בשבועות האחרונים הבשיל תהליך מרתק של הסדרים במזרח התיכון, שמשתלב במגמת הפיוס בין שורת שחקנים מרכזיים באזור, אולם יש באמתחתו מהלכים מפתיעים וחשובים יותר, בהם חידוש היחסים בין סעודיה ואיראן וזהות
ב-30 בינואר 2023 ערך מכון מיתווים משחק סימולציה שמטרתו לתרגל היתכנות של תרחישים שונים להמשך היחסים בין ישראל לרשות הפלסטינית, והמעורבות של שחקנים אזוריים ובינלאומיים בזירה זו, בעקבות תרחיש עתידי
מסמך זה נכתב כחלק מיוזמה במימון ממשלת בריטניה, אך העמדות המוצגות בו אינן מייצגות בהכרח את עמדותיה של ממשלת בריטניה. מאז חתימת הסכמי אברהם, הצליחו ממשלות ישראל לבודד את תהליך הנורמליזציה מהמתרחש
מסמך זה נכתב כחלק מיוזמה במימון ממשלת בריטניה, אך העמדות המוצגות בו אינן מייצגות בהכרח את עמדותיה של ממשלת בריטניה. מאז חתימת הסכמי אברהם, הצליחו ממשלות ישראל לבודד את תהליך הנורמליזציה מהמתרחש
ב-29 במרץ, על רקע חגיגות הרמדאן וההסלמה הפוטנציאלית של הסכסוך הישראלי-פלסטיני, דנו מומחי מכון מתווים במצב הרגיש מנקודות מבט שונות. הפאנל הדגיש כי דווקא הממשלה הנוכחית עשויה לזרז הזדמנויות לאופק
מיתווים בשיתוף פעולה עם המכון ליחסים בינלאומיים בפראג שמחים להזמינכם.ן לאירוע המשותף והראשון במסגרת יוזמת שותפות ליברלית בין-לאומית. מטרת היוזמה היא ליצור קואליציות השפעה ולמידה עם ארגוני חברה
הדרך בה אנו מתנהלים כיום בעולם היא הרסנית ולא תאפשר שגשוג של האנושות והיצורים החיים לאורך זמן. על כן, צמחה תפיסת קיימות המציעה אלטרנטיבה לדרך בה אנו מתנהגים היום. מערכת "מקיימת" היא כזו
בנו של ראש הממשלה מצייץ מחדש ציוץ הרומז לכך שמאחורי המחאות עומד משרד החוץ האמריקאי. השרה מירי רגב טוענת ש"המפגינים הפריוולגיים מקבלים כסף עבור ההפגנות". נושאי "התשלום" ועוד
עד לא מכבר דומה היה כי מעמדה של ישראל במזרח התיכון מעולם לא היה טוב יותר: ישראל חיזקה את שיתוף הפעולה הביטחוני עם מצרים, חתמה עימה על הסכם לאספקת גז וחברה להקמת פורום גז מזרח ים תיכוני בהובלת
אישור "חוק ההתנתקות" בקריאה שנייה ושלישית בכנסת השבוע, הוא מהלך של שיכרון כוח המסכן את המשך יציבותה של הברית האסטרטגית בין ארה"ב לישראל. אבל עוד לפני ארה"ב, ביטול חוק ההתנתקות
בניגוד לעניין הרב שישראל גילתה באירועי "האביב הערבי", התקשורת המזרח תיכונית אינה מגלה עניין מקביל ב"אביב הישראלי", הלוא היא ההפיכה המשטרית והשסע הפוליטי-חברתי העמוק סביבה. על
הידיעה על כינון מחדש של היחסים הדיפלומטיים בין איראן וסעודיה – לאחר נתק של שבע שנים – התקבלה בהפתעה בישראל ובמערב בכלל. סעודיה נתפסה כמי שנמצאת במחנה האנטי-איראני, לצידה של ארצות הברית וישראל
שוויון מגדרי וקידום זכויות נשים הם קונצנזוס חוצה מפלגות ומחנות פוליטיים בדמוקרטיות המערביות, שישראל תמיד התגאתה להיות חלק מהן. אלא שפעולותיה של הממשלה ה-37 ,שהיא הדתית והשמרנית ביותר בתולדות
יום האישה הבינלאומי הוא יום שמציין את שוויון הזכויות המגדרי ומזכיר לנו שהמאבק על הגשמתו טרם הסתיים. שוויון מגדרי וקידום זכויות נשים בכלל הם קונצנזוס חוצה מפלגות ומחנות פוליטיים בדמוקרטיות
שוויון מגדרי וקידום זכויות נשים הם קונצנזוס חוצה מפלגות ומחנות פוליטיים בדמוקרטיות המערביות, שישראל תמיד התגאתה להיות חלק מהן. אלא שפעולותיה של הממשלה ה-37 ,שהיא הדתית והשמרנית ביותר בתולדות
בשנים האחרונות, הימין בארץ ובעולם ידע לפעול ביחד ולייצר רשתות סיוע והשפעה. זה בלט בקשר בין אנשי טראמפ לימין הקיצוני באירופה, ולברית של נתניהו עם מנהיגים לאומניים ופופוליסטים, ובראשם אורבן
בעוד שהזירה הפנים-ישראלית ממוקדת בימים אלו בעיקר במהפכה המשטרית, ניתן לזהות בזירה הבינלאומית מגמה ברורה של התגברות הדאגה והמעורבות בנושא הישראלי-פלסטיני. מאז כינון הממשלה החדשה בישראל עברו אומנם
