שנת תהפוכות בים האדום – משלום לחוסר יציבות
מאמר זה סוקר ומנתח את התהפוכות הדרמטיות שאגן הים האדום עבר במהלך שנת 2021 הכוללות סכסוכים אזוריים בקרן אפריקה, משברים סביבתיים, מאבקים על הגמוניה בין מעצמות העל, התגבשות שיתופי פעולה אזוריים
מאמר זה סוקר ומנתח את התהפוכות הדרמטיות שאגן הים האדום עבר במהלך שנת 2021 הכוללות סכסוכים אזוריים בקרן אפריקה, משברים סביבתיים, מאבקים על הגמוניה בין מעצמות העל, התגבשות שיתופי פעולה אזוריים
התחום הסביבתי עשוי להיות השער להשתלבות ישראל באגן הים האדום ולהידוק יחסיה עם המדינות עימן היא מקיימת יחסים דיפלומטיים באזור, כמו גם עם מדינות עמם טרם התגבשו יחסים פורמליים. הרי כל המדינות באגן
ב-25 באוקטובר התחוללה הפיכה צבאית בסודן. למרבה הפלא, ההפיכה בוצעה על ידי הנשיא המכהן, גנרל עבד אל-פתאח אל-בורהאן. בורהאן עמד בראש "המועצה הזמנית" – ממשלה צבאית-אזרחית משותפת – שתפקידה
ב-1848 נאם ג'ון טמפל פלמרסטון בבית הנבחרים הבריטי וטבע את המשפט האלמותי "לאנגליה אין אויבים או ידידים נצחיים. הדבר היחיד הקבוע והלא-משתנה זה האינטרסים של אנגליה, ועליהם צריך להגן". נדמה
מאמר מאת פרופ' אלי פודה, פרופ' און וינקלר וד"ר דניאל זיסנוין
לפני כשבועיים כונסה בארביל, בירת מחוז כורדיסטאן, ועידה בה השתתפו 250-300 אישים עיראקיים. הוועידה קראה באופן חסר תקדים לכינון יחסים דיפלומטיים מלאים בין עיראק לישראל. הדמות המרכזית בוועידה, השייח'
א. מבוא ב-20 בספטמבר 2021 קמה בלבנון ממשלה חדשה בראשות המיליארדר נג'יב מיקאתי בתום שלושה-עשר חודשים של משא ומתן פוליטי מתיש. באופן סמלי המשקף את גלישתה של המדינה במדרון, הצבעת האמון בממשלה הופרעה
סיכום דברי השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג' בשיחה עם נשיא מכון מיתווים ד"ר נמרוד גורן, במסגרת אירוע לרגל חג סוכות שקיימה מפלגת מרצ ב-22 בספטמבר 2021 עד להקמת הממשלה החדשה, היה המשרד
סיכום דברי השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג' בשיחה עם נשיא מכון מיתווים ד"ר נמרוד גורן, במסגרת אירוע לרגל חג סוכות שקיימה מפלגת מרצ ב-22 בספטמבר 2021 עד להקמת הממשלה החדשה, היה המשרד
"הסכמי אברהם" נשאו עמם תקוות גדולות. אחת המרכזיות שבהן היתה החלשת איראן אל מול צמיחתה של ברית אזורית חזקה, שנועדה ליצור אלטרנטיבה לכוחות האמריקאים הנסוגים הדרגתית מעיסוק באיומי הביטחון
בעת הביקור האחרון שלו בירושלים, שר המודיעין המצרי עבאס כאמל מסר לראש הממשלה נפתלי בנט הזמנה לפגישה עם נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי. פגישה אחרונה בין ראש ממשלת ישראל לנשיא מצרים התקיימה בשנת
א. מבוא האם הסכמי אברהם היו מהלך "משנה-משחק"? מושג זה, הלקוח מתחום מדע המדינה, מתאר שבירה של מוסכמות ונורמות שנהוגות ביחסים בינלאומיים או בתוך מערכת מדינתית. למשל, שבירה של החרם הערבי
לאורך השנה שחלפה מאז החתימה על הסכמי הנורמליזציה עם איחוד האמירויות ובחריין, אחת השאלות שהדהדו שוב ושוב בשיח הציבורי בישראל הייתה האם ערב הסעודית היא הבאה התור. למרות התיירות וההזדמנויות העסקיות
