"השמינייה": הברית האיסלאמית החדשה שנולדה מתוך המלחמה
הן מעולם לא היו חברות קרובות, אך האינטרסים מול ממשל טראמפ והלחץ הציבורי בבית איחדו את סעודיה, מצרים, פקיסטן ומדינות נוספות לגוש אחד. אבל העובדה שמדובר בחיבור אינטרסנטי רופף פותחת פתח להזדמנות
הן מעולם לא היו חברות קרובות, אך האינטרסים מול ממשל טראמפ והלחץ הציבורי בבית איחדו את סעודיה, מצרים, פקיסטן ומדינות נוספות לגוש אחד. אבל העובדה שמדובר בחיבור אינטרסנטי רופף פותחת פתח להזדמנות
במסגרת הכנס השמיני של מיתווים למדיניות חוץ אזורית, "בונים תקווה", קיים ד"ר רועי קיבריק, מנהל המחקר של המכון, שיחה מעמיקה עם מוחמד בהארון, מנכ"ל בחות' (B’huth) - מרכז המחקר למדיניות ציבורית בדובאי.
על רקע שנתיים של טלטלה אזורית, מלחמה עקובה מדם והיעדר אופק מדיני, שוחח ד"ר רועי קיבריק, מנהל המחקרים במיתווים, עם השגריר עבדרחמן סלאחאלדין, דיפלומט מצרי ותיק ואחד הקולות הבולטים המקדמים שלום
הטראומה מ-7 באוקטובר מובנת, אבל מציאות של שבעה מיליון יהודים ושבעה מיליון פלסטינים בין הים לירדן לא תשתנה. תהליך מבוקר והדרגתי עם תנאי ברזל יכול להבטיח את ביטחון ישראל לטווח הארוך.
גם במלחמה שאולי נמצאת בשלבי סיום בימים אלה ניתן לזהות שורה של תוצאות בלתי־מכוונות, אשר פותחות אפשרויות חדשות ורוויות הזדמנויות
ההתפתחויות הדרמטיות, בדגש על השנה האחרונה, יצרו מצב חדש ומרתק בשתי הזירות הצפוניות לישראל – סוריה ולבנון. החלשתו של חזבאללה, כמו גם פטרוניתו איראן וקריסת משטר אסד, טלטלו את הזירה הלבנונית, והביאו
בכנס השנתי השמיני של מכון מיתווים, שנערך בשותפות עם קרן פרידריך אברט (FES), התכנסו למעלה מ-300 מובילי מדיניות, דיפלומטים, חוקרים ונציגי חברה אזרחית מישראל ומהעולם. הכנס סיפק מרחב ייחודי ומעמיק
ד"ר גיל מורסיאנו, מנכ"ל מכון מיתווים, בנאום הפתיחה בכנס השמיני למדיניות חוץ אזורית שנערך במרכז יצחק רבין, נובמבר 2025, בשיתוף קרן פרידריך אברט
"אם ישראל רוצה להבטיח ביטחון אמיתי ובר־קיימא לאזרחיה; אם היא רוצה לבנות את עצמה מחדש, להסיר מעליה את תו “המדינה המצורעת” ולהתנער מהבידוד הבינלאומי שסוגר עלינו; אם היא רוצה לחזור להיות המדינה
בכנס השנתי השמיני של מכון מיתווים למדיניות חוץ אזורית, שנערך במרכז יצחק רבין בתל אביב, קיימה ד"ר מאיה שיאון-צדקיהו, מנהלת התוכנית ליחסי ישראל–אירופה במיתווים, שיחה פתוחה וישירה עם שגריר
ד"ר נמרוד גורן, נשיא מכון מיתווים, אירח לשיחה פתוחה וישירה את שגרירת ישראל לטורקיה, אירית ליליאן - הדיפלומטית הישראלית הבכירה ביותר העוסקת בזירה הטורקית בשנים האחרונות, ושנמצאת כיום בישראל בשל
"בכל שנות המדינה, למרות משברים קשים, לא הגענו לרמת בידוד מדיני ודימוי שלילי כמו היום."
