ישראל ואירופה

"נשק האנרגיה" – תובנות ותהיות עדכניות

המלחמה באוקראינה שינתה מושגים וכללים רבים, שהיינו רגילים אליהם שנים רבות, לפחות מאז מלחמת העולם השנייה. מונח נוסף, שמחייב מבט עדכני ומחודש, נוגע ל"נשק האנרגיה", או: השימוש באספקת אנרגיה

פוטין עוזר לאירופה להבין: מול בריון, צריך מקל חזק ועצמאי

"זוהי שעתה של אירופה", אמר שר החוץ של לוקסמבורג ביוני 1992 כשפרצה מלחמת האזרחים ביוגוסלביה המתפרקת. להכרזה הזו לא היה כיסוי. כאשר המאמצים הדיפלומטיים האירופים נכשלו, היה זה כוח הפצצות

פוטין מאיים להכרית את הסדר העולמי שאנו מכירים

לאורך ההיסטוריה יש רגעים מכוננים – ברובם אנו מכירים בדיעבד. לפעמים תוך התהוותם, אנו מכירים בפוטנציאל של אירועים שונים להיות כאלו. הפלישה של פוטין לאוקראינה יכולה להיות לא פחות מרגע מכונן במאבק על

הזמנים השתנו, במלחמה הזו לישראל יש ברירה מוסרית

מדיניות חוץ היא אומנות האיזון בין שיקולי אינטרס לאומי לבין משתנים מוסריים שמבטאים את עולם הערכים של מדינה ומאפייני הזהות שהיא מבקשת להציג לעולם. עמדת ישראל בסכסוך הרוסי-אוקראיני נתפשת כמהלך של

חידת פוטין: המערב נכשל בהבנת הנשיא הרוסי

שלט עצום של הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין הופיע ביום השלישי של הלחימה באוקראינה על בניין משרדים במרכז מוסקבה. "הכוח האמיתי טמון בצדק ואמת שלצידנו. אני מאמין בתמיכה, בכוח הבלתי מנוצח הזה שמעניקה

איום הפלישה לאוקראינה הוא רק סימפטום של עידן עולמי חדש

רק לפני כשנה הנשיא ג'ו ביידן האשים את רוסיה באופן פומבי בהתערבות בבחירות בארצות הברית ובהפצת מידע כוזב. מיד לאחר מכן הוא הטיל על מוסקבה חבילה של סנקציות כלכליות. לאחר מכן הוסיף עליהן עוד סנקציות.

פוטין כבר ניצח במבחן ההרתעה

ב-24 במרץ 1999, יבגני פרימקוב, אז ראש ממשלת רוסיה, היה בדרכו לביקור בארצות הברית. כאשר מטוסו חג מעל האוקיינוס האטלנטי, פרימקוב עודכן שכוחות נאט"ו החלו להפציץ את יוגוסלביה, ללא החלטה של מועצת

אם הדלת לאיחוד לא נפתחת, לפיד צריך לבוא מהחלון

אחת מהשאיפות של יאיר לפיד כשר חוץ היא להוציא את יחסי ישראל-האיחוד האירופי מהבוץ המדיני בו היו תקועים בעשור האחרון. לפיד פועל בכיוון, והיה שר החוץ הישראלי הראשון שביקר בבריסל, חודש מהשבעת הממשלה,

יחסי ישראל והאיחוד האירופי – תמונת מצב, הזדמנויות ואתגרים

ברור לכל ישראלי.ת כי ארה"ב היא השותפה האסטרטגית הראשית של ישראל. פחות ברור מי השותפה הבאה בתור. לתפיסתנו, מקום זה שמור לאירופה ולאיחוד האירופי. ביחסים בין ישראל לאיחוד האירופי יש נקודות אור

תקציב האיחוד האירופי 2021-2027

נייר מידע מאת ד"ר מאיה שיאון צדקיהו, יואנה בודור לופו והדר המבורגר* לאחרונה האיחוד האירופי אימץ תקציב לשנים 2021-2027, וכן תכנית שיקום כלכלית בתגובה למשבר הקורונה בהיקף קרוב ל-2 טריליון