לכבוד יום השנה הראשון לחתימה על הסכמי אברהם יתקיים היום, 14 בספטמבר, אירוע חגיגי בוושינגטון. מבט חטוף ברשימת המארגנים והאורחים חושף כי מדובר באירוע של אנשי טראמפ כמו ג'ארד קושנר, אבי ברקוביץ'
ביום שבת, ה-28 באוגוסט, נערכה ועידה במקום ובהרכב יוצאי דופן. המארחת הייתה בגדד ומשתתפותיה כללו, חוץ מהמארח ראש הממשלה מוצטפא אל-כאזימי, גם את מנהיגי צרפת, מצרים, ירדן, קטר, שרי החוץ של סעודיה,
ההתקפות האחרונות על ספינות בבעלות ישראלית בים הערבי לימדו את ישראל שיעור במגבלות הפעלת הכוח הצבאי במערכה נגד איראן, במיוחד כשהיא מתבצעת רחוק מהבית, בחצר האחורית של הרפובליקה האיסלאמית. ישראל מצאה
אנו נוטים להתלונן בצדק על "השלום הקר" עם מצרים, ובשנים האחרונות גם עם ירדן. היחסים עם מצרים וירדן הם קריטיים לישראל. הם נשענים על שותפות אינטרסים אסטרטגית, ביטחונית וכלכלית, ושרדו עשרות
בימים אלה בישראל, איחוד נסיכויות המפרץ ובחריין מציינות שנה להסכמי אברהם. מאוחר יותר גם סודאן הצטרפה להסכמים בעוד שמרוקו חתמה על ישראל הסכם נפרד. למען האמת, קשה להאמין שחלפה לה שנה אחת בלבד, כיוון
ביקור שר החוץ לפיד במרוקו, כמו הביקור שקיים באיחוד האמירויות, מעיד על החשיבות שמייחסת הממשלה החדשה לקידום יחסי ישראל במזרח התיכון, במיוחד עם המדינות שכוננו נורמליזציה עם ישראל לפני כשנה. מאמצי
תמונות של ילדות קטנות, נערים צעירים ומשפחות מחייכות, עטורות בסרט שחור, מתנוססות בימים האחרונים ברחובות וכיכרות ביירות ובערים נוספות ברחבי לבנון. הלבנוניים האבלים נעים בין ייאוש לזעם. שנה שלמה
במהלך ביקורו ההיסטורי של יאיר לפיד באיחוד האמירויות ב-30 ביוני 2021, שנועד לחנוך את השגרירות הישראלית באבו דאבי והקונסוליה בדובאי, הוא קרא למדינות ערביות ומוסלמיות אחרות לכונן יחסים דיפלומטיים עם
מה יהיה עכשיו עם הסכמי אברהם, שואלים בדאגה בקהילה הבינלאומית בעקבות כינונה של הממשלה החדשה. הסכמי הנורמליזציה שחתמה ישראל עם איחוד האמירויות ובחרין נתפסים בעיני רבים בעולם כהישג אישי של שני
הקמת ממשלת שינוי מייצרת תקווה והזדמנות לשיפור משמעותי במדיניות-החוץ הישראלית. התפיסה הרווחת היא שעל רקע הפערים האידיאולוגיים בין חברותיה, הממשלה תהיה משותקת מעשייה מדינית, ועיקר תועלתה תהיה
מאז האביב הערבי ב-2011, מצרים נעלמה מהעולם הערבי. טוב, אולי המילה "נעלמה" קצת מוגזמת, אבל היא בהחלט הורידה פרופיל. כל מי שגדל על מעמדה המרכזי של מצרים בעולם הערבי – ולא רק בתקופה של עבד
המערכה בין המלחמות (מב“מ) מהווה בעשור האחרון אסטרטגיה לאומית מובילה עבור ממשלת ישראל ומערכת הביטחון כאחד. התוכנית הצבאית הזו הפכה תחליף נוח לפעולה משמעותית במישור הישראלי-פלסטיני. אך סבב הלחימה
שר החוץ הישראלי גבי אשכנזי ביקר בקהיר, לראשונה מזה שנים. ראש המודיעין המצרי עבאס כאמל הגיע לישראל על מנת להשתתף בשיחות על הסדרה ארוכת טווח בעזה. התקשורת המצרית מסקרת את שני הביקורים ומדגישה את
