זה הזמן לוועידת מדריד 2
ההתפתחויות הדרמטיות באזור, מאז ה-7 באוקטובר, מצטברות באופן חסר תקדים. הדבר מקשה על האפשרות להבין את השלכותיהן, וכפועל יוצא לזהות את ההזדמנויות (או המשך ההסלמה) שאפשר ומציבות בפנינו.
החלופה לחמאס כבר על השולחן – נתניהו עדין תקוע "ביום שלפני"
מהפרטים שפורסמו עד כה על עסקת החטופים הנרקמת, ניתן לומר בזהירות שלושה דברים. הראשון, מעל שנה מקריסת העסקה הקודמת, נראה שהשלב הראשון של העסקה לשחרור החטופים צפוי סוף סוף לצאת לדרך. השני, העסקה
עוצמתו של החלש: איך חמאס מסרב לכולם
אחת השאלות המעניינות היא איך זה שחמאס, ארגון לא גדול ולא חזק במיוחד, אינו מתכופף בפני הלחץ של מעצמה עולמית כמו ארצות הברית ושתי מדינות מרכזיות באזור – מצרים וקטאר. הארגון, שנמצא תחת לחץ צבאי כבד
הגירה פוליטית בגדה: תושב מאחז חי באקלים שונה מזה של הרועה בוואדי הסמוך
ז'רגון ההגירה התעשר בעשורים האחרונים במונח "הגירת אקלים", המתייחס לבני אדם שנאלצו לעזוב את מקום מגוריהם בעקבות "אסונות טבע" כמו בצורות ממושכות, אי השוקע במים או סופות טרופיות
ישראל עדיין שבויה בעזה
לא רק 133 חטופים נותרו בידי חמאס, אלא שללא יצירה של אופק מדיני לגבי עזה ולגבי הבעיה הפלסטינית בכללותה, ישראל תישאר "שבויה" במצבה האזורי והבין-לאומי • אם נתמקד במערכה המדינית, נגלה
בחסות הדשדוש הישראלי: איראן כבר מעצבת את המציאות האזורית ביום שאחרי
7 באוקטובר והמתקפה האיראנית הכושלת כעת יכלו להיות נקודת מפנה בקידום ברית ישראלית-אזורית. אבל איראן זוכה לסיוע מפתיע במערכה הזאת – מהימין הקיצוני בישראל. "הדבר היחיד שמשותף לנו ולממשלת ישראל
היוזמה הישראלית – תדרוך בינלאומי
בעוד שממשלת ישראל מסרבת לדון באסטרטגיה לטווח הארוך ליום שאחרי המערכה בעזה, היוזמה הישראלית בולטת כחלופה המקומית הראשונה שפורסמה, שנותנת קול לרוב הליברלי בישראל. לנוכח המציאות הקשה של המלחמה, מפת
ברית הפונדמנטליסטים או ניצחון הציונות?
במאמר מתריס, מטיח פרופ' אריה אלדד ביקורת כנגד תכנית "היוזמה הישראלית" להסדר מדיני בין ישראל לפלסטינים. הוא גם מעוות את ההיסטוריה של הסכסוך. לא רק שהוא לא מציע אלטרנטיבה ראויה, אלא עמדתו
הכרה של מדינות "הרוב המוסרי" במדינה פלסטינית
ה-7 באוקטובר היה המשבר הגדול בתולדות מדינת ישראל. הוא יכול להיות גם ההזדמנות הגדולה שלה, כפי שמלחמת יום כיפור הטראומטית הובילה להסכם השלום עם מצרים. מיד עם תחילת הלחימה, ארצות הברית, גרמניה,
לצאת מהבוץ העזתי: הצעה לפיתרון מדיני
ללא אופק מדיני המבוסס על ועידת שלום בינלאומית, ישראל עלולה למצוא את עצמה במלחמת התשה שתימשך שנים ארוכות. על הפרק: סיוע הומניטרי, רשות בינלאומית לאכיפת שלום, העצמת הרשות הפלסטינית והסכמים עם מדינות ערב
תתכוננו: מלחמה מובילה למהלך מדיני
ההיסטוריה מלמדת שעימות מוליד יוזמות שנחשבו בלתי אפשרויות. תוסיפו את עמדת המערב ומדינות ערב, ותבינו שהסוגייה הפלסטינית מתקרבת לרגע האמת.
המוצא היחיד מ"מלכוד עזה" הוא הצבת אופק מדיני אמיתי
הגשם הניתך על כוחות צה"ל, כמו גם על פליטי עזה השוהים בדרום הרצועה ללא בית, חובר ללחצים החיצוניים הגוברים, בעיקר מצד הנשיא ג'ו ביידן, המגן על ישראל ותומך בזכותה להגנה עצמית, אך שב ומבהיר כי
את הרשות צריך לחזק. וכך אפשר לעשות זאת
הממשלה חלוקה בין המשיחיים שרוצים סיפוח לבין הליכוד נטול האידיאולוגיה. אלא שהאינטרס של כולם הוא תוכנית שתייצב את הרשות הפלסטינית.
כשמדובר בקידום יחסי ישראל-סעודיה, ארה"ב ואירופה לא באותו קו
האמריקאים מבכרים נורמליזציה ישראלית-סעודית, האיחוד האירופי מעדיף לקדם שלום ישראלי-פלסטיני כמפתח לנורמליזציה עם סעודיה. חוסר התיאום הזה עלול למנוע משתיהן להצליח.
משאלה נעלמה לשאלה נאלמה: מה קרה לשיח הישראלי בסוגיה הפלסטינית?
