מדיניות חוץ מכלילה בישראל- תהליכים ומגמות במבט מגדרי
שוויון מגדרי וקידום זכויות נשים הם קונצנזוס חוצה מפלגות ומחנות פוליטיים בדמוקרטיות המערביות, שישראל תמיד התגאתה להיות חלק מהן. אלא שפעולותיה של הממשלה ה-37 ,שהיא הדתית והשמרנית ביותר בתולדות
קיימות מדינית אקלימית: ליבת מדיניות החוץ במאה ה-21
נייר מדיניות זה מציג את המושג 'קיימות מדינית-אקלימית' אשר מתרגם את עקרונות הקיימות לשדה המדיני. המושג מניח מסגרת תפיסתית רלבנטית למאה העשרים ואחת לעיצוב מדיניות חוץ המתכתבת עם האתגרים המרכזיים
עצות משותפים תורכים לשמירה על הדמוקרטיה
תומכי דמוקרטיה בישראל נושאים תדיר את שמה של תורכיה בשנים האחרונות, ולא בהקשרים חיוביים. השוואות בין נתניהו לארדואן, שמטרתן להרתיע ישראלים מפני הצפוי, נעשות כבר כשבע שנים. תמונות שני המנהיגים
שטח C: מאזור מריבה למרחב שלום זוחל
מאמר זה נכתב כחלק מיוזמה במימון ממשלת בריטניה, אך העמדות המוצגות בו אינן מייצגות בהכרח את עמדותיה של ממשלת בריטניה. שטח C הוא 'אזור מריבה' בין ישראל לפלסטינים. הסכם הביניים (1995) הותיר את השטח,
יחסי ישראל ונאט״ו: פיתוח תפיסה אסטרטגית חדשה
יחסי ישראל עם הברית הצפון אטלנטית (נאט"ו) מעולם לא היו במרכז מדיניות החוץ והביטחון של ישראל, ומאז תקופת השיא בשנות התשעים אף הלכו ונחלשו. אולם, שינויים גיאופוליטיים וארגוניים מעלים את
הסכם מסגרת מסוג Partnership Priorities עם האיחוד האירופי – מה (אם בכלל) ישראל מפסידה?
עד לשנים האחרונות, ישראל נהנתה מרמת היחסים המתקדמת ביותר עם האיחוד האירופי מקרב כלל המדינות הנכללות במדיניות השכנוּת האירופית (European Neighborhood Policy – ENP). הדבר אינו מפתיע, שכן
הסכם מבצעי בין יורופול למשטרת ישראל: עלית מדרגה בשיתוף הפעולה עם האיחוד האירופי במאבק בפשיעה ובטרור
בספטמבר 2022 הסתיים המשא ומתן על הסכם מבצעי בין משטרת ישראל ליורופול, הסוכנות המשטרתית של האיחוד האירופי. בעולם גלובלי, בו פשיעה וטרור חוצים גבולות, מדינות נזקקות להדק את שיתופי הפעולה ביניהן.
משמעות כינוסה של מועצת ההתאגדות (אסוציאציה) בין ישראל לאיחוד האירופי
ב-18 ביולי 2022 החליטה מועצת שרי החוץ של האיחוד האירופי להתקדם לקראת כינוס מועצת ההתאגדות בין האיחוד לישראל. מועצה זו לא התכנסה בעשור האחרון, ועולה השאלה מה המשמעות של חידושה? מה היה המחיר של אי
דיפלומטיה תרבותית בין ישראל לאירופה: הפוטנציאל הטמון בתכנית קריאטיב יורופ
מספטמבר 2021 ישראל ניהלה (וממשיכה לנהל) משא ומתן על הצטרפותה לתוכנית Creative Europe של האיחוד האירופי לשנים 2021-2027. זו תוכנית חסרת תקדים בגודלה ובמשאביה, המקדמת שיתופי פעולה בתחומי התרבות
השלכת חימום היחסים בין ישראל ותורכיה על מדיניות ישראל באגן הים התיכון
מסמך זה מתמקד באתגרים ובהזדמנויות שמציבה מגמת חימום היחסים בין ישראל ותורכיה בפני מדיניותה של ישראל באגן הים התיכון. המסמך מבוסס על עיקרי הדברים שעלו במפגש האחד עשר של קבוצת המחקר והמדיניות על
כיצד יכול המשרד לשיתוף פעולה אזורי לתרום לקידום שלום ישראלי-פלסטיני?
