"נשק האנרגיה" – תובנות ותהיות עדכניות
המלחמה באוקראינה שינתה מושגים וכללים רבים, שהיינו רגילים אליהם שנים רבות, לפחות מאז מלחמת העולם השנייה. מונח נוסף, שמחייב מבט עדכני ומחודש, נוגע ל"נשק האנרגיה", או: השימוש באספקת אנרגיה
פוטין עוזר לאירופה להבין: מול בריון, צריך מקל חזק ועצמאי
"זוהי שעתה של אירופה", אמר שר החוץ של לוקסמבורג ביוני 1992 כשפרצה מלחמת האזרחים ביוגוסלביה המתפרקת. להכרזה הזו לא היה כיסוי. כאשר המאמצים הדיפלומטיים האירופים נכשלו, היה זה כוח הפצצות
פוטין מאיים להכרית את הסדר העולמי שאנו מכירים
לאורך ההיסטוריה יש רגעים מכוננים – ברובם אנו מכירים בדיעבד. לפעמים תוך התהוותם, אנו מכירים בפוטנציאל של אירועים שונים להיות כאלו. הפלישה של פוטין לאוקראינה יכולה להיות לא פחות מרגע מכונן במאבק על
הזמנים השתנו, במלחמה הזו לישראל יש ברירה מוסרית
מדיניות חוץ היא אומנות האיזון בין שיקולי אינטרס לאומי לבין משתנים מוסריים שמבטאים את עולם הערכים של מדינה ומאפייני הזהות שהיא מבקשת להציג לעולם. עמדת ישראל בסכסוך הרוסי-אוקראיני נתפשת כמהלך של
חידת פוטין: המערב נכשל בהבנת הנשיא הרוסי
שלט עצום של הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין הופיע ביום השלישי של הלחימה באוקראינה על בניין משרדים במרכז מוסקבה. "הכוח האמיתי טמון בצדק ואמת שלצידנו. אני מאמין בתמיכה, בכוח הבלתי מנוצח הזה שמעניקה
איום הפלישה לאוקראינה הוא רק סימפטום של עידן עולמי חדש
רק לפני כשנה הנשיא ג'ו ביידן האשים את רוסיה באופן פומבי בהתערבות בבחירות בארצות הברית ובהפצת מידע כוזב. מיד לאחר מכן הוא הטיל על מוסקבה חבילה של סנקציות כלכליות. לאחר מכן הוסיף עליהן עוד סנקציות.
פוטין כבר ניצח במבחן ההרתעה
ב-24 במרץ 1999, יבגני פרימקוב, אז ראש ממשלת רוסיה, היה בדרכו לביקור בארצות הברית. כאשר מטוסו חג מעל האוקיינוס האטלנטי, פרימקוב עודכן שכוחות נאט"ו החלו להפציץ את יוגוסלביה, ללא החלטה של מועצת
אם הדלת לאיחוד לא נפתחת, לפיד צריך לבוא מהחלון
אחת מהשאיפות של יאיר לפיד כשר חוץ היא להוציא את יחסי ישראל-האיחוד האירופי מהבוץ המדיני בו היו תקועים בעשור האחרון. לפיד פועל בכיוון, והיה שר החוץ הישראלי הראשון שביקר בבריסל, חודש מהשבעת הממשלה,
יחסי ישראל והאיחוד האירופי – תמונת מצב, הזדמנויות ואתגרים
ברור לכל ישראלי.ת כי ארה"ב היא השותפה האסטרטגית הראשית של ישראל. פחות ברור מי השותפה הבאה בתור. לתפיסתנו, מקום זה שמור לאירופה ולאיחוד האירופי. ביחסים בין ישראל לאיחוד האירופי יש נקודות אור
העשור האבוד: יחסי ישראל והאיחוד האירופי 2010-2020
מבוא האיחוד האירופי (להלן האיחוד) הוא השותף בעל החשיבות השניה אחרי ארה"ב לישראל, ובתחומים כלכליים ומדעיים שיתוף הפעולה של ישראל איתו אף עולה בהיקפיו ובחשיבותו על זה עם ארה"ב. אולם
ישראל ותכנית המחקר והחדשנות של האיחוד האירופי "הורייזון אירופה" 2021 – 2027: הזדמנויות ואתגרים
מחקר וחדשנות הם אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של ישראל ומקור לחוסן כלכלי ואף בטחוני. תכנית המחקר והחדשנות של האיחוד האירופי "הורייזון" היא התכנית הגדולה ביותר בעולם מבחינת תקציב ומספר
