חרבות ברזל

שנת ההישגים המוחמצים: ישראל חזקה יותר, ובודדה יותר

עם סיומה של שנת 2024 ניתן לסכם ולציין כי ישראל שיפרה את מצבה האסטרטגי במזרח התיכון, אבל במחיר של הגברת השסע הפנימי בעם, הידרדרות ביחסיה עם מדינות בעולם ופגיעה חמורה בדימויה העצמי כמדינה דמוקרטית,

למי תועיל מחלקת המודיעין שהקואליציה רוצה להקים?

ב־7 בדצמבר 1941 תקף צבא יפן את בסיס הצי האמריקאי בפרל הארבור והותיר את ארצות הברית המומה וחבולה. כישלון זה, כפי שמתארת ההיסטוריונית רוברטה וולסטטר בספרה פרל הארבור: התרעה והחלטה, היה תוצר של

דילמת הסיוע ההומניטרי: בין מענה מיידי לעיצוב עתיד אזורי

בימים אלו, בעוד העיניים נשואות בעיקר צפונה, ללבנון, התפתחויות הרות גורל מתרחשות ברצועת עזה. הסוגיה ההומניטרית, שעל פניו נראית כעניין של מוסר או לגיטימציה בינלאומית, היא למעשה סוגיה מדינית מהמעלה

שנה לשבעה באוקטובר – שיקום הרתעה במחיר קיפאון מדיני ומוסרי

שנה חלפה מאז המתקפה הנפשעת של חמאס על ישראל שהובילה למלחמה לא רק נגד הארגון, אלא נגד "ציר ההתנגדות" בהובלת איראן. זה כולל את חיזבאללה, מיליציות שיעיות בעיראק, החות'ים בתימן, ובמידה

עם כבוד צריך לעבוד

השפה שלנו מגלה לנו לא מעט על מה שסמוי מהעין. כך המילים הנפוצות במלחמה מלמדות לא מעט על האופן שבו היא מתנהלת. כבר שנה מדברים על הניצחון המוחלט, ואליו התווספו "מכה שלא תישכח", "לקעקע

האם ישראל עלתה על המסלול המוביל ל"מדינה מצורעת"?

אחת התוצאות המדאיגות והפרדוקסליות של מלחמת "חרבות ברזל" נוגעת להפיכתה האפשרית (או המסתמנת?) של מדינת ישראל ל"מדינה מצורעת" בזירה הבינלאומית. המעבר מה-7 באוקטובר, ההתקפה

פיגוע בגבול ירדן בחסות שר האוצר: סמוטריץ' הקריס את רש"פ וקיבל את איראן

הפיגוע הבוקר (ראשון) במעבר אלנבי מעיד על החמרה נוספת בדרך להסלמה של ממש בגדה המערבית. חמאס פועל בכל הכוח לייצר טרור בגדה ואיראן, שמחזקת כבר שנים את טבעת האש מסביב לישראל, פועלת ביתר שאת בחודשים

התנהלות הקבינט מסכנת את ביטחון המדינה

תופעת ההדלפות מלווה את ישראל משחר הקמתה. כל ראשי הממשלה סבלו מבעיה זו, וחלקם אף נטלו חלק אקטיבי במעשה ההדלפה. אך דומה כי מלחמת "חרבות ברזל" הקצינה את התופעה זו לממדים שלא נודעו בעבר.

יש פתרון לציר פילדלפי. נתניהו מטרפד אותו כי הוא מעוניין במלחמה ובכיבוש

מסיבת העיתונאים האחרונה של נתניהו היתה הרצאה ארוכה מפי ראש ממשלה שעוסק בטכנו-טקטיקה ומסרב לעסוק באסטרטגיה. היא הבהירה שנתניהו, כהרגלו, מייצר מסך עשן מופק ומצולם היטב ששמו הפעם

לקחים מהעבר: תוכנית לדה-רדיקליזציה בסכסוך הישראלי-פלסטיני

אירועי 7 באוקטובר החזירו לקדמת הבמה את ההכרה בצורך בפתרון ארוך-טווח לסכסוך הישראלי-פלסטיני, שיביא ביטחון, יציבות ושגשוג לצדדים המעורבים. התפישה הרווחת כיום בישראל היא כי תנאי הכרחי לשלום הוא

ציר פילדלפי ומעבר רפיח חשובים – אבל החטופים יותר

אחת המחלוקות המונעות את הסכם הפסקת האש עם חמאס היא שאלת המשך השליטה של ישראל בציר פילדלפי ובמעבר רפיח על גבול מצרים. נתניהו מתעקש שלא לחתום על הסכם אם אינו מבטיח הישארות ישראל במקומות אלה.