בממשלת ישראל ישנו משרד. אמנם קטן, אמנם עם סימני שאלה לגבי נחיצותו, אמנם עם סמכויות מוגבלות – אבל עם מטרה גדולה, אחת הגדולות שישראל שואפת אליה מיום הקמתה – עיצוב מחדש של היחסים עם הפלסטינים
יחסי ישראל והאיחוד האירופי – תמונת מצב, הזדמנויות ואתגרים
ברור לכל ישראלי.ת כי ארה"ב היא השותפה האסטרטגית הראשית של ישראל. פחות ברור מי השותפה הבאה בתור. לתפיסתנו, מקום זה שמור לאירופה ולאיחוד האירופי. ביחסים בין ישראל לאיחוד האירופי יש נקודות אור
תוכנית מדיניות חוץ לממשלת ישראל ה-36:
מסמך המלצות של צוות חשיבה במכון מיתווים
ב 13- ביוני 2021 הושבעה הממשלה ה 36- של מדינת ישראל בראשותם של נפתלי בנט ויאיר לפיד (ברוטציה) ממשלה ראשונה מאז 2009 שבראשה לא יעמוד בנימין נתניהו. מכון מיתווים רואה בממשלה החדשה הזדמנות לקדם
ישראל ותכנית המחקר והחדשנות של האיחוד האירופי "הורייזון אירופה" 2021 – 2027: הזדמנויות ואתגרים
מחקר וחדשנות הם אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של ישראל ומקור לחוסן כלכלי ואף בטחוני. תכנית המחקר והחדשנות של האיחוד האירופי "הורייזון" היא התכנית הגדולה ביותר בעולם מבחינת תקציב ומספר
הסכם שמיים פתוחים בין ישראל לאיחוד האירופי
הסכם "שמיים פתוחים" בין ישראל לאיחוד האירופי הינו "גולת הכותרת" בתהליך הליברליזציה ששינה את ענף התעופה הישראלי. ההסכם פתח את ענף התעופה לתחרות, הוביל למהפכה צרכנית עבור התייר
שיפור הגישה לשוק השירותים של האיחוד האירופי
שונות רגולטורית בין ישראל לבין שותפות הסחר המרכזיות פוגעת בפוטנציאל הסחר. התכנסות לסטנדרטים רגולטורים של האיחוד האירופי תסייע בהעלאת היקף הסחר וההשקעות. עדכון הסכם הסחר עם האיחוד האירופי שנחתם
הפוטנציאל הטמון בתכנית ארסמוס+ לישראל
השכלה גבוהה וחינוך שלישוני (אחרי תיכון) הם מנוע צמיחה למשק הישראלי הזקוק לכח אדם משכיל, מיומן ובעל כישורים כדי לעמוד בתחרות הגלובלית. הם גם כלי לניעות חברתית ולחברה אזרחית חזקה ומשגשגת. תכנית
ישראל ואגן הים התיכון: מרחב חדש לשייכות אזורית
סיכום דיוני קבוצת מחקר ומדיניות
הקדמה בשנים האחרונות מושך אליו אגן הים התיכון תשומת לב גוברת מצד מעצמות ומדינות באזור. הזדמנויות כלכליות חדשות והתפתחויות גאו-פוליטיות אזוריות תורמות למגמה זאת והופכות את האזור למרכזי יותר גם
מרוקו ותהליך השלום הישראלי-פלסטיני
