האם נמאסנו על המערב?
מתנגדי המהפכה המשפטית נושאים עיניים לקהילה הבינ"ל בתקווה שתפעיל לחץ על הממשלה. אלא שהדיפלומטיה והגיאו-פוליטיקה יחייבו אותם לחכות
ישראל ואירופה לא תוכלנה להמשיך לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה
בפריז, וגם בברלין ובבריסל מתקשים בימים אלה להבין את המדיניות הישראלית. מצד אחד, השקיע שר החוץ אלי כהן מאמצים גדולים בשבועות האחרונים בשיפור יחסיה של ישראל עם האיחוד האירופי. קודם כל, הוא ביקר
בנוגע להפיכה המשטרית, האיחוד האירופי נוהג באופן מחושב וגם מאכזב
התלכדות אינטרסים יכולה בקלות להוביל לוויתור על ערכים. אך כשהוויתור הזה מגיע מהאיחוד האירופי, שנהג לדבר גבוהה גבוהה על ערכים כמו דמוקרטיה (ומתבטא על כך בהקשר האוקראיני), וכשברקע עומד ניסיון המהפכה
לאוקראינה לא, לפינלנד כן – "קלע דוד" לטובת חיזוק היחסים עם נאט"ו
בראשית החודש שעבר פרסם הניו יורק טיימס מסמכים המציעים כי וושינגטון בחנה תרחישים שבהם עשויה ירושלים להעביר נשק לקייב, כולל טילים מונחים נגד טנקים ומערכות הגנה אווירית מתקדמות. הדלפתם של המסמכים
ההפיכה המשטרית תדחק את ישראל אל הקיר במשפט הבינלאומי
מעמדה של ישראל במערכת המשפט הבינלאומי עלול להיפגע ממימוש "הרפורמה המשפטית". ההשלכות של הגבלת סמכויותיהם והחלשת עצמאותם של בתי המשפט והיועצים המשפטיים בשירות המדינה עלולים להשפיע על
כיצד להיאבק בנסיגה דמוקרטית ולהצליח: לקחים מהחברה האזרחית הצ'כית
מיתווים בשיתוף פעולה עם המכון ליחסים בינלאומיים בפראג שמחים להזמינכם.ן לאירוע המשותף והראשון במסגרת יוזמת שותפות ליברלית בין-לאומית. מטרת היוזמה היא ליצור קואליציות השפעה ולמידה עם ארגוני חברה
לתפריט של נתניהו ועמיתיו במערב נוסף סעיף חדש: אופי המשטר בישראל
אלו שעוקבים מקרוב אחר יחסי ישראל-צרפת לאורך השנים, מגיעים לא פעם למסקנה שנדרשת אליהם מומחיות לא מתחום מדעי המדינה, היחסים הבינלאומיים או הדיפלומטיה, אלא מתחום הפסיכולוגיה. זו מערכת יחסים עשירה
שולחן עגול בנושא ערכים ליברלים-דמוקרטים ויחסי ישראל-אירופה
ב23 בינואר 2023 ערכו מכון מיתווים והמכון הישראלי לדמוקרטיה שולחן עגול בהשתתפות מומחים ומומחות משני המכונים. הדיון עסק בנסיגה דמוקרטית בישראל ובמדינות אחרות באירופה ובשאלה כיצד המאבק המתנהל בישראל
הימין מסית נגד האיחוד האירופי עם חטוטרת עצומה על גבו
לאחרונה נחשף ב"חדשות 13" מסמך מטעם נציגות האיחוד האירופי לרשות הפלסטינית, המציע תוכנית אירופית משותפת לפיתוח אזורי C, הנמצאים בשליטה ביטחונית ואזרחית ישראלית. לדברי העיתונאית מוריה אסרף
יחסי ישראל ונאט״ו: פיתוח תפיסה אסטרטגית חדשה
יחסי ישראל עם הברית הצפון אטלנטית (נאט"ו) מעולם לא היו במרכז מדיניות החוץ והביטחון של ישראל, ומאז תקופת השיא בשנות התשעים אף הלכו ונחלשו. אולם, שינויים גיאופוליטיים וארגוניים מעלים את
הסכם מסגרת מסוג Partnership Priorities עם האיחוד האירופי – מה (אם בכלל) ישראל מפסידה?
