Mitvim - מתווים
  • אודות
    • פרופיל ארגוני
    • ועד מנהל
    • צוות המכון
    • מומחים
    • דרושים
  • תחומים
    • שיפור מדיניות החוץ הישראלית
    • ישראל והמזרח התיכון
    • ישראל ואירופה
    • ישראל ואגן הים התיכון
    • קידום שלום ישראלי-פלסטיני
    • חרבות ברזל
    • קיימות אקלימית מדינית
  • פרסומים
    • דעות ופרשנות
    • מדיניות והמלצות
    • מחקרים
    • סקרים
    • סיכומי כנסים
    • הדו"ח הדיפלומטי
    • מדיניות ארה"ב ביחס לישראל והמזרח התיכון
  • פעילויות
he
  • English

השגריר לשעבר מיכאל הררי

השיח הציבורי, כפי שבא לידי ביטוי ברחובות ובכיכרות של ערי ישראל, חיוני והכרחי

ייתכן שיש לראות את מה שקורה בחברה הישראלית בחודשים האחרונים כעדות דווקא לחוסנה ויכולתה להיאבק על אמונותיה ועקרונותיה המרכזיים.

הפסגה הערבית שיקפה את המפה האזורית המתהווה במזה"ת

הפסגה הערבית, שהתקיימה בסוף השבוע (19 במאי 2023) בג’דה השיבה מעט סומק ללחייה של הליגה הערבית, שאירועי האביב הערבי החלישו עד מאוד את מעמדה והשפעתה על ההתפתחויות באזור. הקולקטיב הערבי הפך בשנים

האם המציאות הקיימת מול רצועת עזה היא גזירת גורל?

התשובה המיידית לשאלה בכותרת היא כמובן חיובית. הציבור בישראל, בסיוע הנהגתו, מקבל את המציאות לפיה סבבי אלימות בין ישראל ורצועת עזה הם בלתי נמנעים. האם אכן כך הדבר? ובכן, בטרם ננסה להשיב על השאלה

תהליך הלגיטימציה האזורי למשטר אסד והשלכותיו על ישראל

תהליך החזרתה של סוריה לחיק הערבי נמשך בקצב מואץ, למרות שנראה כי לא יושלם לפני קיומה של הפסגה הערבית בסעודיה ב-19 למאי. נכון לעכשיו, לא מסתמן שסוריה תשתתף בכינוס, זאת לאחר שהוצאה מן הפורום הבכיר

האם האופן שבו נפתרו הסוגיות סביב ההסכם הישראלי־לבנוני יכול לסייע לנו?

ההסכם לתיחום הגבול הימי בין ישראל ולבנון המחיש כיצד פוטנציאל, שאומנם טרם הוכח במים הכלכליים הלבנוניים, יכול להוות זרז קונסטרוקטיבי לפתרונה של מחלוקת העומדת בין שתי מדינות.

בצל השסע הפנימי: ראוי שישראל תפנים את משמעויות התהליך האזורי – ובמהרה

בשבועות האחרונים הבשיל תהליך מרתק של הסדרים במזרח התיכון, שמשתלב במגמת הפיוס בין שורת שחקנים מרכזיים באזור, אולם יש באמתחתו מהלכים מפתיעים וחשובים יותר, בהם חידוש היחסים בין סעודיה ואיראן וזהות

זה מה שצריכה ארה"ב לעשות כעת על מנת לסייע לממשלת ישראל לסייע לעצמה

ההתפתחויות הדרמטיות בישראל זוכות להתעניינות מרובה בזירה הבינלאומית. ככלל, הדרגים הרשמיים נוקטים לשון זהירה על מנת שלא להיראות כמתערבים בהליך פנימי, אף אם המתרחש מדאיג אותם במיוחד. מזכיר המדינה

הזירה הבינלאומית מול הסדקים המסתמנים בדמוקרטיה בישראל

ההתפתחויות הדרמטיות בישראל מאז כינונה של הממשלה החדשה בישראל מותירות את הקהילה הבינלאומית, והאזורית כאחד, פעורי פה ומבולבלים. רבים (וטובים) תוהים לאן מועדות פניה של ישראל, ועד כמה השינויים בחברה

