה אסטרטגית לטווח הרחוק
במהלך המלחמה טענו דוברים רבים שאם רק נחסום את הסיוע ההומניטרי, חמאס יתמוטט במהרה ונשיג את מטרות המלחמה. אך בפועל, הקטנת הסיוע או איומים בעצירתו לא הובילו את חמאס לכניעה
אזור ללא חמאס: מודל חדש לשינוי המציאות בעזה
הקמת מרחב בטוח ברצועה שיספק הגנה לאזרחים עזתים שמאסו בחמאס ויאפשר התארגנות פוליטית מקומית חדשה תקדם את יעדי המלחמה - מיגור שלטון חמאס והשבת החטופים - תוך יצירת אופק מדיני שיוביל לביטחון וליציבות
מניעת רעב בעזה: השפעות קצה של חודש ללא הכנסת סיוע
ב-2 במרץ 2025 הפסיקה מדינת ישראל לאפשר את כניסתו של סיוע הומניטרי לרצועת עזה – פעולה שמובילה למשבר הומניטרי חמור שעלול להגיע בקרוב לרמות של רעב המוני, כך לפי נייר עמדה שפורסם על ידי פורום
"הממשלה מקדמת חזון משיחי-כהניסטי שמסכן את ביטחוננו ועתידנו" – ראיון עם ד"ר עומר צנעני במעריב, אפריל 2025
ד"ר (סא"ל במיל') עומר צנעני, ראש היחידה המדינית-ביטחונית של קרן ברל כצנלסון ומכון מיתווים, אמר בראיון ל"מעריב": "החזירו למרכז הבמה את ההפיכה המשטרית, המהווה אסון
יש פה מטרה בכלל? הפוליטיקה שמאחורי החזרה לעזה – ד"ר עומר צנעני בראיון לדמוקרט TV, אפריל 2025
"אם עד לאחרונה עוד ניסו להצדיק את הלחימה בתכלית ביטחונית, היום כבר ברור – מדובר במהלך פוליטי-אידיאולוגי." ד"ר עומר צנעני, ראש היחידה המדינית-ביטחונית של מכון מיתווים וקרן ברל
פאנל מומחים – יחסי ישראל-מצרים והיום שאחרי ברצועת עזה
בין עזה, קהיר וירושלים: מצרים בצומת דרכים קריסת הפסקת האש בעזה והתמשכות הלחימה בדרום, מציבות את מצרים – המדינה הערבית הראשונה שחתמה על הסכם שלום עם ישראל – במוקד לחצים אזוריים ובינלאומיים. מצרים,
וכיתתו חרבותיהם לשופלים: כך מחמיצה ישראל הזדמנות להשתתף בעיצוב המזרח התיכון
הררי מילים נאמרו בשבועות האחרונים מאז הציג הנשיא דונלד טראמפ את תוכנית הפינוי-בינוי שלו לרצועת עזה – הן על חוסר הישימות והן על העדר המוסריות שלה. אבל הדיון בתוכנית הדמיונית הזו מחמיץ את הנקודה
מענה ערבי לטראמפ: תוכנית שיקום עזה ללא טרנספר או חמאס
רעיון הטרנספר של דונלד טראמפ היכה בתדהמה את העולם הערבי, בדגש על מצרים וירדן, המועמדות העיקריות, מבחינתו, לקליטת הפלסטינים שיפונו מעזה. מעבר להצהרות הערביות, שדחו על הסף את דברי הנשיא האמריקאי
דילמת הסיוע ההומניטרי: בין מענה מיידי לעיצוב עתיד אזורי
בימים אלו, בעוד העיניים נשואות בעיקר צפונה, ללבנון, התפתחויות הרות גורל מתרחשות ברצועת עזה. הסוגיה ההומניטרית, שעל פניו נראית כעניין של מוסר או לגיטימציה בינלאומית, היא למעשה סוגיה מדינית מהמעלה
בר רפפורט בראיון לערוץ רלוונט: מצב התשתיות ברצועת עזה, אפריל 2024
מנהלת פרויקט קיימות אקלימית-מדינית במכון מיתווים, בר רפפורט, התראיינה לערוץ רלוונט בתכנית "אין גבול" עם דניאל זילברשטיין ועמנואל אלבז-פלפס. במסגרת הראיון, בר סקרה את מצבן הרע של תשתיות מקיימות
מי ימנע את המלחמה הבאה בעזה?
