בכנס השנתי השמיני של מכון מיתווים, שנערך בשותפות עם קרן פרידריך אברט (FES), התכנסו למעלה מ-300 מובילי מדיניות, דיפלומטים, חוקרים ונציגי חברה אזרחית מישראל ומהעולם. הכנס סיפק מרחב ייחודי ומעמיק
זוהרן ממדאני המסתמן כראש העירייה העתידי של ניו יורק מגלם תמורה מהותית בפוליטיקה האמריקאית: הקהילה המוסלמית עברה מכזו שחשה חשודה להיותה גורם השפעה מרכזי, בעוד הייצוג היהודי בוושינגטון נחלש.
אם ברצונה של ישראל לנצל הזדמנות אזורית אמיתית, עליה להביא לשחרור כל החטופים – החיים למשפחותיהם והמתים לקבורה – ולסיים לאלתר את המלחמה בעזה. לא תיתכן פריצת דרך דיפלומטית אזורית כל עוד ישראל נתפסת
הוובינר התקיים על רקע הפסקת אש שברירית, שנכנסה לתוקף לאחר עימות צבאי חריג ומתוח בין ישראל לאיראן. העימות, שארך 12 ימים בלבד, נחשב לנקודת שיא חדשה ברמת ההסלמה האזורית מאז מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר.
הנשיא מדלג בין הבדלנים לניצים, מחפש ניצחונות זולים, ומעדיף רווחים על פני ערכים. אם ישראל לא תלמד להשתלב בעולמו, היא תיאלץ להסתדר בלעדיו.
ביקורו של טראמפ במפרץ שלח מסר חד-משמעי לאיראן, כשיצר "חגורת הגנה" משותפת בין ארה"ב ומדינות המפרץ. ישראל חייבת להבין שמעמדה האזורי נחלש כשמדינות המפרץ מציעות לנשיא הזדמנויות כלכליות ואסטרטגיות
בין ה-13-15 במאי ערך נשיא ארה"ב טראמפ ביקור ראשון במזרח התיכון לאחר היבחרו לכהונתו השניה. הנשיא עצר בערב הסעודית, קטר ואיחוד האמירויות והתמקד בקידום עסקאות כלכליות בתחום הסחר הביטחוני
שלא במפתיע, פגישתו של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, עם ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, אכן הניבה כותרות, אף למעלה מהצפוי. טרנספר של כ-2 מיליון פלסטינים מעזה למדינות אחרות ונטילת אחריות אמריקנית
ממשל טראמפ, בהובלת "המחלקה ליעילות ממשלתית", של אילון מאסק (DOGE), מקדם מהלך חסר תקדים לפירוק הסוכנות האמריקאית לפיתוח בין-לאומי (USAID) ולצמצום משמעותי של סיוע החוץ האמריקאי. בימים
סטיב וויטקוף, שליחו של דונלד טראמפ למזרח התיכון, שמעורב מאוד בימים אלו בעסקת שחרור החטופים, מסמל את אופן מעורבותו הצפויה של דונלד טראמפ באזורנו במהלך נשיאותו. יש קווים משותפים בין וויטקוף
הנשיא ג'ימי קרטר, שהלך לעולמו בגיל 100, היה מחויב לעתיד ישראל והאזור ולקידום פתרון שתי המדינות. מאוד מצערת העובדה שרבים מדי בארץ מעוותים את המורשת שלו, משום שהבין מוקדם מאחרים את הסכנה
