פרסומים

מ"כיבוש חוקי" ל"סיפוח": העברת הסכסוך לזירה המשפטית מסוכנת מאוד לישראל

"שים לב לתופעה המתרחשת לנגד עינינו בזירה הבינלאומית", אמר לי גורם ישראלי רשמי לפני כ-16 שנה, בעת אתנחתא בין דיונים באו"ם. "מאז 1967 מתקיים מצב כיבוש מתמשך בשטחים ומאז, במשך 40

הימין מסית נגד האיחוד האירופי עם חטוטרת עצומה על גבו

לאחרונה נחשף ב"חדשות 13" מסמך מטעם נציגות האיחוד האירופי לרשות הפלסטינית, המציע תוכנית אירופית משותפת לפיתוח אזורי C, הנמצאים בשליטה ביטחונית ואזרחית ישראלית. לדברי העיתונאית מוריה אסרף

"הצונאמי המדיני" בושש להגיע. כעת היתכנותו אפשרית בהחלט

החלטת עצרת האו"ם לבקש חוות דעת מבית המשפט הבינלאומי בהאג אם הכיבוש הישראלי קבוע או זמני, אינה צריכה להפתיע אף אחד. הכיבוש הישראלי בגדה המערבית נמשך כבר 56 שנה. בכל השנים הללו התפיסה המשפטית,

שטח C: מאזור מריבה למרחב שלום זוחל

מסמך זה נכתב כחלק מיוזמה במימון ממשלת בריטניה, אך העמדות המוצגות בו אינן מייצגות בהכרח את עמדותיה של ממשלת בריטניה. שטח C הוא 'אזור מריבה' בין ישראל לפלסטינים. הסכם הביניים (1995) הותיר את השטח,

חרף כל האיתותים והקריצות, אינדונזיה עדיין מעבר לאופק הישראלי

משנחתמו "הסכמי אברהם" וכהונת נשיא ארה"ב דונלד טרמפ התקרבה לסיומה, החל שמה של אינדונזיה, המדינה המוסלמית הגדולה בעולם, לעלות כמועמדת אפשרית להצטרף לתהליך נרמול היחסים עם ישראל. עם

מכתב הערכה מראש ממשלת ישראל מר יאיר לפיד למכון מיתווים

מכתב הערכה מראש ממשלת ישראל מר יאיר לפיד לפעילות מדיניות החוץ של מכון מיתווים.

ממרחב סכסוך למרחב שלום: תפקידם של מתכננים עירוניים בקידום תהליך השלום

נייר סקירה זה, שנכתב בשיתוף עם מכון דיוויס ליחסים בינלאומיים, מתבסס על מושג ייצור המרחב להבנת הסכסוך הישראלי-פלסטיני המתמשך. למעשה, טוען הנייר, הסכסוך מייצר ומיוצר על-ידי תהליך של ייצור מרחבי

מכתב הערכה מחבר הכנסת מר רם בן ברק

מכתב הערכה מחבר הכנסת מר רם בן ברק לפעילות מדיניות החוץ של מכון מיתווים.

כדי לעשות טוב לסביבה, חוק האקלים הישראלי צריך התייחסות אזורית

חוק האקלים, שעבר ביוני בקריאה ראשונה בכנסת, נושא עמו מספר בשורות חשובות. שתי הבולטות בהן הן: 1. עיגון יעדים לאומיים להפחתת פליטות גזי חממה בתוכניות עבודה ממשלתיות. 2. הקמת מסגרת ארגונית המחייבת

האוהדים הערבים ״לא נחמדים״ כי הפלסטינים לא הולכים לשום מקום

לא נעים להיות כתב ישראלי בדוחא, בירת קטאר, בימים אלה. האוהדים הערבים "לא נחמדים". הם מציקים, צועקים קריאות אנטי-ישראליות ופרו-פלסטיניות ובמקרה הטוב פשוט לא מעוניינים להתראיין. אולי בפעם

יחסי ישראל ונאט״ו: פיתוח תפיסה אסטרטגית חדשה

יחסי ישראל עם הברית הצפון אטלנטית (נאט"ו) מעולם לא היו במרכז מדיניות החוץ והביטחון של ישראל, ומאז תקופת השיא בשנות התשעים אף הלכו ונחלשו. אולם, שינויים גיאופוליטיים וארגוניים מעלים את

המונדיאל רק ישלים את הנרמול של קטאר

מדינה המארחת את משחקי גביע העולם בכדורגל, בדומה לאולימפיאדה או יריד אקספו, זוכה להקרין את העוצמה שלה כלפי חוץ, לקשור את שמה באירוע גלובלי מאחד ולבסס את הפופולריות שלה בעולם. במקרה של קטאר,

כל העיניים על הר הבית והגפרור ביד

כעת, לאחר שתוצאות הבחירות התבהרו, וההכנות להקמת ממשלת נתניהו החדשה בשיאן, עיני רבים, בארץ, במזרח התיכון, ובעולם, נשואות אל הר הבית. מרחב זה, שנושא בתוכו קדושה לצד רגישות ונפיצות, מסתמן כנקודת

נתניהו חוזר ויגלה ש״רק לא ביבי״ התחלף ב״רק לא פוטין״

"אחרי הבחירות" הגיע מוקדם מהצפוי. המשא ומתן הקואלציוני עוד לפנינו, אך הכיוון הכללי ברור ואין הרבה ספק ביחס לזהות ראש הממשלה הבא של ישראל. בנימין נתניהו הינו שועל קרבות מדיניים ותיק: הוא

הסכם מסגרת מסוג Partnership Priorities עם האיחוד האירופי – מה (אם בכלל) ישראל מפסידה?