מתוקף מקומה במרחב הערבי והמוסלמי, למרוקו מחויבות רבה לסוגייה הפלסטינית ולשמירה על המקומות הקדושים בירושלים. לאורך ההיסטוריה, שימשה מרוקו לפרקים כמתווכת בין ישראל לעולם הערבי, והתגייסה לסייע גם
איחוד האמירויות ותהליך השלום הישראלי-פלסטיני
שאלת התמיכה של איחוד האמירויות בשאיפות הלאומיות של הפלסטינים עומדת במרכזו של דיון ציבורי בינלאומי רבוי-מחלוקות בעקבות הסכמי אברהם. ההנהגה הפלסטינית רואה בנרמול היחסים עם ישראל בגידה, הציבור
יוון, קפריסין ותהליך השלום הישראלי-פלסטיני
במשך עשרות שנים, ארה"ב שימשה כמתווכת העיקרית בתהליך השלום הישראלי-פלסטיני. אולם, בעקבות המבוי הסתום המתמשך אליו נקלע המשא ומתן ולאור הגישה המולטילטרלית של ממשל ביידן כלפי מגוון נושאי
לאן הולכים מכאן? השיח הבינלאומי על עתיד תהליך השלום הישראלי-פלסטיני
תהליך השלום הישראלי-פלסטיני נמצא בקיפאון מתמשך, ומאז קריסת יוזמת התיווך של מזכיר המדינה האמריקאי ג'ון קרי בשנת 2014, לא חודשו השיחות בין הצדדים על הסכם הקבע. בתקופת נשיאות טראמפ, הסכסוך אף החריף
עקרונות והמלצות למדיניות ישראל כלפי האיחוד האירופי –
המלצות צוות חשיבה של מכון מיתווים
היחסים עם האיחוד האירופי הם נכס אסטרטגי ומרכיב מרכזי עבור מדינת ישראל. אירופה היא שותפת הסחר הגדולה של ישראל, מקור הזדהות נורמטיבי וערכי, מקור לתמיכה מדינית וביטחונית, שותפת מימון המחקר והחדשנות
שמאלני כל העולם – התאחדו
**המאמר פורסם במגזין "תלם"** על המחנה הפרוגרסיבי בישראל להתנער מהדה לגיטימציה שעשה הימין לשיתוף פעולה בינלאומי ולנהוג בדיוק כפי שנוהג הימין עצמו: לטוות רשתות קשרים בינלאומית על בסיס
יישום החלטת האו"ם 1325 על נשים, שלום וביטחון בישראל ובתורכיה
באוקטובר 2020, צוין יום השנה ה-20 להחלטה 1325 של מועצת הביטחון של האו"ם על נשים, שלום וביטחון.[1] ציון דרך זה מספק הזדמנות נאותה להעריך את אתגרי והישגי ההחלטה ולהציע רעיונות לשיפור יישומה
הצעה לחבילת תמריצים בינלאומית לשלום ישראלי-פלסטיני
נייר מדיניות המבוסס על דיוני צוות מומחים ישראלי-פלסטיני, בעריכת ד"ר ליאור להרס, יחד עם מועין עודה, ד"ר נמרוד גורן והודא אבו ערקוב.* תמריצים הם כלי חשוב בתהליכי שלום והם יכולים לתרום
צעדי מדיניות ראשונים של ממשל ביידן לקידום שלום ישראלי-פלסטיני –
תקציר המלצות צוות חשיבה
מסמך זה כולל תקציר המלצות לצעדי מדיניות שממשל ביידן יוכל לנקוט, בתקופה הראשונה לכהונתו, לקידום שלום ישראלי-פלסטיני. המסמך מזהה תשעה יעדים מרכזיים לממשל החדש בבואו לקדם שלום, ומשרטט צעדי מדיניות
