כל הפרסומים

הכרה במדינה פלסטינית איננה פרס לחמאס, אלא עונשו

הדיון לגבי ההכרה במדינה פלסטינית איננו רק דיון אקדמי, אלא עוסק בדיני נפשות. אני חולק נחרצות על הקביעה לפיה אלה מביננו התומכים בהקמתה של מדינה פלסטינית לצדה של ישראל (ולא במקומה) לוקים בכשל מוסרי,

פעמוני האזעקה מצלצלים: אפקט הדומינו של הבחירות לפרלמנט הצרפתי ישפיע גם על ישראל

תוצאות הבחירות לפרלמנט האירופי החלישו חלק ממדינות אירופה ובראשן צרפת, ולא ידלגו גם על ישראל, שחייבת לבחור נכון. יש לדבר אמת לעם, לציבור, שיקרא את המפה העולמית והאזורית המבהילה בישראל חשבו

יש מסלול להסדרה מול לבנון: האם ישראל תפעל בהיגיון?

האמריקאים מקווים שהפסקת אש בעזה תיענה במהלך זהה בלבנון עם תחילת מהלך ליישום החלטה 1701. השאלה היא אם ישראל מסוגלת לחשוב רציונלית? השליח האמריקאי עמוס הוכשטיין הגיע לאזור פעם נוספת בניסיון למנוע

שלום יכול להיראות שונה לגמרי ממה שאנחנו חושבים. רק הביטו בפרו ואקוודור

אני מרצה ליחסים בינלאומיים וחוקר שלום באוניברסיטה העברית בירושלים כבר 31 שנים. תמיד אני מתפלא איך לנו, הישראלים, יש יחס נאיבי ומוטעה למונח "שלום", שהפך למילת גנאי בלקסיקון הלאומי. זה

עוצמתו של החלש: איך חמאס מסרב לכולם

אחת השאלות המעניינות היא איך זה שחמאס, ארגון לא גדול ולא חזק במיוחד, אינו מתכופף בפני הלחץ של מעצמה עולמית כמו ארצות הברית ושתי מדינות מרכזיות באזור – מצרים וקטאר. הארגון, שנמצא תחת לחץ צבאי כבד

גלנט, כל כך טוב בצפון שזאת ההתנהלות שלך מול צרפת?

אם השר יואב גלנט רצה להוכיח לצרפתים שגם לישראל הקטנה יש מה להגיד על המדיניות שלהם באזור שלנו, הוא בהחלט הצליח. אבל באיזה מחיר? היציאה שלו ביום שישי נגד הכרזתו של הנשיא עמנואל מקרון על הקמת ועדה

ראיון עם ד"ר מאיה שיאון צדקיהו: האיחוד האירופי יבחן מחדש אם ישראל עומדת בתנאי ההסכם איתו

בבריסל נעתרו ללחץ הפרו-פלסטיני ויזמנו את ישראל לדון ב"ציות" לחוק הבינלאומי הנובע מהסכם עם האיחוד שכולל סחר שנתי בשווי 47 מיליארד אירו • בכירה בממשלת בלגיה: "זמן לסנקציות"

ישראל החמיצה את כינון היחסים עם סעודיה בעבר. החמצה נוספת עלולה לסתום את הגולל

לאחר אירועי 7 באוקטובר, הסיכוי לנורמליזציה עם סעודיה מציב את ישראל על פרשת דרכים. השלכות הסירוב שלה כבר באות לידי ביטוי בהכרה העולמית הגוברת במדינה פלסטינית הפעילות המדינית הקדחתנית המתנהלת בציר

פעולת ישראל ברפיח משבשת למצרים את התוכניות

באופן פרדוקסלי, משטרו של א-סיסי ירוויח כמעט בכל תוצאה צפויה ברפיח: גם במקרה של מיגור חמאס וגם במקרה של עצירה צבאית ועסקת חטופים בתיווכו • עם זאת, השאיפה לחדש את מעמדה המנהיגותי של מצרים עלולה

הסרבנות המדינית של נתניהו מובילה להכרה חד צדדית במדינת "חמאסטן"

נטישת המערכה המדינית על-ידי נתניהו במהלך המלחמה, זירזה את ממשלות נורבגיה, אירלנד וספרד. ממשלת הימין הנוכחית הצליחה לעשות מחיקת ערך אדירה מול ממשלות ביקורתיות. מבול המדינות המערביות שמכירות במדינה

הגירה פוליטית בגדה: תושב מאחז חי באקלים שונה מזה של הרועה בוואדי הסמוך

ז'רגון ההגירה התעשר בעשורים האחרונים במונח "הגירת אקלים", המתייחס לבני אדם שנאלצו לעזוב את מקום מגוריהם בעקבות "אסונות טבע" כמו בצורות ממושכות, אי השוקע במים או סופות טרופיות

ישראל עדיין שבויה בעזה

לא רק 133 חטופים נותרו בידי חמאס, אלא שללא יצירה של אופק מדיני לגבי עזה ולגבי הבעיה הפלסטינית בכללותה, ישראל תישאר "שבויה" במצבה האזורי והבין-לאומי • אם נתמקד במערכה המדינית, נגלה