ההסכם עם לבנון – היום שאחרי

ההסכם בין ישראל ולבנון מהווה התפתחות משמעותית ביותר עבור כל אחת משתי המדינות ומערכת היחסים ביניהן, ואף מבחינה אזורית ובינלאומית. המתווך האמריקאי, עמוס הוכשטיין, היטיב להגדיר את ההסכם עבור שני

הטלטלה במפת האנרגיה העולמית בעיצומה

המלחמה באוקראינה שינתה ללא הכר את מפת האנרגיה העולמית. ההתפתחויות האחרונות מעמיקות ומחדדות עוד יותר את הדילמות הניצבות בפני הזירה הבינלאומית בכלל, ואירופה בפרט. התקלות, או למעשה החבלות יש לומר,

מזכר ההבנות למכירת גז לאירופה: משמעויות והשלכות

ההסכם המשולש שנחתם בשבוע שעבר (16 ביוני) בקהיר בין ישראל, מצרים והאיחוד האירופי למכירת גז מישראל לאירופה, מהווה צעד נוסף, הממחיש את מידת החשיבות והרלוונטיות שהאיחוד האירופי מייחס לגז ממזרח הים

לקראת פעולה צבאית טורקית בצפון סוריה?

בימים האחרונים נשמעים קולות ברורים ומתגברים מאנקרה בדבר כוונה לפתוח בקרוב בפעולה צבאית בצפון סוריה. תכליתה תהיה לייצב "אזור בטחון" בעומק של 30 ק"מ, שיאפשר לטורקיה להתמודד באופן

פסגת נאט״ו והווטו הטורקי להצטרפות פינלנד ושוודיה

אחת ההשלכות המיידיות והמשמעותיות של המלחמה באוקראינה מתבטאת בהחלטתן הדרמטית של פינלנד ושוודיה להצטרף לנאט"ו. השינוי החד בדעת הקהל בשתי המדינות, לפיו תוך מספר שבועות רוב הציבור, והזירה

הבחירות בלבנון – אתגר פוליטי אך עם מסר חברתי מעודד

הבחירות לפרלמנט, שהתקיימו השבוע בלבנון (15 במאי), הן הראשונות מאז פריצתה של המחאה הציבורית במדינה באוקטובר 2019. התוצאות מבטיחות שהמצב הפוליטי בלבנון יוסיף להיות סבוך ומאתגר, אולם יש בהן מספר

את הרצון ״לחזור לעניינים״ צריך לקבל בברכה מוגבלת

ביקורו הצפוי של שר החוץ הטורקי מבלוט צ'אבושולו בישראל בשבוע הבא, אליו יצטרף ככל הנראה גם שר האנרגיה, הוא שלב נוסף בתהליך שיפור היחסים בין שתי המדינות. שורה של סוגיות יונחו על השולחן, ואחת מהן

״עצמאות 2022 – רגע של נחת ביחסי טורקיה-ישראל ויתר הזירות האזוריות״

מצבה המדיני של ישראל בשנים האחרונות משופר לאין ערוך, ובה לידי ביטוי בשלל זירות. הפלירט המחודש בין ישראל וטורקיה בשבועות האחרונים מספק המחשה מרתקת למרחב התמרון הנוח יותר לו זוכה ישראל, ואף מאפשר

ישראל, ירדן והר הבית-רטוריקה חריפה אך אינטרסים משותפים עמוקים

העלייה במתח במהלך הרמדאן וחג הפסח והעימותים בהר הבית חיממו את האווירה הציבורית בירדן, והביאו לחילופי הצהרות חריפות בין שני הצדדים. אמירתו של רה"מ הירדני, בישאר אלחסוואנה, במהלך ישיבת הפרלמנט

את ההליכה בין הטיפות, טורקיה עושה באסרטיביות גדולה מישראל

המלחמה באוקראינה מציבה בפני טורקיה אתגר לא מבוטל. מצד אחד, היא חברה מרכזית וחשובה בנאט"ו, ומצד שני – היא מקיימת מערכות יחסים קרובות, חיוניות אך שונות עם רוסיה ואוקראינה. מבחינה זו,

ישראל וטורקיה – האם הצינה בין שתי המדינות מפשירה?

