כל העיניים על הר הבית והגפרור ביד
כעת, לאחר שתוצאות הבחירות התבהרו, וההכנות להקמת ממשלת נתניהו החדשה בשיאן, עיני רבים, בארץ, במזרח התיכון, ובעולם, נשואות אל הר הבית. מרחב זה, שנושא בתוכו קדושה לצד רגישות ונפיצות, מסתמן כנקודת
הדרך לשלום עוברת בכלא? תפקידם של אסירים ואסירים לשעבר בקידום שלום ישראלי-פלסטיני
האסירים והאסירים לשעבר מהווים קבוצה משמעותית בציבור הפלסטיני, הן בשל גודלה (מאות אלפי אסירים פלסטינים עברו בבתי הכלא בישראל מאז 1967) והן בשל מעמדם של האסירים בחברה הפלסטינית. נייר מדיניות זה
סקר: נרתעים מפתרונות גדולים, מעדיפים פרקטיות מול הפלסטינים
מדד מדיניות החוץ של מכון מיתווים 2022, המתפרסם זה השנה העשירית, מצביע על כך שהציבור הישראלי מסתייג מפתרונות גדולים, כמו מהלכים כוללים לפתרון הסכסוך עם הפלסטינים או אפילו הסדרה ארוכת טווח ברצועת
שנה ליישום חוק השותפות לשלום במזה״ת: התקדמות והזדמנות
חוק השותפות לשלום במזרח התיכון ("MEPPA") ע"ש חברת הקונגרס לשעבר ניטה לאווי (Nita Lowey ) עבר ברוב דו-מפלגתי מוחץ בקונגרס מפולג מיד לאחר הבחירות לנשיאות ב-2020 ועורר תהודה נרחבת.
קידום הנורמליזציה האזורית לשלב הבא עובר אצל הפלסטינים
טיסה ישראלית ראשונה טסה לה השבוע בשמי סעודיה בדרך לאיי סיישל. משך הטיסה ליעד האקזוטי קוצר אמנם רק ב-20 דקות, אך חשיבותו כמובן סמלית לא פחות ממעשית. הממלכה הווהאבית, שפעם הובילה את חרם הנפט על
ארגוני שלום של נשים בתהליכי שלום פורמליים: התועלת בשותפות ומחירי ההדרה
ארגוני שלום של נשים פועלים להפסקת אלימות ולקידום הסכם שלום, כמעט בכל מקום בו מתרחש קונפליקט. מחקרים ותיעוד מעשרים השנים האחרונות מלמדים ומוכיחים כי ארגונים אלו פועלים במגוון רחב של צורות ואופנים
בבוקר שאחרי ״עלות השחר״ רואים היטב את האתגרים וההזדמנויות
רבות נכתב על ההישגים הצבאיים וההתנהלות המרשימה של צה"ל במהלך מבצע "עלות השחר". הבוקר שאחרי עלות השחר, הוא הזמן לנסות ולהבין כעת מחדש את האתגרים וההזדמנויות העומדות בפני ישראל, לאור
ובכן, מי הוא הצבוע?
על “הפוסל במומו פוסל” ועל צביעות וחוצפה יכולנו ללמוד ממאמר של עו"ד אלן בייקר בג'רוזלם פוסט מה-31 ביולי: "Norway, the EU are hypocrites when it comes to the Oslo Accords". במאמר
אל הפודיום הזה, כדאי לישראל והפלסטינים להתחיל להתאמן
3,500 ספורטאים מ-26 מדינות התחרו הקיץ במשחקי הים התיכון ה-19 באלג'יריה. במשך יותר מ-70 שנה, נציגים מרחבי אגן הים התיכון מתכנסים מדי ארבע שנים – בכל פעם במדינה אחרת, ובחסות הוועד האולימפי –
׳שלום באמצעות בריאות׳ בסכסוך הישראלי-פלסטיני: קרקע לדיאלוג או מסווה לנורמליזציה?