"לא יהיה אופק מדיני, אם לא נתגבר קודם כל על השסעים הפנימיים. הכל קשור להכל", כך אמר פרופ' מנואל טרכטנברג בפאנל בנושא שיקום, שנערך במסגרת הכנס השנתי השמיני של מכון מיתווים בנובמבר 2025 במרכז יצחק
הפאנל החותם של הכנס השנתי ה־8 של מכון מיתווים, בשיתוף קרו פרידריך אברט שנערך בנובמבר 2025 במרכז רבין בתל אביב, הוקדש לזירה הצפונית. תחת הכותרת "מאויבות מושבעות לשותפות אפשריות", הוביל איתן ישי,
הפאנל שנעל את הכנס השנתי השמיני של מכון מיתווים שנערך בנובמבר 2025 במרכז יצחק רבין בתל אביב, בשיתוף קרן פרידריך אברט ישראל, עסק בשאלה: מהו תפקיד החברה האזרחית ביום שאחרי – ובמיוחד במעבר
"הציבור הישראלי מבין את כישלון ‘ניהול הסכסוך’. יש ציבור - אבל אין לו מנהיגות שמדברת אליו בבירור.”
סיכום הפאנל האזורי בהנחיית ד"ר רועי קיבריק, בכנס השמיני של מכון מיתווים למדיניות חוץ אזורית, שנערך במרכז יצחק רבין, נובמבר 2025 | בשיתוף קרן פרידריך אברט ישראל. הפאנל התקיים והוקלט בראיונות זום
מהמחדל המתמשך שהוביל ל־7 באוקטובר ועד ההתעלמות מפסיקת בג"ץ – היעדרן של נשים משולחנות קבלת ההחלטות הוא חלק מהכשל הלאומי. הבחירות הקרובות הן הזדמנות לשינוי גם בחזית הזו.
בכנס השנתי השמיני של מכון מיתווים, שנערך בשותפות עם קרן פרידריך אברט (FES), התכנסו למעלה מ-300 מובילי מדיניות, דיפלומטים, חוקרים ונציגי חברה אזרחית מישראל ומהעולם. הכנס סיפק מרחב ייחודי ומעמיק
סקר דעת הקהל השנתי השלושה-עשר של מכון מיתווים על מדיניות החוץ הישראלית נערך בסוף אוגוסט 2025. הסקר בוצע על ידי מכון רפי סמית ובשיתוף קרן פרידריך אברט, בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל
המזרח התיכון שוב סוער והפעם – עימותים אלימים בסוריה. ישראל שוב מגיבה בכוח – ולא ביוזמה מדינית. מנכ"ל מכון מיתווים, גיל מוסריאנו, מנתח את כשלי המדיניות הישראלית כלפי סוריה וקורא לחשיבה אסטרטגית חדשה
מדינות רבות הכירו באחרונה במדינה פלסטינית, ואפילו בתוכנית החדשה של ארה"ב, הנושא נמצא על השולחן, גם אם בעתיד הרחוק. פרופ' יוסי מקלברג, שכתב כבר לפני שנה מאמר מיוחד בנושא למיתווים, חושב שזה אינטרס
ההיסטוריה, מקוסובו ועד סרי לנקה, מלמדת שכדי להציל חיים יש לבנות שותפות. מתווה טראמפ מספק בסיס ראוי, שאותו יש לתרגם לתוכנית אזורית במקום לחכות לסבב הבא.
הפסקת האש עם חמאס פותחת חלון הזדמנויות, שמציב בפני ישראל את הבחירה בין המשך השקיעה בפוליטיקה תגובתית לאימוץ של אסטרטגיית שילוב אזורית.
