"המאבק על סוריה" נפתח מחדש
סוריה מצליחה להפתיע כל הזמן מחדש. עם מותו של חאפז אל-אסד בשנת 2000, בנו בשאר שרד כנגד כל הסיכויים וכנגד כל ההערכות. בתחילת מלחמת האזרחים ב-2011, רוב המומחים הספידו אותו. הגדיל לעשות אהוד ברק,
המשך המלחמה מסכן את יחסי ישראל עם מדינות האזור
גאות ושפל הם תופעות מוכרות ביחסי מדינות, אבל אם גאות רבה מדי היא ברכה ליחסים, הרי שפל עלול לסכן אותם. בימים שאנחנו מציינים 30 שנה להסכם השלום בין ישראל וירדן, דומה כי סכנת שפל עמוק עומדת לפתחם של
שנה לשבעה באוקטובר – שיקום הרתעה במחיר קיפאון מדיני ומוסרי
שנה חלפה מאז המתקפה הנפשעת של חמאס על ישראל שהובילה למלחמה לא רק נגד הארגון, אלא נגד "ציר ההתנגדות" בהובלת איראן. זה כולל את חיזבאללה, מיליציות שיעיות בעיראק, החות'ים בתימן, ובמידה
חוץ מאיראן, האוטוקרטים במזרח התיכון רצו טראמפ – והסיבה ברורה
ברחבי המזרח התיכון, חוץ מאיראן ושלוחיה, נשמעה אנחת רווחה עם בחירתו המחודשת של דונלד טראמפ לנשיאות ארצות הברית. בין ממשל דמוקרטי בראשות קמלה האריס ובין טראמפ הבחירה הייתה ברורה, וזאת על סמך
קול הרהב מביירות – כך נפל נסראללה חלל ברטוריקה שלו
החשש של ישראל מארגון חיזבאללה נבע לא רק מגודלו ומכמות הרקטות שנאגרו וכוונו כלפיה, אלא גם מהרטוריקה שלו נגד ישראל ודימויו של נסראללה כמי שמכיר את החברה והמדינה טוב יותר מכל אויב אחר. הרטוריקה הזו
התחזקות האיסלאם הפוליטי בירדן מסבכת את המלך
ירדן מיקדה את תשומת הלב לאחרונה בעקבות רצח שלושה ישראלים במעבר אלנבי. הרצח העלה מחדש את החשש בישראל מהידרדרות ביטחונית שעלולה להתרחש בעיקר בשל הניסיונות של איראן לגייס חמושים לפעולות טרור נגד
התנהלות הקבינט מסכנת את ביטחון המדינה
תופעת ההדלפות מלווה את ישראל משחר הקמתה. כל ראשי הממשלה סבלו מבעיה זו, וחלקם אף נטלו חלק אקטיבי במעשה ההדלפה. אך דומה כי מלחמת "חרבות ברזל" הקצינה את התופעה זו לממדים שלא נודעו בעבר.
ציר פילדלפי ומעבר רפיח חשובים – אבל החטופים יותר
אחת המחלוקות המונעות את הסכם הפסקת האש עם חמאס היא שאלת המשך השליטה של ישראל בציר פילדלפי ובמעבר רפיח על גבול מצרים. נתניהו מתעקש שלא לחתום על הסכם אם אינו מבטיח הישארות ישראל במקומות אלה.