בימים האחרונים התגברו הסימנים להפשרה אפשרית במערכת היחסים בין ישראל וטורקיה. מדובר בניסיון טורקי, שמתקיים בחודשים האחרונים, כחלק ממאמץ לשפר את היחסים עם מספר מדינות באזור – מצרים, סעודיה,

דחיית הבחירות בלוב – האם סכנה לחידוש מלחמת האזרחים?

לוב חוותה בעשור האחרון גלים בלתי פוסקים של עימותים אלימים. הגל הראשון החל ב–2011, כחלק מאירועי האביב הערבי, נמשך חודשים אחדים ובסיומו הופל שלטונו הממושך של מועמר קד'אפי, כזכור במעורבות בינלאומית

רעיון שתי המדינות עוד כאן. רק לא אפרטהייד.

הדיון הציבורי בדבר חיותה של חלופת שתי המדינות לפתרון הסכסוך יודע עליות ומורדות בעשור האחרון, אך בדבר אחד שורר קונצנזוס שחוצה קווים מפלגתיים, ולפיו אין סיכוי בעתיד הנראה לעין להגיע להסכם קבע.

ניסיון תיווך טורקי מול המשבר באוקראינה

מערכת היחסים בין רוסיה וטורקיה מורכבת ביותר, למרות הקרבה המאפיינת את שתי המדינות בשנים האחרונות. על שולחנן נערמות שלל סוגיות, בין השאר: הזירה הסורית, התלות הטורקית ביבוא אנרגיה מרוסיה, רכישת טילי

האם פרשת "זוג המרגלים" יכולה לסייע בשיפור היחסים בין ישראל וטורקיה?

סיומה החיובי של פרשת מעצר בני הזוג הישראלים בטורקיה העלתה את סוגיית ההזדמנות שאולי נפתחה לשיפור מערכת היחסים בין שתי המדינות. משני הצדדים נשמעו קולות, זהירים אמנם, שהביעו תקווה כי ניתן יהיה לנצל

הודו–ישראל–איחוד האמירויות–ארה"ב: "הקוואד החדש"?

ביקורו של שר החוץ ההודי בישראל בחודש שעבר המחיש (שוב) את מערכת היחסים הקרובה שהתהדקה בשנים האחרונות בין שתי המדינות. בין השאר דווח גם שהשר ההודי הזמין את רה"מ בנט לביקור בהודו. במהלך הביקור

מזרח אגן הים התיכון –
סיכום עשור של התגבשות אזור שייכות משמעותי לישראל

מבוא מזרח אגן הים התיכון התגבש בעשור האחרון לתת-אזור העומד בפני עצמו מבחינת המדינות באזור ושחקנים נוספים מחוצה לו, והפך מבחינת ישראל לאזור שייכות מובחן ומשמעותי. מבחינות רבות מדובר באזור הזוכה

צינור הגז הערבי: מסדרון אנרגיה, עוקף איראן, לסיוע ללבנון?

המשבר המחריף בלבנון מטריד עד מאד את הזירה האזורית, כמו גם הבינלאומית, ומייצר ניסיונות מרתקים שנועדו לסייע ללבנון, ובה בעת למנוע את חיזוק ההשפעה האיראנית במדינה. בשבוע שעבר התקיים ברבת-עמון מפגש,

הברית ההלנית היא סיפור הצלחה, אך יש לאן להתקדם

מזרח אגן הים התיכון התגבש בעשור האחרון לתת-אזור העומד בפני עצמו ביחסי החוץ של ישראל. שלוש התפתחויות אסטרטגיות הניעו את מדינות האזור, וישראל בתוכן, לגבש מתכונת ייחודית של שיתוף פעולה: 1.

האם טורקיה משנה פרדיגמה ביחס לבעיית קפריסין?