הסכם שמיים פתוחים בין ישראל לאיחוד האירופי
הסכם "שמיים פתוחים" בין ישראל לאיחוד האירופי הינו "גולת הכותרת" בתהליך הליברליזציה ששינה את ענף התעופה הישראלי. ההסכם פתח את ענף התעופה לתחרות, הוביל למהפכה צרכנית עבור התייר
הדף החדש ביחסים עם האיחוד האירופי – כלי אפקטיבי נגד יוקר המחיה
בשבוע שעבר, כחודש אחרי השבעת הממשלה החדשה, ביקר שר החוץ לפיד בבריסל, הבירה הלא רשמית של האיחוד האירופי. למשך שעתיים הוא נפגש עם 27 שרי החוץ של המדינות החברות ועם שר החוץ של האיחוד, ז'וזפ בורל,
לפיד ממשיך בשיפור היחס לאיחוד האירופי, ובתנאים טובים בהרבה
הביקור שקיים השבוע שר החוץ יאיר לפיד באיחוד האירופי שונה מהותית מהנסיעה שעשה רק שבוע קודם לכן, לאיחוד האמירויות. באבו-דאבי שידר לפיד רציפות מדינית. הוא בירך על "הסכמי אברהם", התחייב
שיפור הגישה לשוק השירותים של האיחוד האירופי
שונות רגולטורית בין ישראל לבין שותפות הסחר המרכזיות פוגעת בפוטנציאל הסחר. התכנסות לסטנדרטים רגולטורים של האיחוד האירופי תסייע בהעלאת היקף הסחר וההשקעות. עדכון הסכם הסחר עם האיחוד האירופי שנחתם
הפוטנציאל הטמון בתכנית ארסמוס+ לישראל
השכלה גבוהה וחינוך שלישוני (אחרי תיכון) הם מנוע צמיחה למשק הישראלי הזקוק לכח אדם משכיל, מיומן ובעל כישורים כדי לעמוד בתחרות הגלובלית. הם גם כלי לניעות חברתית ולחברה אזרחית חזקה ומשגשגת. תכנית
האיחוד האירופי, ישראל ומדינות הים התיכון – צ'אנס לשכנות טובה יותר
השבועות האחרונים חידדו את התובנה עד כמה יחסי שכנות טובים הם נכס חשוב שיש לעודד ולטפח, הן בתוך ישראל והן עם שכנותינו. הסכמי הנורמליזציה הם תרומתה העדכנית של ישראל לשכנות טובה ומועילה במזרח התיכון.
שבע המלצות ל"ממשלת שינוי" כיצד לשפר היחסים עם האיחוד האירופי
אחת הסוגיות המדיניות בהן ניסה שר החוץ, גבי אשכנזי, לייצר שינוי בשנה האחרונה היתה היחסים עם האיחוד האירופי. אשכנזי סימן את שיפור הקשר עם האיחוד כיעד מדיני, וזאת לאחר מספר שנים בהן התבטאו בכירים
עקרונות והמלצות למדיניות ישראל כלפי האיחוד האירופי –
המלצות צוות חשיבה של מכון מיתווים
היחסים עם האיחוד האירופי הם נכס אסטרטגי ומרכיב מרכזי עבור מדינת ישראל. אירופה היא שותפת הסחר הגדולה של ישראל, מקור הזדהות נורמטיבי וערכי, מקור לתמיכה מדינית וביטחונית, שותפת מימון המחקר והחדשנות
הסכמי הנורמליזציה לא הועילו לשינוי ביחסים עם האיחוד האירופי
בחודשים יולי-דצמבר 2020 עמד לרשות ישראל חלון הזדמנויות מדיני: גרמניה כיהנה בזמן זה כנשיאה התורנית של מועצת האיחוד האירופי. זמן זה נחשב ל"זמן חסד" עבור ישראל, בו הממשלה יכולה היתה לרתום
מדיניות-החוץ האזורית של ישראל: הערכת מצב שנתית, נובמבר 2020
סיכום הכנס השנתי הרביעי של מכון מיתווים
ישראל והאיחוד האירופי: שונאים, סיפור אהבה
מאמר מאת השגריר לשעבר דוד ולצר
בין המשך קיפאון לאופק חדש, אירופה מביטה אל הקלפיות בארה"ב
ד"ר מאיה שיאון צדיקהו, מאמר בבלוג של מכון מיתווים
מדד מדיניות-החוץ הישראלית לשנת 2020
מדד מדיניות-החוץ 2020
דיפלומטיה אירופית והסכסוך הישראלי-ערבי: כיצד יכול האיחוד האירופי לקדם ביעילות שלום?
