סוריה החדשה מתאחדת, ובישראל ממשיכים לעצום עיניים, כדי לחנוק את איראן כלכלית, טראמפ חייב את שיתוף הפעולה של סין וטורקיה, מצרים משפרת את מעמדם של ילדים שנולדו כתוצאה מאונס, והשבוע לפני 36 שנה: סדאם
"הזמנתו" של הנשיא טראמפ את סוריה להתמודד עם אתגר חיזבאללה בלבנון מייצרת כאב ראש בדמשק.
בכנס "תוכנית השלום של טראמפ: מקיפאון לפעולה", בהובלת מכון הערבה ומכון מיתווים, קראו ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, ממלאת מקום ראש הממשלה לשעבר ציפי לבני, ומומחי מדיניות וביטחון לקדם מהלך מדיני
ציפי לבני, לשעבר שרת החוץ והמשפטים, התראיינה בגלי צה"ל לקראת השתתפותה בכנס "תוכנית השלום של טראמפ: מקיפאון לפעולה", ביוזמת מכון הערבה ומכון מיתווים. בריאיון התייחסה לבני לצורך לשלב בין פעולה
מערכת היחסים בין ישראל וטורקיה מצויה באחת משעותיה הקשות, והרטוריקה בין שתי המדינות מוסיפה ומתלהטת. ביטוייה האחרונים נוגעים לביקורו של הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ באנקרה, סביב פסגת נאט"ו.
יש מדינה אחת שהרוויחה מהמלחמה בין איראן לבין ישראל וארה"ב - תורכיה.
כאשר נשיא ארה"ב דונלד טראמפ אומר: "נתניהו יעשה מה שאני אגיד לו לעשות", הוא מבטא את הנקודה הנוכחית בתהליך ארוך בו הרס ראש הממשלה בנימין נתניהו את הנכס האסטרטגי מספר אחת של ישראל –
"הוא קיבל לידיו את הניהול של ארגון מרכזי בקהילת המודיעין, אף שאין לו ניסיון רלוונטי בתחום. בשיא הקריירה שלו עמד אמנם בראש יחידה, אך מדובר היה בגוף קטן יחסית, ולא כזה המצוי בליבת העשייה".
מדוע אנחנו טועים פעם אחר פעם לחשוב שאם נפעיל יותר כוח צבאי נשיג יותר ביטחון? בישראל מתקשים להבין ששום מהלך צבאי אינו מספק ביטחון - אם אינו חלק מאסטרטגיה מדינית.
ישראל ואיראן נקלעו לדינמיקה של סבבים. כל תקיפה יוצרת צורך בתגובה, וכל תגובה מחייבת תגובת־נגד, בלא יכולת הכרעה. יש בסבבים גם שחקנים אחרים: אלו יוצרים מורכבות נוספת, אך גם הזדמנויות לייצוב המצב.
ישראל מתנהלת בלבנון בלי מדיניות ראויה ונראה שהדבר לא ישתנה עד הבחירות. חיזבאללה מתחזק תודעתית וצפון ישראל ממשיך לחיות תחת איום - בלי יעד ישראלי ברור.
כשהממסד הדמוקרטי מתייצב נגד המשך החימוש וטראמפ מבין שנתניהו הוא נכס רעיל, ישראל נשארת לבד במערכה – רגע לפני שהברז האמריקאי נסגר סופית.
נראה כי אין סכנה להסכמי השלום והנורמליזציה ששרדו את המלחמה בעזה, אולם ההידרדרות ביחסי ישראל עם מדינות האזור - במיוחד עם מצרים וירדן - תשפיע גם על מידת ההיתכנות של קידום הסכמי נורמליזציה עם מדינות
כשעמדו מול עוצמה צבאית מוחצת, בחרו נאצר וסדאם חוסיין עימות על פני כניעה - ומנהיגי איראן עושים אותו דבר כיום. הכבוד הלאומי והחשש מהשפלה פומבית אינם חולשה אלא כוח מניע, שצבאות ואולטימטומים אינם
המלחמה באיראן עשויה לשנות את המזרח התיכון - אבל לא בדרך שמתכננים הגנרלים.
