תהליך השלום הישראלי פלסטיני

לחבר בין רצועת עזה לגדה המערבית זה אינטרס ישראלי

חודשיים חלפו מאז שהסתיים המבצע הצבאי בעזה, אך המצב ברצועה נותר נפיץ ומסוכן. בשלב זה המשא ומתן על החזרת השבויים והנעדרים תקוע, השיקום של עזה נותר בגדר חלום רחוק בערך כמו האי המלאכותי לחופי הרצועה

המשחק המסוכן עם הסימבוליקה הישראלית-פלסטינית

מצעד הדגלים בירושלים משך תשומת לב מיוחדת בישראל, בצד הפלסטיני ובזירה הבינלאומית. מקבלי ההחלטות בישראל נדרשו להכריע בשאלת קיומו, בסוגיית התוואי שלו ואם יעבור דרך נקודות רגישות כמו שער שכם והרובע

סע לרמאללה, אשכנזי. היא לא פחות חשובה מקהיר

נסיעתו של שר החוץ אשכנזי השבוע לקהיר הייתה אירוע יוצא דופן וחיובי. היחסים האסטרטגיים בין ישראל למצרים נוהלו במשך שנים ארוכות מדי על ידי גורמי ביטחון, ולא על ידי מדינאים. גם כשהורחבו יחסים אלו

הקו הירוק נמחק בדרך לבת ים ולוד

המאורעות האחרונים הם סטירה מצלצלת בפניו של כל מי שחשב שהסוגייה הפלסטינית כבר לא חשובה, ושמה שקורה מעבר לקו הירוק נשאר שם. אחרי שנתעורר נגלה שעלינו לקבל החלטות קשות בנוגע לפתרון שלה. ד"ר

שבע תפישות שהתנפצו ואחת שעדיין עומדת, בינתיים

נכון לפרסום שורות אלה, מבצע "שומר החומות" עדיין לא הסתיים ונכנס ליומו העשירי. יכול להיות שהוא יסתיים בהצלחה מבחינה צבאית, אך כבר עתה ברור כי כמה תפישות קרסו בנוגע למארג היחסים בין ישראל

בשם ירושלים, חמאס מקריב את רצועת עזה

סבב האלימות האחרון ברצועת עזה הוא תוצר של החלטה שהתקבלה בהנהגת הזרוע הצבאית של החמאס לקשור את גורלה של רצועת עזה בזה של מזרח ירושלים והגדה המערבית. המתיחות שנוצרה סביב מזרח ירושלים ומסגד אל-אקצא,

הפתרון ל"שומר החומות" עובר דרך אבו מאזן

אנו מצויים עדיין בעיצומו של הסבב הרציני והחמור ביותר מאז 2014 ונראה ששני הצדדים, ובעיקר ישראל, חשים שטרם מיצו את המהלך הצבאי (או "בנק המטרות"). זה מה שקורה בדרך כלל בכל סבב, לעתים עד

היעד האסטרטגי הוא להסדיר את החיים לצד הפלסטינים, סבבי האלימות רק פוגעים במאמץ

כל פעם שמתחיל סבב בין ישראל לחמאס, אנחנו שומעים מהפוליטיקאים והפרשנים הצבאיים מה צריך לעשות – להכות, לחדש את ההרתעה, לגבות מחיר. התגובות נשמעות הגיוניות לרוב הישראלים שסובלים מטרור הטילים של חמאס

יום ירושלים אינו סיבה לחגיגה

יום ירושלים שמצויין היום (ראשון) אמור לבטא את הקשר של ישראל לבירתנו ולחגוג את שחרורה ואיחודה. לאור הפרות זכויות האדם שמתרחשות בירושלים והמאמצים למנוע כל אפשרות של פתרון מדיני עם הפלסטינים, כדאי

איחוד האמירויות משרטטת את כללי המשחק שלה לסכסוך שלנו

מאז הקמתה, איחוד האמירויות גילתה סולידריות עם שאיפותיהם הלאומיות של הפלסטינים, דבקה בתמיכתה בהקמת מדינה פלסטינית וקראה לפתרון צודק לסכסוך הישראלי-פלסטיני על-פי מתווה היוזמה הערבית מ-2002. אולם,

לא, ירושלים לא הוסרה מהשולחן

בינואר 2018, הנשיא טראמפ הכריז שהוא "הסיר את ירושלים מהשולחן" ולכן "אנחנו לא צריכים לדבר עליה יותר". טראמפ התייחס להצהרתו על הכרה בירושלים כבירת ישראל בדצמבר 2017. אך ירושלים

