ישראל ואגן הים התיכון

הכרחי לחשוב על מתווה אסטרטגי לשיקום רצועת עזה כבר עתה

המלחמה בעזה מתקרבת במהרה לתום שנתה הראשונה, ועדיין לא נדונים כלל וכלל העקרונות של "היום שאחרי". סירובה של ישראל לגבש את התפיסה האסטרטגית הרצויה לה, נובע במידה רבה משיקולים פוליטיים

הגידו כן למקרון: על ישראל לשתף פעולה עם צרפת להסדרת המצב בלבנון

השיחות שקיים הנשיא עמנואל מקרון באמצע יולי עם מנהיגי מצרים וקטר, עשרה ימים לאחר ביקורו בפאריז של השליח האמריקני עמוס הוכשטיין, כמו גם שיחת הטלפון עם ראש הממשלה נתניהו בתחילת החודש, חושפות את עומק

האור הדיפלומטי שבקצה ההילולה

ההילולות המתקיימות במרוקו לזכר הצדיקים היהודים שחיו ופעלו בה, ממשיכות גם בצל המלחמה למשוך עשרות ואף מאות מאמינים יהודים וישראלים, ובהם יוצאי מרוקו החיים בישראל ובתפוצות. אלה שבאים מן המרחקים

​‎שיתוף ​‎פעולה ​‎חוצה ​‎גבולות ​‎באזור ​‎הים ​‎התיכון ​‎ – ​‎הפוטנציאל ​‎לישראל ​‎ולשכנותיה

תכנית CBC-Medי (Cross-Border Cooperation in the Mediterranean Sea Basin) של האיחוד האירופי החלה לפעול ב-2007. אזור דרום הים התיכון סובל מחיבוריות וקישוריות נמוכה מאוד בהשוואה עולמית. הוא נמצא

לקראת פעולה צבאית טורקית בצפון סוריה?

בימים האחרונים נשמעים קולות ברורים ומתגברים מאנקרה בדבר כוונה לפתוח בקרוב בפעולה צבאית בצפון סוריה. תכליתה תהיה לייצב "אזור בטחון" בעומק של 30 ק"מ, שיאפשר לטורקיה להתמודד באופן

פסגת נאט״ו והווטו הטורקי להצטרפות פינלנד ושוודיה

אחת ההשלכות המיידיות והמשמעותיות של המלחמה באוקראינה מתבטאת בהחלטתן הדרמטית של פינלנד ושוודיה להצטרף לנאט"ו. השינוי החד בדעת הקהל בשתי המדינות, לפיו תוך מספר שבועות רוב הציבור, והזירה

שינוי האקלים: תחום חדש לשיתוף פעולה בין ישראל לטורקיה

ישראל וטורקיה עומדות בפני פרק חדש ביחסים ביניהן. ביקורו המוצלח של הנשיא יצחק הרצוג בטורקיה היה נקודת שיא בתהליך שיפור היחסים, שמתקדם בהדרגה מזה כשנה, וכעת נמצא הכדור במגרש הפוליטי. ביקור שרי החוץ

את הרצון ״לחזור לעניינים״ צריך לקבל בברכה מוגבלת

ביקורו הצפוי של שר החוץ הטורקי מבלוט צ'אבושולו בישראל בשבוע הבא, אליו יצטרף ככל הנראה גם שר האנרגיה, הוא שלב נוסף בתהליך שיפור היחסים בין שתי המדינות. שורה של סוגיות יונחו על השולחן, ואחת מהן

״עצמאות 2022 – רגע של נחת ביחסי טורקיה-ישראל ויתר הזירות האזוריות״

מצבה המדיני של ישראל בשנים האחרונות משופר לאין ערוך, ובה לידי ביטוי בשלל זירות. הפלירט המחודש בין ישראל וטורקיה בשבועות האחרונים מספק המחשה מרתקת למרחב התמרון הנוח יותר לו זוכה ישראל, ואף מאפשר