בניגוד למה שאולי מקווים בישראל, הסעודים לא רוצים את המלחמה הזו - ולא ישכחו מי גרר אותם אליה.
המלחמה באיראן נכנסה לשבוע השני, ולפי שעה אין סימנים לאף כיוון, אם לכניעה איראנית או להפסקת אש אמריקאית-ישראלית. ארה"ב וישראל מקרינות נחישות לא לעצור טרם נפילת המשטר.
וושינגטון וירושלים מקוות שההפצצות והמחאה יערערו את הרפובליקה האסלאמית, אך ההיסטוריה מלמדת שמשטרים רודניים אינם נופלים בקלות. הצבא טרם ערק, כ־20%–30% מהאוכלוסייה עדיין נאמנים למשטר, והמערב לא
למרות הכחשותיו של דונלד טראמפ בנוגע למעורבות אמריקאית בעידוד פעולה כורדית באיראן, הנהגת הכורדים נמצאת בקשר עם גורמים אמריקאים ואף נערכה לאפשרות של פעילות בגבול איראן-עיראק.
המלחמה באיראן, שנכנסת ליומה הששי, מקבלת ממד נרחב יותר מזה המשולש ארה"ב-ישראל-איראן. ההפתעה בטהרן לנוכח פרוץ ההתקפות, חיסולו של המנהיג הרוחני האייתוללה עלי ח'אמנאי, ובכירים נוספים בצמרת המדינה,
למי שמקשיב כרגע להצהרות מנהיגי ארה"ב על מטרות המלחמה, יש לפעמים הרגשה שהוא מקשיב לשני קולות שונים. מחד, מדבר נשיא ארה"ב דונלד טראמפ על אזרחי איראן שיצאו לרחובות ויפילו את המשטר, ומאידך מדבר מזכיר
המדיניות הישראלית הנוכחית, מתוך רצון למנוע הפתעה נוספת בנוסח 7 באוקטובר, מתעקשת להיאחז בשטח ולשמור על חופש הפעולה הצבאי הנוכחי. ישראל נמנעת באופן עיקש מחשיבה מדינית־אסטרטגית שמשקללת את ההתפתחויות
ארדואן רואה במועצת השלום של טראמפ הזדמנות למנף את הרלוונטיות של ארצו ולחזק יחסים עם ארה"ב. לאן זה יוביל בעתיד? ד"ר גורן בראיון
נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הודיע בחודש שעבר על תחילת שלב ב’ בתוכנית שלו לייצוב ולשיקום רצועת עזה. פיתוחו של שדה גז פלסטיני, שנמצא מול חופי עזה, עשוי להשתלב היטב בתהליך שיקומה של הרצועה.
ההסכם שנחתם לפני ימים אחדים בין הנשיא הסורי אחמד א-שרע ומנהיג הכוחות הכורדים מזלום עבאדי, מהווה הצלחה רבתי לא-שרע, במאמציו להרחיב ולחזק את שלטונו בסוריה.
פרופסור אריה קצוביץ' ממכון מיתווים ומהמחלקה ליחסים בין-לאומיים באוניברסיטה העברית, מסביר על המרוץ שבו מצויה ישראל ביבשת: "יש לך תחרות באמריקה הלטינית - מול איראן, ובמידה מסוימת נגד ההכרה במדינה
חידוש המשא ומתן על הסכם ביטחוני בפריז הניב מספר הסכמות, אך ההתפתחויות האחרונות על רקע העימות בשטחים הכורדיים מציבות חשש מול הכוונות של טורקיה, המשטר הסורי וגורלו של המיעוט הדרוזי.
אירופה נמצאת בעיצומו של שינוי עמוק בתפיסת הביטחון שלה. על רקע מדיניות אמריקאית בלתי צפויה, במיוחד בעידן טראמפ, ומתחים גוברים עם וושינגטון, גוברת ההבנה ביבשת כי הסתמכות כמעט מוחלטת על ארה"ב ונאט"ו
מאמר זה בוחן את השינויים העמוקים בפוליטיקה האמריקאית בעשור האחרון ואת השלכותיהם על יחסי ישראל-ארצות הברית, על מעמדה של ישראל בקרב הציבור וההנהגה האמריקאית ועל יהדות ארה"ב.
