שיפור מדיניות החוץ הישראלית

יש מי שתוקע גול עצמי בספקטקל הציני של לוקאשנקו

יום זכויות האדם הבינלאומי שיצויין בסוף השבוע הוא תזכורת שנתית למאמץ הבלתי-נגמר המוטל לפתחנו – להגן ולקדם את מימוש זכויות האדם ברחבי העולם. זו משימה מורכבת הרבה יותר מכפי שאנו נוהגים לחשוב, משום

איראן מהלכת על הסף הגרעיני, אך מתוך ביטחון וכוח

שלשום (שני) התחדשו שיחות הגרעין בין איראן למעצמות בווינה, לאחר שנקטעו ביוני השנה בתום שישה סבבי משא ומתן. סימן השאלה הגדול סביב המגעים על החזרה להסכם מ-2015 (JCPOA) מרחף בעיקר מעל מדיניות איראן

הודו–ישראל–איחוד האמירויות–ארה"ב: "הקוואד החדש"?

ביקורו של שר החוץ ההודי בישראל בחודש שעבר המחיש (שוב) את מערכת היחסים הקרובה שהתהדקה בשנים האחרונות בין שתי המדינות. בין השאר דווח גם שהשר ההודי הזמין את רה"מ בנט לביקור בהודו. במהלך הביקור

בחזרה לשולחן השרטוטים: 17 המלצות בנות יישום לעדכון מדיניות החוץ

ב-13 ביוני הושבעה הממשלה ה-36 של ישראל בראשותם של נפתלי בנט ויאיר לפיד (ברוטציה) – ממשלה ראשונה מאז 2009 שבראשה לא עומד בנימין נתניהו. מכון מיתווים רואה בממשלה החדשה הזדמנות לקדם תמורות מהותיות

תוכנית מדיניות חוץ לממשלת ישראל ה-36:
מסמך המלצות של צוות חשיבה במכון מיתווים

ב 13- ביוני 2021 הושבעה הממשלה ה 36- של מדינת ישראל בראשותם של נפתלי בנט ויאיר לפיד (ברוטציה) ממשלה ראשונה מאז 2009 שבראשה לא יעמוד בנימין נתניהו. מכון מיתווים רואה בממשלה החדשה הזדמנות לקדם

לחבר את הנקודות בין גלזגו ורמאללה: שלום עם הפלסטינים הוא המפתח למאבק במשבר האקלים

האדמו"ר רבי מאיר אריאל בעל האקליפטוס כבר כתב לנו: "בסוף כל משפט שאתם אומרים בעברית, יושב ערבי עם נרגילה". והוא צדק כמובן, בסוף כל משפט שיגיד בנט בגלזגו, מחכה לו עבאס ברמאללה. זה

בין ישראל לאירן: משחק השחמט של פוטין

השיחה הארוכה, החמימות והתיאורים המלבבים של שר השיכון זאב אלקין אחרי המפגש הראשון בין הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין לראש הממשלה נפתלי בנט הסבו תשומת הלב של רבים מהשאלה העיקרית: האם בנט הצליח להגיע

פגישת בנט-ביידן: שש נקודות שעל סדר היום

אחד האתגרים המרכזיים ביותר לכל ראש ממשלה בישראל הוא ניהול היחסים עם ארה"ב, בעלת הברית החשובה ביותר שלנו. הביקור הראשון של נפתלי בנט בוושינגטון הוא הזדמנות לקביעת האדנים ביחסיו עם ג'ו ביידן.

ארדן, חוטובלי, זה הזמן להתפטר ולחזור לארץ

אישור מינויים של 36 שגרירים וקונסולים כלליים חדשים על ידי הממשלה, כבר בישיבתה השנייה ולאחר שנתניהו עיכב זאת במשך למעלה מחצי שנה, היא זריקת מרץ חשובה עבור מערך החוץ הישראלי. כך גם ההחלטה לביטול

בין המערכה הצבאית למערכה על דעת הקהל

עכשיו, לאחר שהושגה הפסקת אש, כדאי לנסות להבין מדוע אנחנו חוזרים בכל פעם לאותו דפוס חסר תוחלת. כמו בכל סבב קודם של חילופי מהלומות בין ישראל לחמאס התקשורת הישראלית ורוב הציבור עסוקים בציפייה לנצחון

