מדיניות-החוץ של ישראל נוכח מאבק המעצמות המסלים דיון שולחן עגול
המאבק בין המעצמות מסלים. פוטין פולש לאוקראינה ומציב אתגר נורמטיבי לסדר העולמי. אירופה מתגבשת נוכח האיום הרוסי, ופועלת בצורה מתואמת. ארה"ב וסין מנהלות מאבק על סחר ואזורי השפעה. ארה"ב
האם מדיניות החוץ הישראלית עלתה מדרגה?
הפלישה הרוסית לאוקראינה הפתיעה את ישראל, ומאז תחילתה ישראל מתמרנת בין שני הצדדים, על מנת לשמור, בראייתה, על האינטרסים החיוניים שלה. על פני הדברים ההחלטה הייתה צריכה להיות ברורה מאליה: גינוי ברור
לא רק מאכלים ומוזיקה, לעולים יש תפקיד חיוני במדיניות החוץ
יחסי ישראל-ארה"ב ידועים בייחודיותם ובנחיצותם הקריטית לביטחונה ושגשוגה של מדינת ישראל. יחסים אלו הם מעבר ליחסים מדיניים הדדיים בין מדינות. הם אינם סימטריים וכוללים בין השאר את תמיכת
ארבע תהיות ישראליות על ערעור הסדר הליברלי בעולם
המתח סביב פלישה אפשרית של רוסיה לאוקראינה מחדדת שאלת יסוד בפני מקבלי ההחלטות בישראל: מהי ההשפעה של התערערות הסדר העולמי הליברלי על ישראל וכיצד עלינו להיערך למצב עניינים זה? הסדר העולמי שעוצב לאחר
איך לחלץ את משרד החוץ מהמשבר העמוק והמתמשך
משרד החוץ מצוי במשבר עמוק ומתמשך. למרות החזרת חלק גדול מתחומי האחריות שניטלו ממנו בעשור האחרון ובלימת הירידה בתקציבו, יש עדיין דרך ארוכה לשיקום מעמדו, טרם שיוכל למלא את ייעודו המרכזי בביטחון
מגמות חצי שנתיות, יולי – דצמבר 2021
גיליון מס' 8, יולי-דצמבר 2021 עורכים: ד"ר רועי קיבריק ומירב כהנא-דגן מסמך זה מציג מגמות מרכזיות שאפיינו את מדיניות-החוץ האזורית של ישראל בחודשים יולי-דצמבר 2021. היו אלו חודשי הפעילות
הדו"ח הדיפלומטי 2022
הדו"ח הדיפלומטי הוא פרסום חודשי של מכון מיתווים בעריכת ד"ר רועי קיבריק. הדו"ח סוקר התפתחויות אחרונות במדיניות-החוץ האזורית של ישראל, בדגש על יחסי ישראל והפלסטינים, יחסי ישראל עם
מגמות חצי-שנתיות במדיניות-החוץ האזורית של ישראל
גיליון מס' 8, יולי-דצמבר 2021 עורכים: ד"ר רועי קיבריק ומירב כהנא-דגן מסמך זה מציג מגמות מרכזיות שאפיינו את מדיניות-החוץ האזורית של ישראל בחודשים יולי-דצמבר 2021. היו אלו חודשי הפעילות
ינואר 2022: 11 מגמות חצי שנתיות במדיניות החוץ של ישראל
11 מגמות מרכזיות אפיינו את מדיניות החוץ האזורית של ישראל בחודשים יולי 2021 – ינואר 2022: 1. ישראל מחדשת את הדיאלוג עם הרשות הפלסטינית, ומצהירה שלא תקדם תהליך מדיני – המחלוקת בממשלה
לפיד יכול וצריך להשתמש בווטו שלו על יצוא ביטחוני
החשיפות והתקריות הרבות בחודשים האחרונים סביב כלים של חברות סייבר התקפי ישראליות הנמכרים למשטרים שעושים בהם שימוש לרעה, יצרו סדרה של משברים שמשרד החוץ נאלץ לנהל. מנגד, טמונות בהן הזדמנות נדירה
יש מי שתוקע גול עצמי בספקטקל הציני של לוקאשנקו
יום זכויות האדם הבינלאומי שיצויין בסוף השבוע הוא תזכורת שנתית למאמץ הבלתי-נגמר המוטל לפתחנו – להגן ולקדם את מימוש זכויות האדם ברחבי העולם. זו משימה מורכבת הרבה יותר מכפי שאנו נוהגים לחשוב, משום
