כל התחומים

ישראל שמה מקלות בגלגלי הנורמליזציה עם מדינות האזור

עד לא מכבר דומה היה כי מעמדה של ישראל במזרח התיכון מעולם לא היה טוב יותר: ישראל חיזקה את שיתוף הפעולה הביטחוני עם מצרים, חתמה עימה על הסכם לאספקת גז וחברה להקמת פורום גז מזרח ים תיכוני בהובלת

המסר לארה"ב ולמזה"ת ב"חוק ההתנתקות": ישראל היא סוכנת של חוסר יציבות

אישור "חוק ההתנתקות" בקריאה שנייה ושלישית בכנסת השבוע, הוא מהלך של שיכרון כוח המסכן את המשך יציבותה של הברית האסטרטגית בין ארה"ב לישראל. אבל עוד לפני ארה"ב, ביטול חוק ההתנתקות

היחס במזה"ת למצב בישראל מבטא את מורכבות מקומה ומעמדה

בניגוד לעניין הרב שישראל גילתה באירועי "האביב הערבי", התקשורת המזרח תיכונית אינה מגלה עניין מקביל ב"אביב הישראלי", הלוא היא ההפיכה המשטרית והשסע הפוליטי-חברתי העמוק סביבה. על

במפרץ כמו במפרץ: סעודיה מחפשת "גם וגם" – וחותרת לגזור קופון

הידיעה על כינון מחדש של היחסים הדיפלומטיים בין איראן וסעודיה – לאחר נתק של שבע שנים – התקבלה בהפתעה בישראל ובמערב בכלל. סעודיה נתפסה כמי שנמצאת במחנה האנטי-איראני, לצידה של ארצות הברית וישראל

מדיניות חוץ מכלילה בישראל- תהליכים ומגמות במבט מגדרי

שוויון מגדרי וקידום זכויות נשים הם קונצנזוס חוצה מפלגות ומחנות פוליטיים בדמוקרטיות המערביות, שישראל תמיד התגאתה להיות חלק מהן. אלא שפעולותיה של הממשלה ה-37 ,שהיא הדתית והשמרנית ביותר בתולדות

מול ההפרדה המגדרית, שמירה על מדיניות חוץ מכלילה חשובה עוד יותר

יום האישה הבינלאומי הוא יום שמציין את שוויון הזכויות המגדרי ומזכיר לנו שהמאבק על הגשמתו טרם הסתיים. שוויון מגדרי וקידום זכויות נשים בכלל הם קונצנזוס חוצה מפלגות ומחנות פוליטיים בדמוקרטיות

מדיניות חוץ מכלילה בישראל- תהליכים ומגמות במבט מגדרי

אסטרטגיה לפעילות בינלאומית לקידום המחאה הפרו-דמוקרטית בישראל

בשנים האחרונות, הימין בארץ ובעולם ידע לפעול ביחד ולייצר רשתות סיוע והשפעה. זה בלט בקשר בין אנשי טראמפ לימין הקיצוני באירופה, ולברית של נתניהו עם מנהיגים לאומניים ופופוליסטים, ובראשם אורבן

בעולם רואים את ישראל – ומחכים לסערה המושלמת

בעוד שהזירה הפנים-ישראלית ממוקדת בימים אלו בעיקר במהפכה המשטרית, ניתן לזהות בזירה הבינלאומית מגמה ברורה של התגברות הדאגה והמעורבות בנושא הישראלי-פלסטיני. מאז כינון הממשלה החדשה בישראל עברו אומנם

קיימות מדינית אקלימית: ליבת מדיניות החוץ במאה ה-21

נייר מדיניות זה מציג את המושג 'קיימות מדינית-אקלימית' אשר מתרגם את עקרונות הקיימות לשדה המדיני. המושג מניח מסגרת תפיסתית רלבנטית למאה העשרים ואחת לעיצוב מדיניות חוץ המתכתבת עם האתגרים המרכזיים

זה מה שצריכה ארה"ב לעשות כעת על מנת לסייע לממשלת ישראל לסייע לעצמה

ההתפתחויות הדרמטיות בישראל זוכות להתעניינות מרובה בזירה הבינלאומית. ככלל, הדרגים הרשמיים נוקטים לשון זהירה על מנת שלא להיראות כמתערבים בהליך פנימי, אף אם המתרחש מדאיג אותם במיוחד. מזכיר המדינה

האתגר: למנוע את סיפוח שטחי C ולהפוך אותם למרחב של "שלום זוחל"

