שלא במפתיע, פגישתו של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, עם ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, אכן הניבה כותרות, אף למעלה מהצפוי. טרנספר של כ-2 מיליון פלסטינים מעזה למדינות אחרות ונטילת אחריות אמריקנית
למעט תקופה קצרה לאחר חתימת הסכם השלום ב-1979, ישראל לא נהנתה בדרך כלל מיחסי ציבור טובים במצרים. התקשורת ומערכת החינוך המצרית שימשו כערוצים מרכזיים בהפצת דימויים שליליים של ישראל והציונות, שלעתים
מיד לאחר חתימת ההסכם להפסקת האש עם חמאס הצהיר הנשיא האמריקני המיועד, דונלד טראמפ, כי בעקבות השבת החטופים הוא מתכוון להמשיך בתהליך יישום "הסכמי אברהם" – במילים אחרות, הסכם עם סעודיה.
עם סיומה של שנת 2024 ניתן לסכם ולציין כי ישראל שיפרה את מצבה האסטרטגי במזרח התיכון, אבל במחיר של הגברת השסע הפנימי בעם, הידרדרות ביחסיה עם מדינות בעולם ופגיעה חמורה בדימויה העצמי כמדינה דמוקרטית,
סוריה מצליחה להפתיע כל הזמן מחדש. עם מותו של חאפז אל-אסד בשנת 2000, בנו בשאר שרד כנגד כל הסיכויים וכנגד כל ההערכות. בתחילת מלחמת האזרחים ב-2011, רוב המומחים הספידו אותו. הגדיל לעשות אהוד ברק,
גאות ושפל הם תופעות מוכרות ביחסי מדינות, אבל אם גאות רבה מדי היא ברכה ליחסים, הרי שפל עלול לסכן אותם. בימים שאנחנו מציינים 30 שנה להסכם השלום בין ישראל וירדן, דומה כי סכנת שפל עמוק עומדת לפתחם של
שנה חלפה מאז המתקפה הנפשעת של חמאס על ישראל שהובילה למלחמה לא רק נגד הארגון, אלא נגד "ציר ההתנגדות" בהובלת איראן. זה כולל את חיזבאללה, מיליציות שיעיות בעיראק, החות'ים בתימן, ובמידה
ברחבי המזרח התיכון, חוץ מאיראן ושלוחיה, נשמעה אנחת רווחה עם בחירתו המחודשת של דונלד טראמפ לנשיאות ארצות הברית. בין ממשל דמוקרטי בראשות קמלה האריס ובין טראמפ הבחירה הייתה ברורה, וזאת על סמך
החשש של ישראל מארגון חיזבאללה נבע לא רק מגודלו ומכמות הרקטות שנאגרו וכוונו כלפיה, אלא גם מהרטוריקה שלו נגד ישראל ודימויו של נסראללה כמי שמכיר את החברה והמדינה טוב יותר מכל אויב אחר. הרטוריקה הזו
ירדן מיקדה את תשומת הלב לאחרונה בעקבות רצח שלושה ישראלים במעבר אלנבי. הרצח העלה מחדש את החשש בישראל מהידרדרות ביטחונית שעלולה להתרחש בעיקר בשל הניסיונות של איראן לגייס חמושים לפעולות טרור נגד
תופעת ההדלפות מלווה את ישראל משחר הקמתה. כל ראשי הממשלה סבלו מבעיה זו, וחלקם אף נטלו חלק אקטיבי במעשה ההדלפה. אך דומה כי מלחמת "חרבות ברזל" הקצינה את התופעה זו לממדים שלא נודעו בעבר.
אחת המחלוקות המונעות את הסכם הפסקת האש עם חמאס היא שאלת המשך השליטה של ישראל בציר פילדלפי ובמעבר רפיח על גבול מצרים. נתניהו מתעקש שלא לחתום על הסכם אם אינו מבטיח הישארות ישראל במקומות אלה.
