הפיגוע הבוקר (ראשון) במעבר אלנבי מעיד על החמרה נוספת בדרך להסלמה של ממש בגדה המערבית. חמאס פועל בכל הכוח לייצר טרור בגדה ואיראן, שמחזקת כבר שנים את טבעת האש מסביב לישראל, פועלת ביתר שאת בחודשים
מסיבת העיתונאים האחרונה של נתניהו היתה הרצאה ארוכה מפי ראש ממשלה שעוסק בטכנו-טקטיקה ומסרב לעסוק באסטרטגיה. היא הבהירה שנתניהו, כהרגלו, מייצר מסך עשן מופק ומצולם היטב ששמו הפעם
הרמטכ"ל רא"ל הרצי הלוי מינה השבוע את אל"מ אלעד גורן לראש המאמץ ההומניטרי-אזרחי ברצועת עזה, והעלה אותו לדרגת תא"ל. המינוי, שאושר על ידי שר הביטחון יואב גלנט, ממחיש את החשיבות של מניעת משבר
אירועי 7 באוקטובר החזירו לקדמת הבמה את ההכרה בצורך בפתרון ארוך-טווח לסכסוך הישראלי-פלסטיני, שיביא ביטחון, יציבות ושגשוג לצדדים המעורבים. התפישה הרווחת כיום בישראל היא כי תנאי הכרחי לשלום הוא
אחת המחלוקות המונעות את הסכם הפסקת האש עם חמאס היא שאלת המשך השליטה של ישראל בציר פילדלפי ובמעבר רפיח על גבול מצרים. נתניהו מתעקש שלא לחתום על הסכם אם אינו מבטיח הישארות ישראל במקומות אלה.
השארת צה"ל בציר פילדלפי גרועה לישראל מבחינת צבאית, ערכית ובינלאומית. מבחינה צבאית, המצב הגרוע ביותר הוא ישיבה הגנתית-סטטית בשטח צר ללא מטרה ולוחות זמנים. היא הופכת את כוחות צה"ל ליעד
שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שהוא בעיקר השר לענייני סיפוח במשרד הביטחון, אמר השבוע בכנס קטיף כי "לו הייתה התיישבות יהודית בגוש קטיף, הטבח ב-7 באוקטובר לא היה קורה. טעויות מתקנים". זו
מלחמת ישראל-חמאס המתמשכת הביאה לנזקים אנושיים ופיזיים קשים ברצועת עזה. מתחילת המלחמה מכון מיתווים עסוק בחשיבה אסטרטגית לקידום מדיניות ישראלית ברצועת עזה, שתיטיב עם ביטחון ישראל והמרחב. במסגרת זו
המלחמה בעזה מתקרבת במהרה לתום שנתה הראשונה, ועדיין לא נדונים כלל וכלל העקרונות של "היום שאחרי". סירובה של ישראל לגבש את התפיסה האסטרטגית הרצויה לה, נובע במידה רבה משיקולים פוליטיים
מאז אירועי השבעה באוקטובר ולאורך הלחימה עולה השאלה כיצד יראה ״היום שאחרי״ בגדה המערבית וברצועת עזה. משני צידי הקשת הפוליטית בישראל ניכרת ההכרה כי תהליך דה-רדיקליזציה – שעיקריו שינוי תפיסתי נרחב
נייר זה עוסק בתשתיות מקיימות חיים, אנרגיה, מים וביוב, ובמערך הבריאות ברצועת עזה. מטרתו לשקף לציבור ולמקבלי ההחלטות את מצב התשתיות והבריאות ברצועת עזה בצל המלחמה הקשה המתנהלת בחודשים האחרונים.
"סביבה הסכמית היא תמיד בטוחה יותר מסביבה בה אתה משתמש בכוח הזרוע בלבד" צפו בראיון שערך ריף יצחקי, מנהל קשרי חוץ וממשל במיתווים, עם האלוף במיל׳ נמרוד שפר, ראש אג״ת וראש מטה חייל האוויר
מניעת משבר הומניטרי בעזה היא אינטרס ביטחוני ישראלי, שמשפיע ישירות על היכולת של ישראל להשיג את מטרות המלחמה. גם אם המלחמה הקשה הקהתה את תחושת האנושיות והחמלה כלפי הפלסטינים בעזה, יש להבין שהענקת
השנה האחרונה הציבה מראה עכורה בפני ההנהגה והחברה הישראלית, והבהירה את מגבלות המדיניות האזורית שמתעלמת באופן שיטתי מהבעיה הפלסטינית.
