מאמרי דעה ופרשנות

המשך המלחמה מסכן את יחסי ישראל עם מדינות האזור

גאות ושפל הם תופעות מוכרות ביחסי מדינות, אבל אם גאות רבה מדי היא ברכה ליחסים, הרי שפל עלול לסכן אותם. בימים שאנחנו מציינים 30 שנה להסכם השלום בין ישראל וירדן, דומה כי סכנת שפל עמוק עומדת לפתחם של

החקיקה נגד אונר"א אינה משרתת את האינטרסים של ישראל

החקיקה הפופוליסטית נגד אונר"א, שעברה אתמול בכנסת, אינה משרתת את האינטרסים של ישראל, למרות שהארגון אכן בעייתי. אונר"א – סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם – (UNRWA – UNITED NATIONS

בתום "עשרת הימים הנוראים" של נסראללה, הגיע הזמן לסדר חדש

"עשרה ימים בספטמבר" – זה עשוי להיות שמה של סדרת טלוויזיה עתידית שתגולל את מאורעות הימים שבין התפוצצות אלפי זימוניות בידיהם ובפניהם של פעילי חיזבאללה לבין חיסולו המהדהד של מזכ"ל

דילמת הסיוע ההומניטרי: בין מענה מיידי לעיצוב עתיד אזורי

בימים אלו, בעוד העיניים נשואות בעיקר צפונה, ללבנון, התפתחויות הרות גורל מתרחשות ברצועת עזה. הסוגיה ההומניטרית, שעל פניו נראית כעניין של מוסר או לגיטימציה בינלאומית, היא למעשה סוגיה מדינית מהמעלה

בישראל מעדיפים להתעלם: הקשר של צרפת עם חיזבאללה יכול להשפיע על הבאת השקט לצפון

הסכסוך המתוקשר בימים האחרונים בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לנשיא צרפת עמנואל מקרון בוודאי שלא תרם לשיפור היחסים הלא פשוטים בין ירושלים לפריז. אבל מעבר להתעסקות בחילופי המהלומות הווירטואליים בין

שנה לשבעה באוקטובר – שיקום הרתעה במחיר קיפאון מדיני ומוסרי

שנה חלפה מאז המתקפה הנפשעת של חמאס על ישראל שהובילה למלחמה לא רק נגד הארגון, אלא נגד "ציר ההתנגדות" בהובלת איראן. זה כולל את חיזבאללה, מיליציות שיעיות בעיראק, החות'ים בתימן, ובמידה

חוץ מאיראן, האוטוקרטים במזרח התיכון רצו טראמפ – והסיבה ברורה

ברחבי המזרח התיכון, חוץ מאיראן ושלוחיה, נשמעה אנחת רווחה עם בחירתו המחודשת של דונלד טראמפ לנשיאות ארצות הברית. בין ממשל דמוקרטי בראשות קמלה האריס ובין טראמפ הבחירה הייתה ברורה, וזאת על סמך

קול הרהב מביירות – כך נפל נסראללה חלל ברטוריקה שלו

החשש של ישראל מארגון חיזבאללה נבע לא רק מגודלו ומכמות הרקטות שנאגרו וכוונו כלפיה, אלא גם מהרטוריקה שלו נגד ישראל ודימויו של נסראללה כמי שמכיר את החברה והמדינה טוב יותר מכל אויב אחר. הרטוריקה הזו

הפרדוקס הישראלי: תמיכה במדיניות ביידן, העדפה למנהיגות טראמפ

הציבור הישראלי תומך בגישה האזורית שמוביל ממשל ביידן כמענה המיטבי לאתגרי הביטחון שהתעצמו בעקבות אירועי 7 באוקטובר – כך עולה ממדד מדיניות החוץ השנתי של "מיתווים". עם זאת, עמדה זו

עם כבוד צריך לעבוד

השפה שלנו מגלה לנו לא מעט על מה שסמוי מהעין. כך המילים הנפוצות במלחמה מלמדות לא מעט על האופן שבו היא מתנהלת. כבר שנה מדברים על הניצחון המוחלט, ואליו התווספו "מכה שלא תישכח", "לקעקע

האם רוב הישראלים שמאלנים יותר מהאופוזיציה?

בשני נושאים מהותיים קיימת כיום הסכמה נרחבת בציבור הישראלי: האחד הוא שתפקודה של הממשלה בנושאים אסטרטגיים לקוי, והשני הוא דחיית הגישה של ניהול הסכסוך והדגשת הצורך בהכרעות בסוגיות ליבה של המשך

האם ישראל עלתה על המסלול המוביל ל"מדינה מצורעת"?