שינוי מגדרי במוקדי קבלת ההחלטות – לא רק עניין של כמות

"למה מי את בכלל? תעני לי כמו ילדה טובה", קרא בלי בושה ח"כ מיקי זוהר לעבר יו"ר הקואליציה, עידית סילמן. שבוע קודם לכן צעק על סילמן ח"כ מאיר פרוש "את ילדה קטנה, את לא

ארבע אמרות שפר שהן אמרות שקר במורשת נתניהו

לסופר אוסקר וויילד מיוחסת האמרה "יש אנשים הגורמים אושר באשר ילכו; אחרים – כאשר ילכו". החלפתו של בנימין נתניהו אכן גורמת לרבים אושר, וזאת משום שהוא גרם נזק בשלל תחומים למדינה ולחברה. כבר

ממשלה חדשה בישראל: תגובות ראשונות מאת מומחי מכון מיתווים

ב-13 ביוני 2021 הושבעה הממשלה ה-36 של מדינת ישראל בראשותם של נפתלי בנט ויאיר לפיד (ברוטציה) – ממשלה ראשונה מאז 2009 שבראשה לא יעמוד בנימין נתניהו. בנוסף, מרבית המשרות הקשורות במערך החוץ (כולל שר

צאו אל העולם. 6 הערות לבנט ולפיד

מבלי להיכנס לסבך הפוליטי-חברתי-תקשורתי הצפוי לממשלה החדשה ולנו בתקופה הקרובה, ראוי להזכיר לראש הממשלה נפתלי בנט, לשר החוץ יאיר לפיד ולשר הביטחון בני גנץ כמה נקודות, עקרוניות וידועות אולי, הנוגעות

הממשלה החדשה תאתחל את יחסי ישראל עם ארה"ב

ממשלת השינוי מושבעת בכנסת ואני נרגש. זו אותה התרגשות שהרגשתי ב-20 בינואר כשהושבע ביידן לנשיא ארה"ב לאחר ארבע שנים בהן עשה ממשל טראמפ כל ניסיון להסיט את ארה"ב מתפקידה כמנהיגת העולם

ממשלת השינוי, מדיניות אקלים היא כרטיס כניסה לעולם החדש

משבר האקלים אינו מהווה סוגייה חשובה בישראל. לא במדיניות הפנים ולא במדיניות החוץ. זהו פספוס אדיר משני טעמים: האחד, מכיוון שזו סוגייה שצריכה להוות את המסגרת התפישתית שבה אנו מבינים את העולם ופועלים

ריבלין שמר על ישראל בעידן נתניהו והוכיח כמה חשוב מוסד הנשיאות

לשאלה הנשאלת תדיר, מדוע מדינת ישראל זקוקה למוסד הנשיאות, ניתנה תשובה משכנעת בקדנציה של הנשיא ריבלין. כחבר בצוות היועצים של הנשיא התשיעי שמעון פרס חזיתי מקרוב עד כמה מוסד הנשיאות הכרחי במדינת

כישרון דיפלומטי בקידום מדיניות מזיקה לישראל

עכשיו, לאחר שהושגה הפסקת אש ותשומת הלב התקשורתית עוסקת ביחסי ארה"ב–ישראל ובקולות הביקורתיים מהקונגרס האמריקאי, אני מציע להקדיש תשומת לב לארוע שהתרחש לפני המשבר האחרון. באירוע הגאלה של העיתון

גם הסיוע האמריקאי לישראל נועד לקידום המדיניות האמריקאית

ממשל ביידן מחזיר את הדיפלומטיה המקצועית להתנהלות המסורתית של ארה"ב ברחבי עולם. מדובר בדיפלומטיה שעושה שימוש בסיוע כמרכיב בארסנל המדיני, לא כנדבה אלטרואיסטית, אלא ככלי לקידום הערכים

מה החמצתם לגבי יחסי ישראל ארה"ב כשהתעלמתם מועידת J Street?

