ישראל

השלכות איסורי ייבוא מההתנחלויות

מספר המדינות באירופה שחוקקו או מקדמות איסור על סחר עם ההתנחלויות גדל במהירות. הנייר בוחן את ההשלכות הכלכליות והמסחריות של איסורי הסחר עם ההתנחלויות על ישראל.

עשר מגמות במדיניות החוץ: ישראל בודדה מאי־פעם

נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הוא הקובע בסוגיות הליבה של מדיניות החוץ, מעמדה של איראן התחזק, הביקורת על מדיניות ישראל בעזה ובגדה גוברת והתמיכה האירופית דלה. מערכת הבחירות נפתחת כשמצבה של ישראל בזירה

כשישראל מנסה להחליף משטרים – זה נגמר רע

ההסתמכות על מיעוט שאינו נהנה מלגיטימציה באיראן ועל אישיות אחת בלבד מהווה חזרה על טעויות העבר של ישראל במרחב. במקום ליצור "מזרח תיכון חדש", הניסיון להפיל את השלטון בטהרן רק מחזק את הדימוי של ישראל

מצביעי ממשלת השינוי דורשים כיוון מדיני חדש

סקר חדש מבהיר שמה שמניע את תומכי מפלגות הימין־מרכז והימין באופוזיציה אינו רק "רק לא נתניהו", אלא גם "רק לא מדיניות נתניהו". ציבור זה מעוניין בממשלה שתוביל שינוי מדיני של ממש.

מדד מדיניות החוץ הישראלית של מכון מיתווים לשנת 2026

סקר דעת הקהל השנתי ה-14 של מכון מיתווים על מדיניות החוץ הישראלית הושלם בתחילת חודש יוני 2026 . הסקר בוצע על ידי מכון רפי סמית ובשיתוף קרן פרידריך אברט, בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת

הכישלון שהעצים את חמאס, והתוכנית שמבקשת לשנות כיוון – ד"ר עומר צנעני

ד"ר צנעני מציג ביקורת חריפה על מדיניות ממשלת ישראל בראשות בנימין נתניהו. לדבריו, שורת צעדים מדיניים, ביטחוניים ופוליטיים שננקטו לאורך השנים, לפני ואחרי ה-7 באוקטובר, לא רק שלא החלישו את חמאס, אלא

ד"ר גיל מורסיאנו: לא ניתן לעצב את המזרח התיכון באמצעות כוח צבאי בלבד

בדבריו התייחס מורסיאנו לתפיסה של “שלום מתוך כוח”, והדגיש כי לצד חשיבותו של הממד הצבאי, נדרש גם מרכיב מדיני משמעותי שיאפשר לתרגם הישגים בשטח לתוצאות ארוכות טווח. לדבריו, בשורה של זירות - מאיראן

טרנספורמציות לקיימות אזורית: מסגרת מבוססת על גישות ״מעברי קיימות״ ו״נקסוס״

מסמך זה מפתח מסגרת מחשבתית חדשה של ״טרנספורמציות נקסוס״ (Nexus Transformations) לקידום קיימּוּת אזורית ושלום. הוא מבקש לתרום לשילוב מושגי קיימות בתחומי לימוד ומדיניות של ביטחון והשכנת שלום

העמיות היהודית והפלסטינית קשורות ותלויות זו בזו

במשך שנים רבות לא הייתי מודע לעמיות יהודית. כששירתי בשליחות הראשונה שלי כדיפלומט בשגרירות ישראל בוושינגטון, האינטראקציה שלי הייתה בעיקר עם הארגונים היהודיים ולא עם הקהילות. אל נציגי הארגונים

יאיר גולן: "ישראל משקרת לעצמה שהיא עדיין חלק מהציר המתון העולמי"

"אם ישראל רוצה להבטיח ביטחון אמיתי ובר־קיימא לאזרחיה; אם היא רוצה לבנות את עצמה מחדש, להסיר מעליה את תו “המדינה המצורעת” ולהתנער מהבידוד הבינלאומי שסוגר עלינו; אם היא רוצה לחזור להיות המדינה

סיכום כנס מיתווים 2025 – בונים תקווה: בוחרים בדרך המדינית

בכנס השנתי השמיני של מכון מיתווים, שנערך בשותפות עם קרן פרידריך אברט (FES), התכנסו למעלה מ-300 מובילי מדיניות, דיפלומטים, חוקרים ונציגי חברה אזרחית מישראל ומהעולם. הכנס סיפק מרחב ייחודי ומעמיק