כלכלה כחולה במזרח הים התיכון: אקלים, אנשים ושגשוג אזורי

המסמך עוסק בהגדרת מהי כלכלה כחולה לעומת כלכלה ימית, וקובע את עקרונותיה בהקשר האזורי של מזרח הים התיכון. מאחר וכלכלה כחולה היא כזו שמשפרת את רווחת האדם על ידי שמירה על המשאב הסביבתי לדורות הבאים,

בחסות הדשדוש הישראלי: איראן כבר מעצבת את המציאות האזורית ביום שאחרי

7 באוקטובר והמתקפה האיראנית הכושלת כעת יכלו להיות נקודת מפנה בקידום ברית ישראלית-אזורית. אבל איראן זוכה לסיוע מפתיע במערכה הזאת – מהימין הקיצוני בישראל. "הדבר היחיד שמשותף לנו ולממשלת ישראל

"תחילתו של עידן חדש": כך ישראל תוכל לנצח את איראן

בשיחה עם מעריב, משרטט ד"ר עומר צנעני, מנהל היחידה המדינית-ביטחונית של קרן ברל כצנלסון, את הפתרון להתמודדות עם האיום החדש מטהרן. "המשך המדיניות הזו תביא עלינו מלחמה אזורית שאין לנו מה להרוויח בה", אמר.

לבנון נמצאת בנקודת חולשה, ואזרחיה מתנגדים למלחמה. על ישראל לנצל זאת

בששת החודשים האחרונים, גבול ישראל-לבנון הוא זירת לחימה בין ישראל וחיזבאללה. בשבועות ואף בימים האחרונים ניתן להבחין בהסלמה משני הצדדים, עדיין בהתאם לקווים שלתפישתם לא חורגים מכללי המשחק המונעים

האם דווקא משבר האקלים יחלץ את ישראל מהצלילה במעמדה האזורי והבינלאומי?

בעוד דו"ח מבקר המדינה חושף כישלון ממשלתי מוחלט בטיפול במשבר האקלים, משתתפי ועידת האקלים של "הארץ" הדגישו את הצורך בשיתופי פעולה אזוריים ועולמיים בתחום. לשם כך נדרש שדרוג משמעותי של

ברית הפונדמנטליסטים או ניצחון הציונות?

במאמר מתריס, מטיח פרופ' אריה אלדד ביקורת כנגד תכנית "היוזמה הישראלית" להסדר מדיני בין ישראל לפלסטינים. הוא גם מעוות את ההיסטוריה של הסכסוך. לא רק שהוא לא מציע אלטרנטיבה ראויה, אלא עמדתו

שיקום מדיני-סביבתי בר-קיימא: הנגב המערבי ועזה יכולים לפרוח רק יחד

הנגב המערבי ורצועת עזה הם חלק ממערכת סביבתית אחת המאופיינת ביחסי סכסוך מדיני המתנהל בקרבה. עובדת היותם נתונים במערכת סביבתית אחת והתלות ההדדית בין הסביבה לשדה המדיני מודגמות היטב בסוגיות של

הסכמים אקלימיים כתשתית להסכמי שלום עתידיים

משבר האקלים חוצה גבולות פוליטיים. מדינות שכנות הנמצאות בקרבה גיאוגרפית וחולקות משאבים משותפים, מתמודדות עם שינויים אקלימיים ומצבי קיצון דומים. המציאות הזו הופכת שיתופי פעולה חוצי-גבולות להתמודדות

הממשלה הישראלית היא זו שמרחיקה מאיתנו את ידידינו

חוסר האמון בנתניהו הגיע דווקא מצד החלקים האוהדים יותר של ההנהגה האמריקאית. הממשלה הישראלית היא זו שמרחיקה מאיתנו את ידידינו. חובתנו כאזרחים וכמדינה להקשיב לדברי התוכחה של אוהבינו בארצות הברית. בן

היוזמה הישראלית – תוכנית מדינית חדשה מבית מכון מיתווים וקרן ברל כצנלסון

ממשלת ישראל הנוכחית הביאה את ישראל לנקודת שפל ביטחונית, מדינית וחברתית, ששיאה בטבח 7 באוקטובר. מדיניות ניהול הסכסוך של נתניהו ומהלכי הסיפוח של הימין הדתי-קיצוני הפכו לאיום קיומי על מדינת ישראל.

רבין ייחל שיטבעו בו, ערפאת הציע לשתות ממנו. אבל דווקא הים של עזה עשוי להיות פתרון

מסדרון הומניטרי ימי לעזה יכול לעזור לתושבי עזה בטווח המיידי. בטווח הרחוק יותר – אפשר לקוות כי הרצועה השוכנת לחוף הים התיכון תשוב להשתלב במרחב כבעבר. מיקומה של עזה לחופי הים התיכון שימש

דווקא אלו שמבקרים את ישראל הם החברים האמיתיים שלנו?

בעת המסוכנת הזו לעתיד המדינה, החברים הטובים שלנו בעולם הם דווקא אלו שביקורתיים כלפי ממשלתנו ומנסים לשנות את מדיניותה. רבים מדי מחבריי שאיתם הפגנתי ביחד נגד המהפכה המשטרית ומדיניות ממשלת ברית

האם יצליח הציר האיראני-רוסי לנכס אליו גם את סודאן?