מועצת השלום, המועצה המבצעת והוועדה הלאומית - שלוש הקומות של המבנה החדש שהקים טראמפ לניהול רצועת עזה - נראות מרשימות על הנייר, אך סובלות מבעיות יסוד שמאיימות על הצלחתו. כישלון המיזם המורכב
ד"ר מאיה שיאון צדקיהו, מנהלת תוכנית יחסי ישראל–אירופה במכון מיתווים וחוקרת בפורום אירופה באוניברסיטה העברית, התייחסה בראיון לרשת ב' עם רועי קייס להתפתחויות סביב גרינלנד - והזהירה מפני השלכות
המהלך האמריקאי להחלשת האסלאם הפוליטי בירדן, במצרים ובלבנון מציב את המשטרים במדינות אלה בדילמה פנימית. בישראל, שלא במפתיע, בירכו על הצו וחשו לחבר אותו לזירה הפנימית.
ההחלטה להכיר בסומלילנד חושפת כיצד "הסכמי אברהם" הפכו מפריצת דרך היסטורית למותג שיווקי שנועד לייצר מראית עין של התקדמות - ומשרת בעיקר את הצרכים הפוליטיים של נתניהו וטראמפ • אז מה נשאר מהחזון
ונצואלה ניצבת בפני עתיד מעורפל תחת שליטה אמריקנית זמנית, כשהיא מנסה לבנות מחדש מוסדות דמוקרטיים שחוסלו • ארה"ב מוכיחה לעולם כי האינטרס הביטחוני והכלכלי שלה גובר על כללי המשפט הבין-לאומי והריבונות
אחמד א־שרע הצליח מאוד ביחסי החוץ שלו והוא עומד בפני אתגרים משמעותיים בזירה הפנימית. ישראל חייבת להתעשת במהרה ולאמץ חשיבה גיאופוליטית סדורה, שתתרגם את עליונותה הצבאית להבנות מדיניות עם סוריה.
מסמך אחד, עבה ויבשושי למראה, משרטט איך ארה"ב רואה את העולם בעידן הנוכחי. מאחורי השפה הבירוקרטית מסתתרת תפיסת כוח חדשה: פחות ערכים, יותר אינטרסים, פחות סדר עולמי ויותר America First. מהי דוקטרינת
הן מעולם לא היו חברות קרובות, אך האינטרסים מול ממשל טראמפ והלחץ הציבורי בבית איחדו את סעודיה, מצרים, פקיסטן ומדינות נוספות לגוש אחד. אבל העובדה שמדובר בחיבור אינטרסנטי רופף פותחת פתח להזדמנות
הם כבר לא צריכים אותנו: ההישג הסעודי בארה"ב והחלשת איראן ייתרו את הצורך בישראל כשחקן ביטחוני או דיפלומטי חיוני. במקום לנצל הזדמנות היסטורית, ישראל בחרה שוב בקיפאון ומסתכנת בבידוד אזורי ארוך-טווח
האשראי של טראמפ לנשיא סוריה משמעותי מאוד, וראוי שישראל תתחבר אליו. ההסכם הביטחוני חשוב לארצות הברית ולא־שרע, אך גם לישראל.
הפסקת האש עם חמאס פותחת חלון הזדמנויות, שמציב בפני ישראל את הבחירה בין המשך השקיעה בפוליטיקה תגובתית לאימוץ של אסטרטגיית שילוב אזורית.