צעדי מדיניות ראשונים של ממשל ביידן לקידום שלום ישראלי-פלסטיני
מסמך זה כולל המלצות לצעדי מדיניות שממשל ביידן יוכל לנקוט, בתקופה הראשונה לכהונתו, לקידום שלום ישראלי-פלסטיני. המסמך מציג את תמונת המצב המדינית עם כניסתו של ביידן לבית הלבן, מזהה תשעה יעדים
הזדמנויות, אתגרים ושאלות להכרעה: מדיניות ישראל במזרח אגן הים התיכון
נייר מדיניות בעקבות מפגש קבוצת המחקר והמדיניות: "ישראל באגן הים התיכון" מסמך זה מציג תובנות והמלצות שגובשו במפגש השמיני של קבוצת המחקר והמדיניות על ישראל באגן הים התיכון, שמובילים מכון
התחזית: סוער, עם חשש לצונאמי
מאמר מאת מומחי המכון במגזין "תלם", ספטמבר 2020
ישראל והאיחוד האירופי: שונאים, סיפור אהבה
מאמר, דוד ולצר, ספטמבר 2020
בכירים ירדנים על הסיפוח: סכנה ברורה ומיידית ליחסי ירדן וישראל
סיכום דיאלוג מדיני ישראלי-ירדני, יולי 2020
רב שיח בנושא מדיניות החוץ הישראלית בהנחיית קובי מיכאל וירון סלמן
בהשתתפות ד"ר נמרוד גורן, עדכן אסטרטגי 23(3), המכון למחקרי ביטחון לאומי, יולי 2020
הפוטנציאל הלא-ממומש של יחסי ישראל-מדינות ערב: שיתוף פעולה אזורי תחת תקרת הסכסוך הישראלי-פלסטיני
עדכן אסטרטגי 23(3), המכון למחקרי ביטחון לאומי, יולי 2020
סיפוח יסכן את השתתפות ישראל בתכנית המחקר האירופית: מהי תכנית "הורייזון" ומה חשיבותה?
נייר רקע, יוני 2020
שיתוף פעולה אזורי בתחום הסביבה: ישראל, ירדן והרשות הפלסטינית
נייר מדיניות, ד"ר יעל טף-סקר, יוני 2020
ישראל, אגן הים התיכון והקורונה
סיכום מפגש קבוצת "ישראל ואגן הים התיכון", יוני 2020
ישראל וסביבה באגן הים התיכון
סיכום מפגש קבוצת "ישראל ואגן הים התיכון", יוני 2020
פרדיגמה ישראלית חדשה ביחס לאו"ם: מ"או"ם שמום" למרכיב בחוסן הלאומי
יוני 2020
מדיניות הבידול בין ישראל הריבונית לשטחים שונה מהותית מתנועת החרם
נייר מדיניות, ד"ר מאיה שיאון צדקיהו, ביחד עם שירה הירש, מאי 2020
המלצות לשר החוץ החדש: מסרים מדיניים ראשונים
צוות חשיבה של מכון מיתווים, מאי 2020
התגובות מאירופה לכוונות הסיפוח של ישראל
נייר מדיניות, ד"ר מאיה שיאון צדקיהו, מאי 2020
במזרח התיכון מגלים מחדש את היהודים
נייר מדיניות, קסניה סבטלובה, מאי 2020
האיחוד האירופי בימי הקורונה
נייר מדיניות, ד"ר מאיה שיאון צדקיהו, אפריל 2020
שדה הגז מול חופי רצועת עזה: הזדמנות לפיתוח במסגרת הסדרה?