במפלתה של ישראל לא אשמים המהגרים המוסלמים, וגם לא האירופאים הליברלים

נתניהו מבין שהציבור המרכזי באירופה מגיב למדיניות ממשלתו הקיצונית מתוך מחויבות לערכי המערב, אך הפתרון אינו מתיישב עם שאיפותיו

ישראל השיגה הסכם טוב, אבל אין לה שליטה על מימושו

תוכנית טראמפ מציגה הזדמנות שנולדה לאחר שנתיים של לחימה, כשישראל וחמאס מבינים שהסכם עדיף על הקיפאון המדמם. לצד השמחה על שחרור החטופים, נקודות התורפה הרבות של התוכנית יכולות להכשיל את יישומה המלא.

ישראל היא "מדינה מטורפת"

"טירופה" של מדינת ישראל ניכר במיוחד תחת ממשלת בנימין נתניהו ובהנהגת בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן-גביר. אולם המעבר של ישראל ממדינה פחות או יותר "נורמלית" למדינה מטורפת נמשך כבר עשרות שנים.

הבידוד המדיני אינו בלתי נמנע – זו בחירה

בניגוד לצונאמי, את הסערה המדינית הנוכחית ניתן היה לחזות מראש, אך חשוב מכך – ניתן עדיין למנוע את נזקיה • זו אינה תופעת טבע, אלא תוצאה של בחירה בקיפאון מדיני על פני יוזמה

ביטחון המזון של ישראל תלוי בשיתוף פעולה אזורי

משרד החקלאות, בשיתוף מספר רב של משרדי ממשלה אחרים, הציג השבוע את התוכנית הלאומית לביטחון מזון. התוכנית חשובה. היא נועדה להבטיח שלכל תושבי ישראל תהיה גישה יציבה, בטוחה ובת קיימא למזון לו הם זקוקים

יש עם מי לדבר ויש על מה לדבר

ד"ר רועי קיבריק, מנהל המחקרים של מיתווים, לקח חלק בוועידת השלום העממית שהתקיימה בירושלים בסוף השבוע האחרון. בפאנל "יש עם מי לדבר", שוחח ד"ר קיבריק עם העיתונאי הפלסטיני מוחמד

"תקיפה באיראן" היא לא אסטרטגיה – היא חוסר אחריות לאומית

מול המשבר האיראני, ישראל זקוקה לחשיבה אסטרטגית עמוקה ולא להחלטות פזיזות – דווקא כשארצות הברית מנהלת מגעים חשאיים עם טהראן ומוסדות התכנון האסטרטגי בישראל קורסים מבפנים. ערן עציון, ראש צוות

יש פתרון לציר פילדלפי. נתניהו מטרפד אותו כי הוא מעוניין במלחמה ובכיבוש

מסיבת העיתונאים האחרונה של נתניהו היתה הרצאה ארוכה מפי ראש ממשלה שעוסק בטכנו-טקטיקה ומסרב לעסוק באסטרטגיה. היא הבהירה שנתניהו, כהרגלו, מייצר מסך עשן מופק ומצולם היטב ששמו הפעם

בחסות הדשדוש הישראלי: איראן כבר מעצבת את המציאות האזורית ביום שאחרי

7 באוקטובר והמתקפה האיראנית הכושלת כעת יכלו להיות נקודת מפנה בקידום ברית ישראלית-אזורית. אבל איראן זוכה לסיוע מפתיע במערכה הזאת – מהימין הקיצוני בישראל. "הדבר היחיד שמשותף לנו ולממשלת ישראל

האם דווקא משבר האקלים יחלץ את ישראל מהצלילה במעמדה האזורי והבינלאומי?

בעוד דו"ח מבקר המדינה חושף כישלון ממשלתי מוחלט בטיפול במשבר האקלים, משתתפי ועידת האקלים של "הארץ" הדגישו את הצורך בשיתופי פעולה אזוריים ועולמיים בתחום. לשם כך נדרש שדרוג משמעותי של

ברית הפונדמנטליסטים או ניצחון הציונות?

