מניעת רעב בעזה: השפעות קצה של חודש ללא הכנסת סיוע
ב-2 במרץ 2025 הפסיקה מדינת ישראל לאפשר את כניסתו של סיוע הומניטרי לרצועת עזה – פעולה שמובילה למשבר הומניטרי חמור שעלול להגיע בקרוב לרמות של רעב המוני, כך לפי נייר עמדה שפורסם על ידי פורום
מדיניות העוגנים של איחוד האמירויות והשפעתה על ישראל והסביבה
נייר מדיניות זה מתאר תהליך של הרחבת ההשפעה של איחוד האמירויות במזרח התיכון באמצעות שליטה פיזית בשטחים ובנכסים מחוץ לגבולותיה, ומנתח את השלכות מגמה זו על ישראל בפרט ועל יחסי הכוחות באזור ככלל.
נורמליזציה עם סעודיה מנקודת מבט סעודית: אשליות מול מציאות
נייר זה נועד לשפוך אור על המכשולים וההזדמנויות הטמונים במעורבות סעודית בתהליך שלום עתידי בין הפלסטינים וישראל. המסמך מסביר תחילה את טבעה המורכב של התקשורת הסעודית כלפי ישראל ואת הסיבה לכך
הגידו כן למקרון: על ישראל לשתף פעולה עם צרפת להסדרת המצב בלבנון
השיחות שקיים הנשיא עמנואל מקרון באמצע יולי עם מנהיגי מצרים וקטר, עשרה ימים לאחר ביקורו בפאריז של השליח האמריקני עמוס הוכשטיין, כמו גם שיחת הטלפון עם ראש הממשלה נתניהו בתחילת החודש, חושפות את עומק
דה-רדיקליזציה ופיוס ישראלי-פלסטיני: לקחים והמלצות לאור סכסוכי עבר
מאז אירועי השבעה באוקטובר ולאורך הלחימה עולה השאלה כיצד יראה ״היום שאחרי״ בגדה המערבית וברצועת עזה. משני צידי הקשת הפוליטית בישראל ניכרת ההכרה כי תהליך דה-רדיקליזציה – שעיקריו שינוי תפיסתי נרחב
אסטרטגיה הומניטרית במלחמת ישראל-חמאס
המסמך דן בחשיבות ובמשמעות גיבוש מדיניות אסטרטגית לתכנון המענה ההומניטרי בעזה, כחלק מייצוב בטחונה של מדינת ישראל. בטחון זה נשען בין השאר על קידום פתרון מדיני, לגיטימציה בינלאומית, זהות מוסרית
כלכלה כחולה במזרח הים התיכון: אקלים, אנשים ושגשוג אזורי
המסמך עוסק בהגדרת מהי כלכלה כחולה לעומת כלכלה ימית, וקובע את עקרונותיה בהקשר האזורי של מזרח הים התיכון. מאחר וכלכלה כחולה היא כזו שמשפרת את רווחת האדם על ידי שמירה על המשאב הסביבתי לדורות הבאים,
הסכמים אקלימיים כתשתית להסכמי שלום עתידיים
משבר האקלים חוצה גבולות פוליטיים. מדינות שכנות הנמצאות בקרבה גיאוגרפית וחולקות משאבים משותפים, מתמודדות עם שינויים אקלימיים ומצבי קיצון דומים. המציאות הזו הופכת שיתופי פעולה חוצי-גבולות להתמודדות
היוזמה הישראלית – תוכנית מדינית חדשה מבית מכון מיתווים וקרן ברל כצנלסון
ממשלת ישראל הנוכחית הביאה את ישראל לנקודת שפל ביטחונית, מדינית וחברתית, ששיאה בטבח 7 באוקטובר. מדיניות ניהול הסכסוך של נתניהו ומהלכי הסיפוח של הימין הדתי-קיצוני הפכו לאיום קיומי על מדינת ישראל.
מהי רשות פלסטינית מחודשת?