איראן מהלכת על הסף הגרעיני, אך מתוך ביטחון וכוח
שלשום (שני) התחדשו שיחות הגרעין בין איראן למעצמות בווינה, לאחר שנקטעו ביוני השנה בתום שישה סבבי משא ומתן. סימן השאלה הגדול סביב המגעים על החזרה להסכם מ-2015 (JCPOA) מרחף בעיקר מעל מדיניות איראן
תוכנית מדיניות חוץ לממשלת ישראל ה-36: מסמך המלצות של צוות חשיבה במכון מיתווים
תוכנית המדיניות המוצעת נועדה לשרת שני קהלים עיקריים: קהל אחד הוא קובעי המדיניות – הדרג הממשלתי הבכיר, המכוון ומגדיר יעדים למדיניות החוץ הישראלית ומעצב את סדרי העדיפויות של מערך החוץ הממשלתי. בדרג
הודו–ישראל–איחוד האמירויות–ארה"ב: "הקוואד החדש"?
ביקורו של שר החוץ ההודי בישראל בחודש שעבר המחיש (שוב) את מערכת היחסים הקרובה שהתהדקה בשנים האחרונות בין שתי המדינות. בין השאר דווח גם שהשר ההודי הזמין את רה"מ בנט לביקור בהודו. במהלך הביקור
בחזרה לשולחן השרטוטים: 17 המלצות בנות יישום לעדכון מדיניות החוץ
ב-13 ביוני הושבעה הממשלה ה-36 של ישראל בראשותם של נפתלי בנט ויאיר לפיד (ברוטציה) – ממשלה ראשונה מאז 2009 שבראשה לא עומד בנימין נתניהו. מכון מיתווים רואה בממשלה החדשה הזדמנות לקדם תמורות מהותיות
תוכנית מדיניות חוץ לממשלת ישראל ה-36:
מסמך המלצות של צוות חשיבה במכון מיתווים
ב 13- ביוני 2021 הושבעה הממשלה ה 36- של מדינת ישראל בראשותם של נפתלי בנט ויאיר לפיד (ברוטציה) ממשלה ראשונה מאז 2009 שבראשה לא יעמוד בנימין נתניהו. מכון מיתווים רואה בממשלה החדשה הזדמנות לקדם
לחבר את הנקודות בין גלזגו ורמאללה: שלום עם הפלסטינים הוא המפתח למאבק במשבר האקלים
האדמו"ר רבי מאיר אריאל בעל האקליפטוס כבר כתב לנו: "בסוף כל משפט שאתם אומרים בעברית, יושב ערבי עם נרגילה". והוא צדק כמובן, בסוף כל משפט שיגיד בנט בגלזגו, מחכה לו עבאס ברמאללה. זה
בין ישראל לאירן: משחק השחמט של פוטין
השיחה הארוכה, החמימות והתיאורים המלבבים של שר השיכון זאב אלקין אחרי המפגש הראשון בין הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין לראש הממשלה נפתלי בנט הסבו תשומת הלב של רבים מהשאלה העיקרית: האם בנט הצליח להגיע
נתיבים עתידיים למדיניות-החוץ של ישראל: הכנס השנתי החמישי של מכון מיתווים, 25.10.21
הכנס השנתי של מכון מיתווים, בשיתוף קרן פרידריך אברט, נערך ביום שני, 25 באוקטובר 2021, באמצעות ZOOM. הכנס התקיים בבהשתתפות מומחיות ומומחי המכון, מנכ"ל משרד החוץ, אלון אושפיז; השר לשת"פ
מדד מדיניות-החוץ הישראלית לשנת 2021
סקר דעת הקהל השנתי התשיעי של מכון מיתווים על מדיניות-החוץ הישראלית נערך בספטמבר 2021 . הסקר בוצע על- ידי מכון רפי סמית ובשיתוף קרן פרידריך אברט, בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל (700
פגישת בנט-ביידן: שש נקודות שעל סדר היום
אחד האתגרים המרכזיים ביותר לכל ראש ממשלה בישראל הוא ניהול היחסים עם ארה"ב, בעלת הברית החשובה ביותר שלנו. הביקור הראשון של נפתלי בנט בוושינגטון הוא הזדמנות לקביעת האדנים ביחסיו עם ג'ו ביידן.