"שלום באמצעות בריאות" היא גישה תיאורטית-יישומית הרואה ביוזמות בריאות הומניטאריות בסיס ראשוני לדיאלוג ושיתוף פעולה בין הצדדים הנצים. לפי הגישה, יוזמות בריאות עשויות להוביל להגברת השיח
אל-אקצא חושף את פערי האסטרטגיה בין פתח לחמאס
דגלי חמאס הירוקים שנשאו כמה מהפלסטינים במהלך הפרות הסדר האחרונות על הר הבית זעזעו שוב רבים בישראל. באופן טבעי, הדיון הישראלי התמקד בסכנה הטמונה ברדיקליזציה של תושבי ירושלים הערבים. היו שהזהירו
חמאס מנסה להבעיר את ירושלים בכל הכוח
ירושלים לא בוערת במקרה השבוע אל אקצא וירושלים שוב חזרו למוקד ההתעניינות והדאגה של העולם הערבי. לא משנה מי התחיל, לא משנה מה באמת קורה שם – במציאות הטיקטוקית בה הדיווח הצטמצם למספר פריימים ומקטעים
ארגוני סביבה כשחקנים בתהליך השלום
סוגיות סביבתיות חוצות גבולות בין מדינות וקווים פוליטיים שנוצרו בידי בני אדם. בעיות סביבתיות משותפות ומצבים של תלות הדדית, עשויים להחמיר סכסוכים בין קהילות, אך יכולים גם ליצור הזדמנויות לשיתוף
עבור ישראל, ירדן היא מפתח להעמקת ״הסכמי אברהם״ ושקט בגדה
היחסים בין ישראל לירדן חווים פריחה בשנה האחרונה. אחרי תקופת שלטונו של בנימין נתניהו, שבמהלכה היחסים עם בית המלוכה ההאשמי היו מתוחים עד עוינים, שני הצדדים מגלים אחד את השני מחדש. כמו בני זוג
"דיפלומטיה מונעת" בירושלים – שינוי דפוס מעניין שיש להרחיבו
בשבועות האחרונים, כמעט שנה אחרי שהאלימות במזרח ירושלים הסלימה למבצע צבאי ברצועת עזה ולעימותים בערים מעורבות בישראל, אנו עדים לפעלתנות מדינית יוצאת דופן במשולש ירושלים-רמאללה-עמאן כדי למנוע שידור
אחרי 20 שנה, זמן ליוזמת שלום ערבית חדשה
לפני 20 שנה בדיוק, בעיצומה של אנתפאדה ובין פיגועים ומבצעים צבאיים, התכנסו בביירות מנהיגי מדינות ערב, ואימצו את יוזמת השלום הערבית. בעידן של נתק ישראלי-פלסטיני לאחר כישלון ההגעה להסכם קבע, של
אנרגיה ככלי לקידום שלום ישראלי-פלסטיני
מאמר זה מתמקד בתחום האנרגיה ככלי לקידום יחסי שלום בין ישראל והפלסטינים. המאמר מציג כיצד היחסים האנרגטיים בין ישראל והפלסטינים משקפים במידה רבה את מערכת היחסים הקיימת בין הצדדים, ואת הפוטנציאל שיש
בעולם מאותתים: אם אין תהליך מדיני, אז לפחות בלי צעדים מסלימים
לאחרונה דווח שמפגש שנערך לפני כחודש בין נציגים של 16 מדינות באירופה, עם אנשי משרד החוץ בירושלים, התפתח לקרב של צעקות ולפיצוץ של הפגישה. המפגש עסק במדיניות ישראל בשטחים. הדיפלומטים האירופאים יזמו
צעד קדימה, צעד אחורה: השיח הבינלאומי על קידום שלום ישראלי-פלסטיני
תהליך השלום הישראלי-פלסטיני נמצא בקיפאון מתמשך מאז קריסת יוזמת התיווך של מזכיר המדינה האמריקאי ג'ון קרי בשנת 2014 והיחסים בין הצדדים התאפיינו בשנים האחרונות בנתק מדיני, וברצף של משברים ומתיחויות
רעיון שתי המדינות עוד כאן. רק לא אפרטהייד.
