האם שימוש בכוח צבאי יכול להיות מתורגם לשותפות אזורית - או שהוא דווקא מעמיק חוסר אמון? זו הייתה השאלה המרכזית בוובינר של מכון מיתווים שנערך תחת הכותרת: "רעידת אדמה אזורית: כיצד המלחמה עם איראן
נראה כי אין סכנה להסכמי השלום והנורמליזציה ששרדו את המלחמה בעזה, אולם ההידרדרות ביחסי ישראל עם מדינות האזור - במיוחד עם מצרים וירדן - תשפיע גם על מידת ההיתכנות של קידום הסכמי נורמליזציה עם מדינות
אלי פודה על הקשרים החשאיים בין ממשלת ישראל ומוסדותיה לגורמים ערבים ופלסטינים ועל חששם המוצדק של שליטים באזור מהדלפות בישראל.
אחרי המלחמה בעזה וחתימת הסכם שארם א־שייח', ארדואן מבקש לעצמו תפקיד בשיקום הרצועה ובעיצוב הסדר החדש במזרח התיכון. מה טורקיה מנסה להשיג – ואיך ישראל צריכה להגיב? והאם החבר של טראמפ יכול לחזור להיות
המלחמה אכן הביאה לשינויים דרמטיים במזרח התיכון, אך בסיכומו של דבר חלק ניכר מהבעיות הכרוניות שאפיינו את האזור בעבר ממשיכות לאפיין אותו גם כעת, ומקצתן אף הוחמרו.
פרופ’ אריה קצוביץ’, עמית מדיניות במיתווים, ב״רצועת הביטחון״ עם טלי ליפקין-שחק בגלי צה״ל: “המזרח התיכון מתאים לוועידות שלום מסוג טקסי - אבל גם להצהרות יש כוח. הן מסמנות סיום של שלב ומזמנות אופק
"הגינוי הערבי לתקיפה באיראן הוא תגובה אוטומטית המסתירה את האמת: מדינות המפרץ וירדן רוצות לראות את הפרויקט הגרעיני האיראני מושמד, אך אינן יכולות להודות בכך פומבית מחשש לתדמיתן בעולם הערבי ומול
הנסיעה הראשונה של דונלד טראמפ לחו"ל בנשיאות השנייה שלו (למעט ההשתתפות בהלוויית האפיפיור פרנסציסקוס ברומא) חשובה מאוד לטראמפ וגם לנו בישראל, למרות שלא יבקר כאן. לביקור יש פוטנציאל להשפיע על עתיד
יום השנה להסכם השלום הישראלי-מצרי, שחל השבוע (26.3), תפס את מערכת היחסים בין שתי המדינות במצב לא מעודד במיוחד. 46 שנים חלפו מאז החתימה על ההסכם במדשאה של הבית הלבן, ומדובר לכל הדעות בשלום יציב
בין עזה, קהיר וירושלים: מצרים בצומת דרכים קריסת הפסקת האש בעזה והתמשכות הלחימה בדרום, מציבות את מצרים – המדינה הערבית הראשונה שחתמה על הסכם שלום עם ישראל – במוקד לחצים אזוריים ובינלאומיים. מצרים,
העימותים עם העלאווים ותומכי המשטר הקודם הם המבחן הרציני הראשון של הממשל החדש בסוריה. ברור היה שהדרך לכינון שלטון מרכזי במדינה לא תהיה סוגה בשושנים. אולם, לראשונה מאז נטל לידיו את מושכות השלטון,
ההתפתחויות בלבנון מסחררות ונושאות פוטנציאל חיובי, שהמדינה לא ידעה כמותו שנים ארוכות. התפתחויות אלה סללו את הדרך לבחירתו של נשיא חדש ולכינונה של ממשלה חדשה, שאינה תלויה בווטו מצד חיזבאללה, כפי
במהלך המלחמה, כמה מדינות ערביות מילאו תפקיד מועיל – מצרים וקטאר בתיווך, איחוד האמירויות וירדן באספקת סיוע הומניטרי לעזה וסעודיה בפעילות מדינית. עם זאת, כקולקטיב, הליגה הערבית לא שיחקה שום תפקיד.
