המציאות החדשה בסוריה, אף שמצויה בעיצומו של עיצוב מחדש, מייצרת שורה של גלי הדף במגוון סוגיות. אחת מהן נוגעת למכלול האנרגיה במזרח הים-התיכון. אזור זה עבר תמורה מרתקת וחשובה בעשור האחרון, בעקבות
המלחמה בעזה מתקרבת במהרה לתום שנתה הראשונה, ועדיין לא נדונים כלל וכלל העקרונות של "היום שאחרי". סירובה של ישראל לגבש את התפיסה האסטרטגית הרצויה לה, נובע במידה רבה משיקולים פוליטיים
השיחות שקיים הנשיא עמנואל מקרון באמצע יולי עם מנהיגי מצרים וקטר, עשרה ימים לאחר ביקורו בפאריז של השליח האמריקני עמוס הוכשטיין, כמו גם שיחת הטלפון עם ראש הממשלה נתניהו בתחילת החודש, חושפות את עומק
ההילולות המתקיימות במרוקו לזכר הצדיקים היהודים שחיו ופעלו בה, ממשיכות גם בצל המלחמה למשוך עשרות ואף מאות מאמינים יהודים וישראלים, ובהם יוצאי מרוקו החיים בישראל ובתפוצות. אלה שבאים מן המרחקים
תכנית CBC-Medי (Cross-Border Cooperation in the Mediterranean Sea Basin) של האיחוד האירופי החלה לפעול ב-2007. אזור דרום הים התיכון סובל מחיבוריות וקישוריות נמוכה מאוד בהשוואה עולמית. הוא נמצא
בימים האחרונים נשמעים קולות ברורים ומתגברים מאנקרה בדבר כוונה לפתוח בקרוב בפעולה צבאית בצפון סוריה. תכליתה תהיה לייצב "אזור בטחון" בעומק של 30 ק"מ, שיאפשר לטורקיה להתמודד באופן
אחת ההשלכות המיידיות והמשמעותיות של המלחמה באוקראינה מתבטאת בהחלטתן הדרמטית של פינלנד ושוודיה להצטרף לנאט"ו. השינוי החד בדעת הקהל בשתי המדינות, לפיו תוך מספר שבועות רוב הציבור, והזירה
ישראל וטורקיה עומדות בפני פרק חדש ביחסים ביניהן. ביקורו המוצלח של הנשיא יצחק הרצוג בטורקיה היה נקודת שיא בתהליך שיפור היחסים, שמתקדם בהדרגה מזה כשנה, וכעת נמצא הכדור במגרש הפוליטי. ביקור שרי החוץ
ביקורו הצפוי של שר החוץ הטורקי מבלוט צ'אבושולו בישראל בשבוע הבא, אליו יצטרף ככל הנראה גם שר האנרגיה, הוא שלב נוסף בתהליך שיפור היחסים בין שתי המדינות. שורה של סוגיות יונחו על השולחן, ואחת מהן
מצבה המדיני של ישראל בשנים האחרונות משופר לאין ערוך, ובה לידי ביטוי בשלל זירות. הפלירט המחודש בין ישראל וטורקיה בשבועות האחרונים מספק המחשה מרתקת למרחב התמרון הנוח יותר לו זוכה ישראל, ואף מאפשר
הפלישה הרוסית לאוקראינה שיבשה סדרי עולם מרובים, אחד המרכזיים נוגע לתחום האנרגיה. מעבר לכך, שמלחמה, עם פוטנציאל זליגה כה מסוכן, משפיעה באופן מידי על מחירי האנרגיה, הרי שמדובר ברוסיה – אחת