שאלת הנורמליזציה עם סעודיה הפכה לסוגיה מרכזית במהלך המלחמה. על אף היתרונות הגדולים, הממשלה הנוכחית אינה מסוגלת – וכנראה גם אינה רוצה – להצטרף למהלך כזה. במילים אחרות, מהלך גלוי שיוביל לחתימה של
אחת השאלות המעניינות היא איך זה שחמאס, ארגון לא גדול ולא חזק במיוחד, אינו מתכופף בפני הלחץ של מעצמה עולמית כמו ארצות הברית ושתי מדינות מרכזיות באזור – מצרים וקטאר. הארגון, שנמצא תחת לחץ צבאי כבד
לאחר אירועי 7 באוקטובר, הסיכוי לנורמליזציה עם סעודיה מציב את ישראל על פרשת דרכים. השלכות הסירוב שלה כבר באות לידי ביטוי בהכרה העולמית הגוברת במדינה פלסטינית הפעילות המדינית הקדחתנית המתנהלת בציר
באופן פרדוקסלי, משטרו של א-סיסי ירוויח כמעט בכל תוצאה צפויה ברפיח: גם במקרה של מיגור חמאס וגם במקרה של עצירה צבאית ועסקת חטופים בתיווכו • עם זאת, השאיפה לחדש את מעמדה המנהיגותי של מצרים עלולה
לא רק 133 חטופים נותרו בידי חמאס, אלא שללא יצירה של אופק מדיני לגבי עזה ולגבי הבעיה הפלסטינית בכללותה, ישראל תישאר "שבויה" במצבה האזורי והבין-לאומי • אם נתמקד במערכה המדינית, נגלה
התוכנית למוטט את גדודי חמאס הנותרים ופינוי התושבים משם, דבר המחייב השתלטות מחודשת על ציר פילדלפי, יכולה להיות אתגר אחד יותר מדי ליחסים השבריריים בין המדינות
מי ישלוט בעזה? האם תקום מדינה פלסטינית? והאם ההסדר יהיה חלק מעסקה אזורית רחבה יותר? גם אם נדמה שהסכם הוא עניין מופרך ורחוק, צריך לגייס אופטימיות ולצאת לדרך
המלחמה בין ישראל וחמאס גורמת למצרים נזקים קשים בכלכלה. שני סקטורים עיקריים שנפגעו הם תעלת סואץ ותיירות, וזאת כתוצאה מההתקפות של החות'ים בתימן על אוניות בים האדום.
מלחמת עזה מעמידה את יחסי ישראל-מצרים בפני אתגרים לא פשוטים. הראשון שבהם הוא החשש המצרי מפני נהירת פלסטינים מעזה לסיני דרך הגבול המצרי. השני הוא שאלת הסיוע ההומניטרי העובר ממצרים לעזה דרך מעברי רפיח.
קולות מפתיעים מלבנון, איתות מסעודיה, נחישות מהמפרץ ומסר של יציבות ממצרים, ירדן ומרוקו: חרף המלחמה, באזור עדיין רוצים שלום ישראלי-פלסטיני
השנה האחרונה הציבה מראה עכורה בפני ההנהגה והחברה הישראלית, והבהירה את מגבלות המדיניות האזורית שמתעלמת באופן שיטתי מהבעיה הפלסטינית.
למרות קיצוץ התפוקות של יצואניות הנפט ואיומי החות'ים שמשנים את נתיבי השיט, זוהי המלחמה הראשונה במזרח התיכון שלא הזניקה את מחירי הנפט • העליות בת"א–35 וברכישות באשראי מעידות: השווקים רגועים, לפחות
בעוד ההמונים במדינות ערב תומכים בפלסטינים, מנהיגיהם רואים בחמאס איום על שלטונם ולא רוצים לסכן את היחסים עם ארצות הברית.
ההיסטוריה מלמדת שעימות מוליד יוזמות שנחשבו בלתי אפשרויות. תוסיפו את עמדת המערב ומדינות ערב, ותבינו שהסוגייה הפלסטינית מתקרבת לרגע האמת.