כנס בנושא דיפלומטיה אירופית והסכסוך הישראלי-ערבי, ספטמבר 2020
מדד מדיניות-החוץ הישראלית לשנת 2019
מדד מדיניות-החוץ 2019
חלון הזדמנויות ביחסי ישראל-אירופה נפתח, האם נדע לנצל זאת?
מאמר דעה מאת ד"ר נמרוד גורן באתר גלובס
חלון הזדמנויות ביחסי ישראל-אירופה נפתח, האם נדע לנצל זאת?
מאמר דעה, ד"ר נמרוד גורן, גלובס, ספטמבר 2020
ישראל והאיחוד האירופי: שונאים, סיפור אהבה
מאמר, דוד ולצר, ספטמבר 2020
על BDS, אנטישמיות ומה שביניהם
מאמר דעה, נדב תמיר, זמן ישראל, אוגוסט 2020
לשנות גישה ביחסי ישראל והימין הקיצוני באירופה
מאמר דעה, ד"ר טובי גרין, הארץ, יולי 2020
מגמות חצי שנתיות במדיניות-החוץ הישראלית: ינואר – יוני 2020
גיליון מספר 5 עורכים: ד"ר רועי קיבריק וד"ר נמרוד גורן מדיניות-החוץ הישראלית הושפעה בחצי השנה האחרונה משתי סוגיות מרכזיות: משבר הקורונה – שהוביל לשיתופי פעולה אזוריים ובינלאומיים חדשים,
מדד מדיניות החוץ הישראלית לשנת 2013
רוב בציבור חושב שלישראל אין עקרונות ברורים לפיהם מתנהלת מדיניות-החוץ שלה, שהיא יותר מגיבה מאשר יוזמת במדיניות-החוץ שלה, ושהיא מסתמכת יותר מדי על הקשר עם ארצות הברית. מרבית הישראלים חושבים גם
לחדש את הדיאלוג הפוליטי רם הדרג בין ישראל לאיחוד האירופי
מאמר דעה, ד"ר מאיה שיאון צדקיהו, זמן ישראל, יולי 2020
התגובות מאירופה לכוונות הסיפוח: מהצהרות למעשים?
סדנת מדיניות מקוונת של מכון מיתווים
מדד מדיניות-החוץ הישראלית לשנת 2017
מדד מדיניות-החוץ הישראלית לשנת 2017
מדד מדיניות-החוץ הישראלית לשנת 2018
מדד מדיניות-החוץ הישראלית לשנת 2018
חרם מול בידול: עד כמה מהותי השוני?
מאמר תגובה ממשרד החוץ לנייר מדיניות שפרסם מכון מיתווים, יוני 2020
סיפוח יסכן את השתתפות ישראל בתכנית המחקר האירופית: מהי תכנית "הורייזון" ומה חשיבותה?
נייר רקע, יוני 2020
לפני הסיפוח, מוטב שאשכנזי יתקשר לאירופים
מאמר דעה מאת ד"ר נמרוד גורן באתר וואיינט
מדיניות הבידול בין ישראל הריבונית לשטחים שונה מהותית מתנועת החרם
נייר מדיניות, ד"ר מאיה שיאון צדקיהו, ביחד עם שירה הירש, מאי 2020
התגובות מאירופה לכוונות הסיפוח של ישראל
נייר מדיניות, ד"ר מאיה שיאון צדקיהו, מאי 2020
מפלגים ומפולגים: אירופה, ישראל וקידום שלום ישראלי-פלסטיני
בעריכת ד"ר מיוריאל אסבורג וד"ר נמרוד גורן, מאי 2020
האיחוד האירופי בימי הקורונה
נייר מדיניות, ד"ר מאיה שיאון צדקיהו, אפריל 2020
לתקוף את האיחוד האירופי בשביל מנדטים
מאמר דעה מאת ד"ר מאיה שיאון צדקיהו באתר וואיינט
75 שנה לשחרור המחנות: המאבק בהכחשה
מאמר דעה, השגרירה בדימוס קולט אביטל, מעריב, 22 בינואר 2020
פוליטיקאים, הסירו ידיכם מהשואה
מאמר דעה, ד"ר רועי קיבריק, הארץ, 21 בינואר 2020
10 מגמות חצי-שנתיות במדיניות-החוץ של ישראל
מאמר דעה, ד"ר נמרוד גורן וד"ר רועי קיבריק, הארץ, 21 בינואר 2020
תשכחו מהצינור: יש לשקול חלופות להעברת גז בים התיכון
מאמר דעה, ד"ר עלי דיריוז וד"ר רועי קיבריק, ynet, ינואר 2020
אשרור התקנות האירופיות לסימון מוצרים מהתנחלויות אינו BDS
מאמר דעה, סוזנה טרסטל, הארץ, 12 בדצמבר 2019
אסור לישראל להתחבר לכוחות אפלים באירופה בגלל אופורטוניזם טהור
מאמר דעה, דן קטריבס, הארץ, 4 בדצמבר 2019.
