תוכנית המדיניות המוצעת נועדה לשרת שני קהלים עיקריים: קהל אחד הוא קובעי המדיניות – הדרג הממשלתי הבכיר, המכוון ומגדיר יעדים למדיניות החוץ הישראלית ומעצב את סדרי העדיפויות של מערך החוץ הממשלתי. בדרג
ב-13 ביוני הושבעה הממשלה ה-36 של ישראל בראשותם של נפתלי בנט ויאיר לפיד (ברוטציה) – ממשלה ראשונה מאז 2009 שבראשה לא עומד בנימין נתניהו. מכון מיתווים רואה בממשלה החדשה הזדמנות לקדם תמורות מהותיות
ב 13- ביוני 2021 הושבעה הממשלה ה 36- של מדינת ישראל בראשותם של נפתלי בנט ויאיר לפיד (ברוטציה) ממשלה ראשונה מאז 2009 שבראשה לא יעמוד בנימין נתניהו. מכון מיתווים רואה בממשלה החדשה הזדמנות לקדם
האדמו"ר רבי מאיר אריאל בעל האקליפטוס כבר כתב לנו: "בסוף כל משפט שאתם אומרים בעברית, יושב ערבי עם נרגילה". והוא צדק כמובן, בסוף כל משפט שיגיד בנט בגלזגו, מחכה לו עבאס ברמאללה. זה
השיחה הארוכה, החמימות והתיאורים המלבבים של שר השיכון זאב אלקין אחרי המפגש הראשון בין הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין לראש הממשלה נפתלי בנט הסבו תשומת הלב של רבים מהשאלה העיקרית: האם בנט הצליח להגיע
סקר דעת הקהל השנתי התשיעי של מכון מיתווים על מדיניות-החוץ הישראלית נערך בספטמבר 2021 . הסקר בוצע על- ידי מכון רפי סמית ובשיתוף קרן פרידריך אברט, בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל (700
אחד האתגרים המרכזיים ביותר לכל ראש ממשלה בישראל הוא ניהול היחסים עם ארה"ב, בעלת הברית החשובה ביותר שלנו. הביקור הראשון של נפתלי בנט בוושינגטון הוא הזדמנות לקביעת האדנים ביחסיו עם ג'ו ביידן.
אישור מינויים של 36 שגרירים וקונסולים כלליים חדשים על ידי הממשלה, כבר בישיבתה השנייה ולאחר שנתניהו עיכב זאת במשך למעלה מחצי שנה, היא זריקת מרץ חשובה עבור מערך החוץ הישראלי. כך גם ההחלטה לביטול
גיליון מספר 7 עורכים: ד"ר רועי קיבריק וד"ר גיל מורסיאנו חצי השנה האחרונה התאפיינה בכניסתו של הנשיא ביידן לבית הלבן, המשך המאבק בגרעין האיראני, סבב לחימה נוסף ברצועת עזה, השפעת מערכת
עכשיו, לאחר שהושגה הפסקת אש, כדאי לנסות להבין מדוע אנחנו חוזרים בכל פעם לאותו דפוס חסר תוחלת. כמו בכל סבב קודם של חילופי מהלומות בין ישראל לחמאס התקשורת הישראלית ורוב הציבור עסוקים בציפייה לנצחון
"למה מי את בכלל? תעני לי כמו ילדה טובה", קרא בלי בושה ח"כ מיקי זוהר לעבר יו"ר הקואליציה, עידית סילמן. שבוע קודם לכן צעק על סילמן ח"כ מאיר פרוש "את ילדה קטנה, את לא
לסופר אוסקר וויילד מיוחסת האמרה "יש אנשים הגורמים אושר באשר ילכו; אחרים – כאשר ילכו". החלפתו של בנימין נתניהו אכן גורמת לרבים אושר, וזאת משום שהוא גרם נזק בשלל תחומים למדינה ולחברה. כבר
ב-13 ביוני 2021 הושבעה הממשלה ה-36 של מדינת ישראל בראשותם של נפתלי בנט ויאיר לפיד (ברוטציה) – ממשלה ראשונה מאז 2009 שבראשה לא יעמוד בנימין נתניהו. בנוסף, מרבית המשרות הקשורות במערך החוץ (כולל שר
מבלי להיכנס לסבך הפוליטי-חברתי-תקשורתי הצפוי לממשלה החדשה ולנו בתקופה הקרובה, ראוי להזכיר לראש הממשלה נפתלי בנט, לשר החוץ יאיר לפיד ולשר הביטחון בני גנץ כמה נקודות, עקרוניות וידועות אולי, הנוגעות