ועידת j Street, ארגון השדולה היהודית התומכת בישראל ובשלום, התקיימה ב-18,19 באפריל וזכתה להדים מרשימים בארה"ב, אך אבל למעט מאד תשומת לב בישראל. חוסר תשומת הלב בישראל לועידה מעיד על קוצר ראייה

הממשלה קרובה ל-BDS יותר מפרופ' גולדרייך

פרופ' עודד גולדרייך הוא כנראה מתמטיקאי מחונן. אני לא מבין בזה כלום, אבל הוועדה המקצועית של פרס ישראל חשבה כך ובחרה בו פה-אחד. בעוונותיו, הוא גם שמאלני שחושב שצריך לחתור לשלום ושהשטחים הכבושים

נתניהו מציג עצמו כדיפלומט מליגה אחרת, אבל השגרירויות ריקות וישראל נפגעת

מאמר דעה מאת ד"ר נמרוד גורן באתר וואלה! חדשות

מה נשתנה במימונה הזאת?

מאמר דעה מאת נדב תמיר באתר זמן ישראל

נתניהו לא המציא כלום. שמעון פרס היה שם קודם

מאמר דעה מאת פרופ' אלי פודה באתר וואיינט

כיצד מציעים במפלגות לשפר את מדיניות החוץ של ישראל

לקראת הבחירות לכנסת ה-24, קיים מכון מיתווים כנס על הדרכים לשפר את מדיניות החוץ הישראלית. בכנס לקחו חלק יו"ר מרצ ח"כ ניצן הורוביץ, אמילי מואטי (העבודה), ח"כ אורנה ברביבאי (יש עתיד),

מדיניות-החוץ הישראלית לקראת הבחירות לכנסת ה-24

סיכום כנס הבחירות של מכון מיתווים, מרץ 2021

המקום של יחסי החוץ בקמפיינים משני, אך אינו בגדר נוכח-נפקד

מאמר דעה מאת ד"ר רועי קיבריק באתר הארץ

משבר האקלים הוא מנוף לשיתוף פעולה אזורי

אירוע הזיהום הנורא בחופי ישראל הוא עוד אחד מהפשעים של המין האנושי נגד הטבע. אירועי זיהום מעין אלה ימשיכו להתרחש מעת לעת כל עוד ממשלות אינן רואות בהם איום ברור ומיידי, על אחת כמה וכמה כשמשבר

סוחרי החיסונים שכחו את המוסר

מאמר דעה מאת השגריר לשעבר מיכאל הררי באתר וואיינט

איך הפך קק"ל מסמל ציוני לארגון אנטי ציוני בעליל

מאמר דעה מאת נדב תמיר באתר גלובס

האם "הסכמי אברהם" פותחים אפשרויות חדשות בתחום האנרגיה?

מאמר דעה מאת השגריר לשעבר מיכאל הררי באתר זמן ישראל

זמן לעסקים בין ישראל ומרוקו

מאמר דעה מאת עינת לוי באתר דה מרקר

יחסי ישראל-טורקיה אינם תלויים רק בנתניהו וארדואן

מאמר דעה מאת ד"ר נמרוד גורן באתר הארץ

שמאלני כל העולם – התאחדו

**המאמר פורסם במגזין "תלם"** על המחנה הפרוגרסיבי בישראל להתנער מהדה לגיטימציה שעשה הימין לשיתוף פעולה בינלאומי ולנהוג בדיוק כפי שנוהג הימין עצמו: לטוות רשתות קשרים בינלאומית על בסיס

הציונות קיבלה קריאת השכמה מדכאת מהאג

מאמר דעה מאת נדב תמיד באתר וואיינט

המלחמה בתימן – האם (גם) מדרום תיפתח הרעה?

מאמר דעה מאת השגריר לשעבר מיכאל הררי באתר זמן ישראל

מכתב תודה לשר החוץ גבי אשכנזי

מאמר דעה מאת נדב תמיר באתר זמן ישראל

נסיגת הדמוקרטיה בישראל גובה מחיר גם במדיניות החוץ

ג'ו ביידן הדמוקרטי ניצח את דונלד טראמפ הפופוליסט, ונדמה שהעולם כולו נושם לרווחה. אבל זהו אינו מצב. בשני העשורים האחרונים התחזק בהדרגה כוחם של מנהיגים ומפלגות א-ליברלים במדינות רבות בעולם, וגם