מאמר דעה מאת ד"ר ליאור להרס וד"ר נמרוד גורן באתר וואלה חדשות
את הפתרון למשבר בעזה צריך לחפש בשכונה הים תיכונית
מאמר עמדה, השגריר לשעבר מיכאל הררי, הארץ, 18 במרץ 2019
היחסים הסוערים בין ישראל לתורכיה מאז הסכם הפיוס של 2016
מאמר דעה, גבריאל מיטשל, 20 בינואר 2019
הזדמנויות אזוריות לשיפור המצב בעזה
סיכום כינוס של מכון מיתווים וארגון איפקרי שהתקיים ב-31 באוקטובר 2018 במטה האו"ם בירושלים
רתימת האינטרסים הזרים לטובת החיים בעזה
מאמר דעה, ד"ר רועי קיבריק, מעריב. 8 בנובמבר 2018
האינטרס של אבו מאזן: הפלת חמאס
מאמר דעה, ד''ר עידו זלקוביץ', ישראל היום. 9 באוקטובר 2018
בחיפוש אחר הסדרה: רצועת עזה כבעיה אזורית
מאמר דעה, ד"ר עידו זלקוביץ, דבר ראשון, 27 בספטמבר 2018
נמל ימי בקפריסין יכול לסייע לפתרון המשבר ההומניטרי בעזה
מאמר דעה, השגריר לשעבר מיכאל הררי, מעריב, 1 באוגוסט 2018
חמאס בחר להבליג על הרס המנהרה כדי לקדם את תכניתו הגדולה
מאמר דעה, ד"ר עידו זלקוביץ', NRG. נובמבר 2017
התועלות האפשריות לישראל מתהליך הפיוס הפנים-פלסטיני
טור חודשי, ד"ר רועי קיבריק, אוקטובר 2017
הסכמות, אך עוד לא הסכם; מבט על תהליך הפיוס הפנים-פלסטיני
מאמר דעה, ד"ר עידו זלקוביץ', NRG. אוקטובר 2017
לא סחבק, מנהיג חזק. אבו מאזן מחפש מורשת
מאמר דעה, ד"ר עידו זלקוביץ', Ynet. אוגוסט 2015
המתקפה של המדינה האסלאמית בצפון חצי-האי סיני: תגובות ופרשנויות
תגובות ופרשנויות בנושא התקפת חצי האי סיני על ידי המדינה האיסלאמית מפי מומחים במכון מיתווים, יולי 2015
יחסי ישראל-תורכיה בעקבות המלחמה בעזה
סיכום סבב דיאלוג מדיני ישראלי-תורכי של מכון מיתווים והמכון למגמות פוליטיות גלובליות, בשיתוף קרן פרידריך אברט. נובמבר 2014
האופק המדיני בעקבות המלחמה בעזה
סיכום כנס באוניברסיטת תל-אביב, 3 בספטמבר 2014
הגיע הזמן לדבר
מאמר דעה, יעל פתיר, Ynet. אוגוסט 2014
מקומה של ישראל בפוליטיקה התורכית
ראיון עם ד"ר אמרה ארדואן, גבריאל מיטשל, 17 באוגוסט 2014
ישראל, עזה והאזור: הזדמנויות בעקבות הפסקת האש
סיכום סדנת תכנון-מדיניות שנערכה על-ידי מיתווים וקבוצת המשבר הבינלאומית (International Crisis Group), יולי 2014
חמאס מנסה לקום מהקרשים על חשבון ישראל
מאמר דעה, ד"ר עידו זלקוביץ', Ynet. יולי 2014
הקשר בין החטיפה לבחירות הפלסטיניות
מאמר דעה, ד"ר עידו זלקוביץ', Ynet. יוני 2014
המאבק בין חמאס לג'יהאד גולש לישראל
מאמר דעה, ד"ר עידו זלקוביץ', Ynet. ימרץ 2014
אולי הפעם זה יצליח
מאמר דעה, פרופ' אלי פודה, הארץ. פברואר 2014
הדרך לשיקום היחסים עם תורכיה
מאמר דעה, ד"ר נמרוד גורן, אפשר לחשוב, 12 באוקטובר 2012