חזון הבלהות של נתניהו: מה מסתתר מאחורי ההתעקשות על פילדלפי?

השארת צה"ל בציר פילדלפי גרועה לישראל מבחינת צבאית, ערכית ובינלאומית. מבחינה צבאית, המצב הגרוע ביותר הוא ישיבה הגנתית-סטטית בשטח צר ללא מטרה ולוחות זמנים. היא הופכת את כוחות צה"ל ליעד

הזירה הבינלאומית כחזית נוספת: כשלי המדיניות של נתניהו

מלחמת "חרבות ברזל" הציבה שורה ארוכה של תקדימים, לאו דווקא חיוביים. הימשכותה זה יותר מעשרה חודשים ללא יעד מוגדר ובר השגה, התרחבותה לזירות נוספות מעבר לרצועת עזה, והנזק העצום למעמדה

סמוטריץ' רוצה שנבחר בין תבוסה וההתנחלויות. יש אופציה נוספת

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שהוא בעיקר השר לענייני סיפוח במשרד הביטחון, אמר השבוע בכנס קטיף כי "לו הייתה התיישבות יהודית בגוש קטיף, הטבח ב-7 באוקטובר לא היה קורה. טעויות מתקנים". זו

חמאס וחיזבאללה יישארו לנצח: החיסולים הממוקדים הוכיחו את זה

בתוך שעות התרחשו שני מהלכים “כירורגיים" בשתי זירות (גיאוגרפיות) שונות, אך כרוכות האחת בשנייה – חיסולם של בכיר חיזבאללה פואד שוכר ברובע דאחיה בביירות, מעוז הארגון, ושל איסמעיל

הכרחי לחשוב על מתווה אסטרטגי לשיקום רצועת עזה כבר עתה

המלחמה בעזה מתקרבת במהרה לתום שנתה הראשונה, ועדיין לא נדונים כלל וכלל העקרונות של "היום שאחרי". סירובה של ישראל לגבש את התפיסה האסטרטגית הרצויה לה, נובע במידה רבה משיקולים פוליטיים

דה-רדיקליזציה ופיוס ישראלי-פלסטיני: לקחים והמלצות לאור סכסוכי עבר

מאז אירועי השבעה באוקטובר ולאורך הלחימה עולה השאלה כיצד יראה ״היום שאחרי״ בגדה המערבית וברצועת עזה. משני צידי הקשת הפוליטית בישראל ניכרת ההכרה כי תהליך דה-רדיקליזציה – שעיקריו שינוי תפיסתי נרחב

כולנו משלמים מחיר גבוה על היעדרם של הדיפלומטים משולחן קבלת ההחלטות

בין הנושאים הרבים שוועדת החקירה למלחמת "חרבות ברזל" תצטרך לבדוק יהיה גם תפקודו של משרד החוץ. רוב הציבור בישראל סבור כי תפקידו של משרד החוץ בזמן מלחמה, כל מלחמה, מסתכם במה שנקרא פעם

אסטרטגיה הומניטרית במלחמת ישראל-חמאס

המסמך דן בחשיבות ובמשמעות גיבוש מדיניות אסטרטגית לתכנון המענה ההומניטרי בעזה, כחלק מייצוב בטחונה של מדינת ישראל. בטחון זה נשען בין השאר על קידום פתרון מדיני, לגיטימציה בינלאומית, זהות מוסרית

הכרה במדינה פלסטינית איננה פרס לחמאס, אלא עונשו

הדיון לגבי ההכרה במדינה פלסטינית איננו רק דיון אקדמי, אלא עוסק בדיני נפשות. אני חולק נחרצות על הקביעה לפיה אלה מביננו התומכים בהקמתה של מדינה פלסטינית לצדה של ישראל (ולא במקומה) לוקים בכשל מוסרי,

יש מסלול להסדרה מול לבנון: האם ישראל תפעל בהיגיון?

