תגובת אירופה למלחמה בעזה: יכולותיה ושאלת היותה שחקנית
תגובת האיחוד האירופי למלחמה בעזה ספגה ביקורת רבה על היותה לא קוהרנטית ולא רלוונטית, וביקורת זו מעוררת ספק באשר ליכולתה של אירופה למלא תפקיד של שחקנית אמינה. האיחוד האירופי אכן אינו קוהרנטי, אולם
תגובת האיחוד האירופי למלחמה בעזה ספגה ביקורת רבה על היותה לא קוהרנטית ולא רלוונטית, וביקורת זו מעוררת ספק באשר ליכולתה של אירופה למלא תפקיד של שחקנית אמינה. האיחוד האירופי אכן אינו קוהרנטי, אולם
נייר סקירה זה, שנכתב בשיתוף עם מכון דיוויס ליחסים בינלאומיים, מתבסס על מושג ייצור המרחב להבנת הסכסוך הישראלי-פלסטיני המתמשך. למעשה, טוען הנייר, הסכסוך מייצר ומיוצר על-ידי תהליך של ייצור מרחבי
האסירים והאסירים לשעבר מהווים קבוצה משמעותית בציבור הפלסטיני, הן בשל גודלה (מאות אלפי אסירים פלסטינים עברו בבתי הכלא בישראל מאז 1967) והן בשל מעמדם של האסירים בחברה הפלסטינית. נייר מדיניות זה
חוק השותפות לשלום במזרח התיכון ("MEPPA") ע"ש חברת הקונגרס לשעבר ניטה לאווי (Nita Lowey ) עבר ברוב דו-מפלגתי מוחץ בקונגרס מפולג מיד לאחר הבחירות לנשיאות ב-2020 ועורר תהודה נרחבת.
הקובץ ״נסיגה דמוקרטית וביטחוניזציה: אתגרים לישראל, האיחוד האירופי ויחסי ישראל-אירופה״ מנתח את המגמות הא-ליברליות והנסיגה הדמוקרטית שמתרחשות בשנים האחרונות בישראל ובאירופה. מומחים ממיתווים –
ארגוני שלום של נשים פועלים להפסקת אלימות ולקידום הסכם שלום, כמעט בכל מקום בו מתרחש קונפליקט. מחקרים ותיעוד מעשרים השנים האחרונות מלמדים ומוכיחים כי ארגונים אלו פועלים במגוון רחב של צורות ואופנים
"שלום באמצעות בריאות" היא גישה תיאורטית-יישומית הרואה ביוזמות בריאות הומניטאריות בסיס ראשוני לדיאלוג ושיתוף פעולה בין הצדדים הנצים. לפי הגישה, יוזמות בריאות עשויות להוביל להגברת השיח
סוגיות סביבתיות חוצות גבולות בין מדינות וקווים פוליטיים שנוצרו בידי בני אדם. בעיות סביבתיות משותפות ומצבים של תלות הדדית, עשויים להחמיר סכסוכים בין קהילות, אך יכולים גם ליצור הזדמנויות לשיתוף
מאמר זה מתמקד בתחום האנרגיה ככלי לקידום יחסי שלום בין ישראל והפלסטינים. המאמר מציג כיצד היחסים האנרגטיים בין ישראל והפלסטינים משקפים במידה רבה את מערכת היחסים הקיימת בין הצדדים, ואת הפוטנציאל שיש
תהליך השלום הישראלי-פלסטיני נמצא בקיפאון מתמשך מאז קריסת יוזמת התיווך של מזכיר המדינה האמריקאי ג'ון קרי בשנת 2014 והיחסים בין הצדדים התאפיינו בשנים האחרונות בנתק מדיני, וברצף של משברים ומתיחויות
מאמר זה סוקר ומנתח את התהפוכות הדרמטיות שאגן הים האדום עבר במהלך שנת 2021 הכוללות סכסוכים אזוריים בקרן אפריקה, משברים סביבתיים, מאבקים על הגמוניה בין מעצמות העל, התגבשות שיתופי פעולה אזוריים