ארדן, חוטובלי, זה הזמן להתפטר ולחזור לארץ
אישור מינויים של 36 שגרירים וקונסולים כלליים חדשים על ידי הממשלה, כבר בישיבתה השנייה ולאחר שנתניהו עיכב זאת במשך למעלה מחצי שנה, היא זריקת מרץ חשובה עבור מערך החוץ הישראלי. כך גם ההחלטה לביטול
מגמות חצי שנתיות ינואר – יוני 2021
גיליון מספר 7 עורכים: ד"ר רועי קיבריק וד"ר גיל מורסיאנו חצי השנה האחרונה התאפיינה בכניסתו של הנשיא ביידן לבית הלבן, המשך המאבק בגרעין האיראני, סבב לחימה נוסף ברצועת עזה, השפעת מערכת
בין המערכה הצבאית למערכה על דעת הקהל
עכשיו, לאחר שהושגה הפסקת אש, כדאי לנסות להבין מדוע אנחנו חוזרים בכל פעם לאותו דפוס חסר תוחלת. כמו בכל סבב קודם של חילופי מהלומות בין ישראל לחמאס התקשורת הישראלית ורוב הציבור עסוקים בציפייה לנצחון
שינוי מגדרי במוקדי קבלת ההחלטות – לא רק עניין של כמות
"למה מי את בכלל? תעני לי כמו ילדה טובה", קרא בלי בושה ח"כ מיקי זוהר לעבר יו"ר הקואליציה, עידית סילמן. שבוע קודם לכן צעק על סילמן ח"כ מאיר פרוש "את ילדה קטנה, את לא
ארבע אמרות שפר שהן אמרות שקר במורשת נתניהו
לסופר אוסקר וויילד מיוחסת האמרה "יש אנשים הגורמים אושר באשר ילכו; אחרים – כאשר ילכו". החלפתו של בנימין נתניהו אכן גורמת לרבים אושר, וזאת משום שהוא גרם נזק בשלל תחומים למדינה ולחברה. כבר
ממשלה חדשה בישראל: תגובות ראשונות מאת מומחי מכון מיתווים
ב-13 ביוני 2021 הושבעה הממשלה ה-36 של מדינת ישראל בראשותם של נפתלי בנט ויאיר לפיד (ברוטציה) – ממשלה ראשונה מאז 2009 שבראשה לא יעמוד בנימין נתניהו. בנוסף, מרבית המשרות הקשורות במערך החוץ (כולל שר
צאו אל העולם. 6 הערות לבנט ולפיד
מבלי להיכנס לסבך הפוליטי-חברתי-תקשורתי הצפוי לממשלה החדשה ולנו בתקופה הקרובה, ראוי להזכיר לראש הממשלה נפתלי בנט, לשר החוץ יאיר לפיד ולשר הביטחון בני גנץ כמה נקודות, עקרוניות וידועות אולי, הנוגעות
הממשלה החדשה תאתחל את יחסי ישראל עם ארה"ב
ממשלת השינוי מושבעת בכנסת ואני נרגש. זו אותה התרגשות שהרגשתי ב-20 בינואר כשהושבע ביידן לנשיא ארה"ב לאחר ארבע שנים בהן עשה ממשל טראמפ כל ניסיון להסיט את ארה"ב מתפקידה כמנהיגת העולם
ממשלת השינוי, מדיניות אקלים היא כרטיס כניסה לעולם החדש
משבר האקלים אינו מהווה סוגייה חשובה בישראל. לא במדיניות הפנים ולא במדיניות החוץ. זהו פספוס אדיר משני טעמים: האחד, מכיוון שזו סוגייה שצריכה להוות את המסגרת התפישתית שבה אנו מבינים את העולם ופועלים