נייר מדיניות זה מציג את המושג 'קיימות מדינית-אקלימית' אשר מתרגם את עקרונות הקיימות לשדה המדיני. המושג מניח מסגרת תפיסתית רלבנטית למאה העשרים ואחת לעיצוב מדיניות חוץ המתכתבת עם האתגרים המרכזיים
ההתפתחויות הדרמטיות בישראל זוכות להתעניינות מרובה בזירה הבינלאומית. ככלל, הדרגים הרשמיים נוקטים לשון זהירה על מנת שלא להיראות כמתערבים בהליך פנימי, אף אם המתרחש מדאיג אותם במיוחד. מזכיר המדינה
בצד ההפיכה המשטרית, מנהלת ממשלת ה"ימין על מלא" מדיניות הרסנית בשטחי C ובירושלים, והיא מדרדרת את ישראל לא רק להסלמה צבאית אלא גם למשבר מדיני-דיפלומטי. לאחר שהממשל האמריקאי כינה את העברת
ירדן יכולה להיות שותפה קרובה של ארה"ב במניעת הסלמה ישראלית-פלסטינית וקידום פתרון שתי המדינות. בעקבות הקמת הממשלה החדשה בישראל, השמיעו גורמים בכירים בעמאן אזהרות וחששות מפני הצפוי. ביקורו של
בימים אלה של להיטות הממשלה והקואליציה להעביר שורת רפורמות שיזעזעו וישנו לחלוטין את צביונה של המדינה ומנגד, התרחבות המחאה האזרחית, אפשר ללמוד ממאבקים לא-אלימים מוצלחים, שהתקיימו במדינות אחרות.
אלו שעוקבים מקרוב אחר יחסי ישראל-צרפת לאורך השנים, מגיעים לא פעם למסקנה שנדרשת אליהם מומחיות לא מתחום מדעי המדינה, היחסים הבינלאומיים או הדיפלומטיה, אלא מתחום הפסיכולוגיה. זו מערכת יחסים עשירה
ישראל וארה״ב לא תמיד רואות עין בעין. גם בתקופת ממשלת בנט-לפיד, היו חילוקי דעות עמוקים בין הממשלה הישראלית לבין ממשל ביידן בנושא הפלסטיני והאיראני, למשל. אבל חילוקי הדעות האלו נשמרו על ידי שני
המצב הכלכלי מהווה סוגיה קבועה בכל משטר מכהן במצרים לנוכח האתגרים העצומים – אוכלוסייה גדלה והולכת, מיעוט מקורות הכנסה ומדיניות כלכלית שלא מצליחה לקדם רפורמות חיוניות. המצב החמיר בשנים
כשם שהעומד בראשות הממשלה מתווה את מדיניותה והתנהלותה (כולל התקציבית) בכלכלה, בבריאות או בחינוך, כך הוא מוביל את מדיניות החוץ והביטחון. לצורך זה הוא אמור להסתייע בשורה של אישים ומנגנונים, בהם
ההתפתחויות הדרמטיות בישראל מאז כינונה של הממשלה החדשה בישראל מותירות את הקהילה הבינלאומית, והאזורית כאחד, פעורי פה ומבולבלים. רבים (וטובים) תוהים לאן מועדות פניה של ישראל, ועד כמה השינויים בחברה
ב23 בינואר 2023 ערכו מכון מיתווים והמכון הישראלי לדמוקרטיה שולחן עגול בהשתתפות מומחים ומומחות משני המכונים. הדיון עסק בנסיגה דמוקרטית בישראל ובמדינות אחרות באירופה ובשאלה כיצד המאבק המתנהל בישראל
"שים לב לתופעה המתרחשת לנגד עינינו בזירה הבינלאומית", אמר לי גורם ישראלי רשמי לפני כ-16 שנה, בעת אתנחתא בין דיונים באו"ם. "מאז 1967 מתקיים מצב כיבוש מתמשך בשטחים ומאז, במשך 40
לאחרונה נחשף ב"חדשות 13" מסמך מטעם נציגות האיחוד האירופי לרשות הפלסטינית, המציע תוכנית אירופית משותפת לפיתוח אזורי C, הנמצאים בשליטה ביטחונית ואזרחית ישראלית. לדברי העיתונאית מוריה אסרף
החלטת עצרת האו"ם לבקש חוות דעת מבית המשפט הבינלאומי בהאג אם הכיבוש הישראלי קבוע או זמני, אינה צריכה להפתיע אף אחד. הכיבוש הישראלי בגדה המערבית נמשך כבר 56 שנה. בכל השנים הללו התפיסה המשפטית,
גיליון מס' 10, יולי-דצמבר 2022 עורכים: ד"ר רועי קיבריק וד"ר אורני לבני מסמך זה מציג מגמות מרכזיות שאפיינו את מדיניות-החוץ האזורית של ישראל בחודשים יולי-דצמבר 2022. במחצית זו כיהן לפיד
משנחתמו "הסכמי אברהם" וכהונת נשיא ארה"ב דונלד טרמפ התקרבה לסיומה, החל שמה של אינדונזיה, המדינה המוסלמית הגדולה בעולם, לעלות כמועמדת אפשרית להצטרף לתהליך נרמול היחסים עם ישראל. עם
מכתב הערכה מחבר הכנסת מר רם בן ברק לפעילות מדיניות החוץ של מכון מיתווים.