במאמר מתריס, מטיח פרופ' אריה אלדד ביקורת כנגד תכנית "היוזמה הישראלית" להסדר מדיני בין ישראל לפלסטינים. הוא גם מעוות את ההיסטוריה של הסכסוך. לא רק שהוא לא מציע אלטרנטיבה ראויה, אלא עמדתו

הממשלה הישראלית היא זו שמרחיקה מאיתנו את ידידינו

חוסר האמון בנתניהו הגיע דווקא מצד החלקים האוהדים יותר של ההנהגה האמריקאית. הממשלה הישראלית היא זו שמרחיקה מאיתנו את ידידינו. חובתנו כאזרחים וכמדינה להקשיב לדברי התוכחה של אוהבינו בארצות הברית. בן

רבין ייחל שיטבעו בו, ערפאת הציע לשתות ממנו. אבל דווקא הים של עזה עשוי להיות פתרון

מסדרון הומניטרי ימי לעזה יכול לעזור לתושבי עזה בטווח המיידי. בטווח הרחוק יותר – אפשר לקוות כי הרצועה השוכנת לחוף הים התיכון תשוב להשתלב במרחב כבעבר. מיקומה של עזה לחופי הים התיכון שימש

דווקא אלו שמבקרים את ישראל הם החברים האמיתיים שלנו?

בעת המסוכנת הזו לעתיד המדינה, החברים הטובים שלנו בעולם הם דווקא אלו שביקורתיים כלפי ממשלתנו ומנסים לשנות את מדיניותה. רבים מדי מחבריי שאיתם הפגנתי ביחד נגד המהפכה המשטרית ומדיניות ממשלת ברית

האם יצליח הציר האיראני-רוסי לנכס אליו גם את סודאן?

עם פרוץ המלחמה בעזה, חידשה סודאן, שותפתה של ישראל להסכמי אברהם, את היחסים הדיפלומטיים עם איראן. "על אף הסתייגותנו מהקשר עם המדינה הזו, למען האינטרס הסודאני נהיה מוכנים לברית אפילו עם השטן"

משבר מים בירדן – סיכום סימולציה של משבר מדיני-אקלימי

מסמך זה מסכם תרגיל סימולציה שנערך על ידי מכון מיתווים במאי 2023. הסימולציה עסקה במשבר אקלימי – מחסור מים ובצורת חמורה במזרח התיכון, שהוביל לערעור היציבות הפוליטית האזורית בדגש על ממלכת

הבחירות לרשויות המקומיות: האם מכאן יצמח השלום?

בקורונה, בזמן איום המהפכה המשטרית וגם במלחמה - תפסה הרשות המקומית מקום רחב בסיוע למצוקות, השכנת שלום או בהתססת השטח. זה הזמן להבין שהשלטון המקומי יכול לתת הרבה יותר מאשר דו"חות חנייה וטיפול בתשתיות

הקריאה לאחדות היא משתקת. אין לה קשר לאחדות הגורל אלא לאחידות הדעה

בשעה שאחדות היא מבורכת בשדה הקרב, בחברה האזרחית היא מזיקה. הקריאה לה תמיד תשרת את השלטון הקיים ותפגע ביכולת לבקר אותו. טוב תעשה ישראל אם תפסיק להתבסם מסיסמאות האחדות ותבקש את ההפך - הכרעה ביחס

סקר: לישראל ממשלת מיעוט מדינית, ירידה דרסטית בהערכת יחסי ישראל-ארה"ב

מדד מיתווים 2023 חושף פערים משמעותיים בין עמדות הציבור הישראלי לתפישות הממשלה בתחום יחסי החוץ. פער זה בא לידי ביטוי בהערכת ביצועים נמוכה ביותר – הנמוכה בשבע השנים האחרונות.

ייתכן שהמאבק הדמוקרטי הוא ענף הייצוא החשוב ביותר של ישראל

בזמן שהדרג הפוליטי במערב מגמגם אל מול תהליכים מואצים של נסיגה דמוקרטית גלובלית, על ארגוני החברה האזרחית להפנים את הצורך בהקמת גוש שייאבק יחד על העולם הדמוקרטי.