עד לשנים האחרונות, ישראל נהנתה מרמת היחסים המתקדמת ביותר עם האיחוד האירופי מקרב כלל המדינות הנכללות במדיניות השכנוּת האירופית (European Neighborhood Policy – ENP). הדבר אינו מפתיע, שכן

ההסכם עם לבנון – היום שאחרי

ההסכם בין ישראל ולבנון מהווה התפתחות משמעותית ביותר עבור כל אחת משתי המדינות ומערכת היחסים ביניהן, ואף מבחינה אזורית ובינלאומית. המתווך האמריקאי, עמוס הוכשטיין, היטיב להגדיר את ההסכם עבור שני

לא רק טיפול בפשיעה: את הקול הערבי ניתן לגייס גם במדיניות החוץ

ב-1 בנובמבר נלך לקלפי בפעם החמישית בתוך ארבע שנים. הפעם, יותר מבכל סבבי הבחירות הקודמים, ניכר כי הבחירות לא יוכרעו בתל-אביב, בני ברק או במסדרונות בית הספר "בליך", אלא בנצרת, רהט וביתר

הדרך לשלום עוברת בכלא? תפקידם של אסירים ואסירים לשעבר בקידום שלום ישראלי-פלסטיני

האסירים והאסירים לשעבר מהווים קבוצה משמעותית בציבור הפלסטיני, הן בשל גודלה (מאות אלפי אסירים פלסטינים עברו בבתי הכלא בישראל מאז 1967) והן בשל מעמדם של האסירים בחברה הפלסטינית. נייר מדיניות זה

בהסכם בין ישראל ללבנון יש מפסיד אחד – חיזבאללה

בעת כתיבת שורות אלה טרם אושר סופית הסכם תיחום קו הגבול הימי בין ישראל ולבנון, אך נראה כי הוסרו כל המכשולים לחתימתו. פרטי ההסכם מעניקים לשני הצדדים הישגים נאים, אך גם מאלצים אותם לוויתורים

ישראל צריכה להפסיק להתלבט: האמת המרה לגבי המלחמה באוקראינה

עשרות טילי שיוט שפגעו בערי אוקראינה ב-10 באוקטובר והרגו את הרופאה שעבדה במחלקה להשתלת מוח עצם באחד מבתי החולים בקייב, הרסו את המשחקיות וקטעו את אספקת החשמל לבתי המגורים רגע לפני בואו של חורף קר,

סקר: נרתעים מפתרונות גדולים, מעדיפים פרקטיות מול הפלסטינים

מדד מדיניות החוץ של מכון מיתווים 2022, המתפרסם זה השנה העשירית, מצביע על כך שהציבור הישראלי מסתייג מפתרונות גדולים, כמו מהלכים כוללים לפתרון הסכסוך עם הפלסטינים או אפילו הסדרה ארוכת טווח ברצועת

הסכם מבצעי בין יורופול למשטרת ישראל: עלית מדרגה בשיתוף הפעולה עם האיחוד האירופי במאבק בפשיעה ובטרור

בספטמבר 2022 הסתיים המשא ומתן על הסכם מבצעי בין משטרת ישראל ליורופול, הסוכנות המשטרתית של האיחוד האירופי. בעולם גלובלי, בו פשיעה וטרור חוצים גבולות, מדינות נזקקות להדק את שיתופי הפעולה ביניהן.

הטלטלה במפת האנרגיה העולמית בעיצומה

המלחמה באוקראינה שינתה ללא הכר את מפת האנרגיה העולמית. ההתפתחויות האחרונות מעמיקות ומחדדות עוד יותר את הדילמות הניצבות בפני הזירה הבינלאומית בכלל, ואירופה בפרט. התקלות, או למעשה החבלות יש לומר,

מדד מדיניות-החוץ הישראלית של מכון מיתווים לשנת 2022

מדד מדיניות-החוץ הישראלית של מכון מיתווים מתפרסם זו השנה ה-10 ברציפות, ומציג את עמדות הציבור בישראל על נושאים הקשורים בתפקוד מערך החוץ, יחסי החוץ של ישראל (בדגש על היחסים עם המזרח התיכון, אירופה

שנה ליישום חוק השותפות לשלום במזה״ת: התקדמות והזדמנות

חוק השותפות לשלום במזרח התיכון ("MEPPA") ע"ש חברת הקונגרס לשעבר ניטה לאווי (Nita Lowey ) עבר ברוב דו-מפלגתי מוחץ בקונגרס מפולג מיד לאחר הבחירות לנשיאות ב-2020 ועורר תהודה נרחבת.