המשחק הקטרי הכפול במלחמה בעזה ובשנים שהובילו אליה מדגישים את המסקנה המתבקשת: טוב תעשה ישראל אם תנסה לחזק את מקומן של סעודיה, איחוד האמירויות הערביות, מצרים וירדן על חשבונה של קטר בכל הסדר "היום
הנכונות של הרשות הפלסטינית להגיע להבנות ולהסכמים עם חמאס היא טעות ואיוולת מדינית • בטווח הרחוק, המהלך הזה עלול להוביל להשתלטות של חמאס על הרשות, וכבר יש תקדים לכך • אם הרשות רוצה למלא תפקיד בעזה
הודעת שר החוץ הירדני איימן אל-ספדי על החזרת השגריר הירדני בגלל שישראל הורגת לטענתו "חפים מפשע וגורמת למשבר הומניטרי" בעזה אינה מפתיעה לנוכח דעת הקהל הסוערת בירדן בעקבות האירועים בעזה.
בית המלוכה הסעודי מנסה לשדר עסקים כרגיל בין ועידת ענק להשקעות, שבוע האופנה וחיבוקים עם רונאלדו, אבל המלחמה כבר שיבשה לו יוזמות מדיניות, ועלולה לחבל גם בתוכניות כלכליות. סעודיה לא יצאה בגלוי נגד
אחת השאלות הפתוחות בנוגע למלחמה נוגעת לבחירת עיתוי המתקפה. יש היגיון בכך שבחירת המועד המדויק נגעה לכך שכוחותיה של ישראל על הגבול היו מדוללים בגלל חג שמחת תורה ובשל העברת כוחות לגדה המערבית, כמו
המלחמה בין ישראל וחמאס יצאה מהר מאוד מגבולות הסכסוך הישראלי-פלסטיני; היא חידדה את קווי השסע המוכרים באזור, אך גם יצרה בקיעים בציר של מדינות השלום והנורמליזציה.
ההתמקדות הטבעית במלחמה ובמעשי הטרור של ארגון חמאס ביישובי עוטף עזה מסיטים את תשומת הלב מהשאלה - כיצד מימן חמאס את שליטתו בעזה ואת התעצמותו הצבאית? התשובה המקובלת היא קטאר, אבל הנתונים מצביעים על
מעבר לאיוולת שבהדלפת הפגישה בין שר החוץ אלי כהן ועמיתתו מלוב, נג'לא אל-מנקוש, עצם השימוש בה בזירה המזרח תיכונית מגלה אטימות ובורות ביחס לפוליטיקה הערבית הפנימית והאזורית.
הדיון בסוגיה הפלסטינית נוגע לכולנו בשל המשמעויות הפוליטיות והמוסריות שלו. יש מי שהצביע על כך כבר לפני יותר ממאה שנה, אבל בשיח הישראלי העכשווי עדיין נוטים להתעלם.
ועידת הפסגה הערבית בערב הסעודית אומנם הסתיימה בהסכמה רחבה על כל הסוגיות הבוערות, אך יכולתן של המדינות המרכזיות להוביל פתרונות מוגבלת ביותר. אז מה באמת רצה להשיג בן סלמאן?
עד לא מכבר דומה היה כי מעמדה של ישראל במזרח התיכון מעולם לא היה טוב יותר: ישראל חיזקה את שיתוף הפעולה הביטחוני עם מצרים, חתמה עימה על הסכם לאספקת גז וחברה להקמת פורום גז מזרח ים תיכוני בהובלת
בניגוד לעניין הרב שישראל גילתה באירועי "האביב הערבי", התקשורת המזרח תיכונית אינה מגלה עניין מקביל ב"אביב הישראלי", הלוא היא ההפיכה המשטרית והשסע הפוליטי-חברתי העמוק סביבה. על
הידיעה על כינון מחדש של היחסים הדיפלומטיים בין איראן וסעודיה – לאחר נתק של שבע שנים – התקבלה בהפתעה בישראל ובמערב בכלל. סעודיה נתפסה כמי שנמצאת במחנה האנטי-איראני, לצידה של ארצות הברית וישראל
בעת כתיבת שורות אלה טרם אושר סופית הסכם תיחום קו הגבול הימי בין ישראל ולבנון, אך נראה כי הוסרו כל המכשולים לחתימתו. פרטי ההסכם מעניקים לשני הצדדים הישגים נאים, אך גם מאלצים אותם לוויתורים