המלחמה אכן הביאה לשינויים דרמטיים במזרח התיכון, אך בסיכומו של דבר חלק ניכר מהבעיות הכרוניות שאפיינו את האזור בעבר ממשיכות לאפיין אותו גם כעת, ומקצתן אף הוחמרו.
אנחנו מתכבדים להזמינך לכנס השנתי השמיני של מכון מיתווים, בשיתוף קרן פרידריך אברט, שיערך ב-13 בנובמבר בין 16:00 ל-20:00 במרכז רבין בתל אביב.
נתניהו מבין שהציבור המרכזי באירופה מגיב למדיניות ממשלתו הקיצונית מתוך מחויבות לערכי המערב, אך הפתרון אינו מתיישב עם שאיפותיו
למרות הצהרות על השמדה וניצחון מוחלט, המהלכים של הממשלה חיזקו את הרלוונטיות של חמאס והחלישו את האלטרנטיבה המתונה של הרשות הפלסטינית
ההיסטוריה, מקוסובו ועד סרי לנקה, מלמדת שכדי להציל חיים יש לבנות שותפות. מתווה טראמפ מספק בסיס ראוי, שאותו יש לתרגם לתוכנית אזורית במקום לחכות לסבב הבא
תוכנית טראמפ מציגה הזדמנות שנולדה לאחר שנתיים של לחימה, כשישראל וחמאס מבינים שהסכם עדיף על הקיפאון המדמם. לצד השמחה על שחרור החטופים, נקודות התורפה הרבות של התוכנית יכולות להכשיל את יישומה המלא.
הסכם ההגנה ההדדית בין המדינות, שנחתם בצל התקיפה בקטאר, מסמן את כניסתה של מעצמה גרעינית אסלאמית למזרח התיכון. זהו עוד אחד מנזקיה האסטרטגים של המלחמה בעזה, שדחפה את המחנה המתון באזור לחפש ולמצוא חלופות.
ב-30 בספטמבר 2025 קיימנו דיון וירטואלי בהשתתפות מומחי מיתווים ויוצאי משרד החוץ הישראלי על מצבה הבינלאומי של מדינת ישראל. בדיון הודגשו הפיכתה של ישראל למדינה מצורעת והמחירים הגבוהים שהיא משלמת על
הטבח ב-7 באוקטובר הוכיח שלא ניתן עוד "לנהל" את הסכסוך. הכרה בין-לאומית במדינה פלסטינית אינה "פרס לטרור", אלא מהלך אסטרטגי המהווה "ניצחון לציונות".
המלחמה הנוראית בעזה מביאה עמה עוד ועוד חללים, מסכנת את החטופים, מעצימה את הבידוד הבינלאומי על ישראל וכמובן זורעת הרס, חורבן ומוות בעזה, אבל לפחות בדבר אחד היא הצליחה להביא לשינוי חיובי: העולם
הפסגה שמובילות פריז וריאד להכרה בינלאומית במדינה פלסטינית גוררת ביקורת חריפה ואישית מצד ממשלת ישראל נגד נשיא צרפת עמנואל מקרון. דניאל שק, לשעבר שגריר ישראל בצרפת, מנתח את השיקולים מאחורי מהלכיו
מדד עדכני של מכון מיתווים מלמד כי רוב הישראלים, לרבות מי שמגדירים עצמם כמרכז הנוטה לימין, מעדיפים יוזמות מדיניות על פני המשך לחימה
חמש שנים אחרי החתימה ההיסטורית, מתברר שהאינטרסים של איחוד האמירויות שונים בהרבה מן התפיסה הישראלית. מהסוגיה הפלסטינית ועד המשקל של קשרים אישיים - ההסכמים חשפו מציאות מורכבת בהרבה מזו שדמיינו.
ניסיון החיסול הנועז בדוחא עלול להתברר כטעות אסטרטגית שמחירה גבוה מהתועלת. גם אם הפעולה לא נכשלה מבצעית לגמרי, היא גרמה נזק מדיני אדיר.
