פתרון ביניים למשילות ברצועת עזה, שמירה על ביטחון ישראל ומניעת התקפות נוספות עליה הוא פריסת כוח שלום רב-לאומי גדול עם מנדט ברור והוראות מפורשות לפתיחה באש. על מנת להבטיח את יעילותו של כוח זה, יש
השבר הנורא של 7 באוקטובר והמלחמה הנוכחית בעזה יוצרים, כמו כל משבר גדול, גם הזדמנות לשינוי. נייר מדיניות זה מציע קווים מנחים למהלך שיוביל, בסיום המלחמה הנוכחית בעזה, ליציבות כלכלית, ביטחונית
המלחמה בחמאס, שנה וחצי לאחר פלישת רוסיה לאוקראינה והחרפת התחרות בין המעצמות הגדולות, מחדדת את ההבנה בקרב המנהיגות במערב שהזירה הבינלאומית חוזרת להתחלק בין העולם הדמוקרטי-ליברלי, לבין זה
אין ספק בכך שבגבול הצפון מתנהלת הלכה למעשה חזית לחימה שנייה. השאלה הגדולה היא האם פעילותו של נסראללה בגבול הצפון היא מס שפתיים שעליו לשלם או שבכוונתו להרדים את ישראל כדי לנצל שעת כושר להרחבת העימות?
משבר האקלים הוא אירוע מעצב בעל השלכות מרחיקות לכת על עתידה של מדינת ישראל והתנהלותה האסטרטגית – לא רק במישור הפנימי של איכות החיים, מבנה הכלכלה והמדינות הכלכלית – אלא גם על יחסי החוץ שלה עם
סקר שערך מכון מיתווים מצא כי כמעט שליש מהציבור מעוניין בסיפוח עזה ושטחי יהודה ושומרון, אך שיעור דומה של ישראלים תומך בהסכם על בסיס פיתרון שתי המדינות. ומה עמדתם בנוגע לאיראן?
פרדיגמת "שלום תמורת שלום" של ממשלות נתניהו גרסה שאפשר להגיע לפיוס עם העולם הערבי תוך עקיפת הבעיה הפלסטינית. היא נבעה מזהות אינטרסים בין הימין הישראלי, שסולד מפתרון שתי המדינות, לבין משטרים
הדרך למאבק יעיל באיראן עוברת דרך מיגור חמאס והסדרת הסכסוך עם הפלסטינים • אחת האשליות שהתנפצו ב-7 באוקטובר היא ההנחה שאפשר לקדם את השתלבות ישראל במרחב, או לשמר יציבות אזורית אל מול הגרורות
הודעת שר החוץ הירדני איימן אל-ספדי על החזרת השגריר הירדני בגלל שישראל הורגת לטענתו "חפים מפשע וגורמת למשבר הומניטרי" בעזה אינה מפתיעה לנוכח דעת הקהל הסוערת בירדן בעקבות האירועים בעזה.
תמיכת אירופה חשובה למרחב הפעולה המדיני והצבאי של ישראל, וחשובה לאמריקאים. מתמיכה חד–משמעית בישראל בשבועיים הראשונים, אירופה עברה בימים האחרונים לעסוק בדאגה לאוכלוסיה האזרחית בעזה. כדי לשמר
בית המלוכה הסעודי מנסה לשדר עסקים כרגיל בין ועידת ענק להשקעות, שבוע האופנה וחיבוקים עם רונאלדו, אבל המלחמה כבר שיבשה לו יוזמות מדיניות, ועלולה לחבל גם בתוכניות כלכליות. סעודיה לא יצאה בגלוי נגד
האמירות פועלת שנים למעורבות מדינית וכלכלית בסוגייה הפלסטינית, כולל ברשות. ביום שאחרי תגלה ישראל שמדינה תומכת טרור תפסה כאן אחיזה.
בלא חשיבה על פתרון מדיני, אנו עלולים לאבד את תמיכת בעלות בריתנו באזור ולאט־לאט לקבל כתף קרה יותר ויותר גם מבעלות בריתנו במערב
עד כמה שהאירועים שהחלו בשבעה באוקטובר חמורים וקשים, הם לא האירועים הקשים ביותר, ביטחונית, שפקדו את ישראל מאז הקמתה. מלחמת העצמאות הייתה בוודאי אירוע קשה הרבה יותר. התקופה שלפני מלחמת ששת הימים
אחת השאלות הפתוחות בנוגע למלחמה נוגעת לבחירת עיתוי המתקפה. יש היגיון בכך שבחירת המועד המדויק נגעה לכך שכוחותיה של ישראל על הגבול היו מדוללים בגלל חג שמחת תורה ובשל העברת כוחות לגדה המערבית, כמו
המלחמה בין ישראל וחמאס יצאה מהר מאוד מגבולות הסכסוך הישראלי-פלסטיני; היא חידדה את קווי השסע המוכרים באזור, אך גם יצרה בקיעים בציר של מדינות השלום והנורמליזציה.
