בעקבות המציאות המורכבת של מלחמת שבעה באוקטובר, השדרן והעיתונאי מיכאל מרו מארח את ד"ר רועי קיבריק, מנהל המחקרים ב'מיתווים' – המכון הישראלי למדיניות חוץ אזורית. השניים מנתחים את כשלי מדיניות החוץ
מלחמת ”חרבות ברזל“ שפרצה לאחר טבח ה-7 באוקטובר 2023 הובילה להיקפי הרס תשתיות חסרות תקדים בקנה מידה אזורי ובינלאומי ברצועת עזה. במהלך המלחמה נפגעו כ-192,000 מבנים, וכ-3,045 קילומטר של כבישים
ד"ר צנעני מציג ביקורת חריפה על מדיניות ממשלת ישראל בראשות בנימין נתניהו. לדבריו, שורת צעדים מדיניים, ביטחוניים ופוליטיים שננקטו לאורך השנים, לפני ואחרי ה-7 באוקטובר, לא רק שלא החלישו את חמאס, אלא
מסמך זה מתמקד בתפקידי החברה האזרחית הישראלית והפלסטינית (בעזה ובגדה המערבית) בנקודת הזמן הנוכחית, לקידום המעבר ההכרחי מהמלחמה אל תהליך השיקום של עזה במסגרת תהליך שלום מדיני ישראלי-פלסטיני-אזורי.
מסמך זה טוען כי שיקומה של עזה יהיה תלוי לא רק בכמות המימון שתגויס, אלא גם באופן שבו המימון מובנה, מנוהל ומעוגן בהקשר פוליטי רחב יותר.
מסמך זה מנתח את התרחישים הצפויים ברצועת עזה ואת האתגרים הצפויים לפעילות הוועדה הטכנוקרטית, ומציע עקרונות לפעולה והמלצות קונקרטיות ומיידיות לוועדה הטכנוקרטית ולקהילה הבינלאומית.
במסגרת "תוכנית 20 הנקודות" של ממשל טראמפ נערכת הקהילה הבינלאומית לשיקום נרחב של רצועת עזה. עבור ישראל, תהליך זה מהווה הזדמנות אסטרטגית רב-ממדית: דחיקת שלטון חמאס לטובת כוחות מתונים, קידום תהליכים
מסמך זה טוען כי שיקום עזה לא יכול להצליח ללא אוטונומיה פלסטינית, זכויות והשתתפות משמעותית. בהתבסס על ניסיון השוואתי ותובנות מן השטח, הוא מראה כיצד מודלים המונעים מבחוץ נוטים לשחזר תלות ושבריריות
מועצת השלום, המועצה המבצעת והוועדה הלאומית - שלוש הקומות של המבנה החדש שהקים טראמפ לניהול רצועת עזה - נראות מרשימות על הנייר, אך סובלות מבעיות יסוד שמאיימות על הצלחתו. כישלון המיזם המורכב
אודי גורן, ממובילי 'עוגן לעתיד' משוחח עם ד"ר (סא"ל במיל') עומר צנעני, ראש היחידה המדינית-ביטחונית המשותפת של מכון מיתווים וקרן ברל כצנלסון, על השלבים להחלפת שלטון, מה המשמעות של פירוז? איך זה
בר רפפורט, נציגת המכון: "לישראל אין אינטרס בחוסר יציבות אזרחית מתמשכת בעזה, ובוודאי לא בהתדרדרות במצב שירותי הבריאות, הביטחון התזונתי והתשתיות האזרחיות. מצבים אלו מייצרים לחצים הומניטריים,
במחקר חדש מטעם היחידה המדינית-ביטחונית, ד"ר אופיר וינטר מנתח לעומק את החשיבות העליונה של השותפות הישראלית-מצרית, המהווה תנאי להצלחת מימוש תוכנית טראמפ ולייצוב המערכת הישראלית-פלסטינית כולה.