הררי מילים נאמרו בשבועות האחרונים מאז הציג הנשיא דונלד טראמפ את תוכנית הפינוי-בינוי שלו לרצועת עזה – הן על חוסר הישימות והן על העדר המוסריות שלה. אבל הדיון בתוכנית הדמיונית הזו מחמיץ את הנקודה
הפסגה הערבית התכנסה בשבוע שעבר בקהיר לכינוס חירום, שהוקדש לסכסוך הישראלי-פלסטיני בצל מלחמת "חרבות ברזל" אשר עדיין נמשכת. הטריגר העיקרי לכינוס היו רעיונותיו של הנשיא דונלד טראמפ בדבר
עיראק וסוריה היו בעבר מדינות דומות ביותר, ומבחינות מסוימות הן תמונת מראה זו של זו. עיראק נשלטת על ידי מפלגות שיעיות דתיות ורוב אוכלוסייתה ערבים שיעים, ואילו סוריה הפכה בשבועות האחרונים למדינה
שלא במפתיע, פגישתו של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, עם ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, אכן הניבה כותרות, אף למעלה מהצפוי. טרנספר של כ-2 מיליון פלסטינים מעזה למדינות אחרות ונטילת אחריות אמריקנית
ממשל טראמפ, בהובלת "המחלקה ליעילות ממשלתית", של אילון מאסק (DOGE), מקדם מהלך חסר תקדים לפירוק הסוכנות האמריקאית לפיתוח בין-לאומי (USAID) ולצמצום משמעותי של סיוע החוץ האמריקאי. בימים
למעט תקופה קצרה לאחר חתימת הסכם השלום ב-1979, ישראל לא נהנתה בדרך כלל מיחסי ציבור טובים במצרים. התקשורת ומערכת החינוך המצרית שימשו כערוצים מרכזיים בהפצת דימויים שליליים של ישראל והציונות, שלעתים
מיד לאחר חתימת ההסכם להפסקת האש עם חמאס הצהיר הנשיא האמריקני המיועד, דונלד טראמפ, כי בעקבות השבת החטופים הוא מתכוון להמשיך בתהליך יישום "הסכמי אברהם" – במילים אחרות, הסכם עם סעודיה.
אם העסקה תושלם, יהיה כאן מזרח תיכון אחר שרי הימין הקיצוני שהצביעו נגד שחרור החטופים בירכו בלבביות את דורון, רומי ואמילי ואיחלו להן כל טוב. לאף אחד אין ספק ולו לרגע שהם או ראש הממשלה בנימין נתניהו
סטיב וויטקוף, שליחו של דונלד טראמפ למזרח התיכון, שמעורב מאוד בימים אלו בעסקת שחרור החטופים, מסמל את אופן מעורבותו הצפויה של דונלד טראמפ באזורנו במהלך נשיאותו. יש קווים משותפים בין וויטקוף
במשך עשרות שנים, הנפנו חברי מחנה השלום הישראלי על ראש התורן את פתרון שתי המדינות לסכסוך עם הפלסטינים. חשבנו שאם "ליבת הסכסוך" הישראלי-ערבי תיפתר, ייפתח השער להשתלבותה של ישראל במרחב
בשבוע שעבר פרסם החוקר הסעודי עבד אל-עזיז אל-ע'שיאן, ממכון המחקר Observer Research Foundation Middle East, מאמר דעה בהארץ בו טען שהציבור הישראלי איננו מבין נכונה את תפיסת העולם והאסטרטגיה הסעודית.
נייר מדיניות זה מתאר תהליך של הרחבת ההשפעה של איחוד האמירויות במזרח התיכון באמצעות שליטה פיזית בשטחים ובנכסים מחוץ לגבולותיה, ומנתח את השלכות מגמה זו על ישראל בפרט ועל יחסי הכוחות באזור ככלל.
גאות ושפל הם תופעות מוכרות ביחסי מדינות, אבל אם גאות רבה מדי היא ברכה ליחסים, הרי שפל עלול לסכן אותם. בימים שאנחנו מציינים 30 שנה להסכם השלום בין ישראל וירדן, דומה כי סכנת שפל עמוק עומדת לפתחם של
שנה חלפה מאז המתקפה הנפשעת של חמאס על ישראל שהובילה למלחמה לא רק נגד הארגון, אלא נגד "ציר ההתנגדות" בהובלת איראן. זה כולל את חיזבאללה, מיליציות שיעיות בעיראק, החות'ים בתימן, ובמידה
שאלת הנורמליזציה עם סעודיה הפכה לסוגיה מרכזית במהלך המלחמה. על אף היתרונות הגדולים, הממשלה הנוכחית אינה מסוגלת – וכנראה גם אינה רוצה – להצטרף למהלך כזה. במילים אחרות, מהלך גלוי שיוביל לחתימה של
בשיחה עם מעריב, משרטט ד"ר עומר צנעני, מנהל היחידה המדינית-ביטחונית של קרן ברל כצנלסון, את הפתרון להתמודדות עם האיום החדש מטהרן. "המשך המדיניות הזו תביא עלינו מלחמה אזורית שאין לנו מה להרוויח בה", אמר.
ממשלת ישראל הנוכחית הביאה את ישראל לנקודת שפל ביטחונית, מדינית וחברתית, ששיאה בטבח 7 באוקטובר. מדיניות ניהול הסכסוך של נתניהו ומהלכי הסיפוח של הימין הדתי-קיצוני הפכו לאיום קיומי על מדינת ישראל.