נייר מידע מאת ד"ר מאיה שיאון צדקיהו, יואנה בודור לופו והדר המבורגר* לאחרונה האיחוד האירופי אימץ תקציב לשנים 2021-2027, וכן תכנית שיקום כלכלית בתגובה למשבר הקורונה בהיקף קרוב ל-2 טריליון
מבוא האיחוד האירופי (להלן האיחוד) הוא השותף בעל החשיבות השניה אחרי ארה"ב לישראל, ובתחומים כלכליים ומדעיים שיתוף הפעולה של ישראל איתו אף עולה בהיקפיו ובחשיבותו על זה עם ארה"ב. אולם
מבוא מזרח אגן הים התיכון התגבש בעשור האחרון לתת-אזור העומד בפני עצמו מבחינת המדינות באזור ושחקנים נוספים מחוצה לו, והפך מבחינת ישראל לאזור שייכות מובחן ומשמעותי. מבחינות רבות מדובר באזור הזוכה
א. מבוא ב-20 בספטמבר 2021 קמה בלבנון ממשלה חדשה בראשות המיליארדר נג'יב מיקאתי בתום שלושה-עשר חודשים של משא ומתן פוליטי מתיש. באופן סמלי המשקף את גלישתה של המדינה במדרון, הצבעת האמון בממשלה הופרעה
א. מבוא האם הסכמי אברהם היו מהלך "משנה-משחק"? מושג זה, הלקוח מתחום מדע המדינה, מתאר שבירה של מוסכמות ונורמות שנהוגות ביחסים בינלאומיים או בתוך מערכת מדינתית. למשל, שבירה של החרם הערבי
העשור האחרון עמד בסימן שינויים מרחיקי-לכת במערכת המזרח-תיכונית. ישראל, שחקנית חשובה במערכת, הושפעה אף היא משינויים אלה. מאמר זה ,שנכתב על ידי יוגב אלבז ואלי פודה, בוחן את מדיניות החוץ הישראלית
מדיניות-החוץ הישראלית נדרשה להתמודד, מאז הקמתה, עם התמורות שחלו ביחסי הכוחות בזירה הבינלאומית, בניסיון לאתר את המעצמה התורנית הרלבנטית על מנת להישען עליה. ישראל הבינה כי בנסיבות המדיניות המורכבות
ליבת ערכי הדמוקרטיה העולמית ניצבת בשני העשורים האחרונים מול איומים מצד כוחות פוליטיים אנטי-ליברליים, המתבססים בעמדות שלטון במדינות מפותחות רבות ומקדמים סדר יום לאומני-שמרני במרחב הפנים-ארצי. בה
מחקר מאת ד"ר משה טרדימן בנושא ישראל והים האדום
הודעה לתקשורת
ספר אלקטרוני מאת מומחי מכון מיתווים בעריכת ד"ר רועי קיבריק, ד"ר נמרוד גורן ומירב כהנא-דגן
מחקר, מור יהלום וקסניה סבטלובה, ספטמבר 2020
מחקר, ד"ר רועי קיבריק ועינת לוי, ספטמבר 2020
מחקר, מאי 2020
בעריכת ד"ר מיוריאל אסבורג וד"ר נמרוד גורן, מאי 2020
תובנות מפי ד"ר קיבריק בעקבות הסכם השלום בין אתיופיה לאריתריאה. אפריל, 2019
מאמר במסגרת סדרת פרסומים על יחסי ישראל עם מדינות ערב: הפוטנציאל הלא ממומש, השגריר בדימוס ד"ר חיים קורן, נובמבר 2018
מאמר במסגרת סדרת פרסומים על יחסי ישראל עם מדינות ערב: הפוטנציאל הלא ממומש, מורן זגה, אוגוסט 2018
מאמר במסגרת סדרת פרסומים על יחסי ישראל עם מדינות ערב: הפוטנציאל הלא ממומש, עינת לוי, יולי 2018
מחקר, ד"ר משה טרדימן, יולי 2018
פרק מתוך הספר האלקטרוני "יחסי ישראל עם מדינות ערב: הפוטנציאל הלא-ממומש"
מחקר מאת יובל בנזימן, אפריל 2018
מאמר דעה, דודי מוריק, 20 במרץ 2014