רעיון שיקום הרשות הפלסטינית נהגה על ידי נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, על רקע חולשת הרשות והתנגדות ראש ממשלת ישראל להשיב אותה לרצועת עזה בתום המלחמה. בדומה לנשיאי ארה"ב לפניו ביידן רואה בפתרון
בחירות בזירה הפלסטינית: מהלך הכרחי להשגת הסדר מדיני יציב
הגעה להסדר מדיני ליישוב הסכסוך עם הפלסטינים, לאחר החלשת החמאס, ולאחר שלב ביניים בו תתבסס רשות פלסטינית מחודשת תחת אופק מדיני אמיתי, הוא אינטרס ישראלי חיוני. הדרך למימושו מחייב בחירה בהנהגה
קיומה של וועידת שלום בינלאומית לאחר מלחמת ישראל-חמאס
המלחמה המתמשכת בין ישראל לחמאס ברצועת עזה אמורה לעבור לשלב השלישי בשבועות הקרובים, לאחר ההפצצות מן האוויר והתמרון הקרקעי המאסיבי הננקט על ידי צה"ל, לתוך לחימה בעצימות נמוכה יותר והקמתם של
הגירה אקלימית-פוליטית במרחב ישראל-פלסטין
נייר מדיניות זה מציג באופן ביקורתי את התופעה המכונה "הגירת אקלים", תוך התמקדות במרחב ישראל-פלסטין, ובנוסף מאיר את המתח שבין זכויות אדם וחופש תנועה מצד אחד וביטחון מצד שני, בהקשר של
על תפקידו של השלטון המקומי בקידום שלום וקיימות מדינית-אקלימית
הנייר דן בכוח הפוליטי העולה של השלטון המקומי וביכולתו ליצור ו/או לקדם יחסי חוץ עצמאיים לקידום שלום ויחסי שכנות טובה. אחד התחומים הבולטים סביבו השלטון המקומי מתחבר ומשתף פעולה בימנו הוא התחום
ישראל, אינדונזיה ועזה- מבט ליום שאחרי המלחמה
הסוגייה הפלסטינית זוכה לבולטות גדולה בשיח הציבורי והפוליטי באינדונזיה. המחויבות לסוגייה הפלסטינית צומחת מתוך סולידריות דתית פאן-אסלאמיסטית ומתוך זהות לאומית המתנגדת לקולוניאליזם, ובאה לידי ביטוי
הבטחת תשתיות קריטיות בעזה היא צורך ביטחוני ישראלי
הבטחת תפקודן של תשתיות מקיימות חיים ברצועה הן קריטיות עבור קידום שתי המטרות העיקריות של המלחמה בעזה- השבת החטופים ומיטוט שלטון החמאס. אספקת מי שתייה נקיים וטיפול נאות בשפכים, לצד הכנסת מזון
נכסיות אקלימית: האיחוד האירופי, ישראל ושיתוף פעולה אזורי
האיחוד האירופי הוא השחקן המוביל בעולם בהתוויית מדיניות אקלים: בקביעת יעדים שאפתניים ובהעמדת מערך תמריצים פוזיטיביים ונגטיביים נרחב כלפי פנים וכלפי חוץ למימוש מדיניות זו. שאיפתו היא להשפיע גם על
מדיניות ישראל כלפי קטר לאחר השבעה באוקטובר
קטר היא אחת השחקניות המשמעותיות במערכה הגאופוליטית שמתנהלת מאז מתקפת ה-7 באוקטובר. למורת רוחם של רבים, יכולות השפעתה בזירה הישראלית-פלסטינית ובזירה הבינלאומית והנכסיות שצברה בזירות אלה, העניקו לה
פריסת כוח רב-לאומי בעזה: ההזדמנויות, האתגרים והתנאים להצלחה
פתרון ביניים למשילות ברצועת עזה, שמירה על ביטחון ישראל ומניעת התקפות נוספות עליה הוא פריסת כוח שלום רב-לאומי גדול עם מנדט ברור והוראות מפורשות לפתיחה באש. על מנת להבטיח את יעילותו של כוח זה, יש
היום שאחרי מלחמת עזה 2023: בניית תשתית כלכלית-מדינתית בעזה כחלק מהסדר ישראלי- פלסטיני בהקשר של שיתוף פעולה אזורי
השבר הנורא של 7 באוקטובר והמלחמה הנוכחית בעזה יוצרים, כמו כל משבר גדול, גם הזדמנות לשינוי. נייר מדיניות זה מציע קווים מנחים למהלך שיוביל, בסיום המלחמה הנוכחית בעזה, ליציבות כלכלית, ביטחונית