״דוקטרינת בגין״ כשלה באיראן הגיע העת לכיוון חדש, מורכב, אך חיוני

ימים קשים עוברים על מעגל מקבלי ההחלטות בירושלים. השעון המתקתק בוושינגטון, בריסל וטהראן לקראת הגעתה של הרפובליקה האיסלאמית ליכולת גרעינית יוצרים לחץ בינלאומי לקבל הסכם חלש ופגום בהרבה מזה שנחתם

בלב יחסי ישראל-אירופה צריכים לעמוד הערכים הדמוקרטיים

"הקשר החזק ביותר בין ישראל לאירופה הוא אמונתנו המשותפת בדמוקרטיה ובערכיה", אמרה נשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין, בנאומה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ב-14 ביוני. היום, יותר

שנתיים ל״הסכמי אברהם״: יחסים אסטרטגיים משופרים, אך לא נורמליזציה

בספטמבר 2020 נחתמו "הסכמי אברהם" בין ישראל, איחוד האמירויות ובחריין. חודשים לאחר מכן נחתמו הסכמים גם עם סודאן ומרוקו. בחלוף שנתיים, מן הראוי לגשת ולבחון אם ההבטחה והפוטנציאל הגדול

נסיגה דמוקרטית וביטחוניזציה: אתגרים לישראל, האיחוד האירופי ויחסי ישראל-אירופה

הקובץ ״נסיגה דמוקרטית וביטחוניזציה: אתגרים לישראל, האיחוד האירופי ויחסי ישראל-אירופה״ מנתח את המגמות הא-ליברליות והנסיגה הדמוקרטית שמתרחשות בשנים האחרונות בישראל ובאירופה. מומחים ממיתווים –

קידום הנורמליזציה האזורית לשלב הבא עובר אצל הפלסטינים

טיסה ישראלית ראשונה טסה לה השבוע בשמי סעודיה בדרך לאיי סיישל. משך הטיסה ליעד האקזוטי קוצר אמנם רק ב-20 דקות, אך חשיבותו כמובן סמלית לא פחות ממעשית. הממלכה הווהאבית, שפעם הובילה את חרם הנפט על

החתיכה החסרה סביב שולחנות המו״מ: נשים

בזמן שממשלת ישראל מיסגרה עבור ציבור הבוחרות והבוחרים את תמונות הניצחון של מבצע "עלות השחר", נתלו לצדה על הקירות הווירטואליים והפיזיים צילומים דומים של גברים בחליפות סביב שולחנות דיונים.

ארגוני שלום של נשים בתהליכי שלום פורמליים: התועלת בשותפות ומחירי ההדרה

ארגוני שלום של נשים פועלים להפסקת אלימות ולקידום הסכם שלום, כמעט בכל מקום בו מתרחש קונפליקט. מחקרים ותיעוד מעשרים השנים האחרונות מלמדים ומוכיחים כי ארגונים אלו פועלים במגוון רחב של צורות ואופנים

בבוקר שאחרי ״עלות השחר״ רואים היטב את האתגרים וההזדמנויות

רבות נכתב על ההישגים הצבאיים וההתנהלות המרשימה של צה"ל במהלך מבצע "עלות השחר". הבוקר שאחרי עלות השחר, הוא הזמן לנסות ולהבין כעת מחדש את האתגרים וההזדמנויות העומדות בפני ישראל, לאור

ובכן, מי הוא הצבוע?

על “הפוסל במומו פוסל” ועל צביעות וחוצפה יכולנו ללמוד ממאמר של עו"ד אלן בייקר  בג'רוזלם פוסט מה-31 ביולי: "Norway, the EU are hypocrites when it comes to the Oslo Accords". במאמר

אל הפודיום הזה, כדאי לישראל והפלסטינים להתחיל להתאמן

3,500 ספורטאים מ-26 מדינות התחרו הקיץ במשחקי הים התיכון ה-19 באלג'יריה. במשך יותר מ-70 שנה, נציגים מרחבי אגן הים התיכון מתכנסים מדי ארבע שנים – בכל פעם במדינה אחרת, ובחסות הוועד האולימפי –

משמעות כינוסה של מועצת ההתאגדות (אסוציאציה) בין ישראל לאיחוד האירופי

ב-18 ביולי 2022 החליטה מועצת שרי החוץ של האיחוד האירופי להתקדם לקראת כינוס מועצת ההתאגדות בין האיחוד לישראל. מועצה זו לא התכנסה בעשור האחרון, ועולה השאלה מה המשמעות של חידושה? מה היה המחיר של אי

באיחוד האירופי מרוצים מלפיד

27 שרי החוץ של האיחוד האירופי אישרו פה אחד להתקדם לעבר כינוס מועצת ההתאגדות עם ישראל. מדובר בהישג לראש הממשלה ושר החוץ יאיר לפיד, שהתרחש בבריסל בשבוע שעבר. מטרת המועצה היא לקיים מדי שנה דיאלוג

מצג השווא של הנורמליזציה שלה הייתה

אחד הנושאים המרכזיים שהודגשו בתקשורת הישראלית לקראת ביקור ג'ו ביידן היה נורמליזציה אפשרית עם ערב הסעודית. בניית הציפיות בצד הישראלי הייתה מובנת. ראשית, במשך שבועות נערך קמפיין עמוס ברמזים