"אם יימשך המצב הקיים, תהיה החוליגניזציה – או שמא אף יהיה עלינו לומר: הנאציפיקציה – של העם והחברה בישראל, בלתי נמנעת”, כתב פרופ’ ישעיהו ליבוביץ ב־1988. היום, 35 שנה אחר כך, החוליגניזציה הגיעה
בצד ההפיכה המשטרית, מנהלת ממשלת ה"ימין על מלא" מדיניות הרסנית בשטחי C ובירושלים, והיא מדרדרת את ישראל לא רק להסלמה צבאית אלא גם למשבר מדיני-דיפלומטי. לאחר שהממשל האמריקאי כינה את העברת
מאמר זה נכתב כחלק מיוזמה במימון ממשלת בריטניה, אך העמדות המוצגות בו אינן מייצגות בהכרח את עמדותיה של ממשלת בריטניה. שטח C הוא 'אזור מריבה' בין ישראל לפלסטינים. הסכם הביניים (1995) הותיר את השטח,
האסירים והאסירים לשעבר מהווים קבוצה משמעותית בציבור הפלסטיני, הן בשל גודלה (מאות אלפי אסירים פלסטינים עברו בבתי הכלא בישראל מאז 1967) והן בשל מעמדם של האסירים בחברה הפלסטינית. נייר מדיניות זה
חוק השותפות לשלום במזרח התיכון ("MEPPA") ע"ש חברת הקונגרס לשעבר ניטה לאווי (Nita Lowey ) עבר ברוב דו-מפלגתי מוחץ בקונגרס מפולג מיד לאחר הבחירות לנשיאות ב-2020 ועורר תהודה נרחבת.
"שלום באמצעות בריאות" היא גישה תיאורטית-יישומית הרואה ביוזמות בריאות הומניטאריות בסיס ראשוני לדיאלוג ושיתוף פעולה בין הצדדים הנצים. לפי הגישה, יוזמות בריאות עשויות להוביל להגברת השיח
ירושלים לא בוערת במקרה השבוע אל אקצא וירושלים שוב חזרו למוקד ההתעניינות והדאגה של העולם הערבי. לא משנה מי התחיל, לא משנה מה באמת קורה שם – במציאות הטיקטוקית בה הדיווח הצטמצם למספר פריימים ומקטעים
לפני 20 שנה בדיוק, בעיצומה של אנתפאדה ובין פיגועים ומבצעים צבאיים, התכנסו בביירות מנהיגי מדינות ערב, ואימצו את יוזמת השלום הערבית. בעידן של נתק ישראלי-פלסטיני לאחר כישלון ההגעה להסכם קבע, של
מאמר דעה מאת ד"ר ליאור להרס וד"ר נמרוד גורן באתר וואלה חדשות
מאמר דעה מאת פרופ' אלי פודה וד"ר בשמת יפת באתר זמן ישראל
מאמר דעה מאת פרופ' אלי פודה באתר וואלה חדשות
מאמר דעה מאת ד"ר ליאור להרס באתר זמן ישראל
מאמר דעה מאת נדב תמיר באתר זמן ישראל
מאמר דעה מאת ד"ר עידו זלקוביץ' באתר מעריב
מאמר דעה מאת פרופ' אלי פודה באתר זמן ישראל
מאמר דעה מאת נדב תמיר באתר מעריב
מאמר דעה מאת נדב תמיד באתר זמן ישראל
מאמר דעה מאת ח"כ לשעבר קסניה סבטלובה באתר מעריב
מאמר דעה מאת ח"כ לשעבר קסניה סבטלובה באתר זמן ישראל
מאמר דעה מאת ח"כ לשעבר קסניה סבטלובה באתר וואיינט
מאמר דעה מאת ח"כ לשעבר קסניה סבטלובה באתר הארץ
מאמר דעה מאת ד"ר רונן הופמן באתר הארץ
מאמר דעה מאת נדב תמיר באתר מעריב
מאמר דעה מאת פרופ' אלי פודה באתר הארץ
מאמר דעה מאת ד"ר נמרוד גורן באתר וואיינט
מאמר דעה, ד"ר ליאור להרס, 6 בספטמבר 2019
מאמר דעה, ד"ר גליה פרס-בר נתן, 20 באוגוסט 2019
מאמר דעה, סנא כנאנה, הארץ, 31 ביולי 2019
מאמר דעה, פרופ' אלי פודה, הארץ, 23 ביולי 2019
מאמר דעה, ד"ר ליאור להרס, 16 ביולי 2019
מאמר דעה, ד"ר ליאור להרס, הארץ, 9 ביולי 2019
כנס משותף של מכון מיתווים והמכללה האקדמית עמק יזרעאל, 12 ביוני 2019
מאמר דעה, הארץ, מאת פרופ' אלי פודה. 11 ביוני 2019
מאמר עמדה, השגריר לשעבר מיכאל הררי, הארץ, 18 במרץ 2019