האמריקאים מקווים שהפסקת אש בעזה תיענה במהלך זהה בלבנון עם תחילת מהלך ליישום החלטה 1701. השאלה היא אם ישראל מסוגלת לחשוב רציונלית? השליח האמריקאי עמוס הוכשטיין הגיע לאזור פעם נוספת בניסיון למנוע

שלום יכול להיראות שונה לגמרי ממה שאנחנו חושבים. רק הביטו בפרו ואקוודור

אני מרצה ליחסים בינלאומיים וחוקר שלום באוניברסיטה העברית בירושלים כבר 31 שנים. תמיד אני מתפלא איך לנו, הישראלים, יש יחס נאיבי ומוטעה למונח "שלום", שהפך למילת גנאי בלקסיקון הלאומי. זה

לא לקונגרס ולא לישראל: ההזמנה שאינה מוסיפה כבוד

במקום לסייע בהפעלת לחץ על נתניהו, ראשי הקונגרס נותנים רוח גבית לסרבנותו לעסקת חטופים ולהתקדמות לקראת פתרון מדיני למלחמה לכבוד ראשי הקונגרס האמריקאי, כאזרח ופטריוט ישראלי הייתי רוצה לברך על כך

השוואה בין 1974 ו-2024: מגבלות הכוח, עזה, לבנון והשבת החטופים

חמישים ושנה ויום לאחר ההתקפה המצרית על ישראל ב-1973, שבה הופתעה ישראל מדרום ב-2023. לא רק התאריך חזר על עצמו, גם ההתנהלות. כמו ב-1973, כך גם בשנה שעברה, עיוורון מדיני הוליך לשאננות של מנהיגי

עוצמתו של החלש: איך חמאס מסרב לכולם

אחת השאלות המעניינות היא איך זה שחמאס, ארגון לא גדול ולא חזק במיוחד, אינו מתכופף בפני הלחץ של מעצמה עולמית כמו ארצות הברית ושתי מדינות מרכזיות באזור – מצרים וקטאר. הארגון, שנמצא תחת לחץ צבאי כבד

גלנט, כל כך טוב בצפון שזאת ההתנהלות שלך מול צרפת?

אם השר יואב גלנט רצה להוכיח לצרפתים שגם לישראל הקטנה יש מה להגיד על המדיניות שלהם באזור שלנו, הוא בהחלט הצליח. אבל באיזה מחיר? היציאה שלו ביום שישי נגד הכרזתו של הנשיא עמנואל מקרון על הקמת ועדה

ראיון עם ד"ר מאיה שיאון צדקיהו: האיחוד האירופי יבחן מחדש אם ישראל עומדת בתנאי ההסכם איתו

בבריסל נעתרו ללחץ הפרו-פלסטיני ויזמנו את ישראל לדון ב"ציות" לחוק הבינלאומי הנובע מהסכם עם האיחוד שכולל סחר שנתי בשווי 47 מיליארד אירו • בכירה בממשלת בלגיה: "זמן לסנקציות"

ישראל החמיצה את כינון היחסים עם סעודיה בעבר. החמצה נוספת עלולה לסתום את הגולל

לאחר אירועי 7 באוקטובר, הסיכוי לנורמליזציה עם סעודיה מציב את ישראל על פרשת דרכים. השלכות הסירוב שלה כבר באות לידי ביטוי בהכרה העולמית הגוברת במדינה פלסטינית הפעילות המדינית הקדחתנית המתנהלת בציר

פעולת ישראל ברפיח משבשת למצרים את התוכניות

באופן פרדוקסלי, משטרו של א-סיסי ירוויח כמעט בכל תוצאה צפויה ברפיח: גם במקרה של מיגור חמאס וגם במקרה של עצירה צבאית ועסקת חטופים בתיווכו • עם זאת, השאיפה לחדש את מעמדה המנהיגותי של מצרים עלולה

ישראל עדיין שבויה בעזה

לא רק 133 חטופים נותרו בידי חמאס, אלא שללא יצירה של אופק מדיני לגבי עזה ולגבי הבעיה הפלסטינית בכללותה, ישראל תישאר "שבויה" במצבה האזורי והבין-לאומי • אם נתמקד במערכה המדינית, נגלה