למרות המלחמה – הנורמליזציה נמשכת, אך רק מהלך אחד יזניק אותה קדימה
שאלת הנורמליזציה עם סעודיה הפכה לסוגיה מרכזית במהלך המלחמה. על אף היתרונות הגדולים, הממשלה הנוכחית אינה מסוגלת – וכנראה גם אינה רוצה – להצטרף למהלך כזה. במילים אחרות, מהלך גלוי שיוביל לחתימה של
עוצמתו של החלש: איך חמאס מסרב לכולם
אחת השאלות המעניינות היא איך זה שחמאס, ארגון לא גדול ולא חזק במיוחד, אינו מתכופף בפני הלחץ של מעצמה עולמית כמו ארצות הברית ושתי מדינות מרכזיות באזור – מצרים וקטאר. הארגון, שנמצא תחת לחץ צבאי כבד
ישראל החמיצה את כינון היחסים עם סעודיה בעבר. החמצה נוספת עלולה לסתום את הגולל
לאחר אירועי 7 באוקטובר, הסיכוי לנורמליזציה עם סעודיה מציב את ישראל על פרשת דרכים. השלכות הסירוב שלה כבר באות לידי ביטוי בהכרה העולמית הגוברת במדינה פלסטינית הפעילות המדינית הקדחתנית המתנהלת בציר
פעולת ישראל ברפיח משבשת למצרים את התוכניות
באופן פרדוקסלי, משטרו של א-סיסי ירוויח כמעט בכל תוצאה צפויה ברפיח: גם במקרה של מיגור חמאס וגם במקרה של עצירה צבאית ועסקת חטופים בתיווכו • עם זאת, השאיפה לחדש את מעמדה המנהיגותי של מצרים עלולה
ישראל עדיין שבויה בעזה
לא רק 133 חטופים נותרו בידי חמאס, אלא שללא יצירה של אופק מדיני לגבי עזה ולגבי הבעיה הפלסטינית בכללותה, ישראל תישאר "שבויה" במצבה האזורי והבין-לאומי • אם נתמקד במערכה המדינית, נגלה
פעולה צבאית ישראלית ברפיח עלולה לסכן את היחסים עם מצרים
התוכנית למוטט את גדודי חמאס הנותרים ופינוי התושבים משם, דבר המחייב השתלטות מחודשת על ציר פילדלפי, יכולה להיות אתגר אחד יותר מדי ליחסים השבריריים בין המדינות
האם אפשר להתחיל כבר את "היום שאחרי"? כך זה עשוי להיראות
מי ישלוט בעזה? האם תקום מדינה פלסטינית? והאם ההסדר יהיה חלק מעסקה אזורית רחבה יותר? גם אם נדמה שהסכם הוא עניין מופרך ורחוק, צריך לגייס אופטימיות ולצאת לדרך
היחסים בסכנה? נוכח המלחמה בעזה, הכלכלה במצרים על סף קריסה
המלחמה בין ישראל וחמאס גורמת למצרים נזקים קשים בכלכלה. שני סקטורים עיקריים שנפגעו הם תעלת סואץ ותיירות, וזאת כתוצאה מההתקפות של החות'ים בתימן על אוניות בים האדום.
חשש מנהירת פלסטינים: האתגרים שעומדים בפני יחסי ישראל-מצרים
מלחמת עזה מעמידה את יחסי ישראל-מצרים בפני אתגרים לא פשוטים. הראשון שבהם הוא החשש המצרי מפני נהירת פלסטינים מעזה לסיני דרך הגבול המצרי. השני הוא שאלת הסיוע ההומניטרי העובר ממצרים לעזה דרך מעברי רפיח.
ואף על פי כן, ישראל לא לבד במזה"ת
קולות מפתיעים מלבנון, איתות מסעודיה, נחישות מהמפרץ ומסר של יציבות ממצרים, ירדן ומרוקו: חרף המלחמה, באזור עדיין רוצים שלום ישראלי-פלסטיני
חלומות הנורמליזציה נעצרו, לטובת החיים עצמם
השנה האחרונה הציבה מראה עכורה בפני ההנהגה והחברה הישראלית, והבהירה את מגבלות המדיניות האזורית שמתעלמת באופן שיטתי מהבעיה הפלסטינית.
הנפט לא מתייקר, בת"א יש עליות: מבחינה כלכלית אין מלחמה רב–זירתית, בינתיים
למרות קיצוץ התפוקות של יצואניות הנפט ואיומי החות'ים שמשנים את נתיבי השיט, זוהי המלחמה הראשונה במזרח התיכון שלא הזניקה את מחירי הנפט • העליות בת"א–35 וברכישות באשראי מעידות: השווקים רגועים, לפחות
למה זעמה חמאס? מדינות ערב מאכזבות, ולא נוקטות עמדה ברורה נגד ישראל
בעוד ההמונים במדינות ערב תומכים בפלסטינים, מנהיגיהם רואים בחמאס איום על שלטונם ולא רוצים לסכן את היחסים עם ארצות הברית.
