אחמד א־שרע הצליח מאוד ביחסי החוץ שלו והוא עומד בפני אתגרים משמעותיים בזירה הפנימית. ישראל חייבת להתעשת במהרה ולאמץ חשיבה גיאופוליטית סדורה, שתתרגם את עליונותה הצבאית להבנות מדיניות עם סוריה.
מסמך אחד, עבה ויבשושי למראה, משרטט איך ארה"ב רואה את העולם בעידן הנוכחי. מאחורי השפה הבירוקרטית מסתתרת תפיסת כוח חדשה: פחות ערכים, יותר אינטרסים, פחות סדר עולמי ויותר America First. מהי דוקטרינת
הן מעולם לא היו חברות קרובות, אך האינטרסים מול ממשל טראמפ והלחץ הציבורי בבית איחדו את סעודיה, מצרים, פקיסטן ומדינות נוספות לגוש אחד. אבל העובדה שמדובר בחיבור אינטרסנטי רופף פותחת פתח להזדמנות
הם כבר לא צריכים אותנו: ההישג הסעודי בארה"ב והחלשת איראן ייתרו את הצורך בישראל כשחקן ביטחוני או דיפלומטי חיוני. במקום לנצל הזדמנות היסטורית, ישראל בחרה שוב בקיפאון ומסתכנת בבידוד אזורי ארוך-טווח
האשראי של טראמפ לנשיא סוריה משמעותי מאוד, וראוי שישראל תתחבר אליו. ההסכם הביטחוני חשוב לארצות הברית ולא־שרע, אך גם לישראל.
הפסקת האש עם חמאס פותחת חלון הזדמנויות, שמציב בפני ישראל את הבחירה בין המשך השקיעה בפוליטיקה תגובתית לאימוץ של אסטרטגיית שילוב אזורית.
אחרי המלחמה בעזה וחתימת הסכם שארם א־שייח', ארדואן מבקש לעצמו תפקיד בשיקום הרצועה ובעיצוב הסדר החדש במזרח התיכון. מה טורקיה מנסה להשיג – ואיך ישראל צריכה להגיב? והאם החבר של טראמפ יכול לחזור להיות
ממשלת נתניהו מוותרת על הריבונות הישראלית כאסטרטגיה פוליטית, ומדינת ישראל לא נמצאת (כרגע) סביב שולחן מקבלי ההחלטות שיקבע את עתידה. אחרי ביקור הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ בכנסת, נראה שאפילו בבית
ד״ר נמרוד גורן, נשיא מיתווים, בפינת הפרשנים של “בוקר טוב ישראל” עם אפי טריגר בגל”צ: “כדי להגיע לשלום אמיתי – נדרשים שינויים גם בישראל וגם בוושינגטון. כרגע מדברים רק על סיום המלחמה, לא על סיום הסכסוך.”
"אני אופטימית מאוד, אני חושבת שקטאר לא הייתה יוצאת למהלך הזה אם היא לא הייתה מקבלת הבטחות או הסכמות מראש" - ד"ר מורן זגה, עמיתת מדיניות במכון מיתווים, התראיינה אצל רפי רשף בעקבות יוזמת השלום
שרידותם של ההסכמים לאורך המלחמה המתמשכת היא עדות לתשתית האזורית הפונקציונלית שיצרו, אך בהיעדר חיבור עמוק בין העמים זוהי נורמליזציה שברירית שעוד נכונו לה טלטלות.
ישראל נמצאת בצומת דרכים אסטרטגית היסטורית במזרח התיכון: בין העוינות הגוברת מול טורקיה, ליחסים הבעייתיים עבור ישראל, בין הנשיא טראמפ לארדואן
המערכה באיראן ממחישה את פרדוקס הכוח הצבאי של ישראל - היא אמנם שדרגה את מעמדה כמעצמה צבאית אזורית, אך גם חיזקה את דימויה כשחקנית לא מרוסנת שפעולותיה מסכנות את היציבות במזרח התיכון.
המלחמה שנועדה לעצור את איראן עשויה לפתוח דלת לשלום אזורי רחב, אבל התוצאות הבלתי מכוונות האלה יתממשו רק אם טראמפ יתקן את הטעות מ-2018, ישראל תסיים את המלחמה בעזה - והצדדים יבחרו בדיפלומטיה על פני
הנשיא מדלג בין הבדלנים לניצים, מחפש ניצחונות זולים, ומעדיף רווחים על פני ערכים. אם ישראל לא תלמד להשתלב בעולמו, היא תיאלץ להסתדר בלעדיו.
פרופ' בני מילר, אוניברסיטת חיפה: במשך מסע הבחירות וגם לאחר שנכנס לבית הלבן, הנשיא טראמפ הצהיר פעמים לא מועטות שהוא שואף להיות נשיא של שלום, כלומר שימנע מלחמות ויסיימן.