היינו קרובים לנורמליזציה, וכך גם למדינה פלסטינית" החלום הרטוב של בנימין נתניהו על הסכם שלום עם מדינות מפרץ עשירות, שלא כולל את הפלסטינים, התרסק השבוע שוב על קרקע המציאות. ערב הסעודית שוב
קולות מפתיעים מלבנון, איתות מסעודיה, נחישות מהמפרץ ומסר של יציבות ממצרים, ירדן ומרוקו: חרף המלחמה, באזור עדיין רוצים שלום ישראלי-פלסטיני
האכסנייה הסעודית למפגש הפסגה של הליגה הערבית בהשתתפות נשיא סוריה, בשאר אל-אסד, סימנה כביכול מי כאן בעל הבית. גם התמונה הרשמית שיצאה מהמפגש הציגה את יורש העצר הסעודי, מוחמד בן סלמאן, במרכז התמונה
הפסגה הערבית, שהתקיימה בסוף השבוע (19 במאי 2023) בג’דה השיבה מעט סומק ללחייה של הליגה הערבית, שאירועי האביב הערבי החלישו עד מאוד את מעמדה והשפעתה על ההתפתחויות באזור. הקולקטיב הערבי הפך בשנים
סעודיה, איראן, האמירויות, סוריה, רוסיה וסין מייצרות מציאות אסטרטגית חדשה. וישראל? היא מתמקדת בעצימת עיניים, מבצעים טקטיים וריחוק מארה"ב.
מהלכים גלובליים שונים גורמים להיחלשות ההשפעה האמריקאית על המזרח התיכון, ואת הוואקום ממלאת סין. עבור ישראל אלה חדשות רעות. כדי לעזור לאמריקאים לעזור לנו, על הממשלה לזנוח את ההפיכה המשטרית ולשוב
בשבועות האחרונים הבשיל תהליך מרתק של הסדרים במזרח התיכון, שמשתלב במגמת הפיוס בין שורת שחקנים מרכזיים באזור, אולם יש באמתחתו מהלכים מפתיעים וחשובים יותר, בהם חידוש היחסים בין סעודיה ואיראן וזהות
מסמך זה נכתב כחלק מיוזמה במימון ממשלת בריטניה, אך העמדות המוצגות בו אינן מייצגות בהכרח את עמדותיה של ממשלת בריטניה. מאז חתימת הסכמי אברהם, הצליחו ממשלות ישראל לבודד את תהליך הנורמליזציה מהמתרחש
מסמך זה נכתב כחלק מיוזמה במימון ממשלת בריטניה, אך העמדות המוצגות בו אינן מייצגות בהכרח את עמדותיה של ממשלת בריטניה. מאז חתימת הסכמי אברהם, הצליחו ממשלות ישראל לבודד את תהליך הנורמליזציה מהמתרחש
עד לא מכבר דומה היה כי מעמדה של ישראל במזרח התיכון מעולם לא היה טוב יותר: ישראל חיזקה את שיתוף הפעולה הביטחוני עם מצרים, חתמה עימה על הסכם לאספקת גז וחברה להקמת פורום גז מזרח ים תיכוני בהובלת
בניגוד לעניין הרב שישראל גילתה באירועי "האביב הערבי", התקשורת המזרח תיכונית אינה מגלה עניין מקביל ב"אביב הישראלי", הלוא היא ההפיכה המשטרית והשסע הפוליטי-חברתי העמוק סביבה. על
לא נעים להיות כתב ישראלי בדוחא, בירת קטאר, בימים אלה. האוהדים הערבים "לא נחמדים". הם מציקים, צועקים קריאות אנטי-ישראליות ופרו-פלסטיניות ובמקרה הטוב פשוט לא מעוניינים להתראיין. אולי בפעם
פסגת הנגב הייתה רוויה כלפי חוץ באווירה טובה, ביטויי חום אנושי ופרגון הדדי. זו לא הצטיירה כפגישה חמורת סבר של מנהיגים שמתכנסים אל מול איום חיצוני – כפי שרבים בארץ ציפו לקראת הפסגה, כשהעריכו
הסכם הגרעין המתבשל לו בווינה מציב את ישראל ומדינות האזור במצב חמור בהרבה ממצבן ב-2015 בעת חתימת ההסכם הקודם (JCPOA). איראן התקדמה מאז משמעותית במאמצי העשרת האורניום שלה ומצויה מרחק חודשים ספורים
בעוד המלחמה בין רוסיה לאוקראינה נכנסת לשגרה מדממת, המזרח התיכון כמרקחה. ב-18 במרץ ביקר הנשיא הסוריה בשאר אל-אסד באמירויות, ובכך סיים עשור של בדידות בעולם הערבי; ב-22 במרץ נפגשו ראש ממשלת
ד״ר גיל מורסיאנו צוטט בכתבה בהארץ בנוגע לפסגת הנגב. לקריאת הכתבה לחצו כאן. הכתבה פורסמה במרץ 2022.