עם פרוץ המלחמה בעזה, חידשה סודאן, שותפתה של ישראל להסכמי אברהם, את היחסים הדיפלומטיים עם איראן. "על אף הסתייגותנו מהקשר עם המדינה הזו, למען האינטרס הסודאני נהיה מוכנים לברית אפילו עם השטן"

הבחירות לרשויות המקומיות: האם מכאן יצמח השלום?

בקורונה, בזמן איום המהפכה המשטרית וגם במלחמה - תפסה הרשות המקומית מקום רחב בסיוע למצוקות, השכנת שלום או בהתססת השטח. זה הזמן להבין שהשלטון המקומי יכול לתת הרבה יותר מאשר דו"חות חנייה וטיפול בתשתיות

פעולה צבאית ישראלית ברפיח עלולה לסכן את היחסים עם מצרים

התוכנית למוטט את גדודי חמאס הנותרים ופינוי התושבים משם, דבר המחייב השתלטות מחודשת על ציר פילדלפי, יכולה להיות אתגר אחד יותר מדי ליחסים השבריריים בין המדינות

האסון ההומניטרי בעזה משרת את החמאס, ומזיק לישראל

מניעת משבר הומניטרי בעזה היא אינטרס ביטחוני ישראלי, שמשפיע ישירות על היכולת של ישראל להשיג את מטרות המלחמה. גם אם המלחמה הקשה הקהתה את תחושת האנושיות והחמלה כלפי הפלסטינים בעזה, יש להבין שהענקת

נתניהו הבין: הכרטיס הפוליטי שלו הוא חזרת טראמפ לבית הלבן

נתניהו הבין שהכרטיס הפוליטי היחיד בשרוול שלו הוא חזרת הנשיא לשעבר לבית הלבן ולאחר מכן דיגמון של מדיניות חיבוקים בין שניהם.

האם אפשר להתחיל כבר את "היום שאחרי"? כך זה עשוי להיראות

מי ישלוט בעזה? האם תקום מדינה פלסטינית? והאם ההסדר יהיה חלק מעסקה אזורית רחבה יותר? גם אם נדמה שהסכם הוא עניין מופרך ורחוק, צריך לגייס אופטימיות ולצאת לדרך

הכרה של מדינות "הרוב המוסרי" במדינה פלסטינית

ה-7 באוקטובר היה המשבר הגדול בתולדות מדינת ישראל. הוא יכול להיות גם ההזדמנות הגדולה שלה, כפי שמלחמת יום כיפור הטראומטית הובילה להסכם השלום עם מצרים. מיד עם תחילת הלחימה, ארצות הברית, גרמניה,

הקריאה לאחדות היא משתקת. אין לה קשר לאחדות הגורל אלא לאחידות הדעה

בשעה שאחדות היא מבורכת בשדה הקרב, בחברה האזרחית היא מזיקה. הקריאה לה תמיד תשרת את השלטון הקיים ותפגע ביכולת לבקר אותו. טוב תעשה ישראל אם תפסיק להתבסם מסיסמאות האחדות ותבקש את ההפך - הכרעה ביחס

אסור לקבל את התמיכה הגרמנית ואת מחויבותה לישראל כמובנת מאליה

בספטמבר השנה הגיע שגריר גרמניה בישראל, שטפן זייברט, לדיון בבג"ץ בנושא ביטול עילת הסבירות. "קורה כאן משהו חשוב לדמוקרטיה הישראלית ואנחנו החברים של ישראל מסתכלים היום בעניין רב על

היחסים בסכנה? נוכח המלחמה בעזה, הכלכלה במצרים על סף קריסה

המלחמה בין ישראל וחמאס גורמת למצרים נזקים קשים בכלכלה. שני סקטורים עיקריים שנפגעו הם תעלת סואץ ותיירות, וזאת כתוצאה מההתקפות של החות'ים בתימן על אוניות בים האדום.

עם השינויים הנדרשים, תוכל לקום רשות פלסטינית מחודשת ובת קיימא

במשך למעלה משש שנים פעלה רשות פלסטינית יעילה ומתפקדת בהובלתו של סלאם פיאד, שזכתה לשבחים מצד מערכת הביטחון הישראלית. עם שינויים נדרשים בביטחון, באוצר, בחינוך ובמשפט, היא תוכל לחדש ימיה ולתת אופק

ישראל צריכה נאום בר אילן 2

ארה"ב והקהילה הבינלאומית זקוקות לקצה קצהו של חבל הצלה מצד ישראל, כזה שיהווה, אפילו כמס שפתיים, נקודת אור במנהרה החשוכה שהיא המלחמה

מהי רשות פלסטינית מחודשת?