בצד ההפיכה המשטרית, מנהלת ממשלת ה"ימין על מלא" מדיניות הרסנית בשטחי C ובירושלים, והיא מדרדרת את ישראל לא רק להסלמה צבאית אלא גם למשבר מדיני-דיפלומטי. לאחר שהממשל האמריקאי כינה את העברת

ארה"ב וירדן צריכות להיערך יחד לחפיפה הנפיצה בין רמדאן לפסח

ירדן יכולה להיות שותפה קרובה של ארה"ב במניעת הסלמה ישראלית-פלסטינית וקידום פתרון שתי המדינות. בעקבות הקמת הממשלה החדשה בישראל, השמיעו גורמים בכירים בעמאן אזהרות וחששות מפני הצפוי. ביקורו של

סרביה: דוגמה למחאה חברתית שהצליחה

בימים אלה של להיטות הממשלה והקואליציה להעביר שורת רפורמות שיזעזעו וישנו לחלוטין את צביונה של המדינה ומנגד, התרחבות המחאה האזרחית, אפשר ללמוד ממאבקים לא-אלימים מוצלחים, שהתקיימו במדינות אחרות.

לתפריט של נתניהו ועמיתיו במערב נוסף סעיף חדש: אופי המשטר בישראל

אלו שעוקבים מקרוב אחר יחסי ישראל-צרפת לאורך השנים, מגיעים לא פעם למסקנה שנדרשת אליהם מומחיות לא מתחום מדעי המדינה, היחסים הבינלאומיים או הדיפלומטיה, אלא מתחום הפסיכולוגיה. זו מערכת יחסים עשירה

מהחדרים הסגורים – אל מסיבות העיתונאים

ישראל וארה״ב לא תמיד רואות עין בעין. גם בתקופת ממשלת בנט-לפיד, היו חילוקי דעות עמוקים בין הממשלה הישראלית לבין ממשל ביידן בנושא הפלסטיני והאיראני, למשל. אבל חילוקי הדעות האלו נשמרו על ידי שני

ישראל חייבת לוודא שחשיבות השמירה על היציבות במצרים תיוותר בעינה

המצב הכלכלי מהווה סוגיה קבועה בכל משטר מכהן במצרים לנוכח האתגרים העצומים – אוכלוסייה גדלה והולכת, מיעוט מקורות הכנסה ומדיניות כלכלית שלא מצליחה לקדם רפורמות חיוניות. המצב החמיר בשנים

ביתור משרד החוץ הוא ההיפך הגמור מיצירת אגרוף מדיני משמעותי

כשם שהעומד בראשות הממשלה מתווה את מדיניותה והתנהלותה (כולל התקציבית) בכלכלה, בבריאות או בחינוך, כך הוא מוביל את מדיניות החוץ והביטחון. לצורך זה הוא אמור להסתייע בשורה של אישים ומנגנונים, בהם

הזירה הבינלאומית מול הסדקים המסתמנים בדמוקרטיה בישראל

ההתפתחויות הדרמטיות בישראל מאז כינונה של הממשלה החדשה בישראל מותירות את הקהילה הבינלאומית, והאזורית כאחד, פעורי פה ומבולבלים. רבים (וטובים) תוהים לאן מועדות פניה של ישראל, ועד כמה השינויים בחברה

שולחן עגול בנושא ערכים ליברלים-דמוקרטים ויחסי ישראל-אירופה

ב23 בינואר 2023 ערכו מכון מיתווים והמכון הישראלי לדמוקרטיה שולחן עגול בהשתתפות מומחים ומומחות משני המכונים. הדיון עסק בנסיגה דמוקרטית בישראל ובמדינות אחרות באירופה ובשאלה כיצד המאבק המתנהל בישראל

מ"כיבוש חוקי" ל"סיפוח": העברת הסכסוך לזירה המשפטית מסוכנת מאוד לישראל

"שים לב לתופעה המתרחשת לנגד עינינו בזירה הבינלאומית", אמר לי גורם ישראלי רשמי לפני כ-16 שנה, בעת אתנחתא בין דיונים באו"ם. "מאז 1967 מתקיים מצב כיבוש מתמשך בשטחים ומאז, במשך 40

הימין מסית נגד האיחוד האירופי עם חטוטרת עצומה על גבו

לאחרונה נחשף ב"חדשות 13" מסמך מטעם נציגות האיחוד האירופי לרשות הפלסטינית, המציע תוכנית אירופית משותפת לפיתוח אזורי C, הנמצאים בשליטה ביטחונית ואזרחית ישראלית. לדברי העיתונאית מוריה אסרף