שדרוג מערך החוץ של ישראל להתמודדות עם משבר האקלים
משבר האקלים הוא אירוע מעצב בעל השלכות מרחיקות לכת על עתידה של מדינת ישראל והתנהלותה האסטרטגית – לא רק במישור הפנימי של איכות החיים, מבנה הכלכלה והמדינות הכלכלית – אלא גם על יחסי החוץ שלה עם
נכסיות אקלימית: האיחוד האירופי, ישראל ושיתוף פעולה אזורי
נייר מדיניות זה טוען כי נכסיות האיחוד האירופי עבור ישראל בתחום האקלים מובילה בפער ניכר בהשוואה לכל גוף או מדינה אחרים. הנייר עומד על הפערים שבין מדיניות האקלים של האיחוד האירופי לבין זו של ישראל,
שיתוף פעולה חוצה גבולות באזור הים התיכון – הפוטנציאל לישראל ולשכנותיה
תכנית CBC-Medי (Cross-Border Cooperation in the Mediterranean Sea Basin) של האיחוד האירופי החלה לפעול ב-2007. אזור דרום הים התיכון סובל מחיבוריות וקישוריות נמוכה מאוד בהשוואה עולמית. הוא נמצא
פורום אזורי במזרח התיכון להתמודדות עם שינויי אקלים
מסמך זה הוא תוצר שיתוף פעולה מחקרי בין מכון מתווים ו-Israel Policy Forum. המסמך מבקש לבחון את הרעיון של הקמת פורום אזורי כמסגרת רב צדדית במזרח התיכון להתמודדות עם שינויי אקלים. המסמך מגדיר תשתית
מינוף מתוך חיכוך: המשבר בין ממשלת הימין ומדינות הנורמליזציה יוצר הזדמנות לשלבן בקידום שלום ישראלי-פלסטיני
מסמך זה נכתב כחלק מיוזמה במימון ממשלת בריטניה, אך העמדות המוצגות בו אינן מייצגות בהכרח את עמדותיה של ממשלת בריטניה. מאז חתימת הסכמי אברהם, הצליחו ממשלות ישראל לבודד את תהליך הנורמליזציה מהמתרחש
מדיניות חוץ מכלילה בישראל- תהליכים ומגמות במבט מגדרי
שוויון מגדרי וקידום זכויות נשים הם קונצנזוס חוצה מפלגות ומחנות פוליטיים בדמוקרטיות המערביות, שישראל תמיד התגאתה להיות חלק מהן. אלא שפעולותיה של הממשלה ה-37 ,שהיא הדתית והשמרנית ביותר בתולדות
קיימות מדינית אקלימית: ליבת מדיניות החוץ במאה ה-21
נייר מדיניות זה מציג את המושג 'קיימות מדינית-אקלימית' אשר מתרגם את עקרונות הקיימות לשדה המדיני. המושג מניח מסגרת תפיסתית רלבנטית למאה העשרים ואחת לעיצוב מדיניות חוץ המתכתבת עם האתגרים המרכזיים
עצות משותפים תורכים לשמירה על הדמוקרטיה
תומכי דמוקרטיה בישראל נושאים תדיר את שמה של תורכיה בשנים האחרונות, ולא בהקשרים חיוביים. השוואות בין נתניהו לארדואן, שמטרתן להרתיע ישראלים מפני הצפוי, נעשות כבר כשבע שנים. תמונות שני המנהיגים
שטח C: מאזור מריבה למרחב שלום זוחל
מסמך זה נכתב כחלק מיוזמה במימון ממשלת בריטניה, אך העמדות המוצגות בו אינן מייצגות בהכרח את עמדותיה של ממשלת בריטניה. שטח C הוא 'אזור מריבה' בין ישראל לפלסטינים. הסכם הביניים (1995) הותיר את השטח,
יחסי ישראל ונאט״ו: פיתוח תפיסה אסטרטגית חדשה
יחסי ישראל עם הברית הצפון אטלנטית (נאט"ו) מעולם לא היו במרכז מדיניות החוץ והביטחון של ישראל, ומאז תקופת השיא בשנות התשעים אף הלכו ונחלשו. אולם, שינויים גיאופוליטיים וארגוניים מעלים את
הסכם מסגרת מסוג Partnership Priorities עם האיחוד האירופי – מה (אם בכלל) ישראל מפסידה?
