כל הפרסומים

היחס במזה"ת למצב בישראל מבטא את מורכבות מקומה ומעמדה

בניגוד לעניין הרב שישראל גילתה באירועי "האביב הערבי", התקשורת המזרח תיכונית אינה מגלה עניין מקביל ב"אביב הישראלי", הלוא היא ההפיכה המשטרית והשסע הפוליטי-חברתי העמוק סביבה. על

במפרץ כמו במפרץ: סעודיה מחפשת "גם וגם" – וחותרת לגזור קופון

הידיעה על כינון מחדש של היחסים הדיפלומטיים בין איראן וסעודיה – לאחר נתק של שבע שנים – התקבלה בהפתעה בישראל ובמערב בכלל. סעודיה נתפסה כמי שנמצאת במחנה האנטי-איראני, לצידה של ארצות הברית וישראל

מול ההפרדה המגדרית, שמירה על מדיניות חוץ מכלילה חשובה עוד יותר

יום האישה הבינלאומי הוא יום שמציין את שוויון הזכויות המגדרי ומזכיר לנו שהמאבק על הגשמתו טרם הסתיים. שוויון מגדרי וקידום זכויות נשים בכלל הם קונצנזוס חוצה מפלגות ומחנות פוליטיים בדמוקרטיות

מדיניות חוץ מכלילה בישראל- תהליכים ומגמות במבט מגדרי

שוויון מגדרי וקידום זכויות נשים הם קונצנזוס חוצה מפלגות ומחנות פוליטיים בדמוקרטיות המערביות, שישראל תמיד התגאתה להיות חלק מהן. אלא שפעולותיה של הממשלה ה-37 ,שהיא הדתית והשמרנית ביותר בתולדות

אסטרטגיה לפעילות בינלאומית לקידום המחאה הפרו-דמוקרטית בישראל

בשנים האחרונות, הימין בארץ ובעולם ידע לפעול ביחד ולייצר רשתות סיוע והשפעה. זה בלט בקשר בין אנשי טראמפ לימין הקיצוני באירופה, ולברית של נתניהו עם מנהיגים לאומניים ופופוליסטים, ובראשם אורבן

בעולם רואים את ישראל – ומחכים לסערה המושלמת

בעוד שהזירה הפנים-ישראלית ממוקדת בימים אלו בעיקר במהפכה המשטרית, ניתן לזהות בזירה הבינלאומית מגמה ברורה של התגברות הדאגה והמעורבות בנושא הישראלי-פלסטיני. מאז כינון הממשלה החדשה בישראל עברו אומנם

קיימות מדינית אקלימית: ליבת מדיניות החוץ במאה ה-21

נייר מדיניות זה מציג את המושג 'קיימות מדינית-אקלימית' אשר מתרגם את עקרונות הקיימות לשדה המדיני. המושג מניח מסגרת תפיסתית רלבנטית למאה העשרים ואחת לעיצוב מדיניות חוץ המתכתבת עם האתגרים המרכזיים

זה מה שצריכה ארה"ב לעשות כעת על מנת לסייע לממשלת ישראל לסייע לעצמה

ההתפתחויות הדרמטיות בישראל זוכות להתעניינות מרובה בזירה הבינלאומית. ככלל, הדרגים הרשמיים נוקטים לשון זהירה על מנת שלא להיראות כמתערבים בהליך פנימי, אף אם המתרחש מדאיג אותם במיוחד. מזכיר המדינה

דגלי פלסטין בהפגנות? אולי יגיע הרגע שבו המפגינים יבינו שאין דמוקרטיה עם כיבוש

"אם יימשך המצב הקיים, תהיה החוליגניזציה – או שמא אף יהיה עלינו לומר: הנאציפיקציה – של העם והחברה בישראל, בלתי נמנעת”, כתב פרופ’ ישעיהו ליבוביץ ב־1988. היום, 35 שנה אחר כך, החוליגניזציה הגיעה

האתגר: למנוע את סיפוח שטחי C ולהפוך אותם למרחב של "שלום זוחל"

בצד ההפיכה המשטרית, מנהלת ממשלת ה"ימין על מלא" מדיניות הרסנית בשטחי C ובירושלים, והיא מדרדרת את ישראל לא רק להסלמה צבאית אלא גם למשבר מדיני-דיפלומטי. לאחר שהממשל האמריקאי כינה את העברת

סרביה: דוגמה למחאה חברתית שהצליחה

בימים אלה של להיטות הממשלה והקואליציה להעביר שורת רפורמות שיזעזעו וישנו לחלוטין את צביונה של המדינה ומנגד, התרחבות המחאה האזרחית, אפשר ללמוד ממאבקים לא-אלימים מוצלחים, שהתקיימו במדינות אחרות.