הכנס השנתי ה-6 של מכון מיתווים: יחסי החוץ של ישראל בין המשכיות לשינוי, התקיים במרכז רבין ב-21.11.22. בכנס השתתפו: השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, מנכ״ל משרד החוץ, אלון אושפיז, שליח האו״ם לתהליך
הכנס השנתי ה-6 של מכון מיתווים: יחסי החוץ של ישראל בין המשכיות לשינוי, התקיים במרכז רבין ב-21.11.22. בכנס השתתפו: השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, מנכ״ל משרד החוץ, אלון אושפיז, שליח האו״ם לתהליך
לקראת הבחירות לכנסת, קיים מכון מיתווים ב-3 באוקטובר 2022 אירוע בחירות וירטואלי על מדיניות-החוץ הישראלית. האירוע התמקד בהערכת מדיניות-החוץ הישראלית הנוכחית ובהצגת מטרות וכיווני פעולה לעתיד, בדגש
מדד מדיניות-החוץ הישראלית של מכון מיתווים מתפרסם זו השנה ה-10 ברציפות, ומציג את עמדות הציבור בישראל על נושאים הקשורים בתפקוד מערך החוץ, יחסי החוץ של ישראל (בדגש על היחסים עם המזרח התיכון, אירופה
מדד מדיניות-החוץ הישראלית של מכון מיתווים מתפרסם זו השנה ה-10 ברציפות, ומציג את עמדות הציבור בישראל על נושאים הקשורים בתפקוד מערך החוץ, יחסי החוץ של ישראל (בדגש על היחסים עם המזרח התיכון, אירופה
מדד מדיניות-החוץ הישראלית של מכון מיתווים מתפרסם זו השנה ה-10 ברציפות, ומציג את עמדות הציבור בישראל על נושאים הקשורים בתפקוד מערך החוץ, יחסי החוץ של ישראל (בדגש על היחסים עם המזרח התיכון, אירופה
הקובץ ״נסיגה דמוקרטית וביטחוניזציה: אתגרים לישראל, האיחוד האירופי ויחסי ישראל-אירופה״ מנתח את המגמות הא-ליברליות והנסיגה הדמוקרטית שמתרחשות בשנים האחרונות בישראל ובאירופה. מומחים ממיתווים – המכון
ארגוני שלום של נשים פועלים להפסקת אלימות ולקידום הסכם שלום, כמעט בכל מקום בו מתרחש קונפליקט. מחקרים ותיעוד מעשרים השנים האחרונות מלמדים ומוכיחים כי ארגונים אלו פועלים במגוון רחב של צורות ואופנים
לקראת הבחירות לכנסת, קיים מכון מיתווים ב-3 באוקטובר 2022 אירוע בחירות וירטואלי על מדיניות-החוץ הישראלית. האירוע התמקד בהערכת מדיניות-החוץ הישראלית הנוכחית ובהצגת מטרות וכיווני פעולה לעתיד, בדגש
סיכום הכנס השנתי הרביעי של מכון מיתווים
מדד מדיניות-החוץ 2020
מאמר מאת מומחי המכון במגזין "תלם", ספטמבר 2020
מאמר דעה, פרופ' אלי פודה, וואלה, ספטמבר 2020
מאמר דעה, נדב תמיר, זמן ישראל, ספטמבר 2020
מאמר דעה, פרופ' אלי פודה, אוגוסט 2020
מחקר, ד"ר רועי קיבריק ועינת לוי, ספטמבר 2020
מדד מדיניות-החוץ 2019
מאמר דעה, ד"ר נמרוד גורן, גלובס, ספטמבר 2020
מאמר דעה, אהוד ערן ונדב תמיר, זמן ישראל, אוגוסט 2020
מאמר דעה, ח"כ לשעבר קסניה סבטלובה, אוגוסט 2020
מאמר דעה, נדב תמיר, מעריב, אוגוסט 2020