עד לשנים האחרונות, ישראל נהנתה מרמת היחסים המתקדמת ביותר עם האיחוד האירופי מקרב כלל המדינות הנכללות במדיניות השכנוּת האירופית (European Neighborhood Policy – ENP). הדבר אינו מפתיע, שכן
הסכם מבצעי בין יורופול למשטרת ישראל: עלית מדרגה בשיתוף הפעולה עם האיחוד האירופי במאבק בפשיעה ובטרור
בספטמבר 2022 הסתיים המשא ומתן על הסכם מבצעי בין משטרת ישראל ליורופול, הסוכנות המשטרתית של האיחוד האירופי. בעולם גלובלי, בו פשיעה וטרור חוצים גבולות, מדינות נזקקות להדק את שיתופי הפעולה ביניהן.
משמעות כינוסה של מועצת ההתאגדות (אסוציאציה) בין ישראל לאיחוד האירופי
ב-18 ביולי 2022 החליטה מועצת שרי החוץ של האיחוד האירופי להתקדם לקראת כינוס מועצת ההתאגדות בין האיחוד לישראל. מועצה זו לא התכנסה בעשור האחרון, ועולה השאלה מה המשמעות של חידושה? מה היה המחיר של אי
דיפלומטיה תרבותית בין ישראל לאירופה: הפוטנציאל הטמון בתכנית קריאטיב יורופ
מספטמבר 2021 ישראל ניהלה (וממשיכה לנהל) משא ומתן על הצטרפותה לתוכנית Creative Europe של האיחוד האירופי לשנים 2021-2027. זו תוכנית חסרת תקדים בגודלה ובמשאביה, המקדמת שיתופי פעולה בתחומי התרבות
השלכת חימום היחסים בין ישראל ותורכיה על מדיניות ישראל באגן הים התיכון
מסמך זה מתמקד באתגרים ובהזדמנויות שמציבה מגמת חימום היחסים בין ישראל ותורכיה בפני מדיניותה של ישראל באגן הים התיכון. המסמך מבוסס על עיקרי הדברים שעלו במפגש האחד עשר של קבוצת המחקר והמדיניות על
כיצד יכול המשרד לשיתוף פעולה אזורי לתרום לקידום שלום ישראלי-פלסטיני?