המצב הגיאופוליטי מזמן הזדמנות מחודשת לגז הטבעי ממזרח הים-התיכון

הפלישה הרוסית לאוקראינה שיבשה סדרי עולם מרובים, אחד המרכזיים נוגע לתחום האנרגיה. מעבר לכך, שמלחמה, עם פוטנציאל זליגה כה מסוכן, משפיעה באופן מידי על מחירי האנרגיה, הרי שמדובר ברוסיה – אחת

את ההליכה בין הטיפות, טורקיה עושה באסרטיביות גדולה מישראל

המלחמה באוקראינה מציבה בפני טורקיה אתגר לא מבוטל. מצד אחד, היא חברה מרכזית וחשובה בנאט"ו, ומצד שני – היא מקיימת מערכות יחסים קרובות, חיוניות אך שונות עם רוסיה ואוקראינה. מבחינה זו,

פגישת הרצוג-ארדואן: מערכה חשובה ב"תיאטרון הרגשות" בין ישראל לטורקי

ה"דיפלומטיה של הרגשות" הפכה לפני עשור לאחד הכלים המשמעותיים בהבנה וניתוח מדיניות חוץ ויחסים בינלאומיים. במרכזו של השיח עומד הצורך להבין מנעד רגשי מסוים כדי לנתח באופן אפקטיבי יחסים בין

ארדואן, בין הפטיש לסדן

בפתחו של שבוע חשוב ביחסי ישראל-טורקיה, בו יתקיים – לראשונה מזה 15 שנים – ביקור של נשיא המדינה באנקרה, מנסות שתי המדינות למלא תפקיד דומה ומפתיע בזירה הבינלאומית. טורקיה וישראל, ששמן נקשר לרוב

ישראל וטורקיה – האם הצינה בין שתי המדינות מפשירה?

בימים האחרונים התגברו הסימנים להפשרה אפשרית במערכת היחסים בין ישראל וטורקיה. מדובר בניסיון טורקי, שמתקיים בחודשים האחרונים, כחלק ממאמץ לשפר את היחסים עם מספר מדינות באזור – מצרים, סעודיה,

טוס לטורקיה, כבוד הנשיא, ותחזור עם שגריר

מבחינתי, התגלית הגדולה של הביקור היא ההערכה העצומה לישראל והנכונות הטורקית לפתוח דף חדש בהיסטוריה של יחסי המדינות". כך אמר לפני 30 שנה הנשיא השישי חיים הרצוג, בסיום ביקור היסטורי באנקרה,

ניסיון תיווך טורקי מול המשבר באוקראינה

מערכת היחסים בין רוסיה וטורקיה מורכבת ביותר, למרות הקרבה המאפיינת את שתי המדינות בשנים האחרונות. על שולחנן נערמות שלל סוגיות, בין השאר: הזירה הסורית, התלות הטורקית ביבוא אנרגיה מרוסיה, רכישת טילי

מדיניות ישראל במזרח אגן הים התיכון: מבט לשנת 2022

סיכום מפגש מיוחד של קבוצת המחקר והמדיניות על ישראל ואגן הים התיכון, במסגרת אירועי יום הים התיכון לרגל יום הים התיכון הבינלאומי הראשון, שצוין ב-28 לנובמבר 2021, התכנסה קבוצת המחקר והמדיניות על

האם פרשת "זוג המרגלים" יכולה לסייע בשיפור היחסים בין ישראל וטורקיה?

סיומה החיובי של פרשת מעצר בני הזוג הישראלים בטורקיה העלתה את סוגיית ההזדמנות שאולי נפתחה לשיפור מערכת היחסים בין שתי המדינות. משני הצדדים נשמעו קולות, זהירים אמנם, שהביעו תקווה כי ניתן יהיה לנצל

מזרח אגן הים התיכון –
סיכום עשור של התגבשות אזור שייכות משמעותי לישראל

מבוא מזרח אגן הים התיכון התגבש בעשור האחרון לתת-אזור העומד בפני עצמו מבחינת המדינות באזור ושחקנים נוספים מחוצה לו, והפך מבחינת ישראל לאזור שייכות מובחן ומשמעותי. מבחינות רבות מדובר באזור הזוכה

צינור הגז הערבי: מסדרון אנרגיה, עוקף איראן, לסיוע ללבנון?