עד לשנים האחרונות, ישראל נהנתה מרמת היחסים המתקדמת ביותר עם האיחוד האירופי מקרב כלל המדינות הנכללות במדיניות השכנוּת האירופית (European Neighborhood Policy – ENP). הדבר אינו מפתיע, שכן
ישראל צריכה להפסיק להתלבט: האמת המרה לגבי המלחמה באוקראינה
עשרות טילי שיוט שפגעו בערי אוקראינה ב-10 באוקטובר והרגו את הרופאה שעבדה במחלקה להשתלת מוח עצם באחד מבתי החולים בקייב, הרסו את המשחקיות וקטעו את אספקת החשמל לבתי המגורים רגע לפני בואו של חורף קר,
הסכם מבצעי בין יורופול למשטרת ישראל: עלית מדרגה בשיתוף הפעולה עם האיחוד האירופי במאבק בפשיעה ובטרור
בספטמבר 2022 הסתיים המשא ומתן על הסכם מבצעי בין משטרת ישראל ליורופול, הסוכנות המשטרתית של האיחוד האירופי. בעולם גלובלי, בו פשיעה וטרור חוצים גבולות, מדינות נזקקות להדק את שיתופי הפעולה ביניהן.
בלב יחסי ישראל-אירופה צריכים לעמוד הערכים הדמוקרטיים
"הקשר החזק ביותר בין ישראל לאירופה הוא אמונתנו המשותפת בדמוקרטיה ובערכיה", אמרה נשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין, בנאומה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ב-14 ביוני. היום, יותר
יחסי ישראל והאיחוד האירופי תחת הנשיאות הצ'כית של האיחוד האירופי
מטרת הארוע היתה לתפוס את רוח התקופה ביחסי ישראל והאיחוד האירופי העכשוויים, היות והם השתנו מיחסים המאופיינים ברוח יחסית שלילית ליחסים יותר חיוביים, על אף שהמחלוקות הבסיסיות נותרו על כנן. שני
נסיגה דמוקרטית וביטחוניזציה: אתגרים לישראל, האיחוד האירופי ויחסי ישראל-אירופה
הקובץ ״נסיגה דמוקרטית וביטחוניזציה: אתגרים לישראל, האיחוד האירופי ויחסי ישראל-אירופה״ מנתח את המגמות הא-ליברליות והנסיגה הדמוקרטית שמתרחשות בשנים האחרונות בישראל ובאירופה. מומחים ממיתווים – המכון
נסיגה דמוקרטית וביטחוניזציה: אתגרים לישראל, האיחוד האירופי ויחסי ישראל-אירופה
הקובץ ״נסיגה דמוקרטית וביטחוניזציה: אתגרים לישראל, האיחוד האירופי ויחסי ישראל-אירופה״ מנתח את המגמות הא-ליברליות והנסיגה הדמוקרטית שמתרחשות בשנים האחרונות בישראל ובאירופה. מומחים ממיתווים –
משמעות כינוסה של מועצת ההתאגדות (אסוציאציה) בין ישראל לאיחוד האירופי
ב-18 ביולי 2022 החליטה מועצת שרי החוץ של האיחוד האירופי להתקדם לקראת כינוס מועצת ההתאגדות בין האיחוד לישראל. מועצה זו לא התכנסה בעשור האחרון, ועולה השאלה מה המשמעות של חידושה? מה היה המחיר של אי
באיחוד האירופי מרוצים מלפיד
27 שרי החוץ של האיחוד האירופי אישרו פה אחד להתקדם לעבר כינוס מועצת ההתאגדות עם ישראל. מדובר בהישג לראש הממשלה ושר החוץ יאיר לפיד, שהתרחש בבריסל בשבוע שעבר. מטרת המועצה היא לקיים מדי שנה דיאלוג
ביקור לפיד בפריז השאיר טעם של עוד
אך טבעי הוא שהביקור המדיני הראשון של יאיר לפיד כראש ממשלה היה לצרפת. הביקור אמנם נקבע לפני כניסתו של לפיד לתפקיד, אולם כמו לגבי ביקורו בטורקיה – לפיד לא נתן לשינויים הפוליטיים לבטל תכניות
דיפלומטיה תרבותית בין ישראל לאירופה: הפוטנציאל הטמון בתכנית קריאטיב יורופ
מספטמבר 2021 ישראל ניהלה (וממשיכה לנהל) משא ומתן על הצטרפותה לתוכנית Creative Europe של האיחוד האירופי לשנים 2021-2027. זו תוכנית חסרת תקדים בגודלה ובמשאביה, המקדמת שיתופי פעולה בתחומי התרבות
מצרכן ביטחון לספק ביטחון: ההזדמנות של ישראל מול נאט״ו
בירושלים עוקבים בעניין אחר פסגת מנהיגי נאט"ו המתכנסת במדריד בימים אלה. הפלישה הרוסית לאוקראינה ערערה את סדר הביטחון באירופה והאיחוד האירופי מתמודד כעת עם עידן חדש של עימות אסטרטגי ביבשת.