תתכוננו: מלחמה מובילה למהלך מדיני
ההיסטוריה מלמדת שעימות מוליד יוזמות שנחשבו בלתי אפשרויות. תוסיפו את עמדת המערב ומדינות ערב, ותבינו שהסוגייה הפלסטינית מתקרבת לרגע האמת.
ישראל וקטר: אויבים או ידידים?
המשחק הקטרי הכפול במלחמה בעזה ובשנים שהובילו אליה מדגישים את המסקנה המתבקשת: טוב תעשה ישראל אם תנסה לחזק את מקומן של סעודיה, איחוד האמירויות הערביות, מצרים וירדן על חשבונה של קטר בכל הסדר "היום
המנהיגות הפלסטינית חוזרת על טעויות העבר
הנכונות של הרשות הפלסטינית להגיע להבנות ולהסכמים עם חמאס היא טעות ואיוולת מדינית • בטווח הרחוק, המהלך הזה עלול להוביל להשתלטות של חמאס על הרשות, וכבר יש תקדים לכך • אם הרשות רוצה למלא תפקיד בעזה
השגריר הירדני הוחזר, אבל ישראל וירדן עדיין חולקות אינטרסים משותפים
הודעת שר החוץ הירדני איימן אל-ספדי על החזרת השגריר הירדני בגלל שישראל הורגת לטענתו "חפים מפשע וגורמת למשבר הומניטרי" בעזה אינה מפתיעה לנוכח דעת הקהל הסוערת בירדן בעקבות האירועים בעזה.
מבחינת סעודיה, מתקפת חמאס על ישראל הייתה מגה־פיגוע נגדה
בית המלוכה הסעודי מנסה לשדר עסקים כרגיל בין ועידת ענק להשקעות, שבוע האופנה וחיבוקים עם רונאלדו, אבל המלחמה כבר שיבשה לו יוזמות מדיניות, ועלולה לחבל גם בתוכניות כלכליות. סעודיה לא יצאה בגלוי נגד
אחת ממטרות חמאס במלחמה הייתה לטרפד את הנורמליזציה עם סעודיה
אחת השאלות הפתוחות בנוגע למלחמה נוגעת לבחירת עיתוי המתקפה. יש היגיון בכך שבחירת המועד המדויק נגעה לכך שכוחותיה של ישראל על הגבול היו מדוללים בגלל חג שמחת תורה ובשל העברת כוחות לגדה המערבית, כמו
ישראל תיקח את זה בחשבון? המדינות השכנות חוששות מהפיכה בעקבות המצב בעזה
המלחמה בין ישראל וחמאס יצאה מהר מאוד מגבולות הסכסוך הישראלי-פלסטיני; היא חידדה את קווי השסע המוכרים באזור, אך גם יצרה בקיעים בציר של מדינות השלום והנורמליזציה.
מימון חמאס – בסיוע הרשות הפלסטינית ובהסכמת ישראל
ההתמקדות הטבעית במלחמה ובמעשי הטרור של ארגון חמאס ביישובי עוטף עזה מסיטים את תשומת הלב מהשאלה - כיצד מימן חמאס את שליטתו בעזה ואת התעצמותו הצבאית? התשובה המקובלת היא קטאר, אבל הנתונים מצביעים על
"הדלפות אגו" מקובלות בישראל, אך בזירה הדיפלומטית הן מוקש עוצמתי
מעבר לאיוולת שבהדלפת הפגישה בין שר החוץ אלי כהן ועמיתתו מלוב, נג'לא אל-מנקוש, עצם השימוש בה בזירה המזרח תיכונית מגלה אטימות ובורות ביחס לפוליטיקה הערבית הפנימית והאזורית.