אחת התוצאות המדאיגות והפרדוקסליות של מלחמת "חרבות ברזל" נוגעת להפיכתה האפשרית (או המסתמנת?) של מדינת ישראל ל"מדינה מצורעת" בזירה הבינלאומית. המעבר מה-7 באוקטובר, ההתקפה

התחזקות האיסלאם הפוליטי בירדן מסבכת את המלך

ירדן מיקדה את תשומת הלב לאחרונה בעקבות רצח שלושה ישראלים במעבר אלנבי. הרצח העלה מחדש את החשש בישראל מהידרדרות ביטחונית שעלולה להתרחש בעיקר בשל הניסיונות של איראן לגייס חמושים לפעולות טרור נגד

פיגוע בגבול ירדן בחסות שר האוצר: סמוטריץ' הקריס את רש"פ וקיבל את איראן

הפיגוע הבוקר (ראשון) במעבר אלנבי מעיד על החמרה נוספת בדרך להסלמה של ממש בגדה המערבית. חמאס פועל בכל הכוח לייצר טרור בגדה ואיראן, שמחזקת כבר שנים את טבעת האש מסביב לישראל, פועלת ביתר שאת בחודשים

התנהלות הקבינט מסכנת את ביטחון המדינה

תופעת ההדלפות מלווה את ישראל משחר הקמתה. כל ראשי הממשלה סבלו מבעיה זו, וחלקם אף נטלו חלק אקטיבי במעשה ההדלפה. אך דומה כי מלחמת "חרבות ברזל" הקצינה את התופעה זו לממדים שלא נודעו בעבר.

יש פתרון לציר פילדלפי. נתניהו מטרפד אותו כי הוא מעוניין במלחמה ובכיבוש

מסיבת העיתונאים האחרונה של נתניהו היתה הרצאה ארוכה מפי ראש ממשלה שעוסק בטכנו-טקטיקה ומסרב לעסוק באסטרטגיה. היא הבהירה שנתניהו, כהרגלו, מייצר מסך עשן מופק ומצולם היטב ששמו הפעם

לקחים מהעבר: תוכנית לדה-רדיקליזציה בסכסוך הישראלי-פלסטיני

אירועי 7 באוקטובר החזירו לקדמת הבמה את ההכרה בצורך בפתרון ארוך-טווח לסכסוך הישראלי-פלסטיני, שיביא ביטחון, יציבות ושגשוג לצדדים המעורבים. התפישה הרווחת כיום בישראל היא כי תנאי הכרחי לשלום הוא

ציר פילדלפי ומעבר רפיח חשובים – אבל החטופים יותר

אחת המחלוקות המונעות את הסכם הפסקת האש עם חמאס היא שאלת המשך השליטה של ישראל בציר פילדלפי ובמעבר רפיח על גבול מצרים. נתניהו מתעקש שלא לחתום על הסכם אם אינו מבטיח הישארות ישראל במקומות אלה.

חזון הבלהות של נתניהו: מה מסתתר מאחורי ההתעקשות על פילדלפי?

השארת צה"ל בציר פילדלפי גרועה לישראל מבחינת צבאית, ערכית ובינלאומית. מבחינה צבאית, המצב הגרוע ביותר הוא ישיבה הגנתית-סטטית בשטח צר ללא מטרה ולוחות זמנים. היא הופכת את כוחות צה"ל ליעד

הזירה הבינלאומית כחזית נוספת: כשלי המדיניות של נתניהו

מלחמת "חרבות ברזל" הציבה שורה ארוכה של תקדימים, לאו דווקא חיוביים. הימשכותה זה יותר מעשרה חודשים ללא יעד מוגדר ובר השגה, התרחבותה לזירות נוספות מעבר לרצועת עזה, והנזק העצום למעמדה

עוד לא מצורעת, אבל כמעט: כך מחבלת ממשלת ישראל במעמדה של המדינה בעולם

על רקע המאבק המעצמתי בין הציר המערבי, בהובלת ארצות הברית, אל מול ציר סיני-רוסי-איראני מחריף, המלחמה בעזה ומלחמת ההתשה עם איראן וגרורותיה – אלה היו המגמות המרכזיות במדיניות החוץ הישראלית

סמוטריץ' רוצה שנבחר בין תבוסה וההתנחלויות. יש אופציה נוספת

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שהוא בעיקר השר לענייני סיפוח במשרד הביטחון, אמר השבוע בכנס קטיף כי "לו הייתה התיישבות יהודית בגוש קטיף, הטבח ב-7 באוקטובר לא היה קורה. טעויות מתקנים". זו

חמאס וחיזבאללה יישארו לנצח: החיסולים הממוקדים הוכיחו את זה

בתוך שעות התרחשו שני מהלכים “כירורגיים" בשתי זירות (גיאוגרפיות) שונות, אך כרוכות האחת בשנייה – חיסולם של בכיר חיזבאללה פואד שוכר ברובע דאחיה בביירות, מעוז הארגון, ושל איסמעיל

הכרחי לחשוב על מתווה אסטרטגי לשיקום רצועת עזה כבר עתה

המלחמה בעזה מתקרבת במהרה לתום שנתה הראשונה, ועדיין לא נדונים כלל וכלל העקרונות של "היום שאחרי". סירובה של ישראל לגבש את התפיסה האסטרטגית הרצויה לה, נובע במידה רבה משיקולים פוליטיים

יש הזדמנות נדירה לסיים את המלחמה בצפון. האם ישראל תנצל אותה?