העשור האבוד: יחסי ישראל והאיחוד האירופי 2010-2020

מבוא האיחוד האירופי (להלן האיחוד) הוא השותף בעל החשיבות השניה אחרי ארה"ב לישראל, ובתחומים כלכליים ומדעיים שיתוף הפעולה של ישראל איתו אף עולה בהיקפיו ובחשיבותו על זה עם ארה"ב. אולם

ישראל ותכנית המחקר והחדשנות של האיחוד האירופי "הורייזון אירופה" 2021 – 2027: הזדמנויות ואתגרים

מחקר וחדשנות הם אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של ישראל ומקור לחוסן כלכלי ואף בטחוני. תכנית המחקר והחדשנות של האיחוד האירופי "הורייזון" היא התכנית הגדולה ביותר בעולם מבחינת תקציב ומספר

הסכם שמיים פתוחים בין ישראל לאיחוד האירופי

הסכם "שמיים פתוחים" בין ישראל לאיחוד האירופי הינו "גולת הכותרת" בתהליך הליברליזציה ששינה את ענף התעופה הישראלי. ההסכם פתח את ענף התעופה לתחרות, הוביל למהפכה צרכנית עבור התייר

הדף החדש ביחסים עם האיחוד האירופי – כלי אפקטיבי נגד יוקר המחיה

בשבוע שעבר, כחודש אחרי השבעת הממשלה החדשה, ביקר שר החוץ לפיד בבריסל, הבירה הלא רשמית של האיחוד האירופי. למשך שעתיים הוא נפגש עם 27 שרי החוץ של המדינות החברות ועם שר החוץ של האיחוד, ז'וזפ בורל,

לפיד ממשיך בשיפור היחס לאיחוד האירופי, ובתנאים טובים בהרבה

הביקור שקיים השבוע שר החוץ יאיר לפיד באיחוד האירופי שונה מהותית מהנסיעה שעשה רק שבוע קודם לכן, לאיחוד האמירויות. באבו-דאבי שידר לפיד רציפות מדינית. הוא בירך על "הסכמי אברהם", התחייב

שיפור הגישה לשוק השירותים של האיחוד האירופי

שונות רגולטורית בין ישראל לבין שותפות הסחר המרכזיות פוגעת בפוטנציאל הסחר. התכנסות לסטנדרטים רגולטורים של האיחוד האירופי תסייע בהעלאת היקף הסחר וההשקעות. עדכון הסכם הסחר עם האיחוד האירופי שנחתם

הפוטנציאל הטמון בתכנית ארסמוס+ לישראל

השכלה גבוהה וחינוך שלישוני (אחרי תיכון) הם מנוע צמיחה למשק הישראלי הזקוק לכח אדם משכיל, מיומן ובעל כישורים כדי לעמוד בתחרות הגלובלית. הם גם כלי לניעות חברתית ולחברה אזרחית חזקה ומשגשגת. תכנית

האיחוד האירופי, ישראל ומדינות הים התיכון – צ'אנס לשכנות טובה יותר

השבועות האחרונים חידדו את התובנה עד כמה יחסי שכנות טובים הם נכס חשוב שיש לעודד ולטפח, הן בתוך ישראל והן עם שכנותינו. הסכמי הנורמליזציה הם תרומתה העדכנית של ישראל לשכנות טובה ומועילה במזרח התיכון.

שבע המלצות ל"ממשלת שינוי" כיצד לשפר היחסים עם האיחוד האירופי

אחת הסוגיות המדיניות בהן ניסה שר החוץ, גבי אשכנזי, לייצר שינוי בשנה האחרונה היתה היחסים עם האיחוד האירופי. אשכנזי סימן את שיפור הקשר עם האיחוד כיעד מדיני, וזאת לאחר מספר שנים בהן התבטאו בכירים

עקרונות והמלצות למדיניות ישראל כלפי האיחוד האירופי –
המלצות צוות חשיבה של מכון מיתווים

היחסים עם האיחוד האירופי הם נכס אסטרטגי ומרכיב מרכזי עבור מדינת ישראל. אירופה היא שותפת הסחר הגדולה של ישראל, מקור הזדהות נורמטיבי וערכי, מקור לתמיכה מדינית וביטחונית, שותפת מימון המחקר והחדשנות