ריבלין שמר על ישראל בעידן נתניהו והוכיח כמה חשוב מוסד הנשיאות
לשאלה הנשאלת תדיר, מדוע מדינת ישראל זקוקה למוסד הנשיאות, ניתנה תשובה משכנעת בקדנציה של הנשיא ריבלין. כחבר בצוות היועצים של הנשיא התשיעי שמעון פרס חזיתי מקרוב עד כמה מוסד הנשיאות הכרחי במדינת
כישרון דיפלומטי בקידום מדיניות מזיקה לישראל
עכשיו, לאחר שהושגה הפסקת אש ותשומת הלב התקשורתית עוסקת ביחסי ארה"ב–ישראל ובקולות הביקורתיים מהקונגרס האמריקאי, אני מציע להקדיש תשומת לב לארוע שהתרחש לפני המשבר האחרון. באירוע הגאלה של העיתון
גם הסיוע האמריקאי לישראל נועד לקידום המדיניות האמריקאית
ממשל ביידן מחזיר את הדיפלומטיה המקצועית להתנהלות המסורתית של ארה"ב ברחבי עולם. מדובר בדיפלומטיה שעושה שימוש בסיוע כמרכיב בארסנל המדיני, לא כנדבה אלטרואיסטית, אלא ככלי לקידום הערכים
מה החמצתם לגבי יחסי ישראל ארה"ב כשהתעלמתם מועידת J Street?
ועידת j Street, ארגון השדולה היהודית התומכת בישראל ובשלום, התקיימה ב-18,19 באפריל וזכתה להדים מרשימים בארה"ב, אך אבל למעט מאד תשומת לב בישראל. חוסר תשומת הלב בישראל לועידה מעיד על קוצר ראייה
הממשלה קרובה ל-BDS יותר מפרופ' גולדרייך
פרופ' עודד גולדרייך הוא כנראה מתמטיקאי מחונן. אני לא מבין בזה כלום, אבל הוועדה המקצועית של פרס ישראל חשבה כך ובחרה בו פה-אחד. בעוונותיו, הוא גם שמאלני שחושב שצריך לחתור לשלום ושהשטחים הכבושים
נתניהו מציג עצמו כדיפלומט מליגה אחרת, אבל השגרירויות ריקות וישראל נפגעת
מאמר דעה מאת ד"ר נמרוד גורן באתר וואלה! חדשות
מה נשתנה במימונה הזאת?
מאמר דעה מאת נדב תמיר באתר זמן ישראל
נתניהו לא המציא כלום. שמעון פרס היה שם קודם
מאמר דעה מאת פרופ' אלי פודה באתר וואיינט
כיצד מציעים במפלגות לשפר את מדיניות החוץ של ישראל
לקראת הבחירות לכנסת ה-24, קיים מכון מיתווים כנס על הדרכים לשפר את מדיניות החוץ הישראלית. בכנס לקחו חלק יו"ר מרצ ח"כ ניצן הורוביץ, אמילי מואטי (העבודה), ח"כ אורנה ברביבאי (יש עתיד),
מדיניות-החוץ הישראלית לקראת הבחירות לכנסת ה-24
סיכום כנס הבחירות של מכון מיתווים, מרץ 2021
המקום של יחסי החוץ בקמפיינים משני, אך אינו בגדר נוכח-נפקד
מאמר דעה מאת ד"ר רועי קיבריק באתר הארץ
כיצד לשפר את מדיניות-החוץ האזורית של ישראל?