הדיון הציבורי בדבר חיותה של חלופת שתי המדינות לפתרון הסכסוך יודע עליות ומורדות בעשור האחרון, אך בדבר אחד שורר קונצנזוס שחוצה קווים מפלגתיים, ולפיו אין סיכוי בעתיד הנראה לעין להגיע להסכם קבע.
במשרד לשיתוף פעולה אזורי נוצרה הזדמנות נדירה
בממשלת ישראל ישנו משרד. אמנם קטן, אמנם עם סימני שאלה לגבי נחיצותו, אמנם עם סמכויות מוגבלות – אבל עם מטרה גדולה, אחת מהגדולות שישראל שואפת אליהן מיום הקמתה: עיצוב מחדש של היחסים עם הפלסטינים
כיצד יכול המשרד לשיתוף פעולה אזורי לתרום לקידום שלום ישראלי-פלסטיני?
בממשלת ישראל ישנו משרד. אמנם קטן, אמנם עם סימני שאלה לגבי נחיצותו, אמנם עם סמכויות מוגבלות – אבל עם מטרה גדולה, אחת הגדולות שישראל שואפת אליה מיום הקמתה – עיצוב מחדש של היחסים עם הפלסטינים
אל הטיסות לאבו-דאבי אסור לשכוח את המזוודה הפלסטינית
כשראש הממשלה, נפתלי בנט, לחץ יד ליורש העצר האמירותי, מוחמד בן-זאיד, הוא דיבר על שלום היסטורי, חיזוק היחסים הבילטרליים וצמיחה כלכלית. כך היו רוצים לראות את הדברים בישראל – ברית איתנה בין שתי
זמן לשינוי כיוון: איך מחזקים את הרשות הפלסטינית?
בעקבות מבצע "שומר החומות" התגברו הסימנים להתחזקות התמיכה בחמאס בקרב הציבור הפלסטיני, וזאת במקביל למשבר חריף ומתמשך ברשות הפלסטינית. על רקע זה, נשמעו קולות בישראל לשינוי מגמה במדיניות
30 שנה אחרי ועידת מדריד, המולטילטרליות שוב באופנה
"ראויה היא שתיזכר", כתב לפני חמש שנים פרופ' אליקים רובינשטיין על ועידת מדריד, במלאת 25 שנה לאירוע הרב-לאומי שהשיק את תהליך השלום הישראלי-ערבי של שנות התשעים. רובינשטיין, שכיהן בזמנו
כיצד הצלחה מסחררת הופכת לכישלון מהדהד
לניסיון של חברות קונגרס פרוגרסיביות למנוע את אישור חבילת הסיוע המיוחד של כיפת ברזל לישראל אין משמעות רצינית בטווח הקצר, אולם היה זה רגע שהביא לידי ביטוי את ההשלכות של שתי הצלחות ישראליות מסחררות
מה בין ההסכם עם טליבאן להסדרה עם חמאס?