מקרון מציע ״מועדון אירופי״ חדש. האם לישראל יש בו מקום?
המלחמה באוקראינה מעוררת את אירופה להגדיר מחדש את יחסיה עם המעגל השני של ידידותיה ובעלות בריתה, ולבחון מי חולקת עימה את ערכיה הדמוקרטים-ליברליים. בכינוס חגיגי שהתקיים בחודש שעבר בפרלמנט האירופי
מזכר ההבנות למכירת גז לאירופה: משמעויות והשלכות
ההסכם המשולש שנחתם בשבוע שעבר (16 ביוני) בקהיר בין ישראל, מצרים והאיחוד האירופי למכירת גז מישראל לאירופה, מהווה צעד נוסף, הממחיש את מידת החשיבות והרלוונטיות שהאיחוד האירופי מייחס לגז ממזרח הים
לראשונה – שולחן עגול עם מכוני מחקר אוקראינים
בחודש יוני התקבצו לראשונה במרחב וירטואלי אחד חוקרים ישראלים ואוקראינים ודנו ביחסים הבילטרליים בין שתי המדינות בעת המלחמה באוקראינה וגם בסוגיות המזרח תיכוניות שמעסיקות את ישראל
לראשונה – שולחן עגול עם מכוני מחקר אוקראינים
בחודש יוני התקבצו לראשונה במרחב וירטואלי אחד חוקרים ישראלים ואוקראינים ודנו ביחסים הבילטרליים בין שתי המדינות בעת המלחמה באוקראינה וגם בסוגיות המזרח תיכוניות שמעסיקות את ישראל.
פסגת נאט״ו והווטו הטורקי להצטרפות פינלנד ושוודיה
אחת ההשלכות המיידיות והמשמעותיות של המלחמה באוקראינה מתבטאת בהחלטתן הדרמטית של פינלנד ושוודיה להצטרף לנאט"ו. השינוי החד בדעת הקהל בשתי המדינות, לפיו תוך מספר שבועות רוב הציבור, והזירה
מהו עתיד הביטחון האירופי?
מכון מיתווים, בשיתוף שגרירות צרפת בישראל, משלחת האיחוד האירופי בישראל, האגודה הישראלית לחקר האינטגרציה האירופית וקרן פרידריך אברט קיימו כנס בנושא: הפוטנציאל של ריבונות אסטרטגית לאיחוד האירופי,
מהו עתיד הביטחון האירופי?
מכון מיתווים, בשיתוף שגרירות צרפת בישראל, משלחת האיחוד האירופי בישראל, האגודה הישראלית לחקר האינטגרציה האירופית וקרן פרידריך אברט קיימו כנס בנושא: הפוטנציאל של ריבונות אסטרטגית לאיחוד האירופי,
צרפת ברגע הכרעה: לסתום שוב את האף או סדר פוליטי חדש?