העשור האחרון עמד בסימן שינויים מרחיקי-לכת במערכת המזרח-תיכונית. ישראל, שחקנית חשובה במערכת, הושפעה אף היא משינויים אלה. מאמר זה ,שנכתב על ידי יוגב אלבז ואלי פודה, בוחן את מדיניות החוץ הישראלית
שאלת הזהות מלווה את מצרים מראשית קיומה. לאורך השנים זהויות שונות סיפקו את הדבק שליכד את התושבים מסביב לטריטוריה הקרויה מצרים: פרעונית, אסלאמית, ערבית, אפריקנית וים תיכונית. בתקופות מסוימות זהות
מאמר דעה מאת פרופ' אלי פודה ופרופ' רונן יצחק באתר וואיינט
צודקת נעה לנדאו ("הכישלון הירדני", "הארץ", 16.3) ביחס להיעדרה של אלטרנטיבה מצד האופוזיציה למדיניות הישראלית בנושאי חוץ וביטחון. זו נדרשת לשיח הציבורי בכל עת, אולם כעת ביתר שאת
מאמר דעה מאת ח"כ לשעבר קסניה סבטלובה באתר וואיינט
מאמר דעה מאת נדב תמיר באתר זמן ישראל
כנס משותף של מכון מיתווים ומכון טרומן באוניברסיטה העברית לרגל יום האישה הבינלאומי. הכנס נערך באופן מקוון ב-8 במרץ בהשתתפות כריסטיאן אמנפור (CNN), ח"כ לשעבר קסניה סבטלובה, עינת לוי, ד"ר
מאמר דעה מאת פרופ' אלי פודה וד"ר אלעד גלעדי באתר זמן ישראל
באוקטובר 2020, צוין יום השנה ה-20 להחלטה 1325 של מועצת הביטחון של האו"ם על נשים, שלום וביטחון.[1] ציון דרך זה מספק הזדמנות נאותה להעריך את אתגרי והישגי ההחלטה ולהציע רעיונות לשיפור יישומה
מאמר דעה מאת השגריר לשעבר מיכאל הררי באתר זמן ישראל
מאמר דעה מאת ד"ר מורן זגה ונדב תמיד באתר זמן ישראל
מאמר דעה מאת פרופ' אלי פודה באתר וואלה חדשות
פרסום חודשי של מיתווים על מדיניות ארה"ב כלפי המזרח התיכון, מאת גל אולי סיגלר. הפרסום עוסק בסוגיות הקשורות ליחסי ישראל-ארה"ב, תהליך השלום/הסכסוך הישראלי-פלסטיני, והמזרח התיכון המשתנה.
התקשורת הישראלית – כולל כאן – הרבתה לעסוק בשבועות האחרונים במה שהגדירה ככישלון מחאות "האביב הערבי", לרגל ציון עשור לתחילת ההתקוממות נגד השלטונות הדיקטטוריים במזרח התיכון. לרוב
**המאמר פורסם בזמן ישראל, 2 בינואר 2021 השנה שחלפה לה החלה בחיסול של קאסם סולימאני, מפקד כוחות קודס האיראניים, והיא מסתיימת בחיסול של בכיר איראני נוסף, מוחסן פחריזאדה. איום המלחמה עם איראן ריחף
מאמר דעה מאת נדב תמיד באתר גלובס
מאמר דעה מאת פרופ' אלי פודה ולימור לביא באתר וואלה חדשות
פעם בשנה במהלך העשור האחרון עלה לכותרות שמו של הירקן התוניסאי מחמד בו-עזיזי, ששפך על עצמו דלק והצית את גל המהפכות בעולם הערבי. עיתונאים ראו במעשה ההצתה הנוראי ובנסיבות שדחפו את בו-עזיזי אל מותו –
מאמר דעה מאת השגריר לשעבר מיכאל הררי באתר זמן ישראל
ד"ר מורן זגה בבלוג של מכון מיתווים באתר הארץ
עינת לוי בבלוג של מכון מיתווים באתר הארץ
מאמר דעה מאת השגריר לשעבר מיכאל הררי באתר וואיינט
מאמר דעה מאת פרופ' אלי פודה ועינת לוי באתר וואלה חדשות
מאמר דעה מאת ח"כ לשעבר קסניה סבטלובה באתר וואיינט
מאמר דעה מאת פרופ' אלי פודה וד"ר בשמת יפת באתר זמן ישראל
מאמר דעה מאת עינת לוי באתר וואיינט
מאמר דעה מאת פרופ' אלי פודה באתר וואלה חדשות
סיכום הכנס השנתי הרביעי של מכון מיתווים
מאמר דעה מאת פרופ' אלי פודה באתר וואלה חדשות
מאמר של פרופ' אלי פודה ב"וואלה!"