ממשלת השינוי מושבעת בכנסת ואני נרגש. זו אותה התרגשות שהרגשתי ב-20 בינואר כשהושבע ביידן לנשיא ארה"ב לאחר ארבע שנים בהן עשה ממשל טראמפ כל ניסיון להסיט את ארה"ב מתפקידה כמנהיגת העולם
משבר האקלים אינו מהווה סוגייה חשובה בישראל. לא במדיניות הפנים ולא במדיניות החוץ. זהו פספוס אדיר משני טעמים: האחד, מכיוון שזו סוגייה שצריכה להוות את המסגרת התפישתית שבה אנו מבינים את העולם ופועלים
לשאלה הנשאלת תדיר, מדוע מדינת ישראל זקוקה למוסד הנשיאות, ניתנה תשובה משכנעת בקדנציה של הנשיא ריבלין. כחבר בצוות היועצים של הנשיא התשיעי שמעון פרס חזיתי מקרוב עד כמה מוסד הנשיאות הכרחי במדינת
עכשיו, לאחר שהושגה הפסקת אש ותשומת הלב התקשורתית עוסקת ביחסי ארה"ב–ישראל ובקולות הביקורתיים מהקונגרס האמריקאי, אני מציע להקדיש תשומת לב לארוע שהתרחש לפני המשבר האחרון. באירוע הגאלה של העיתון
ממשל ביידן מחזיר את הדיפלומטיה המקצועית להתנהלות המסורתית של ארה"ב ברחבי עולם. מדובר בדיפלומטיה שעושה שימוש בסיוע כמרכיב בארסנל המדיני, לא כנדבה אלטרואיסטית, אלא ככלי לקידום הערכים
ועידת j Street, ארגון השדולה היהודית התומכת בישראל ובשלום, התקיימה ב-18,19 באפריל וזכתה להדים מרשימים בארה"ב, אך אבל למעט מאד תשומת לב בישראל. חוסר תשומת הלב בישראל לועידה מעיד על קוצר ראייה
פרופ' עודד גולדרייך הוא כנראה מתמטיקאי מחונן. אני לא מבין בזה כלום, אבל הוועדה המקצועית של פרס ישראל חשבה כך ובחרה בו פה-אחד. בעוונותיו, הוא גם שמאלני שחושב שצריך לחתור לשלום ושהשטחים הכבושים
מאמר דעה מאת ד"ר נמרוד גורן באתר וואלה! חדשות
מאמר דעה מאת נדב תמיר באתר זמן ישראל
מאמר דעה מאת פרופ' אלי פודה באתר וואיינט
לקראת הבחירות לכנסת ה-24, קיים מכון מיתווים כנס על הדרכים לשפר את מדיניות החוץ הישראלית. בכנס לקחו חלק יו"ר מרצ ח"כ ניצן הורוביץ, אמילי מואטי (העבודה), ח"כ אורנה ברביבאי (יש עתיד),
סיכום כנס הבחירות של מכון מיתווים, מרץ 2021
מאמר דעה מאת ד"ר רועי קיבריק באתר הארץ
כנס הבחירות של מכון מיתווים, מרץ 2021
אירוע הזיהום הנורא בחופי ישראל הוא עוד אחד מהפשעים של המין האנושי נגד הטבע. אירועי זיהום מעין אלה ימשיכו להתרחש מעת לעת כל עוד ממשלות אינן רואות בהם איום ברור ומיידי, על אחת כמה וכמה כשמשבר
מאמר דעה מאת השגריר לשעבר מיכאל הררי באתר וואיינט
מאמר דעה מאת נדב תמיר באתר גלובס
מאמר דעה מאת השגריר לשעבר מיכאל הררי באתר זמן ישראל
מאמר דעה מאת עינת לוי באתר דה מרקר
מאמר דעה מאת ד"ר נמרוד גורן באתר הארץ
**המאמר פורסם במגזין "תלם"** על המחנה הפרוגרסיבי בישראל להתנער מהדה לגיטימציה שעשה הימין לשיתוף פעולה בינלאומי ולנהוג בדיוק כפי שנוהג הימין עצמו: לטוות רשתות קשרים בינלאומית על בסיס
מאמר דעה מאת נדב תמיד באתר וואיינט
מאמר דעה מאת השגריר לשעבר מיכאל הררי באתר זמן ישראל
מאמר דעה מאת נדב תמיר באתר זמן ישראל