רעיון שיקום הרשות הפלסטינית נהגה על ידי נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, על רקע חולשת הרשות והתנגדות ראש ממשלת ישראל להשיב אותה לרצועת עזה בתום המלחמה. בדומה לנשיאי ארה"ב לפניו ביידן רואה בפתרון

ממשלה שפויה היתה מוציאה את ישראל מהבוץ העזתי. חבל שלנו אין כזו

הנהגה אחראית היתה דנה ברצינות ביום שאחרי המלחמה, מסמנת יעדים מדיניים וחותרת לעסקת חטופים בכל הכוח. אבל כל עוד האופק היחיד שמציבים נתניהו-סמוטריץ'-בן גביר הוא התמשכות המלחמה, ואולי אף כיבוש הרצועה

לצאת מהבוץ העזתי: הצעה לפיתרון מדיני

ללא אופק מדיני המבוסס על ועידת שלום בינלאומית, ישראל עלולה למצוא את עצמה במלחמת התשה שתימשך שנים ארוכות. על הפרק: סיוע הומניטרי, רשות בינלאומית לאכיפת שלום, העצמת הרשות הפלסטינית והסכמים עם מדינות ערב

חשש מנהירת פלסטינים: האתגרים שעומדים בפני יחסי ישראל-מצרים

מלחמת עזה מעמידה את יחסי ישראל-מצרים בפני אתגרים לא פשוטים. הראשון שבהם הוא החשש המצרי מפני נהירת פלסטינים מעזה לסיני דרך הגבול המצרי. השני הוא שאלת הסיוע ההומניטרי העובר ממצרים לעזה דרך מעברי רפיח.

ערב הסעודית מבהירה שוב כי לא תהיה נורמליזציה בלי פתרון לפלסטינים

היינו קרובים לנורמליזציה, וכך גם למדינה פלסטינית" החלום הרטוב של בנימין נתניהו על הסכם שלום עם מדינות מפרץ עשירות, שלא כולל את הפלסטינים, התרסק השבוע שוב על קרקע המציאות. ערב הסעודית שוב

ואף על פי כן, ישראל לא לבד במזה"ת

קולות מפתיעים מלבנון, איתות מסעודיה, נחישות מהמפרץ ומסר של יציבות ממצרים, ירדן ומרוקו: חרף המלחמה, באזור עדיין רוצים שלום ישראלי-פלסטיני

ההשלכות הבינלאומיות של המלחמה בעזה

המלחמה בעזה מייצרת גלי הדף אשר משפיעים על העולם כולו, אלפי קילומטרים מעבר לגבולות ישראל ורצועת עזה. באופן טבעי, אנחנו נוטים לראות את העימות שלנו מול חמאס באופן מנותק מאירועים אחרים, אבל בעולם

המשא ומתן בין ישראל ללבנון בעיצומו, אבל מיס־קלקולציה אפשרית בהחלט

המשא ומתן בין ישראל ללבנון בעיצומו, אולם כמו תמיד, כל עוד מתנהלים קרבות, אף אם במסגרת “מחושבת" שתכליתה למנוע הסלמה, מיס־קלקולציה אפשרית בהחלט.

בחירות בזירה הפלסטינית: מהלך הכרחי להשגת הסדר מדיני יציב

הגעה להסדר מדיני ליישוב הסכסוך עם הפלסטינים, לאחר החלשת החמאס, ולאחר שלב ביניים בו תתבסס רשות פלסטינית מחודשת תחת אופק מדיני אמיתי, הוא אינטרס ישראלי חיוני. הדרך למימושו מחייב בחירה בהנהגה

לפני 7 באוקטובר ואחריו: מדיניות החוץ של ישראל

חזרת הסכסוך הישראלי-פלסטיני לבמה בעקבות המלחמה, פגיעה ביחסים עם מדינות ערב, שיקום היחסים עם אירופה תוך ניהול מערכה רב זירתית. 10 מגמות במדיניות החוץ הישראלית בחצי השנה האחרונה

חלומות הנורמליזציה נעצרו, לטובת החיים עצמם

השנה האחרונה הציבה מראה עכורה בפני ההנהגה והחברה הישראלית, והבהירה את מגבלות המדיניות האזורית שמתעלמת באופן שיטתי מהבעיה הפלסטינית.

קיומה של וועידת שלום בינלאומית לאחר מלחמת ישראל-חמאס

המלחמה המתמשכת בין ישראל לחמאס ברצועת עזה אמורה לעבור לשלב השלישי בשבועות הקרובים, לאחר ההפצצות מן האוויר והתמרון הקרקעי המאסיבי הננקט על ידי צה"ל, לתוך לחימה בעצימות נמוכה יותר והקמתם של

הגירה אקלימית-פוליטית במרחב ישראל-פלסטין

נייר מדיניות זה מציג באופן ביקורתי את התופעה המכונה "הגירת אקלים", תוך התמקדות במרחב ישראל-פלסטין, ובנוסף מאיר את המתח שבין זכויות אדם וחופש תנועה מצד אחד וביטחון מצד שני, בהקשר של

על תפקידו של השלטון המקומי בקידום שלום וקיימות מדינית-אקלימית

הנייר דן בכוח הפוליטי העולה של השלטון המקומי וביכולתו ליצור ו/או לקדם יחסי חוץ עצמאיים לקידום שלום ויחסי שכנות טובה. אחד התחומים הבולטים סביבו השלטון המקומי מתחבר ומשתף פעולה בימנו הוא התחום

אין סתירה בין פרוגרסיביות לתמיכה בישראל

הצטרפתי לצוות של J Street על מנת לקדם את הערכים שלי כציוני פרוגרסיבי עם ניסיון והכרות עם הזירה האמריקאית. כדיפלומט ששירת שנים רבות בארה"ב, הבנתי שאין בית פוליטי בארגונים הממוסדים בקהילה

איך יכולה הנייטרליות של מרוקו לסייע בפתרון המשבר הנוכחי?