בממשלת ישראל ישנו משרד. אמנם קטן, אמנם עם סימני שאלה לגבי נחיצותו, אמנם עם סמכויות מוגבלות – אבל עם מטרה גדולה, אחת הגדולות שישראל שואפת אליה מיום הקמתה – עיצוב מחדש של היחסים עם הפלסטינים
יחסי ישראל והאיחוד האירופי – תמונת מצב, הזדמנויות ואתגרים
ברור לכל ישראלי.ת כי ארה"ב היא השותפה האסטרטגית הראשית של ישראל. פחות ברור מי השותפה הבאה בתור. לתפיסתנו, מקום זה שמור לאירופה ולאיחוד האירופי. ביחסים בין ישראל לאיחוד האירופי יש נקודות אור
תוכנית מדיניות חוץ לממשלת ישראל ה-36:
מסמך המלצות של צוות חשיבה במכון מיתווים
ב 13- ביוני 2021 הושבעה הממשלה ה 36- של מדינת ישראל בראשותם של נפתלי בנט ויאיר לפיד (ברוטציה) ממשלה ראשונה מאז 2009 שבראשה לא יעמוד בנימין נתניהו. מכון מיתווים רואה בממשלה החדשה הזדמנות לקדם
ישראל ותכנית המחקר והחדשנות של האיחוד האירופי "הורייזון אירופה" 2021 – 2027: הזדמנויות ואתגרים
מחקר וחדשנות הם אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של ישראל ומקור לחוסן כלכלי ואף בטחוני. תכנית המחקר והחדשנות של האיחוד האירופי "הורייזון" היא התכנית הגדולה ביותר בעולם מבחינת תקציב ומספר
הסכם שמיים פתוחים בין ישראל לאיחוד האירופי
הסכם "שמיים פתוחים" בין ישראל לאיחוד האירופי הינו "גולת הכותרת" בתהליך הליברליזציה ששינה את ענף התעופה הישראלי. ההסכם פתח את ענף התעופה לתחרות, הוביל למהפכה צרכנית עבור התייר
שיפור הגישה לשוק השירותים של האיחוד האירופי
שונות רגולטורית בין ישראל לבין שותפות הסחר המרכזיות פוגעת בפוטנציאל הסחר. התכנסות לסטנדרטים רגולטורים של האיחוד האירופי תסייע בהעלאת היקף הסחר וההשקעות. עדכון הסכם הסחר עם האיחוד האירופי שנחתם
הפוטנציאל הטמון בתכנית ארסמוס+ לישראל
השכלה גבוהה וחינוך שלישוני (אחרי תיכון) הם מנוע צמיחה למשק הישראלי הזקוק לכח אדם משכיל, מיומן ובעל כישורים כדי לעמוד בתחרות הגלובלית. הם גם כלי לניעות חברתית ולחברה אזרחית חזקה ומשגשגת. תכנית
ישראל ואגן הים התיכון: מרחב חדש לשייכות אזורית
סיכום דיוני קבוצת מחקר ומדיניות
הקדמה בשנים האחרונות מושך אליו אגן הים התיכון תשומת לב גוברת מצד מעצמות ומדינות באזור. הזדמנויות כלכליות חדשות והתפתחויות גאו-פוליטיות אזוריות תורמות למגמה זאת והופכות את האזור למרכזי יותר גם
מרוקו ותהליך השלום הישראלי-פלסטיני
מתוקף מקומה במרחב הערבי והמוסלמי, למרוקו מחויבות רבה לסוגייה הפלסטינית ולשמירה על המקומות הקדושים בירושלים. לאורך ההיסטוריה, שימשה מרוקו לפרקים כמתווכת בין ישראל לעולם הערבי, והתגייסה לסייע גם
איחוד האמירויות ותהליך השלום הישראלי-פלסטיני
שאלת התמיכה של איחוד האמירויות בשאיפות הלאומיות של הפלסטינים עומדת במרכזו של דיון ציבורי בינלאומי רבוי-מחלוקות בעקבות הסכמי אברהם. ההנהגה הפלסטינית רואה בנרמול היחסים עם ישראל בגידה, הציבור
יוון, קפריסין ותהליך השלום הישראלי-פלסטיני
במשך עשרות שנים, ארה"ב שימשה כמתווכת העיקרית בתהליך השלום הישראלי-פלסטיני. אולם, בעקבות המבוי הסתום המתמשך אליו נקלע המשא ומתן ולאור הגישה המולטילטרלית של ממשל ביידן כלפי מגוון נושאי
