בלי מהלכים דיפלומטיים אין לישראל מה לעשות
אם ברצונה של ישראל לנצל הזדמנות אזורית אמיתית, עליה להביא לשחרור כל החטופים – החיים למשפחותיהם והמתים לקבורה – ולסיים לאלתר את המלחמה בעזה. לא תיתכן פריצת דרך דיפלומטית אזורית כל עוד ישראל נתפסת
ד"ר גיל מורסיאנו לגל"צ, "רצועת הביטחון", על הצונאמי המדיני בעקבות עליית בן גביר להר הבית, ינואר 2023.
חרף כל האיתותים והקריצות, אינדונזיה עדיין מעבר לאופק הישראלי
משנחתמו "הסכמי אברהם" וכהונת נשיא ארה"ב דונלד טרמפ התקרבה לסיומה, החל שמה של אינדונזיה, המדינה המוסלמית הגדולה בעולם, לעלות כמועמדת אפשרית להצטרף לתהליך נרמול היחסים עם ישראל. עם
שנתיים ל״הסכמי אברהם״: יחסים אסטרטגיים משופרים, אך לא נורמליזציה
בספטמבר 2020 נחתמו "הסכמי אברהם" בין ישראל, איחוד האמירויות ובחריין. חודשים לאחר מכן נחתמו הסכמים גם עם סודאן ומרוקו. בחלוף שנתיים, מן הראוי לגשת ולבחון אם ההבטחה והפוטנציאל הגדול
קידום הנורמליזציה האזורית לשלב הבא עובר אצל הפלסטינים
טיסה ישראלית ראשונה טסה לה השבוע בשמי סעודיה בדרך לאיי סיישל. משך הטיסה ליעד האקזוטי קוצר אמנם רק ב-20 דקות, אך חשיבותו כמובן סמלית לא פחות ממעשית. הממלכה הווהאבית, שפעם הובילה את חרם הנפט על
גם אחרי "הסכמי אברהם", הזמני הוא הקבוע במזרח התיכון
ב-1848 נאם ג'ון טמפל פלמרסטון בבית הנבחרים הבריטי וטבע את המשפט האלמותי "לאנגליה אין אויבים או ידידים נצחיים. הדבר היחיד הקבוע והלא-משתנה זה האינטרסים של אנגליה, ועליהם צריך להגן". נדמה
שנה לאחר "הסכמי אברהם": תפיסת האויב המשותף מתערערת
"הסכמי אברהם" נשאו עמם תקוות גדולות. אחת המרכזיות שבהן היתה החלשת איראן אל מול צמיחתה של ברית אזורית חזקה, שנועדה ליצור אלטרנטיבה לכוחות האמריקאים הנסוגים הדרגתית מעיסוק באיומי הביטחון
האם הסכמי אברהם היו מהלך "משנה-משחק"? מבחן השנה הראשונה
א. מבוא האם הסכמי אברהם היו מהלך "משנה-משחק"? מושג זה, הלקוח מתחום מדע המדינה, מתאר שבירה של מוסכמות ונורמות שנהוגות ביחסים בינלאומיים או בתוך מערכת מדינתית. למשל, שבירה של החרם הערבי
שנה להסכמי אברהם: מה ישראל צריכה לעשות אחרת?
בימים אלה בישראל, איחוד נסיכויות המפרץ ובחריין מציינות שנה להסכמי אברהם. מאוחר יותר גם סודאן הצטרפה להסכמים בעוד שמרוקו חתמה על ישראל הסכם נפרד. למען האמת, קשה להאמין שחלפה לה שנה אחת בלבד, כיוון
נתניהו לא המציא כלום. שמעון פרס היה שם קודם
מאמר דעה מאת פרופ' אלי פודה באתר וואיינט
מיסוד יחסים לטווח ארוך עם איחוד האמירויות
מאמר דעה מאת ד"ר מורן זגה ונדב תמיד באתר זמן ישראל
אין גן עדן בדובאי, אבל גם לא גיהינום
מאמר דעה מאת ח"כ לשעבר קסניה סבטלובה באתר וואיינט
הסכמי אברהם כפוטנציאל לשינוי ביחס היהודים בישראל לערבים
מאמר דעה מאת נדב תמיר באתר זמן ישראל
שלום, אחר
מאמר דעה מאת פרופ' אלי פודה באתר זמן ישראל