שלוש שנים לאחר חידוש היחסים הדיפלומטיים בין ישראל למרוקו, התיירות אמנם נפגעה, אבל העסקים ממשיכים כרגיל, פחות או יותר. עם זאת, פערי התרבות מונעים מישראלים רבים להבין מדוע השלטון לא מגנה בפומבי

ישראל, אינדונזיה ועזה- מבט ליום שאחרי המלחמה

הסוגייה הפלסטינית זוכה לבולטות גדולה בשיח הציבורי והפוליטי באינדונזיה. המחויבות לסוגייה הפלסטינית צומחת מתוך סולידריות דתית פאן-אסלאמיסטית ומתוך זהות לאומית המתנגדת לקולוניאליזם, ובאה לידי ביטוי

ארה"ב לא הצליחה לגייס את המדינות הערביות לקואליציה נגד החות'ים

התמיכה ברחוב הערבי מתרחבת לאלה הנתפסים כמגני הפלסטינים ● האונס פושה בסודאן – והנשים מבקשות היתר להתאבד ● ירדן מחריפה את המלחמה בסוחרי הסמים של אסד ● רוסיה מחזקת את קשריה עם המדינות הערביות

הנפט לא מתייקר, בת"א יש עליות: מבחינה כלכלית אין מלחמה רב–זירתית, בינתיים

למרות קיצוץ התפוקות של יצואניות הנפט ואיומי החות'ים שמשנים את נתיבי השיט, זוהי המלחמה הראשונה במזרח התיכון שלא הזניקה את מחירי הנפט • העליות בת"א–35 וברכישות באשראי מעידות: השווקים רגועים, לפחות

תמיכת הנשיא ביידן במערכה נגד חמאס היא תמיכה בקידום אופק מדיני

עסקת שחרור בני הערובה בין חמאס לישראל לא הייתה מתרחשת ללא המנהיגות של ממשל ביידן. גם העסקה הבאה לא תושג ללא המינוף האמריקאי, הן על ממשלת נתניהו והן על קטאר ומצרים. אף אחת מהמטרות של ישראלים

הבטחת תשתיות קריטיות בעזה היא צורך ביטחוני ישראלי

הבטחת תפקודן של תשתיות מקיימות חיים ברצועה הן קריטיות עבור קידום שתי המטרות העיקריות של המלחמה בעזה- השבת החטופים ומיטוט שלטון החמאס. אספקת מי שתייה נקיים וטיפול נאות בשפכים, לצד הכנסת מזון

למה זעמה חמאס? מדינות ערב מאכזבות, ולא נוקטות עמדה ברורה נגד ישראל

בעוד ההמונים במדינות ערב תומכים בפלסטינים, מנהיגיהם רואים בחמאס איום על שלטונם ולא רוצים לסכן את היחסים עם ארצות הברית.

מדינות ערב מבהירות לישראל: בלי פתרון עבור הפלסטינים – לא יהיו השקעות

מדינות ערב לישראל: אין מתנות חינם השבוע הגיעה משלחת בכירה של דיפלומטים אמירתיים, ובראשם השגרירה האמירתית באו"ם לנה נוסייבה, לאזור מעבר רפיח כדי לקיים שם סיור ולחנוך את מתקני התפלת המים

השלום זקוק להצהרת ביידן

אנחנו שני שגרירים בדימוס, מצרי וישראלי, שהקדישו את ארבעת העשורים האחרונים לשירות האינטרסים הלאומיים של מדינותינו באמצעות דיפלומטיה. כיום, שנינו מסכימים עם רוב הציבור הערבי והישראלי שאין פתרון

נכסיות אקלימית: האיחוד האירופי, ישראל ושיתוף פעולה אזורי

האיחוד האירופי הוא השחקן המוביל בעולם בהתוויית מדיניות אקלים: בקביעת יעדים שאפתניים ובהעמדת מערך תמריצים פוזיטיביים ונגטיביים נרחב כלפי פנים וכלפי חוץ למימוש מדיניות זו. שאיפתו היא להשפיע גם על

מקרון פועל להרחקת חזבאללה מעבר לליטני, אך ספק אם זה יעזור

צרפת מנסה למנוע מלחמה בלבנון על פי הפרסומים בעיתונות הקטארית, שליחיו של הנשיא עמנואל מקרון שוב הגיעו השבוע לביירות להתייעצויות עם הבכירים הלבנונים ועם ראשי חזבאללה בניסיון נואש למנוע מלחמה

תתכוננו: מלחמה מובילה למהלך מדיני

ההיסטוריה מלמדת שעימות מוליד יוזמות שנחשבו בלתי אפשרויות. תוסיפו את עמדת המערב ומדינות ערב, ותבינו שהסוגייה הפלסטינית מתקרבת לרגע האמת.