התקיפה הקטלנית במג'דל שמס היא אסון ידוע מראש; תוצאה של היעדר אסטרטגיה ישראלית מצד אחד, ומצד אחר – הערכת חיזבאללה שהעימות, במתכונתו הנוכחית, משרת את מטרות הארגון ותומכיו האיראנים בלי לפגוע

יש לישראל אינטרס לחזק דווקא את מפלגות המרכז האירופיות

רעידת אדמה גועשת ברחבי היבשת האירופית. לאחר פרישתו של ג'ו ביידן מהמרוץ לנשיאות בארצות הברית, מי שמעריכים שדונלד טראמפ ינצח עשויים לקוות שאירופה תוכל להחזיק את נס העולם הליברל-דמוקרטי –

האור הדיפלומטי שבקצה ההילולה

ההילולות המתקיימות במרוקו לזכר הצדיקים היהודים שחיו ופעלו בה, ממשיכות גם בצל המלחמה למשוך עשרות ואף מאות מאמינים יהודים וישראלים, ובהם יוצאי מרוקו החיים בישראל ובתפוצות. אלה שבאים מן המרחקים

ישראל מתלוננת שהעולם נוקט כלפיה מוסר כפול – ומתייחסת באותו אופן לארמניה

היהודים והארמנים חולקים גורל משותף – שני עמים קדומים וקטנים שסבלו מרדיפות, ששרדו בניסיונות למחוק אותם מעל פני האדמה ועד היום חיים כדמוקרטיות ב"שכונות" שאינן מאוד ידידותיות. גם

כולנו משלמים מחיר גבוה על היעדרם של הדיפלומטים משולחן קבלת ההחלטות

בין הנושאים הרבים שוועדת החקירה למלחמת "חרבות ברזל" תצטרך לבדוק יהיה גם תפקודו של משרד החוץ. רוב הציבור בישראל סבור כי תפקידו של משרד החוץ בזמן מלחמה, כל מלחמה, מסתכם במה שנקרא פעם

למרות המלחמה – הנורמליזציה נמשכת, אך רק מהלך אחד יזניק אותה קדימה

שאלת הנורמליזציה עם סעודיה הפכה לסוגיה מרכזית במהלך המלחמה. על אף היתרונות הגדולים, הממשלה הנוכחית אינה מסוגלת – וכנראה גם אינה רוצה – להצטרף למהלך כזה. במילים אחרות, מהלך גלוי שיוביל לחתימה של

הכרה במדינה פלסטינית איננה פרס לחמאס, אלא עונשו

הדיון לגבי ההכרה במדינה פלסטינית איננו רק דיון אקדמי, אלא עוסק בדיני נפשות. אני חולק נחרצות על הקביעה לפיה אלה מביננו התומכים בהקמתה של מדינה פלסטינית לצדה של ישראל (ולא במקומה) לוקים בכשל מוסרי,

פעמוני האזעקה מצלצלים: אפקט הדומינו של הבחירות לפרלמנט הצרפתי ישפיע גם על ישראל

תוצאות הבחירות לפרלמנט האירופי החלישו חלק ממדינות אירופה ובראשן צרפת, ולא ידלגו גם על ישראל, שחייבת לבחור נכון. יש לדבר אמת לעם, לציבור, שיקרא את המפה העולמית והאזורית המבהילה בישראל חשבו

יש מסלול להסדרה מול לבנון: האם ישראל תפעל בהיגיון?

האמריקאים מקווים שהפסקת אש בעזה תיענה במהלך זהה בלבנון עם תחילת מהלך ליישום החלטה 1701. השאלה היא אם ישראל מסוגלת לחשוב רציונלית? השליח האמריקאי עמוס הוכשטיין הגיע לאזור פעם נוספת בניסיון למנוע

שלום יכול להיראות שונה לגמרי ממה שאנחנו חושבים. רק הביטו בפרו ואקוודור

אני מרצה ליחסים בינלאומיים וחוקר שלום באוניברסיטה העברית בירושלים כבר 31 שנים. תמיד אני מתפלא איך לנו, הישראלים, יש יחס נאיבי ומוטעה למונח "שלום", שהפך למילת גנאי בלקסיקון הלאומי. זה

לא לקונגרס ולא לישראל: ההזמנה שאינה מוסיפה כבוד

במקום לסייע בהפעלת לחץ על נתניהו, ראשי הקונגרס נותנים רוח גבית לסרבנותו לעסקת חטופים ולהתקדמות לקראת פתרון מדיני למלחמה לכבוד ראשי הקונגרס האמריקאי, כאזרח ופטריוט ישראלי הייתי רוצה לברך על כך

השוואה בין 1974 ו-2024: מגבלות הכוח, עזה, לבנון והשבת החטופים

חמישים ושנה ויום לאחר ההתקפה המצרית על ישראל ב-1973, שבה הופתעה ישראל מדרום ב-2023. לא רק התאריך חזר על עצמו, גם ההתנהלות. כמו ב-1973, כך גם בשנה שעברה, עיוורון מדיני הוליך לשאננות של מנהיגי

עוצמתו של החלש: איך חמאס מסרב לכולם

אחת השאלות המעניינות היא איך זה שחמאס, ארגון לא גדול ולא חזק במיוחד, אינו מתכופף בפני הלחץ של מעצמה עולמית כמו ארצות הברית ושתי מדינות מרכזיות באזור – מצרים וקטאר. הארגון, שנמצא תחת לחץ צבאי כבד

גלנט, כל כך טוב בצפון שזאת ההתנהלות שלך מול צרפת?