צה"ל לא יכול להכריע את חמאס בדרך צבאית • על ישראל לחתור עכשיו להסכם שישיב את החטופים ויחליף את חמאס בשלטון טכנוקרטי-פלסטיני, לפני שהנזקים לחברה הישראלית וללגיטימציה הבין-לאומית יהיו בלתי הפיכים • דעה
מדד מדיניות החוץ 2025 המתפרסם בסמוך לציון שנתיים למתקפת ה-7 באוקטובר, מתקיים השנה תוך משבר הומניטרי חמור והכנות להסלמה נוספת במלחמה בעזה, המובילים למשבר דיפלומטי חסר תקדים ושחיקה מתמשכת בתדמיתה
שרידותם של ההסכמים לאורך המלחמה המתמשכת היא עדות לתשתית האזורית הפונקציונלית שיצרו, אך בהיעדר חיבור עמוק בין העמים זוהי נורמליזציה שברירית שעוד נכונו לה טלטלות.
המאמר בוחן את השלכות מלחמת "חרבות ברזל" על יחסי ישראל־אירופה, תוך התמקדות בתפיסות ובעמדות בדעת הקהל, במפלגות קיצון ובממשלות, וטוען כי השיח באירופה על אודות טבח השבעה באוקטובר והמלחמה בעזה יושב על
להסכים להסכמים: ישראל חייבת לצעוד בנתיב המדיני המסתמן בסוריה ובלבנון. ארצות הברית מעודדת אותה לעשות זאת. יש לתרגם את ההישגים בשטח למטבע מדיני.
המזרח התיכון מצוי ברגע מכריע. המלחמה בעזה, קריסת המשטר בסוריה, והעימות הגובר בין ישראל לאיראן מציבים את האזור כולו בפני בחירה היסטורית: המשך מעגל האלימות וההרס, או פתיחה בתהליך של שיקום
זוהרן ממדאני המסתמן כראש העירייה העתידי של ניו יורק מגלם תמורה מהותית בפוליטיקה האמריקאית: הקהילה המוסלמית עברה מכזו שחשה חשודה להיותה גורם השפעה מרכזי, בעוד הייצוג היהודי בוושינגטון נחלש.
בניגוד לצונאמי, את הסערה המדינית הנוכחית ניתן היה לחזות מראש, אך חשוב מכך – ניתן עדיין למנוע את נזקיה • זו אינה תופעת טבע, אלא תוצאה של בחירה בקיפאון מדיני על פני יוזמה
ב־29 ביולי הצטרפתי לסיור חירום לעיתונאים שיזמה עמותת עיר עמים, שהתמקד בהרחבת ההתנחלויות המתוכננת באזור E1.
הסכם הפסקת האש בלבנון הושג, כזכור, ב-27 לנובמבר 2024. הלחימה בין חזבאללה וישראל נפסקה, אולם ההסכם נתקל עדיין במכשולים רבים למימושו המוחלט, בדגש על יישום מלא של החלטה 1701.
משבר הרעב בעזה החריף בשבועות האחרונים ומציף שוב את השאלות הקשות סביב מדיניות הסיוע של ישראל בזמן המלחמה. אלפי טונות של מזון ותרופות מצטברים במחסנים מחוץ לרצועה, אך רבים מהנזקקים ביותר נותרים ללא
הכרזת מקרון על הכרה במדינה פלסטינית יוצרת אפקט דומינו שעלול להפיל את ישראל לעומקה של תהום מדינית חסרת תקדים.