נייר מדיניות זה טוען כי נכסיות האיחוד האירופי עבור ישראל בתחום האקלים מובילה בפער ניכר בהשוואה לכל גוף או מדינה אחרים. הנייר עומד על הפערים שבין מדיניות האקלים של האיחוד האירופי לבין זו של ישראל,
צירופה של הממלכה למאבק בטרור בפרט ובציר האיראני בכלל, לא אפשרי לצד מהלכים כמו כיבוש הרצועה לטווח ארוך והמשך החלשת הרשות הפלסטינית.
ההתמקדות הטבעית במלחמה ובמעשי הטרור של ארגון חמאס ביישובי עוטף עזה מסיטים את תשומת הלב מהשאלה - כיצד מימן חמאס את שליטתו בעזה ואת התעצמותו הצבאית? התשובה המקובלת היא קטאר, אבל הנתונים מצביעים על
מדד מיתווים 2023 חושף פערים משמעותיים בין עמדות הציבור הישראלי לתפישות הממשלה בתחום יחסי החוץ. פער זה בא לידי ביטוי בהערכת ביצועים נמוכה ביותר – הנמוכה בשבע השנים האחרונות.
המסדרון הכלכלי הודו–מזה"ת-אירופה יוביל לזינוק אדיר בסחר ובפיתוח מיזמים לאורך המסילות. העולם הערבי צפוי להפוך לאזור השני בחשיבותו בעולם מבחינת היצוא הישראלי.
רבות נכתב ונאמר על הסכמי אוסלו, בעיקר מאז שפורסמו הפרוטוקולים של ישיבת הממשלה שאישרה את ההסכם. הפרשנות הביקורתית שמציגה את הסכמי אוסלו ככישלון היא מוטעית, ואני משוכנע שמבחן ההיסטוריה ישפוט את
בזמן שהדרג הפוליטי במערב מגמגם אל מול תהליכים מואצים של נסיגה דמוקרטית גלובלית, על ארגוני החברה האזרחית להפנים את הצורך בהקמת גוש שייאבק יחד על העולם הדמוקרטי.
סקר דעת הקהל השנתי האחד-עשר של מכון מיתווים על מדיניות החוץ הישראלית נערך בסוף יולי 2023. הסקר בוצע על ידי מכון רפי סמית ובשיתוף קרן פרידריך אברט, בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל (800
מעבר לאיוולת שבהדלפת הפגישה בין שר החוץ אלי כהן ועמיתתו מלוב, נג'לא אל-מנקוש, עצם השימוש בה בזירה המזרח תיכונית מגלה אטימות ובורות ביחס לפוליטיקה הערבית הפנימית והאזורית.
17 שנות הרתעה התפוגגו בתוך חודשים ספורים, וישראל שוב מוצאת את עצמה מול יריב העוקב אחריה בקפידה, מעוניין להחריף את הפגיעה בה, אך גם אינו רוצה לגרור אותה למלחמה.
חברת "ארקיע" וסוכנות התיירות של מרוקו הכריזו לאחרונה על כינון טיסות ישירות בין תל-אביב לעיר אסווירה, הממוקמת לחוף האוקיינוס האטלנטי בין קזבלנקה לאגאדיר. אלא שלצד השיקול הכלכלי והעובדה
לאחרונה פורסם שהדיפלומטים הישראלים נדרשים לשדר לעולם ש"ממשלת ישראל מקדמת רפורמה שמטרתה לחזק את מעמדה של הרשות המחוקקת, מתוך תפיסה כי בשנים האחרונות השתנה האיזון בין הרשויות ומעמדה של הרשות
אנרגיה מתחדשת עשויה להקל בטווח זמן קצר יחסית על מצוקת החשמל והמים החמורה ברצועת עזה. עבור ישראל, לשיתוף פעולה כזה יהיה ערך לא מבוטל גם במישורים נוספים.