ביקורו של נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן בצפון קפריסין, בחלק הנשלט על ידי טורקיה, ב–19-20 ביולי, זכה לתשומת לב אזורית ובינלאומית רבה. אין זה הביקור הראשון מסוגו באי. למעשה, הביקור הוא חלק מציון

צאו אל העולם. 6 הערות לבנט ולפיד

מבלי להיכנס לסבך הפוליטי-חברתי-תקשורתי הצפוי לממשלה החדשה ולנו בתקופה הקרובה, ראוי להזכיר לראש הממשלה נפתלי בנט, לשר החוץ יאיר לפיד ולשר הביטחון בני גנץ כמה נקודות, עקרוניות וידועות אולי, הנוגעות

הסכם תורכי–פלסטיני לתיחם הגבול הימי ברוח "המודל הלובי"?

הפעילות הטורקית במזרח הים התיכון מהווה בשנים האחרונות מוקד לדאגה בקרב מרבית השחקנים באזור, כמו גם מצד ישראל. ההסכם שנחתם בין אנקרה לממשלת ההסכמה הלאומית בלוב בנובמבר 2019 ביחס לגבול הימי ביניהן

הפתרון ל"שומר החומות" עובר דרך אבו מאזן

אנו מצויים עדיין בעיצומו של הסבב הרציני והחמור ביותר מאז 2014 ונראה ששני הצדדים, ובעיקר ישראל, חשים שטרם מיצו את המהלך הצבאי (או "בנק המטרות"). זה מה שקורה בדרך כלל בכל סבב, לעתים עד

לבנון ופורום הגז האזורי – הילכו השניים יחדיו?

ההתפתחויות במישור הלבנוני–ישראלי, הנוגעות למחלוקת סביב הגבול הימי, אינן מרפות לרגע. ההחלטה הלבנונית החד-צדדית להרחיב את השטח הימי לא אושרה על-ידי הנשיא הלבנוני, שאף הבהיר, כי לבנון מעוניינת

לבנון "מעלה את ההימור" מול ישראל סביב הגבול הימי ביניהן

ההחלטה הלבנונית מ-11.4.21 להרחיב, במהלך חד-צדדי, את גבולה הימי מול ישראל ב-1,430 קמ"ר מהווה מהלך מפתיע, שמסבך עוד יותר את המשא ומתן המורכב ממילא בין ישראל ולבנון. כזכור, בחודש אוקטובר האחרון

לשנות כיוון ביחס לאיראן

צודקת נעה לנדאו ("הכישלון הירדני", "הארץ", 16.3) ביחס להיעדרה של אלטרנטיבה מצד האופוזיציה למדיניות הישראלית בנושאי חוץ וביטחון. זו נדרשת לשיח הציבורי בכל עת, אולם כעת ביתר שאת

פורום הגז האזורי התבסס כארגון מדיני ייחודי באזור

מאמר דעה מאת השגריר לשעבר מיכאל הררי באתר זמן ישראל

סוחרי החיסונים שכחו את המוסר

מאמר דעה מאת השגריר לשעבר מיכאל הררי באתר וואיינט

האם "הסכמי אברהם" פותחים אפשרויות חדשות בתחום האנרגיה?

מאמר דעה מאת השגריר לשעבר מיכאל הררי באתר זמן ישראל

המלחמה בתימן – האם (גם) מדרום תיפתח הרעה?

מאמר דעה מאת השגריר לשעבר מיכאל הררי באתר זמן ישראל

ישראל מגיבה לשינויים הבינלאומיים בפרגמטיות, אך ללא חזון

מדיניות החוץ הישראלית נדרשה להתמודד מאז ומעולם עם התמורות ביחסי הכוחות בזירה הבינלאומית, בניסיון לאתר את המעצמה התורנית כדי להישען עליה. מערכת היחסים האסטרטגית עם ארה"ב ענתה על כך היטב

מדיניות החוץ הישראלית: פרגמטיות מרעננת (אך) נעדרת חזון.

מדיניות-החוץ הישראלית נדרשה להתמודד, מאז הקמתה, עם התמורות שחלו ביחסי הכוחות בזירה הבינלאומית, בניסיון לאתר את המעצמה התורנית הרלבנטית על מנת להישען עליה. ישראל הבינה כי בנסיבות המדיניות המורכבות

המו"מ על הגבול הימי בין ישראל ולבנון – בכל זאת דרך חתחתים?