לאן הולכים מכאן? השיח הבינלאומי על עתיד תהליך השלום הישראלי-פלסטיני
תהליך השלום הישראלי-פלסטיני נמצא בקיפאון מתמשך, ומאז קריסת יוזמת התיווך של מזכיר המדינה האמריקאי ג'ון קרי בשנת 2014, לא חודשו השיחות בין הצדדים על הסכם הקבע. בתקופת נשיאות טראמפ, הסכסוך אף החריף
עקרונות והמלצות למדיניות ישראל כלפי האיחוד האירופי –
המלצות צוות חשיבה של מכון מיתווים
היחסים עם האיחוד האירופי הם נכס אסטרטגי ומרכיב מרכזי עבור מדינת ישראל. אירופה היא שותפת הסחר הגדולה של ישראל, מקור הזדהות נורמטיבי וערכי, מקור לתמיכה מדינית וביטחונית, שותפת מימון המחקר והחדשנות
שמאלני כל העולם – התאחדו
**המאמר פורסם במגזין "תלם"** על המחנה הפרוגרסיבי בישראל להתנער מהדה לגיטימציה שעשה הימין לשיתוף פעולה בינלאומי ולנהוג בדיוק כפי שנוהג הימין עצמו: לטוות רשתות קשרים בינלאומית על בסיס
יישום החלטת האו"ם 1325 על נשים, שלום וביטחון בישראל ובתורכיה
באוקטובר 2020, צוין יום השנה ה-20 להחלטה 1325 של מועצת הביטחון של האו"ם על נשים, שלום וביטחון.[1] ציון דרך זה מספק הזדמנות נאותה להעריך את אתגרי והישגי ההחלטה ולהציע רעיונות לשיפור יישומה
הצעה לחבילת תמריצים בינלאומית לשלום ישראלי-פלסטיני
נייר מדיניות המבוסס על דיוני צוות מומחים ישראלי-פלסטיני, בעריכת ד"ר ליאור להרס, יחד עם מועין עודה, ד"ר נמרוד גורן והודא אבו ערקוב.* תמריצים הם כלי חשוב בתהליכי שלום והם יכולים לתרום
צעדי מדיניות ראשונים של ממשל ביידן לקידום שלום ישראלי-פלסטיני –
תקציר המלצות צוות חשיבה
מסמך זה כולל תקציר המלצות לצעדי מדיניות שממשל ביידן יוכל לנקוט, בתקופה הראשונה לכהונתו, לקידום שלום ישראלי-פלסטיני. המסמך מזהה תשעה יעדים מרכזיים לממשל החדש בבואו לקדם שלום, ומשרטט צעדי מדיניות
צעדי מדיניות ראשונים של ממשל ביידן לקידום שלום ישראלי-פלסטיני
מסמך זה כולל המלצות לצעדי מדיניות שממשל ביידן יוכל לנקוט, בתקופה הראשונה לכהונתו, לקידום שלום ישראלי-פלסטיני. המסמך מציג את תמונת המצב המדינית עם כניסתו של ביידן לבית הלבן, מזהה תשעה יעדים
הזדמנויות, אתגרים ושאלות להכרעה: מדיניות ישראל במזרח אגן הים התיכון
נייר מדיניות בעקבות מפגש קבוצת המחקר והמדיניות: "ישראל באגן הים התיכון" מסמך זה מציג תובנות והמלצות שגובשו במפגש השמיני של קבוצת המחקר והמדיניות על ישראל באגן הים התיכון, שמובילים מכון
התחזית: סוער, עם חשש לצונאמי
מאמר מאת מומחי המכון במגזין "תלם", ספטמבר 2020
ישראל והאיחוד האירופי: שונאים, סיפור אהבה
מאמר, דוד ולצר, ספטמבר 2020
בכירים ירדנים על הסיפוח: סכנה ברורה ומיידית ליחסי ירדן וישראל
סיכום דיאלוג מדיני ישראלי-ירדני, יולי 2020
רב שיח בנושא מדיניות החוץ הישראלית בהנחיית קובי מיכאל וירון סלמן
בהשתתפות ד"ר נמרוד גורן, עדכן אסטרטגי 23(3), המכון למחקרי ביטחון לאומי, יולי 2020
הפוטנציאל הלא-ממומש של יחסי ישראל-מדינות ערב: שיתוף פעולה אזורי תחת תקרת הסכסוך הישראלי-פלסטיני
עדכן אסטרטגי 23(3), המכון למחקרי ביטחון לאומי, יולי 2020
סיפוח יסכן את השתתפות ישראל בתכנית המחקר האירופית: מהי תכנית "הורייזון" ומה חשיבותה?