ביידן עזב, והפלסטינים ימשיכו לקוות שהתקווה וההיסטוריה יתחרזו

בדבריו שנשא במהלך ביקורו בבית החולים אוגוסטה ויקטוריה שבמזרח ירושלים, הזכיר נשיא ארה"ב ג'ו ביידן את הרקע האירי של משפחתו, והקביל בין האירים ומאבקם לעצמאות מבריטניה לבין הפלסטינים. הוא ציטט

ביידן רוצה נפט זול, ישראל היא חלק מהתוכנית שלו לצאת מהמשבר

ביקור ביידן בישראל ובסעודיה הפנה את תשומת הלב של התקשורת בישראל להתחממות הצפויה ביחסי שתי המדינות. אולם, ראייה זו מסתירה את הסיבה העיקרית לביקור של נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן בשתי המדינות. בראש

ארבעה צעדים אפשריים להתחממות בין סעודיה לישראל

ביקורו של ג'ו ביידן בישראל ובסעודיה צפוי להוביל להתחממות נוספת ביחסים בין שתי המדינות. ישנם כמה צעדים אפשריים: האחד – חתימת הסכם שיסדיר סופית את שאלת העברת האיים טיראן וסנפיר ממצרים

ביקור לפיד בפריז השאיר טעם של עוד

אך טבעי הוא שהביקור המדיני הראשון של יאיר לפיד כראש ממשלה היה לצרפת. הביקור אמנם נקבע לפני כניסתו של לפיד לתפקיד, אולם כמו לגבי ביקורו בטורקיה – לפיד לא נתן לשינויים הפוליטיים לבטל תכניות

אחרי שרוסיה וסין דחקו את רגליה, ארה״ב חוזרת לים האדום

רבות דובר על ביקורו של נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, בשבוע הבא בישראל ובסעודיה בהקשר של המלחמה באוקראינה ושימור מעמדה של ארה"ב במזרח התיכון. אולם, לביקור מטרה נוספת שאינה מוזכרת כמעט בכלל

דיפלומטיה תרבותית בין ישראל לאירופה: הפוטנציאל הטמון בתכנית קריאטיב יורופ

מספטמבר 2021 ישראל ניהלה (וממשיכה לנהל) משא ומתן על הצטרפותה לתוכנית Creative Europe של האיחוד האירופי לשנים 2021-2027. זו תוכנית חסרת תקדים בגודלה ובמשאביה, המקדמת שיתופי פעולה בתחומי התרבות

ביקור ביידן חייב לסייע ביצירת אופק מדיני בסוגיה הפלסטינית

כאשר הנשיא ביידן יבקר בישראל וברש"פ באמצע יולי, הוא יפגוש בישראל ראש ממשלת מעבר ומנהיג פלסטיני שאיבד את הלגיטימציה שלו. מובן מאליו שאין זה זמן מתאים להשיק יוזמה מדינית למשא ומתן, אבל זו

מצרכן ביטחון לספק ביטחון: ההזדמנות של ישראל מול נאט״ו

בירושלים עוקבים בעניין אחר פסגת מנהיגי נאט"ו המתכנסת במדריד בימים אלה. הפלישה הרוסית לאוקראינה ערערה את סדר הביטחון באירופה והאיחוד האירופי מתמודד כעת עם עידן חדש של עימות אסטרטגי ביבשת.

השלכת חימום היחסים בין ישראל ותורכיה על מדיניות ישראל באגן הים התיכון

מסמך זה מתמקד באתגרים ובהזדמנויות שמציבה מגמת חימום היחסים בין ישראל ותורכיה בפני מדיניותה של ישראל באגן הים התיכון. המסמך מבוסס על עיקרי הדברים שעלו במפגש האחד עשר של קבוצת המחקר והמדיניות על

מקרון מציע ״מועדון אירופי״ חדש. האם לישראל יש בו מקום?

המלחמה באוקראינה מעוררת את אירופה להגדיר מחדש את יחסיה עם המעגל השני של ידידותיה ובעלות בריתה, ולבחון מי חולקת עימה את ערכיה הדמוקרטים-ליברליים. בכינוס חגיגי שהתקיים בחודש שעבר בפרלמנט האירופי

מזכר ההבנות למכירת גז לאירופה: משמעויות והשלכות

ההסכם המשולש שנחתם בשבוע שעבר (16 ביוני) בקהיר בין ישראל, מצרים והאיחוד האירופי למכירת גז מישראל לאירופה, מהווה צעד נוסף, הממחיש את מידת החשיבות והרלוונטיות שהאיחוד האירופי מייחס לגז ממזרח הים

״הסכמי אברהם״ הם קרש הצלה אפשרי לביידן וליורש העצר הסעודי

פרשנים ערבים רבים במפרץ מתעקשים בחודשים האחרונים שלמדינותיהם, ובראשן סעודיה ואיחוד האמירויות, אין כל קשר למלחמה באוקראינה. זוהי כמובן עמדה נוחה שמאפשרת לשלטונות בריאד ואבו-דאבי להימנע מבחירת צד

לקראת פעולה צבאית טורקית בצפון סוריה?