ביקור ביידן בישראל ובסעודיה הפנה את תשומת הלב של התקשורת בישראל להתחממות הצפויה ביחסי שתי המדינות. אולם, ראייה זו מסתירה את הסיבה העיקרית לביקור של נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן בשתי המדינות. בראש
ביקורו של ג'ו ביידן בישראל ובסעודיה צפוי להוביל להתחממות נוספת ביחסים בין שתי המדינות. ישנם כמה צעדים אפשריים: האחד – חתימת הסכם שיסדיר סופית את שאלת העברת האיים טיראן וסנפיר ממצרים
בעוד המלחמה בין רוסיה לאוקראינה נכנסת לשגרה מדממת, המזרח התיכון כמרקחה. ב-18 במרץ ביקר הנשיא הסוריה בשאר אל-אסד באמירויות, ובכך סיים עשור של בדידות בעולם הערבי; ב-22 במרץ נפגשו ראש ממשלת
הרמטכ"ל אביב כוכבי ביקר בבחריין בשבוע שעבר לפגישות עם הצמרת הביטחונית ולפי אתר החדשות הסעודי "אילאף" נועד גם לפגישה חשאית עם מקבילו הקטארי. העובדה שפגישה זו התרחשה בשבוע שבו נשיא
הנשיא יצחק הרצוג הוזמן לבקר בקרוב בטורקיה. כל הסימנים מעידים כי נשיא טורקיה ארדואן גמר אומר לחמם את יחסי ישראל-טורקיה. מה עומד מאחורי השינוי בעמדה הטורקית? טורקיה הייתה המדינה המוסלמית הראשונה
ב-24 בנובמבר הגיע שר הביטחון בני גנץ למרוקו כדי לחתום על הסכם לשיתוף פעולה צבאי בין שתי המדינות. אף מדינה ערבית לא הסכימה עד כה לחתום על הסכם צבאי גלוי עם ישראל. אפילו מצרים וירדן – וגם מדינות
מאמר מאת פרופ' אלי פודה, פרופ' און וינקלר וד"ר דניאל זיסנוין
ביום שבת, ה-28 באוגוסט, נערכה ועידה במקום ובהרכב יוצאי דופן. המארחת הייתה בגדד ומשתתפותיה כללו, חוץ מהמארח ראש הממשלה מוצטפא אל-כאזימי, גם את מנהיגי צרפת, מצרים, ירדן, קטר, שרי החוץ של סעודיה,
במהלך ביקורו ההיסטורי של יאיר לפיד באיחוד האמירויות ב-30 ביוני 2021, שנועד לחנוך את השגרירות הישראלית באבו דאבי והקונסוליה בדובאי, הוא קרא למדינות ערביות ומוסלמיות אחרות לכונן יחסים דיפלומטיים עם
לסופר אוסקר וויילד מיוחסת האמרה "יש אנשים הגורמים אושר באשר ילכו; אחרים – כאשר ילכו". החלפתו של בנימין נתניהו אכן גורמת לרבים אושר, וזאת משום שהוא גרם נזק בשלל תחומים למדינה ולחברה. כבר
מאז האביב הערבי ב-2011, מצרים נעלמה מהעולם הערבי. טוב, אולי המילה "נעלמה" קצת מוגזמת, אבל היא בהחלט הורידה פרופיל. כל מי שגדל על מעמדה המרכזי של מצרים בעולם הערבי – ולא רק בתקופה של עבד
נכון לפרסום שורות אלה, מבצע "שומר החומות" עדיין לא הסתיים ונכנס ליומו העשירי. יכול להיות שהוא יסתיים בהצלחה מבחינה צבאית, אך כבר עתה ברור כי כמה תפישות קרסו בנוגע למארג היחסים בין ישראל
מאמר דעה מאת פרופ' אלי פודה באתר וואיינט
"כאן 11" סיים לאחרונה להקרין סדרה תיעודית על חמישה מנהיגים ערביים – סדאם חוסיין העיראקי, גמאל עבד אל-נאצר ואנואר אל-סאדאת המצריים, יאסר ערפאת הפלסטיני, חאפז אל-אסד הסורי וחומייני הפרסי.