ג'ו ביידן הדמוקרטי ניצח את דונלד טראמפ הפופוליסט, ונדמה שהעולם כולו נושם לרווחה. אבל זהו אינו מצב. בשני העשורים האחרונים התחזק בהדרגה כוחם של מנהיגים ומפלגות א-ליברלים במדינות רבות בעולם, וגם
מאמר דעה מאת ד"ר רועי קיבריק באתר זמן ישראל
מאמר דעה מאת נדב תמיד באתר גלובס
מאמר דעה מאת פרופ' אלי פודה באתר וואלה חדשות
מדיניות החוץ הישראלית נדרשה להתמודד מאז ומעולם עם התמורות ביחסי הכוחות בזירה הבינלאומית, בניסיון לאתר את המעצמה התורנית כדי להישען עליה. מערכת היחסים האסטרטגית עם ארה"ב ענתה על כך היטב
העולם החופשי כולו צפה בזעזוע ובפחד בהתקפה של המון מוסת על קודשי הדמוקרטיה האמריקאית – הסנאט ובית הנבחרים – במהלך אישור נשיאותו של ג'ו ביידן. אולם לאלו מאתנו שהבחינו בדגלי ישראל מונפים
מאמר דעה מאת ד"ר נמרוד גורן באתר הזירה - דיפלומטיה ויחסי חוץ
מאמר דעה מאת נדב תמיר באתר הזירה - דיפלומטיה ויחסי חוץ
מאמר דעה מאת נדב תמיר באתר זמן ישראל
אלימות פוליטית אינה זרה לארה"ב, ודי אם נזכיר את אירועי 1968 – המחאות נגד מלחמת וייטנאם והדחתו המשפילה של הנשיא ניקסון בעקבות פרשת ווטרגייט. אולם אירועי ה-6 בינואר 2021, שאינם אלא ניסיון
גיליון מס' 6 עורכים: ד"ר רועי קיבריק וד"ר נמרוד גורן מסמך זה מציג מגמות מרכזיות שאפיינו את מדיניות-החוץ האזורית של ישראל בחודשים יולי-דצמבר 2020: כינון יחסים דיפלומטיים עם איחוד
מאמר דעה מאת נדב תמיד באתר גלובס
הדו"ח הדיפלומטי הוא פרסום חודשי של מכון מיתווים בעריכת ד"ר רועי קיבריק. הדו"ח סוקר התפתחויות אחרונות במדיניות-החוץ האזורית של ישראל, בדגש על יחסי ישראל והפלסטינים, יחסי ישראל עם
מדיניות-החוץ הישראלית נדרשה להתמודד, מאז הקמתה, עם התמורות שחלו ביחסי הכוחות בזירה הבינלאומית, בניסיון לאתר את המעצמה התורנית הרלבנטית על מנת להישען עליה. ישראל הבינה כי בנסיבות המדיניות המורכבות
ליבת ערכי הדמוקרטיה העולמית ניצבת בשני העשורים האחרונים מול איומים מצד כוחות פוליטיים אנטי-ליברליים, המתבססים בעמדות שלטון במדינות מפותחות רבות ומקדמים סדר יום לאומני-שמרני במרחב הפנים-ארצי. בה
אחד המהלכים הדרמטיים בפוליטיקה הישראלית הוא המאמץ של מפלגות לטשטש את הקו המבחין בין ימין ושמאל, כדי "לגנוב" בוחרים. מפלגות שונות ומשונות מנסות להתמקם "במרכז" ולטשטש עמדות, כדי
מצבה של ישראל באגן הים האדום מעולם לא היה טוב יותר מבחינה מדינית. לראשונה בהיסטוריה שלה, ישראל מקיימת מגעים, קשרים חשאיים או יחסים דיפלומטיים עם כל מדינות האגן, מלבד תימן. מצב זה שונה בתכלית
מחקר מאת ד"ר משה טרדימן בנושא ישראל והים האדום
מאמר דעה מאת נדב תמיר באתר זמן ישראל
מאמר מאת מירב כהנא-דגן על ישום החלטה 1325 בישראל
מאמר דעה מאת ד"ר נמרוד גורן באתר גלובס
מאמר דעה מאת נדב תמיד באתר וואיינט
מאמר דעה מאת השגריר לשעבר ברוך בינה באתר זמן ישראל
מאמר דעה מאת נדב תמיד באתר זמן ישראל
סיכום הכנס השנתי הרביעי של מכון מיתווים
מאמר דעה מאת נדב תמיר באתר זמן ישראל
מאמר דעה מאת נדב תמיר באתר מעריב
טור דעה מאת נדב תמיר בוויינט
מאמר דעה מאת נדב תמיר, זמן ישראל.
