יום ירושלים אינו סיבה לחגיגה
יום ירושלים שמצויין היום (ראשון) אמור לבטא את הקשר של ישראל לבירתנו ולחגוג את שחרורה ואיחודה. לאור הפרות זכויות האדם שמתרחשות בירושלים והמאמצים למנוע כל אפשרות של פתרון מדיני עם הפלסטינים, כדאי
איחוד האמירויות משרטטת את כללי המשחק שלה לסכסוך שלנו
מאז הקמתה, איחוד האמירויות גילתה סולידריות עם שאיפותיהם הלאומיות של הפלסטינים, דבקה בתמיכתה בהקמת מדינה פלסטינית וקראה לפתרון צודק לסכסוך הישראלי-פלסטיני על-פי מתווה היוזמה הערבית מ-2002. אולם,
לא, ירושלים לא הוסרה מהשולחן
בינואר 2018, הנשיא טראמפ הכריז שהוא "הסיר את ירושלים מהשולחן" ולכן "אנחנו לא צריכים לדבר עליה יותר". טראמפ התייחס להצהרתו על הכרה בירושלים כבירת ישראל בדצמבר 2017. אך ירושלים
עשור מטלטל, אך מוצלח, יחסית: מדיניות ישראל במזרח-התיכון, 2020-2010
העשור האחרון עמד בסימן שינויים מרחיקי-לכת במערכת המזרח-תיכונית. ישראל, שחקנית חשובה במערכת, הושפעה אף היא משינויים אלה. מאמר זה ,שנכתב על ידי יוגב אלבז ואלי פודה, בוחן את מדיניות החוץ הישראלית
ישראל ואגן הים התיכון: מרחב חדש לשייכות אזורית
סיכום דיוני קבוצת מחקר ומדיניות
הקדמה בשנים האחרונות מושך אליו אגן הים התיכון תשומת לב גוברת מצד מעצמות ומדינות באזור. הזדמנויות כלכליות חדשות והתפתחויות גאו-פוליטיות אזוריות תורמות למגמה זאת והופכות את האזור למרכזי יותר גם
המתיחות בירושלים: תגובות ראשונות מאת מומחים במכון מיתווים
האירועים האחרונים בירושלים – בשער שכם, בשייח' ג'ראח וסביב המקומות הקדושים – מביאים לשיא חדש את המתיחות בעיר, ונותנים את אותותיהם על יחסי ישראל עם הפלסטינים ועם מדינות ערב. מסמך זה מרכז תגובות
דחיית הבחירות הפלסטיניות היא תזכורת שעבאס בשלהי כהונתו
עם בחירתו של מחמוד עבאס לנשיאות הפלסטינית ב-2005, היו רבים שראו בו הבטחה גדולה שתנהיג ברשות הפלסטינית דמוקרטיה ותצעיד אותה לקראת עצמאות מלאה. באופן אבסורדי, שנה לאחר בחירתו של עבאס, ביוני 2006,
הדרך לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני יכולה לעבור במרוקו
המתיחות הישראלית-פלסטינית האחרונה בירושלים הובילה גורמים אזוריים ובינלאומיים לפרסם גילויי דאגה, אבל לא לתווך ולסייע למצוא פתרון. ייתכן שמי שיכולה להירתם למשימה היא דווקא מרוקו, כחלק מפירות כינון
מרוקו ותהליך השלום הישראלי-פלסטיני
מתוקף מקומה במרחב הערבי והמוסלמי, למרוקו מחויבות רבה לסוגייה הפלסטינית ולשמירה על המקומות הקדושים בירושלים. לאורך ההיסטוריה, שימשה מרוקו לפרקים כמתווכת בין ישראל לעולם הערבי, והתגייסה לסייע גם
איחוד האמירויות ותהליך השלום הישראלי-פלסטיני
שאלת התמיכה של איחוד האמירויות בשאיפות הלאומיות של הפלסטינים עומדת במרכזו של דיון ציבורי בינלאומי רבוי-מחלוקות בעקבות הסכמי אברהם. ההנהגה הפלסטינית רואה בנרמול היחסים עם ישראל בגידה, הציבור