מתנגדי המהפכה המשפטית נושאים עיניים לקהילה הבינ"ל בתקווה שתפעיל לחץ על הממשלה. אלא שהדיפלומטיה והגיאו-פוליטיקה יחייבו אותם לחכות
חיכוכים שהתרחשו בין וושינגטון לירושלים לאורך השנים לא פגמו ביחסים המיוחדים מכיוון שאלה מושתתים בראש ובראשונה על דת, ערכים והיסטוריה. מהלכי ממשלת נתניהו מאיימים לעקור זאת.
ניתן ורצוי ליישב את המחלוקת הנוכחית עם חיזבאללה במישור הדיפלומטי. לארצות הברית, למרות שנקעה נפשה מהממשלה הנוכחית, אחריות ויכולת לעשות כן.
הממשלה חלוקה בין המשיחיים שרוצים סיפוח לבין הליכוד נטול האידיאולוגיה. אלא שהאינטרס של כולם הוא תוכנית שתייצב את הרשות הפלסטינית.
ישראל ממשיכה לחפש אפיקים לגיוון והרחבת יצוא הגז שלה באמצעות שותפותיה האזוריות, מעבר למצרים. כאן טמון ההסבר לפעילות הדיפלומטית המואצת בשבועות האחרונים מול קפריסין.
האמריקאים מבכרים נורמליזציה ישראלית-סעודית, האיחוד האירופי מעדיף לקדם שלום ישראלי-פלסטיני כמפתח לנורמליזציה עם סעודיה. חוסר התיאום הזה עלול למנוע משתיהן להצליח.
הדיון בסוגיה הפלסטינית נוגע לכולנו בשל המשמעויות הפוליטיות והמוסריות שלו. יש מי שהצביע על כך כבר לפני יותר ממאה שנה, אבל בשיח הישראלי העכשווי עדיין נוטים להתעלם.
התמורות המשמעותיות בקרב האוונגלים מחייבות חשיבה מחדש בירושלים. על רקע השסע מול יהדות ארה"ב, אם ישראל תאבד גם את אוהביה הנוצרים - היא עלולה למצוא את עצמה בבעיה רצינית.
בהיעדר תהליך מדיני, יוזמות ופתרונות מעשיים שצמחו "מלמטה" ונבחנו בחסות ארגוני חברה אזרחית הם פתח לתקשורת אלטרנטיבית בין הצדדים. מתקן טיהור השפכים באל-בירה הוא דוגמה לכך.
האכסנייה הסעודית למפגש הפסגה של הליגה הערבית בהשתתפות נשיא סוריה, בשאר אל-אסד, סימנה כביכול מי כאן בעל הבית. גם התמונה הרשמית שיצאה מהמפגש הציגה את יורש העצר הסעודי, מוחמד בן סלמאן, במרכז התמונה
המזה"ת הוא האזור הצחיח בעולם וגם מוקד אקלימי המתחמם בקצב כפול מהממוצע העולמי. למרות זאת, אין לו מסגרת רב-צדדית רחבה המאפשרת שיח ושיתוף פעולה לגיבוש פרויקטים ואסטרטגיה.
בפריז, וגם בברלין ובבריסל מתקשים בימים אלה להבין את המדיניות הישראלית. מצד אחד, השקיע שר החוץ אלי כהן מאמצים גדולים בשבועות האחרונים בשיפור יחסיה של ישראל עם האיחוד האירופי. קודם כל, הוא ביקר
ייתכן שיש לראות את מה שקורה בחברה הישראלית בחודשים האחרונים כעדות דווקא לחוסנה ויכולתה להיאבק על אמונותיה ועקרונותיה המרכזיים.
הפסגה הערבית, שהתקיימה בסוף השבוע (19 במאי 2023) בג’דה השיבה מעט סומק ללחייה של הליגה הערבית, שאירועי האביב הערבי החלישו עד מאוד את מעמדה והשפעתה על ההתפתחויות באזור. הקולקטיב הערבי הפך בשנים
ועידת הפסגה הערבית בערב הסעודית אומנם הסתיימה בהסכמה רחבה על כל הסוגיות הבוערות, אך יכולתן של המדינות המרכזיות להוביל פתרונות מוגבלת ביותר. אז מה באמת רצה להשיג בן סלמאן?