השגריר לשעבר ברוך בינה, לקראת הבחירות בארצות הברית
מאמר מאת נדב תמיר ב"זמן ישראל"
מדד מדיניות-החוץ 2020
מאמר דעה מאת נדב תמיר באתר גלובס
מאמר דעה מאת נדב תמיר באתר זמן ישראל
מאמר דעה מאת השגריר לשעבר ברוך בינה באתר זמן ישראל
מאמר דעה מאת נדב תמיר באתר זמן ישראל
פרופ' אלי פודה, בלוג מכון מיתווים באתר הארץ
קסניה סבטלובה, מאמר דעה, ספטמבר 2020
קסניה סבטלובה, בלוג מכון מיתווים באתר הארץ
מדד מדיניות-החוץ 2019
מאמר דעה, ד"ר רועי קיבריק, אוגוסט 2020
מאמר דעה, ד"ר ערן אהוד, גלובס, אוגוסט 2020
מאמר דעה, ד"ר רועי קיבריק, הארץ, אוגוסט 2020
מאמר דעה, נדב תמיר, זמן ישראל, אוגוסט 2020
מאמר דעה, ד"ר נמרוד גורן, הארץ, אוגוסט 2020
ד"ר נמרוד גורן וד"ר רועי קיבריק, הארץ, יולי 2020
גיליון מספר 5 עורכים: ד"ר רועי קיבריק וד"ר נמרוד גורן מדיניות-החוץ הישראלית הושפעה בחצי השנה האחרונה משתי סוגיות מרכזיות: משבר הקורונה – שהוביל לשיתופי פעולה אזוריים ובינלאומיים חדשים,
מאמר דעה, ד"ר אהוד ערן, וואלה, יולי 2020
מאמר דעה, ד"ר רועי קיבריק, יולי 2020
רוב בציבור חושב שלישראל אין עקרונות ברורים לפיהם מתנהלת מדיניות-החוץ שלה, שהיא יותר מגיבה מאשר יוזמת במדיניות-החוץ שלה, ושהיא מסתמכת יותר מדי על הקשר עם ארצות הברית. מרבית הישראלים חושבים גם
מאמר דעה, נדב תמיר, Ynet, יולי 2020
מאמר דעה, השגריר לשעבר ברוך בינה, יולי 2020
השגריר לשעבר ברוך בינה, זמן ישראל, יולי 2020
בהשתתפות ד"ר נמרוד גורן, עדכן אסטרטגי 23(3), המכון למחקרי ביטחון לאומי, יולי 2020
מדד מדיניות-החוץ הישראלית לשנת 2017
מדד מדיניות-החוץ הישראלית לשנת 2018
השגריר בדימוס דני כרמון, מעריב, יוני 2020
גיליון מס' 1 עורכים: ד"ר רועי קיבריק וד"ר נמרוד גורן מסמך זה מציג מגמות מרכזיות במדיניות-החוץ האזורית של ישראל בחצי השנה החולפת. הוא מבוסס על ששת הגיליונות האחרונים של הדו"ח
גיליון מס' 2 עורכים: ד"ר רועי קיבריק וד"ר נמרוד גורן מסמך זה מציג מגמות מרכזיות במדיניות-החוץ האזורית של ישראל בחצי השנה החולפת. הוא מבוסס על ששת הגיליונות האחרונים של הדו"ח
גיליון מס' 3 עורכים: ד"ר רועי קיבריק וד"ר נמרוד גורן מסמך זה מציג מגמות מרכזיות במדיניות-החוץ האזורית של ישראל בחצי השנה החולפת. הוא מבוסס על ששת הגיליונות האחרונים של הדו"ח
גיליון מס' 4 ,יולי-דצמבר 2019 עורכים: ד"ר רועי קיבריק וד"ר נמרוד גורן ד"ר רועי קיבריק הוא מנהל המחקרים של מכון מיתווים; ד"ר נמרוד גורן הוא ראש מכון מיתווים. מסמך זה מתפרסם
נדב תמיר, זמן ישראל, 22 ביוני 2020