המשבר המחריף בלבנון מטריד עד מאד את הזירה האזורית, כמו גם הבינלאומית, ומייצר ניסיונות מרתקים שנועדו לסייע ללבנון, ובה בעת למנוע את חיזוק ההשפעה האיראנית במדינה. בשבוע שעבר התקיים ברבת-עמון מפגש,

הברית ההלנית היא סיפור הצלחה, אך יש לאן להתקדם

מזרח אגן הים התיכון התגבש בעשור האחרון לתת-אזור העומד בפני עצמו ביחסי החוץ של ישראל. שלוש התפתחויות אסטרטגיות הניעו את מדינות האזור, וישראל בתוכן, לגבש מתכונת ייחודית של שיתוף פעולה: 1.

האם טורקיה משנה פרדיגמה ביחס לבעיית קפריסין?

ביקורו של נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן בצפון קפריסין, בחלק הנשלט על ידי טורקיה, ב–19-20 ביולי, זכה לתשומת לב אזורית ובינלאומית רבה. אין זה הביקור הראשון מסוגו באי. למעשה, הביקור הוא חלק מציון

הסכם תורכי–פלסטיני לתיחם הגבול הימי ברוח "המודל הלובי"?

הפעילות הטורקית במזרח הים התיכון מהווה בשנים האחרונות מוקד לדאגה בקרב מרבית השחקנים באזור, כמו גם מצד ישראל. ההסכם שנחתם בין אנקרה לממשלת ההסכמה הלאומית בלוב בנובמבר 2019 ביחס לגבול הימי ביניהן

ישראל וקפריסין: ידידות עם פוטנציאל לגדול

סיכום מפגש קבוצת המחקר והמדיניות: "ישראל באגן הים התיכון" מסמך זה מתמקד ביחסים בין ישראל וקפריסין ובמדיניות ישראל הרצויה ביחס אליהם. הוא מבוסס על המפגש התשיעי של קבוצת המחקר והמדיניות

לבנון ופורום הגז האזורי – הילכו השניים יחדיו?

ההתפתחויות במישור הלבנוני–ישראלי, הנוגעות למחלוקת סביב הגבול הימי, אינן מרפות לרגע. ההחלטה הלבנונית החד-צדדית להרחיב את השטח הימי לא אושרה על-ידי הנשיא הלבנוני, שאף הבהיר, כי לבנון מעוניינת

ישראל ואגן הים התיכון: מרחב חדש לשייכות אזורית
סיכום דיוני קבוצת מחקר ומדיניות

הקדמה בשנים האחרונות מושך אליו אגן הים התיכון תשומת לב גוברת מצד מעצמות ומדינות באזור. הזדמנויות כלכליות חדשות והתפתחויות גאו-פוליטיות אזוריות תורמות למגמה זאת והופכות את האזור למרכזי יותר גם

יוון, קפריסין ותהליך השלום הישראלי-פלסטיני

במשך עשרות שנים, ארה"ב שימשה כמתווכת העיקרית בתהליך השלום הישראלי-פלסטיני. אולם, בעקבות המבוי הסתום המתמשך אליו נקלע המשא ומתן ולאור הגישה המולטילטרלית של ממשל ביידן כלפי מגוון נושאי

לבנון "מעלה את ההימור" מול ישראל סביב הגבול הימי ביניהן

ההחלטה הלבנונית מ-11.4.21 להרחיב, במהלך חד-צדדי, את גבולה הימי מול ישראל ב-1,430 קמ"ר מהווה מהלך מפתיע, שמסבך עוד יותר את המשא ומתן המורכב ממילא בין ישראל ולבנון. כזכור, בחודש אוקטובר האחרון

שתי מדינות שכדאי לקחת בחשבון בתיווך בין ישראל לפלסטינים

פורום הגז של מזרח אגן הים התיכון קיים בחודש שעבר בקהיר, מפגש ראשון מאז הפיכתו לארגון בינלאומי מוכר. המשתתפות: קפריסין, יוון, ישראל, הרשות הפלסטינית, איטליה, מצרים וירדן. הפורום, שפועל ליצירת משק