בספטמבר 2019, ערב יום השנה ה-18 לפיגועי 11 בספטמבר, תוכננה פסגת שלום בקמפ-דיוויד בהשתתפות נשיא ארה"ב דונלד טראמפ למנהיגי טליבאן. הפסגה בוטלה ברגע האחרון בשל פיגוע שהתרחש זמן קצר לפני כן נגד
לעבאס אין מה להפסיד ולישראל יש אינטרס לחזקו
הסמיכות בין פגישתם של שר הביטחון בני גנץ לנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס (אבו-מאזן) לבין פגישתו של האחרון עם מלך ירדן עבדאללה ונשיא מצרים א-סיסי, מלמדת על חזרתה של הסוגייה הפלסטינית למרכז סדר היום
לחבר בין רצועת עזה לגדה המערבית זה אינטרס ישראלי
חודשיים חלפו מאז שהסתיים המבצע הצבאי בעזה, אך המצב ברצועה נותר נפיץ ומסוכן. בשלב זה המשא ומתן על החזרת השבויים והנעדרים תקוע, השיקום של עזה נותר בגדר חלום רחוק בערך כמו האי המלאכותי לחופי הרצועה
המשחק המסוכן עם הסימבוליקה הישראלית-פלסטינית
מצעד הדגלים בירושלים משך תשומת לב מיוחדת בישראל, בצד הפלסטיני ובזירה הבינלאומית. מקבלי ההחלטות בישראל נדרשו להכריע בשאלת קיומו, בסוגיית התוואי שלו ואם יעבור דרך נקודות רגישות כמו שער שכם והרובע
סע לרמאללה, אשכנזי. היא לא פחות חשובה מקהיר
נסיעתו של שר החוץ אשכנזי השבוע לקהיר הייתה אירוע יוצא דופן וחיובי. היחסים האסטרטגיים בין ישראל למצרים נוהלו במשך שנים ארוכות מדי על ידי גורמי ביטחון, ולא על ידי מדינאים. גם כשהורחבו יחסים אלו
הקו הירוק נמחק בדרך לבת ים ולוד
המאורעות האחרונים הם סטירה מצלצלת בפניו של כל מי שחשב שהסוגייה הפלסטינית כבר לא חשובה, ושמה שקורה מעבר לקו הירוק נשאר שם. אחרי שנתעורר נגלה שעלינו לקבל החלטות קשות בנוגע לפתרון שלה. ד"ר
שבע תפישות שהתנפצו ואחת שעדיין עומדת, בינתיים
נכון לפרסום שורות אלה, מבצע "שומר החומות" עדיין לא הסתיים ונכנס ליומו העשירי. יכול להיות שהוא יסתיים בהצלחה מבחינה צבאית, אך כבר עתה ברור כי כמה תפישות קרסו בנוגע למארג היחסים בין ישראל
בשם ירושלים, חמאס מקריב את רצועת עזה
סבב האלימות האחרון ברצועת עזה הוא תוצר של החלטה שהתקבלה בהנהגת הזרוע הצבאית של החמאס לקשור את גורלה של רצועת עזה בזה של מזרח ירושלים והגדה המערבית. המתיחות שנוצרה סביב מזרח ירושלים ומסגד אל-אקצא,
הפתרון ל"שומר החומות" עובר דרך אבו מאזן
אנו מצויים עדיין בעיצומו של הסבב הרציני והחמור ביותר מאז 2014 ונראה ששני הצדדים, ובעיקר ישראל, חשים שטרם מיצו את המהלך הצבאי (או "בנק המטרות"). זה מה שקורה בדרך כלל בכל סבב, לעתים עד
היעד האסטרטגי הוא להסדיר את החיים לצד הפלסטינים, סבבי האלימות רק פוגעים במאמץ
כל פעם שמתחיל סבב בין ישראל לחמאס, אנחנו שומעים מהפוליטיקאים והפרשנים הצבאיים מה צריך לעשות – להכות, לחדש את ההרתעה, לגבות מחיר. התגובות נשמעות הגיוניות לרוב הישראלים שסובלים מטרור הטילים של חמאס
יום ירושלים אינו סיבה לחגיגה