יוון, קפריסין ותהליך השלום הישראלי-פלסטיני
במשך עשרות שנים, ארה"ב שימשה כמתווכת העיקרית בתהליך השלום הישראלי-פלסטיני. אולם, בעקבות המבוי הסתום המתמשך אליו נקלע המשא ומתן ולאור הגישה המולטילטרלית של ממשל ביידן כלפי מגוון נושאי
לבנון "מעלה את ההימור" מול ישראל סביב הגבול הימי ביניהן
ההחלטה הלבנונית מ-11.4.21 להרחיב, במהלך חד-צדדי, את גבולה הימי מול ישראל ב-1,430 קמ"ר מהווה מהלך מפתיע, שמסבך עוד יותר את המשא ומתן המורכב ממילא בין ישראל ולבנון. כזכור, בחודש אוקטובר האחרון
לאן הולכים מכאן? השיח הבינלאומי על עתיד תהליך השלום הישראלי-פלסטיני
תהליך השלום הישראלי-פלסטיני נמצא בקיפאון מתמשך, ומאז קריסת יוזמת התיווך של מזכיר המדינה האמריקאי ג'ון קרי בשנת 2014, לא חודשו השיחות בין הצדדים על הסכם הקבע. בתקופת נשיאות טראמפ, הסכסוך אף החריף
מצעד הפרעונים המצרי
שאלת הזהות מלווה את מצרים מראשית קיומה. לאורך השנים זהויות שונות סיפקו את הדבק שליכד את התושבים מסביב לטריטוריה הקרויה מצרים: פרעונית, אסלאמית, ערבית, אפריקנית וים תיכונית. בתקופות מסוימות זהות
הממשלה קרובה ל-BDS יותר מפרופ' גולדרייך
פרופ' עודד גולדרייך הוא כנראה מתמטיקאי מחונן. אני לא מבין בזה כלום, אבל הוועדה המקצועית של פרס ישראל חשבה כך ובחרה בו פה-אחד. בעוונותיו, הוא גם שמאלני שחושב שצריך לחתור לשלום ושהשטחים הכבושים
שובו של הקוורטט?
בחודשים האחרונים, בעקבות חילופי השלטון בארה"ב, חודשה הפעילות של הקוורטט לענייני המזרח התיכון. הקוורטט הוקם בשנת 2002 והוא כולל את ארה"ב, רוסיה, האיחוד האירופי והאו"ם, ומטרתו לסייע
נתניהו מציג עצמו כדיפלומט מליגה אחרת, אבל השגרירויות ריקות וישראל נפגעת
מאמר דעה מאת ד"ר נמרוד גורן באתר וואלה! חדשות
יום הולדת 100 למדינה "הכי לא יציבה במזה"ת"
מאמר דעה מאת פרופ' אלי פודה ופרופ' רונן יצחק באתר וואיינט
האוריינטליסטים ממשיכים להדחיק את הסכסוך
לפני כמה ימים, כאשר חכמי הדת הסעודים הכריזו על תחילתו של חודש הרמדאן, נפתחה בישראל עונה של "תיירות רמדאנית". מדריכי טיולים וחברות תיירות מציעים לישראלי שהשתעמם למוות בשנת הקורונה ליהנות
שתי מדינות שכדאי לקחת בחשבון בתיווך בין ישראל לפלסטינים
פורום הגז של מזרח אגן הים התיכון קיים בחודש שעבר בקהיר, מפגש ראשון מאז הפיכתו לארגון בינלאומי מוכר. המשתתפות: קפריסין, יוון, ישראל, הרשות הפלסטינית, איטליה, מצרים וירדן. הפורום, שפועל ליצירת משק
שבע המלצות ל"ממשלת שינוי" כיצד לשפר היחסים עם האיחוד האירופי
אחת הסוגיות המדיניות בהן ניסה שר החוץ, גבי אשכנזי, לייצר שינוי בשנה האחרונה היתה היחסים עם האיחוד האירופי. אשכנזי סימן את שיפור הקשר עם האיחוד כיעד מדיני, וזאת לאחר מספר שנים בהן התבטאו בכירים
מה נשתנה במימונה הזאת?