בחסות הדשדוש הישראלי: איראן כבר מעצבת את המציאות האזורית ביום שאחרי

7 באוקטובר והמתקפה האיראנית הכושלת כעת יכלו להיות נקודת מפנה בקידום ברית ישראלית-אזורית. אבל איראן זוכה לסיוע מפתיע במערכה הזאת – מהימין הקיצוני בישראל. "הדבר היחיד שמשותף לנו ולממשלת ישראל

לבנון נמצאת בנקודת חולשה, ואזרחיה מתנגדים למלחמה. על ישראל לנצל זאת

בששת החודשים האחרונים, גבול ישראל-לבנון הוא זירת לחימה בין ישראל וחיזבאללה. בשבועות ואף בימים האחרונים ניתן להבחין בהסלמה משני הצדדים, עדיין בהתאם לקווים שלתפישתם לא חורגים מכללי המשחק המונעים

האסון ההומניטרי בעזה משרת את החמאס, ומזיק לישראל

מניעת משבר הומניטרי בעזה היא אינטרס ביטחוני ישראלי, שמשפיע ישירות על היכולת של ישראל להשיג את מטרות המלחמה. גם אם המלחמה הקשה הקהתה את תחושת האנושיות והחמלה כלפי הפלסטינים בעזה, יש להבין שהענקת

הקריאה לאחדות היא משתקת. אין לה קשר לאחדות הגורל אלא לאחידות הדעה

בשעה שאחדות היא מבורכת בשדה הקרב, בחברה האזרחית היא מזיקה. הקריאה לה תמיד תשרת את השלטון הקיים ותפגע ביכולת לבקר אותו. טוב תעשה ישראל אם תפסיק להתבסם מסיסמאות האחדות ותבקש את ההפך - הכרעה ביחס

ישראל צריכה נאום בר אילן 2

ארה"ב והקהילה הבינלאומית זקוקות לקצה קצהו של חבל הצלה מצד ישראל, כזה שיהווה, אפילו כמס שפתיים, נקודת אור במנהרה החשוכה שהיא המלחמה

מהי רשות פלסטינית מחודשת?

רעיון שיקום הרשות הפלסטינית נהגה על ידי נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, על רקע חולשת הרשות והתנגדות ראש ממשלת ישראל להשיב אותה לרצועת עזה בתום המלחמה. בדומה לנשיאי ארה"ב לפניו ביידן רואה בפתרון

ממשלה שפויה היתה מוציאה את ישראל מהבוץ העזתי. חבל שלנו אין כזו

הנהגה אחראית היתה דנה ברצינות ביום שאחרי המלחמה, מסמנת יעדים מדיניים וחותרת לעסקת חטופים בכל הכוח. אבל כל עוד האופק היחיד שמציבים נתניהו-סמוטריץ'-בן גביר הוא התמשכות המלחמה, ואולי אף כיבוש הרצועה

לצאת מהבוץ העזתי: הצעה לפיתרון מדיני

ללא אופק מדיני המבוסס על ועידת שלום בינלאומית, ישראל עלולה למצוא את עצמה במלחמת התשה שתימשך שנים ארוכות. על הפרק: סיוע הומניטרי, רשות בינלאומית לאכיפת שלום, העצמת הרשות הפלסטינית והסכמים עם מדינות ערב

חשש מנהירת פלסטינים: האתגרים שעומדים בפני יחסי ישראל-מצרים

מלחמת עזה מעמידה את יחסי ישראל-מצרים בפני אתגרים לא פשוטים. הראשון שבהם הוא החשש המצרי מפני נהירת פלסטינים מעזה לסיני דרך הגבול המצרי. השני הוא שאלת הסיוע ההומניטרי העובר ממצרים לעזה דרך מעברי רפיח.

ואף על פי כן, ישראל לא לבד במזה"ת

קולות מפתיעים מלבנון, איתות מסעודיה, נחישות מהמפרץ ומסר של יציבות ממצרים, ירדן ומרוקו: חרף המלחמה, באזור עדיין רוצים שלום ישראלי-פלסטיני

ההשלכות הבינלאומיות של המלחמה בעזה

המלחמה בעזה מייצרת גלי הדף אשר משפיעים על העולם כולו, אלפי קילומטרים מעבר לגבולות ישראל ורצועת עזה. באופן טבעי, אנחנו נוטים לראות את העימות שלנו מול חמאס באופן מנותק מאירועים אחרים, אבל בעולם

המשא ומתן בין ישראל ללבנון בעיצומו, אבל מיס־קלקולציה אפשרית בהחלט

המשא ומתן בין ישראל ללבנון בעיצומו, אולם כמו תמיד, כל עוד מתנהלים קרבות, אף אם במסגרת “מחושבת" שתכליתה למנוע הסלמה, מיס־קלקולציה אפשרית בהחלט.