מאמר עמדה, ד"ר נמרוד גורן, הזירה, 1 במרץ 2019
מאמר דעה, פרופ' אלי פוגה, הארץ, 28 בפברואר 2019
מאמר דעה, פרופ' אלי פודה, הארץ, 24 בפברואר 2019
סיכום סדנת תכנון-מדיניות של מכון מיתווים, הרשת האזורית לקידום יוזמת השלום הערבית, וקרן פרידריך אברט. פברואר 2016
סיכום סדנת מדיניות. יולי 2016
מאמר דעה, פרופ' אלי פודה ושחף אביטל, וואיינט, 13 בפברואר 2019
מאמר דעה, ד"ר ליאור להרס, 9 בפברואר 2019
מאמר דעה, ד"ר עידו זלקוביץ', ישראל היום. 31 בינואר, 2019
מאמר דעה, גבריאל מיטשל, 20 בינואר 2019
סיכום כינוס של מכון מיתווים וארגון איפקרי שהתקיים ב-31 באוקטובר 2018 במטה האו"ם בירושלים
סיכום הכנס השנתי של מכון מיתווים לשנת 2018, ינואר 2019
סיכום כנס בינלאומי של מכון מיתווים ומכון דיוויס. מאי 2017
מאמר דעה, השגריר (בדימוס) ד"ר חיים קורן, וואיינט. 27 בנובמבר 2018
מאמר דעה, ד"ר נמרוד גורן, מעריב. 25 בנובמבר 2018
מאמר במסגרת סדרת פרסומים על יחסי ישראל עם מדינות ערב: הפוטנציאל הלא ממומש, השגריר בדימוס ד"ר חיים קורן, נובמבר 2018
מאמר במסגרת סדרת פרסומים על יחסי ישראל עם מדינות ערב: הפוטנציאל הלא ממומש, מורן זגה, אוגוסט 2018
סיכום סדנת מומחים, יולי 2018
מאמר במסגרת סדרת פרסומים על יחסי ישראל עם מדינות ערב: הפוטנציאל הלא ממומש, עינת לוי, יולי 2018
מאמר דעה, מירב כהנא-דגן, דבר ראשון, 17 בדצמבר, 2017
מאמר דעה, ד"ר ליאור להרס, NRG. דצמבר 2017
מאמר דעה, קולט אביטל, מעריב. 12 בדצמבר 2017
מאמר דעה, פרופ' אלי פודה, הארץ, 3 בדצמבר 2017
מאמר דעה, ד"ר דליה שיינדלין, הארץ. 24 בנובמבר 2017
מאמר דעה, ד"ר נמרוד גורן, מעריב. 16 בנובמבר 2017
מאמר דעה, פרופ' אלי פודה, הארץ, 8 בנובמבר 2017
טור חודשי, ד"ר רועי קיבריק, אוקטובר 2017
מאמר דעה, ד"ר דליה שיינדלין, Ynet. אוקטובר, 2017
מאמר דעה, פרופ' אלי פודה, הארץ. 19 בספטמבר 2017
מאמר דעה, ד"ר דליה שיינדלין, שיחה מקומית. 15 בספטמבר 2017
מאמר דעה, ד"ר עידו זלקוביץ', Ynet. אוגוסט 2017
מאמר דעה, ד"ר עידו זלקוביץ', NRG. יולי 2017
מאמר דעה, פרופ' אלי פודה, יוני 2017
מאמר דעה, פרופ' אלי פודה, הארץ. 22 במאי 2017
מאמר דעה, ד"ר נמרוד גורן, NRG. מאי 2017
מאמר דעה, פרופ' אלי פודה, הארץ, 26 באפריל 2017
מאמר דעה, ניצן הורוביץ, אפריל 2017
מאמר דעה, פרופ' אלי פודה וד"ר עידו זלקוביץ', הארץ, 19 במרץ 2017
מאמר דעה, פרופ' אלי פודה, מרץ 2017
מאמר דעה, ד"ר נמרוד גורן, שיחה מקומית, 26 בפברואר 2017
מאמר דעה, ד"ר נמרוד גורן, הארץ, 24 בינואר 2017
מאמר דעה, ד"ר דליה שיינדלין, Ynet. ינואר 2017
מאמר דעה, ד"ר נמרוד גורן, ינואר 2017
מאמר דעה, פרופ' אלי פודה, Ynet. דצמבר 2016
מאמר דעה, פרופ' אלי פודה, הארץ, 12 בדצמבר 2016
מאמר דעה, ד"ר נמרוד גורן, שיחה מקומית, 29 באוקטובר 2016
מאמר דעה, ד"ר דליה שיינדלין, הארץ, 7 באוקטובר 2016
מאמר דעה, סנא כנאנה, אוקטובר 2016
מאמר דעה, פרופ' אלי פודה, ספטמבר 2016
מאמר עמדה, פרופ' אלי פודה, הארץ, 8 באוגוסט 2016
מאמר דעה, פרופ' אלי פודה וד"ר נמרוד גורן, יולי 2016
מאמר דעה, פרופ' אלי פודה, מקור ראשון, 26 ביוני 2016
מאמר דעה, פרופ' אלי פודה וד"ר נמרוד גורן, הארץ, יוני 2016