מאמר דעה מאת נדב תמיר באתר זמן ישראל
לשנות כיוון ביחס לאיראן
צודקת נעה לנדאו ("הכישלון הירדני", "הארץ", 16.3) ביחס להיעדרה של אלטרנטיבה מצד האופוזיציה למדיניות הישראלית בנושאי חוץ וביטחון. זו נדרשת לשיח הציבורי בכל עת, אולם כעת ביתר שאת
נתניהו לא המציא כלום. שמעון פרס היה שם קודם
מאמר דעה מאת פרופ' אלי פודה באתר וואיינט
מגמת הפיוס בין חמאס לפתח והבחירות הפלסטיניות הן הזדמנות
מאמר דעה מאת נדב תמיר באתר זמן ישראל
כיצד מציעים במפלגות לשפר את מדיניות החוץ של ישראל
לקראת הבחירות לכנסת ה-24, קיים מכון מיתווים כנס על הדרכים לשפר את מדיניות החוץ הישראלית. בכנס לקחו חלק יו"ר מרצ ח"כ ניצן הורוביץ, אמילי מואטי (העבודה), ח"כ אורנה ברביבאי (יש עתיד),
עקרונות והמלצות למדיניות ישראל כלפי האיחוד האירופי –
המלצות צוות חשיבה של מכון מיתווים
היחסים עם האיחוד האירופי הם נכס אסטרטגי ומרכיב מרכזי עבור מדינת ישראל. אירופה היא שותפת הסחר הגדולה של ישראל, מקור הזדהות נורמטיבי וערכי, מקור לתמיכה מדינית וביטחונית, שותפת מימון המחקר והחדשנות
מדיניות-החוץ הישראלית לקראת הבחירות לכנסת ה-24
סיכום כנס הבחירות של מכון מיתווים, מרץ 2021
פורום הגז האזורי התבסס כארגון מדיני ייחודי באזור
מאמר דעה מאת השגריר לשעבר מיכאל הררי באתר זמן ישראל
הסיבה לכך שנתניהו לא אהוד בארמון בירדן
מאמר דעה מאת ח"כ לשעבר קסניה סבטלובה באתר וואיינט
המקום של יחסי החוץ בקמפיינים משני, אך אינו בגדר נוכח-נפקד
מאמר דעה מאת ד"ר רועי קיבריק באתר הארץ
ישראל חייבת להשלים את מהלך חיסון תושביה גם בחיסון שכנינו הפלסטינים
מאמר דעה מאת נדב תמיר באתר זמן ישראל
תשע המלצות לביידן לקידום שלום ישראלי-פלסטיני
ג'ו ביידן החל את כהונתו כנשיא ארה"ב בתקופה של קיפאון עמוק בתהליך השלום הישראלי-פלסטיני. זאת, לאחר שבתקופת טראמפ נוצר קרע בין וושינגטון ורמאללה, וארה"ב איבדה את היכולת לתווך בסכסוך.
משבר האקלים הוא מנוף לשיתוף פעולה אזורי
אירוע הזיהום הנורא בחופי ישראל הוא עוד אחד מהפשעים של המין האנושי נגד הטבע. אירועי זיהום מעין אלה ימשיכו להתרחש מעת לעת כל עוד ממשלות אינן רואות בהם איום ברור ומיידי, על אחת כמה וכמה כשמשבר
סוחרי החיסונים שכחו את המוסר
מאמר דעה מאת השגריר לשעבר מיכאל הררי באתר וואיינט
סדרת הטלוויזיה "אויבים" – המשך הדמוניזציה באמצעים ישנים
"כאן 11" סיים לאחרונה להקרין סדרה תיעודית על חמישה מנהיגים ערביים – סדאם חוסיין העיראקי, גמאל עבד אל-נאצר ואנואר אל-סאדאת המצריים, יאסר ערפאת הפלסטיני, חאפז אל-אסד הסורי וחומייני הפרסי.