בימים האחרונים נשמעים קולות ברורים ומתגברים מאנקרה בדבר כוונה לפתוח בקרוב בפעולה צבאית בצפון סוריה. תכליתה תהיה לייצב "אזור בטחון" בעומק של 30 ק"מ, שיאפשר לטורקיה להתמודד באופן

מעבר לגבול: סעודיה מארחת את שר החוץ הרוסי בנדיבות – אבל ארה"ב היא היעד

סעודיה מפלרטטת עם לברוב אך מכוונת לביידן שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב ביקר השבוע בערב הסעודית. שם, באוויר הקריר והממוזג של ארמונות מוזהבים, ניתן היה לשכוח לרגע מהמציאות העגומה שרוסיה יצרה במו ידיה –

מעבר לגבול: סעודיה מארחת את שר החוץ הרוסי בנדיבות – אבל ארה״ב היא היעד

סעודיה מפלרטטת עם לברוב אך מכוונת לביידן שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב ביקר השבוע בערב הסעודית. שם, באוויר הקריר והממוזג של ארמונות מוזהבים, ניתן היה לשכוח לרגע מהמציאות העגומה שרוסיה יצרה במו ידיה –

פסגת נאט״ו והווטו הטורקי להצטרפות פינלנד ושוודיה

אחת ההשלכות המיידיות והמשמעותיות של המלחמה באוקראינה מתבטאת בהחלטתן הדרמטית של פינלנד ושוודיה להצטרף לנאט"ו. השינוי החד בדעת הקהל בשתי המדינות, לפיו תוך מספר שבועות רוב הציבור, והזירה

שינוי האקלים: תחום חדש לשיתוף פעולה בין ישראל לטורקיה

ישראל וטורקיה עומדות בפני פרק חדש ביחסים ביניהן. ביקורו המוצלח של הנשיא יצחק הרצוג בטורקיה היה נקודת שיא בתהליך שיפור היחסים, שמתקדם בהדרגה מזה כשנה, וכעת נמצא הכדור במגרש הפוליטי. ביקור שרי החוץ

הבחירות בלבנון – אתגר פוליטי אך עם מסר חברתי מעודד

הבחירות לפרלמנט, שהתקיימו השבוע בלבנון (15 במאי), הן הראשונות מאז פריצתה של המחאה הציבורית במדינה באוקטובר 2019. התוצאות מבטיחות שהמצב הפוליטי בלבנון יוסיף להיות סבוך ומאתגר, אולם יש בהן מספר

את הרצון ״לחזור לעניינים״ צריך לקבל בברכה מוגבלת

ביקורו הצפוי של שר החוץ הטורקי מבלוט צ'אבושולו בישראל בשבוע הבא, אליו יצטרף ככל הנראה גם שר האנרגיה, הוא שלב נוסף בתהליך שיפור היחסים בין שתי המדינות. שורה של סוגיות יונחו על השולחן, ואחת מהן

המלחמה באוקראינה פותחת בפני ביידן אפשרויות חדשות במזה״ת

האירוע המכונן של המערכת הבינלאומית העכשווית הוא מלחמת רוסיה-אוקראינה. זוהי מלחמה "ישנה" מהסוג שסברו שכבר יצא מהאופנה. ואכן, החידוש במלחמה הזו הוא שאין בה חידוש, ומדובר בעצם במהלך לא

׳שלום באמצעות בריאות׳ בסכסוך הישראלי-פלסטיני: קרקע לדיאלוג או מסווה לנורמליזציה?

"שלום באמצעות בריאות" היא גישה תיאורטית-יישומית הרואה ביוזמות בריאות הומניטאריות בסיס ראשוני לדיאלוג ושיתוף פעולה בין הצדדים הנצים. לפי הגישה, יוזמות בריאות עשויות להוביל להגברת השיח

״עצמאות 2022 – רגע של נחת ביחסי טורקיה-ישראל ויתר הזירות האזוריות״

מצבה המדיני של ישראל בשנים האחרונות משופר לאין ערוך, ובה לידי ביטוי בשלל זירות. הפלירט המחודש בין ישראל וטורקיה בשבועות האחרונים מספק המחשה מרתקת למרחב התמרון הנוח יותר לו זוכה ישראל, ואף מאפשר

אל-אקצא חושף את פערי האסטרטגיה בין פתח לחמאס

דגלי חמאס הירוקים שנשאו כמה מהפלסטינים במהלך הפרות הסדר האחרונות על הר הבית זעזעו שוב רבים בישראל. באופן טבעי, הדיון הישראלי התמקד בסכנה הטמונה ברדיקליזציה של תושבי ירושלים הערבים. היו שהזהירו

חמאס מנסה להבעיר את ירושלים בכל הכוח

ירושלים לא בוערת במקרה השבוע אל אקצא וירושלים שוב חזרו למוקד ההתעניינות והדאגה של העולם הערבי. לא משנה מי התחיל, לא משנה מה באמת קורה שם – במציאות הטיקטוקית בה הדיווח הצטמצם למספר פריימים ומקטעים

ישראל, ירדן והר הבית-רטוריקה חריפה אך אינטרסים משותפים עמוקים

העלייה במתח במהלך הרמדאן וחג הפסח והעימותים בהר הבית חיממו את האווירה הציבורית בירדן, והביאו לחילופי הצהרות חריפות בין שני הצדדים. אמירתו של רה"מ הירדני, בישאר אלחסוואנה, במהלך ישיבת הפרלמנט

צרפת ברגע הכרעה: לסתום שוב את האף או סדר פוליטי חדש?