כנס הבחירות של מכון מיתווים, מרץ 2021
משבר האקלים הוא מנוף לשיתוף פעולה אזורי
אירוע הזיהום הנורא בחופי ישראל הוא עוד אחד מהפשעים של המין האנושי נגד הטבע. אירועי זיהום מעין אלה ימשיכו להתרחש מעת לעת כל עוד ממשלות אינן רואות בהם איום ברור ומיידי, על אחת כמה וכמה כשמשבר
סוחרי החיסונים שכחו את המוסר
מאמר דעה מאת השגריר לשעבר מיכאל הררי באתר וואיינט
איך הפך קק"ל מסמל ציוני לארגון אנטי ציוני בעליל
מאמר דעה מאת נדב תמיר באתר גלובס
האם "הסכמי אברהם" פותחים אפשרויות חדשות בתחום האנרגיה?
מאמר דעה מאת השגריר לשעבר מיכאל הררי באתר זמן ישראל
זמן לעסקים בין ישראל ומרוקו
מאמר דעה מאת עינת לוי באתר דה מרקר
יחסי ישראל-טורקיה אינם תלויים רק בנתניהו וארדואן
מאמר דעה מאת ד"ר נמרוד גורן באתר הארץ
שמאלני כל העולם – התאחדו
**המאמר פורסם במגזין "תלם"** על המחנה הפרוגרסיבי בישראל להתנער מהדה לגיטימציה שעשה הימין לשיתוף פעולה בינלאומי ולנהוג בדיוק כפי שנוהג הימין עצמו: לטוות רשתות קשרים בינלאומית על בסיס
הציונות קיבלה קריאת השכמה מדכאת מהאג
מאמר דעה מאת נדב תמיד באתר וואיינט
המלחמה בתימן – האם (גם) מדרום תיפתח הרעה?
מאמר דעה מאת השגריר לשעבר מיכאל הררי באתר זמן ישראל
מכתב תודה לשר החוץ גבי אשכנזי
מאמר דעה מאת נדב תמיר באתר זמן ישראל
נסיגת הדמוקרטיה בישראל גובה מחיר גם במדיניות החוץ
ג'ו ביידן הדמוקרטי ניצח את דונלד טראמפ הפופוליסט, ונדמה שהעולם כולו נושם לרווחה. אבל זהו אינו מצב. בשני העשורים האחרונים התחזק בהדרגה כוחם של מנהיגים ומפלגות א-ליברלים במדינות רבות בעולם, וגם
ביידן "מייבש" את נתניהו: נקווה שזה יסתכם בזה
מאמר דעה מאת ד"ר רועי קיבריק באתר זמן ישראל
הגדרת האנטישמיות של ה-IHRA כחוק תזיק למלחמה באנטישמיות
מאמר דעה מאת נדב תמיד באתר גלובס
במהפכה של הרגע האחרון, טראמפ השיב את ישראל למקומה הטבעי
מאמר דעה מאת פרופ' אלי פודה באתר וואלה חדשות
ישראל מגיבה לשינויים הבינלאומיים בפרגמטיות, אך ללא חזון
מדיניות החוץ הישראלית נדרשה להתמודד מאז ומעולם עם התמורות ביחסי הכוחות בזירה הבינלאומית, בניסיון לאתר את המעצמה התורנית כדי להישען עליה. מערכת היחסים האסטרטגית עם ארה"ב ענתה על כך היטב
האנטישמיות החדשה שונאת יהודים ואוהבת את ישראל
העולם החופשי כולו צפה בזעזוע ובפחד בהתקפה של המון מוסת על קודשי הדמוקרטיה האמריקאית – הסנאט ובית הנבחרים – במהלך אישור נשיאותו של ג'ו ביידן. אולם לאלו מאתנו שהבחינו בדגלי ישראל מונפים
קידום הדמוקרטיה והשלום הוא המפתח לחיזוק מעמד ישראל בארה"ב
מאמר דעה מאת ד"ר נמרוד גורן באתר הזירה - דיפלומטיה ויחסי חוץ
במדיניות החוץ הצפויה של ממשל ביידן, ישראל חייבת להיות Team player
מאמר דעה מאת נדב תמיר באתר הזירה - דיפלומטיה ויחסי חוץ
הגיע הזמן שישראל תכיר בחשיבותה של הנהגה נשית בעולם המודרני
מאמר דעה מאת נדב תמיר באתר זמן ישראל
השלכות ניסיון ההפיכה בגבעת הקפיטול
אלימות פוליטית אינה זרה לארה"ב, ודי אם נזכיר את אירועי 1968 – המחאות נגד מלחמת וייטנאם והדחתו המשפילה של הנשיא ניקסון בעקבות פרשת ווטרגייט. אולם אירועי ה-6 בינואר 2021, שאינם אלא ניסיון