סעודיה, איראן, האמירויות, סוריה, רוסיה וסין מייצרות מציאות אסטרטגית חדשה. וישראל? היא מתמקדת בעצימת עיניים, מבצעים טקטיים וריחוק מארה"ב.
כמו קודמתה המוניציפלית, מערכת הבחירות לנשיאות טורקיה מספקת לקחים ותובנות בעלי משמעות עבור תומכי הדמוקרטיה בישראל. הסיבוב שני בין ארדואן לקיליצ'דראולו ייערך ב-28 במאי.
התשובה המיידית לשאלה בכותרת היא כמובן חיובית. הציבור בישראל, בסיוע הנהגתו, מקבל את המציאות לפיה סבבי אלימות בין ישראל ורצועת עזה הם בלתי נמנעים. האם אכן כך הדבר? ובכן, בטרם ננסה להשיב על השאלה
מהלכים גלובליים שונים גורמים להיחלשות ההשפעה האמריקאית על המזרח התיכון, ואת הוואקום ממלאת סין. עבור ישראל אלה חדשות רעות. כדי לעזור לאמריקאים לעזור לנו, על הממשלה לזנוח את ההפיכה המשטרית ולשוב
תהליך החזרתה של סוריה לחיק הערבי נמשך בקצב מואץ, למרות שנראה כי לא יושלם לפני קיומה של הפסגה הערבית בסעודיה ב-19 למאי. נכון לעכשיו, לא מסתמן שסוריה תשתתף בכינוס, זאת לאחר שהוצאה מן הפורום הבכיר
ההסכם לתיחום הגבול הימי בין ישראל ולבנון המחיש כיצד פוטנציאל, שאומנם טרם הוכח במים הכלכליים הלבנוניים, יכול להוות זרז קונסטרוקטיבי לפתרונה של מחלוקת העומדת בין שתי מדינות.
התלכדות אינטרסים יכולה בקלות להוביל לוויתור על ערכים. אך כשהוויתור הזה מגיע מהאיחוד האירופי, שנהג לדבר גבוהה גבוהה על ערכים כמו דמוקרטיה (ומתבטא על כך בהקשר האוקראיני), וכשברקע עומד ניסיון המהפכה
בראשית החודש שעבר פרסם הניו יורק טיימס מסמכים המציעים כי וושינגטון בחנה תרחישים שבהם עשויה ירושלים להעביר נשק לקייב, כולל טילים מונחים נגד טנקים ומערכות הגנה אווירית מתקדמות. הדלפתם של המסמכים
תכנית CBC-Medי (Cross-Border Cooperation in the Mediterranean Sea Basin) של האיחוד האירופי החלה לפעול ב-2007. אזור דרום הים התיכון סובל מחיבוריות וקישוריות נמוכה מאוד בהשוואה עולמית. הוא נמצא
מעמדה של ישראל במערכת המשפט הבינלאומי עלול להיפגע ממימוש "הרפורמה המשפטית". ההשלכות של הגבלת סמכויותיהם והחלשת עצמאותם של בתי המשפט והיועצים המשפטיים בשירות המדינה עלולים להשפיע על
מסמך זה הוא תוצר שיתוף פעולה מחקרי בין מכון מתווים ו-Israel Policy Forum. המסמך מבקש לבחון את הרעיון של הקמת פורום אזורי כמסגרת רב צדדית במזרח התיכון להתמודדות עם שינויי אקלים. המסמך מגדיר תשתית
העיסוק האובססיבי של הממשלה בקידום חוקי ההפיכה הוביל לאיבוד שליטה כלל-מערכתי: כישלונות במניעת ההסלמה הביטחונית, רקטות בצפון ובדרום, התקררות תהליך הנורמליזציה, מתחים עם ירדן ומצרים, מחיר כלכלי
בשבועות האחרונים הבשיל תהליך מרתק של הסדרים במזרח התיכון, שמשתלב במגמת הפיוס בין שורת שחקנים מרכזיים באזור, אולם יש באמתחתו מהלכים מפתיעים וחשובים יותר, בהם חידוש היחסים בין סעודיה ואיראן וזהות
מסמך זה נכתב כחלק מיוזמה במימון ממשלת בריטניה, אך העמדות המוצגות בו אינן מייצגות בהכרח את עמדותיה של ממשלת בריטניה. מאז חתימת הסכמי אברהם, הצליחו ממשלות ישראל לבודד את תהליך הנורמליזציה מהמתרחש
הדרך בה אנו מתנהלים כיום בעולם היא הרסנית ולא תאפשר שגשוג של האנושות והיצורים החיים לאורך זמן. על כן, צמחה תפיסת קיימות המציעה אלטרנטיבה לדרך בה אנו מתנהגים היום. מערכת "מקיימת" היא כזו