המתיחות בירושלים: תגובות ראשונות מאת מומחים במכון מיתווים

האירועים האחרונים בירושלים – בשער שכם, בשייח' ג'ראח וסביב המקומות הקדושים – מביאים לשיא חדש את המתיחות בעיר, ונותנים את אותותיהם על יחסי ישראל עם הפלסטינים ועם מדינות ערב. מסמך זה מרכז תגובות

דחיית הבחירות הפלסטיניות היא תזכורת שעבאס בשלהי כהונתו

עם בחירתו של מחמוד עבאס לנשיאות הפלסטינית ב-2005, היו רבים שראו בו הבטחה גדולה שתנהיג ברשות הפלסטינית דמוקרטיה ותצעיד אותה לקראת עצמאות מלאה. באופן אבסורדי, שנה לאחר בחירתו של עבאס, ביוני 2006,

הדרך לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני יכולה לעבור במרוקו

המתיחות הישראלית-פלסטינית האחרונה בירושלים הובילה גורמים אזוריים ובינלאומיים לפרסם גילויי דאגה, אבל לא לתווך ולסייע למצוא פתרון. ייתכן שמי שיכולה להירתם למשימה היא דווקא מרוקו, כחלק מפירות כינון

מרוקו ותהליך השלום הישראלי-פלסטיני

מתוקף מקומה במרחב הערבי והמוסלמי, למרוקו מחויבות רבה לסוגייה הפלסטינית ולשמירה על המקומות הקדושים בירושלים. לאורך ההיסטוריה, שימשה מרוקו לפרקים כמתווכת בין ישראל לעולם הערבי, והתגייסה לסייע גם

איחוד האמירויות ותהליך השלום הישראלי-פלסטיני

שאלת התמיכה של איחוד האמירויות בשאיפות הלאומיות של הפלסטינים עומדת במרכזו של דיון ציבורי בינלאומי רבוי-מחלוקות בעקבות הסכמי אברהם. ההנהגה הפלסטינית רואה בנרמול היחסים עם ישראל בגידה, הציבור

יוון, קפריסין ותהליך השלום הישראלי-פלסטיני

במשך עשרות שנים, ארה"ב שימשה כמתווכת העיקרית בתהליך השלום הישראלי-פלסטיני. אולם, בעקבות המבוי הסתום המתמשך אליו נקלע המשא ומתן ולאור הגישה המולטילטרלית של ממשל ביידן כלפי מגוון נושאי

לאן הולכים מכאן? השיח הבינלאומי על עתיד תהליך השלום הישראלי-פלסטיני

תהליך השלום הישראלי-פלסטיני נמצא בקיפאון מתמשך, ומאז קריסת יוזמת התיווך של מזכיר המדינה האמריקאי ג'ון קרי בשנת 2014, לא חודשו השיחות בין הצדדים על הסכם הקבע. בתקופת נשיאות טראמפ, הסכסוך אף החריף

שובו של הקוורטט?

בחודשים האחרונים, בעקבות חילופי השלטון בארה"ב, חודשה הפעילות של הקוורטט לענייני המזרח התיכון. הקוורטט הוקם בשנת 2002 והוא כולל את ארה"ב, רוסיה, האיחוד האירופי והאו"ם, ומטרתו לסייע

האוריינטליסטים ממשיכים להדחיק את הסכסוך

לפני כמה ימים, כאשר חכמי הדת הסעודים הכריזו על תחילתו של חודש הרמדאן, נפתחה בישראל עונה של "תיירות רמדאנית". מדריכי טיולים וחברות תיירות מציעים לישראלי שהשתעמם למוות בשנת הקורונה ליהנות

שתי מדינות שכדאי לקחת בחשבון בתיווך בין ישראל לפלסטינים

פורום הגז של מזרח אגן הים התיכון קיים בחודש שעבר בקהיר, מפגש ראשון מאז הפיכתו לארגון בינלאומי מוכר. המשתתפות: קפריסין, יוון, ישראל, הרשות הפלסטינית, איטליה, מצרים וירדן. הפורום, שפועל ליצירת משק

מגמת הפיוס בין חמאס לפתח והבחירות הפלסטיניות הן הזדמנות

מאמר דעה מאת נדב תמיר באתר זמן ישראל

תשע המלצות לביידן לקידום שלום ישראלי-פלסטיני

ג'ו ביידן החל את כהונתו כנשיא ארה"ב בתקופה של קיפאון עמוק בתהליך השלום הישראלי-פלסטיני. זאת, לאחר שבתקופת טראמפ נוצר קרע בין וושינגטון ורמאללה, וארה"ב איבדה את היכולת לתווך בסכסוך.