קיומה של וועידת שלום בינלאומית לאחר מלחמת ישראל-חמאס

המלחמה המתמשכת בין ישראל לחמאס ברצועת עזה אמורה לעבור לשלב השלישי בשבועות הקרובים, לאחר ההפצצות מן האוויר והתמרון הקרקעי המאסיבי הננקט על ידי צה"ל, לתוך לחימה בעצימות נמוכה יותר והקמתם של

ישראל, אינדונזיה ועזה- מבט ליום שאחרי המלחמה

הסוגייה הפלסטינית זוכה לבולטות גדולה בשיח הציבורי והפוליטי באינדונזיה. המחויבות לסוגייה הפלסטינית צומחת מתוך סולידריות דתית פאן-אסלאמיסטית ומתוך זהות לאומית המתנגדת לקולוניאליזם, ובאה לידי ביטוי

הנפט לא מתייקר, בת"א יש עליות: מבחינה כלכלית אין מלחמה רב–זירתית, בינתיים

למרות קיצוץ התפוקות של יצואניות הנפט ואיומי החות'ים שמשנים את נתיבי השיט, זוהי המלחמה הראשונה במזרח התיכון שלא הזניקה את מחירי הנפט • העליות בת"א–35 וברכישות באשראי מעידות: השווקים רגועים, לפחות

תמיכת הנשיא ביידן במערכה נגד חמאס היא תמיכה בקידום אופק מדיני

עסקת שחרור בני הערובה בין חמאס לישראל לא הייתה מתרחשת ללא המנהיגות של ממשל ביידן. גם העסקה הבאה לא תושג ללא המינוף האמריקאי, הן על ממשלת נתניהו והן על קטאר ומצרים. אף אחת מהמטרות של ישראלים

הבטחת תשתיות קריטיות בעזה היא צורך ביטחוני ישראלי

הבטחת תפקודן של תשתיות מקיימות חיים ברצועה הן קריטיות עבור קידום שתי המטרות העיקריות של המלחמה בעזה- השבת החטופים ומיטוט שלטון החמאס. אספקת מי שתייה נקיים וטיפול נאות בשפכים, לצד הכנסת מזון

למה זעמה חמאס? מדינות ערב מאכזבות, ולא נוקטות עמדה ברורה נגד ישראל

בעוד ההמונים במדינות ערב תומכים בפלסטינים, מנהיגיהם רואים בחמאס איום על שלטונם ולא רוצים לסכן את היחסים עם ארצות הברית.

השלום זקוק להצהרת ביידן

אנחנו שני שגרירים בדימוס, מצרי וישראלי, שהקדישו את ארבעת העשורים האחרונים לשירות האינטרסים הלאומיים של מדינותינו באמצעות דיפלומטיה. כיום, שנינו מסכימים עם רוב הציבור הערבי והישראלי שאין פתרון

תתכוננו: מלחמה מובילה למהלך מדיני

ההיסטוריה מלמדת שעימות מוליד יוזמות שנחשבו בלתי אפשרויות. תוסיפו את עמדת המערב ומדינות ערב, ותבינו שהסוגייה הפלסטינית מתקרבת לרגע האמת.

כמו שחמאס נבנה מהייאוש, הוא יכול להינזק מהתקווה

המלחמה היא אמצעי מדיניות, היא צריכה לשרת לא רק יעדים צבאיים אלא גם יעדים מדיניים. אבל כרגע יש קונסטלציה פוליטית בעייתית שלא מאפשרת קביעת יעדים מדיניים", אומר ל'דבר' ד"ר עומר צנעני, סגן

יש להקים כוח בינלאומי זמני בעזה בשיתוף הרשות הפלסטינית, ולא במקומה

מה שנחוץ כעת להצלחת המשימה המורכבת שעומדת לפתחנו זה הקמת ממשלה בישראל שתסכים לשתף פעולה עם הרשות הפלסטינית, לצד עבודה עם הקהילה הבינלאומית על מציאת פתרון ליום שאחרי

ישראל וקטר: אויבים או ידידים?