כמו שחמאס נבנה מהייאוש, הוא יכול להינזק מהתקווה

המלחמה היא אמצעי מדיניות, היא צריכה לשרת לא רק יעדים צבאיים אלא גם יעדים מדיניים. אבל כרגע יש קונסטלציה פוליטית בעייתית שלא מאפשרת קביעת יעדים מדיניים", אומר ל'דבר' ד"ר עומר צנעני, סגן

יש להקים כוח בינלאומי זמני בעזה בשיתוף הרשות הפלסטינית, ולא במקומה

מה שנחוץ כעת להצלחת המשימה המורכבת שעומדת לפתחנו זה הקמת ממשלה בישראל שתסכים לשתף פעולה עם הרשות הפלסטינית, לצד עבודה עם הקהילה הבינלאומית על מציאת פתרון ליום שאחרי

ישראל וקטר: אויבים או ידידים?

המשחק הקטרי הכפול במלחמה בעזה ובשנים שהובילו אליה מדגישים את המסקנה המתבקשת: טוב תעשה ישראל אם תנסה לחזק את מקומן של סעודיה, איחוד האמירויות הערביות, מצרים וירדן על חשבונה של קטר בכל הסדר "היום

החלטה 1701 ביחס לפריסת חזבאללה בדרום לבנון על שולחן המו"מ

המלחמה בעזה הציבה על השולחן המדיני-צבאי את אסטרטגיית "אחדות החזיתות", קרי: אופן התגייסותם של הגורמים הנתמכים על ידי איראן לסייע לחמאס. עיקר תשומת הלב התמקדה בתגובתו של החזבאללה מלבנון.

המנהיגות הפלסטינית חוזרת על טעויות העבר

הנכונות של הרשות הפלסטינית להגיע להבנות ולהסכמים עם חמאס היא טעות ואיוולת מדינית • בטווח הרחוק, המהלך הזה עלול להוביל להשתלטות של חמאס על הרשות, וכבר יש תקדים לכך • אם הרשות רוצה למלא תפקיד בעזה

לרגל הועידה בדובאי: כך נוכל להתמודד עם משבר האקלים

ועידת האקלים בדובאי שנפתחה אתמול ממחישה כי יותר גזרים ממקלות ידחו את הגמילה ההכרחית מדלקים מאובנים. בנוסף להפקת אנרגיית שמש ורוח, נראה כי הוועידה תתמקד הפעם באנרגיה מבוססת גרעין ומימן ירוק

בלי פעולה נרחבת בדרום הרצועה, חמאס ימשיך לשגשג

חמאס עדיין שולט בעזה כשפסקה הלחימה בעזה וערפל הקרב התפוגג מעט, התבררו כמה דברים: גם ממדי ההרס העצומים בצפון הרצועה – וגם העובדה שמשטר חמאס לא בדרך להתמוטטות. אנשי חמאס עדיין מנהלים את המגעים

לא רק מתווכת: קטאר יכולה לסייע גם בהחלשת חמאס

על אף תפישת העולם הדתית הקרובה בין קטאר וחמאס, אין לראות בקשר זה כחיבור האידאולוגי המושלם, לאור תפישתן המדינית. ישראל ומדינות המפרץ המתונות צריכות לשבת ביחד עם נציגי הפלסטינים ולעצב נוסחה מדינית חדשה

זה לא גוספל, זו אירלנד: שורשי הסלידה האירית מישראל

ישראל נרעשה מהציוץ הסתמי, שלא לומר סתום, של ר"מ אירלנד, בה רבים מביטים על מחבלים כלוחמי חופש. מעבר לביקורת המוצדקת, כדאי לעצור ולהרהר כיצד אנו נתפסים בעולם

מדיניות ישראל כלפי קטר לאחר השבעה באוקטובר

קטר היא אחת השחקניות המשמעותיות במערכה הגאופוליטית שמתנהלת מאז מתקפת ה-7 באוקטובר. למורת רוחם של רבים, יכולות השפעתה בזירה הישראלית-פלסטינית ובזירה הבינלאומית והנכסיות שצברה בזירות אלה, העניקו לה

המוצא היחיד מ"מלכוד עזה" הוא הצבת אופק מדיני אמיתי

הגשם הניתך על כוחות צה"ל, כמו גם על פליטי עזה השוהים בדרום הרצועה ללא בית, חובר ללחצים החיצוניים הגוברים, בעיקר מצד הנשיא ג'ו ביידן, המגן על ישראל ותומך בזכותה להגנה עצמית, אך שב ומבהיר כי

פריסת כוח רב-לאומי בעזה: ההזדמנויות, האתגרים והתנאים להצלחה

פתרון ביניים למשילות ברצועת עזה, שמירה על ביטחון ישראל ומניעת התקפות נוספות עליה הוא פריסת כוח שלום רב-לאומי גדול עם מנדט ברור והוראות מפורשות לפתיחה באש. על מנת להבטיח את יעילותו של כוח זה, יש