לפני 20 שנה בדיוק, בעיצומה של אנתפאדה ובין פיגועים ומבצעים צבאיים, התכנסו בביירות מנהיגי מדינות ערב, ואימצו את יוזמת השלום הערבית. בעידן של נתק ישראלי-פלסטיני לאחר כישלון ההגעה להסכם קבע, של
המלחמה באוקראינה שינתה מושגים וכללים רבים, שהיינו רגילים אליהם שנים רבות, לפחות מאז מלחמת העולם השנייה. מונח נוסף, שמחייב מבט עדכני ומחודש, נוגע ל"נשק האנרגיה", או: השימוש באספקת אנרגיה
הרמטכ"ל אביב כוכבי ביקר בבחריין בשבוע שעבר לפגישות עם הצמרת הביטחונית ולפי אתר החדשות הסעודי "אילאף" נועד גם לפגישה חשאית עם מקבילו הקטארי. העובדה שפגישה זו התרחשה בשבוע שבו נשיא
מאמר דעה מאת השגריר לשעבר מיכאל הררי באתר זמן ישראל
מאמר דעה מאת ח"כ לשעבר קסניה סבטלובה באתר וואיינט
"כאן 11" סיים לאחרונה להקרין סדרה תיעודית על חמישה מנהיגים ערביים – סדאם חוסיין העיראקי, גמאל עבד אל-נאצר ואנואר אל-סאדאת המצריים, יאסר ערפאת הפלסטיני, חאפז אל-אסד הסורי וחומייני הפרסי.
מאמר דעה מאת פרופ' אלי פודה ולימור לביא באתר וואלה חדשות
מאמר דעה מאת השגריר לשעבר מיכאל הררי באתר זמן ישראל
מאמר דעה מאת השגריר לשעבר מיכאל הררי באתר וואיינט
מאמר דעה מאת פרופ' אלי פודה וד"ר בשמת יפת באתר זמן ישראל
מאמר דעה מאת עינת לוי באתר וואיינט
מאמר דעה מאת נדב תמיר באתר גלובס
מאמר דעה מאת פרופ' אלי פודה באתר זמן ישראל
מאמר דעה מאת פרופ' אלי פודה באתר זמן ישראל
מאמר דעה מאת נדב תמיד באתר זמן ישראל
מאמר דעה מאת ד"ר נמרוד גורן באתר מעריב
מאמר דעה מאת ח"כ לשעבר קסניה סבטלובה באתר מעריב
מאמר דעה מאת השגריר לשעבר מיכאל הררי באתר זמן ישראל
מאמר דעה, עינת לוי. מרץ 2020
מאמר דעה מאת ח"כ לשעבר קסניה סבטלובה באתר וואיינט
מאמר דעה מאת ד"ר רונן זיידל באתר הארץ
מאמר דעה מאת ח"כ לשעבר קסניה סבטלובה באתר הארץ
מאמר דעה מאת ד"ר רונן הופמן באתר הארץ
מאמר דעה מאת פרופ' אלי פודה באתר הארץ
מאמר דעה, ד"ר נמרוד גורן, 24 בינואר 2020
מאמר דעה מאת ד"ר מורן זגה באתר הארץ
כנס משותף של מכון מיתווים והמכללה האקדמית עמק יזרעאל, 12 ביוני 2019
מאמר דעה, הארץ, מאת פרופ' אלי פודה. 11 ביוני 2019
מאמר דעה, גלובס, ח"כ לשעבר קסניה סבטלובה. 5 ביוני 2019
מאמר דעה, ד"ר מורן זגה, הארץ, 14 במאי 2019
מאמר דעה, השגריר בדימוס מיכאל הררי, דה-מרקר, 13 במאי 2019
ניתוח יחסי השלום בין ישראל-מצרים, פרופ' אלי פודה, מרץ 2019
המלצות צוות חשיבה של מכון מיתווים. מרץ, 2019
מאמר דעה, פרופ' אלי פוגה, הארץ, 28 בפברואר 2019
דצמבר 2016
מאמר דעה, פרופ' אלי פודה, הארץ, נובמבר 2014
מאמר דעה, ד"ר נמרוד גורן, וואלה, נובמבר 2013
מאמר דעה, פרופ' אלי פודה, רשמים ממפגשים אזוריים, דו"ח מספר 11, יולי 2013
מאמר דעה, ד"ר אהוד ערן, Ynet, ינואר 2012