יום ירושלים שמצויין היום (ראשון) אמור לבטא את הקשר של ישראל לבירתנו ולחגוג את שחרורה ואיחודה. לאור הפרות זכויות האדם שמתרחשות בירושלים והמאמצים למנוע כל אפשרות של פתרון מדיני עם הפלסטינים, כדאי
איחוד האמירויות משרטטת את כללי המשחק שלה לסכסוך שלנו
מאז הקמתה, איחוד האמירויות גילתה סולידריות עם שאיפותיהם הלאומיות של הפלסטינים, דבקה בתמיכתה בהקמת מדינה פלסטינית וקראה לפתרון צודק לסכסוך הישראלי-פלסטיני על-פי מתווה היוזמה הערבית מ-2002. אולם,
לא, ירושלים לא הוסרה מהשולחן
בינואר 2018, הנשיא טראמפ הכריז שהוא "הסיר את ירושלים מהשולחן" ולכן "אנחנו לא צריכים לדבר עליה יותר". טראמפ התייחס להצהרתו על הכרה בירושלים כבירת ישראל בדצמבר 2017. אך ירושלים
המתיחות בירושלים: תגובות ראשונות מאת מומחים במכון מיתווים
האירועים האחרונים בירושלים – בשער שכם, בשייח' ג'ראח וסביב המקומות הקדושים – מביאים לשיא חדש את המתיחות בעיר, ונותנים את אותותיהם על יחסי ישראל עם הפלסטינים ועם מדינות ערב. מסמך זה מרכז תגובות
דחיית הבחירות הפלסטיניות היא תזכורת שעבאס בשלהי כהונתו
עם בחירתו של מחמוד עבאס לנשיאות הפלסטינית ב-2005, היו רבים שראו בו הבטחה גדולה שתנהיג ברשות הפלסטינית דמוקרטיה ותצעיד אותה לקראת עצמאות מלאה. באופן אבסורדי, שנה לאחר בחירתו של עבאס, ביוני 2006,
הדרך לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני יכולה לעבור במרוקו
המתיחות הישראלית-פלסטינית האחרונה בירושלים הובילה גורמים אזוריים ובינלאומיים לפרסם גילויי דאגה, אבל לא לתווך ולסייע למצוא פתרון. ייתכן שמי שיכולה להירתם למשימה היא דווקא מרוקו, כחלק מפירות כינון
מרוקו ותהליך השלום הישראלי-פלסטיני
מתוקף מקומה במרחב הערבי והמוסלמי, למרוקו מחויבות רבה לסוגייה הפלסטינית ולשמירה על המקומות הקדושים בירושלים. לאורך ההיסטוריה, שימשה מרוקו לפרקים כמתווכת בין ישראל לעולם הערבי, והתגייסה לסייע גם
איחוד האמירויות ותהליך השלום הישראלי-פלסטיני
שאלת התמיכה של איחוד האמירויות בשאיפות הלאומיות של הפלסטינים עומדת במרכזו של דיון ציבורי בינלאומי רבוי-מחלוקות בעקבות הסכמי אברהם. ההנהגה הפלסטינית רואה בנרמול היחסים עם ישראל בגידה, הציבור
יוון, קפריסין ותהליך השלום הישראלי-פלסטיני
במשך עשרות שנים, ארה"ב שימשה כמתווכת העיקרית בתהליך השלום הישראלי-פלסטיני. אולם, בעקבות המבוי הסתום המתמשך אליו נקלע המשא ומתן ולאור הגישה המולטילטרלית של ממשל ביידן כלפי מגוון נושאי
לאן הולכים מכאן? השיח הבינלאומי על עתיד תהליך השלום הישראלי-פלסטיני
תהליך השלום הישראלי-פלסטיני נמצא בקיפאון מתמשך, ומאז קריסת יוזמת התיווך של מזכיר המדינה האמריקאי ג'ון קרי בשנת 2014, לא חודשו השיחות בין הצדדים על הסכם הקבע. בתקופת נשיאות טראמפ, הסכסוך אף החריף
שובו של הקוורטט?