הנסיגה הדמוקרטית והשלכותיה על יחסי החוץ של ישראל | מפגש מומחים ומומחיות בשיתוף המכון הישראלי לדמוקרטיה

מכון מיתווים והמכון הישראלי לדמוקרטיה מזמינים אותך לצפות בדיון שבמסגרתו נבחן את ההשלכות של מהלכי הממשלה בחצי השנה האחרונה על היבטים שונים בישראל ועל מעמדה של ישראל בעולם. הדיון יערך ביום שני, ה-7

השיח הציבורי, כפי שבא לידי ביטוי ברחובות ובכיכרות של ערי ישראל, חיוני והכרחי

ייתכן שיש לראות את מה שקורה בחברה הישראלית בחודשים האחרונים כעדות דווקא לחוסנה ויכולתה להיאבק על אמונותיה ועקרונותיה המרכזיים.

חמש עצות שכדאי לקחת מהמאבק למען הדמוקרטיה בצ'כיה

העיסוק האובססיבי של הממשלה בקידום חוקי ההפיכה הוביל לאיבוד שליטה כלל-מערכתי: כישלונות במניעת ההסלמה הביטחונית, רקטות בצפון ובדרום, התקררות תהליך הנורמליזציה, מתחים עם ירדן ומצרים, מחיר כלכלי

מיידאן, בולוטנאיה, תחריר – שלושה דברים שהמחאה חייבת לזכור

בנו של ראש הממשלה מצייץ מחדש ציוץ הרומז לכך שמאחורי המחאות עומד משרד החוץ האמריקאי. השרה מירי רגב טוענת ש"המפגינים הפריוולגיים מקבלים כסף עבור ההפגנות". נושאי "התשלום" ועוד

מדיניות חוץ מכלילה בישראל- תהליכים ומגמות במבט מגדרי

שוויון מגדרי וקידום זכויות נשים הם קונצנזוס חוצה מפלגות ומחנות פוליטיים בדמוקרטיות המערביות, שישראל תמיד התגאתה להיות חלק מהן. אלא שפעולותיה של הממשלה ה-37 ,שהיא הדתית והשמרנית ביותר בתולדות

מול ההפרדה המגדרית, שמירה על מדיניות חוץ מכלילה חשובה עוד יותר

יום האישה הבינלאומי הוא יום שמציין את שוויון הזכויות המגדרי ומזכיר לנו שהמאבק על הגשמתו טרם הסתיים. שוויון מגדרי וקידום זכויות נשים בכלל הם קונצנזוס חוצה מפלגות ומחנות פוליטיים בדמוקרטיות

מדיניות חוץ מכלילה בישראל- תהליכים ומגמות במבט מגדרי

שוויון מגדרי וקידום זכויות נשים הם קונצנזוס חוצה מפלגות ומחנות פוליטיים בדמוקרטיות המערביות, שישראל תמיד התגאתה להיות חלק מהן. אלא שפעולותיה של הממשלה ה-37 ,שהיא הדתית והשמרנית ביותר בתולדות

אסטרטגיה לפעילות בינלאומית לקידום המחאה הפרו-דמוקרטית בישראל

בשנים האחרונות, הימין בארץ ובעולם ידע לפעול ביחד ולייצר רשתות סיוע והשפעה. זה בלט בקשר בין אנשי טראמפ לימין הקיצוני באירופה, ולברית של נתניהו עם מנהיגים לאומניים ופופוליסטים, ובראשם אורבן

סרביה: דוגמה למחאה חברתית שהצליחה

בימים אלה של להיטות הממשלה והקואליציה להעביר שורת רפורמות שיזעזעו וישנו לחלוטין את צביונה של המדינה ומנגד, התרחבות המחאה האזרחית, אפשר ללמוד ממאבקים לא-אלימים מוצלחים, שהתקיימו במדינות אחרות.

ביתור משרד החוץ הוא ההיפך הגמור מיצירת אגרוף מדיני משמעותי

כשם שהעומד בראשות הממשלה מתווה את מדיניותה והתנהלותה (כולל התקציבית) בכלכלה, בבריאות או בחינוך, כך הוא מוביל את מדיניות החוץ והביטחון. לצורך זה הוא אמור להסתייע בשורה של אישים ומנגנונים, בהם

נתניהו חוזר ויגלה ש״רק לא ביבי״ התחלף ב״רק לא פוטין״

"אחרי הבחירות" הגיע מוקדם מהצפוי. המשא ומתן הקואלציוני עוד לפנינו, אך הכיוון הכללי ברור ואין הרבה ספק ביחס לזהות ראש הממשלה הבא של ישראל. בנימין נתניהו הינו שועל קרבות מדיניים ותיק: הוא