נייר רקע, יוני 2020
שיתוף פעולה אזורי בתחום הסביבה: ישראל, ירדן והרשות הפלסטינית
נייר מדיניות, ד"ר יעל טף-סקר, יוני 2020
ישראל, אגן הים התיכון והקורונה
סיכום מפגש קבוצת "ישראל ואגן הים התיכון", יוני 2020
ישראל וסביבה באגן הים התיכון
סיכום מפגש קבוצת "ישראל ואגן הים התיכון", יוני 2020
פרדיגמה ישראלית חדשה ביחס לאו"ם: מ"או"ם שמום" למרכיב בחוסן הלאומי
יוני 2020
מדיניות הבידול בין ישראל הריבונית לשטחים שונה מהותית מתנועת החרם
נייר מדיניות, ד"ר מאיה שיאון צדקיהו, ביחד עם שירה הירש, מאי 2020
המלצות לשר החוץ החדש: מסרים מדיניים ראשונים
צוות חשיבה של מכון מיתווים, מאי 2020
התגובות מאירופה לכוונות הסיפוח של ישראל
נייר מדיניות, ד"ר מאיה שיאון צדקיהו, מאי 2020
במזרח התיכון מגלים מחדש את היהודים
נייר מדיניות, קסניה סבטלובה, מאי 2020
האיחוד האירופי בימי הקורונה
נייר מדיניות, ד"ר מאיה שיאון צדקיהו, אפריל 2020
שדה הגז מול חופי רצועת עזה: הזדמנות לפיתוח במסגרת הסדרה?
נייר מדיניות, מיכאל הררי, אפריל 2020
שיתוף הפעולה בין ישראל למרוקו ב-2019: התחממות מלמטה למעלה
נייר מדיניות, עינת לוי, מרץ 2020
שיתוף הפעולה בין ישראל לירדן ב-2019: הדרדרות מתמשכת
נייר מדיניות, יצחק גל, מרץ 2020
השר החדש הותיר את משרד החוץ חלש: שנה לכהונת ישראל כ"ץ כשר החוץ
נייר מדיניות, ד"ר נמרוד גורן, פברואר 2020
שיתוף הפעולה בין ישראל למצרים ב-2019: התחממות אסטרטגית וריחוק אזרחי?
נייר מדיניות, ד"ר חיים קורן, פברואר 2020
שיתוף הפעולה בין ישראל לעיראק ב-2019: בין אתגר ביטחוני להתקרבות אזרחית
נייר מדיניות, ד"ר רונן זיידל, פברואר 2020
יוזמה ערבית חדשה מאמינה ששלום עם ישראל הוא חלק משינוי כולל שהאזור חייב לעבור
נייר מדיניות, קסניה סבטלובה, פברואר 2020
ישראל זקוקה לאסטרטגיה מדינית, ולא רק ביטחונית
נייר מדיניות, ד"ר רונן הופמן, פברואר 2020
יחסי ישראל-קטר: יחסים בצל ובחסות הסוגיה הפלסטינית
נייר מדיניות, ד"ר מיכל יערי, פברואר 2020
שיתוף הפעולה בין ישראל לאיחוד האמירויות ב-2019: מהתחממות מדינית להתקרבות אזרחית
נייר מדיניות, ד"ר מורן זגה, ינואר 2020
25 שנות שלום בין ישראל לירדן: דרוש אתחול ליחסים
תובנות ומסקנות בעקבות דיאלוג מדיני ישראלי-ירדני שקיים מכון מיתווים בירדן, יצחק גל וקסניה סבטלובה, דצמבר 2019
פעילות המדינות האזוריות באגן הים התיכון ומדיניות ישראל
נייר מדיניות בעקבות מפגש קבוצת "ישראל באגן הים התיכון", דצמבר 2019
התחרות בין ערב הסעודית, איחוד האמירויות וקטר בזירה הפלסטינית
נייר מדיניות, ד"ר מורן זגה, נובמבר 2019
יחסי ישראל-ירדן תלויים בהתפתחויות בזירה הפלסטינית
נייר מדיניות, ד"ר ליאור להרס, אוקטובר 2019
מדיניות-החוץ הישראלית לקראת הבחירות לכנסת ה-22
סיכום כנס הבחירות של מכון מיתווים, ספטמבר 2019
דמוקרטיה ומדיניות-חוץ בישראל
סיכום כנס מכון מיתווים ומכון דיוויס, ספטמבר 2019
האם יש מקום למרכיב הדמוקרטי ביחסי ישראל וארצות ערב?