בחודשים האחרונים, בעקבות חילופי השלטון בארה"ב, חודשה הפעילות של הקוורטט לענייני המזרח התיכון. הקוורטט הוקם בשנת 2002 והוא כולל את ארה"ב, רוסיה, האיחוד האירופי והאו"ם, ומטרתו לסייע
האוריינטליסטים ממשיכים להדחיק את הסכסוך
לפני כמה ימים, כאשר חכמי הדת הסעודים הכריזו על תחילתו של חודש הרמדאן, נפתחה בישראל עונה של "תיירות רמדאנית". מדריכי טיולים וחברות תיירות מציעים לישראלי שהשתעמם למוות בשנת הקורונה ליהנות
שתי מדינות שכדאי לקחת בחשבון בתיווך בין ישראל לפלסטינים
פורום הגז של מזרח אגן הים התיכון קיים בחודש שעבר בקהיר, מפגש ראשון מאז הפיכתו לארגון בינלאומי מוכר. המשתתפות: קפריסין, יוון, ישראל, הרשות הפלסטינית, איטליה, מצרים וירדן. הפורום, שפועל ליצירת משק
מגמת הפיוס בין חמאס לפתח והבחירות הפלסטיניות הן הזדמנות
מאמר דעה מאת נדב תמיר באתר זמן ישראל
תשע המלצות לביידן לקידום שלום ישראלי-פלסטיני
ג'ו ביידן החל את כהונתו כנשיא ארה"ב בתקופה של קיפאון עמוק בתהליך השלום הישראלי-פלסטיני. זאת, לאחר שבתקופת טראמפ נוצר קרע בין וושינגטון ורמאללה, וארה"ב איבדה את היכולת לתווך בסכסוך.
סדרת הטלוויזיה "אויבים" – המשך הדמוניזציה באמצעים ישנים
"כאן 11" סיים לאחרונה להקרין סדרה תיעודית על חמישה מנהיגים ערביים – סדאם חוסיין העיראקי, גמאל עבד אל-נאצר ואנואר אל-סאדאת המצריים, יאסר ערפאת הפלסטיני, חאפז אל-אסד הסורי וחומייני הפרסי.
נדרשת חבילת תמריצים בינלאומיים לשלום ישראלי-פלסטיני
מה יכולה הקהילה הבינלאומית לעשות על מנת לקדם תהליכי שלום? שאלה זו מעסיקה מדינאים ומנהיגים לאורך השנים נוכח סכסוכים ומלחמות באזורים שונים בעולם. אחד המרכיבים החשובים בארגז הכלים הדיפלומטי הקיים
קדימה ביידן, תקדם שלום
רק שבוע חלף מאז כניסת ממשל ביידן, וכבר נשמעו הצהרות ברורות מצד בכירים בממשל לגבי המדיניות הצפויה בנושא הישראלי-פלסטיני. מזכיר המדינה בלינקן התייחס לנושא בשימוע שלו בקונגרס טרם אישור מינויו, וכך
הצעה לחבילת תמריצים בינלאומית לשלום ישראלי-פלסטיני
נייר מדיניות המבוסס על דיוני צוות מומחים ישראלי-פלסטיני, בעריכת ד"ר ליאור להרס, יחד עם מועין עודה, ד"ר נמרוד גורן והודא אבו ערקוב.* תמריצים הם כלי חשוב בתהליכי שלום והם יכולים לתרום
צעדי מדיניות ראשונים של ממשל ביידן לקידום שלום ישראלי-פלסטיני –
תקציר המלצות צוות חשיבה
מסמך זה כולל תקציר המלצות לצעדי מדיניות שממשל ביידן יוכל לנקוט, בתקופה הראשונה לכהונתו, לקידום שלום ישראלי-פלסטיני. המסמך מזהה תשעה יעדים מרכזיים לממשל החדש בבואו לקדם שלום, ומשרטט צעדי מדיניות
צעדי מדיניות ראשונים של ממשל ביידן לקידום שלום ישראלי-פלסטיני
מסמך זה כולל המלצות לצעדי מדיניות שממשל ביידן יוכל לנקוט, בתקופה הראשונה לכהונתו, לקידום שלום ישראלי-פלסטיני. המסמך מציג את תמונת המצב המדינית עם כניסתו של ביידן לבית הלבן, מזהה תשעה יעדים
הסדר התהפך, אבל לא הבעיה
כינון היחסים החדש או המחודש עם איחוד האמירויות, בחריין, סודאן ומרוקו – ואולי גם עם מדינות נוספות בהמשך – הוא התפתחות מבורכת, אשר שינתה את פרדיגמת החשיבה. אם עד כה הנחת העבודה הייתה שמדינות ערב לא
מי ימנע את המלחמה הבאה בעזה?