מדיניות-החוץ האזורית של ישראל: הערכת מצב שנתית
סיכום הכנס השנתי השלישי של מכון מיתווים, דצמבר 2019
פרופ' אלי פודה בכנס Rome Med 2019
רומא, איטליה, דצמבר 2019
הצגת ממצאים בפני פורום בכירי משרד החוץ
הצגת ממצאי מדד מדיניות-החוץ של מיתווים לשנת 2019 ותובנות מהעשייה המדינית של המכון; דצמבר 2019
ממשלת מומחים טכנוקרטים עכשיו
מאמר דעה, יונתן תובל ופרופ' שרון פרדו, הארץ, 28 בנובמבר 2019
האיחוד האירופי נוהג בהתנחלויות בעדינות
מאמר דעה, ד"ר דליה שיינדלין, ynet, נובמבר 2019
ישראל יכולה לתמרן סביב הברקזיט, אך אל לה להמר על הגל הלאומי
מאמר דעה, ד"ר טובי גרין, הארץ, 30 באוקטובר 2019
אירוע הבחירות של מכון מיתווים בנושא מדיניות-החוץ של ישראל
תל אביב, ספטמבר 2019
מדיניות-החוץ הישראלית לקראת הבחירות לכנסת ה-22
סיכום כנס הבחירות של מכון מיתווים, ספטמבר 2019
פרסום בדיקה 2
הדמוקרטיה חיונית לביטחון הלאומי של ישראל
מאמר עמדה, ד"ר אהוד ערן, וואיינט, 5 ביוני 2019
הימין הקיצוני באירופה נבלם, לעת עתה
מאמר דעה, הארץ, הנריקה צימרמן. 5 ביוני 2019
תוצאות הבחירות לפרלמנט האירופי
סיכום כנס, אוניברסיטת תל אביב, מאי 2019
דיון בתוצאות הבחירות לפרלמנט האירופי
דיון על תוצאות הבחירות לפרלמנט האירופי, מאי 2019
צינור הגז לאירופה עדיין אפוף סימני שאלה
מאמר עמדה, גבריאל מיטשל, וויאנט. 21 במרץ, 2019
הדיאלוג מקרטע וההסכמים תקועים, אך ישראל זקוקה לאיחוד האירופי
מאמר דעה, ד"ר מאיה שיאון צדקיהו, הארץ, 6 במרץ 2019
מדינות וישגרד והיחסים עם ישראל – מבט מצ'כיה
שאלות ותשובות עם אירנה קלהוסובה, מומחית צ'כית ליחסי ישראל-מדינות וישגרד, פברואר 2019
אלטרנטיבות למדיניות-החוץ הישראלית בפתחה של שנת בחירות
סיכום הכנס השנתי של מכון מיתווים לשנת 2018, ינואר 2019
אלטרנטיבות למדיניות-החוץ הישראלית בפתחה של שנת בחירות
הכנס השנתי של מכון מיתווים בשיתוף קרן פרידריך אברט, דצמבר 2018
צינור גז מישראל לאירופה? לא כל כך מהר
מאמר דעה, גבריאל מיטשל, דצמבר 2018
יחסי ישראל-אירופה לאור המשבר הטרנס-אטלנטי בנושא איראן
החלטת הנשיא טראמפ לפרוש מהסכם הגרעין מחייבת היערכות מחודשת של ישראל באשר ליחסיה עם האיחוד האירופי. מעבר לדעות ולפרשנויות באשר לצדקת המהלך והשלכותיו, אין ספק שיחסי הממשל האמריקאי עם אירופה עוברים
סדנת מדיניות במכון מיתווים בנושא הפיצול הפנים-אירופי
סדנת מדיניות, נובמבר 2018
פגישת שרת החוץ האירופית עם חברי הכנסת מהרשימה המשותפת
מאמר דעה, ד"ר נמרוד גורן, מעריב. 20 בספטמבר 2018
ביקור ראש ממשלת הונגריה: שעת מבחן לציונות
מאמר דעה, רענן אליעז, דבר ראשון, 20 ביולי 2018
השתתפות במשלחת מנהיגים פוליטיים צעירים לגרמניה
משלחת מנהיגים פוליטיים צעירים, ברלין, יוני 2018
תדרוך משלחת של חברי פרלמנט האיחוד האירופי
תדרוך, מרץ 2018