"הצונאמי המדיני" בושש להגיע. כעת היתכנותו אפשרית בהחלט

החלטת עצרת האו"ם לבקש חוות דעת מבית המשפט הבינלאומי בהאג אם הכיבוש הישראלי קבוע או זמני, אינה צריכה להפתיע אף אחד. הכיבוש הישראלי בגדה המערבית נמשך כבר 56 שנה. בכל השנים הללו התפיסה המשפטית,

מגמות חצי שנתיות, יולי-דצמבר 2022

גיליון מס' 10, יולי-דצמבר 2022 עורכים: ד"ר רועי קיבריק וד"ר אורני לבני מסמך זה מציג מגמות מרכזיות שאפיינו את מדיניות-החוץ האזורית של ישראל בחודשים יולי-דצמבר 2022. במחצית זו כיהן לפיד

חרף כל האיתותים והקריצות, אינדונזיה עדיין מעבר לאופק הישראלי

משנחתמו "הסכמי אברהם" וכהונת נשיא ארה"ב דונלד טרמפ התקרבה לסיומה, החל שמה של אינדונזיה, המדינה המוסלמית הגדולה בעולם, לעלות כמועמדת אפשרית להצטרף לתהליך נרמול היחסים עם ישראל. עם

מכתב הערכה מחבר הכנסת מר רם בן ברק

מכתב הערכה מחבר הכנסת מר רם בן ברק לפעילות מדיניות החוץ של מכון מיתווים.

הכנס השנתי ה-6 של מכון מיתווים

הכנס השנתי ה-6 של מכון מיתווים: יחסי החוץ של ישראל בין המשכיות לשינוי, התקיים במרכז רבין ב-21.11.22. בכנס השתתפו: השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, מנכ״ל משרד החוץ, אלון אושפיז, שליח האו״ם לתהליך

הכנס השנתי ה-6 של מכון מיתווים: יחסי החוץ של ישראל בין המשכיות לשינוי

כנס הבחירות של מכון מיתווים- 2022

לקראת הבחירות לכנסת, קיים מכון מיתווים ב-3 באוקטובר 2022 אירוע בחירות וירטואלי על מדיניות-החוץ הישראלית. האירוע התמקד בהערכת מדיניות-החוץ הישראלית הנוכחית ובהצגת מטרות וכיווני פעולה לעתיד, בדגש

מדד מדיניות-החוץ הישראלית של מכון מיתווים לשנת 2022

מדד מדיניות-החוץ הישראלית של מכון מיתווים מתפרסם זו השנה ה-10 ברציפות, ומציג את עמדות הציבור בישראל על נושאים הקשורים בתפקוד מערך החוץ, יחסי החוץ של ישראל (בדגש על היחסים עם המזרח התיכון, אירופה

מדד מדיניות-החוץ הישראלית של מכון מיתווים לשנת 2022

נסיגה דמוקרטית וביטחוניזציה: אתגרים לישראל, האיחוד האירופי ויחסי ישראל-אירופה

הקובץ ״נסיגה דמוקרטית וביטחוניזציה: אתגרים לישראל, האיחוד האירופי ויחסי ישראל-אירופה״ מנתח את המגמות הא-ליברליות והנסיגה הדמוקרטית שמתרחשות בשנים האחרונות בישראל ובאירופה. מומחים ממיתווים – המכון

ארגוני שלום של נשים בתהליכי שלום פורמליים: התועלת בשותפות ומחירי ההדרה

ארגוני שלום של נשים פועלים להפסקת אלימות ולקידום הסכם שלום, כמעט בכל מקום בו מתרחש קונפליקט. מחקרים ותיעוד מעשרים השנים האחרונות מלמדים ומוכיחים כי ארגונים אלו פועלים במגוון רחב של צורות ואופנים

כנס הבחירות של מכון מיתווים- 2022

מדיניות-החוץ האזורית של ישראל: הערכת מצב שנתית, נובמבר 2020

סיכום הכנס השנתי הרביעי של מכון מיתווים

מדד מדיניות-החוץ הישראלית לשנת 2020

מדד מדיניות-החוץ 2020

התחזית: סוער, עם חשש לצונאמי

מאמר מאת מומחי המכון במגזין "תלם", ספטמבר 2020

אחרי 25 שנות חיזור, השלטון בבחריין החליט לגלות תעוזה

מאמר דעה, פרופ' אלי פודה, וואלה, ספטמבר 2020

ניסיון נואש לפענח את מדיניות החוץ של טראמפ

מאמר דעה, נדב תמיר, זמן ישראל, ספטמבר 2020

יהיה נחמד לבקר בדובאי, אבל רמאללה חשובה יותר

מאמר דעה, פרופ' אלי פודה, אוגוסט 2020

שיתוף פעולה בין ישראל למדינות ערב: כיצד זה עובד ברמה האזרחית?