משאלה נעלמה לשאלה נאלמה: מה קרה לשיח הישראלי בסוגיה הפלסטינית?
הדיון בסוגיה הפלסטינית נוגע לכולנו בשל המשמעויות הפוליטיות והמוסריות שלו. יש מי שהצביע על כך כבר לפני יותר ממאה שנה, אבל בשיח הישראלי העכשווי עדיין נוטים להתעלם.
סעודיה מנסה לעצב מחדש את המזרח התיכון
ועידת הפסגה הערבית בערב הסעודית אומנם הסתיימה בהסכמה רחבה על כל הסוגיות הבוערות, אך יכולתן של המדינות המרכזיות להוביל פתרונות מוגבלת ביותר. אז מה באמת רצה להשיג בן סלמאן?
ישראל שמה מקלות בגלגלי הנורמליזציה עם מדינות האזור
עד לא מכבר דומה היה כי מעמדה של ישראל במזרח התיכון מעולם לא היה טוב יותר: ישראל חיזקה את שיתוף הפעולה הביטחוני עם מצרים, חתמה עימה על הסכם לאספקת גז וחברה להקמת פורום גז מזרח ים תיכוני בהובלת
היחס במזה"ת למצב בישראל מבטא את מורכבות מקומה ומעמדה
בניגוד לעניין הרב שישראל גילתה באירועי "האביב הערבי", התקשורת המזרח תיכונית אינה מגלה עניין מקביל ב"אביב הישראלי", הלוא היא ההפיכה המשטרית והשסע הפוליטי-חברתי העמוק סביבה. על
במפרץ כמו במפרץ: סעודיה מחפשת "גם וגם" – וחותרת לגזור קופון
הידיעה על כינון מחדש של היחסים הדיפלומטיים בין איראן וסעודיה – לאחר נתק של שבע שנים – התקבלה בהפתעה בישראל ובמערב בכלל. סעודיה נתפסה כמי שנמצאת במחנה האנטי-איראני, לצידה של ארצות הברית וישראל
בהסכם בין ישראל ללבנון יש מפסיד אחד – חיזבאללה
בעת כתיבת שורות אלה טרם אושר סופית הסכם תיחום קו הגבול הימי בין ישראל ולבנון, אך נראה כי הוסרו כל המכשולים לחתימתו. פרטי ההסכם מעניקים לשני הצדדים הישגים נאים, אך גם מאלצים אותם לוויתורים
ביידן רוצה נפט זול, ישראל היא חלק מהתוכנית שלו לצאת מהמשבר
ביקור ביידן בישראל ובסעודיה הפנה את תשומת הלב של התקשורת בישראל להתחממות הצפויה ביחסי שתי המדינות. אולם, ראייה זו מסתירה את הסיבה העיקרית לביקור של נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן בשתי המדינות. בראש
ארבעה צעדים אפשריים להתחממות בין סעודיה לישראל
ביקורו של ג'ו ביידן בישראל ובסעודיה צפוי להוביל להתחממות נוספת ביחסים בין שתי המדינות. ישנם כמה צעדים אפשריים: האחד – חתימת הסכם שיסדיר סופית את שאלת העברת האיים טיראן וסנפיר ממצרים
מפילגש לידועה בציבור: ישראל נכנסה לעידן חדש
בעוד המלחמה בין רוסיה לאוקראינה נכנסת לשגרה מדממת, המזרח התיכון כמרקחה. ב-18 במרץ ביקר הנשיא הסוריה בשאר אל-אסד באמירויות, ובכך סיים עשור של בדידות בעולם הערבי; ב-22 במרץ נפגשו ראש ממשלת
ההתקרבות לקטאר וטורקיה – הזדמנות לכיתור איראן
הרמטכ"ל אביב כוכבי ביקר בבחריין בשבוע שעבר לפגישות עם הצמרת הביטחונית ולפי אתר החדשות הסעודי "אילאף" נועד גם לפגישה חשאית עם מקבילו הקטארי. העובדה שפגישה זו התרחשה בשבוע שבו נשיא
לא הכול כלול: מה עומד מאחורי הניסיון של ארדואן לחמם את יחסי ישראל וטורקיה?