נייר מדיניות, מיכאל הררי, אפריל 2020
שיתוף הפעולה בין ישראל למרוקו ב-2019: התחממות מלמטה למעלה
נייר מדיניות, עינת לוי, מרץ 2020
שיתוף הפעולה בין ישראל לירדן ב-2019: הדרדרות מתמשכת
נייר מדיניות, יצחק גל, מרץ 2020
השר החדש הותיר את משרד החוץ חלש: שנה לכהונת ישראל כ"ץ כשר החוץ
נייר מדיניות, ד"ר נמרוד גורן, פברואר 2020
שיתוף הפעולה בין ישראל למצרים ב-2019: התחממות אסטרטגית וריחוק אזרחי?
נייר מדיניות, ד"ר חיים קורן, פברואר 2020
שיתוף הפעולה בין ישראל לעיראק ב-2019: בין אתגר ביטחוני להתקרבות אזרחית
נייר מדיניות, ד"ר רונן זיידל, פברואר 2020
יוזמה ערבית חדשה מאמינה ששלום עם ישראל הוא חלק משינוי כולל שהאזור חייב לעבור
נייר מדיניות, קסניה סבטלובה, פברואר 2020
ישראל זקוקה לאסטרטגיה מדינית, ולא רק ביטחונית
נייר מדיניות, ד"ר רונן הופמן, פברואר 2020
יחסי ישראל-קטר: יחסים בצל ובחסות הסוגיה הפלסטינית
נייר מדיניות, ד"ר מיכל יערי, פברואר 2020
שיתוף הפעולה בין ישראל לאיחוד האמירויות ב-2019: מהתחממות מדינית להתקרבות אזרחית
נייר מדיניות, ד"ר מורן זגה, ינואר 2020
25 שנות שלום בין ישראל לירדן: דרוש אתחול ליחסים
תובנות ומסקנות בעקבות דיאלוג מדיני ישראלי-ירדני שקיים מכון מיתווים בירדן, יצחק גל וקסניה סבטלובה, דצמבר 2019
פעילות המדינות האזוריות באגן הים התיכון ומדיניות ישראל
נייר מדיניות בעקבות מפגש קבוצת "ישראל באגן הים התיכון", דצמבר 2019
התחרות בין ערב הסעודית, איחוד האמירויות וקטר בזירה הפלסטינית
נייר מדיניות, ד"ר מורן זגה, נובמבר 2019
יחסי ישראל-ירדן תלויים בהתפתחויות בזירה הפלסטינית
נייר מדיניות, ד"ר ליאור להרס, אוקטובר 2019
מדיניות-החוץ הישראלית לקראת הבחירות לכנסת ה-22
סיכום כנס הבחירות של מכון מיתווים, ספטמבר 2019
דמוקרטיה ומדיניות-חוץ בישראל
סיכום כנס מכון מיתווים ומכון דיוויס, ספטמבר 2019
האם יש מקום למרכיב הדמוקרטי ביחסי ישראל וארצות ערב?
נייר מדיניות, קסניה סבטלובה, ספטמבר 2019
הכלכלה ככלי לקידום שלום ישראלי-ערבי
מאמר דעה, ד"ר גליה פרס-בר נתן, 20 באוגוסט 2019
פעילות המעצמות באגן הים התיכון ומדיניות ישראל
נייר מדיניות בעקבות מפגש קבוצת "ישראל באגן הים התיכון", אוקטובר 2019
עקרונות מנחים למדיניות-חוץ ישראלית כלפי מזרח אגן הים התיכון
המלצות צוות חשיבה של מכון מיתווים. מרץ, 2019
תפקידם של דיפלומטים לשעבר בציבוריות הישראלית
נייר מדיניות בעקבות סדנת-מומחים של מכון מיתווים. מרץ, 2019
מדינות וישגרד והיחסים עם ישראל – מבט מצ'כיה
שאלות ותשובות עם אירנה קלהוסובה, מומחית צ'כית ליחסי ישראל-מדינות וישגרד, פברואר 2019
האם לא הגיע הזמן ליוזמה אזורית ישראלית?