יהודי ארה"ב, ברובם הגדול, מודאגים ומבולבלים לאחר הבחירות בארה"ב ולאחר יותר משנה של מלחמה בארץ שהשפעותיה ניכרות מאוד גם כאן. בבוסטון פגשתי זוג חברים שאני מכיר עוד מהתקופה בה כיהנתי
ימים ספורים אחרי הבטחת ניצחונו של דונאלד טראמפ בבחירות 2024, החל הנשיא החדש-ישן בתהליך בניית הכוורת הפוליטית של הממשל הנכנס. התהליך, שהחל במינויים "בטוחים" של דמויות מוכרות ומנוסות
ברחבי המזרח התיכון, חוץ מאיראן ושלוחיה, נשמעה אנחת רווחה עם בחירתו המחודשת של דונלד טראמפ לנשיאות ארצות הברית. בין ממשל דמוקרטי בראשות קמלה האריס ובין טראמפ הבחירה הייתה ברורה, וזאת על סמך
הציבור הישראלי תומך בגישה האזורית שמוביל ממשל ביידן כמענה המיטבי לאתגרי הביטחון שהתעצמו בעקבות אירועי 7 באוקטובר – כך עולה ממדד מדיניות החוץ השנתי של "מיתווים". עם זאת, עמדה זו
האמריקאים מקווים שהפסקת אש בעזה תיענה במהלך זהה בלבנון עם תחילת מהלך ליישום החלטה 1701. השאלה היא אם ישראל מסוגלת לחשוב רציונלית? השליח האמריקאי עמוס הוכשטיין הגיע לאזור פעם נוספת בניסיון למנוע
במקום לסייע בהפעלת לחץ על נתניהו, ראשי הקונגרס נותנים רוח גבית לסרבנותו לעסקת חטופים ולהתקדמות לקראת פתרון מדיני למלחמה לכבוד ראשי הקונגרס האמריקאי, כאזרח ופטריוט ישראלי הייתי רוצה לברך על כך
חוסר האמון בנתניהו הגיע דווקא מצד החלקים האוהדים יותר של ההנהגה האמריקאית. הממשלה הישראלית היא זו שמרחיקה מאיתנו את ידידינו. חובתנו כאזרחים וכמדינה להקשיב לדברי התוכחה של אוהבינו בארצות הברית. בן
נתניהו הבין שהכרטיס הפוליטי היחיד בשרוול שלו הוא חזרת הנשיא לשעבר לבית הלבן ולאחר מכן דיגמון של מדיניות חיבוקים בין שניהם.
המלחמה בעזה מייצרת גלי הדף אשר משפיעים על העולם כולו, אלפי קילומטרים מעבר לגבולות ישראל ורצועת עזה. באופן טבעי, אנחנו נוטים לראות את העימות שלנו מול חמאס באופן מנותק מאירועים אחרים, אבל בעולם
הצטרפתי לצוות של J Street על מנת לקדם את הערכים שלי כציוני פרוגרסיבי עם ניסיון והכרות עם הזירה האמריקאית. כדיפלומט ששירת שנים רבות בארה"ב, הבנתי שאין בית פוליטי בארגונים הממוסדים בקהילה
מתנגדי המהפכה המשפטית נושאים עיניים לקהילה הבינ"ל בתקווה שתפעיל לחץ על הממשלה. אלא שהדיפלומטיה והגיאו-פוליטיקה יחייבו אותם לחכות
חיכוכים שהתרחשו בין וושינגטון לירושלים לאורך השנים לא פגמו ביחסים המיוחדים מכיוון שאלה מושתתים בראש ובראשונה על דת, ערכים והיסטוריה. מהלכי ממשלת נתניהו מאיימים לעקור זאת.
התמורות המשמעותיות בקרב האוונגלים מחייבות חשיבה מחדש בירושלים. על רקע השסע מול יהדות ארה"ב, אם ישראל תאבד גם את אוהביה הנוצרים - היא עלולה למצוא את עצמה בבעיה רצינית.