איך תיראה אירופה ביום שבו בראש מדינת מפתח כמו צרפת, מעצמה גרעינית בעלת הצבא החזק ביבשת ואחד משני הקטרים של האיחוד האירופי (לצד גרמניה), תעמוד מנהיגת מפלגת ימין קיצוני פופוליסטית? מנהיגה שמקדמת

תובנות מהמסע האמריקאי שלי-פרק רביעי

בשנת 2007, בזמן ששירתתי בבוסטון הוקם J Street, ארגון חדש, שהיה יותר סוג של סטארט-אפ פוליטי. מנהלת אזור ניו אינגלנד של הארגון החדש, ג'נט היליס ג'אפי, הגיעה לקונסוליה להציג לי את הארגון, מכיוון

ארגוני סביבה כשחקנים בתהליך השלום

סוגיות סביבתיות חוצות גבולות בין מדינות וקווים פוליטיים שנוצרו בידי בני אדם. בעיות סביבתיות משותפות ומצבים של תלות הדדית, עשויים להחמיר סכסוכים בין קהילות, אך יכולים גם ליצור הזדמנויות לשיתוף

עבור ישראל, ירדן היא מפתח להעמקת ״הסכמי אברהם״ ושקט בגדה

היחסים בין ישראל לירדן חווים פריחה בשנה האחרונה. אחרי תקופת שלטונו של בנימין נתניהו, שבמהלכה היחסים עם בית המלוכה ההאשמי היו מתוחים עד עוינים, שני הצדדים מגלים אחד את השני מחדש. כמו בני זוג

תובנות מהמסע האמריקאי שלי-פרק שלישי

משפחתי ואני חזרנו לישראל לאחר השנה בהרווארד. שנתיים לאחר ששירתתי במשרד החוץ בירושלים החלטנו לצאת למסע דיפלומטי נוסף בחו"ל. הקשר האישי והמקצועי העמוק שפיתחתי עם ארה"ב הפך את החזרה לשם

"דיפלומטיה מונעת" בירושלים – שינוי דפוס מעניין שיש להרחיבו

בשבועות האחרונים, כמעט שנה אחרי שהאלימות במזרח ירושלים הסלימה למבצע צבאי ברצועת עזה ולעימותים בערים מעורבות בישראל, אנו עדים לפעלתנות מדינית יוצאת דופן במשולש ירושלים-רמאללה-עמאן כדי למנוע שידור

המצב הגיאופוליטי מזמן הזדמנות מחודשת לגז הטבעי ממזרח הים-התיכון

הפלישה הרוסית לאוקראינה שיבשה סדרי עולם מרובים, אחד המרכזיים נוגע לתחום האנרגיה. מעבר לכך, שמלחמה, עם פוטנציאל זליגה כה מסוכן, משפיעה באופן מידי על מחירי האנרגיה, הרי שמדובר ברוסיה – אחת

המזרח התיכון מתחמם – והפעם זה לטובה

פסגת הנגב הייתה רוויה כלפי חוץ באווירה טובה, ביטויי חום אנושי ופרגון הדדי. זו לא הצטיירה כפגישה חמורת סבר של מנהיגים שמתכנסים אל מול איום חיצוני – כפי שרבים בארץ ציפו לקראת הפסגה, כשהעריכו

הדרך לברית הגנה אזורית עוברת בוושינגטון

הסכם הגרעין המתבשל לו בווינה מציב את ישראל ומדינות האזור במצב חמור בהרבה ממצבן ב-2015 בעת חתימת ההסכם הקודם (JCPOA). איראן התקדמה מאז משמעותית במאמצי העשרת האורניום שלה ומצויה מרחק חודשים ספורים

מפילגש לידועה בציבור: ישראל נכנסה לעידן חדש

בעוד המלחמה בין רוסיה לאוקראינה נכנסת לשגרה מדממת, המזרח התיכון כמרקחה. ב-18 במרץ ביקר הנשיא הסוריה בשאר אל-אסד באמירויות, ובכך סיים עשור של בדידות בעולם הערבי;  ב-22 במרץ נפגשו ראש ממשלת

אחרי 20 שנה, זמן ליוזמת שלום ערבית חדשה

לפני 20 שנה בדיוק, בעיצומה של אנתפאדה ובין פיגועים ומבצעים צבאיים, התכנסו בביירות מנהיגי מדינות ערב, ואימצו את יוזמת השלום הערבית. בעידן של נתק ישראלי-פלסטיני לאחר כישלון ההגעה להסכם קבע, של

"נשק האנרגיה" – תובנות ותהיות עדכניות

המלחמה באוקראינה שינתה מושגים וכללים רבים, שהיינו רגילים אליהם שנים רבות, לפחות מאז מלחמת העולם השנייה. מונח נוסף, שמחייב מבט עדכני ומחודש, נוגע ל"נשק האנרגיה", או: השימוש באספקת אנרגיה