הסכמי הנורמליזציה לא הועילו לשינוי ביחסים עם האיחוד האירופי

בחודשים יולי-דצמבר 2020 עמד לרשות ישראל חלון הזדמנויות מדיני: גרמניה כיהנה בזמן זה כנשיאה התורנית של מועצת האיחוד האירופי. זמן זה נחשב ל"זמן חסד" עבור ישראל, בו הממשלה יכולה היתה לרתום

מדיניות-החוץ האזורית של ישראל: הערכת מצב שנתית, נובמבר 2020

סיכום הכנס השנתי הרביעי של מכון מיתווים

ישראל והאיחוד האירופי: שונאים, סיפור אהבה

מאמר מאת השגריר לשעבר דוד ולצר

בין המשך קיפאון לאופק חדש, אירופה מביטה אל הקלפיות בארה"ב

ד"ר מאיה שיאון צדיקהו, מאמר בבלוג של מכון מיתווים

חלון הזדמנויות ביחסי ישראל-אירופה נפתח, האם נדע לנצל זאת?

מאמר דעה מאת ד"ר נמרוד גורן באתר גלובס

חלון הזדמנויות ביחסי ישראל-אירופה נפתח, האם נדע לנצל זאת?

מאמר דעה, ד"ר נמרוד גורן, גלובס, ספטמבר 2020

ישראל והאיחוד האירופי: שונאים, סיפור אהבה

מאמר, דוד ולצר, ספטמבר 2020

על BDS, אנטישמיות ומה שביניהם

מאמר דעה, נדב תמיר, זמן ישראל, אוגוסט 2020

לשנות גישה ביחסי ישראל והימין הקיצוני באירופה

מאמר דעה, ד"ר טובי גרין, הארץ, יולי 2020

התקשורת שמאלנית? ממש לא

מאמר דעה, נדב תמיר, יולי 2020

לחדש את הדיאלוג הפוליטי רם הדרג בין ישראל לאיחוד האירופי

מאמר דעה, ד"ר מאיה שיאון צדקיהו, זמן ישראל, יולי 2020

חרם מול בידול: עד כמה מהותי השוני?

מאמר תגובה ממשרד החוץ לנייר מדיניות שפרסם מכון מיתווים, יוני 2020

סיפוח יסכן את השתתפות ישראל בתכנית המחקר האירופית: מהי תכנית "הורייזון" ומה חשיבותה?

נייר רקע, יוני 2020

לפני הסיפוח, מוטב שאשכנזי יתקשר לאירופים

מאמר דעה מאת ד"ר נמרוד גורן באתר וואיינט

מדיניות הבידול בין ישראל הריבונית לשטחים שונה מהותית מתנועת החרם

נייר מדיניות, ד"ר מאיה שיאון צדקיהו, ביחד עם שירה הירש, מאי 2020

התגובות מאירופה לכוונות הסיפוח של ישראל

נייר מדיניות, ד"ר מאיה שיאון צדקיהו, מאי 2020

מפלגים ומפולגים: אירופה, ישראל וקידום שלום ישראלי-פלסטיני

בעריכת ד"ר מיוריאל אסבורג וד"ר נמרוד גורן, מאי 2020

האיחוד האירופי בימי הקורונה

נייר מדיניות, ד"ר מאיה שיאון צדקיהו, אפריל 2020

לתקוף את האיחוד האירופי בשביל מנדטים

מאמר דעה מאת ד"ר מאיה שיאון צדקיהו באתר וואיינט

75 שנה לשחרור המחנות: המאבק בהכחשה

מאמר דעה, השגרירה בדימוס קולט אביטל, מעריב, 22 בינואר 2020

פוליטיקאים, הסירו ידיכם מהשואה

מאמר דעה, ד"ר רועי קיבריק, הארץ, 21 בינואר 2020

10 מגמות חצי-שנתיות במדיניות-החוץ של ישראל

מאמר דעה, ד"ר נמרוד גורן וד"ר רועי קיבריק, הארץ, 21 בינואר 2020

תשכחו מהצינור: יש לשקול חלופות להעברת גז בים התיכון

מאמר דעה, ד"ר עלי דיריוז וד"ר רועי קיבריק, ynet, ינואר 2020

אשרור התקנות האירופיות לסימון מוצרים מהתנחלויות אינו BDS

מאמר דעה, סוזנה טרסטל, הארץ, 12 בדצמבר 2019

אסור לישראל להתחבר לכוחות אפלים באירופה בגלל אופורטוניזם טהור

מאמר דעה, דן קטריבס, הארץ, 4 בדצמבר 2019.