פורום הגז האזורי התבסס כארגון מדיני ייחודי באזור

מאמר דעה מאת השגריר לשעבר מיכאל הררי באתר זמן ישראל

מדיניות-החוץ האזורית של ישראל: הערכת מצב שנתית, נובמבר 2020

סיכום הכנס השנתי הרביעי של מכון מיתווים

הזדמנויות, אתגרים ושאלות להכרעה: מדיניות ישראל במזרח אגן הים התיכון

 נייר מדיניות בעקבות מפגש קבוצת המחקר והמדיניות: "ישראל באגן הים התיכון" מסמך זה מציג תובנות והמלצות שגובשו במפגש השמיני של קבוצת המחקר והמדיניות על ישראל באגן הים התיכון, שמובילים מכון

המשא ומתן על הגבול הימי בין ישראל ולבנון: אופטימיות זהירה, ללא פעמוני שלום

השגריר לשעבר מיכאל הררי, מאמר דעה ב"גלובס"

מתיחות גוברת במזרח הים התיכון – האם ניתן להכילה?

מאמר דעה מאת השגריר לשעבר מיכאל הררי באתר זמן ישראל

רוסיה אל מול אגן הים התיכון – אינטרסים ואתגרים לישראל

מאמר דעה מאת השגריר לשעבר מיכאל הררי באתר זמן ישראל

ישראל והסכסוכים במזרח אגן הים התיכון

סיכום מפגש קבוצת המחקר והמדיניות: "ישראל באגן הים התיכון"

סולידריות היא לא רק רגש, אלא צעד פוליטי-מדיני חכם

מאמר דעה, ד"ר רועי קיבריק, הארץ, אוגוסט 2020

תורכיה ורוסיה מתקוטטות בלוב, וישראל תקועה עם הסיפוח

מאמר דעה, השגריר בדימוס מיכאל הררי, הארץ, יולי 2020

הקורונה פגעה בחלומות הגז הטבעי במזרח הים התיכון

גבריאל מיטשל, הארץ, 17 ביוני 2020

ישראל צריכה למנף את ההתפתחויות החיוביות באזור כדי לקדם את פתרון הסכסוך

מאמר דעה מאת ד"ר נמרוד גורן באתר מעריב

לוב – זירה נפיצה עם שחקנים חיצוניים לרוב

מאמר דעה מאת השגריר לשעבר מיכאל הררי באתר זמן ישראל

ישראל, אגן הים התיכון והקורונה

סיכום מפגש קבוצת "ישראל ואגן הים התיכון", יוני 2020

ישראל וסביבה באגן הים התיכון

סיכום מפגש קבוצת "ישראל ואגן הים התיכון", יוני 2020

שיתופי פעולה בין ישראל ומדינות ערב בשנת 2019

מחקר, מאי 2020

שיתוף הפעולה בין ישראל למרוקו ב-2019: התחממות מלמטה למעלה

נייר מדיניות, עינת לוי, מרץ 2020

שיתוף הפעולה בין ישראל למצרים ב-2019: התחממות אסטרטגית וריחוק אזרחי?