נדרשת חבילת תמריצים בינלאומיים לשלום ישראלי-פלסטיני
מה יכולה הקהילה הבינלאומית לעשות על מנת לקדם תהליכי שלום? שאלה זו מעסיקה מדינאים ומנהיגים לאורך השנים נוכח סכסוכים ומלחמות באזורים שונים בעולם. אחד המרכיבים החשובים בארגז הכלים הדיפלומטי הקיים
איך הפך קק"ל מסמל ציוני לארגון אנטי ציוני בעליל
מאמר דעה מאת נדב תמיר באתר גלובס
האם "הסכמי אברהם" פותחים אפשרויות חדשות בתחום האנרגיה?
מאמר דעה מאת השגריר לשעבר מיכאל הררי באתר זמן ישראל
זמן לעסקים בין ישראל ומרוקו
מאמר דעה מאת עינת לוי באתר דה מרקר
הדגל הסעודי – האם החרב מסמלת אלימות או עוצמה ואצילות?
מאמר דעה מאת פרופ' אלי פודה וד"ר אלעד גלעדי באתר זמן ישראל
יחסי ישראל-טורקיה אינם תלויים רק בנתניהו וארדואן
מאמר דעה מאת ד"ר נמרוד גורן באתר הארץ
שמאלני כל העולם – התאחדו
**המאמר פורסם במגזין "תלם"** על המחנה הפרוגרסיבי בישראל להתנער מהדה לגיטימציה שעשה הימין לשיתוף פעולה בינלאומי ולנהוג בדיוק כפי שנוהג הימין עצמו: לטוות רשתות קשרים בינלאומית על בסיס
הציונות קיבלה קריאת השכמה מדכאת מהאג
מאמר דעה מאת נדב תמיד באתר וואיינט
קדימה ביידן, תקדם שלום
רק שבוע חלף מאז כניסת ממשל ביידן, וכבר נשמעו הצהרות ברורות מצד בכירים בממשל לגבי המדיניות הצפויה בנושא הישראלי-פלסטיני. מזכיר המדינה בלינקן התייחס לנושא בשימוע שלו בקונגרס טרם אישור מינויו, וכך
יישום החלטת האו"ם 1325 על נשים, שלום וביטחון בישראל ובתורכיה
באוקטובר 2020, צוין יום השנה ה-20 להחלטה 1325 של מועצת הביטחון של האו"ם על נשים, שלום וביטחון.[1] ציון דרך זה מספק הזדמנות נאותה להעריך את אתגרי והישגי ההחלטה ולהציע רעיונות לשיפור יישומה
המלחמה בתימן – האם (גם) מדרום תיפתח הרעה?