אנרגיה ככלי לקידום שלום ישראלי-פלסטיני

מאמר זה מתמקד בתחום האנרגיה ככלי לקידום יחסי שלום בין ישראל והפלסטינים. המאמר מציג כיצד היחסים האנרגטיים בין ישראל והפלסטינים משקפים במידה רבה את מערכת היחסים הקיימת בין הצדדים, ואת הפוטנציאל שיש

תובנות מהמסע האמריקאי שלי – פרק ראשון

להלן שילוב של הסיפור האישי שלי ושל התובנות הרבות שאספתי במהלך המסע הארוך שלי כתייר, כסַבָּל, כסטודנט וכדיפלומט ישראלי בארצות הברית. המגמות שאציג לגבי יחסי ארה"ב-ישראל ולגבי יחסי ישראל

ההתקרבות לקטאר וטורקיה – הזדמנות לכיתור איראן

הרמטכ"ל אביב כוכבי ביקר בבחריין בשבוע שעבר לפגישות עם הצמרת הביטחונית ולפי אתר החדשות הסעודי "אילאף" נועד גם לפגישה חשאית עם מקבילו הקטארי. העובדה שפגישה זו התרחשה בשבוע שבו נשיא

האם מדיניות החוץ הישראלית עלתה מדרגה?

הפלישה הרוסית לאוקראינה הפתיעה את ישראל, ומאז תחילתה ישראל מתמרנת בין שני הצדדים, על מנת לשמור, בראייתה, על האינטרסים החיוניים שלה. על פני הדברים ההחלטה הייתה צריכה להיות ברורה מאליה: גינוי ברור

את ההליכה בין הטיפות, טורקיה עושה באסרטיביות גדולה מישראל

המלחמה באוקראינה מציבה בפני טורקיה אתגר לא מבוטל. מצד אחד, היא חברה מרכזית וחשובה בנאט"ו, ומצד שני – היא מקיימת מערכות יחסים קרובות, חיוניות אך שונות עם רוסיה ואוקראינה. מבחינה זו,

פגישת הרצוג-ארדואן: מערכה חשובה ב"תיאטרון הרגשות" בין ישראל לטורקי

ה"דיפלומטיה של הרגשות" הפכה לפני עשור לאחד הכלים המשמעותיים בהבנה וניתוח מדיניות חוץ ויחסים בינלאומיים. במרכזו של השיח עומד הצורך להבין מנעד רגשי מסוים כדי לנתח באופן אפקטיבי יחסים בין

ארדואן, בין הפטיש לסדן

בפתחו של שבוע חשוב ביחסי ישראל-טורקיה, בו יתקיים – לראשונה מזה 15 שנים – ביקור של נשיא המדינה באנקרה, מנסות שתי המדינות למלא תפקיד דומה ומפתיע בזירה הבינלאומית. טורקיה וישראל, ששמן נקשר לרוב

פוטין עוזר לאירופה להבין: מול בריון, צריך מקל חזק ועצמאי

"זוהי שעתה של אירופה", אמר שר החוץ של לוקסמבורג ביוני 1992 כשפרצה מלחמת האזרחים ביוגוסלביה המתפרקת. להכרזה הזו לא היה כיסוי. כאשר המאמצים הדיפלומטיים האירופים נכשלו, היה זה כוח הפצצות

פוטין מאיים להכרית את הסדר העולמי שאנו מכירים

לאורך ההיסטוריה יש רגעים מכוננים – ברובם אנו מכירים בדיעבד. לפעמים תוך התהוותם, אנו מכירים בפוטנציאל של אירועים שונים להיות כאלו. הפלישה של פוטין לאוקראינה יכולה להיות לא פחות מרגע מכונן במאבק על

הזמנים השתנו, במלחמה הזו לישראל יש ברירה מוסרית

מדיניות חוץ היא אומנות האיזון בין שיקולי אינטרס לאומי לבין משתנים מוסריים שמבטאים את עולם הערכים של מדינה ומאפייני הזהות שהיא מבקשת להציג לעולם. עמדת ישראל בסכסוך הרוסי-אוקראיני נתפשת כמהלך של

חידת פוטין: המערב נכשל בהבנת הנשיא הרוסי

שלט עצום של הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין הופיע ביום השלישי של הלחימה באוקראינה על בניין משרדים במרכז מוסקבה. "הכוח האמיתי טמון בצדק ואמת שלצידנו. אני מאמין בתמיכה, בכוח הבלתי מנוצח הזה שמעניקה

לא רק מאכלים ומוזיקה, לעולים יש תפקיד חיוני במדיניות החוץ

יחסי ישראל-ארה"ב ידועים בייחודיותם ובנחיצותם הקריטית לביטחונה ושגשוגה של מדינת ישראל. יחסים אלו הם מעבר ליחסים מדיניים הדדיים בין מדינות. הם אינם סימטריים וכוללים בין השאר את תמיכת

איום הפלישה לאוקראינה הוא רק סימפטום של עידן עולמי חדש

רק לפני כשנה הנשיא ג'ו ביידן האשים את רוסיה באופן פומבי בהתערבות בבחירות בארצות הברית ובהפצת מידע כוזב. מיד לאחר מכן הוא הטיל על מוסקבה חבילה של סנקציות כלכליות. לאחר מכן הוסיף עליהן עוד סנקציות.