מגמות חצי שנתיות יולי – דצמבר 2020
גיליון מס' 6 עורכים: ד"ר רועי קיבריק וד"ר נמרוד גורן מסמך זה מציג מגמות מרכזיות שאפיינו את מדיניות-החוץ האזורית של ישראל בחודשים יולי-דצמבר 2020: כינון יחסים דיפלומטיים עם איחוד
שיקום הסכם הגרעין בין המעצמות לאיראן הוא אינטרס ישראלי מובהק
מאמר דעה מאת נדב תמיד באתר גלובס
הדו"ח הדיפלומטי 2021
הדו"ח הדיפלומטי הוא פרסום חודשי של מכון מיתווים בעריכת ד"ר רועי קיבריק. הדו"ח סוקר התפתחויות אחרונות במדיניות-החוץ האזורית של ישראל, בדגש על יחסי ישראל והפלסטינים, יחסי ישראל עם
מדיניות החוץ הישראלית: פרגמטיות מרעננת (אך) נעדרת חזון.
מדיניות-החוץ הישראלית נדרשה להתמודד, מאז הקמתה, עם התמורות שחלו ביחסי הכוחות בזירה הבינלאומית, בניסיון לאתר את המעצמה התורנית הרלבנטית על מנת להישען עליה. ישראל הבינה כי בנסיבות המדיניות המורכבות
הנסיגה בדמוקרטיה הליברלית וזיקתה למדיניות-חוץ בישראל ובעולם
ליבת ערכי הדמוקרטיה העולמית ניצבת בשני העשורים האחרונים מול איומים מצד כוחות פוליטיים אנטי-ליברליים, המתבססים בעמדות שלטון במדינות מפותחות רבות ומקדמים סדר יום לאומני-שמרני במרחב הפנים-ארצי. בה
סמכותנות ועליונות אתנית – קווים לדמותו של הימין הישראלי
אחד המהלכים הדרמטיים בפוליטיקה הישראלית הוא המאמץ של מפלגות לטשטש את הקו המבחין בין ימין ושמאל, כדי "לגנוב" בוחרים. מפלגות שונות ומשונות מנסות להתמקם "במרכז" ולטשטש עמדות, כדי
רוח חמימה מנשבת לעבר ישראל גם בים האדום
מצבה של ישראל באגן הים האדום מעולם לא היה טוב יותר מבחינה מדינית. לראשונה בהיסטוריה שלה, ישראל מקיימת מגעים, קשרים חשאיים או יחסים דיפלומטיים עם כל מדינות האגן, מלבד תימן. מצב זה שונה בתכלית
ישראל ואגן הים האדום: אתגרים והזדמנויות
מחקר מאת ד"ר משה טרדימן בנושא ישראל והים האדום
הצורך בהבנת מורכבותן של מדינות אחרות
מאמר דעה מאת נדב תמיר באתר זמן ישראל
נשים, שלום וביטחון: החלטות והצהרות לחוד ומציאות לחוד
מאמר מאת מירב כהנא-דגן על ישום החלטה 1325 בישראל
לדיפלומטים הבאים של ישראל מגיע משרד חוץ משודרג
מאמר דעה מאת ד"ר נמרוד גורן באתר גלובס
השואה היא לא רק שלנו. ואפי איתם לא מתאים
מאמר דעה מאת נדב תמיד באתר וואיינט
בא לשכונה בחור ישן
מאמר דעה מאת השגריר לשעבר ברוך בינה באתר זמן ישראל
נצחון ביידן ופטירת עריקאת נושאים בחובם לקחים למחנה השלום
מאמר דעה מאת נדב תמיד באתר זמן ישראל
מדיניות-החוץ האזורית של ישראל: הערכת מצב שנתית, נובמבר 2020
סיכום הכנס השנתי הרביעי של מכון מיתווים
הסכמי אברהם כפוטנציאל לשינוי ביחס היהודים בישראל לערבים
מאמר דעה מאת נדב תמיר באתר זמן ישראל
אסור לנו להפוך את הדעות הפוליטיות למבחן של מי איתנו ומי לא
מאמר דעה מאת נדב תמיר באתר מעריב
9 הערות על החיבור היהודי למפלגה הדמוקרטית
טור דעה מאת נדב תמיר בוויינט
איך לתקן את היחסים עם ארה"ב בעקבות שינוי פוליטי בבית הלבן
מאמר דעה מאת נדב תמיר, זמן ישראל.