הנשיא יצחק הרצוג הוזמן לבקר בקרוב בטורקיה. כל הסימנים מעידים כי נשיא טורקיה ארדואן גמר אומר לחמם את יחסי ישראל-טורקיה. מה עומד מאחורי השינוי בעמדה הטורקית? טורקיה הייתה המדינה המוסלמית הראשונה
זה עוד לא היה: ההסכם הצבאי בין ישראל ומרוקו
ב-24 בנובמבר הגיע שר הביטחון בני גנץ למרוקו כדי לחתום על הסכם לשיתוף פעולה צבאי בין שתי המדינות. אף מדינה ערבית לא הסכימה עד כה לחתום על הסכם צבאי גלוי עם ישראל. אפילו מצרים וירדן – וגם מדינות
תוניסיה על פרשת דרכים ואיתה תקוות "האביב הערבי"
מאמר מאת פרופ' אלי פודה, פרופ' און וינקלר וד"ר דניאל זיסנוין
הוועידה החשובה שלא שמעתם עליה: מנהיגי המזרח התיכון התכנסו בבגדד
ביום שבת, ה-28 באוגוסט, נערכה ועידה במקום ובהרכב יוצאי דופן. המארחת הייתה בגדד ומשתתפותיה כללו, חוץ מהמארח ראש הממשלה מוצטפא אל-כאזימי, גם את מנהיגי צרפת, מצרים, ירדן, קטר, שרי החוץ של סעודיה,
השתלבות במזרח התיכון? נראה אותך, לפיד
במהלך ביקורו ההיסטורי של יאיר לפיד באיחוד האמירויות ב-30 ביוני 2021, שנועד לחנוך את השגרירות הישראלית באבו דאבי והקונסוליה בדובאי, הוא קרא למדינות ערביות ומוסלמיות אחרות לכונן יחסים דיפלומטיים עם
ארבע אמרות שפר שהן אמרות שקר במורשת נתניהו
לסופר אוסקר וויילד מיוחסת האמרה "יש אנשים הגורמים אושר באשר ילכו; אחרים – כאשר ילכו". החלפתו של בנימין נתניהו אכן גורמת לרבים אושר, וזאת משום שהוא גרם נזק בשלל תחומים למדינה ולחברה. כבר
מצרים חזרה להוביל, בינתיים
מאז האביב הערבי ב-2011, מצרים נעלמה מהעולם הערבי. טוב, אולי המילה "נעלמה" קצת מוגזמת, אבל היא בהחלט הורידה פרופיל. כל מי שגדל על מעמדה המרכזי של מצרים בעולם הערבי – ולא רק בתקופה של עבד
שבע תפישות שהתנפצו ואחת שעדיין עומדת, בינתיים
נכון לפרסום שורות אלה, מבצע "שומר החומות" עדיין לא הסתיים ונכנס ליומו העשירי. יכול להיות שהוא יסתיים בהצלחה מבחינה צבאית, אך כבר עתה ברור כי כמה תפישות קרסו בנוגע למארג היחסים בין ישראל
נתניהו לא המציא כלום. שמעון פרס היה שם קודם
מאמר דעה מאת פרופ' אלי פודה באתר וואיינט
סדרת הטלוויזיה "אויבים" – המשך הדמוניזציה באמצעים ישנים
"כאן 11" סיים לאחרונה להקרין סדרה תיעודית על חמישה מנהיגים ערביים – סדאם חוסיין העיראקי, גמאל עבד אל-נאצר ואנואר אל-סאדאת המצריים, יאסר ערפאת הפלסטיני, חאפז אל-אסד הסורי וחומייני הפרסי.