אם השר יואב גלנט רצה להוכיח לצרפתים שגם לישראל הקטנה יש מה להגיד על המדיניות שלהם באזור שלנו, הוא בהחלט הצליח. אבל באיזה מחיר? היציאה שלו ביום שישי נגד הכרזתו של הנשיא עמנואל מקרון על הקמת ועדה

ישראל החמיצה את כינון היחסים עם סעודיה בעבר. החמצה נוספת עלולה לסתום את הגולל

לאחר אירועי 7 באוקטובר, הסיכוי לנורמליזציה עם סעודיה מציב את ישראל על פרשת דרכים. השלכות הסירוב שלה כבר באות לידי ביטוי בהכרה העולמית הגוברת במדינה פלסטינית הפעילות המדינית הקדחתנית המתנהלת בציר

פעולת ישראל ברפיח משבשת למצרים את התוכניות

באופן פרדוקסלי, משטרו של א-סיסי ירוויח כמעט בכל תוצאה צפויה ברפיח: גם במקרה של מיגור חמאס וגם במקרה של עצירה צבאית ועסקת חטופים בתיווכו • עם זאת, השאיפה לחדש את מעמדה המנהיגותי של מצרים עלולה

הסרבנות המדינית של נתניהו מובילה להכרה חד צדדית במדינת "חמאסטן"

נטישת המערכה המדינית על-ידי נתניהו במהלך המלחמה, זירזה את ממשלות נורבגיה, אירלנד וספרד. ממשלת הימין הנוכחית הצליחה לעשות מחיקת ערך אדירה מול ממשלות ביקורתיות. מבול המדינות המערביות שמכירות במדינה

הגירה פוליטית בגדה: תושב מאחז חי באקלים שונה מזה של הרועה בוואדי הסמוך

ז'רגון ההגירה התעשר בעשורים האחרונים במונח "הגירת אקלים", המתייחס לבני אדם שנאלצו לעזוב את מקום מגוריהם בעקבות "אסונות טבע" כמו בצורות ממושכות, אי השוקע במים או סופות טרופיות

ישראל עדיין שבויה בעזה

לא רק 133 חטופים נותרו בידי חמאס, אלא שללא יצירה של אופק מדיני לגבי עזה ולגבי הבעיה הפלסטינית בכללותה, ישראל תישאר "שבויה" במצבה האזורי והבין-לאומי • אם נתמקד במערכה המדינית, נגלה

בחסות הדשדוש הישראלי: איראן כבר מעצבת את המציאות האזורית ביום שאחרי

7 באוקטובר והמתקפה האיראנית הכושלת כעת יכלו להיות נקודת מפנה בקידום ברית ישראלית-אזורית. אבל איראן זוכה לסיוע מפתיע במערכה הזאת – מהימין הקיצוני בישראל. "הדבר היחיד שמשותף לנו ולממשלת ישראל

"תחילתו של עידן חדש": כך ישראל תוכל לנצח את איראן

בשיחה עם מעריב, משרטט ד"ר עומר צנעני, מנהל היחידה המדינית-ביטחונית של קרן ברל כצנלסון, את הפתרון להתמודדות עם האיום החדש מטהרן. "המשך המדיניות הזו תביא עלינו מלחמה אזורית שאין לנו מה להרוויח בה", אמר.

לבנון נמצאת בנקודת חולשה, ואזרחיה מתנגדים למלחמה. על ישראל לנצל זאת

בששת החודשים האחרונים, גבול ישראל-לבנון הוא זירת לחימה בין ישראל וחיזבאללה. בשבועות ואף בימים האחרונים ניתן להבחין בהסלמה משני הצדדים, עדיין בהתאם לקווים שלתפישתם לא חורגים מכללי המשחק המונעים

האם דווקא משבר האקלים יחלץ את ישראל מהצלילה במעמדה האזורי והבינלאומי?

בעוד דו"ח מבקר המדינה חושף כישלון ממשלתי מוחלט בטיפול במשבר האקלים, משתתפי ועידת האקלים של "הארץ" הדגישו את הצורך בשיתופי פעולה אזוריים ועולמיים בתחום. לשם כך נדרש שדרוג משמעותי של

ברית הפונדמנטליסטים או ניצחון הציונות?