בנו של ראש הממשלה מצייץ מחדש ציוץ הרומז לכך שמאחורי המחאות עומד משרד החוץ האמריקאי. השרה מירי רגב טוענת ש"המפגינים הפריוולגיים מקבלים כסף עבור ההפגנות". נושאי "התשלום" ועוד
עד לא מכבר דומה היה כי מעמדה של ישראל במזרח התיכון מעולם לא היה טוב יותר: ישראל חיזקה את שיתוף הפעולה הביטחוני עם מצרים, חתמה עימה על הסכם לאספקת גז וחברה להקמת פורום גז מזרח ים תיכוני בהובלת
אישור "חוק ההתנתקות" בקריאה שנייה ושלישית בכנסת השבוע, הוא מהלך של שיכרון כוח המסכן את המשך יציבותה של הברית האסטרטגית בין ארה"ב לישראל. אבל עוד לפני ארה"ב, ביטול חוק ההתנתקות
בניגוד לעניין הרב שישראל גילתה באירועי "האביב הערבי", התקשורת המזרח תיכונית אינה מגלה עניין מקביל ב"אביב הישראלי", הלוא היא ההפיכה המשטרית והשסע הפוליטי-חברתי העמוק סביבה. על
הידיעה על כינון מחדש של היחסים הדיפלומטיים בין איראן וסעודיה – לאחר נתק של שבע שנים – התקבלה בהפתעה בישראל ובמערב בכלל. סעודיה נתפסה כמי שנמצאת במחנה האנטי-איראני, לצידה של ארצות הברית וישראל
יום האישה הבינלאומי הוא יום שמציין את שוויון הזכויות המגדרי ומזכיר לנו שהמאבק על הגשמתו טרם הסתיים. שוויון מגדרי וקידום זכויות נשים בכלל הם קונצנזוס חוצה מפלגות ומחנות פוליטיים בדמוקרטיות
שוויון מגדרי וקידום זכויות נשים הם קונצנזוס חוצה מפלגות ומחנות פוליטיים בדמוקרטיות המערביות, שישראל תמיד התגאתה להיות חלק מהן. אלא שפעולותיה של הממשלה ה-37 ,שהיא הדתית והשמרנית ביותר בתולדות
בשנים האחרונות, הימין בארץ ובעולם ידע לפעול ביחד ולייצר רשתות סיוע והשפעה. זה בלט בקשר בין אנשי טראמפ לימין הקיצוני באירופה, ולברית של נתניהו עם מנהיגים לאומניים ופופוליסטים, ובראשם אורבן
בעוד שהזירה הפנים-ישראלית ממוקדת בימים אלו בעיקר במהפכה המשטרית, ניתן לזהות בזירה הבינלאומית מגמה ברורה של התגברות הדאגה והמעורבות בנושא הישראלי-פלסטיני. מאז כינון הממשלה החדשה בישראל עברו אומנם
נייר מדיניות זה מציג את המושג 'קיימות מדינית-אקלימית' אשר מתרגם את עקרונות הקיימות לשדה המדיני. המושג מניח מסגרת תפיסתית רלבנטית למאה העשרים ואחת לעיצוב מדיניות חוץ המתכתבת עם האתגרים המרכזיים
ההתפתחויות הדרמטיות בישראל זוכות להתעניינות מרובה בזירה הבינלאומית. ככלל, הדרגים הרשמיים נוקטים לשון זהירה על מנת שלא להיראות כמתערבים בהליך פנימי, אף אם המתרחש מדאיג אותם במיוחד. מזכיר המדינה
"אם יימשך המצב הקיים, תהיה החוליגניזציה – או שמא אף יהיה עלינו לומר: הנאציפיקציה – של העם והחברה בישראל, בלתי נמנעת”, כתב פרופ’ ישעיהו ליבוביץ ב־1988. היום, 35 שנה אחר כך, החוליגניזציה הגיעה
בצד ההפיכה המשטרית, מנהלת ממשלת ה"ימין על מלא" מדיניות הרסנית בשטחי C ובירושלים, והיא מדרדרת את ישראל לא רק להסלמה צבאית אלא גם למשבר מדיני-דיפלומטי. לאחר שהממשל האמריקאי כינה את העברת
ירדן יכולה להיות שותפה קרובה של ארה"ב במניעת הסלמה ישראלית-פלסטינית וקידום פתרון שתי המדינות. בעקבות הקמת הממשלה החדשה בישראל, השמיעו גורמים בכירים בעמאן אזהרות וחששות מפני הצפוי. ביקורו של
בימים אלה של להיטות הממשלה והקואליציה להעביר שורת רפורמות שיזעזעו וישנו לחלוטין את צביונה של המדינה ומנגד, התרחבות המחאה האזרחית, אפשר ללמוד ממאבקים לא-אלימים מוצלחים, שהתקיימו במדינות אחרות.