יותר ויותר אזרחיות ואזרחים בישראל נחשפים למראות הקשים ולהיקף המצוקה ההומניטרית ברצועה עזה. מכון מיתווים החל לעסוק בשאלה הזו כבר בחודשים הראשונים של המלחמה מתוך הבנה ברורה: הסיוע ההומניטרי אינו
"הפורום ההומניטרי לעזה", בו חבר מכון מיתווים לצד גופים הומניטריים וארגוני סיוע מישראל, קיבל אתמול דיווחים קשים מארגוני סיוע בינלאומיים הפועלים ברצועה, שמצביעים על הידרדרות משמעותית במצב ההומניטרי בשטח
המסלול הנוכחי הנובע ממדיניות ישראל כיום בזירה הפלסטינית מוביל למלחמה מתמדת, חוסר ביטחון מתמשך, הרס הכלכלה הישראלית, בידוד מדיני גובר וסיכון הסכמי השלום של ישראל. מול המסלול הזה עומד המסלול של
התוכנית להקים עיר הומניטרית בדרום עזה מזכירה יוזמות דומות מהעבר. לפני שמדברים על מחנות ריכוז ומשווים לשואה, מספיק להיזכר בהיסטוריה של איטליה הפשיסטית בלוב, ולראות כיצד מחנות ריכוז "הומניטריים"
המזרח התיכון שוב סוער והפעם - עימותים אלימים בסוריה. ישראל שוב מגיבה בכוח – ולא ביוזמה מדינית. מנכ"ל מכון מיתווים, גיל מוסריאנו, מנתח את כשלי המדיניות הישראלית כלפי סוריה וקורא לחשיבה אסטרטגית חדשה
מסמך זה מציג מגמות מרכזיות שאפיינו את מדיניות-החוץ האזורית ויחסי-החוץ של ישראל בחודשים ינואר-יוני 2025. יחסי החוץ בתקופה זו התעצבו בהקשר של ראשית כהונתו השניה של טראמפ בבית הלבן, שהשפיעה עמוקות
הדיבורים על נורמליזציה מלאה עם סוריה רחוקים מהמציאות, אך התפתחויות אחרונות ושינוי המשטר בדמשק פותחים פתח להסדר ביטחוני מוגבל - וחשוב • הסדר זה, שיכלול ככל הנראה שיתופי פעולה חשאיים, עשוי להניח
אם ברצונה של ישראל לנצל הזדמנות אזורית אמיתית, עליה להביא לשחרור כל החטופים – החיים למשפחותיהם והמתים לקבורה – ולסיים לאלתר את המלחמה בעזה. לא תיתכן פריצת דרך דיפלומטית אזורית כל עוד ישראל נתפסת
ההתפתחויות הדרמטיות באזור, מאז ה-7 באוקטובר, מצטברות באופן חסר תקדים. הדבר מקשה על האפשרות להבין את השלכותיהן, וכפועל יוצא לזהות את ההזדמנויות (או המשך ההסלמה) שאפשר ומציבות בפנינו.
המערכה באיראן ממחישה את פרדוקס הכוח הצבאי של ישראל - היא אמנם שדרגה את מעמדה כמעצמה צבאית אזורית, אך גם חיזקה את דימויה כשחקנית לא מרוסנת שפעולותיה מסכנות את היציבות במזרח התיכון.
בימים טרופים אלה של הפסקת האש במלחמה עם איראן בתיווכו של הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ, לצד המשך מלחמה ללא תוחלת ברצועת עזה, אני מרגיש שותפות גורל עם העם הפלסטיני. בסופו של עניין, כולנו בסירה אחת,
הוובינר התקיים על רקע הפסקת אש שברירית, שנכנסה לתוקף לאחר עימות צבאי חריג ומתוח בין ישראל לאיראן. העימות, שארך 12 ימים בלבד, נחשב לנקודת שיא חדשה ברמת ההסלמה האזורית מאז מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר.
מכון מיתווים כינס באחרונה מפגש מומחים מובילים, שנערך בזום, במטרה לבחון את הדינמיקה המשתנה ביחסי ארצות הברית–סין ואת השלכותיה העמוקות על המזרח התיכון. לנוכח ההחרפה בתחרות בין שתי המעצמות
"הנתונים המעודכנים שמציג פורום המומחים והחברה האזרחית הישראלית לסיוע הומניטרי לעזה צריכים להדיר שינה מעינינו", בר רפפורט נציגת מיתווים בפורום.