מאמר דעה מאת השגריר לשעבר מיכאל הררי באתר זמן ישראל
מכתב תודה לשר החוץ גבי אשכנזי
מאמר דעה מאת נדב תמיר באתר זמן ישראל
נסיגת הדמוקרטיה בישראל גובה מחיר גם במדיניות החוץ
ג'ו ביידן הדמוקרטי ניצח את דונלד טראמפ הפופוליסט, ונדמה שהעולם כולו נושם לרווחה. אבל זהו אינו מצב. בשני העשורים האחרונים התחזק בהדרגה כוחם של מנהיגים ומפלגות א-ליברלים במדינות רבות בעולם, וגם
ביידן "מייבש" את נתניהו: נקווה שזה יסתכם בזה
מאמר דעה מאת ד"ר רועי קיבריק באתר זמן ישראל
הצעה לחבילת תמריצים בינלאומית לשלום ישראלי-פלסטיני
נייר מדיניות המבוסס על דיוני צוות מומחים ישראלי-פלסטיני, בעריכת ד"ר ליאור להרס, יחד עם מועין עודה, ד"ר נמרוד גורן והודא אבו ערקוב.* תמריצים הם כלי חשוב בתהליכי שלום והם יכולים לתרום
הגדרת האנטישמיות של ה-IHRA כחוק תזיק למלחמה באנטישמיות
מאמר דעה מאת נדב תמיד באתר גלובס
מיסוד יחסים לטווח ארוך עם איחוד האמירויות
מאמר דעה מאת ד"ר מורן זגה ונדב תמיד באתר זמן ישראל
במהפכה של הרגע האחרון, טראמפ השיב את ישראל למקומה הטבעי
מאמר דעה מאת פרופ' אלי פודה באתר וואלה חדשות
צעדי מדיניות ראשונים של ממשל ביידן לקידום שלום ישראלי-פלסטיני –
תקציר המלצות צוות חשיבה
מסמך זה כולל תקציר המלצות לצעדי מדיניות שממשל ביידן יוכל לנקוט, בתקופה הראשונה לכהונתו, לקידום שלום ישראלי-פלסטיני. המסמך מזהה תשעה יעדים מרכזיים לממשל החדש בבואו לקדם שלום, ומשרטט צעדי מדיניות
צעדי מדיניות ראשונים של ממשל ביידן לקידום שלום ישראלי-פלסטיני
מסמך זה כולל המלצות לצעדי מדיניות שממשל ביידן יוכל לנקוט, בתקופה הראשונה לכהונתו, לקידום שלום ישראלי-פלסטיני. המסמך מציג את תמונת המצב המדינית עם כניסתו של ביידן לבית הלבן, מזהה תשעה יעדים
ישראל מגיבה לשינויים הבינלאומיים בפרגמטיות, אך ללא חזון
מדיניות החוץ הישראלית נדרשה להתמודד מאז ומעולם עם התמורות ביחסי הכוחות בזירה הבינלאומית, בניסיון לאתר את המעצמה התורנית כדי להישען עליה. מערכת היחסים האסטרטגית עם ארה"ב ענתה על כך היטב
האנטישמיות החדשה שונאת יהודים ואוהבת את ישראל
העולם החופשי כולו צפה בזעזוע ובפחד בהתקפה של המון מוסת על קודשי הדמוקרטיה האמריקאית – הסנאט ובית הנבחרים – במהלך אישור נשיאותו של ג'ו ביידן. אולם לאלו מאתנו שהבחינו בדגלי ישראל מונפים
קידום הדמוקרטיה והשלום הוא המפתח לחיזוק מעמד ישראל בארה"ב
מאמר דעה מאת ד"ר נמרוד גורן באתר הזירה - דיפלומטיה ויחסי חוץ
במדיניות החוץ הצפויה של ממשל ביידן, ישראל חייבת להיות Team player
מאמר דעה מאת נדב תמיר באתר הזירה - דיפלומטיה ויחסי חוץ
הגיע הזמן שישראל תכיר בחשיבותה של הנהגה נשית בעולם המודרני
מאמר דעה מאת נדב תמיר באתר זמן ישראל
השלכות ניסיון ההפיכה בגבעת הקפיטול
אלימות פוליטית אינה זרה לארה"ב, ודי אם נזכיר את אירועי 1968 – המחאות נגד מלחמת וייטנאם והדחתו המשפילה של הנשיא ניקסון בעקבות פרשת ווטרגייט. אולם אירועי ה-6 בינואר 2021, שאינם אלא ניסיון
הסדר התהפך, אבל לא הבעיה
כינון היחסים החדש או המחודש עם איחוד האמירויות, בחריין, סודאן ומרוקו – ואולי גם עם מדינות נוספות בהמשך – הוא התפתחות מבורכת, אשר שינתה את פרדיגמת החשיבה. אם עד כה הנחת העבודה הייתה שמדינות ערב לא
ייתכן שהספדתם מוקדם מדי את האביב הערבי
התקשורת הישראלית – כולל כאן – הרבתה לעסוק בשבועות האחרונים במה שהגדירה ככישלון מחאות "האביב הערבי", לרגל ציון עשור לתחילת ההתקוממות נגד השלטונות הדיקטטוריים במזרח התיכון. לרוב
התנקשויות, מחאות והסכמי שלום: סיכום 2020 במזרח התיכון
**המאמר פורסם בזמן ישראל, 2 בינואר 2021 השנה שחלפה לה החלה בחיסול של קאסם סולימאני, מפקד כוחות קודס האיראניים, והיא מסתיימת בחיסול של בכיר איראני נוסף, מוחסן פחריזאדה. איום המלחמה עם איראן ריחף
שיקום הסכם הגרעין בין המעצמות לאיראן הוא אינטרס ישראלי מובהק
מאמר דעה מאת נדב תמיד באתר גלובס
מדיניות החוץ הישראלית: פרגמטיות מרעננת (אך) נעדרת חזון.