נייר מדיניות, קסניה סבטלובה, ספטמבר 2019
הכלכלה ככלי לקידום שלום ישראלי-ערבי
מאמר דעה, ד"ר גליה פרס-בר נתן, 20 באוגוסט 2019
פעילות המעצמות באגן הים התיכון ומדיניות ישראל
נייר מדיניות בעקבות מפגש קבוצת "ישראל באגן הים התיכון", אוקטובר 2019
עקרונות מנחים למדיניות-חוץ ישראלית כלפי מזרח אגן הים התיכון
המלצות צוות חשיבה של מכון מיתווים. מרץ, 2019
תפקידם של דיפלומטים לשעבר בציבוריות הישראלית
נייר מדיניות בעקבות סדנת-מומחים של מכון מיתווים. מרץ, 2019
מדינות וישגרד והיחסים עם ישראל – מבט מצ'כיה
שאלות ותשובות עם אירנה קלהוסובה, מומחית צ'כית ליחסי ישראל-מדינות וישגרד, פברואר 2019
האם לא הגיע הזמן ליוזמה אזורית ישראלית?
סיכום כנס השדולה לשיתוף פעולה אזורי בראשות ח"כ מרב מיכאלי, ח"כ יעקב פרי וח"כ מיכאל אורן, בשיתוף מכון מיתווים. יולי 2016
תוניסיה בעקבות האביב הערבי ויחסיה עם ישראל
מסמך מדיניות, ד"ר עדינה פרידמן, ינואר 2019
סיכום הדיאלוג המדיני הישראלי-תורכי של מכון מיתווים לשנת 2017
נובמבר 2017
סיכום הדיאלוג המדיני הישראלי-תורכי לשנת 2018 של מכון מיתווים
סיכום נקודות עיקריות שהעלו בני שיח תורכים שונים במהלך הדיאלוג המדיני, דצמבר 2018
יחסי ישראל-אירופה לאור המשבר הטרנס-אטלנטי בנושא איראן
החלטת הנשיא טראמפ לפרוש מהסכם הגרעין מחייבת היערכות מחודשת של ישראל באשר ליחסיה עם האיחוד האירופי. מעבר לדעות ולפרשנויות באשר לצדקת המהלך והשלכותיו, אין ספק שיחסי הממשל האמריקאי עם אירופה עוברים
דיפלומטיית מלכים בעידן המשברי: חלוקת העבודה המשתנה בין המנהיג לדיפלומט בניהול מדיניות-חוץ
נייר מדיניות, פרופ' פיקי איש-שלום, ספטמבר 2015
צה"ל, מדיניות החוץ ומדיניות הביטחון
נייר מדיניות, פרופ' גבי שפר, אוגוסט 2015
מדיניות-החוץ של ישראל והדיפלומטיה המודרנית של המאה ה-21
נייר-מדיניות שנכתב במסגרת פרויקט "משנים את הפרדיגמה: תפיסת מדיניות-חוץ חדשה לישראל", מומו מהדב, מאי 2015
עקרונות מנחים לתפיסת מדיניות-חוץ חדשה לישראל
עקרונות מנחים מפי מומחים של מכון מיתווים, מרץ 2015