ההיסטוריה, מקוסובו ועד סרי לנקה, מלמדת שכדי להציל חיים יש לבנות שותפות. מתווה טראמפ מספק בסיס ראוי, שאותו יש לתרגם לתוכנית אזורית במקום לחכות לסבב הבא
צה"ל לא יכול להכריע את חמאס בדרך צבאית • על ישראל לחתור עכשיו להסכם שישיב את החטופים ויחליף את חמאס בשלטון טכנוקרטי-פלסטיני, לפני שהנזקים לחברה הישראלית וללגיטימציה הבין-לאומית יהיו בלתי הפיכים • דעה
החלטת הממשלה, או ראש הממשלה, כי הרי אין בישראל ממשלה אלא רק ראש-ממשלה, להשתלט על עזה העיר היא אסון לדורות. גיבורי החיל בקבינט עומדים כחומה בצורה על עקרונותיהם הלאומיים, כלומר מכשכשים בזנבותיהם
המזרח התיכון מצוי ברגע מכריע. המלחמה בעזה, קריסת המשטר בסוריה, והעימות הגובר בין ישראל לאיראן מציבים את האזור כולו בפני בחירה היסטורית: המשך מעגל האלימות וההרס, או פתיחה בתהליך של שיקום
בניגוד לצונאמי, את הסערה המדינית הנוכחית ניתן היה לחזות מראש, אך חשוב מכך – ניתן עדיין למנוע את נזקיה • זו אינה תופעת טבע, אלא תוצאה של בחירה בקיפאון מדיני על פני יוזמה
משבר הרעב בעזה החריף בשבועות האחרונים ומציף שוב את השאלות הקשות סביב מדיניות הסיוע של ישראל בזמן המלחמה. אלפי טונות של מזון ותרופות מצטברים במחסנים מחוץ לרצועה, אך רבים מהנזקקים ביותר נותרים ללא
"הפורום ההומניטרי לעזה", בו חבר מכון מיתווים לצד גופים הומניטריים וארגוני סיוע מישראל, קיבל אתמול דיווחים קשים מארגוני סיוע בינלאומיים הפועלים ברצועה, שמצביעים על הידרדרות משמעותית במצב ההומניטרי בשטח
התוכנית להקים עיר הומניטרית בדרום עזה מזכירה יוזמות דומות מהעבר. לפני שמדברים על מחנות ריכוז ומשווים לשואה, מספיק להיזכר בהיסטוריה של איטליה הפשיסטית בלוב, ולראות כיצד מחנות ריכוז "הומניטריים"
רבים בישראל מתקשים לבצע את ההבחנה האסטרטגית והמוסרית בין האזרחים למחבלים, בין ההנהגות לעמים. הגיע הזמן לחדד את ההבדלים ביניהם
לאורך המלחמה בעזה, שימשה ישראל עבור סין ככלי לניגוח ארה"ב. במלחמה מול איראן חל שינוי מעניין, וישראל זכתה לשבחים ולתמיכה שהיא יותר ממרומזת. איך התחולל המפנה, ומה צריכה להיות האסטרטגיה הישראלית
בימים טרופים אלה של הפסקת האש במלחמה עם איראן בתיווכו של הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ, לצד המשך מלחמה ללא תוחלת ברצועת עזה, אני מרגיש שותפות גורל עם העם הפלסטיני. בסופו של עניין, כולנו בסירה אחת,
"הנתונים המעודכנים שמציג פורום המומחים והחברה האזרחית הישראלית לסיוע הומניטרי לעזה צריכים להדיר שינה מעינינו", בר רפפורט נציגת מיתווים בפורום.
במהלך המלחמה טענו דוברים רבים שאם רק נחסום את הסיוע ההומניטרי, חמאס יתמוטט במהרה ונשיג את מטרות המלחמה. אך בפועל, הקטנת הסיוע או איומים בעצירתו לא הובילו את חמאס לכניעה
הקמת מרחב בטוח ברצועה שיספק הגנה לאזרחים עזתים שמאסו בחמאס ויאפשר התארגנות פוליטית מקומית חדשה תקדם את יעדי המלחמה - מיגור שלטון חמאס והשבת החטופים - תוך יצירת אופק מדיני שיוביל לביטחון וליציבות
"אם עד לאחרונה עוד ניסו להצדיק את הלחימה בתכלית ביטחונית, היום כבר ברור – מדובר במהלך פוליטי-אידיאולוגי." ד"ר עומר צנעני, ראש היחידה המדינית-ביטחונית של מכון מיתווים וקרן ברל
בין עזה, קהיר וירושלים: מצרים בצומת דרכים קריסת הפסקת האש בעזה והתמשכות הלחימה בדרום, מציבות את מצרים – המדינה הערבית הראשונה שחתמה על הסכם שלום עם ישראל – במוקד לחצים אזוריים ובינלאומיים. מצרים,
מסדרון הומניטרי ימי לעזה יכול לעזור לתושבי עזה בטווח המיידי. בטווח הרחוק יותר – אפשר לקוות כי הרצועה השוכנת לחוף הים התיכון תשוב להשתלב במרחב כבעבר. מיקומה של עזה לחופי הים התיכון שימש
הבטחת תפקודן של תשתיות מקיימות חיים ברצועה הן קריטיות עבור קידום שתי המטרות העיקריות של המלחמה בעזה- השבת החטופים ומיטוט שלטון החמאס. אספקת מי שתייה נקיים וטיפול נאות בשפכים, לצד הכנסת מזון
מאמר דעה מאת ד"ר ליאור להרס וד"ר נמרוד גורן באתר וואלה חדשות
מאמר דעה, קסניה סבטלובה, מעריב, 31 במרץ 2020
מאמר דעה, נדב תמיר, מעריב, 27 בפברואר 2020
מאמר דעה, ד"ר נמרוד גורן וד"ר רועי קיבריק, הארץ, 21 בינואר 2020