במהפכה של הרגע האחרון, טראמפ השיב את ישראל למקומה הטבעי
מאמר דעה מאת פרופ' אלי פודה באתר וואלה חדשות
הסדר התהפך, אבל לא הבעיה
כינון היחסים החדש או המחודש עם איחוד האמירויות, בחריין, סודאן ומרוקו – ואולי גם עם מדינות נוספות בהמשך – הוא התפתחות מבורכת, אשר שינתה את פרדיגמת החשיבה. אם עד כה הנחת העבודה הייתה שמדינות ערב לא
נורמליזציה עם מצרים וירדן? מוקדם מדי לחגוג
מאמר דעה מאת פרופ' אלי פודה וד"ר בשמת יפת באתר זמן ישראל
משהו קורה בממלכה
מאמר דעה מאת פרופ' אלי פודה באתר וואלה חדשות
מדיניות טראמפ במזרח התיכון הייתה כישלון, גם אם בישראל רואים בה הצלחה
מאמר דעה מאת פרופ' אלי פודה באתר וואלה חדשות
אחרי שנים של קשרים חשאיים עם ישראל, האינטרס הכלכלי של סודאן הכריע
מאמר של פרופ' אלי פודה ב"וואלה!"
שלום, אחר
מאמר דעה מאת פרופ' אלי פודה באתר זמן ישראל
דוקטרינת השלום ולהתראות
מאמר דעה מאת פרופ' אלי פודה באתר זמן ישראל
אחרי 25 שנות חיזור, השלטון בבחריין החליט לגלות תעוזה
מאמר דעה מאת פרופ' אלי פודה באתר וואלה חדשות
אחרי 25 שנות חיזור, השלטון בבחריין החליט לגלות תעוזה
מאמר דעה, פרופ' אלי פודה, וואלה, ספטמבר 2020
יהיה נחמד לבקר בדובאי, אבל רמאללה חשובה יותר
מאמר דעה, פרופ' אלי פודה, אוגוסט 2020
שישאלו את הסעודים: הדרך של האמירויות לנשק קטלני עוברת אצל הלובי היהודי
מאמר דעה, פרופ' אלי פודה וואלה, אוגוסט 2020
מה נתניהו לא למד מהאביב הערבי?
מאמר דעה, אלי פודה ואון וינקלר, זמן ישראל, יולי 2020
המטוס מהאמירויות הפיל את ישראל בסבך היריבויות בעולם הערבי
מאמר דעה, ד"ר מורן זגה ופרופ' אלי פודה, יוני 2020
הימנעות מאיוולת קטנה לא תמנע איוולת גדולה
פרופ' אלי פודה, מאמר דעה, בלוג מיתווים ב"הארץ", יוני 2020
תוכנית טראמפ – הזדמנות להחמיץ אי-הזדמנות
מאמר דעה מאת פרופ' אלי פודה באתר הארץ
תכנית טראמפ היא אפילו לא הזדמנות
מאמר דעה, פרופ' אלי פודה, הארץ, 30 בינואר 2020
נתניהו טרוד באיראן, אך האיום האמיתי נמצא מעבר לקו הירוק
מאמר דעה, פרופ' אלי פודה, הארץ, 11 בספטמבר 2019
ארצות הברית: מתווך לא הוגן בסכסוך הישראלי-פלסטיני
מאמר דעה, פרופ' אלי פודה, הארץ, 23 ביולי 2019
"סדנה כלכלית" בבחריין, ללא אופק מדיני
מאמר דעה, הארץ, מאת פרופ' אלי פודה. 11 ביוני 2019
מה שלומו של הסכם השלום בין ישראל ומצרים? יציב, אבל פושר
ניתוח יחסי השלום בין ישראל-מצרים, פרופ' אלי פודה, מרץ 2019
השלמנו 40 שנה בלי מלחמה
מאמר עמדה, פרופ' אלי פודה, וואיינט. 18 במרץ, 2019
תקרת הזכוכית ביחסים בין ישראל ומדינות ערב
מאמר דעה, פרופ' אלי פוגה, הארץ, 28 בפברואר 2019
מישהו בכלל זוכר שיש פלסטינים?