סיכום כנס השדולה לשיתוף פעולה אזורי בראשות ח"כ מרב מיכאלי, ח"כ יעקב פרי וח"כ מיכאל אורן, בשיתוף מכון מיתווים. יולי 2016
תוניסיה בעקבות האביב הערבי ויחסיה עם ישראל
מסמך מדיניות, ד"ר עדינה פרידמן, ינואר 2019
סיכום הדיאלוג המדיני הישראלי-תורכי של מכון מיתווים לשנת 2017
נובמבר 2017
סיכום הדיאלוג המדיני הישראלי-תורכי לשנת 2018 של מכון מיתווים
סיכום נקודות עיקריות שהעלו בני שיח תורכים שונים במהלך הדיאלוג המדיני, דצמבר 2018
יחסי ישראל-אירופה לאור המשבר הטרנס-אטלנטי בנושא איראן
החלטת הנשיא טראמפ לפרוש מהסכם הגרעין מחייבת היערכות מחודשת של ישראל באשר ליחסיה עם האיחוד האירופי. מעבר לדעות ולפרשנויות באשר לצדקת המהלך והשלכותיו, אין ספק שיחסי הממשל האמריקאי עם אירופה עוברים
דיפלומטיית מלכים בעידן המשברי: חלוקת העבודה המשתנה בין המנהיג לדיפלומט בניהול מדיניות-חוץ
נייר מדיניות, פרופ' פיקי איש-שלום, ספטמבר 2015
צה"ל, מדיניות החוץ ומדיניות הביטחון
נייר מדיניות, פרופ' גבי שפר, אוגוסט 2015
מדיניות-החוץ של ישראל והדיפלומטיה המודרנית של המאה ה-21
נייר-מדיניות שנכתב במסגרת פרויקט "משנים את הפרדיגמה: תפיסת מדיניות-חוץ חדשה לישראל", מומו מהדב, מאי 2015
עקרונות מנחים לתפיסת מדיניות-חוץ חדשה לישראל
עקרונות מנחים מפי מומחים של מכון מיתווים, מרץ 2015
מאפייני יסוד במדיניות-החוץ הישראלית
נייר מדיניות, ד"ר יובל בנזימן ולורן רום, מרץ 2014
מסלול אלטרנטיבי למפגשים בין ישראלים לערבים
נייר מדיניות, רונן זיידל, ספטמבר 2013
האביב הערבי והפלסטינים במדינת ישראל
נייר מדיניות, ג'ידא רינאוי - זועבי, ספטמבר 2013,
ממלכת הכוחות החדשים: מכוני מחקר במזרח התיכון
נייר מדיניות, כמאל עלי חסאן, יולי 2013
תקשורת ההמונים ויחסי ישראל-ערב בעקבות האביב הערבי
נייר מדיניות, קסניה סבטלובה, יוני 2013
חמש הזדמנויות לישראל באביב הערבי
נייר מדיניות, פרופ' אלי פודה, ד"ר נמרוד גורן, יוני 2013
תהליך הפיוס הפנים פלסטיני והאביב הערבי
נייר מדיניות, ד"ר עידו זלקוביץ, יוני 2013
האסלאם הפוליטי והאביב הערבי
נייר מדיניות, פרופ' משה מעוז, אפריל 2013
ארגוני השלום הישראלים והאביב הערבי
נייר מדיניות, יעל פתיר, מרץ 2013
חושך מצרים או אביב של נעורים? השיח הישראלי על האביב הערבי
נייר מדיניות, ד"ר ליאור להרס, ינואר 2013
ממשיכים בדרך אל המדינה
נקודות מרכזיות משיחות עם שורה של אישים פלסטינים מרכזיים שהתמקדו במהלך הפלסטיני באו"ם ובהשלכותיו, ד"ר נמרוד גורן, אוקטובר 2011
בעד הסכם הפיוס עם תורכיה
נייר עמדה, ד"ר נמרוד גורן, 2 באוגוסט 2011