סדרת הטלוויזיה "אויבים" – המשך הדמוניזציה באמצעים ישנים

"כאן 11" סיים לאחרונה להקרין סדרה תיעודית על חמישה מנהיגים ערביים – סדאם חוסיין העיראקי, גמאל עבד אל-נאצר ואנואר אל-סאדאת המצריים, יאסר ערפאת הפלסטיני, חאפז אל-אסד הסורי וחומייני הפרסי.

נדרשת חבילת תמריצים בינלאומיים לשלום ישראלי-פלסטיני

מה יכולה הקהילה הבינלאומית לעשות על מנת לקדם תהליכי שלום? שאלה זו מעסיקה מדינאים ומנהיגים לאורך השנים נוכח סכסוכים ומלחמות באזורים שונים בעולם. אחד המרכיבים החשובים בארגז הכלים הדיפלומטי הקיים

קדימה ביידן, תקדם שלום

רק שבוע חלף מאז כניסת ממשל ביידן, וכבר נשמעו הצהרות ברורות מצד בכירים בממשל לגבי המדיניות הצפויה בנושא הישראלי-פלסטיני. מזכיר המדינה בלינקן התייחס לנושא בשימוע שלו בקונגרס טרם אישור מינויו, וכך

הצעה לחבילת תמריצים בינלאומית לשלום ישראלי-פלסטיני

נייר מדיניות המבוסס על דיוני צוות מומחים ישראלי-פלסטיני, בעריכת ד"ר ליאור להרס, יחד עם מועין עודה, ד"ר נמרוד גורן והודא אבו ערקוב.* תמריצים הם כלי חשוב בתהליכי שלום והם יכולים לתרום

צעדי מדיניות ראשונים של ממשל ביידן לקידום שלום ישראלי-פלסטיני –
תקציר המלצות צוות חשיבה

מסמך זה כולל תקציר המלצות לצעדי מדיניות שממשל ביידן יוכל לנקוט, בתקופה הראשונה לכהונתו, לקידום שלום ישראלי-פלסטיני. המסמך מזהה תשעה יעדים מרכזיים לממשל החדש בבואו לקדם שלום, ומשרטט צעדי מדיניות

צעדי מדיניות ראשונים של ממשל ביידן לקידום שלום ישראלי-פלסטיני

מסמך זה כולל המלצות לצעדי מדיניות שממשל ביידן יוכל לנקוט, בתקופה הראשונה לכהונתו, לקידום שלום ישראלי-פלסטיני. המסמך מציג את תמונת המצב המדינית עם כניסתו של ביידן לבית הלבן, מזהה תשעה יעדים

הסדר התהפך, אבל לא הבעיה

כינון היחסים החדש או המחודש עם איחוד האמירויות, בחריין, סודאן ומרוקו – ואולי גם עם מדינות נוספות בהמשך – הוא התפתחות מבורכת, אשר שינתה את פרדיגמת החשיבה. אם עד כה הנחת העבודה הייתה שמדינות ערב לא

מי ימנע את המלחמה הבאה בעזה?

מאמר דעה מאת ד"ר ליאור להרס וד"ר נמרוד גורן באתר וואלה חדשות

מדיניות-החוץ האזורית של ישראל: הערכת מצב שנתית, נובמבר 2020

סיכום הכנס השנתי הרביעי של מכון מיתווים

מותו של סאיב עריקאת – האיש שהפך את תהליך השלום למפעל חייו

מאמר דעה מאת ד"ר ליאור להרס באתר זמן ישראל

בעקבות מותו של ד"ר סאיב עריקאת

ד"ר ליאור להרס, מאמר בעקבות מותו של סאיב עריקאת

על מחנה השלום הישראלי להיערך לשינוי צפוי בבית הלבן

נדב תמיר, מאמר ב"זמן ישראל"

מדד מדיניות-החוץ הישראלית לשנת 2020

מדד מדיניות-החוץ 2020

דיפלומטיה אירופית והסכסוך הישראלי-ערבי: כיצד יכול האיחוד האירופי לקדם ביעילות שלום?

כנס בנושא דיפלומטיה אירופית והסכסוך הישראלי-ערבי, ספטמבר 2020

אתגר הנורמליזציה: הסכמי השלום הביאו את ההנהגה הפלסטינית לשפל עמוק

מאמר דעה מאת ד"ר עידו זלקוביץ' באתר מעריב

הבחירות לנשיאות ארה"ב הן צומת דרכים ליחסי ישראל והפלסטינים

ד"ר ליאור להרס בבלוג של מכון מיתווים באתר הארץ

התחזית: סוער, עם חשש לצונאמי

מאמר מאת מומחי המכון במגזין "תלם", ספטמבר 2020

דוקטרינת השלום ולהתראות

מאמר דעה מאת פרופ' אלי פודה באתר זמן ישראל

יהיה נחמד לבקר בדובאי, אבל רמאללה חשובה יותר

מאמר דעה, פרופ' אלי פודה, אוגוסט 2020

מדד מדיניות-החוץ הישראלית לשנת 2019

מדד מדיניות-החוץ 2019

חזון המזרח התיכון של שמעון פרס חי ובועט

מאמר דעה, נדב תמיר, מעריב, אוגוסט 2020

האם ההסכם עם איחוד האמירויות יהיה הישג טקטי או אסטרטגי?