המלחמה באוקראינה מציבה בפני טורקיה אתגר לא מבוטל. מצד אחד, היא חברה מרכזית וחשובה בנאט"ו, ומצד שני – היא מקיימת מערכות יחסים קרובות, חיוניות אך שונות עם רוסיה ואוקראינה. מבחינה זו,
ה"דיפלומטיה של הרגשות" הפכה לפני עשור לאחד הכלים המשמעותיים בהבנה וניתוח מדיניות חוץ ויחסים בינלאומיים. במרכזו של השיח עומד הצורך להבין מנעד רגשי מסוים כדי לנתח באופן אפקטיבי יחסים בין
בפתחו של שבוע חשוב ביחסי ישראל-טורקיה, בו יתקיים – לראשונה מזה 15 שנים – ביקור של נשיא המדינה באנקרה, מנסות שתי המדינות למלא תפקיד דומה ומפתיע בזירה הבינלאומית. טורקיה וישראל, ששמן נקשר לרוב
בימים האחרונים התגברו הסימנים להפשרה אפשרית במערכת היחסים בין ישראל וטורקיה. מדובר בניסיון טורקי, שמתקיים בחודשים האחרונים, כחלק ממאמץ לשפר את היחסים עם מספר מדינות באזור – מצרים, סעודיה,
מבחינתי, התגלית הגדולה של הביקור היא ההערכה העצומה לישראל והנכונות הטורקית לפתוח דף חדש בהיסטוריה של יחסי המדינות". כך אמר לפני 30 שנה הנשיא השישי חיים הרצוג, בסיום ביקור היסטורי באנקרה,
מערכת היחסים בין רוסיה וטורקיה מורכבת ביותר, למרות הקרבה המאפיינת את שתי המדינות בשנים האחרונות. על שולחנן נערמות שלל סוגיות, בין השאר: הזירה הסורית, התלות הטורקית ביבוא אנרגיה מרוסיה, רכישת טילי
סיכום מפגש מיוחד של קבוצת המחקר והמדיניות על ישראל ואגן הים התיכון, במסגרת אירועי יום הים התיכון לרגל יום הים התיכון הבינלאומי הראשון, שצוין ב-28 לנובמבר 2021, התכנסה קבוצת המחקר והמדיניות על
סיומה החיובי של פרשת מעצר בני הזוג הישראלים בטורקיה העלתה את סוגיית ההזדמנות שאולי נפתחה לשיפור מערכת היחסים בין שתי המדינות. משני הצדדים נשמעו קולות, זהירים אמנם, שהביעו תקווה כי ניתן יהיה לנצל
מבוא מזרח אגן הים התיכון התגבש בעשור האחרון לתת-אזור העומד בפני עצמו מבחינת המדינות באזור ושחקנים נוספים מחוצה לו, והפך מבחינת ישראל לאזור שייכות מובחן ומשמעותי. מבחינות רבות מדובר באזור הזוכה
המשבר המחריף בלבנון מטריד עד מאד את הזירה האזורית, כמו גם הבינלאומית, ומייצר ניסיונות מרתקים שנועדו לסייע ללבנון, ובה בעת למנוע את חיזוק ההשפעה האיראנית במדינה. בשבוע שעבר התקיים ברבת-עמון מפגש,
מזרח אגן הים התיכון התגבש בעשור האחרון לתת-אזור העומד בפני עצמו ביחסי החוץ של ישראל. שלוש התפתחויות אסטרטגיות הניעו את מדינות האזור, וישראל בתוכן, לגבש מתכונת ייחודית של שיתוף פעולה: 1.