איך תיראה אירופה ביום שבו בראש מדינת מפתח כמו צרפת, מעצמה גרעינית בעלת הצבא החזק ביבשת ואחד משני הקטרים של האיחוד האירופי (לצד גרמניה), תעמוד מנהיגת מפלגת ימין קיצוני פופוליסטית? מנהיגה שמקדמת
"נשק האנרגיה" – תובנות ותהיות עדכניות
המלחמה באוקראינה שינתה מושגים וכללים רבים, שהיינו רגילים אליהם שנים רבות, לפחות מאז מלחמת העולם השנייה. מונח נוסף, שמחייב מבט עדכני ומחודש, נוגע ל"נשק האנרגיה", או: השימוש באספקת אנרגיה
פוטין עוזר לאירופה להבין: מול בריון, צריך מקל חזק ועצמאי
"זוהי שעתה של אירופה", אמר שר החוץ של לוקסמבורג ביוני 1992 כשפרצה מלחמת האזרחים ביוגוסלביה המתפרקת. להכרזה הזו לא היה כיסוי. כאשר המאמצים הדיפלומטיים האירופים נכשלו, היה זה כוח הפצצות
פוטין מאיים להכרית את הסדר העולמי שאנו מכירים
לאורך ההיסטוריה יש רגעים מכוננים – ברובם אנו מכירים בדיעבד. לפעמים תוך התהוותם, אנו מכירים בפוטנציאל של אירועים שונים להיות כאלו. הפלישה של פוטין לאוקראינה יכולה להיות לא פחות מרגע מכונן במאבק על
הזמנים השתנו, במלחמה הזו לישראל יש ברירה מוסרית
מדיניות חוץ היא אומנות האיזון בין שיקולי אינטרס לאומי לבין משתנים מוסריים שמבטאים את עולם הערכים של מדינה ומאפייני הזהות שהיא מבקשת להציג לעולם. עמדת ישראל בסכסוך הרוסי-אוקראיני נתפשת כמהלך של
חידת פוטין: המערב נכשל בהבנת הנשיא הרוסי
שלט עצום של הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין הופיע ביום השלישי של הלחימה באוקראינה על בניין משרדים במרכז מוסקבה. "הכוח האמיתי טמון בצדק ואמת שלצידנו. אני מאמין בתמיכה, בכוח הבלתי מנוצח הזה שמעניקה
איום הפלישה לאוקראינה הוא רק סימפטום של עידן עולמי חדש
רק לפני כשנה הנשיא ג'ו ביידן האשים את רוסיה באופן פומבי בהתערבות בבחירות בארצות הברית ובהפצת מידע כוזב. מיד לאחר מכן הוא הטיל על מוסקבה חבילה של סנקציות כלכליות. לאחר מכן הוסיף עליהן עוד סנקציות.
פוטין כבר ניצח במבחן ההרתעה
ב-24 במרץ 1999, יבגני פרימקוב, אז ראש ממשלת רוסיה, היה בדרכו לביקור בארצות הברית. כאשר מטוסו חג מעל האוקיינוס האטלנטי, פרימקוב עודכן שכוחות נאט"ו החלו להפציץ את יוגוסלביה, ללא החלטה של מועצת
אם הדלת לאיחוד לא נפתחת, לפיד צריך לבוא מהחלון
אחת מהשאיפות של יאיר לפיד כשר חוץ היא להוציא את יחסי ישראל-האיחוד האירופי מהבוץ המדיני בו היו תקועים בעשור האחרון. לפיד פועל בכיוון, והיה שר החוץ הישראלי הראשון שביקר בבריסל, חודש מהשבעת הממשלה,
יחסי ישראל והאיחוד האירופי – תמונת מצב, הזדמנויות ואתגרים
ברור לכל ישראלי.ת כי ארה"ב היא השותפה האסטרטגית הראשית של ישראל. פחות ברור מי השותפה הבאה בתור. לתפיסתנו, מקום זה שמור לאירופה ולאיחוד האירופי. ביחסים בין ישראל לאיחוד האירופי יש נקודות אור
העשור האבוד: יחסי ישראל והאיחוד האירופי 2010-2020
מבוא האיחוד האירופי (להלן האיחוד) הוא השותף בעל החשיבות השניה אחרי ארה"ב לישראל, ובתחומים כלכליים ומדעיים שיתוף הפעולה של ישראל איתו אף עולה בהיקפיו ובחשיבותו על זה עם ארה"ב. אולם
ישראל ותכנית המחקר והחדשנות של האיחוד האירופי "הורייזון אירופה" 2021 – 2027: הזדמנויות ואתגרים
