כאשר נשיא ארה"ב דונלד טראמפ אומר: "נתניהו יעשה מה שאני אגיד לו לעשות", הוא מבטא את הנקודה הנוכחית בתהליך ארוך בו הרס ראש הממשלה בנימין נתניהו את הנכס האסטרטגי מספר אחת של ישראל –
ישראל וארצות הברית – או יותר נכון, טראמפ ונתניהו – יצאו למלחמה נגד איראן ביחד, אולם יצאו ממנה רחוקים אחד מהשני. בניגוד לציפיות, ישראל כלל לא הייתה מעורבת בהתגבשות ההסכם עם איראן,
ישראל ואיראן נקלעו לדינמיקה של סבבים. כל תקיפה יוצרת צורך בתגובה, וכל תגובה מחייבת תגובת־נגד, בלא יכולת הכרעה. יש בסבבים גם שחקנים אחרים: אלו יוצרים מורכבות נוספת, אך גם הזדמנויות לייצוב המצב.
קשה לנתק כעת את הזיקה בין איראן לחיזבאללה. ישראל חייבת לאמץ את התפיסה האמריקאית בעניין הפסקת האש, הן עם איראן והן בזירה הלבנונית.
מייק האקבי הוא שגריר נוח מאוד לממשלת בנימין נתניהו. מבחינת עתידה של ישראל כדמוקרטיה ליברלית, האקבי נוח מדי לנתניהו, עד כדי כך שלא פעם נדמה כי קשה להבחין בין עמדותיו לבין עמדות ממשלת הימין הקיצוני
ארה"ב מרחיבה את הסנקציות נגד חיזבאללה, בעלי בריתו ואף גורמים במנגנוני המדינה הלבנוניים. האם מדובר בצעד סמלי בלבד, או בתחילתו של לחץ שעשוי לשנות את מאזן הכוחות בלבנון ולהחליש את אחיזת חיזבאללה במדינה?
כשהממסד הדמוקרטי מתייצב נגד המשך החימוש וטראמפ מבין שנתניהו הוא נכס רעיל, ישראל נשארת לבד במערכה – רגע לפני שהברז האמריקאי נסגר סופית.
סקר גאלופ שפורסם ימים ספורים טרם פרוץ המלחמה עם איראן, מצא לראשונה שיותר אמריקאים חשים אמפתיה כלפי הפלסטינים מאשר כלפי מדינת ישראל.
שלושה שבועות מפרוץ המלחמה נגד איראן, אירופה מתכנסת נגדה, ולכן לכאורה נגד וושינגטון וירושלים. קנצלר גרמניה, פרידריך מרץ, שבתחילת המערכה תמך בנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, והיה הסמן הימני באירופה,
התקיפה האיראנית בקפריסין פתחה תיבת פנדורה סביב הסכסוך באי. העובדה שהאירוע לא הגביר את המתח בין יוון לטורקיה היא הישג ראוי לציון לשתי המדינות.
כשעמדו מול עוצמה צבאית מוחצת, בחרו נאצר וסדאם חוסיין עימות על פני כניעה - ומנהיגי איראן עושים אותו דבר כיום. הכבוד הלאומי והחשש מהשפלה פומבית אינם חולשה אלא כוח מניע, שצבאות ואולטימטומים אינם
כדי שצה"ל וצבא ארה"ב ינצחו בשדה הקרב, עליהם קודם כל לנצח בקרב על הנרטיב ברשתות החברתיות.
"אין אירופה אחת, יש בעצם מגוון שלם של דעות. בקצה המתנגד למלחמה יש לנו את ספרד שאומרת שהיא מנוגדת למשפט הבין-לאומי, יוצאת נגדה, גם לא מסכימה שמטוסי התדלוק של ארה"ב יחנו אצלה. יש את גרמניה, בצד
וושינגטון וירושלים מקוות שההפצצות והמחאה יערערו את הרפובליקה האסלאמית, אך ההיסטוריה מלמדת שמשטרים רודניים אינם נופלים בקלות. הצבא טרם ערק, כ־20%–30% מהאוכלוסייה עדיין נאמנים למשטר, והמערב לא
מאמר זה בוחן את השינויים העמוקים בפוליטיקה האמריקאית בעשור האחרון ואת השלכותיהם על יחסי ישראל-ארצות הברית, על מעמדה של ישראל בקרב הציבור וההנהגה האמריקאית ועל יהדות ארה"ב.