המשחק הקטרי הכפול במלחמה בעזה ובשנים שהובילו אליה מדגישים את המסקנה המתבקשת: טוב תעשה ישראל אם תנסה לחזק את מקומן של סעודיה, איחוד האמירויות הערביות, מצרים וירדן על חשבונה של קטר בכל הסדר "היום

החלטה 1701 ביחס לפריסת חזבאללה בדרום לבנון על שולחן המו"מ

המלחמה בעזה הציבה על השולחן המדיני-צבאי את אסטרטגיית "אחדות החזיתות", קרי: אופן התגייסותם של הגורמים הנתמכים על ידי איראן לסייע לחמאס. עיקר תשומת הלב התמקדה בתגובתו של החזבאללה מלבנון.

המנהיגות הפלסטינית חוזרת על טעויות העבר

הנכונות של הרשות הפלסטינית להגיע להבנות ולהסכמים עם חמאס היא טעות ואיוולת מדינית • בטווח הרחוק, המהלך הזה עלול להוביל להשתלטות של חמאס על הרשות, וכבר יש תקדים לכך • אם הרשות רוצה למלא תפקיד בעזה

לא רק מתווכת: קטאר יכולה לסייע גם בהחלשת חמאס

על אף תפישת העולם הדתית הקרובה בין קטאר וחמאס, אין לראות בקשר זה כחיבור האידאולוגי המושלם, לאור תפישתן המדינית. ישראל ומדינות המפרץ המתונות צריכות לשבת ביחד עם נציגי הפלסטינים ולעצב נוסחה מדינית חדשה

זה לא גוספל, זו אירלנד: שורשי הסלידה האירית מישראל

ישראל נרעשה מהציוץ הסתמי, שלא לומר סתום, של ר"מ אירלנד, בה רבים מביטים על מחבלים כלוחמי חופש. מעבר לביקורת המוצדקת, כדאי לעצור ולהרהר כיצד אנו נתפסים בעולם

מדיניות ישראל כלפי קטר לאחר השבעה באוקטובר

קטר היא אחת השחקניות המשמעותיות במערכה הגאופוליטית שמתנהלת מאז מתקפת ה-7 באוקטובר. למורת רוחם של רבים, יכולות השפעתה בזירה הישראלית-פלסטינית ובזירה הבינלאומית והנכסיות שצברה בזירות אלה, העניקו לה

המוצא היחיד מ"מלכוד עזה" הוא הצבת אופק מדיני אמיתי

הגשם הניתך על כוחות צה"ל, כמו גם על פליטי עזה השוהים בדרום הרצועה ללא בית, חובר ללחצים החיצוניים הגוברים, בעיקר מצד הנשיא ג'ו ביידן, המגן על ישראל ותומך בזכותה להגנה עצמית, אך שב ומבהיר כי

היום שאחרי מלחמת עזה 2023: בניית תשתית כלכלית-מדינתית בעזה כחלק מהסדר ישראלי- פלסטיני בהקשר של שיתוף פעולה אזורי

השבר הנורא של 7 באוקטובר והמלחמה הנוכחית בעזה יוצרים, כמו כל משבר גדול, גם הזדמנות לשינוי. נייר מדיניות זה מציע קווים מנחים למהלך שיוביל, בסיום המלחמה הנוכחית בעזה, ליציבות כלכלית, ביטחונית

מהלך מנהיגותי של ביידן יכול להפוך את הטרגדיה להזדמנות

המלחמה בחמאס, שנה וחצי לאחר פלישת רוסיה לאוקראינה והחרפת התחרות בין המעצמות הגדולות, מחדדת את ההבנה בקרב המנהיגות במערב שהזירה הבינלאומית חוזרת להתחלק בין העולם הדמוקרטי-ליברלי, לבין זה

ינסה לגרום לישראל לתקוף ראשונה: כך נדע אם נסראללה החליט ללכת למלחמה

אין ספק בכך שבגבול הצפון מתנהלת הלכה למעשה חזית לחימה שנייה. השאלה הגדולה היא האם פעילותו של נסראללה בגבול הצפון היא מס שפתיים שעליו לשלם או שבכוונתו להרדים את ישראל כדי לנצל שעת כושר להרחבת העימות?