מחקר וחדשנות הם אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של ישראל ומקור לחוסן כלכלי ואף בטחוני. תכנית המחקר והחדשנות של האיחוד האירופי "הורייזון" היא התכנית הגדולה ביותר בעולם מבחינת תקציב ומספר
הסכם שמיים פתוחים בין ישראל לאיחוד האירופי
הסכם "שמיים פתוחים" בין ישראל לאיחוד האירופי הינו "גולת הכותרת" בתהליך הליברליזציה ששינה את ענף התעופה הישראלי. ההסכם פתח את ענף התעופה לתחרות, הוביל למהפכה צרכנית עבור התייר
הדף החדש ביחסים עם האיחוד האירופי – כלי אפקטיבי נגד יוקר המחיה
בשבוע שעבר, כחודש אחרי השבעת הממשלה החדשה, ביקר שר החוץ לפיד בבריסל, הבירה הלא רשמית של האיחוד האירופי. למשך שעתיים הוא נפגש עם 27 שרי החוץ של המדינות החברות ועם שר החוץ של האיחוד, ז'וזפ בורל,
לפיד ממשיך בשיפור היחס לאיחוד האירופי, ובתנאים טובים בהרבה
הביקור שקיים השבוע שר החוץ יאיר לפיד באיחוד האירופי שונה מהותית מהנסיעה שעשה רק שבוע קודם לכן, לאיחוד האמירויות. באבו-דאבי שידר לפיד רציפות מדינית. הוא בירך על "הסכמי אברהם", התחייב
שיפור הגישה לשוק השירותים של האיחוד האירופי
שונות רגולטורית בין ישראל לבין שותפות הסחר המרכזיות פוגעת בפוטנציאל הסחר. התכנסות לסטנדרטים רגולטורים של האיחוד האירופי תסייע בהעלאת היקף הסחר וההשקעות. עדכון הסכם הסחר עם האיחוד האירופי שנחתם
הפוטנציאל הטמון בתכנית ארסמוס+ לישראל
השכלה גבוהה וחינוך שלישוני (אחרי תיכון) הם מנוע צמיחה למשק הישראלי הזקוק לכח אדם משכיל, מיומן ובעל כישורים כדי לעמוד בתחרות הגלובלית. הם גם כלי לניעות חברתית ולחברה אזרחית חזקה ומשגשגת. תכנית
האיחוד האירופי, ישראל ומדינות הים התיכון – צ'אנס לשכנות טובה יותר
השבועות האחרונים חידדו את התובנה עד כמה יחסי שכנות טובים הם נכס חשוב שיש לעודד ולטפח, הן בתוך ישראל והן עם שכנותינו. הסכמי הנורמליזציה הם תרומתה העדכנית של ישראל לשכנות טובה ומועילה במזרח התיכון.
שבע המלצות ל"ממשלת שינוי" כיצד לשפר היחסים עם האיחוד האירופי
אחת הסוגיות המדיניות בהן ניסה שר החוץ, גבי אשכנזי, לייצר שינוי בשנה האחרונה היתה היחסים עם האיחוד האירופי. אשכנזי סימן את שיפור הקשר עם האיחוד כיעד מדיני, וזאת לאחר מספר שנים בהן התבטאו בכירים
עקרונות והמלצות למדיניות ישראל כלפי האיחוד האירופי –
המלצות צוות חשיבה של מכון מיתווים
היחסים עם האיחוד האירופי הם נכס אסטרטגי ומרכיב מרכזי עבור מדינת ישראל. אירופה היא שותפת הסחר הגדולה של ישראל, מקור הזדהות נורמטיבי וערכי, מקור לתמיכה מדינית וביטחונית, שותפת מימון המחקר והחדשנות
הסכמי הנורמליזציה לא הועילו לשינוי ביחסים עם האיחוד האירופי
בחודשים יולי-דצמבר 2020 עמד לרשות ישראל חלון הזדמנויות מדיני: גרמניה כיהנה בזמן זה כנשיאה התורנית של מועצת האיחוד האירופי. זמן זה נחשב ל"זמן חסד" עבור ישראל, בו הממשלה יכולה היתה לרתום
מדיניות-החוץ האזורית של ישראל: הערכת מצב שנתית, נובמבר 2020
סיכום הכנס השנתי הרביעי של מכון מיתווים
ישראל והאיחוד האירופי: שונאים, סיפור אהבה
מאמר מאת השגריר לשעבר דוד ולצר
בין המשך קיפאון לאופק חדש, אירופה מביטה אל הקלפיות בארה"ב
ד"ר מאיה שיאון צדיקהו, מאמר בבלוג של מכון מיתווים
מדד מדיניות-החוץ הישראלית לשנת 2020
מדד מדיניות-החוץ 2020
דיפלומטיה אירופית והסכסוך הישראלי-ערבי: כיצד יכול האיחוד האירופי לקדם ביעילות שלום?