מסמך אחד, עבה ויבשושי למראה, משרטט איך ארה"ב רואה את העולם בעידן הנוכחי. מאחורי השפה הבירוקרטית מסתתרת תפיסת כוח חדשה: פחות ערכים, יותר אינטרסים, פחות סדר עולמי ויותר America First. מהי דוקטרינת
בארה"ב מקווים להציב את נשיא לבנון בפני בחירה – מלחמה או מו"מ עם ישראל. במקביל, הצרפתים מבקשים מארה"ב לדחוק בישראל לבצע מחוות של רצון טוב, והמצרים מנסים לבלום את ישראל
"העימות הדיפלומטי בין ארה"ב לצרפת הוא לא דבר חדש, אלא מתמשך וארוך שנים. יש כאן מתיחות מתמדת, וגם ברמה האישית מקרון וטראמפ הם לא ידידים טובים. צרפת, לא רק תחת מקרון, רצתה להציג מדיניות חוץ עצמאית.
זוהרן ממדאני המסתמן כראש העירייה העתידי של ניו יורק מגלם תמורה מהותית בפוליטיקה האמריקאית: הקהילה המוסלמית עברה מכזו שחשה חשודה להיותה גורם השפעה מרכזי, בעוד הייצוג היהודי בוושינגטון נחלש.
מכון מיתווים כינס באחרונה מפגש מומחים מובילים, שנערך בזום, במטרה לבחון את הדינמיקה המשתנה ביחסי ארצות הברית–סין ואת השלכותיה העמוקות על המזרח התיכון. לנוכח ההחרפה בתחרות בין שתי המעצמות
ללא פתרון מתווך, עזה צפויה להפוך לאזור נטול שלטון שיזיק לישראל ולפלסטינים כאחד • מציאת חלופה לשתי האפשרויות הקיצוניות יכולה לפתוח מסלול חדש שבכלל לא חשבנו שאפשרי אחרי 7 באוקטובר • דעה
ממשל טראמפ, בהובלת "המחלקה ליעילות ממשלתית", של אילון מאסק (DOGE), מקדם מהלך חסר תקדים לפירוק הסוכנות האמריקאית לפיתוח בין-לאומי (USAID) ולצמצום משמעותי של סיוע החוץ האמריקאי. בימים
האמריקאים מקווים שהפסקת אש בעזה תיענה במהלך זהה בלבנון עם תחילת מהלך ליישום החלטה 1701. השאלה היא אם ישראל מסוגלת לחשוב רציונלית? השליח האמריקאי עמוס הוכשטיין הגיע לאזור פעם נוספת בניסיון למנוע
במקום לסייע בהפעלת לחץ על נתניהו, ראשי הקונגרס נותנים רוח גבית לסרבנותו לעסקת חטופים ולהתקדמות לקראת פתרון מדיני למלחמה לכבוד ראשי הקונגרס האמריקאי, כאזרח ופטריוט ישראלי הייתי רוצה לברך על כך
מהלכים גלובליים שונים גורמים להיחלשות ההשפעה האמריקאית על המזרח התיכון, ואת הוואקום ממלאת סין. עבור ישראל אלה חדשות רעות. כדי לעזור לאמריקאים לעזור לנו, על הממשלה לזנוח את ההפיכה המשטרית ולשוב
קסניה סבטלובה התראיינה אצל ערד ניר, בתכנית סדר עולמי, בנושא ביקור זלנסקי בבית הלבן. לצפייה לחצו כאן.
האירוע המכונן של המערכת הבינלאומית העכשווית הוא מלחמת רוסיה-אוקראינה. זוהי מלחמה "ישנה" מהסוג שסברו שכבר יצא מהאופנה. ואכן, החידוש במלחמה הזו הוא שאין בה חידוש, ומדובר בעצם במהלך לא
בשנת 2007, בזמן ששירתתי בבוסטון הוקם J Street, ארגון חדש, שהיה יותר סוג של סטארט-אפ פוליטי. מנהלת אזור ניו אינגלנד של הארגון החדש, ג'נט היליס ג'אפי, הגיעה לקונסוליה להציג לי את הארגון, מכיוון
משפחתי ואני חזרנו לישראל לאחר השנה בהרווארד. שנתיים לאחר ששירתתי במשרד החוץ בירושלים החלטנו לצאת למסע דיפלומטי נוסף בחו"ל. הקשר האישי והמקצועי העמוק שפיתחתי עם ארה"ב הפך את החזרה לשם
מאמר דעה מאת פרופ' אלי פודה באתר וואלה חדשות
מאמר דעה מאת ד"ר נמרוד גורן באתר הזירה - דיפלומטיה ויחסי חוץ
מאמר דעה מאת נדב תמיר באתר הזירה - דיפלומטיה ויחסי חוץ