עצות משותפים תורכים לשמירה על הדמוקרטיה

תומכי דמוקרטיה בישראל נושאים תדיר את שמה של תורכיה בשנים האחרונות, ולא בהקשרים חיוביים. השוואות בין נתניהו לארדואן, שמטרתן להרתיע ישראלים מפני הצפוי, נעשות כבר כשבע שנים. תמונות שני המנהיגים

לתפריט של נתניהו ועמיתיו במערב נוסף סעיף חדש: אופי המשטר בישראל

אלו שעוקבים מקרוב אחר יחסי ישראל-צרפת לאורך השנים, מגיעים לא פעם למסקנה שנדרשת אליהם מומחיות לא מתחום מדעי המדינה, היחסים הבינלאומיים או הדיפלומטיה, אלא מתחום הפסיכולוגיה. זו מערכת יחסים עשירה

מהחדרים הסגורים – אל מסיבות העיתונאים

ישראל וארה״ב לא תמיד רואות עין בעין. גם בתקופת ממשלת בנט-לפיד, היו חילוקי דעות עמוקים בין הממשלה הישראלית לבין ממשל ביידן בנושא הפלסטיני והאיראני, למשל. אבל חילוקי הדעות האלו נשמרו על ידי שני

ישראל חייבת לוודא שחשיבות השמירה על היציבות במצרים תיוותר בעינה

המצב הכלכלי מהווה סוגיה קבועה בכל משטר מכהן במצרים לנוכח האתגרים העצומים – אוכלוסייה גדלה והולכת, מיעוט מקורות הכנסה ומדיניות כלכלית שלא מצליחה לקדם רפורמות חיוניות. המצב החמיר בשנים

ביתור משרד החוץ הוא ההיפך הגמור מיצירת אגרוף מדיני משמעותי

כשם שהעומד בראשות הממשלה מתווה את מדיניותה והתנהלותה (כולל התקציבית) בכלכלה, בבריאות או בחינוך, כך הוא מוביל את מדיניות החוץ והביטחון. לצורך זה הוא אמור להסתייע בשורה של אישים ומנגנונים, בהם

הזירה הבינלאומית מול הסדקים המסתמנים בדמוקרטיה בישראל

ההתפתחויות הדרמטיות בישראל מאז כינונה של הממשלה החדשה בישראל מותירות את הקהילה הבינלאומית, והאזורית כאחד, פעורי פה ומבולבלים. רבים (וטובים) תוהים לאן מועדות פניה של ישראל, ועד כמה השינויים בחברה

מ"כיבוש חוקי" ל"סיפוח": העברת הסכסוך לזירה המשפטית מסוכנת מאוד לישראל

"שים לב לתופעה המתרחשת לנגד עינינו בזירה הבינלאומית", אמר לי גורם ישראלי רשמי לפני כ-16 שנה, בעת אתנחתא בין דיונים באו"ם. "מאז 1967 מתקיים מצב כיבוש מתמשך בשטחים ומאז, במשך 40

הימין מסית נגד האיחוד האירופי עם חטוטרת עצומה על גבו

לאחרונה נחשף ב"חדשות 13" מסמך מטעם נציגות האיחוד האירופי לרשות הפלסטינית, המציע תוכנית אירופית משותפת לפיתוח אזורי C, הנמצאים בשליטה ביטחונית ואזרחית ישראלית. לדברי העיתונאית מוריה אסרף

"הצונאמי המדיני" בושש להגיע. כעת היתכנותו אפשרית בהחלט

החלטת עצרת האו"ם לבקש חוות דעת מבית המשפט הבינלאומי בהאג אם הכיבוש הישראלי קבוע או זמני, אינה צריכה להפתיע אף אחד. הכיבוש הישראלי בגדה המערבית נמשך כבר 56 שנה. בכל השנים הללו התפיסה המשפטית,

שטח C: מאזור מריבה למרחב שלום זוחל

מסמך זה נכתב כחלק מיוזמה במימון ממשלת בריטניה, אך העמדות המוצגות בו אינן מייצגות בהכרח את עמדותיה של ממשלת בריטניה. שטח C הוא 'אזור מריבה' בין ישראל לפלסטינים. הסכם הביניים (1995) הותיר את השטח,

חרף כל האיתותים והקריצות, אינדונזיה עדיין מעבר לאופק הישראלי

משנחתמו "הסכמי אברהם" וכהונת נשיא ארה"ב דונלד טרמפ התקרבה לסיומה, החל שמה של אינדונזיה, המדינה המוסלמית הגדולה בעולם, לעלות כמועמדת אפשרית להצטרף לתהליך נרמול היחסים עם ישראל. עם

מכתב הערכה מראש ממשלת ישראל מר יאיר לפיד למכון מיתווים

מכתב הערכה מראש ממשלת ישראל מר יאיר לפיד לפעילות מדיניות החוץ של מכון מיתווים.