כנס בנושא דיפלומטיה אירופית והסכסוך הישראלי-ערבי, ספטמבר 2020
מדד מדיניות-החוץ הישראלית לשנת 2019
מדד מדיניות-החוץ 2019
חלון הזדמנויות ביחסי ישראל-אירופה נפתח, האם נדע לנצל זאת?
מאמר דעה מאת ד"ר נמרוד גורן באתר גלובס
חלון הזדמנויות ביחסי ישראל-אירופה נפתח, האם נדע לנצל זאת?
מאמר דעה, ד"ר נמרוד גורן, גלובס, ספטמבר 2020
ישראל והאיחוד האירופי: שונאים, סיפור אהבה
מאמר, דוד ולצר, ספטמבר 2020
על BDS, אנטישמיות ומה שביניהם
מאמר דעה, נדב תמיר, זמן ישראל, אוגוסט 2020
לשנות גישה ביחסי ישראל והימין הקיצוני באירופה
מאמר דעה, ד"ר טובי גרין, הארץ, יולי 2020
מגמות חצי שנתיות במדיניות-החוץ הישראלית: ינואר – יוני 2020
גיליון מספר 5 עורכים: ד"ר רועי קיבריק וד"ר נמרוד גורן מדיניות-החוץ הישראלית הושפעה בחצי השנה האחרונה משתי סוגיות מרכזיות: משבר הקורונה – שהוביל לשיתופי פעולה אזוריים ובינלאומיים חדשים,
לחדש את הדיאלוג הפוליטי רם הדרג בין ישראל לאיחוד האירופי
מאמר דעה, ד"ר מאיה שיאון צדקיהו, זמן ישראל, יולי 2020
התגובות מאירופה לכוונות הסיפוח: מהצהרות למעשים?
סדנת מדיניות מקוונת של מכון מיתווים
מדד מדיניות-החוץ הישראלית לשנת 2018
מדד מדיניות-החוץ הישראלית לשנת 2018
חרם מול בידול: עד כמה מהותי השוני?
מאמר תגובה ממשרד החוץ לנייר מדיניות שפרסם מכון מיתווים, יוני 2020
סיפוח יסכן את השתתפות ישראל בתכנית המחקר האירופית: מהי תכנית "הורייזון" ומה חשיבותה?
נייר רקע, יוני 2020
לפני הסיפוח, מוטב שאשכנזי יתקשר לאירופים
מאמר דעה מאת ד"ר נמרוד גורן באתר וואיינט
מדיניות הבידול בין ישראל הריבונית לשטחים שונה מהותית מתנועת החרם
נייר מדיניות, ד"ר מאיה שיאון צדקיהו, ביחד עם שירה הירש, מאי 2020
התגובות מאירופה לכוונות הסיפוח של ישראל
נייר מדיניות, ד"ר מאיה שיאון צדקיהו, מאי 2020
מפלגים ומפולגים: אירופה, ישראל וקידום שלום ישראלי-פלסטיני
בעריכת ד"ר מיוריאל אסבורג וד"ר נמרוד גורן, מאי 2020
האיחוד האירופי בימי הקורונה
נייר מדיניות, ד"ר מאיה שיאון צדקיהו, אפריל 2020
לתקוף את האיחוד האירופי בשביל מנדטים
מאמר דעה מאת ד"ר מאיה שיאון צדקיהו באתר וואיינט
75 שנה לשחרור המחנות: המאבק בהכחשה
מאמר דעה, השגרירה בדימוס קולט אביטל, מעריב, 22 בינואר 2020
פוליטיקאים, הסירו ידיכם מהשואה
מאמר דעה, ד"ר רועי קיבריק, הארץ, 21 בינואר 2020
10 מגמות חצי-שנתיות במדיניות-החוץ של ישראל
מאמר דעה, ד"ר נמרוד גורן וד"ר רועי קיבריק, הארץ, 21 בינואר 2020
תשכחו מהצינור: יש לשקול חלופות להעברת גז בים התיכון
מאמר דעה, ד"ר עלי דיריוז וד"ר רועי קיבריק, ynet, ינואר 2020
אשרור התקנות האירופיות לסימון מוצרים מהתנחלויות אינו BDS
מאמר דעה, סוזנה טרסטל, הארץ, 12 בדצמבר 2019
אסור לישראל להתחבר לכוחות אפלים באירופה בגלל אופורטוניזם טהור
מאמר דעה, דן קטריבס, הארץ, 4 בדצמבר 2019.