ביקורו של נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן בצפון קפריסין, בחלק הנשלט על ידי טורקיה, ב–19-20 ביולי, זכה לתשומת לב אזורית ובינלאומית רבה. אין זה הביקור הראשון מסוגו באי. למעשה, הביקור הוא חלק מציון
הפעילות הטורקית במזרח הים התיכון מהווה בשנים האחרונות מוקד לדאגה בקרב מרבית השחקנים באזור, כמו גם מצד ישראל. ההסכם שנחתם בין אנקרה לממשלת ההסכמה הלאומית בלוב בנובמבר 2019 ביחס לגבול הימי ביניהן
סיכום מפגש קבוצת המחקר והמדיניות: "ישראל באגן הים התיכון" מסמך זה מתמקד ביחסים בין ישראל וקפריסין ובמדיניות ישראל הרצויה ביחס אליהם. הוא מבוסס על המפגש התשיעי של קבוצת המחקר והמדיניות
ההתפתחויות במישור הלבנוני–ישראלי, הנוגעות למחלוקת סביב הגבול הימי, אינן מרפות לרגע. ההחלטה הלבנונית החד-צדדית להרחיב את השטח הימי לא אושרה על-ידי הנשיא הלבנוני, שאף הבהיר, כי לבנון מעוניינת
הקדמה בשנים האחרונות מושך אליו אגן הים התיכון תשומת לב גוברת מצד מעצמות ומדינות באזור. הזדמנויות כלכליות חדשות והתפתחויות גאו-פוליטיות אזוריות תורמות למגמה זאת והופכות את האזור למרכזי יותר גם
במשך עשרות שנים, ארה"ב שימשה כמתווכת העיקרית בתהליך השלום הישראלי-פלסטיני. אולם, בעקבות המבוי הסתום המתמשך אליו נקלע המשא ומתן ולאור הגישה המולטילטרלית של ממשל ביידן כלפי מגוון נושאי
ההחלטה הלבנונית מ-11.4.21 להרחיב, במהלך חד-צדדי, את גבולה הימי מול ישראל ב-1,430 קמ"ר מהווה מהלך מפתיע, שמסבך עוד יותר את המשא ומתן המורכב ממילא בין ישראל ולבנון. כזכור, בחודש אוקטובר האחרון
פורום הגז של מזרח אגן הים התיכון קיים בחודש שעבר בקהיר, מפגש ראשון מאז הפיכתו לארגון בינלאומי מוכר. המשתתפות: קפריסין, יוון, ישראל, הרשות הפלסטינית, איטליה, מצרים וירדן. הפורום, שפועל ליצירת משק
מאמר דעה מאת השגריר לשעבר מיכאל הררי באתר זמן ישראל
סיכום הכנס השנתי הרביעי של מכון מיתווים
נייר מדיניות בעקבות מפגש קבוצת המחקר והמדיניות: "ישראל באגן הים התיכון" מסמך זה מציג תובנות והמלצות שגובשו במפגש השמיני של קבוצת המחקר והמדיניות על ישראל באגן הים התיכון, שמובילים מכון
השגריר לשעבר מיכאל הררי, מאמר דעה ב"גלובס"
מאמר דעה מאת השגריר לשעבר מיכאל הררי באתר זמן ישראל
מאמר דעה מאת השגריר לשעבר מיכאל הררי באתר זמן ישראל
סיכום מפגש קבוצת המחקר והמדיניות: "ישראל באגן הים התיכון"
מאמר דעה, ד"ר רועי קיבריק, הארץ, אוגוסט 2020
מאמר דעה, השגריר בדימוס מיכאל הררי, הארץ, יולי 2020
גבריאל מיטשל, הארץ, 17 ביוני 2020
מאמר דעה מאת ד"ר נמרוד גורן באתר מעריב
מאמר דעה מאת השגריר לשעבר מיכאל הררי באתר זמן ישראל
סיכום מפגש קבוצת "ישראל ואגן הים התיכון", יוני 2020
סיכום מפגש קבוצת "ישראל ואגן הים התיכון", יוני 2020
מחקר, מאי 2020
נייר מדיניות, עינת לוי, מרץ 2020
נייר מדיניות, ד"ר חיים קורן, פברואר 2020
מאמר דעה, ד"ר נמרוד גורן, דה מרקר, 28 בינואר 2020
מאמר דעה, ד"ר נמרוד גורן וד"ר רועי קיבריק, הארץ, 21 בינואר 2020