אחרי המלחמה בעזה וחתימת הסכם שארם א־שייח', ארדואן מבקש לעצמו תפקיד בשיקום הרצועה ובעיצוב הסדר החדש במזרח התיכון. מה טורקיה מנסה להשיג – ואיך ישראל צריכה להגיב? והאם החבר של טראמפ יכול לחזור להיות
ממשלת נתניהו מוותרת על הריבונות הישראלית כאסטרטגיה פוליטית, ומדינת ישראל לא נמצאת (כרגע) סביב שולחן מקבלי ההחלטות שיקבע את עתידה. אחרי ביקור הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ בכנסת, נראה שאפילו בבית
ד״ר נמרוד גורן, נשיא מיתווים, בפינת הפרשנים של “בוקר טוב ישראל” עם אפי טריגר בגל”צ: “כדי להגיע לשלום אמיתי – נדרשים שינויים גם בישראל וגם בוושינגטון. כרגע מדברים רק על סיום המלחמה, לא על סיום הסכסוך.”
"אני אופטימית מאוד, אני חושבת שקטאר לא הייתה יוצאת למהלך הזה אם היא לא הייתה מקבלת הבטחות או הסכמות מראש" - ד"ר מורן זגה, עמיתת מדיניות במכון מיתווים, התראיינה אצל רפי רשף בעקבות יוזמת השלום
שרידותם של ההסכמים לאורך המלחמה המתמשכת היא עדות לתשתית האזורית הפונקציונלית שיצרו, אך בהיעדר חיבור עמוק בין העמים זוהי נורמליזציה שברירית שעוד נכונו לה טלטלות.
ישראל נמצאת בצומת דרכים אסטרטגית היסטורית במזרח התיכון: בין העוינות הגוברת מול טורקיה, ליחסים הבעייתיים עבור ישראל, בין הנשיא טראמפ לארדואן
המערכה באיראן ממחישה את פרדוקס הכוח הצבאי של ישראל - היא אמנם שדרגה את מעמדה כמעצמה צבאית אזורית, אך גם חיזקה את דימויה כשחקנית לא מרוסנת שפעולותיה מסכנות את היציבות במזרח התיכון.
המלחמה שנועדה לעצור את איראן עשויה לפתוח דלת לשלום אזורי רחב, אבל התוצאות הבלתי מכוונות האלה יתממשו רק אם טראמפ יתקן את הטעות מ-2018, ישראל תסיים את המלחמה בעזה - והצדדים יבחרו בדיפלומטיה על פני
הנשיא מדלג בין הבדלנים לניצים, מחפש ניצחונות זולים, ומעדיף רווחים על פני ערכים. אם ישראל לא תלמד להשתלב בעולמו, היא תיאלץ להסתדר בלעדיו.
פרופ' בני מילר, אוניברסיטת חיפה: במשך מסע הבחירות וגם לאחר שנכנס לבית הלבן, הנשיא טראמפ הצהיר פעמים לא מועטות שהוא שואף להיות נשיא של שלום, כלומר שימנע מלחמות ויסיימן.
בין ההיגיון הביטחוני לפרגמטיזם מדיני: כך תשנה הכרה מותנית את משחק הכוחות האזורי ותציל את הפרויקט הציוני
ביקורו של טראמפ במפרץ שלח מסר חד-משמעי לאיראן, כשיצר "חגורת הגנה" משותפת בין ארה"ב ומדינות המפרץ. ישראל חייבת להבין שמעמדה האזורי נחלש כשמדינות המפרץ מציעות לנשיא הזדמנויות כלכליות ואסטרטגיות
לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ היה מסע מוצלח במזרח התיכון – מדינית וגם עסקית. כבר בפתיחת הביקור, בנאומו בריאד בירת סעודיה, שנמשך כמעט שעה, הבהיר מה הוא מנסה להשיג.
מסע העסקים של הנשיא האמריקאי במזרח התיכון חושף את המציאות החדשה - ממשלת נתניהו איבדה את המפתח לוושינגטון, בזמן שריאד הפכה לצומת האסטרטגי של האזור. זהו המחיר המדיני הבלתי נסבל של החזון המשיחי
בין ה-13-15 במאי ערך נשיא ארה"ב טראמפ ביקור ראשון במזרח התיכון לאחר היבחרו לכהונתו השניה. הנשיא עצר בערב הסעודית, קטר ואיחוד האמירויות והתמקד בקידום עסקאות כלכליות בתחום הסחר הביטחוני
ד"ר עזיז אלע'שיאן הוא חוקר מסעודיה המתמקד באסטרטגיות מדיניות החוץ של הממלכה. הוא עמית מחקר בכיר במכון מיתווים. אלע'שיאן מוכר במיוחד כמומחה ליחסי סעודיה–ישראל וליחסים ערביים–ישראליים.