אלימות פוליטית אינה זרה לארה"ב, ודי אם נזכיר את אירועי 1968 – המחאות נגד מלחמת וייטנאם והדחתו המשפילה של הנשיא ניקסון בעקבות פרשת ווטרגייט. אולם אירועי ה-6 בינואר 2021, שאינם אלא ניסיון
מאמר דעה מאת נדב תמיד באתר גלובס
מאמר דעה מאת נדב תמיד באתר זמן ישראל
מאמר דעה מאת פרופ' אלי פודה באתר וואלה חדשות
מאמר דעה מאת השגריר לשעבר מיכאל הררי באתר זמן ישראל
מאמר דעה מאת השגריר לשעבר ברוך בינה באתר זמן ישראל
מאמר דעה, נדב תמיר, גלובס, יולי 2020
השגריר לשעבר ברוך בינה, זמן ישראל, יולי 2020
מאמר דעה מאת נדב תמיר באתר זמן ישראל
מאמר דעה מאת השגריר לשעבר מיכאל הררי באתר זמן ישראל
מאמר דעה, ד"ר אהוד ערן, ynet, מרץ 2020
מאמר דעה, ד"ר נמרוד גורן, דה מרקר, 28 בינואר 2020
מאמר דעה, ד"ר נמרוד גורן, 24 בינואר 2020
מאמר דעה, ד"ר נמרוד גורן וד"ר רועי קיבריק, הארץ, 21 בינואר 2020
מאמר דעה, ד"ר אהוד ערן, ynet, דצמבר 2019
מאמר דעה, ד"ר עידו זלקוביץ', הארץ, 24 באוקטובר 2019
מאמר דעה, ד"ר ליאור להרס, 6 בספטמבר 2019
מאמר דעה, ד"ר גיל מורסיאנו וד"ר נמרוד גורן, הארץ, 21 אוגוסט 2019
מאמר דעה, פרופ' אלי פודה, הארץ, 23 ביולי 2019
מאמר דעה, ד"ר נמרוד גורן, הארץ. 20 ביוני 2019
מאמר דעה, ד"ר ליאור להרס, הארץ, 17 באפריל 2019
יולי 2016
מאמר דעה, פרופ' אלי פודה, דבר ראשון, 30 בדצמבר, 2019
פרסום חודשי של מיתווים על מדיניות ארה"ב כלפי המזרח התיכון, מאת השגריר בדימוס ברוך בינה.
מאמר דעה, ד"ר נמרוד גורן, הארץ, 14 בדצמבר 2017
מאמר דעה, ד"ר ליאור להרס, NRG. דצמבר 2017
מאמר דעה, קולט אביטל, מעריב. 12 בדצמבר 2017
מאמר דעה, ד"ר נמרוד גורן, דבר ראשון, 14 בספטמבר 2017
טור חודשי, ד"ר רועי קיבריק, אוגוסט 2017
מאמר דעה, רבקה בורנשטיין, מעריב. 16 באוגוסט 2017
טור חודשי, ד"ר רועי קיבריק, מאי 2017
מאמר דעה, ד"ר אהוד ערן, שיחה מקומית, 25 במרץ 2017
מאמר דעה, ד"ר נמרוד גורן, שיחה מקומית, 26 בפברואר 2017
מאמר דעה, ד"ר נמרוד גורן, הארץ, 24 בינואר 2017
מאמר דעה, פרופ' אלי פודה וד"ר נמרוד גורן, שיחה מקומית, 30 בדצמבר 2016
מאמר דעה, קולט אביטל, נובמבר 2016
מאמר דעה, ד"ר נמרוד גורן, שיחה מקומית, 29 באוקטובר 2016
מאמר דעה, בריאן ריבס, 15 באוגוסט 2015
תגובות ופרשנויות בנושא הסכם הגרעין עם איראן מפי מומחים במכון מיתווים, 14 ביולי 2015
מאמר דעה, ד"ר אהוד ערן, ניו-יורק טיימס, 10 במאי 2015
סיכום סדנת תכנון-מדיניות שנערכה על-ידי מיתווים וקבוצת המשבר הבינלאומית (International Group Crisis), מאי 2015
סיכום כנס בהשתתפות: ד"ר עילי זלצמן, ג'רמי בן-עמי ואלון פנקס. מרץ 2015
סיכום הדיאלוג המדיני החמישי של מכון מיתווים והמכון למגמות פוליטיות גלובליות, בשיתוף קרן פרידריך אברט, מרץ 2015
מאמר דעה, יעל פתיר, Ynet. אוגוסט 2014
סיכום ערב עיון באוניברסיטת תל אביב, 19 במאי 2014
סיכום ערב עיון באוניברסיטת תל אביב, 19 במאי 2014
מאמר דעה, ד"ר נמרוד גורן, וואלה, 28 בספטמבר 2013
ראיון עם סטפן מקינרני מנכ"ל הפרויקט לדמוקרטיה במזרח התיכון (POMED), אלונה וולינסקי, ספטמבר 2013
מאמר דעה, פרופ' אלי פודה, הארץ, 18 במרץ 2013