הדיון בסוגיה הפלסטינית נוגע לכולנו בשל המשמעויות הפוליטיות והמוסריות שלו. יש מי שהצביע על כך כבר לפני יותר ממאה שנה, אבל בשיח הישראלי העכשווי עדיין נוטים להתעלם.
בסביבה חמה כמו שלנו חייבים להשקות את השלום: קידום פתרונות בשטח לסוגיות מים בין ישראל והפלסטינים
בהיעדר תהליך מדיני, יוזמות ופתרונות מעשיים שצמחו "מלמטה" ונבחנו בחסות ארגוני חברה אזרחית הם פתח לתקשורת אלטרנטיבית בין הצדדים. מתקן טיהור השפכים באל-בירה הוא דוגמה לכך.
האם המציאות הקיימת מול רצועת עזה היא גזירת גורל?
התשובה המיידית לשאלה בכותרת היא כמובן חיובית. הציבור בישראל, בסיוע הנהגתו, מקבל את המציאות לפיה סבבי אלימות בין ישראל ורצועת עזה הם בלתי נמנעים. האם אכן כך הדבר? ובכן, בטרם ננסה להשיב על השאלה
בעולם רואים את ישראל – ומחכים לסערה המושלמת
בעוד שהזירה הפנים-ישראלית ממוקדת בימים אלו בעיקר במהפכה המשטרית, ניתן לזהות בזירה הבינלאומית מגמה ברורה של התגברות הדאגה והמעורבות בנושא הישראלי-פלסטיני. מאז כינון הממשלה החדשה בישראל עברו אומנם
מ"כיבוש חוקי" ל"סיפוח": העברת הסכסוך לזירה המשפטית מסוכנת מאוד לישראל
"שים לב לתופעה המתרחשת לנגד עינינו בזירה הבינלאומית", אמר לי גורם ישראלי רשמי לפני כ-16 שנה, בעת אתנחתא בין דיונים באו"ם. "מאז 1967 מתקיים מצב כיבוש מתמשך בשטחים ומאז, במשך 40
הימין מסית נגד האיחוד האירופי עם חטוטרת עצומה על גבו
לאחרונה נחשף ב"חדשות 13" מסמך מטעם נציגות האיחוד האירופי לרשות הפלסטינית, המציע תוכנית אירופית משותפת לפיתוח אזורי C, הנמצאים בשליטה ביטחונית ואזרחית ישראלית. לדברי העיתונאית מוריה אסרף
"הצונאמי המדיני" בושש להגיע. כעת היתכנותו אפשרית בהחלט
החלטת עצרת האו"ם לבקש חוות דעת מבית המשפט הבינלאומי בהאג אם הכיבוש הישראלי קבוע או זמני, אינה צריכה להפתיע אף אחד. הכיבוש הישראלי בגדה המערבית נמשך כבר 56 שנה. בכל השנים הללו התפיסה המשפטית,
ד"ר גיל מורסיאנו לגל"צ, "רצועת הביטחון", על הצונאמי המדיני בעקבות עליית בן גביר להר הבית, ינואר 2023.
שטח C: מאזור מריבה למרחב שלום זוחל
מסמך זה נכתב כחלק מיוזמה במימון ממשלת בריטניה, אך העמדות המוצגות בו אינן מייצגות בהכרח את עמדותיה של ממשלת בריטניה. שטח C הוא 'אזור מריבה' בין ישראל לפלסטינים. הסכם הביניים (1995) הותיר את השטח,
ממרחב סכסוך למרחב שלום: תפקידם של מתכננים עירוניים בקידום תהליך השלום
נייר סקירה זה, שנכתב בשיתוף עם מכון דיוויס ליחסים בינלאומיים, מתבסס על מושג ייצור המרחב להבנת הסכסוך הישראלי-פלסטיני המתמשך. למעשה, טוען הנייר, הסכסוך מייצר ומיוצר על-ידי תהליך של ייצור מרחבי
האוהדים הערבים ״לא נחמדים״ כי הפלסטינים לא הולכים לשום מקום
לא נעים להיות כתב ישראלי בדוחא, בירת קטאר, בימים אלה. האוהדים הערבים "לא נחמדים". הם מציקים, צועקים קריאות אנטי-ישראליות ופרו-פלסטיניות ובמקרה הטוב פשוט לא מעוניינים להתראיין. אולי בפעם
כל העיניים על הר הבית והגפרור ביד
כעת, לאחר שתוצאות הבחירות התבהרו, וההכנות להקמת ממשלת נתניהו החדשה בשיאן, עיני רבים, בארץ, במזרח התיכון, ובעולם, נשואות אל הר הבית. מרחב זה, שנושא בתוכו קדושה לצד רגישות ונפיצות, מסתמן כנקודת
"דיפלומטיה מונעת" בירושלים – שינוי דפוס מעניין שיש להרחיבו
בשבועות האחרונים, כמעט שנה אחרי שהאלימות במזרח ירושלים הסלימה למבצע צבאי ברצועת עזה ולעימותים בערים מעורבות בישראל, אנו עדים לפעלתנות מדינית יוצאת דופן במשולש ירושלים-רמאללה-עמאן כדי למנוע שידור
מגמת הפיוס בין חמאס לפתח והבחירות הפלסטיניות הן הזדמנות
מאמר דעה מאת נדב תמיר באתר זמן ישראל
הציונות קיבלה קריאת השכמה מדכאת מהאג
מאמר דעה מאת נדב תמיד באתר וואיינט
מה בין קורונה למלחמה ושלום?
מאמר דעה, ד"ר ליאור להרס, אפריל 2020