תומכי דמוקרטיה בישראל נושאים תדיר את שמה של תורכיה בשנים האחרונות, ולא בהקשרים חיוביים. השוואות בין נתניהו לארדואן, שמטרתן להרתיע ישראלים מפני הצפוי, נעשות כבר כשבע שנים. תמונות שני המנהיגים
אלו שעוקבים מקרוב אחר יחסי ישראל-צרפת לאורך השנים, מגיעים לא פעם למסקנה שנדרשת אליהם מומחיות לא מתחום מדעי המדינה, היחסים הבינלאומיים או הדיפלומטיה, אלא מתחום הפסיכולוגיה. זו מערכת יחסים עשירה
ישראל וארה״ב לא תמיד רואות עין בעין. גם בתקופת ממשלת בנט-לפיד, היו חילוקי דעות עמוקים בין הממשלה הישראלית לבין ממשל ביידן בנושא הפלסטיני והאיראני, למשל. אבל חילוקי הדעות האלו נשמרו על ידי שני
המצב הכלכלי מהווה סוגיה קבועה בכל משטר מכהן במצרים לנוכח האתגרים העצומים – אוכלוסייה גדלה והולכת, מיעוט מקורות הכנסה ומדיניות כלכלית שלא מצליחה לקדם רפורמות חיוניות. המצב החמיר בשנים
כשם שהעומד בראשות הממשלה מתווה את מדיניותה והתנהלותה (כולל התקציבית) בכלכלה, בבריאות או בחינוך, כך הוא מוביל את מדיניות החוץ והביטחון. לצורך זה הוא אמור להסתייע בשורה של אישים ומנגנונים, בהם
ההתפתחויות הדרמטיות בישראל מאז כינונה של הממשלה החדשה בישראל מותירות את הקהילה הבינלאומית, והאזורית כאחד, פעורי פה ומבולבלים. רבים (וטובים) תוהים לאן מועדות פניה של ישראל, ועד כמה השינויים בחברה
"שים לב לתופעה המתרחשת לנגד עינינו בזירה הבינלאומית", אמר לי גורם ישראלי רשמי לפני כ-16 שנה, בעת אתנחתא בין דיונים באו"ם. "מאז 1967 מתקיים מצב כיבוש מתמשך בשטחים ומאז, במשך 40
לאחרונה נחשף ב"חדשות 13" מסמך מטעם נציגות האיחוד האירופי לרשות הפלסטינית, המציע תוכנית אירופית משותפת לפיתוח אזורי C, הנמצאים בשליטה ביטחונית ואזרחית ישראלית. לדברי העיתונאית מוריה אסרף
החלטת עצרת האו"ם לבקש חוות דעת מבית המשפט הבינלאומי בהאג אם הכיבוש הישראלי קבוע או זמני, אינה צריכה להפתיע אף אחד. הכיבוש הישראלי בגדה המערבית נמשך כבר 56 שנה. בכל השנים הללו התפיסה המשפטית,
מסמך זה נכתב כחלק מיוזמה במימון ממשלת בריטניה, אך העמדות המוצגות בו אינן מייצגות בהכרח את עמדותיה של ממשלת בריטניה. שטח C הוא 'אזור מריבה' בין ישראל לפלסטינים. הסכם הביניים (1995) הותיר את השטח,
משנחתמו "הסכמי אברהם" וכהונת נשיא ארה"ב דונלד טרמפ התקרבה לסיומה, החל שמה של אינדונזיה, המדינה המוסלמית הגדולה בעולם, לעלות כמועמדת אפשרית להצטרף לתהליך נרמול היחסים עם ישראל. עם
מכתב הערכה מראש ממשלת ישראל מר יאיר לפיד לפעילות מדיניות החוץ של מכון מיתווים.