המלחמה שנועדה לעצור את איראן עשויה לפתוח דלת לשלום אזורי רחב, אבל התוצאות הבלתי מכוונות האלה יתממשו רק אם טראמפ יתקן את הטעות מ-2018, ישראל תסיים את המלחמה בעזה - והצדדים יבחרו בדיפלומטיה על פני
בריאיון מיוחד למכון מיתווים, ד"ר עזיז אלע'שיאן, חוקר סעודי בכיר ועמית מחקר במכון, מתאר את הדאגה המתגברת במפרץ מהעימות הגלוי בין ישראל לאיראן – וקורא לחזרה נחושה לדיפלומטיה, לפני שהמצב יגלוש
ערן עציון, ראש תוכנית איראן במיתווים, בעקבות התקיפה האיראנית: 1. זו החלטה שתוצאותיה, המתוכננות והבלתי מתוכננות, יעצבו את פני המזרח התיכון, הזירה הבינלאומית, ומשטר התפוצה הגרעינית (NPT) שנים רבות
הנשיא מדלג בין הבדלנים לניצים, מחפש ניצחונות זולים, ומעדיף רווחים על פני ערכים. אם ישראל לא תלמד להשתלב בעולמו, היא תיאלץ להסתדר בלעדיו.
הדרך למנוע מלחמת התשה מסוכנת עוברת ביצירת מסלול מדיני שיאפשר לאיראן לסגת מהפרויקט הגרעיני מבלי לאבד כבוד. רק הסכם רב-צדדי, שיבטיח את שרידות המשטר ויאפשר לו לטעון לניצחון בפני בני עמו, יכול לשנות
"ביטחון איננו רק הטנק, המטוס וספינת הטילים. ביטחון הוא גם, ואולי אף קודם כול האדם – האדם, האזרח הישראלי. ביטחון הוא גם החינוך של האדם, הוא הבית שלו, הוא הרחוב והשכונה שלו, הוא החברה שבתוכה צמח.
מאז שאיראן סיפקה לרוסיה כטב"מים וטילים בליסטיים, המשמשים אותה במלחמתה באוקראינה, ועלולים לאיים גם על מדינות אחרות באירופה, היא הפכה ל"ידידת האויב", כלומר לאויב העקיף של מרבית
פרופ' בני מילר, אוניברסיטת חיפה: במשך מסע הבחירות וגם לאחר שנכנס לבית הלבן, הנשיא טראמפ הצהיר פעמים לא מועטות שהוא שואף להיות נשיא של שלום, כלומר שימנע מלחמות ויסיימן.
אחד המגזרים החשובים ביותר שיאפשרו לסוריה להתחיל בשיקום הכלכלה הינו האנרגיה. עד המלחמה ב-2011, סוריה סיפקה את צרכי האנרגיה שלה ממקורותיה, ואף הצליחה לייצא כמויות שתרמו לא מעט לתקציב המדינה.
"הגינוי הערבי לתקיפה באיראן הוא תגובה אוטומטית המסתירה את האמת: מדינות המפרץ וירדן רוצות לראות את הפרויקט הגרעיני האיראני מושמד, אך אינן יכולות להודות בכך פומבית מחשש לתדמיתן בעולם הערבי ומול
מכון מיתווים כינס באחרונה מפגש מומחים מובילים, שנערך בזום, במטרה לבחון את הדינמיקה המשתנה ביחסי ארצות הברית–סין ואת השלכותיה העמוקות על המזרח התיכון. לנוכח ההחרפה בתחרות בין שתי המעצמות
בין ההיגיון הביטחוני לפרגמטיזם מדיני: כך תשנה הכרה מותנית את משחק הכוחות האזורי ותציל את הפרויקט הציוני
ד"ר גיל מורסיאנו, מנכ"ל מיתווים, ראיין בסוף חודש מאי את שגריר גרמניה בישראל שטפן זייברט במסגרת כנס גדול שארגנה קרן ברל כצנלסון תחת הכותרת "ישראל הדמוקרטית תנצח".