מהלכים גלובליים שונים גורמים להיחלשות ההשפעה האמריקאית על המזרח התיכון, ואת הוואקום ממלאת סין. עבור ישראל אלה חדשות רעות. כדי לעזור לאמריקאים לעזור לנו, על הממשלה לזנוח את ההפיכה המשטרית ולשוב
אישור "חוק ההתנתקות" בקריאה שנייה ושלישית בכנסת השבוע, הוא מהלך של שיכרון כוח המסכן את המשך יציבותה של הברית האסטרטגית בין ארה"ב לישראל. אבל עוד לפני ארה"ב, ביטול חוק ההתנתקות
ההתפתחויות הדרמטיות בישראל זוכות להתעניינות מרובה בזירה הבינלאומית. ככלל, הדרגים הרשמיים נוקטים לשון זהירה על מנת שלא להיראות כמתערבים בהליך פנימי, אף אם המתרחש מדאיג אותם במיוחד. מזכיר המדינה
ירדן יכולה להיות שותפה קרובה של ארה"ב במניעת הסלמה ישראלית-פלסטינית וקידום פתרון שתי המדינות. בעקבות הקמת הממשלה החדשה בישראל, השמיעו גורמים בכירים בעמאן אזהרות וחששות מפני הצפוי. ביקורו של
ישראל וארה״ב לא תמיד רואות עין בעין. גם בתקופת ממשלת בנט-לפיד, היו חילוקי דעות עמוקים בין הממשלה הישראלית לבין ממשל ביידן בנושא הפלסטיני והאיראני, למשל. אבל חילוקי הדעות האלו נשמרו על ידי שני
בדבריו שנשא במהלך ביקורו בבית החולים אוגוסטה ויקטוריה שבמזרח ירושלים, הזכיר נשיא ארה"ב ג'ו ביידן את הרקע האירי של משפחתו, והקביל בין האירים ומאבקם לעצמאות מבריטניה לבין הפלסטינים. הוא ציטט
ביקור ביידן בישראל ובסעודיה הפנה את תשומת הלב של התקשורת בישראל להתחממות הצפויה ביחסי שתי המדינות. אולם, ראייה זו מסתירה את הסיבה העיקרית לביקור של נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן בשתי המדינות. בראש
ביקורו של ג'ו ביידן בישראל ובסעודיה צפוי להוביל להתחממות נוספת ביחסים בין שתי המדינות. ישנם כמה צעדים אפשריים: האחד – חתימת הסכם שיסדיר סופית את שאלת העברת האיים טיראן וסנפיר ממצרים
לקראת ביקורו של נשיא ארצות הברית ביידן בישראל ובמזרח התיכון, מכון מיתווים ערך כנס וירטואלי מיוחד בהשתתפות אנשי המכון וחוקרים אורחים. הדיון עסק במגוון נושאים הקשורים לביקור וליחסי
לקראת ביקורו של נשיא ארצות הברית ביידן בישראל ובמזרח התיכון, מכון מיתווים ערך כנס וירטואלי מיוחד בהשתתפות אנשי המכון וחוקרים אורחים. הדיון עסק במגוון נושאים הקשורים לביקור וליחסי
רבות דובר על ביקורו של נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, בשבוע הבא בישראל ובסעודיה בהקשר של המלחמה באוקראינה ושימור מעמדה של ארה"ב במזרח התיכון. אולם, לביקור מטרה נוספת שאינה מוזכרת כמעט בכלל
כאשר הנשיא ביידן יבקר בישראל וברש"פ באמצע יולי, הוא יפגוש בישראל ראש ממשלת מעבר ומנהיג פלסטיני שאיבד את הלגיטימציה שלו. מובן מאליו שאין זה זמן מתאים להשיק יוזמה מדינית למשא ומתן, אבל זו
האירוע המכונן של המערכת הבינלאומית העכשווית הוא מלחמת רוסיה-אוקראינה. זוהי מלחמה "ישנה" מהסוג שסברו שכבר יצא מהאופנה. ואכן, החידוש במלחמה הזו הוא שאין בה חידוש, ומדובר בעצם במהלך לא
בשנת 2007, בזמן ששירתתי בבוסטון הוקם J Street, ארגון חדש, שהיה יותר סוג של סטארט-אפ פוליטי. מנהלת אזור ניו אינגלנד של הארגון החדש, ג'נט היליס ג'אפי, הגיעה לקונסוליה להציג לי את הארגון, מכיוון
משפחתי ואני חזרנו לישראל לאחר השנה בהרווארד. שנתיים לאחר ששירתתי במשרד החוץ בירושלים החלטנו לצאת למסע דיפלומטי נוסף בחו"ל. הקשר האישי והמקצועי העמוק שפיתחתי עם ארה"ב הפך את החזרה לשם
להלן שילוב של הסיפור האישי שלי ושל התובנות הרבות שאספתי במהלך המסע הארוך שלי כתייר, כסַבָּל, כסטודנט וכדיפלומט ישראלי בארצות הברית. המגמות שאציג לגבי יחסי ארה"ב-ישראל ולגבי יחסי ישראל