מומחי המכון בדיון על מדיניות ישראל כלפי מפלגת הימין הקיצוני באוסטריה
דיון ביוזמת אגודת הידידות הפרלמנטרית ישראל-אוסטריה, פברואר 2018
תדרוך ודיון עם ארנה ליץ חבר הפרלמנט האירופי
הדיון עסק ביחסי ישראל-אירופה, תפקיד האיחוד האירופי בקידום תהליך השלום הישראלי-פלסטיני ותגובת אירופה להצהרת טראמפ בנושא ירושלים; ינואר 2018
כשישראלים ופלסטינים נפגשים בפרלמנט האירופי
מאמר דעה, מירב כהנא-דגן, דבר ראשון, 17 בדצמבר, 2017
בהאג מדברים על צדק, אף אחד לא מדבר על שלום
מאמר דעה, ד"ר דליה שיינדלין, הארץ. 24 בנובמבר 2017
תוצאות הבחירות בגרמניה חורגות מגבולותיה
מאמר דעה, ד"ר רועי קיבריק, NRG. ספטמבר 2017
גם אחרי 12 שנה, מרקל מלהיבה את הגרמנים
מאמר דעה, עידית זלטנרייך, Ynet. ספטמבר 2017
השדרוג המדיני של מחנה השלום
מאמר דעה, ד"ר נמרוד גורן, דבר ראשון, 14 בספטמבר 2017
הנספח הדיפלומטי: תקרת הזכוכית של בריתות מבוססות-אינטרסים
טור חודשי, ד"ר רועי קיבריק, אוגוסט 2017
לשמור על הסכם הגרעין עם איראן
מאמר דעה, רבקה בורנשטיין, מעריב. 16 באוגוסט 2017
המשבר התורכי-אירופי וחשיבותה של הדמוקרטיה
מאמר דעה, ד"ר נמרוד גורן, אפריל 2017
ישראל זקוקה ליחסים טובים עם אירופה
מאמר דעה, ניצן הורוביץ, אפריל 2017
טורקיה נגד אירופה – ולהיפך
מאמר דעה, ד"ר נמרוד גורן, Ynet, במרץ 2013
גל הנגד השלישי לליברליזם ולדמוקרטיה
מאמר דעה, פרופ' אלי פודה, הארץ, 19 בפברואר 2017
מדד מדיניות-החוץ הישראלית לשנת 2016
ממצאי סקר מכון מיתווים
"לא" כמדיניות
מאמר דעה, פרופ' אלי פודה וד"ר נמרוד גורן, הארץ, יוני 2016
הדמוקרטיה חיונית לביטחון
מאמר דעה, ד"ר אהוד ערן, יוני 2016
ארדואן ממשיך לשנות את כללי המשחק של הפוליטיקה הטורקית
מאמר דעה, ד"ר נמרוד גורן, Ynet. מאי 2016
עוד חומה נופלת: גרמניה והפליטים מסוריה
מאמר דעה, עידית זלטנרייך, 17 באוקטובר 2015
מדד מדיניות-החוץ הישראלית לשנת 2015
ממצאי סקר מכון מיתווים סקר דעת הקהל השנתי של מיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית בנושא מדיניות-החוץ הישראלית נערך ב-14-15 וב- 18 באוקטובר 2015 על-ידי מכון רפי סמית, ובשיתוף קרן
יוון שלאחר משאל העם: בין אתגרים לתקווה
מאמר דעה, ד"ר זנונאס ציאראס, יולי 2015
ישיבה מזרחית: מבט (אחד) מוטה מישראל על ההגירה המוסלמית לאירופה
מאמר דעה, ד"ר ליאור הרמן, 17 ביולי 2015
מדד מדיניות-החוץ הישראלית לשנת 2014
ממצאי סקר מכון מיתווים, נובמבר 2014 סקר דעת הקהל השנתי של מיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית בנושא מדיניות-החוץ הישראלית נערך בספטמבר 2014 על-ידי מכון רפי סמית, ובשיתוף קרן פרידריך
אירופה יכולה לעשות יותר
מאמר דעה, ד"ר נמרוד גורן, הארץ, ספטמבר 2014
הבחירות לפרלמנט האירופי ויחסי ישראל והאיחוד האירופי
סיכום סדנת-מומחים, הרצליה, 12 ביוני 2014
