סיכום דברי השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג' בשיחה עם נשיא מכון מיתווים ד"ר נמרוד גורן, במסגרת אירוע לרגל חג סוכות שקיימה מפלגת מרצ ב-22 בספטמבר 2021
עד להקמת הממשלה החדשה, היה המשרד לשיתוף פעולה אזורי משרד מוזנח. הוא לא עניין את שרי הליכוד שכיהנו בו בשנים האחרונות, והיה צריך לבנות אותו מחדש. המשרד פועל לפיתוח הקשר הכלכלי והחברתי עם הפלסטינים ולפיתוח מיזמים משותפים עם מדינות האזור. הוא אחראי מכוח החלטת ממשלה מ-2009 על סוגיות כלכליות מרכזיות בקשר עם הפלסטינים, אם כי השרים הקודמים במשרד הזניחו זאת. הנושא הפלסטיני הוא המרכזי ביותר לישראל וצריך לשים עליו את מלוא הדגש.
בממשלה, יש כמובן אפשרות למזג משרדים שאינם מקצועיים עם משרדים גדולים יותר. אבל, כל עוד מתקיימים יחסי עבודה טובים בין המשרד לשיתוף פעולה אזורי ומשרד החוץ, ובין השרים שעומדים בראשם – וזה המצב כיום – יש הצדקה להמשך קיום שני המשרדים. ישנו בסיס רחב לפעולה כשעובדים בגישה אוהדת ושיתופית, עם חלוקת תפקידים ברורה, והדבר יכול להוביל להצלחות משמעותיות.
המשרד לשיתוף פעולה אזורי מתכלל ומוביל את חידוש מפגשי השרים מישראל והרשות הפלסטינית, לאחר תקופה ארוכה בה לא התקיימו. קיום מפגשים עם השרים הפלסטינים ודיון בסוגיות שיש לגביהן אינטרס משותף מהווים הישג ושינוי משמעותי. עצם השיח עם הפלסטינים יוצר הזדמנויות חדשות. קידום סוגיות חברתיות וכלכליות עם הפלסטינים יוכל להוביל בהמשך גם לעיסוק בסוגיות מדיניות ולחידוש תהליך השלום.
יש מורכבות פוליטית בקואליציה בנושא תהליך השלום, אבל צריך לעשות כל מה שניתן – בממשלה, ברמה האזרחית וברמה ההסברתית – כדי להביא לחידוש המשא ומתן ולקידום פתרון שתי-המדינות. גם נשיא ארה"ב ביידן תומך בכך, ואין דרך אחרת. הסיסמאות שהשמיע נתניהו לגבי "שלום תמורת שלום" עם מדינות ערב ולגבי היכולת של ישראל לקשור קשרים עם העולם הערבי תוך עקיפת הפלסטינים הן קלישאתיות ואינן נכונות.
הרשות הפלסטינית נמצאת במצב פיננסי קשה שמאיים על יציבותה. ישראל העבירה לרשות לאחרונה הלוואה של חצי מיליארד דולר, אך הכסף הזה לא יספיק לזמן רב. חייבים לחזק את הרשות הפלסטינית. יש בעיות פנימיות בצד הפלסטיני, בעיקר בנושא זכויות האדם, ויש למרצ ביקורת על כך אותה היא משמיעה בפורומים הרלבנטיים. אבל, הפלסטינים בחרו באבו מאזן, הוא ראש הרשות, ואיתו צריך לעבוד.
בשנה האחרונה, הערבים הביאו בשורה לישראל. ערבים מבחוץ הביאו הבטחה כלכלית לישראל, בזכות הסכמי אברהם; וערבים מבפנים הצילו את ישראל ממשבר פוליטי ודמוקרטי, בזכות הקואליציה החדשה. העתיד הכלכלי של ישראל תלוי בהשתלבות שלה במזרח התיכון. כדי לממש את הפוטנציאל, צריך להפוך את המיעוט הערבי בישראל לדוגמא למערכת הקשרים האפשרית עם הערבים באזור. לערבים מהאזור צריך לייצר חוויה חיובית בנמל התעופה בן גוריון, כדי שיהיו מוכנים להגיע לארץ.
בישראל מתלהבים מעשיית עסקים עם האמירויות. פעם, סמל העושר בישראל היה "הדוד סם" מארה"ב. עכשיו, "האדון העשיר" הוא ערבי מהאמירויות. זה שינוי גדול. ערבים הפכו מפתח להצלחה כלכלית. צריך למנף את זה כדי לשנות את התודעה הציבורית לגבי האזרחים הערבים בישראל, וכדי לשחרר את הציבור בארץ מהפחד ששורר בו מערבים. עם זאת, האמירתים אינם הכספומט שלנו, ואסור לנו לראות אותם ככאלה. מדובר במדינה שמעוניינת בידידות ובשותפות אסטרטגית עם ישראל.
המשרד לשיתוף פעולה אזורי פעל כל השנים לקדם שני מגה-פרויקטים, ששמעון פרס חלם עליהם – תעלת הימים ואזור סחר חופשי בשער הירדן. הפרויקטים האלה מדשדשים כבר יותר מ-20 שנה, וירדן כבר נסוגה לאחרונה מפרויקט תעלת הימים. מדינת ישראל צריכה להודיע רשמית האם הפרויקטים עדיין רלבנטיים מבחינתה. אם לא, זה ישחרר תקציבים שהמשרד יוכל להקצות לטובת דברים אחרים.
תחת נתניהו, מערכת היחסים עם ירדן היתה במצב הכי גרוע שלה מאז החתימה על הסכם השלום. הירדנים טענו שישראל לא אמינה ועומדת רק בכ-10 אחוזים מהבטחותיה לממלכה. ב-100 הימים הראשונים של הממשלה החדשה, כבר ביקרו בירדן ראש הממשלה, נשיא המדינה ושר החוץ. זאת, במטרה לבנות מחדש את האמון.
לכבוד היום הלאומי של ערב הסעודית, השר לשיתוף פעולה אזורי מאחל לכולם לחיות בטוב, בשגשוג בשלום ובצמיחה. יש לחתור לכך שאזרחי ישראל הערבים יוכלו לטוס ישירות מנמל התעופה בן גוריון לג'דה כדי לקיים את מצוות העלייה לרגל. כיום, האוכלוסייה הערבית בישראל עוברת סבל וקשיים בהקשר זה, ודרוש שינוי.
מלבד הציר האיראני, יש לישראל קשר – ברמה כזו או אחרת – עם כל המדינות. המשרד לשיתוף פעולה אזורי מתמקד בקידום הקשרים עם המדינות שחתמו עם ישראל על הסכמים ושמדברות איתה בגלוי. יש מדינות נוספות שבוחנות האם הסכמי הנורמליזציה אכן יביאו לתועלות ממשיות. אם המודל של הסכמי אברהם יצליח ויביא לרווח הדדי, הן גם צפויות להחליט על כינון קשרים עם ישראל.
לצפיה בשיחה לחצו כאן.