הנסיעה הראשונה של דונלד טראמפ לחו"ל בנשיאות השנייה שלו (למעט ההשתתפות בהלוויית האפיפיור פרנסציסקוס ברומא) חשובה מאוד לטראמפ וגם לנו בישראל, למרות שלא יבקר כאן. לביקור יש פוטנציאל להשפיע על עתיד
פרופ' אריה קצוביץ, עמית מדיניות במיתווים ובעל הקתדרה ע"ש חיים וייצמן ביחסים בינלאומיים ופרופסור ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית בירושלים - כותב על ההתפתחות המדינית הקריטית שצפויה בקרוב
מה עומד מאחורי הפגישה של טראמפ ונתניהו? נדב תמיר, חבר הוועד המנהל במיתווים ומנכ"ל ג'יי סטריט ישראל, התארח בפודקאסט של טובי פולק.
הררי מילים נאמרו בשבועות האחרונים מאז הציג הנשיא דונלד טראמפ את תוכנית הפינוי-בינוי שלו לרצועת עזה – הן על חוסר הישימות והן על העדר המוסריות שלה. אבל הדיון בתוכנית הדמיונית הזו מחמיץ את הנקודה
רעיון הטרנספר של דונלד טראמפ היכה בתדהמה את העולם הערבי, בדגש על מצרים וירדן, המועמדות העיקריות, מבחינתו, לקליטת הפלסטינים שיפונו מעזה. מעבר להצהרות הערביות, שדחו על הסף את דברי הנשיא האמריקאי
החודש הראשון לכהונתו של ממשל טראמפ מטלטל את בעלות הברית האירופיות וגורם להן להתאגד מולו, בתקווה שלא ייאלצו להתאחד נגדו. על הפרק הפסקת המלחמה בין רוסיה לאוקראינה וביטחון אירופה. את הסערה האירופית
שלא במפתיע, פגישתו של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, עם ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, אכן הניבה כותרות, אף למעלה מהצפוי. טרנספר של כ-2 מיליון פלסטינים מעזה למדינות אחרות ונטילת אחריות אמריקנית
ימים ספורים אחרי הבטחת ניצחונו של דונאלד טראמפ בבחירות 2024, החל הנשיא החדש-ישן בתהליך בניית הכוורת הפוליטית של הממשל הנכנס. התהליך, שהחל במינויים "בטוחים" של דמויות מוכרות ומנוסות
ברחבי המזרח התיכון, חוץ מאיראן ושלוחיה, נשמעה אנחת רווחה עם בחירתו המחודשת של דונלד טראמפ לנשיאות ארצות הברית. בין ממשל דמוקרטי בראשות קמלה האריס ובין טראמפ הבחירה הייתה ברורה, וזאת על סמך
הציבור הישראלי תומך בגישה האזורית שמוביל ממשל ביידן כמענה המיטבי לאתגרי הביטחון שהתעצמו בעקבות אירועי 7 באוקטובר – כך עולה ממדד מדיניות החוץ השנתי של "מיתווים". עם זאת, עמדה זו
מאמר דעה מאת פרופ' אלי פודה באתר וואלה חדשות
אלימות פוליטית אינה זרה לארה"ב, ודי אם נזכיר את אירועי 1968 – המחאות נגד מלחמת וייטנאם והדחתו המשפילה של הנשיא ניקסון בעקבות פרשת ווטרגייט. אולם אירועי ה-6 בינואר 2021, שאינם אלא ניסיון
מאמר דעה, נדב תמיר, זמן ישראל, אוגוסט 2020
מאמר דעה, נדב תמיר, Ynet, יולי 2020
השגריר לשעבר ברוך בינה, זמן ישראל, יולי 2020
תגובות מומחי/יות מכון מיתווים לתכנית טראמפ, ינואר 2020