הודעה לתקשורת
מדד מדיניות-החוץ 2020
קסניה סבטלובה על הבחירות בארה"ב בבלוג של מכון מיתווים ב"הארץ"
השגריר לשעבר מיכאל הררי, מאמר דעה ב"גלובס"
מאמר דעה מאת פרופ' אלי פודה באתר זמן ישראל
ספר אלקטרוני מאת מומחי מכון מיתווים בעריכת ד"ר רועי קיבריק, ד"ר נמרוד גורן ומירב כהנא-דגן
מור יהלום בבלוג של מכון מיתווים באתר הארץ
ד"ר מורן זגה, מאמר דעה, ספטמבר 2020
מאמר דעה מאת פרופ' אלי פודה באתר וואלה חדשות
מאמר דעה, פרופ' אלי פודה, וואלה, ספטמבר 2020
מאמר דעה, פרופ' אלי פודה, אוגוסט 2020
עינת לוי בבלוג של מכון מיתווים, הארץ
מחקר, מור יהלום וקסניה סבטלובה, ספטמבר 2020
מחקר, ד"ר רועי קיבריק ועינת לוי, ספטמבר 2020
מדד מדיניות-החוץ 2019
מאמר דעה, רועי רוזנבליט, ספטמבר 2020
מאמר דעה, ח"כ לשעבר קסניה סבטלובה, אוגוסט 2020
מאמר דעה מאת נדב תמיר באתר מעריב
מאמר דעה, נדב תמיר, מעריב, אוגוסט 2020
מאמר דעה מאת נדב תמיד באתר זמן ישראל
מאמר דעה, נדב תמיר, זמן ישראל, אוגוסט 2020
ד"ר מורן זגה, אוגוסט 2020
מאמר דעה, פרופ' אלי פודה וואלה, אוגוסט 2020
מאמר דעה, ד"ר מורן זגה, מעריב, אוגוסט 2020
מאמר דעה, השגריר לשעבר מיכאל הררי, וואלה, אוגוסט 2020
מאמר דעה, ד"ר מורן זגה, אוגוסט 2020
מאמר דעה, ד"ר נמרוד גורן, וואלה, אוגוסט 2020
מאמר דעה, קסניה סבטלובה, אוגוסט 2020
מאמר דעה, אלי פודה ואון וינקלר, זמן ישראל, יולי 2020
בחודש יולי 2020, קיים מכון מיתווים דיאלוג מדיני ישראלי-ירדני, שכלל שיחות של מומחי המכון עם מספר בכירים ירדניים מהתחום המדיני, הדיפלומטי, הצבאי והאקדמי, על מנת להבין מה באמת חושבים בעמאן על אפשרות
סיכום דיאלוג מדיני ישראלי-ירדני, יולי 2020
גיליון מספר 5 עורכים: ד"ר רועי קיבריק וד"ר נמרוד גורן מדיניות-החוץ הישראלית הושפעה בחצי השנה האחרונה משתי סוגיות מרכזיות: משבר הקורונה – שהוביל לשיתופי פעולה אזוריים ובינלאומיים חדשים,
ד"ר יעל טף-סקר, הארץ, יולי 2020
עדכן אסטרטגי 23(3), המכון למחקרי ביטחון לאומי, יולי 2020
מדד מדיניות-החוץ הישראלית לשנת 2018
ד"ר מורן זגה, ynet, יוני 2020
מאמר דעה, ד"ר מורן זגה ופרופ' אלי פודה, יוני 2020
מאמר דעה מאת ד"ר נמרוד גורן באתר מעריב
ד"ר מורן זגה וד"ר יואל גוז'ינסקי, זמן ישראל, 14 ביוני 2020
פרסום חודשי של מיתווים על מדיניות ארה"ב כלפי המזרח התיכון, מאת השגריר בדימוס ברוך בינה. הפרסום עוסק בסוגיות הקשורות ליחסי ישראל-ארה"ב, תהליך השלום/הסכסוך הישראלי-פלסטיני, והמזרח התיכון
מאמר דעה מאת ח"כ לשעבר קסניה סבטלובה באתר מעריב
נייר מדיניות, ד"ר יעל טף-סקר, יוני 2020
מאמר דעה מאת השגריר לשעבר מיכאל הררי באתר זמן ישראל
נייר מדיניות, קסניה סבטלובה, מאי 2020