במאמר מתריס, מטיח פרופ' אריה אלדד ביקורת כנגד תכנית "היוזמה הישראלית" להסדר מדיני בין ישראל לפלסטינים. הוא גם מעוות את ההיסטוריה של הסכסוך. לא רק שהוא לא מציע אלטרנטיבה ראויה, אלא עמדתו

שיקום מדיני-סביבתי בר-קיימא: הנגב המערבי ועזה יכולים לפרוח רק יחד

הנגב המערבי ורצועת עזה הם חלק ממערכת סביבתית אחת המאופיינת ביחסי סכסוך מדיני המתנהל בקרבה. עובדת היותם נתונים במערכת סביבתית אחת והתלות ההדדית בין הסביבה לשדה המדיני מודגמות היטב בסוגיות של

הממשלה הישראלית היא זו שמרחיקה מאיתנו את ידידינו

חוסר האמון בנתניהו הגיע דווקא מצד החלקים האוהדים יותר של ההנהגה האמריקאית. הממשלה הישראלית היא זו שמרחיקה מאיתנו את ידידינו. חובתנו כאזרחים וכמדינה להקשיב לדברי התוכחה של אוהבינו בארצות הברית. בן

רבין ייחל שיטבעו בו, ערפאת הציע לשתות ממנו. אבל דווקא הים של עזה עשוי להיות פתרון

מסדרון הומניטרי ימי לעזה יכול לעזור לתושבי עזה בטווח המיידי. בטווח הרחוק יותר – אפשר לקוות כי הרצועה השוכנת לחוף הים התיכון תשוב להשתלב במרחב כבעבר. מיקומה של עזה לחופי הים התיכון שימש

דווקא אלו שמבקרים את ישראל הם החברים האמיתיים שלנו?

בעת המסוכנת הזו לעתיד המדינה, החברים הטובים שלנו בעולם הם דווקא אלו שביקורתיים כלפי ממשלתנו ומנסים לשנות את מדיניותה. רבים מדי מחבריי שאיתם הפגנתי ביחד נגד המהפכה המשטרית ומדיניות ממשלת ברית

האם יצליח הציר האיראני-רוסי לנכס אליו גם את סודאן?

עם פרוץ המלחמה בעזה, חידשה סודאן, שותפתה של ישראל להסכמי אברהם, את היחסים הדיפלומטיים עם איראן. "על אף הסתייגותנו מהקשר עם המדינה הזו, למען האינטרס הסודאני נהיה מוכנים לברית אפילו עם השטן"

הבחירות לרשויות המקומיות: האם מכאן יצמח השלום?

בקורונה, בזמן איום המהפכה המשטרית וגם במלחמה - תפסה הרשות המקומית מקום רחב בסיוע למצוקות, השכנת שלום או בהתססת השטח. זה הזמן להבין שהשלטון המקומי יכול לתת הרבה יותר מאשר דו"חות חנייה וטיפול בתשתיות

פעולה צבאית ישראלית ברפיח עלולה לסכן את היחסים עם מצרים

התוכנית למוטט את גדודי חמאס הנותרים ופינוי התושבים משם, דבר המחייב השתלטות מחודשת על ציר פילדלפי, יכולה להיות אתגר אחד יותר מדי ליחסים השבריריים בין המדינות

האסון ההומניטרי בעזה משרת את החמאס, ומזיק לישראל

מניעת משבר הומניטרי בעזה היא אינטרס ביטחוני ישראלי, שמשפיע ישירות על היכולת של ישראל להשיג את מטרות המלחמה. גם אם המלחמה הקשה הקהתה את תחושת האנושיות והחמלה כלפי הפלסטינים בעזה, יש להבין שהענקת

נתניהו הבין: הכרטיס הפוליטי שלו הוא חזרת טראמפ לבית הלבן

נתניהו הבין שהכרטיס הפוליטי היחיד בשרוול שלו הוא חזרת הנשיא לשעבר לבית הלבן ולאחר מכן דיגמון של מדיניות חיבוקים בין שניהם.

האם אפשר להתחיל כבר את "היום שאחרי"? כך זה עשוי להיראות

מי ישלוט בעזה? האם תקום מדינה פלסטינית? והאם ההסדר יהיה חלק מעסקה אזורית רחבה יותר? גם אם נדמה שהסכם הוא עניין מופרך ורחוק, צריך לגייס אופטימיות ולצאת לדרך

הכרה של מדינות "הרוב המוסרי" במדינה פלסטינית

ה-7 באוקטובר היה המשבר הגדול בתולדות מדינת ישראל. הוא יכול להיות גם ההזדמנות הגדולה שלה, כפי שמלחמת יום כיפור הטראומטית הובילה להסכם השלום עם מצרים. מיד עם תחילת הלחימה, ארצות הברית, גרמניה,

הקריאה לאחדות היא משתקת. אין לה קשר לאחדות הגורל אלא לאחידות הדעה

בשעה שאחדות היא מבורכת בשדה הקרב, בחברה האזרחית היא מזיקה. הקריאה לה תמיד תשרת את השלטון הקיים ותפגע ביכולת לבקר אותו. טוב תעשה ישראל אם תפסיק להתבסם מסיסמאות האחדות ותבקש את ההפך - הכרעה ביחס

אסור לקבל את התמיכה הגרמנית ואת מחויבותה לישראל כמובנת מאליה

בספטמבר השנה הגיע שגריר גרמניה בישראל, שטפן זייברט, לדיון בבג"ץ בנושא ביטול עילת הסבירות. "קורה כאן משהו חשוב לדמוקרטיה הישראלית ואנחנו החברים של ישראל מסתכלים היום בעניין רב על

היחסים בסכנה? נוכח המלחמה בעזה, הכלכלה במצרים על סף קריסה

המלחמה בין ישראל וחמאס גורמת למצרים נזקים קשים בכלכלה. שני סקטורים עיקריים שנפגעו הם תעלת סואץ ותיירות, וזאת כתוצאה מההתקפות של החות'ים בתימן על אוניות בים האדום.