מאמר דעה מאת השגריר לשעבר מיכאל הררי באתר זמן ישראל

הפלירטוט המחודש בין תורכיה וישראל

מאמר דעה מאת השגריר לשעבר מיכאל הררי באתר וואיינט

המשא ומתן על הגבול הימי בין ישראל ולבנון: אופטימיות זהירה, ללא פעמוני שלום

השגריר לשעבר מיכאל הררי, מאמר דעה ב"גלובס"

מתיחות גוברת במזרח הים התיכון – האם ניתן להכילה?

מאמר דעה מאת השגריר לשעבר מיכאל הררי באתר זמן ישראל

רוסיה אל מול אגן הים התיכון – אינטרסים ואתגרים לישראל

מאמר דעה מאת השגריר לשעבר מיכאל הררי באתר זמן ישראל

כישלון הסיוע הבינלאומי עלול לקרוע את לבנון מבפנים

מאמר דעה, השגריר לשעבר מיכאל הררי, וואלה, אוגוסט 2020

הארץ

תורכיה ורוסיה מתקוטטות בלוב, וישראל תקועה עם הסיפוח

מאמר דעה, השגריר בדימוס מיכאל הררי, הארץ, יולי 2020

לוב – זירה נפיצה עם שחקנים חיצוניים לרוב

מאמר דעה מאת השגריר לשעבר מיכאל הררי באתר זמן ישראל

זה הזמן ליוזמה מדינית ולא למהלכי סיפוח

מאמר דעה מאת השגריר לשעבר מיכאל הררי באתר זמן ישראל

אנדרלמוסיה בזירה הבינלאומית – מה זה אומר לגבי ישראל?

מאמר דעה מאת השגריר לשעבר מיכאל הררי באתר זמן ישראל

שוק האנרגיה העולמי בצל משבר הקורונה

מאמר דעה מאת השגריר לשעבר מיכאל הררי באתר זמן ישראל

למשבר הקורונה בסוריה יהיו השלכות אזוריות

מאמר דעה מאת השגריר לשעבר מיכאל הררי באתר וואיינט

שדה הגז מול חופי רצועת עזה: הזדמנות לפיתוח במסגרת הסדרה?

נייר מדיניות, מיכאל הררי, אפריל 2020

משבר הקורונה: הזדמנות לשינוי כיוון במדיניות-החוץ הישראלית

מאמר דעה, השגריר בדימוס מיכאל הררי, זמן ישראל, 28 במרץ 2020

תורכיה ולוב מאתגרות את בעלות בריתה של ישראל בים התיכון

מאמר דעה, השגריר לשעבר מיכאל הררי, 18 בדצמבר 2019

לבנון וקפריסין מהדקות יחסים – וזה יעשה רק טוב לישראל

מאמר דעה, השגריר בדימוס מיכאל הררי, דה-מרקר, 13 במאי 2019

את הפתרון למשבר בעזה צריך לחפש בשכונה הים תיכונית

מאמר עמדה, השגריר לשעבר מיכאל הררי, הארץ, 18 במרץ 2019

פורום הגז האזורי: עידן חדש במזרח אגן הים התיכון?

מאמר דעה, השגריר לשעבר מיכאל הררי. פברואר 2019

מפגש האינטרסים הישראלי-מצרי: האם תחום האנרגיה הוא הבא בתור?

מאמר דעה, השגריר לשעבר מיכאל הררי, דבר ראשון, 24 בינואר 2019

נמל ימי בקפריסין יכול לסייע לפתרון המשבר ההומניטרי בעזה

מאמר דעה, השגריר לשעבר מיכאל הררי, מעריב, 1 באוגוסט 2018

  • מחקרים
  • ניירות מדיניות והמלצות
  • מאמרי דעה ופרשנות
  • סיכומי כנסים
  • סקרים
Mitvim - מתווים

מיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית

יצחק רבין 1, פתח תקווה, 4925110, info@mitvim.org.il

 

עיצוב אתר מוזי
  • אודות
  • בעלי תפקידים
  • דף הבית
  • דרושים
  • תחומים
  • תרומות
ניוזלטרצרו קשרתמיכה במכון

הצטרפו לניוזלטר שלנו

    מיתווים - המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית

    יצחק רבין 1, פתח תקווה,

    4925110

    info@mitvim.org.il