נייר סקירה זה, שנכתב בשיתוף עם מכון דיוויס ליחסים בינלאומיים, מתבסס על מושג ייצור המרחב להבנת הסכסוך הישראלי-פלסטיני המתמשך. למעשה, טוען הנייר, הסכסוך מייצר ומיוצר על-ידי תהליך של ייצור מרחבי
מכתב הערכה מחבר הכנסת מר רם בן ברק לפעילות מדיניות החוץ של מכון מיתווים.
חוק האקלים, שעבר ביוני בקריאה ראשונה בכנסת, נושא עמו מספר בשורות חשובות. שתי הבולטות בהן הן: 1. עיגון יעדים לאומיים להפחתת פליטות גזי חממה בתוכניות עבודה ממשלתיות. 2. הקמת מסגרת ארגונית המחייבת
לא נעים להיות כתב ישראלי בדוחא, בירת קטאר, בימים אלה. האוהדים הערבים "לא נחמדים". הם מציקים, צועקים קריאות אנטי-ישראליות ופרו-פלסטיניות ובמקרה הטוב פשוט לא מעוניינים להתראיין. אולי בפעם
יחסי ישראל עם הברית הצפון אטלנטית (נאט"ו) מעולם לא היו במרכז מדיניות החוץ והביטחון של ישראל, ומאז תקופת השיא בשנות התשעים אף הלכו ונחלשו. אולם, שינויים גיאופוליטיים וארגוניים מעלים את
מדינה המארחת את משחקי גביע העולם בכדורגל, בדומה לאולימפיאדה או יריד אקספו, זוכה להקרין את העוצמה שלה כלפי חוץ, לקשור את שמה באירוע גלובלי מאחד ולבסס את הפופולריות שלה בעולם. במקרה של קטאר,
כעת, לאחר שתוצאות הבחירות התבהרו, וההכנות להקמת ממשלת נתניהו החדשה בשיאן, עיני רבים, בארץ, במזרח התיכון, ובעולם, נשואות אל הר הבית. מרחב זה, שנושא בתוכו קדושה לצד רגישות ונפיצות, מסתמן כנקודת
"אחרי הבחירות" הגיע מוקדם מהצפוי. המשא ומתן הקואלציוני עוד לפנינו, אך הכיוון הכללי ברור ואין הרבה ספק ביחס לזהות ראש הממשלה הבא של ישראל. בנימין נתניהו הינו שועל קרבות מדיניים ותיק: הוא
עד לשנים האחרונות, ישראל נהנתה מרמת היחסים המתקדמת ביותר עם האיחוד האירופי מקרב כלל המדינות הנכללות במדיניות השכנוּת האירופית (European Neighborhood Policy – ENP). הדבר אינו מפתיע, שכן
ההסכם בין ישראל ולבנון מהווה התפתחות משמעותית ביותר עבור כל אחת משתי המדינות ומערכת היחסים ביניהן, ואף מבחינה אזורית ובינלאומית. המתווך האמריקאי, עמוס הוכשטיין, היטיב להגדיר את ההסכם עבור שני
ב-1 בנובמבר נלך לקלפי בפעם החמישית בתוך ארבע שנים. הפעם, יותר מבכל סבבי הבחירות הקודמים, ניכר כי הבחירות לא יוכרעו בתל-אביב, בני ברק או במסדרונות בית הספר "בליך", אלא בנצרת, רהט וביתר
האסירים והאסירים לשעבר מהווים קבוצה משמעותית בציבור הפלסטיני, הן בשל גודלה (מאות אלפי אסירים פלסטינים עברו בבתי הכלא בישראל מאז 1967) והן בשל מעמדם של האסירים בחברה הפלסטינית. נייר מדיניות זה
בעת כתיבת שורות אלה טרם אושר סופית הסכם תיחום קו הגבול הימי בין ישראל ולבנון, אך נראה כי הוסרו כל המכשולים לחתימתו. פרטי ההסכם מעניקים לשני הצדדים הישגים נאים, אך גם מאלצים אותם לוויתורים
עשרות טילי שיוט שפגעו בערי אוקראינה ב-10 באוקטובר והרגו את הרופאה שעבדה במחלקה להשתלת מוח עצם באחד מבתי החולים בקייב, הרסו את המשחקיות וקטעו את אספקת החשמל לבתי המגורים רגע לפני בואו של חורף קר,