מאמר דעה, ד"ר עלי דיריוז וד"ר רועי קיבריק, ynet, ינואר 2020
מאמר דעה, גבריאל מיטשל, הארץ, 2 בינואר 2020
מאמר דעה, השגריר לשעבר מיכאל הררי, 18 בדצמבר 2019
סיכום הכנס השנתי השלישי של מכון מיתווים, דצמבר 2019
נייר מדיניות בעקבות מפגש קבוצת "ישראל באגן הים התיכון", דצמבר 2019
סיכום כנס הבחירות של מכון מיתווים, ספטמבר 2019
מאמר דעה, ח'דר סואעד, וואלה, 29 ביוני 2016
נייר מדיניות בעקבות מפגש קבוצת "ישראל באגן הים התיכון", אוקטובר 2019
מאמר דעה, גבריאל מיטשל, הארץ, 26 ביוני 2019
מאמר דעה, ד"ר נמרוד גורן, וואיינט, 1 באפריל 2019
המלצות צוות חשיבה של מכון מיתווים. מרץ, 2019
מאמר דעה, ד"ר עדינה פרידמן, דבר ראשון, 26 בפברואר 2019
מאמר דעה, פרופ' מנסור אקגון, ד"ר נמרוד גורן, ד"ר סילביה טיריאקי, גבריאל מיטשל ומוחמד עמאש, Ynet, ינואר 2016
דצמבר 2016 - פברואר 2017
ד"ר מסוט אוזג'אן, יוני 2016
ח"כ קסניה סבטלובה, יוני 2016
אוגוסט 2016
מאמר דעה, השגריר לשעבר מיכאל הררי. פברואר 2019
מאמר דעה, גבריאל מיטשל, 20 בינואר 2019
סיכום נקודות עיקריות שהעלו בני שיח תורכים שונים במהלך הדיאלוג המדיני, דצמבר 2018
18 בפברואר 2018
22 במרץ 2018
מאמר דעה, פרופ' אלי פודה, דבר ראשון, 8 בדצמבר 2018
סיכום כנס של מכון מיתווים ורשת יורומסקו, אפריל 2008
מאמר דעה, ד"ר נמרוד גורן, מעריב. 25 בנובמבר 2018
מאמר דעה, עינת לוי, וואיינט, 11 באוקטובר 2019
מאמר דעה, השגריר לשעבר מיכאל הררי, מעריב, 1 באוגוסט 2018
מאמר דעה, עינת לוי, וואיינט. 27 ביולי 2018
מאמר במסגרת סדרת פרסומים על יחסי ישראל עם מדינות ערב: הפוטנציאל הלא ממומש, עינת לוי, יולי 2018
מחקר, ד"ר משה טרדימן, יולי 2018
סיכום סדנת מומחים בנושא יחסי ישראל-מרוקו, יולי 2019
מאמר דעה, פרופ' אלי פודה, הארץ. 19 בספטמבר 2017
טור חודשי, ד"ר רועי קיבריק, אוגוסט 2017
מאמר דעה, רבקה בורנשטיין, מעריב. 16 באוגוסט 2017
מאמר דעה, פרופ' אלי פודה, יולי 2017
מאמר דעה, אריק סגל, Ynet. יוני 2017
מאמר דעה, ד"ר נמרוד גורן, אפריל 2017
מאמר דעה, ד"ר נמרוד גורן, Ynet, במרץ 2013
מאמר דעה, ד"ר דליה שיינדלין, Ynet. ינואר 2017
מאמר דעה, פרופ' אלי פודה וערן צדקיהו, הארץ, 19 באפריל 2016
מאמר דעה, פרופ' אלי פודה, הארץ, 16 בינואר 2016
מאמר דעה, פרופ' אלי פודה, הארץ, ספטמבר 2015
מאמר דעה, ד"ר נמרוד גורן, Ynet, יוני 2015
סיכום מפגש עם אנוור הוג'אי, 24 בפברואר 2015
סיכום הדיאלוג המדיני החמישי של מכון מיתווים והמכון למגמות פוליטיות גלובליות, בשיתוף קרן פרידריך אברט, מרץ 2015
סיכום סבב דיאלוג מדיני ישראלי-תורכי של מכון מיתווים והמכון למגמות פוליטיות גלובליות, בשיתוף קרן פרידריך אברט. נובמבר 2014
ראיון עם ד"ר אמרה ארדואן, גבריאל מיטשל, 17 באוגוסט 2014
מאמר דעה, ד"ר נמרוד גורן, Ynet, אוגוסט 2014
סיכום ביקורו של שר החוץ לשעבר של תורכיה, יאשאר יאקיש, 22 במאי 2014
סיכום מפגש של מומחי מכון מיתווים והמכון למגמות פוליטיות גלובליות (GPoT Center) שבאיסטנבול, 8-9 במאי 2014
מאמר דעה, ד"ר נמרוד גורן, Ynet, מרץ 2014