מדיניות-החוץ האזורית של ישראל: הערכת מצב שנתית
סיכום הכנס השנתי השלישי של מכון מיתווים, דצמבר 2019
פרופ' אלי פודה בכנס Rome Med 2019
רומא, איטליה, דצמבר 2019
הצגת ממצאים בפני פורום בכירי משרד החוץ
הצגת ממצאי מדד מדיניות-החוץ של מיתווים לשנת 2019 ותובנות מהעשייה המדינית של המכון; דצמבר 2019
ממשלת מומחים טכנוקרטים עכשיו
מאמר דעה, יונתן תובל ופרופ' שרון פרדו, הארץ, 28 בנובמבר 2019
האיחוד האירופי נוהג בהתנחלויות בעדינות
מאמר דעה, ד"ר דליה שיינדלין, ynet, נובמבר 2019
ישראל יכולה לתמרן סביב הברקזיט, אך אל לה להמר על הגל הלאומי
מאמר דעה, ד"ר טובי גרין, הארץ, 30 באוקטובר 2019
אירוע הבחירות של מכון מיתווים בנושא מדיניות-החוץ של ישראל
תל אביב, ספטמבר 2019
מדיניות-החוץ הישראלית לקראת הבחירות לכנסת ה-22
סיכום כנס הבחירות של מכון מיתווים, ספטמבר 2019
פרסום בדיקה 2
הדמוקרטיה חיונית לביטחון הלאומי של ישראל
מאמר עמדה, ד"ר אהוד ערן, וואיינט, 5 ביוני 2019
הימין הקיצוני באירופה נבלם, לעת עתה
מאמר דעה, הארץ, הנריקה צימרמן. 5 ביוני 2019
תוצאות הבחירות לפרלמנט האירופי
סיכום כנס, אוניברסיטת תל אביב, מאי 2019
דיון בתוצאות הבחירות לפרלמנט האירופי
דיון על תוצאות הבחירות לפרלמנט האירופי, מאי 2019
צינור הגז לאירופה עדיין אפוף סימני שאלה
מאמר עמדה, גבריאל מיטשל, וויאנט. 21 במרץ, 2019
הדיאלוג מקרטע וההסכמים תקועים, אך ישראל זקוקה לאיחוד האירופי
מאמר דעה, ד"ר מאיה שיאון צדקיהו, הארץ, 6 במרץ 2019
מדינות וישגרד והיחסים עם ישראל – מבט מצ'כיה
שאלות ותשובות עם אירנה קלהוסובה, מומחית צ'כית ליחסי ישראל-מדינות וישגרד, פברואר 2019
אלטרנטיבות למדיניות-החוץ הישראלית בפתחה של שנת בחירות
סיכום הכנס השנתי של מכון מיתווים לשנת 2018, ינואר 2019
אלטרנטיבות למדיניות-החוץ הישראלית בפתחה של שנת בחירות
הכנס השנתי של מכון מיתווים בשיתוף קרן פרידריך אברט, דצמבר 2018
צינור גז מישראל לאירופה? לא כל כך מהר
מאמר דעה, גבריאל מיטשל, דצמבר 2018
יחסי ישראל-אירופה לאור המשבר הטרנס-אטלנטי בנושא איראן
החלטת הנשיא טראמפ לפרוש מהסכם הגרעין מחייבת היערכות מחודשת של ישראל באשר ליחסיה עם האיחוד האירופי. מעבר לדעות ולפרשנויות באשר לצדקת המהלך והשלכותיו, אין ספק שיחסי הממשל האמריקאי עם אירופה עוברים
סדנת מדיניות במכון מיתווים בנושא הפיצול הפנים-אירופי
סדנת מדיניות, נובמבר 2018