מאמר דעה מאת פרופ' אלי פודה באתר וואלה חדשות
כינון היחסים החדש או המחודש עם איחוד האמירויות, בחריין, סודאן ומרוקו – ואולי גם עם מדינות נוספות בהמשך – הוא התפתחות מבורכת, אשר שינתה את פרדיגמת החשיבה. אם עד כה הנחת העבודה הייתה שמדינות ערב לא
מאמר דעה מאת פרופ' אלי פודה וד"ר בשמת יפת באתר זמן ישראל
מאמר דעה מאת פרופ' אלי פודה באתר וואלה חדשות
מאמר דעה מאת פרופ' אלי פודה באתר וואלה חדשות
מאמר של פרופ' אלי פודה ב"וואלה!"
מאמר דעה מאת פרופ' אלי פודה באתר זמן ישראל
מאמר דעה מאת פרופ' אלי פודה באתר זמן ישראל
מאמר דעה מאת פרופ' אלי פודה באתר וואלה חדשות
מאמר דעה, פרופ' אלי פודה, וואלה, ספטמבר 2020
מאמר דעה, פרופ' אלי פודה, אוגוסט 2020
מאמר דעה, פרופ' אלי פודה וואלה, אוגוסט 2020
מאמר דעה, אלי פודה ואון וינקלר, זמן ישראל, יולי 2020
מאמר דעה, ד"ר מורן זגה ופרופ' אלי פודה, יוני 2020
פרופ' אלי פודה, מאמר דעה, בלוג מיתווים ב"הארץ", יוני 2020
מאמר דעה מאת פרופ' אלי פודה באתר הארץ
מאמר דעה, פרופ' אלי פודה, הארץ, 30 בינואר 2020
מאמר דעה, פרופ' אלי פודה, הארץ, 11 בספטמבר 2019
מאמר דעה, פרופ' אלי פודה, הארץ, 23 ביולי 2019
מאמר דעה, הארץ, מאת פרופ' אלי פודה. 11 ביוני 2019
ניתוח יחסי השלום בין ישראל-מצרים, פרופ' אלי פודה, מרץ 2019
מאמר עמדה, פרופ' אלי פודה, וואיינט. 18 במרץ, 2019
מאמר דעה, פרופ' אלי פוגה, הארץ, 28 בפברואר 2019
מאמר דעה, פרופ' אלי פודה, הארץ, 24 בפברואר 2019
מאמר דעה, פרופ' אלי פודה, הארץ, ינואר 2016
מאמר דעה, פרופ' אלי פודה, דבר ראשון, 30 בדצמבר, 2019
מאמר דעה, פרופ' אלי פודה, דבר ראשון, 8 בדצמבר 2018
מאמר עמדה, פרופ' אלי פודה, הארץ. 4 בנובמבר 2018
מאמר דעה, פרופ' אלי פודה, דבר ראשון, 29 באוקטובר 2018
מאמר דעה, פרופ' אלי פודה, הארץ. 29 באוגוסט 2018
מאמר דעה, פרופ' אלי פודה, יולי 2018
מאמר דעה, פרופ' אלי פודה, הארץ, 3 בדצמבר 2017
מאמר דעה, פרופ' אלי פודה, וואיינט. 19 בנובמבר 2017
מאמר דעה, פרופ' אלי פודה, הארץ, 8 בנובמבר 2017
מאמר דעה, פרופ' אלי פודה, הארץ. 19 בספטמבר 2017
מאמר דעה, פרופ' אלי פודה, יולי 2017
מאמר דעה, פרופ' אלי פודה, יולי 2017
מאמר דעה, פרופ' אלי פודה, יוני 2017
מאמר דעה, פרופ' אלי פודה, הארץ. 22 במאי 2017
מאמר דעה, פרופ' אלי פודה, הארץ, 26 באפריל 2017
מאמר דעה, פרופ' אלי פודה וד"ר עידו זלקוביץ', הארץ, 19 במרץ 2017
מאמר דעה, פרופ' אלי פודה, מרץ 2017
מאמר דעה, פרופ' אלי פודה, הארץ, 19 בפברואר 2017
מאמר דעה, פרופ' אלי פודה וד"ר נמרוד גורן, שיחה מקומית, 30 בדצמבר 2016
מאמר דעה, פרופ' אלי פודה, Ynet. דצמבר 2016
מאמר דעה, פרופ' אלי פודה, הארץ, 12 בדצמבר 2016