היום שאחרי מלחמת עזה 2023: בניית תשתית כלכלית-מדינתית בעזה כחלק מהסדר ישראלי- פלסטיני בהקשר של שיתוף פעולה אזורי

השבר הנורא של 7 באוקטובר והמלחמה הנוכחית בעזה יוצרים, כמו כל משבר גדול, גם הזדמנות לשינוי. נייר מדיניות זה מציע קווים מנחים למהלך שיוביל, בסיום המלחמה הנוכחית בעזה, ליציבות כלכלית, ביטחונית

מהלך מנהיגותי של ביידן יכול להפוך את הטרגדיה להזדמנות

המלחמה בחמאס, שנה וחצי לאחר פלישת רוסיה לאוקראינה והחרפת התחרות בין המעצמות הגדולות, מחדדת את ההבנה בקרב המנהיגות במערב שהזירה הבינלאומית חוזרת להתחלק בין העולם הדמוקרטי-ליברלי, לבין זה

ינסה לגרום לישראל לתקוף ראשונה: כך נדע אם נסראללה החליט ללכת למלחמה

אין ספק בכך שבגבול הצפון מתנהלת הלכה למעשה חזית לחימה שנייה. השאלה הגדולה היא האם פעילותו של נסראללה בגבול הצפון היא מס שפתיים שעליו לשלם או שבכוונתו להרדים את ישראל כדי לנצל שעת כושר להרחבת העימות?

שדרוג מערך החוץ של ישראל להתמודדות עם משבר האקלים

משבר האקלים הוא אירוע מעצב בעל השלכות מרחיקות לכת על עתידה של מדינת ישראל והתנהלותה האסטרטגית – לא רק במישור הפנימי של איכות החיים, מבנה הכלכלה והמדינות הכלכלית – אלא גם על יחסי החוץ שלה עם

בצל הלחימה: כמה מהציבור הישראלי תומכים בסיפוח הרצועה?

סקר שערך מכון מיתווים מצא כי כמעט שליש מהציבור מעוניין בסיפוח עזה ושטחי יהודה ושומרון, אך שיעור דומה של ישראלים תומך בהסכם על בסיס פיתרון שתי המדינות. ומה עמדתם בנוגע לאיראן?

כך התנפצה אשליית השלום האזורי ללא הפלסטינים

פרדיגמת "שלום תמורת שלום" של ממשלות נתניהו גרסה שאפשר להגיע לפיוס עם העולם הערבי תוך עקיפת הבעיה הפלסטינית. היא נבעה מזהות אינטרסים בין הימין הישראלי, שסולד מפתרון שתי המדינות, לבין משטרים

פסגת בארי: ישראל צריכה תמונת ניצחון

הדרך למאבק יעיל באיראן עוברת דרך מיגור חמאס והסדרת הסכסוך עם הפלסטינים • אחת האשליות שהתנפצו ב-7 באוקטובר היא ההנחה שאפשר לקדם את השתלבות ישראל במרחב, או לשמר יציבות אזורית אל מול הגרורות

השגריר הירדני הוחזר, אבל ישראל וירדן עדיין חולקות אינטרסים משותפים

הודעת שר החוץ הירדני איימן אל-ספדי על החזרת השגריר הירדני בגלל שישראל הורגת לטענתו "חפים מפשע וגורמת למשבר הומניטרי" בעזה אינה מפתיעה לנוכח דעת הקהל הסוערת בירדן בעקבות האירועים  בעזה.

מה לעשות כדי שאירופה תמשיך לתמוך בישראל?

תמיכת אירופה חשובה למרחב הפעולה המדיני והצבאי של ישראל, וחשובה לאמריקאים. מתמיכה חד–משמעית בישראל בשבועיים הראשונים, אירופה עברה בימים האחרונים לעסוק בדאגה לאוכלוסיה האזרחית בעזה. כדי לשמר

מבחינת סעודיה, מתקפת חמאס על ישראל הייתה מגה־פיגוע נגדה

בית המלוכה הסעודי מנסה לשדר עסקים כרגיל בין ועידת ענק להשקעות, שבוע האופנה וחיבוקים עם רונאלדו, אבל המלחמה כבר שיבשה לו יוזמות מדיניות, ועלולה לחבל גם בתוכניות כלכליות. סעודיה לא יצאה בגלוי נגד

גם אם חמאס יופל, קטאר תישאר כאן. וזו סיבה לדאגה

האמירות פועלת שנים למעורבות מדינית וכלכלית בסוגייה הפלסטינית, כולל ברשות. ביום שאחרי תגלה ישראל שמדינה תומכת טרור תפסה כאן אחיזה.

האם חיילים אמריקאיים יגנו על ישראל?