עם השינויים הנדרשים, תוכל לקום רשות פלסטינית מחודשת ובת קיימא

במשך למעלה משש שנים פעלה רשות פלסטינית יעילה ומתפקדת בהובלתו של סלאם פיאד, שזכתה לשבחים מצד מערכת הביטחון הישראלית. עם שינויים נדרשים בביטחון, באוצר, בחינוך ובמשפט, היא תוכל לחדש ימיה ולתת אופק

ישראל צריכה נאום בר אילן 2

ארה"ב והקהילה הבינלאומית זקוקות לקצה קצהו של חבל הצלה מצד ישראל, כזה שיהווה, אפילו כמס שפתיים, נקודת אור במנהרה החשוכה שהיא המלחמה

ממשלה שפויה היתה מוציאה את ישראל מהבוץ העזתי. חבל שלנו אין כזו

הנהגה אחראית היתה דנה ברצינות ביום שאחרי המלחמה, מסמנת יעדים מדיניים וחותרת לעסקת חטופים בכל הכוח. אבל כל עוד האופק היחיד שמציבים נתניהו-סמוטריץ'-בן גביר הוא התמשכות המלחמה, ואולי אף כיבוש הרצועה

לצאת מהבוץ העזתי: הצעה לפיתרון מדיני

ללא אופק מדיני המבוסס על ועידת שלום בינלאומית, ישראל עלולה למצוא את עצמה במלחמת התשה שתימשך שנים ארוכות. על הפרק: סיוע הומניטרי, רשות בינלאומית לאכיפת שלום, העצמת הרשות הפלסטינית והסכמים עם מדינות ערב

חשש מנהירת פלסטינים: האתגרים שעומדים בפני יחסי ישראל-מצרים

מלחמת עזה מעמידה את יחסי ישראל-מצרים בפני אתגרים לא פשוטים. הראשון שבהם הוא החשש המצרי מפני נהירת פלסטינים מעזה לסיני דרך הגבול המצרי. השני הוא שאלת הסיוע ההומניטרי העובר ממצרים לעזה דרך מעברי רפיח.

ערב הסעודית מבהירה שוב כי לא תהיה נורמליזציה בלי פתרון לפלסטינים

היינו קרובים לנורמליזציה, וכך גם למדינה פלסטינית" החלום הרטוב של בנימין נתניהו על הסכם שלום עם מדינות מפרץ עשירות, שלא כולל את הפלסטינים, התרסק השבוע שוב על קרקע המציאות. ערב הסעודית שוב

ואף על פי כן, ישראל לא לבד במזה"ת

קולות מפתיעים מלבנון, איתות מסעודיה, נחישות מהמפרץ ומסר של יציבות ממצרים, ירדן ומרוקו: חרף המלחמה, באזור עדיין רוצים שלום ישראלי-פלסטיני

ההשלכות הבינלאומיות של המלחמה בעזה

המלחמה בעזה מייצרת גלי הדף אשר משפיעים על העולם כולו, אלפי קילומטרים מעבר לגבולות ישראל ורצועת עזה. באופן טבעי, אנחנו נוטים לראות את העימות שלנו מול חמאס באופן מנותק מאירועים אחרים, אבל בעולם

המשא ומתן בין ישראל ללבנון בעיצומו, אבל מיס־קלקולציה אפשרית בהחלט

המשא ומתן בין ישראל ללבנון בעיצומו, אולם כמו תמיד, כל עוד מתנהלים קרבות, אף אם במסגרת “מחושבת" שתכליתה למנוע הסלמה, מיס־קלקולציה אפשרית בהחלט.

לפני 7 באוקטובר ואחריו: מדיניות החוץ של ישראל

חזרת הסכסוך הישראלי-פלסטיני לבמה בעקבות המלחמה, פגיעה ביחסים עם מדינות ערב, שיקום היחסים עם אירופה תוך ניהול מערכה רב זירתית. 10 מגמות במדיניות החוץ הישראלית בחצי השנה האחרונה

חלומות הנורמליזציה נעצרו, לטובת החיים עצמם

השנה האחרונה הציבה מראה עכורה בפני ההנהגה והחברה הישראלית, והבהירה את מגבלות המדיניות האזורית שמתעלמת באופן שיטתי מהבעיה הפלסטינית.

אין סתירה בין פרוגרסיביות לתמיכה בישראל

הצטרפתי לצוות של J Street על מנת לקדם את הערכים שלי כציוני פרוגרסיבי עם ניסיון והכרות עם הזירה האמריקאית. כדיפלומט ששירת שנים רבות בארה"ב, הבנתי שאין בית פוליטי בארגונים הממוסדים בקהילה

איך יכולה הנייטרליות של מרוקו לסייע בפתרון המשבר הנוכחי?