בין ההיגיון הביטחוני לפרגמטיזם מדיני: כך תשנה הכרה מותנית את משחק הכוחות האזורי ותציל את הפרויקט הציוני
ביקורו של טראמפ במפרץ שלח מסר חד-משמעי לאיראן, כשיצר "חגורת הגנה" משותפת בין ארה"ב ומדינות המפרץ. ישראל חייבת להבין שמעמדה האזורי נחלש כשמדינות המפרץ מציעות לנשיא הזדמנויות כלכליות ואסטרטגיות
לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ היה מסע מוצלח במזרח התיכון – מדינית וגם עסקית. כבר בפתיחת הביקור, בנאומו בריאד בירת סעודיה, שנמשך כמעט שעה, הבהיר מה הוא מנסה להשיג.
מסע העסקים של הנשיא האמריקאי במזרח התיכון חושף את המציאות החדשה - ממשלת נתניהו איבדה את המפתח לוושינגטון, בזמן שריאד הפכה לצומת האסטרטגי של האזור. זהו המחיר המדיני הבלתי נסבל של החזון המשיחי
בין ה-13-15 במאי ערך נשיא ארה"ב טראמפ ביקור ראשון במזרח התיכון לאחר היבחרו לכהונתו השניה. הנשיא עצר בערב הסעודית, קטר ואיחוד האמירויות והתמקד בקידום עסקאות כלכליות בתחום הסחר הביטחוני
ד"ר עזיז אלע'שיאן הוא חוקר מסעודיה המתמקד באסטרטגיות מדיניות החוץ של הממלכה. הוא עמית מחקר בכיר במכון מיתווים. אלע'שיאן מוכר במיוחד כמומחה ליחסי סעודיה–ישראל וליחסים ערביים–ישראליים.
הנסיעה הראשונה של דונלד טראמפ לחו"ל בנשיאות השנייה שלו (למעט ההשתתפות בהלוויית האפיפיור פרנסציסקוס ברומא) חשובה מאוד לטראמפ וגם לנו בישראל, למרות שלא יבקר כאן. לביקור יש פוטנציאל להשפיע על עתיד
פרופ' אריה קצוביץ, עמית מדיניות במיתווים ובעל הקתדרה ע"ש חיים וייצמן ביחסים בינלאומיים ופרופסור ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית בירושלים - כותב על ההתפתחות המדינית הקריטית שצפויה בקרוב
מה עומד מאחורי הפגישה של טראמפ ונתניהו? נדב תמיר, חבר הוועד המנהל במיתווים ומנכ"ל ג'יי סטריט ישראל, התארח בפודקאסט של טובי פולק.
הררי מילים נאמרו בשבועות האחרונים מאז הציג הנשיא דונלד טראמפ את תוכנית הפינוי-בינוי שלו לרצועת עזה – הן על חוסר הישימות והן על העדר המוסריות שלה. אבל הדיון בתוכנית הדמיונית הזו מחמיץ את הנקודה
רעיון הטרנספר של דונלד טראמפ היכה בתדהמה את העולם הערבי, בדגש על מצרים וירדן, המועמדות העיקריות, מבחינתו, לקליטת הפלסטינים שיפונו מעזה. מעבר להצהרות הערביות, שדחו על הסף את דברי הנשיא האמריקאי
החודש הראשון לכהונתו של ממשל טראמפ מטלטל את בעלות הברית האירופיות וגורם להן להתאגד מולו, בתקווה שלא ייאלצו להתאחד נגדו. על הפרק הפסקת המלחמה בין רוסיה לאוקראינה וביטחון אירופה. את הסערה האירופית
שלא במפתיע, פגישתו של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, עם ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, אכן הניבה כותרות, אף למעלה מהצפוי. טרנספר של כ-2 מיליון פלסטינים מעזה למדינות אחרות ונטילת אחריות אמריקנית
ימים ספורים אחרי הבטחת ניצחונו של דונאלד טראמפ בבחירות 2024, החל הנשיא החדש-ישן בתהליך בניית הכוורת הפוליטית של הממשל הנכנס. התהליך, שהחל במינויים "בטוחים" של דמויות מוכרות ומנוסות
ברחבי המזרח התיכון, חוץ מאיראן ושלוחיה, נשמעה אנחת רווחה עם בחירתו המחודשת של דונלד טראמפ לנשיאות ארצות הברית. בין ממשל דמוקרטי בראשות קמלה האריס ובין טראמפ הבחירה הייתה ברורה, וזאת על סמך
הציבור הישראלי תומך בגישה האזורית שמוביל ממשל ביידן כמענה המיטבי לאתגרי הביטחון שהתעצמו בעקבות אירועי 7 באוקטובר – כך עולה ממדד מדיניות החוץ השנתי של "מיתווים". עם זאת, עמדה זו
מאמר דעה מאת פרופ' אלי פודה באתר וואלה חדשות
אלימות פוליטית אינה זרה לארה"ב, ודי אם נזכיר את אירועי 1968 – המחאות נגד מלחמת וייטנאם והדחתו המשפילה של הנשיא ניקסון בעקבות פרשת ווטרגייט. אולם אירועי ה-6 בינואר 2021, שאינם אלא ניסיון
מאמר דעה, נדב תמיר, זמן ישראל, אוגוסט 2020
מאמר דעה, נדב תמיר, Ynet, יולי 2020
השגריר לשעבר ברוך בינה, זמן ישראל, יולי 2020
תגובות מומחי/יות מכון מיתווים לתכנית טראמפ, ינואר 2020