עד כמה שהאירועים שהחלו בשבעה באוקטובר חמורים וקשים, הם לא האירועים הקשים ביותר, ביטחונית, שפקדו את ישראל מאז הקמתה. מלחמת העצמאות הייתה בוודאי אירוע קשה הרבה יותר. התקופה שלפני מלחמת ששת הימים

אחת ממטרות חמאס במלחמה הייתה לטרפד את הנורמליזציה עם סעודיה

אחת השאלות הפתוחות בנוגע למלחמה נוגעת לבחירת עיתוי המתקפה. יש היגיון בכך שבחירת המועד המדויק נגעה לכך שכוחותיה של ישראל על הגבול היו מדוללים בגלל חג שמחת תורה ובשל העברת כוחות לגדה המערבית, כמו

ישראל תיקח את זה בחשבון? המדינות השכנות חוששות מהפיכה בעקבות המצב בעזה

המלחמה בין ישראל וחמאס יצאה מהר מאוד מגבולות הסכסוך הישראלי-פלסטיני; היא חידדה את קווי השסע המוכרים באזור, אך גם יצרה בקיעים בציר של מדינות השלום והנורמליזציה.

נכסיות אקלימית: האיחוד האירופי, ישראל ושיתוף פעולה אזורי

נייר מדיניות זה טוען כי נכסיות האיחוד האירופי עבור ישראל בתחום האקלים מובילה בפער ניכר בהשוואה לכל גוף או מדינה אחרים. הנייר עומד על הפערים שבין מדיניות האקלים של האיחוד האירופי לבין זו של ישראל,

כדי לגייס את סעודיה, יש להימנע מפתרון המדינה האחת

צירופה של הממלכה למאבק בטרור בפרט ובציר האיראני בכלל, לא אפשרי לצד מהלכים כמו כיבוש הרצועה לטווח ארוך והמשך החלשת הרשות הפלסטינית.

מימון חמאס – בסיוע הרשות הפלסטינית ובהסכמת ישראל

ההתמקדות הטבעית במלחמה ובמעשי הטרור של ארגון חמאס ביישובי עוטף עזה מסיטים את תשומת הלב מהשאלה - כיצד מימן חמאס את שליטתו בעזה ואת התעצמותו הצבאית? התשובה המקובלת היא קטאר, אבל הנתונים מצביעים על

סקר: לישראל ממשלת מיעוט מדינית, ירידה דרסטית בהערכת יחסי ישראל-ארה"ב

מדד מיתווים 2023 חושף פערים משמעותיים בין עמדות הציבור הישראלי לתפישות הממשלה בתחום יחסי החוץ. פער זה בא לידי ביטוי בהערכת ביצועים נמוכה ביותר – הנמוכה בשבע השנים האחרונות.

עבור ישראל, חיבור המזה"ת ברכבת הוא הזדמנות לקפיצה כלכלית וגיאופוליטית

המסדרון הכלכלי הודו–מזה"ת-אירופה יוביל לזינוק אדיר בסחר ובפיתוח מיזמים לאורך המסילות. העולם הערבי צפוי להפוך לאזור השני בחשיבותו בעולם מבחינת היצוא הישראלי.

30 שנה להסכמי אוסלו – יוזמה היסטורית שצריכה עדיין להתממש

רבות נכתב ונאמר על הסכמי אוסלו, בעיקר מאז שפורסמו הפרוטוקולים של ישיבת הממשלה שאישרה את ההסכם. הפרשנות הביקורתית שמציגה את הסכמי אוסלו ככישלון היא מוטעית, ואני משוכנע שמבחן ההיסטוריה ישפוט את

ייתכן שהמאבק הדמוקרטי הוא ענף הייצוא החשוב ביותר של ישראל

בזמן שהדרג הפוליטי במערב מגמגם אל מול תהליכים מואצים של נסיגה דמוקרטית גלובלית, על ארגוני החברה האזרחית להפנים את הצורך בהקמת גוש שייאבק יחד על העולם הדמוקרטי.

"הדלפות אגו" מקובלות בישראל, אך בזירה הדיפלומטית הן מוקש עוצמתי

מעבר לאיוולת שבהדלפת הפגישה בין שר החוץ אלי כהן ועמיתתו מלוב, נג'לא אל-מנקוש, עצם השימוש בה בזירה המזרח תיכונית מגלה אטימות ובורות ביחס לפוליטיקה הערבית הפנימית והאזורית.

במתיחות מול חיזבאללה, ישראל חייבת להגדיר לעצמה קווים אדומים

17 שנות הרתעה התפוגגו בתוך חודשים ספורים, וישראל שוב מוצאת את עצמה מול יריב העוקב אחריה בקפידה, מעוניין להחריף את הפגיעה בה, אך גם אינו רוצה לגרור אותה למלחמה.

"תורת הגעגועים" של אסווירה כמתכון לפיתוח מדיני וכלכלי

חברת "ארקיע" וסוכנות התיירות של מרוקו הכריזו לאחרונה על כינון טיסות ישירות בין תל-אביב לעיר אסווירה, הממוקמת לחוף האוקיינוס האטלנטי בין קזבלנקה לאגאדיר. אלא שלצד השיקול הכלכלי והעובדה

דיפלומטים יקרים, סרבו להיות מכונת הכביסה של ההפיכה

לאחרונה פורסם שהדיפלומטים הישראלים נדרשים לשדר לעולם ש"ממשלת ישראל מקדמת רפורמה שמטרתה לחזק את מעמדה של הרשות המחוקקת, מתוך תפיסה כי בשנים האחרונות השתנה האיזון בין הרשויות ומעמדה של הרשות