ארבע תהיות ישראליות על ערעור הסדר הליברלי בעולם

המתח סביב פלישה אפשרית של רוסיה לאוקראינה מחדדת שאלת יסוד בפני מקבלי ההחלטות בישראל: מהי ההשפעה של התערערות הסדר העולמי הליברלי על ישראל וכיצד עלינו להיערך למצב עניינים זה? הסדר העולמי שעוצב לאחר

פוטין כבר ניצח במבחן ההרתעה

ב-24 במרץ 1999, יבגני פרימקוב, אז ראש ממשלת רוסיה, היה בדרכו לביקור בארצות הברית. כאשר מטוסו חג מעל האוקיינוס האטלנטי, פרימקוב עודכן שכוחות נאט"ו החלו להפציץ את יוגוסלביה, ללא החלטה של מועצת

איך לחלץ את משרד החוץ מהמשבר העמוק והמתמשך

משרד החוץ מצוי במשבר עמוק ומתמשך. למרות החזרת חלק גדול מתחומי האחריות שניטלו ממנו בעשור האחרון ובלימת הירידה בתקציבו, יש עדיין דרך ארוכה לשיקום מעמדו, טרם שיוכל למלא את ייעודו המרכזי בביטחון

ינואר 2022: 11 מגמות חצי שנתיות במדיניות החוץ של ישראל

11 מגמות מרכזיות אפיינו את מדיניות החוץ האזורית של ישראל בחודשים יולי 2021 – ינואר 2022: 1. ישראל מחדשת את הדיאלוג עם הרשות הפלסטינית, ומצהירה שלא תקדם תהליך מדיני – המחלוקת בממשלה

לא הכול כלול: מה עומד מאחורי הניסיון של ארדואן לחמם את יחסי ישראל וטורקיה?

הנשיא יצחק הרצוג הוזמן לבקר בקרוב בטורקיה. כל הסימנים מעידים כי נשיא טורקיה ארדואן גמר אומר לחמם את יחסי ישראל-טורקיה. מה עומד מאחורי השינוי בעמדה הטורקית? טורקיה הייתה המדינה המוסלמית הראשונה

מה מחפשת איחוד האמירויות בתימן, ולמה צריך לשים לכך לב

מתקפת המל"טים והטילים של החותים על אבו-דאבי לפני כשבועיים באה אחרי שורה של תקריות שבישרו על הסלמה בזירה התימנית-מפרצית. ייחודה היה בפגיעה הישירה שלהה במטרות בשטח איחוד האמירויות. תגובת

ישראל וטורקיה – האם הצינה בין שתי המדינות מפשירה?

בימים האחרונים התגברו הסימנים להפשרה אפשרית במערכת היחסים בין ישראל וטורקיה. מדובר בניסיון טורקי, שמתקיים בחודשים האחרונים, כחלק ממאמץ לשפר את היחסים עם מספר מדינות באזור – מצרים, סעודיה,

בעולם מאותתים: אם אין תהליך מדיני, אז לפחות בלי צעדים מסלימים

לאחרונה דווח שמפגש שנערך לפני כחודש בין נציגים של 16 מדינות באירופה, עם אנשי משרד החוץ בירושלים, התפתח לקרב של צעקות ולפיצוץ של הפגישה. המפגש עסק במדיניות ישראל בשטחים. הדיפלומטים האירופאים יזמו

טוס לטורקיה, כבוד הנשיא, ותחזור עם שגריר

מבחינתי, התגלית הגדולה של הביקור היא ההערכה העצומה לישראל והנכונות הטורקית לפתוח דף חדש בהיסטוריה של יחסי המדינות". כך אמר לפני 30 שנה הנשיא השישי חיים הרצוג, בסיום ביקור היסטורי באנקרה,

אם הדלת לאיחוד לא נפתחת, לפיד צריך לבוא מהחלון

אחת מהשאיפות של יאיר לפיד כשר חוץ היא להוציא את יחסי ישראל-האיחוד האירופי מהבוץ המדיני בו היו תקועים בעשור האחרון. לפיד פועל בכיוון, והיה שר החוץ הישראלי הראשון שביקר בבריסל, חודש מהשבעת הממשלה,

דחיית הבחירות בלוב – האם סכנה לחידוש מלחמת האזרחים?

לוב חוותה בעשור האחרון גלים בלתי פוסקים של עימותים אלימים. הגל הראשון החל ב–2011, כחלק מאירועי האביב הערבי, נמשך חודשים אחדים ובסיומו הופל שלטונו הממושך של מועמר קד'אפי, כזכור במעורבות בינלאומית

לפיד יכול וצריך להשתמש בווטו שלו על יצוא ביטחוני

החשיפות והתקריות הרבות בחודשים האחרונים סביב כלים של חברות סייבר התקפי ישראליות הנמכרים למשטרים שעושים בהם שימוש לרעה, יצרו סדרה של משברים שמשרד החוץ נאלץ לנהל. מנגד, טמונות בהן הזדמנות נדירה