ביידן "מייבש" את נתניהו: נקווה שזה יסתכם בזה

מאמר דעה מאת ד"ר רועי קיבריק באתר זמן ישראל

הגדרת האנטישמיות של ה-IHRA כחוק תזיק למלחמה באנטישמיות

מאמר דעה מאת נדב תמיד באתר גלובס

במהפכה של הרגע האחרון, טראמפ השיב את ישראל למקומה הטבעי

מאמר דעה מאת פרופ' אלי פודה באתר וואלה חדשות

ישראל מגיבה לשינויים הבינלאומיים בפרגמטיות, אך ללא חזון

מדיניות החוץ הישראלית נדרשה להתמודד מאז ומעולם עם התמורות ביחסי הכוחות בזירה הבינלאומית, בניסיון לאתר את המעצמה התורנית כדי להישען עליה. מערכת היחסים האסטרטגית עם ארה"ב ענתה על כך היטב

האנטישמיות החדשה שונאת יהודים ואוהבת את ישראל

העולם החופשי כולו צפה בזעזוע ובפחד בהתקפה של המון מוסת על קודשי הדמוקרטיה האמריקאית – הסנאט ובית הנבחרים – במהלך אישור נשיאותו של ג'ו ביידן. אולם לאלו מאתנו שהבחינו בדגלי ישראל מונפים

קידום הדמוקרטיה והשלום הוא המפתח לחיזוק מעמד ישראל בארה"ב

מאמר דעה מאת ד"ר נמרוד גורן באתר הזירה - דיפלומטיה ויחסי חוץ

במדיניות החוץ הצפויה של ממשל ביידן, ישראל חייבת להיות Team player

מאמר דעה מאת נדב תמיר באתר הזירה - דיפלומטיה ויחסי חוץ

הגיע הזמן שישראל תכיר בחשיבותה של הנהגה נשית בעולם המודרני

מאמר דעה מאת נדב תמיר באתר זמן ישראל

השלכות ניסיון ההפיכה בגבעת הקפיטול

אלימות פוליטית אינה זרה לארה"ב, ודי אם נזכיר את אירועי 1968 – המחאות נגד מלחמת וייטנאם והדחתו המשפילה של הנשיא ניקסון בעקבות פרשת ווטרגייט. אולם אירועי ה-6 בינואר 2021, שאינם אלא ניסיון

שיקום הסכם הגרעין בין המעצמות לאיראן הוא אינטרס ישראלי מובהק

מאמר דעה מאת נדב תמיד באתר גלובס

מדיניות החוץ הישראלית: פרגמטיות מרעננת (אך) נעדרת חזון.

מדיניות-החוץ הישראלית נדרשה להתמודד, מאז הקמתה, עם התמורות שחלו ביחסי הכוחות בזירה הבינלאומית, בניסיון לאתר את המעצמה התורנית הרלבנטית על מנת להישען עליה. ישראל הבינה כי בנסיבות המדיניות המורכבות

הנסיגה בדמוקרטיה הליברלית וזיקתה למדיניות-חוץ בישראל ובעולם

ליבת ערכי הדמוקרטיה העולמית ניצבת בשני העשורים האחרונים מול איומים מצד כוחות פוליטיים אנטי-ליברליים, המתבססים בעמדות שלטון במדינות מפותחות רבות ומקדמים סדר יום לאומני-שמרני במרחב הפנים-ארצי. בה

סמכותנות ועליונות אתנית – קווים לדמותו של הימין הישראלי

אחד המהלכים הדרמטיים בפוליטיקה הישראלית הוא המאמץ של מפלגות לטשטש את הקו המבחין בין ימין ושמאל, כדי "לגנוב" בוחרים. מפלגות שונות ומשונות מנסות להתמקם "במרכז" ולטשטש עמדות, כדי

רוח חמימה מנשבת לעבר ישראל גם בים האדום

מצבה של ישראל באגן הים האדום מעולם לא היה טוב יותר מבחינה מדינית. לראשונה בהיסטוריה שלה, ישראל מקיימת מגעים, קשרים חשאיים או יחסים דיפלומטיים עם כל מדינות האגן, מלבד תימן. מצב זה שונה בתכלית