מאמר דעה, נדב תמיר, זמן ישראל, אוגוסט 2020

מגמות חצי שנתיות במדיניות-החוץ הישראלית: ינואר – יוני 2020

גיליון מספר 5 עורכים: ד"ר רועי קיבריק וד"ר נמרוד גורן מדיניות-החוץ הישראלית הושפעה בחצי השנה האחרונה משתי סוגיות מרכזיות: משבר הקורונה – שהוביל לשיתופי פעולה אזוריים ובינלאומיים חדשים,

מדד מדיניות החוץ הישראלית לשנת 2013

רוב בציבור חושב שלישראל אין עקרונות ברורים לפיהם מתנהלת מדיניות-החוץ שלה, שהיא יותר מגיבה מאשר יוזמת במדיניות-החוץ שלה, ושהיא מסתמכת יותר מדי על הקשר עם ארצות הברית. מרבית הישראלים חושבים גם

הכרה של מדינות אירופאיות בפלסטין אינה סנקציה

מאמר דעה, ד"ר ליאור להרס, יולי 2020

הפוטנציאל הלא-ממומש של יחסי ישראל-מדינות ערב: שיתוף פעולה אזורי תחת תקרת הסכסוך הישראלי-פלסטיני

עדכן אסטרטגי 23(3), המכון למחקרי ביטחון לאומי, יולי 2020

מדד מדיניות-החוץ הישראלית לשנת 2017

מדד מדיניות-החוץ הישראלית לשנת 2018

מסע בין מאוכזבים: מה חושבים במדינות האזור על הסיפוח ומה מתכננים שם ליום שאחריו?

קסניה סבטלובה, זמן ישראל, 18 ביוני 2020

הימנעות מאיוולת קטנה לא תמנע איוולת גדולה

פרופ' אלי פודה, מאמר דעה, בלוג מיתווים ב"הארץ", יוני 2020

הסיפוח פסול מוסרית ומסוכן לביטחון ישראל

מאמר דעה מאת ח"כ לשעבר קסניה סבטלובה באתר מעריב

לפני הסיפוח, מוטב שאשכנזי יתקשר לאירופים

מאמר דעה מאת ד"ר נמרוד גורן באתר וואיינט

אתגרים והזדמנויות לעזה: מבט מהים התיכון

סיכום כנס של מכון מיתווים, המרכז הבינתחומי ואוניברסיטת חיפה, מאי 2020

התגובות מאירופה לכוונות הסיפוח של ישראל

נייר מדיניות, ד"ר מאיה שיאון צדקיהו, מאי 2020

מפלגים ומפולגים: אירופה, ישראל וקידום שלום ישראלי-פלסטיני

בעריכת ד"ר מיוריאל אסבורג וד"ר נמרוד גורן, מאי 2020

מה בין קורונה למלחמה ושלום?

מאמר דעה, ד"ר ליאור להרס, אפריל 2020

בחג החירות הזה אנחנו מעמיקים דווקא את עבדותנו

מאמר דעה, נדב תמיר, אפריל 2020

שדה הגז מול חופי רצועת עזה: הזדמנות לפיתוח במסגרת הסדרה?

נייר מדיניות, מיכאל הררי, אפריל 2020

ערבים – פנימה! (לקואליציה)

מאמר דעה, ד"ר אהוד ערן, זמן ישראל, 13 במרץ 2020

הפתרון לעזה הוא מדיני, לא צבאי

מאמר דעה, נדב תמיר, מעריב, 27 בפברואר 2020

הגיע הזמן לחזור ליוזמה הערבית לשלום

מאמר דעה מאת ח"כ לשעבר קסניה סבטלובה באתר זמן ישראל

ישראל אינה אי בודד, השלום עובר דרך עמים ולא רק מנהיגים

מאמר דעה מאת ח"כ לשעבר קסניה סבטלובה באתר הארץ

2019 – 2020

פרסום חודשי של מיתווים על מדיניות ארה"ב כלפי המזרח התיכון, מאת השגריר בדימוס ברוך בינה. הפרסום עוסק בסוגיות הקשורות ליחסי ישראל-ארה"ב, תהליך השלום/הסכסוך הישראלי-פלסטיני, והמזרח התיכון