שלוש שנים לאחר חידוש היחסים הדיפלומטיים בין ישראל למרוקו, התיירות אמנם נפגעה, אבל העסקים ממשיכים כרגיל, פחות או יותר. עם זאת, פערי התרבות מונעים מישראלים רבים להבין מדוע השלטון לא מגנה בפומבי

ארה"ב לא הצליחה לגייס את המדינות הערביות לקואליציה נגד החות'ים

התמיכה ברחוב הערבי מתרחבת לאלה הנתפסים כמגני הפלסטינים ● האונס פושה בסודאן – והנשים מבקשות היתר להתאבד ● ירדן מחריפה את המלחמה בסוחרי הסמים של אסד ● רוסיה מחזקת את קשריה עם המדינות הערביות

הנפט לא מתייקר, בת"א יש עליות: מבחינה כלכלית אין מלחמה רב–זירתית, בינתיים

למרות קיצוץ התפוקות של יצואניות הנפט ואיומי החות'ים שמשנים את נתיבי השיט, זוהי המלחמה הראשונה במזרח התיכון שלא הזניקה את מחירי הנפט • העליות בת"א–35 וברכישות באשראי מעידות: השווקים רגועים, לפחות

תמיכת הנשיא ביידן במערכה נגד חמאס היא תמיכה בקידום אופק מדיני

עסקת שחרור בני הערובה בין חמאס לישראל לא הייתה מתרחשת ללא המנהיגות של ממשל ביידן. גם העסקה הבאה לא תושג ללא המינוף האמריקאי, הן על ממשלת נתניהו והן על קטאר ומצרים. אף אחת מהמטרות של ישראלים

למה זעמה חמאס? מדינות ערב מאכזבות, ולא נוקטות עמדה ברורה נגד ישראל

בעוד ההמונים במדינות ערב תומכים בפלסטינים, מנהיגיהם רואים בחמאס איום על שלטונם ולא רוצים לסכן את היחסים עם ארצות הברית.

מדינות ערב מבהירות לישראל: בלי פתרון עבור הפלסטינים – לא יהיו השקעות

מדינות ערב לישראל: אין מתנות חינם השבוע הגיעה משלחת בכירה של דיפלומטים אמירתיים, ובראשם השגרירה האמירתית באו"ם לנה נוסייבה, לאזור מעבר רפיח כדי לקיים שם סיור ולחנוך את מתקני התפלת המים

השלום זקוק להצהרת ביידן

אנחנו שני שגרירים בדימוס, מצרי וישראלי, שהקדישו את ארבעת העשורים האחרונים לשירות האינטרסים הלאומיים של מדינותינו באמצעות דיפלומטיה. כיום, שנינו מסכימים עם רוב הציבור הערבי והישראלי שאין פתרון

מקרון פועל להרחקת חזבאללה מעבר לליטני, אך ספק אם זה יעזור

צרפת מנסה למנוע מלחמה בלבנון על פי הפרסומים בעיתונות הקטארית, שליחיו של הנשיא עמנואל מקרון שוב הגיעו השבוע לביירות להתייעצויות עם הבכירים הלבנונים ועם ראשי חזבאללה בניסיון נואש למנוע מלחמה

תתכוננו: מלחמה מובילה למהלך מדיני

ההיסטוריה מלמדת שעימות מוליד יוזמות שנחשבו בלתי אפשרויות. תוסיפו את עמדת המערב ומדינות ערב, ותבינו שהסוגייה הפלסטינית מתקרבת לרגע האמת.

כמו שחמאס נבנה מהייאוש, הוא יכול להינזק מהתקווה

המלחמה היא אמצעי מדיניות, היא צריכה לשרת לא רק יעדים צבאיים אלא גם יעדים מדיניים. אבל כרגע יש קונסטלציה פוליטית בעייתית שלא מאפשרת קביעת יעדים מדיניים", אומר ל'דבר' ד"ר עומר צנעני, סגן

יש להקים כוח בינלאומי זמני בעזה בשיתוף הרשות הפלסטינית, ולא במקומה

מה שנחוץ כעת להצלחת המשימה המורכבת שעומדת לפתחנו זה הקמת ממשלה בישראל שתסכים לשתף פעולה עם הרשות הפלסטינית, לצד עבודה עם הקהילה הבינלאומית על מציאת פתרון ליום שאחרי

ישראל וקטר: אויבים או ידידים?

המשחק הקטרי הכפול במלחמה בעזה ובשנים שהובילו אליה מדגישים את המסקנה המתבקשת: טוב תעשה ישראל אם תנסה לחזק את מקומן של סעודיה, איחוד האמירויות הערביות, מצרים וירדן על חשבונה של קטר בכל הסדר "היום

החלטה 1701 ביחס לפריסת חזבאללה בדרום לבנון על שולחן המו"מ

המלחמה בעזה הציבה על השולחן המדיני-צבאי את אסטרטגיית "אחדות החזיתות", קרי: אופן התגייסותם של הגורמים הנתמכים על ידי איראן לסייע לחמאס. עיקר תשומת הלב התמקדה בתגובתו של החזבאללה מלבנון.