מאמר דעה, פרופ' אלי פודה, הארץ, 24 בפברואר 2019
המלך הסעודי עושה שריר
מאמר דעה, פרופ' אלי פודה, הארץ, ינואר 2016
הנסיגה האמריקאית וסוף המאבק על סוריה
מאמר דעה, פרופ' אלי פודה, דבר ראשון, 30 בדצמבר, 2019
אביב ערבי ביחסי ישראל עם שכנותיה
מאמר דעה, פרופ' אלי פודה, דבר ראשון, 8 בדצמבר 2018
ישראל והרומן שלה עם עומאן
מאמר עמדה, פרופ' אלי פודה, הארץ. 4 בנובמבר 2018
ישראל וירדן: משבר באופק שיש למנוע אותו
מאמר דעה, פרופ' אלי פודה, דבר ראשון, 29 באוקטובר 2018
ערבית שפה יפה? לא אצלנו
מאמר דעה, פרופ' אלי פודה, הארץ. 29 באוגוסט 2018
מזרח תיכון חדש, בלבוש ישן
מאמר דעה, פרופ' אלי פודה, יולי 2018
דחיית תכנית החלוקה ב-1947 : ההחמצה הפלסטינית הגדולה ביותר
מאמר דעה, פרופ' אלי פודה, הארץ, 3 בדצמבר 2017
פתאום גילינו את סעודיה
מאמר דעה, פרופ' אלי פודה, וואיינט. 19 בנובמבר 2017
כשרבין פגש את בלפור
מאמר דעה, פרופ' אלי פודה, הארץ, 8 בנובמבר 2017
חג שמח? לא במזרח התיכון
מאמר דעה, פרופ' אלי פודה, הארץ. 19 בספטמבר 2017
מזרח תיכון חדש
מאמר דעה, פרופ' אלי פודה, יולי 2017
ממה חושש מחמוד עבאס?
מאמר דעה, פרופ' אלי פודה, יולי 2017
ביוני 1967, ישראל גם הפסידה
מאמר דעה, פרופ' אלי פודה, יוני 2017
מחמוד עבאס והטעויות
מאמר דעה, פרופ' אלי פודה, הארץ. 22 במאי 2017
היובל של האחד הוא אסונו של האחר
מאמר דעה, פרופ' אלי פודה, הארץ, 26 באפריל 2017
קריאת התיגר של הפזורה הפלסטינית
מאמר דעה, פרופ' אלי פודה וד"ר עידו זלקוביץ', הארץ, 19 במרץ 2017
ועידת הפסגה בעקבה: עוד החמצה ישראלית לאוסף
מאמר דעה, פרופ' אלי פודה, מרץ 2017
גל הנגד השלישי לליברליזם ולדמוקרטיה
מאמר דעה, פרופ' אלי פודה, הארץ, 19 בפברואר 2017
הפרמטרים של ג'ון קרי לשלום ישראלי-פלסטיני
מאמר דעה, פרופ' אלי פודה וד"ר נמרוד גורן, שיחה מקומית, 30 בדצמבר 2016
יחסי ישראל-אזרבייג'ן על רקע ביקור נתניהו בבאקו
מאמר דעה, פרופ' אלי פודה, Ynet. דצמבר 2016
בעבור הפלסטינים הצהרת בלפור חיה ונושמת
מאמר דעה, פרופ' אלי פודה, הארץ, 12 בדצמבר 2016
"מוצול: המערכה על המזרח התיכון
מאמר דעה, פרופ' אלי פודה, אוקטובר 2016
ישראל (לא) לבדד תשכון
מאמר דעה, פרופ' אלי פודה, ספטמבר 2016
משיח הזדמנויות לשיח החמצות
מאמר עמדה, פרופ' אלי פודה, הארץ, 8 באוגוסט 2016
דו"ח הקוורטט – דו"ח ללא שיניים
מאמר דעה, פרופ' אלי פודה וד"ר נמרוד גורן, יולי 2016