נייר מדיניות, ד"ר חיים קורן, פברואר 2020

פורום הגז האזורי הוא הזדמנות מדינית, ולא רק כלכלית, לישראל

מאמר דעה, ד"ר נמרוד גורן, דה מרקר, 28 בינואר 2020

10 מגמות חצי-שנתיות במדיניות-החוץ של ישראל

מאמר דעה, ד"ר נמרוד גורן וד"ר רועי קיבריק, הארץ, 21 בינואר 2020

תשכחו מהצינור: יש לשקול חלופות להעברת גז בים התיכון

מאמר דעה, ד"ר עלי דיריוז וד"ר רועי קיבריק, ynet, ינואר 2020

הסכם יצוא הגז: סיכוי לשיתוף פעולה לצד תקרת הזכוכית הגבוהה

מאמר דעה, גבריאל מיטשל, הארץ, 2 בינואר 2020

תורכיה ולוב מאתגרות את בעלות בריתה של ישראל בים התיכון

מאמר דעה, השגריר לשעבר מיכאל הררי, 18 בדצמבר 2019

מדיניות-החוץ האזורית של ישראל: הערכת מצב שנתית

סיכום הכנס השנתי השלישי של מכון מיתווים, דצמבר 2019

פעילות המדינות האזוריות באגן הים התיכון ומדיניות ישראל

נייר מדיניות בעקבות מפגש קבוצת "ישראל באגן הים התיכון", דצמבר 2019

מדיניות-החוץ הישראלית לקראת הבחירות לכנסת ה-22

סיכום כנס הבחירות של מכון מיתווים, ספטמבר 2019

שמו ברקס: הסכם הפיוס עם טורקיה קריטי לקרב הבלימה נגד איראן

מאמר דעה, ח'דר סואעד, וואלה, 29 ביוני 2016

פעילות המעצמות באגן הים התיכון ומדיניות ישראל

נייר מדיניות בעקבות מפגש קבוצת "ישראל באגן הים התיכון", אוקטובר 2019

מסר מעודד מאיסטנבול לאופוזיציה בישראל

מאמר דעה, גבריאל מיטשל, הארץ, 26 ביוני 2019

אולי מכאן יצמח יריב לארדואן

מאמר דעה, ד"ר נמרוד גורן, וואיינט, 1 באפריל 2019

עקרונות מנחים למדיניות-חוץ ישראלית כלפי מזרח אגן הים התיכון

המלצות צוות חשיבה של מכון מיתווים. מרץ, 2019

הגשר התוניסאי

מאמר דעה, ד"ר עדינה פרידמן, דבר ראשון, 26 בפברואר 2019

לחתום על ההסכם הישראלי-תורכי

מאמר דעה, פרופ' מנסור אקגון, ד"ר נמרוד גורן, ד"ר סילביה טיריאקי, גבריאל מיטשל ומוחמד עמאש, Ynet, ינואר 2016

סדרת מאמרים על עתיד יחסי ישראל-תורכיה של מכון מיתווים, GPoT Center מתורכיה, וקרן פרידריך אברט

דצמבר 2016 - פברואר 2017

הסיבות לשיקום יחסי ישראל-תורכיה

ד"ר מסוט אוזג'אן, יוני 2016

לקראת הסכם פיוס ישראלי-תורכי

ח"כ קסניה סבטלובה, יוני 2016

המלצות לשיקום יחסי ישראל-תורכיה

אוגוסט 2016

פורום הגז האזורי: עידן חדש במזרח אגן הים התיכון?

מאמר דעה, השגריר לשעבר מיכאל הררי. פברואר 2019

היחסים הסוערים בין ישראל לתורכיה מאז הסכם הפיוס של 2016

מאמר דעה, גבריאל מיטשל, 20 בינואר 2019

סיכום הדיאלוג המדיני הישראלי-תורכי לשנת 2018 של מכון מיתווים

סיכום נקודות עיקריות שהעלו בני שיח תורכים שונים במהלך הדיאלוג המדיני, דצמבר 2018

במרחק נגיעה: הבחירות בקפריסין וישראל

18 בפברואר 2018

מעבר לג'ודו: אפקט ההרגלה ביחסי ישראל-מרוקו

22 במרץ 2018

אביב ערבי ביחסי ישראל עם שכנותיה

מאמר דעה, פרופ' אלי פודה, דבר ראשון, 8 בדצמבר 2018

מזרח אגן הים התיכון: דינמיקות חדשות והזדמנויות לשיתוף פעולה

סיכום כנס של מכון מיתווים ורשת יורומסקו, אפריל 2008

המתיחות בעזה והמשבר הישראלי-תורכי

מאמר דעה, ד"ר נמרוד גורן, מעריב. 25 בנובמבר 2018

לימודי שואה במרוקו?