מדיניות-החוץ הישראלית נדרשה להתמודד, מאז הקמתה, עם התמורות שחלו ביחסי הכוחות בזירה הבינלאומית, בניסיון לאתר את המעצמה התורנית הרלבנטית על מנת להישען עליה. ישראל הבינה כי בנסיבות המדיניות המורכבות
הנסיגה בדמוקרטיה הליברלית וזיקתה למדיניות-חוץ בישראל ובעולם
ליבת ערכי הדמוקרטיה העולמית ניצבת בשני העשורים האחרונים מול איומים מצד כוחות פוליטיים אנטי-ליברליים, המתבססים בעמדות שלטון במדינות מפותחות רבות ומקדמים סדר יום לאומני-שמרני במרחב הפנים-ארצי. בה
בדרך לנורמליזציה עוצרים את האחים המוסלמים
מאמר דעה מאת פרופ' אלי פודה ולימור לביא באתר וואלה חדשות
עשור לאביב הערבי: הפערים מתרחבים, האבטלה גואה והשחיתות עדיין שם
פעם בשנה במהלך העשור האחרון עלה לכותרות שמו של הירקן התוניסאי מחמד בו-עזיזי, ששפך על עצמו דלק והצית את גל המהפכות בעולם הערבי. עיתונאים ראו במעשה ההצתה הנוראי ובנסיבות שדחפו את בו-עזיזי אל מותו –
סמכותנות ועליונות אתנית – קווים לדמותו של הימין הישראלי
אחד המהלכים הדרמטיים בפוליטיקה הישראלית הוא המאמץ של מפלגות לטשטש את הקו המבחין בין ימין ושמאל, כדי "לגנוב" בוחרים. מפלגות שונות ומשונות מנסות להתמקם "במרכז" ולטשטש עמדות, כדי
הסכמי הנורמליזציה לא הועילו לשינוי ביחסים עם האיחוד האירופי
בחודשים יולי-דצמבר 2020 עמד לרשות ישראל חלון הזדמנויות מדיני: גרמניה כיהנה בזמן זה כנשיאה התורנית של מועצת האיחוד האירופי. זמן זה נחשב ל"זמן חסד" עבור ישראל, בו הממשלה יכולה היתה לרתום
רוח חמימה מנשבת לעבר ישראל גם בים האדום
מצבה של ישראל באגן הים האדום מעולם לא היה טוב יותר מבחינה מדינית. לראשונה בהיסטוריה שלה, ישראל מקיימת מגעים, קשרים חשאיים או יחסים דיפלומטיים עם כל מדינות האגן, מלבד תימן. מצב זה שונה בתכלית
המו"מ על הגבול הימי בין ישראל ולבנון – בכל זאת דרך חתחתים?
מאמר דעה מאת השגריר לשעבר מיכאל הררי באתר זמן ישראל
מי ימנע את המלחמה הבאה בעזה?