בצל הלחימה: כמה מהציבור הישראלי תומכים בסיפוח הרצועה?

סקר שערך מכון מיתווים מצא כי כמעט שליש מהציבור מעוניין בסיפוח עזה ושטחי יהודה ושומרון, אך שיעור דומה של ישראלים תומך בהסכם על בסיס פיתרון שתי המדינות. ומה עמדתם בנוגע לאיראן?

כך התנפצה אשליית השלום האזורי ללא הפלסטינים

פרדיגמת "שלום תמורת שלום" של ממשלות נתניהו גרסה שאפשר להגיע לפיוס עם העולם הערבי תוך עקיפת הבעיה הפלסטינית. היא נבעה מזהות אינטרסים בין הימין הישראלי, שסולד מפתרון שתי המדינות, לבין משטרים

פסגת בארי: ישראל צריכה תמונת ניצחון

הדרך למאבק יעיל באיראן עוברת דרך מיגור חמאס והסדרת הסכסוך עם הפלסטינים • אחת האשליות שהתנפצו ב-7 באוקטובר היא ההנחה שאפשר לקדם את השתלבות ישראל במרחב, או לשמר יציבות אזורית אל מול הגרורות

השגריר הירדני הוחזר, אבל ישראל וירדן עדיין חולקות אינטרסים משותפים

הודעת שר החוץ הירדני איימן אל-ספדי על החזרת השגריר הירדני בגלל שישראל הורגת לטענתו "חפים מפשע וגורמת למשבר הומניטרי" בעזה אינה מפתיעה לנוכח דעת הקהל הסוערת בירדן בעקבות האירועים  בעזה.

מבחינת סעודיה, מתקפת חמאס על ישראל הייתה מגה־פיגוע נגדה

בית המלוכה הסעודי מנסה לשדר עסקים כרגיל בין ועידת ענק להשקעות, שבוע האופנה וחיבוקים עם רונאלדו, אבל המלחמה כבר שיבשה לו יוזמות מדיניות, ועלולה לחבל גם בתוכניות כלכליות. סעודיה לא יצאה בגלוי נגד

גם אם חמאס יופל, קטאר תישאר כאן. וזו סיבה לדאגה

האמירות פועלת שנים למעורבות מדינית וכלכלית בסוגייה הפלסטינית, כולל ברשות. ביום שאחרי תגלה ישראל שמדינה תומכת טרור תפסה כאן אחיזה.

האם חיילים אמריקאיים יגנו על ישראל?

עד כמה שהאירועים שהחלו בשבעה באוקטובר חמורים וקשים, הם לא האירועים הקשים ביותר, ביטחונית, שפקדו את ישראל מאז הקמתה. מלחמת העצמאות הייתה בוודאי אירוע קשה הרבה יותר. התקופה שלפני מלחמת ששת הימים

אחת ממטרות חמאס במלחמה הייתה לטרפד את הנורמליזציה עם סעודיה

אחת השאלות הפתוחות בנוגע למלחמה נוגעת לבחירת עיתוי המתקפה. יש היגיון בכך שבחירת המועד המדויק נגעה לכך שכוחותיה של ישראל על הגבול היו מדוללים בגלל חג שמחת תורה ובשל העברת כוחות לגדה המערבית, כמו

ישראל תיקח את זה בחשבון? המדינות השכנות חוששות מהפיכה בעקבות המצב בעזה

המלחמה בין ישראל וחמאס יצאה מהר מאוד מגבולות הסכסוך הישראלי-פלסטיני; היא חידדה את קווי השסע המוכרים באזור, אך גם יצרה בקיעים בציר של מדינות השלום והנורמליזציה.

מימון חמאס – בסיוע הרשות הפלסטינית ובהסכמת ישראל

ההתמקדות הטבעית במלחמה ובמעשי הטרור של ארגון חמאס ביישובי עוטף עזה מסיטים את תשומת הלב מהשאלה - כיצד מימן חמאס את שליטתו בעזה ואת התעצמותו הצבאית? התשובה המקובלת היא קטאר, אבל הנתונים מצביעים על