מחקר, ד"ר רועי קיבריק ועינת לוי, ספטמבר 2020

מדד מדיניות-החוץ הישראלית לשנת 2019

מדד מדיניות-החוץ 2019

חלון הזדמנויות ביחסי ישראל-אירופה נפתח, האם נדע לנצל זאת?

מאמר דעה, ד"ר נמרוד גורן, גלובס, ספטמבר 2020

אנחנו העולם

מאמר דעה, אהוד ערן ונדב תמיר, זמן ישראל, אוגוסט 2020

גם לבנון טבעה בשחיתות ופילוג. ראו הוזהרנו

מאמר דעה, ח"כ לשעבר קסניה סבטלובה, אוגוסט 2020

חזון המזרח התיכון של שמעון פרס חי ובועט

מאמר דעה, נדב תמיר, מעריב, אוגוסט 2020

נדרשת התערבות הכנסת בחיזוק מערך החוץ

מאמר דעה, ד"ר ערן אהוד, גלובס, אוגוסט 2020

האם ההסכם עם איחוד האמירויות יהיה הישג טקטי או אסטרטגי?

מאמר דעה, נדב תמיר, זמן ישראל, אוגוסט 2020

סולידריות היא לא רק רגש, אלא צעד פוליטי-מדיני חכם

מאמר דעה, ד"ר רועי קיבריק, הארץ, אוגוסט 2020

הפוטנציאל לשיתוף פעולה בין ישראל ואיחוד האמירויות הערביות

ד"ר מורן זגה, אוגוסט 2020

שישאלו את הסעודים: הדרך של האמירויות לנשק קטלני עוברת אצל הלובי היהודי

מאמר דעה, פרופ' אלי פודה וואלה, אוגוסט 2020

איחוד האמירויות הערביות: המדינה שזזה מהשוליים למרכז

מאמר דעה, ד"ר מורן זגה, מעריב, אוגוסט 2020

הכרחי שביידן ינהג הפוך מטראמפ אם ברצונו לסייע לחזון הציוני

מאמר דעה, נדב תמיר, זמן ישראל, אוגוסט 2020

כישלון הסיוע הבינלאומי עלול לקרוע את לבנון מבפנים

מאמר דעה, השגריר לשעבר מיכאל הררי, וואלה, אוגוסט 2020

הביטחון כערך עליון: המניע המרכזי להסכם שיתוף הפעולה בין ישראל לאיחוד האמירויות הערביות

מאמר דעה, ד"ר מורן זגה, אוגוסט 2020

פריצת הדרך עם איחוד האמירויות צריכה לשמש מנוף לשלום עם הפלסטינים

מאמר דעה, ד"ר נמרוד גורן, וואלה, אוגוסט 2020

מה צריך המחנה הפרוגרסיבי בישראל עבור תחייה מחודשת

מאמר דעה, ד"ר נמרוד גורן, הארץ, אוגוסט 2020

מאחורי האיפוק הדיפלומטי, בירדן רואים בסיפוח כהפרת הסכם השלום

מאמר דעה, קסניה סבטלובה, אוגוסט 2020

על BDS, אנטישמיות ומה שביניהם

מאמר דעה, נדב תמיר, זמן ישראל, אוגוסט 2020

הנוסחה המנצחת: על השילוב בין ערכי היהדות והיותנו אנשי העולם הגדול

מאמר דעה, נדב תמיר, מעריב, יולי 2020

מה נתניהו לא למד מהאביב הערבי?

מאמר דעה, אלי פודה ואון וינקלר, זמן ישראל, יולי 2020

לשנות גישה ביחסי ישראל והימין הקיצוני באירופה

מאמר דעה, ד"ר טובי גרין, הארץ, יולי 2020

דיאלוג מדיני ישראלי-ירדני, יולי 2020

בחודש יולי 2020, קיים מכון מיתווים דיאלוג מדיני ישראלי-ירדני, שכלל שיחות של מומחי המכון עם מספר בכירים ירדניים מהתחום המדיני, הדיפלומטי, הצבאי והאקדמי, על מנת להבין מה באמת חושבים בעמאן על אפשרות

מגמות חצי שנתיות במדיניות-החוץ הישראלית: ינואר – יוני 2020

גיליון מספר 5 עורכים: ד"ר רועי קיבריק וד"ר נמרוד גורן מדיניות-החוץ הישראלית הושפעה בחצי השנה האחרונה משתי סוגיות מרכזיות: משבר הקורונה – שהוביל לשיתופי פעולה אזוריים ובינלאומיים חדשים,