מאמר דעה מאת ד"ר ליאור להרס וד"ר נמרוד גורן באתר וואלה חדשות
מה צריך לדעת על מערכת ההשכלה הגבוהה במפרץ
ד"ר מורן זגה בבלוג של מכון מיתווים באתר הארץ
ישראל ומרוקו – שילוב נדיר של אינטרסים מדיניים וקשרי תרבות
עינת לוי בבלוג של מכון מיתווים באתר הארץ
ישראל ואגן הים האדום: אתגרים והזדמנויות
מחקר מאת ד"ר משה טרדימן בנושא ישראל והים האדום
הפלירטוט המחודש בין תורכיה וישראל
מאמר דעה מאת השגריר לשעבר מיכאל הררי באתר וואיינט
ההסכם עם מרוקו טבעי ובעל פוטנציאל,
אך הסוגיה הפלסטינית עדיין מהווה מכשול
מאמר דעה מאת פרופ' אלי פודה ועינת לוי באתר וואלה חדשות
הצורך בהבנת מורכבותן של מדינות אחרות
מאמר דעה מאת נדב תמיר באתר זמן ישראל
אין גן עדן בדובאי, אבל גם לא גיהינום
מאמר דעה מאת ח"כ לשעבר קסניה סבטלובה באתר וואיינט
נשים, שלום וביטחון: החלטות והצהרות לחוד ומציאות לחוד
מאמר מאת מירב כהנא-דגן על ישום החלטה 1325 בישראל
נורמליזציה עם מצרים וירדן? מוקדם מדי לחגוג
מאמר דעה מאת פרופ' אלי פודה וד"ר בשמת יפת באתר זמן ישראל
"הם משלנו!": היהודים בספרי הלימוד של מרוקו
מאמר דעה מאת עינת לוי באתר וואיינט
לדיפלומטים הבאים של ישראל מגיע משרד חוץ משודרג
מאמר דעה מאת ד"ר נמרוד גורן באתר גלובס
משהו קורה בממלכה
מאמר דעה מאת פרופ' אלי פודה באתר וואלה חדשות
השואה היא לא רק שלנו. ואפי איתם לא מתאים
מאמר דעה מאת נדב תמיד באתר וואיינט
בא לשכונה בחור ישן
מאמר דעה מאת השגריר לשעבר ברוך בינה באתר זמן ישראל
נצחון ביידן ופטירת עריקאת נושאים בחובם לקחים למחנה השלום
מאמר דעה מאת נדב תמיד באתר זמן ישראל
מדיניות-החוץ האזורית של ישראל: הערכת מצב שנתית, נובמבר 2020
סיכום הכנס השנתי הרביעי של מכון מיתווים
מותו של סאיב עריקאת – האיש שהפך את תהליך השלום למפעל חייו
מאמר דעה מאת ד"ר ליאור להרס באתר זמן ישראל
בעקבות מותו של ד"ר סאיב עריקאת
ד"ר ליאור להרס, מאמר בעקבות מותו של סאיב עריקאת
מדיניות טראמפ במזרח התיכון הייתה כישלון, גם אם בישראל רואים בה הצלחה
מאמר דעה מאת פרופ' אלי פודה באתר וואלה חדשות
הסכמי אברהם כפוטנציאל לשינוי ביחס היהודים בישראל לערבים
מאמר דעה מאת נדב תמיר באתר זמן ישראל
אסור לנו להפוך את הדעות הפוליטיות למבחן של מי איתנו ומי לא
מאמר דעה מאת נדב תמיר באתר מעריב
ישראל והאיחוד האירופי: שונאים, סיפור אהבה
מאמר מאת השגריר לשעבר דוד ולצר
9 הערות על החיבור היהודי למפלגה הדמוקרטית
טור דעה מאת נדב תמיר בוויינט
איך לתקן את היחסים עם ארה"ב בעקבות שינוי פוליטי בבית הלבן
מאמר דעה מאת נדב תמיר, זמן ישראל.
אם הדילר מהבית הלבן ילך הביתה
השגריר לשעבר ברוך בינה, לקראת הבחירות בארצות הברית