מאמר דעה, עינת לוי, וואיינט, 11 באוקטובר 2019

נמל ימי בקפריסין יכול לסייע לפתרון המשבר ההומניטרי בעזה

מאמר דעה, השגריר לשעבר מיכאל הררי, מעריב, 1 באוגוסט 2018

ישראל: התפוצה המרוקאית השנייה בגודלה בעולם

מאמר דעה, עינת לוי, וואיינט. 27 ביולי 2018

ישראל ומרוקו: שיתופי פעולה עם שורשים

מאמר במסגרת סדרת פרסומים על יחסי ישראל עם מדינות ערב: הפוטנציאל הלא ממומש, עינת לוי, יולי 2018

הים האדום כמרקחה: מאבקי הכוחות והאינטרסים של ישראל באגן ים סוף

מחקר, ד"ר משה טרדימן, יולי 2018

יחסי ישראל-מרוקו: הזדמנויות לקידום שיתופי פעולה

סיכום סדנת מומחים בנושא יחסי ישראל-מרוקו, יולי 2019

חג שמח? לא במזרח התיכון

מאמר דעה, פרופ' אלי פודה, הארץ. 19 בספטמבר 2017

הנספח הדיפלומטי: תקרת הזכוכית של בריתות מבוססות-אינטרסים

טור חודשי, ד"ר רועי קיבריק, אוגוסט 2017

לשמור על הסכם הגרעין עם איראן

מאמר דעה, רבקה בורנשטיין, מעריב. 16 באוגוסט 2017

מזרח תיכון חדש

מאמר דעה, פרופ' אלי פודה, יולי 2017

האזרחים שמשקמים את יחסי ישראל-תורכיה

מאמר דעה, אריק סגל, Ynet. יוני 2017

המשבר התורכי-אירופי וחשיבותה של הדמוקרטיה

מאמר דעה, ד"ר נמרוד גורן, אפריל 2017

טורקיה נגד אירופה – ולהיפך

מאמר דעה, ד"ר נמרוד גורן, Ynet, במרץ 2013

עבדו על הכימיה. השיעור הקפריסאי לישראל

מאמר דעה, ד"ר דליה שיינדלין, Ynet. ינואר 2017

הצהרת מראקש – יש אסלאם אחר

מאמר דעה, פרופ' אלי פודה וערן צדקיהו, הארץ, 19 באפריל 2016

מלך סעודיה עושה שריר

מאמר דעה, פרופ' אלי פודה, הארץ, 16 בינואר 2016

אל תספידו את האביב הערבי

מאמר דעה, פרופ' אלי פודה, הארץ, ספטמבר 2015

הדמוקרטיה ניצחה. ארדואן בא גדול ויצא קטן

מאמר דעה, ד"ר נמרוד גורן, Ynet, יוני 2015

קוסובו ויחסיה עם ישראל

סיכום מפגש עם אנוור הוג'אי, 24 בפברואר 2015

תפקיד ארה"ב ביחסי ישראל-תורכיה

סיכום הדיאלוג המדיני החמישי של מכון מיתווים והמכון למגמות פוליטיות גלובליות, בשיתוף קרן פרידריך אברט, מרץ 2015

יחסי ישראל-תורכיה בעקבות המלחמה בעזה

סיכום סבב דיאלוג מדיני ישראלי-תורכי של מכון מיתווים והמכון למגמות פוליטיות גלובליות, בשיתוף קרן פרידריך אברט. נובמבר 2014

מקומה של ישראל בפוליטיקה התורכית

ראיון עם ד"ר אמרה ארדואן, גבריאל מיטשל, 17 באוגוסט 2014

בדרך לעוד 10 שנות ארדואן

מאמר דעה, ד"ר נמרוד גורן, Ynet, אוגוסט 2014

שר החוץ לשעבר של תורכיה, יאשאר יאקיש, ביקר בישראל לקידום הפיוס בין ישראל לתורכיה

סיכום ביקורו של שר החוץ לשעבר של תורכיה, יאשאר יאקיש, 22 במאי 2014

מפגש ישראלי-תורכי באיסטנבול לתכנון תהליך הפיוס בין המדינות

סיכום מפגש של מומחי מכון מיתווים והמכון למגמות פוליטיות גלובליות (GPoT Center) שבאיסטנבול, 8-9 במאי 2014

בולדוזר טורקי. ארדואן לא עוצר באדום

מאמר דעה, ד"ר נמרוד גורן, Ynet, מרץ 2014

מורה לחיים: קווים לדמותו האניגמטית של פתוללה גּוֶלן

מאמר דעה, דודי מוריק, 20 במרץ 2014