ללא פתרון מתווך, עזה צפויה להפוך לאזור נטול שלטון שיזיק לישראל ולפלסטינים כאחד • מציאת חלופה לשתי האפשרויות הקיצוניות יכולה לפתוח מסלול חדש שבכלל לא חשבנו שאפשרי אחרי 7 באוקטובר • דעה
מהו תפקידה של חשיבה מדינית אזרחית בעיצוב הביטחון האזורי? בשאלה זו ואחרות עסק הכנס Geopolitics of the Mediterranean in a Changing International Order (הגיאופוליטיקה של הים התיכון בסדר העולמי
מסע העסקים של הנשיא האמריקאי במזרח התיכון חושף את המציאות החדשה - ממשלת נתניהו איבדה את המפתח לוושינגטון, בזמן שריאד הפכה לצומת האסטרטגי של האזור. זהו המחיר המדיני הבלתי נסבל של החזון המשיחי
בין ה-13-15 במאי ערך נשיא ארה"ב טראמפ ביקור ראשון במזרח התיכון לאחר היבחרו לכהונתו השניה. הנשיא עצר בערב הסעודית, קטר ואיחוד האמירויות והתמקד בקידום עסקאות כלכליות בתחום הסחר הביטחוני
ד"ר רועי קיבריק, מנהל המחקרים של מיתווים, לקח חלק בוועידת השלום העממית שהתקיימה בירושלים בסוף השבוע האחרון. בפאנל "יש עם מי לדבר", שוחח ד"ר קיבריק עם העיתונאי הפלסטיני מוחמד
איתן ישי, ראש תוכנית מזרח תיכון וצפון אפריקה במכון מיתווים, השתתף בפורום Next Milan 2025. בכנס הושם דגש על תפקידם המרכזי של מכוני מחקר בעיצוב מדיניות חוץ ועל החשיבות הגוברת של שיתופי פעולה
ממשלות נתניהו הובילו בכל השנים האחרונות מדיניות של חיזוק חמאס והחלשת הרשות הפלסטינית, במטרה למנוע תהליך מדיני. מזוודות הכסף לחמאס וחיזוק שלטונו ברצועה הובילו אותנו לאסון הגדול בתולדות המדינה. אלא
המלחמה בעזה העצימה את כוחם של האחים המוסלמים בירדן, שארגנו הפגנות נגד ישראל וקראו לביטול הסכם השלום. חידוש הלחימה במרץ 2025 הקצין עוד יותר את פעילותם, עד שהמלך הכריע להוציאם מחוץ לחוק. עבור
במהלך המלחמה טענו דוברים רבים שאם רק נחסום את הסיוע ההומניטרי, חמאס יתמוטט במהרה ונשיג את מטרות המלחמה. אך בפועל, הקטנת הסיוע או איומים בעצירתו לא הובילו את חמאס לכניעה
הקמת מרחב בטוח ברצועה שיספק הגנה לאזרחים עזתים שמאסו בחמאס ויאפשר התארגנות פוליטית מקומית חדשה תקדם את יעדי המלחמה - מיגור שלטון חמאס והשבת החטופים - תוך יצירת אופק מדיני שיוביל לביטחון וליציבות
ב-2 במרץ 2025 הפסיקה מדינת ישראל לאפשר את כניסתו של סיוע הומניטרי לרצועת עזה – פעולה שמובילה למשבר הומניטרי חמור שעלול להגיע בקרוב לרמות של רעב המוני, כך לפי נייר עמדה שפורסם על ידי פורום
פרופ' אריה קצוביץ, עמית מדיניות במיתווים ובעל הקתדרה ע"ש חיים וייצמן ביחסים בינלאומיים ופרופסור ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית בירושלים - כותב על ההתפתחות המדינית הקריטית שצפויה בקרוב