מדיניות-החוץ האזורית של ישראל: הערכת מצב שנתית

סיכום הכנס השנתי השלישי של מכון מיתווים, דצמבר 2019

ממשלת מומחים טכנוקרטים עכשיו

מאמר דעה, יונתן תובל ופרופ' שרון פרדו, הארץ, 28 בנובמבר 2019

האיחוד האירופי נוהג בהתנחלויות בעדינות

מאמר דעה, ד"ר דליה שיינדלין, ynet, נובמבר 2019

ישראל יכולה לתמרן סביב הברקזיט, אך אל לה להמר על הגל הלאומי

מאמר דעה, ד"ר טובי גרין, הארץ, 30 באוקטובר 2019

מדיניות-החוץ הישראלית לקראת הבחירות לכנסת ה-22

סיכום כנס הבחירות של מכון מיתווים, ספטמבר 2019

הדמוקרטיה חיונית לביטחון הלאומי של ישראל

מאמר עמדה, ד"ר אהוד ערן, וואיינט, 5 ביוני 2019

הימין הקיצוני באירופה נבלם, לעת עתה

מאמר דעה, הארץ, הנריקה צימרמן. 5 ביוני 2019

צינור הגז לאירופה עדיין אפוף סימני שאלה

מאמר עמדה, גבריאל מיטשל, וויאנט. 21 במרץ, 2019

הדיאלוג מקרטע וההסכמים תקועים, אך ישראל זקוקה לאיחוד האירופי

מאמר דעה, ד"ר מאיה שיאון צדקיהו, הארץ, 6 במרץ 2019

כיוונים אסטרטגיים לישראל אל מול מזרח תיכון מתפורר

סיכום דיון שולחן עגול של מכון מיתווים, קרן פרידריך אברט, וה-Middle East Institute. פברואר 2016

מדינות וישגרד והיחסים עם ישראל – מבט מצ'כיה

שאלות ותשובות עם אירנה קלהוסובה, מומחית צ'כית ליחסי ישראל-מדינות וישגרד, פברואר 2019

אתגרים לדמוקרטיה וללכידות החברתית: סיכום טריאלוג מדיני ישראלי-גרמני-אמריקאי

יולי 2016

האתגרים של אירופה הם גם הבעיות שלנו

תהליכי השינוי באיחוד האירופי אל מול טראמפ, פוטין וברקזיט והשפעתם על המדיניות האירופית במזרח התיכון. אפריל 2017

אלטרנטיבות למדיניות-החוץ הישראלית בפתחה של שנת בחירות

סיכום הכנס השנתי של מכון מיתווים לשנת 2018, ינואר 2019

תוצאות הבחירות בגרמניה והשלכותיהן על ישראל, אירופה, ותהליך השלום

ספטמבר 2017

החרם שהולך ומתפוגג: קשרי ישראל עם הימין הקיצוני באירופה

ספטמבר 2017

צינור גז מישראל לאירופה? לא כל כך מהר

מאמר דעה, גבריאל מיטשל, דצמבר 2018

השותפים שלנו באירופה: לא לימין הקיצוני, כן לדמוקרטיות

4 בפברואר 2018

יחסי ישראל-אירופה לאור המשבר הטרנס-אטלנטי בנושא איראן

החלטת הנשיא טראמפ לפרוש מהסכם הגרעין מחייבת היערכות מחודשת של ישראל באשר ליחסיה עם האיחוד האירופי. מעבר לדעות ולפרשנויות באשר לצדקת המהלך והשלכותיו, אין ספק שיחסי הממשל האמריקאי עם אירופה עוברים