מאמר דעה, ד"ר ערן אהוד, גלובס, אוגוסט 2020
מאמר דעה, נדב תמיר, זמן ישראל, אוגוסט 2020
מאמר דעה, ד"ר רועי קיבריק, הארץ, אוגוסט 2020
ד"ר מורן זגה, אוגוסט 2020
מאמר דעה, פרופ' אלי פודה וואלה, אוגוסט 2020
מאמר דעה, ד"ר מורן זגה, מעריב, אוגוסט 2020
מאמר דעה, נדב תמיר, זמן ישראל, אוגוסט 2020
מאמר דעה, השגריר לשעבר מיכאל הררי, וואלה, אוגוסט 2020
מאמר דעה, ד"ר מורן זגה, אוגוסט 2020
מאמר דעה, ד"ר נמרוד גורן, וואלה, אוגוסט 2020
מאמר דעה, ד"ר נמרוד גורן, הארץ, אוגוסט 2020
מאמר דעה, קסניה סבטלובה, אוגוסט 2020
מאמר דעה, נדב תמיר, זמן ישראל, אוגוסט 2020
מאמר דעה, נדב תמיר, מעריב, יולי 2020
מאמר דעה, אלי פודה ואון וינקלר, זמן ישראל, יולי 2020
מאמר דעה, ד"ר טובי גרין, הארץ, יולי 2020
בחודש יולי 2020, קיים מכון מיתווים דיאלוג מדיני ישראלי-ירדני, שכלל שיחות של מומחי המכון עם מספר בכירים ירדניים מהתחום המדיני, הדיפלומטי, הצבאי והאקדמי, על מנת להבין מה באמת חושבים בעמאן על אפשרות
גיליון מספר 5 עורכים: ד"ר רועי קיבריק וד"ר נמרוד גורן מדיניות-החוץ הישראלית הושפעה בחצי השנה האחרונה משתי סוגיות מרכזיות: משבר הקורונה – שהוביל לשיתופי פעולה אזוריים ובינלאומיים חדשים,
מאמר דעה, ד"ר אהוד ערן, וואלה, יולי 2020
מאמר דעה, נדב תמיר, גלובס, יולי 2020
מאמר דעה, נדב תמיר, יולי 2020
מאמר דעה, השגריר בדימוס מיכאל הררי, הארץ, יולי 2020
מאמר דעה, ד"ר מאיה שיאון צדקיהו, זמן ישראל, יולי 2020
מאמר דעה, נדב תמיר, Ynet, יולי 2020
מאמר דעה, השגריר לשעבר ברוך בינה, יולי 2020
בהשתתפות ד"ר נמרוד גורן, עדכן אסטרטגי 23(3), המכון למחקרי ביטחון לאומי, יולי 2020
עדכן אסטרטגי 23(3), המכון למחקרי ביטחון לאומי, יולי 2020
מדד מדיניות-החוץ הישראלית לשנת 2018
נדב תמיר, זמן ישראל, 22 ביוני 2020
קסניה סבטלובה, זמן ישראל, 18 ביוני 2020
גבריאל מיטשל, הארץ, 17 ביוני 2020
ד"ר מורן זגה, ynet, יוני 2020
ד"ר מורן זגה וד"ר יואל גוז'ינסקי, זמן ישראל, 14 ביוני 2020
פרופ' אלי פודה, מאמר דעה, בלוג מיתווים ב"הארץ", יוני 2020
מאמר דעה מאת השגריר לשעבר מיכאל הררי באתר זמן ישראל
נייר רקע, יוני 2020
נייר מדיניות, ד"ר יעל טף-סקר, יוני 2020
סיכום מפגש קבוצת "ישראל ואגן הים התיכון", יוני 2020
סיכום מפגש קבוצת "ישראל ואגן הים התיכון", יוני 2020
יוני 2020
טור דעה מאת ח"כ לשעבר קסניה סבטלובה באתר וואיינט
סיכום כנס של מכון מיתווים, המרכז הבינתחומי ואוניברסיטת חיפה, מאי 2020
נייר מדיניות, ד"ר מאיה שיאון צדקיהו, ביחד עם שירה הירש, מאי 2020
צוות חשיבה של מכון מיתווים, מאי 2020
נייר מדיניות, ד"ר מאיה שיאון צדקיהו, מאי 2020