מאמר דעה מאת ד"ר ליאור להרס וד"ר נמרוד גורן באתר וואלה חדשות
מדיניות-החוץ האזורית של ישראל: הערכת מצב שנתית, נובמבר 2020
סיכום הכנס השנתי הרביעי של מכון מיתווים
מותו של סאיב עריקאת – האיש שהפך את תהליך השלום למפעל חייו
מאמר דעה מאת ד"ר ליאור להרס באתר זמן ישראל
בעקבות מותו של ד"ר סאיב עריקאת
ד"ר ליאור להרס, מאמר בעקבות מותו של סאיב עריקאת
על מחנה השלום הישראלי להיערך לשינוי צפוי בבית הלבן
נדב תמיר, מאמר ב"זמן ישראל"
מדד מדיניות-החוץ הישראלית לשנת 2020
מדד מדיניות-החוץ 2020
דיפלומטיה אירופית והסכסוך הישראלי-ערבי: כיצד יכול האיחוד האירופי לקדם ביעילות שלום?
כנס בנושא דיפלומטיה אירופית והסכסוך הישראלי-ערבי, ספטמבר 2020
אתגר הנורמליזציה: הסכמי השלום הביאו את ההנהגה הפלסטינית לשפל עמוק
מאמר דעה מאת ד"ר עידו זלקוביץ' באתר מעריב
הבחירות לנשיאות ארה"ב הן צומת דרכים ליחסי ישראל והפלסטינים
ד"ר ליאור להרס בבלוג של מכון מיתווים באתר הארץ
התחזית: סוער, עם חשש לצונאמי
מאמר מאת מומחי המכון במגזין "תלם", ספטמבר 2020
דוקטרינת השלום ולהתראות
מאמר דעה מאת פרופ' אלי פודה באתר זמן ישראל
יהיה נחמד לבקר בדובאי, אבל רמאללה חשובה יותר
מאמר דעה, פרופ' אלי פודה, אוגוסט 2020
מדד מדיניות-החוץ הישראלית לשנת 2019
מדד מדיניות-החוץ 2019
חזון המזרח התיכון של שמעון פרס חי ובועט
מאמר דעה, נדב תמיר, מעריב, אוגוסט 2020
האם ההסכם עם איחוד האמירויות יהיה הישג טקטי או אסטרטגי?
מאמר דעה, נדב תמיר, זמן ישראל, אוגוסט 2020
מגמות חצי שנתיות במדיניות-החוץ הישראלית: ינואר – יוני 2020
גיליון מספר 5 עורכים: ד"ר רועי קיבריק וד"ר נמרוד גורן מדיניות-החוץ הישראלית הושפעה בחצי השנה האחרונה משתי סוגיות מרכזיות: משבר הקורונה – שהוביל לשיתופי פעולה אזוריים ובינלאומיים חדשים,
מדד מדיניות החוץ הישראלית לשנת 2013
רוב בציבור חושב שלישראל אין עקרונות ברורים לפיהם מתנהלת מדיניות-החוץ שלה, שהיא יותר מגיבה מאשר יוזמת במדיניות-החוץ שלה, ושהיא מסתמכת יותר מדי על הקשר עם ארצות הברית. מרבית הישראלים חושבים גם
הכרה של מדינות אירופאיות בפלסטין אינה סנקציה
מאמר דעה, ד"ר ליאור להרס, יולי 2020
הפוטנציאל הלא-ממומש של יחסי ישראל-מדינות ערב: שיתוף פעולה אזורי תחת תקרת הסכסוך הישראלי-פלסטיני
עדכן אסטרטגי 23(3), המכון למחקרי ביטחון לאומי, יולי 2020
מדד מדיניות-החוץ הישראלית לשנת 2017
מדד מדיניות-החוץ הישראלית לשנת 2017
מדד מדיניות-החוץ הישראלית לשנת 2018
מדד מדיניות-החוץ הישראלית לשנת 2018
מסע בין מאוכזבים: מה חושבים במדינות האזור על הסיפוח ומה מתכננים שם ליום שאחריו?