אם הדילר מהבית הלבן ילך הביתה
השגריר לשעבר ברוך בינה, לקראת הבחירות בארצות הברית
יש לא מעט קווי דמיון בין העמים והממשלות באיראן ובישראל
מאמר מאת נדב תמיר ב"זמן ישראל"
מדד מדיניות-החוץ הישראלית לשנת 2020
מדד מדיניות-החוץ 2020
בדיפלומטיה גישה של "משחק סכום אפס" מובילה לאפס הישגים
מאמר דעה מאת נדב תמיר באתר גלובס
על תקינות פוליטית, חופש הביטוי ומה שביניהם
מאמר דעה מאת נדב תמיר באתר זמן ישראל
מה שחסר לליכוד היום
מאמר דעה מאת השגריר לשעבר ברוך בינה באתר זמן ישראל
מה ניתן ללמוד ממשבר הקורונה על מנהיגות אפקטיבית בעידן המודרני
מאמר דעה מאת נדב תמיר באתר זמן ישראל
שנה של הישגים מדיניים לישראל, וכישלון אחד המסוכן לבריאותה
פרופ' אלי פודה, בלוג מכון מיתווים באתר הארץ
אפשר לוותר על ועדת חוץ וביטחון
קסניה סבטלובה, מאמר דעה, ספטמבר 2020
עכשיו זה רשמי: אפשר לוותר על ועדת חוץ וביטחון
קסניה סבטלובה, בלוג מכון מיתווים באתר הארץ
מדד מדיניות-החוץ הישראלית לשנת 2019
מדד מדיניות-החוץ 2019
סולידריות היא לא רק רגש, אלא צעד פוליטי-מדיני חכם
מאמר דעה, ד"ר רועי קיבריק, אוגוסט 2020
נדרשת התערבות הכנסת בחיזוק מערך החוץ
מאמר דעה, ד"ר ערן אהוד, גלובס, אוגוסט 2020
סולידריות היא לא רק רגש, אלא צעד פוליטי-מדיני חכם
מאמר דעה, ד"ר רועי קיבריק, הארץ, אוגוסט 2020
הכרחי שביידן ינהג הפוך מטראמפ אם ברצונו לסייע לחזון הציוני
מאמר דעה, נדב תמיר, זמן ישראל, אוגוסט 2020
מה צריך המחנה הפרוגרסיבי בישראל עבור תחייה מחודשת
מאמר דעה, ד"ר נמרוד גורן, הארץ, אוגוסט 2020
יולי 2020: 11 מגמות חצי שנתיות במדיניות החוץ של ישראל
ד"ר נמרוד גורן וד"ר רועי קיבריק, הארץ, יולי 2020
מגמות חצי שנתיות במדיניות-החוץ הישראלית: ינואר – יוני 2020
גיליון מספר 5 עורכים: ד"ר רועי קיבריק וד"ר נמרוד גורן מדיניות-החוץ הישראלית הושפעה בחצי השנה האחרונה משתי סוגיות מרכזיות: משבר הקורונה – שהוביל לשיתופי פעולה אזוריים ובינלאומיים חדשים,
לגבי אשכנזי יש הזדמנות לשקם את משרד החוץ
מאמר דעה, ד"ר אהוד ערן, וואלה, יולי 2020