המנהיגות הפלסטינית חוזרת על טעויות העבר

הנכונות של הרשות הפלסטינית להגיע להבנות ולהסכמים עם חמאס היא טעות ואיוולת מדינית • בטווח הרחוק, המהלך הזה עלול להוביל להשתלטות של חמאס על הרשות, וכבר יש תקדים לכך • אם הרשות רוצה למלא תפקיד בעזה

לרגל הועידה בדובאי: כך נוכל להתמודד עם משבר האקלים

ועידת האקלים בדובאי שנפתחה אתמול ממחישה כי יותר גזרים ממקלות ידחו את הגמילה ההכרחית מדלקים מאובנים. בנוסף להפקת אנרגיית שמש ורוח, נראה כי הוועידה תתמקד הפעם באנרגיה מבוססת גרעין ומימן ירוק

בלי פעולה נרחבת בדרום הרצועה, חמאס ימשיך לשגשג

חמאס עדיין שולט בעזה כשפסקה הלחימה בעזה וערפל הקרב התפוגג מעט, התבררו כמה דברים: גם ממדי ההרס העצומים בצפון הרצועה – וגם העובדה שמשטר חמאס לא בדרך להתמוטטות. אנשי חמאס עדיין מנהלים את המגעים

לא רק מתווכת: קטאר יכולה לסייע גם בהחלשת חמאס

על אף תפישת העולם הדתית הקרובה בין קטאר וחמאס, אין לראות בקשר זה כחיבור האידאולוגי המושלם, לאור תפישתן המדינית. ישראל ומדינות המפרץ המתונות צריכות לשבת ביחד עם נציגי הפלסטינים ולעצב נוסחה מדינית חדשה

זה לא גוספל, זו אירלנד: שורשי הסלידה האירית מישראל

ישראל נרעשה מהציוץ הסתמי, שלא לומר סתום, של ר"מ אירלנד, בה רבים מביטים על מחבלים כלוחמי חופש. מעבר לביקורת המוצדקת, כדאי לעצור ולהרהר כיצד אנו נתפסים בעולם

המוצא היחיד מ"מלכוד עזה" הוא הצבת אופק מדיני אמיתי

הגשם הניתך על כוחות צה"ל, כמו גם על פליטי עזה השוהים בדרום הרצועה ללא בית, חובר ללחצים החיצוניים הגוברים, בעיקר מצד הנשיא ג'ו ביידן, המגן על ישראל ותומך בזכותה להגנה עצמית, אך שב ומבהיר כי

מהלך מנהיגותי של ביידן יכול להפוך את הטרגדיה להזדמנות

המלחמה בחמאס, שנה וחצי לאחר פלישת רוסיה לאוקראינה והחרפת התחרות בין המעצמות הגדולות, מחדדת את ההבנה בקרב המנהיגות במערב שהזירה הבינלאומית חוזרת להתחלק בין העולם הדמוקרטי-ליברלי, לבין זה

ינסה לגרום לישראל לתקוף ראשונה: כך נדע אם נסראללה החליט ללכת למלחמה

אין ספק בכך שבגבול הצפון מתנהלת הלכה למעשה חזית לחימה שנייה. השאלה הגדולה היא האם פעילותו של נסראללה בגבול הצפון היא מס שפתיים שעליו לשלם או שבכוונתו להרדים את ישראל כדי לנצל שעת כושר להרחבת העימות?

כך התנפצה אשליית השלום האזורי ללא הפלסטינים

פרדיגמת "שלום תמורת שלום" של ממשלות נתניהו גרסה שאפשר להגיע לפיוס עם העולם הערבי תוך עקיפת הבעיה הפלסטינית. היא נבעה מזהות אינטרסים בין הימין הישראלי, שסולד מפתרון שתי המדינות, לבין משטרים

פסגת בארי: ישראל צריכה תמונת ניצחון

הדרך למאבק יעיל באיראן עוברת דרך מיגור חמאס והסדרת הסכסוך עם הפלסטינים • אחת האשליות שהתנפצו ב-7 באוקטובר היא ההנחה שאפשר לקדם את השתלבות ישראל במרחב, או לשמר יציבות אזורית אל מול הגרורות

השגריר הירדני הוחזר, אבל ישראל וירדן עדיין חולקות אינטרסים משותפים

הודעת שר החוץ הירדני איימן אל-ספדי על החזרת השגריר הירדני בגלל שישראל הורגת לטענתו "חפים מפשע וגורמת למשבר הומניטרי" בעזה אינה מפתיעה לנוכח דעת הקהל הסוערת בירדן בעקבות האירועים  בעזה.

מה לעשות כדי שאירופה תמשיך לתמוך בישראל?

תמיכת אירופה חשובה למרחב הפעולה המדיני והצבאי של ישראל, וחשובה לאמריקאים. מתמיכה חד–משמעית בישראל בשבועיים הראשונים, אירופה עברה בימים האחרונים לעסוק בדאגה לאוכלוסיה האזרחית בעזה. כדי לשמר

מבחינת סעודיה, מתקפת חמאס על ישראל הייתה מגה־פיגוע נגדה

בית המלוכה הסעודי מנסה לשדר עסקים כרגיל בין ועידת ענק להשקעות, שבוע האופנה וחיבוקים עם רונאלדו, אבל המלחמה כבר שיבשה לו יוזמות מדיניות, ועלולה לחבל גם בתוכניות כלכליות. סעודיה לא יצאה בגלוי נגד