"פרשת קטארגייט חשפה חלק קטן מהדינמיקה המורכבת בין קטאר, מצרים וישראל. למרות היריבות ההיסטורית, מצרים וקטאר התקרבו מאז 2021, ושתיהן ממלאות תפקיד מרכזי בתיווך במלחמה ובמו"מ לשחרור החטופים
"הסכם הפסקת האש בלבנון והשינויים הדרמטיים באזור, בעיקר בסוריה, יצרו פוטנציאל חיובי להעלאת היחסים בין ישראל ולבנון על מסלול יציב. מדובר בנסיבות שזמן רב נעדרו מהזירה הצפונית – בשלושה
הפסקת האש בין ישראל לחיזבאללה תלויה לא רק בהתנהלות צה"ל – אלא גם בשיתוף פעולה עם צרפת. ישראל יכולה לבחור בין תקיפות טקטיות קצרות טווח לבין השקעה במדינה לבנונית מתפקדת שתוכל לדחוק את חיזבאללה
יום השנה להסכם השלום הישראלי-מצרי, שחל השבוע (26.3), תפס את מערכת היחסים בין שתי המדינות במצב לא מעודד במיוחד. 46 שנים חלפו מאז החתימה על ההסכם במדשאה של הבית הלבן, ומדובר לכל הדעות בשלום יציב
דבריו לאחרונה של הרב עמי הירש, ממנהיגי התנועה הרפורמית, על כך ש"הפלסטינים חנקו במו ידיהם את התקווה לפתרון שתי המדינות", אינם רק ביטוי לכאב עמוק – הם עדות להשלכות ההרסניות של אירועי 7
העימותים עם העלאווים ותומכי המשטר הקודם הם המבחן הרציני הראשון של הממשל החדש בסוריה. ברור היה שהדרך לכינון שלטון מרכזי במדינה לא תהיה סוגה בשושנים. אולם, לראשונה מאז נטל לידיו את מושכות השלטון,
ההתפתחויות בלבנון מסחררות ונושאות פוטנציאל חיובי, שהמדינה לא ידעה כמותו שנים ארוכות. התפתחויות אלה סללו את הדרך לבחירתו של נשיא חדש ולכינונה של ממשלה חדשה, שאינה תלויה בווטו מצד חיזבאללה, כפי
במהלך המלחמה, כמה מדינות ערביות מילאו תפקיד מועיל – מצרים וקטאר בתיווך, איחוד האמירויות וירדן באספקת סיוע הומניטרי לעזה וסעודיה בפעילות מדינית. עם זאת, כקולקטיב, הליגה הערבית לא שיחקה שום תפקיד.
הררי מילים נאמרו בשבועות האחרונים מאז הציג הנשיא דונלד טראמפ את תוכנית הפינוי-בינוי שלו לרצועת עזה – הן על חוסר הישימות והן על העדר המוסריות שלה. אבל הדיון בתוכנית הדמיונית הזו מחמיץ את הנקודה
ההיסטוריה של המזרח התיכון מלאה באירועים שלא נחזו. מלחמת יום הכיפורים ב-1973, ביקור סאדאת בירושלים ב-1977, המהפכה באיראן ב-1979, פלישת עיראק לכוויית ב-1990, הסכמי אוסלו, מהפכות האביב הערבי ב-2011
רעיון הטרנספר של דונלד טראמפ היכה בתדהמה את העולם הערבי, בדגש על מצרים וירדן, המועמדות העיקריות, מבחינתו, לקליטת הפלסטינים שיפונו מעזה. מעבר להצהרות הערביות, שדחו על הסף את דברי הנשיא האמריקאי