קסניה סבטלובה, זמן ישראל, 18 ביוני 2020
הימנעות מאיוולת קטנה לא תמנע איוולת גדולה
פרופ' אלי פודה, מאמר דעה, בלוג מיתווים ב"הארץ", יוני 2020
הסיפוח פסול מוסרית ומסוכן לביטחון ישראל
מאמר דעה מאת ח"כ לשעבר קסניה סבטלובה באתר מעריב
לפני הסיפוח, מוטב שאשכנזי יתקשר לאירופים
מאמר דעה מאת ד"ר נמרוד גורן באתר וואיינט
אתגרים והזדמנויות לעזה: מבט מהים התיכון
סיכום כנס של מכון מיתווים, המרכז הבינתחומי ואוניברסיטת חיפה, מאי 2020
התגובות מאירופה לכוונות הסיפוח של ישראל
נייר מדיניות, ד"ר מאיה שיאון צדקיהו, מאי 2020
מפלגים ומפולגים: אירופה, ישראל וקידום שלום ישראלי-פלסטיני
בעריכת ד"ר מיוריאל אסבורג וד"ר נמרוד גורן, מאי 2020
מה בין קורונה למלחמה ושלום?
מאמר דעה, ד"ר ליאור להרס, אפריל 2020
בחג החירות הזה אנחנו מעמיקים דווקא את עבדותנו
מאמר דעה, נדב תמיר, אפריל 2020
שדה הגז מול חופי רצועת עזה: הזדמנות לפיתוח במסגרת הסדרה?
נייר מדיניות, מיכאל הררי, אפריל 2020
ערבים – פנימה! (לקואליציה)
מאמר דעה, ד"ר אהוד ערן, זמן ישראל, 13 במרץ 2020
הפתרון לעזה הוא מדיני, לא צבאי
מאמר דעה, נדב תמיר, מעריב, 27 בפברואר 2020
הגיע הזמן לחזור ליוזמה הערבית לשלום
מאמר דעה מאת ח"כ לשעבר קסניה סבטלובה באתר זמן ישראל
ישראל אינה אי בודד, השלום עובר דרך עמים ולא רק מנהיגים
מאמר דעה מאת ח"כ לשעבר קסניה סבטלובה באתר הארץ
2019 – 2020
פרסום חודשי של מיתווים על מדיניות ארה"ב כלפי המזרח התיכון, מאת השגריר בדימוס ברוך בינה. הפרסום עוסק בסוגיות הקשורות ליחסי ישראל-ארה"ב, תהליך השלום/הסכסוך הישראלי-פלסטיני, והמזרח התיכון
יוזמה ערבית חדשה מאמינה ששלום עם ישראל הוא חלק משינוי כולל שהאזור חייב לעבור
נייר מדיניות, קסניה סבטלובה, פברואר 2020
ישראל זקוקה לאסטרטגיה מדינית, ולא רק ביטחונית
נייר מדיניות, ד"ר רונן הופמן, פברואר 2020
צריך להוביל מהלך שיספק תוכנית שלום אמיתית בתיאום עם הקהילה הבינלאומית
מאמר דעה מאת נדב תמיר באתר מעריב
תוכנית טראמפ – הזדמנות להחמיץ אי-הזדמנות
מאמר דעה מאת פרופ' אלי פודה באתר הארץ
תכנית טראמפ היא אפילו לא הזדמנות
מאמר דעה, פרופ' אלי פודה, הארץ, 30 בינואר 2020
לישראל דרושה תכנית שלום אמיתית
מאמר דעה, נדב תמיר, מעריב, 30 בינואר 2020