ממרחב סכסוך למרחב שלום: תפקידם של מתכננים עירוניים בקידום תהליך השלום

נייר סקירה זה, שנכתב בשיתוף עם מכון דיוויס ליחסים בינלאומיים, מתבסס על מושג ייצור המרחב להבנת הסכסוך הישראלי-פלסטיני המתמשך. למעשה, טוען הנייר, הסכסוך מייצר ומיוצר על-ידי תהליך של ייצור מרחבי

מכתב הערכה מחבר הכנסת מר רם בן ברק

מכתב הערכה מחבר הכנסת מר רם בן ברק לפעילות מדיניות החוץ של מכון מיתווים.

הדרך לשלום עוברת בכלא? תפקידם של אסירים ואסירים לשעבר בקידום שלום ישראלי-פלסטיני

האסירים והאסירים לשעבר מהווים קבוצה משמעותית בציבור הפלסטיני, הן בשל גודלה (מאות אלפי אסירים פלסטינים עברו בבתי הכלא בישראל מאז 1967) והן בשל מעמדם של האסירים בחברה הפלסטינית. נייר מדיניות זה

שנה ליישום חוק השותפות לשלום במזה״ת: התקדמות והזדמנות

חוק השותפות לשלום במזרח התיכון ("MEPPA") ע"ש חברת הקונגרס לשעבר ניטה לאווי (Nita Lowey ) עבר ברוב דו-מפלגתי מוחץ בקונגרס מפולג מיד לאחר הבחירות לנשיאות ב-2020 ועורר תהודה נרחבת.

נסיגה דמוקרטית וביטחוניזציה: אתגרים לישראל, האיחוד האירופי ויחסי ישראל-אירופה

הקובץ ״נסיגה דמוקרטית וביטחוניזציה: אתגרים לישראל, האיחוד האירופי ויחסי ישראל-אירופה״ מנתח את המגמות הא-ליברליות והנסיגה הדמוקרטית שמתרחשות בשנים האחרונות בישראל ובאירופה. מומחים ממיתווים –

ארגוני שלום של נשים בתהליכי שלום פורמליים: התועלת בשותפות ומחירי ההדרה

ארגוני שלום של נשים פועלים להפסקת אלימות ולקידום הסכם שלום, כמעט בכל מקום בו מתרחש קונפליקט. מחקרים ותיעוד מעשרים השנים האחרונות מלמדים ומוכיחים כי ארגונים אלו פועלים במגוון רחב של צורות ואופנים

מצרכן ביטחון לספק ביטחון: ההזדמנות של ישראל מול נאט״ו

בירושלים עוקבים בעניין אחר פסגת מנהיגי נאט"ו המתכנסת במדריד בימים אלה. הפלישה הרוסית לאוקראינה ערערה את סדר הביטחון באירופה והאיחוד האירופי מתמודד כעת עם עידן חדש של עימות אסטרטגי ביבשת.

השלכת חימום היחסים בין ישראל ותורכיה על מדיניות ישראל באגן הים התיכון

מסמך זה מתמקד באתגרים ובהזדמנויות שמציבה מגמת חימום היחסים בין ישראל ותורכיה בפני מדיניותה של ישראל באגן הים התיכון. המסמך מבוסס על עיקרי הדברים שעלו במפגש האחד עשר של קבוצת המחקר והמדיניות על

מקרון מציע ״מועדון אירופי״ חדש. האם לישראל יש בו מקום?

המלחמה באוקראינה מעוררת את אירופה להגדיר מחדש את יחסיה עם המעגל השני של ידידותיה ובעלות בריתה, ולבחון מי חולקת עימה את ערכיה הדמוקרטים-ליברליים. בכינוס חגיגי שהתקיים בחודש שעבר בפרלמנט האירופי

מזכר ההבנות למכירת גז לאירופה: משמעויות והשלכות

ההסכם המשולש שנחתם בשבוע שעבר (16 ביוני) בקהיר בין ישראל, מצרים והאיחוד האירופי למכירת גז מישראל לאירופה, מהווה צעד נוסף, הממחיש את מידת החשיבות והרלוונטיות שהאיחוד האירופי מייחס לגז ממזרח הים

״הסכמי אברהם״ הם קרש הצלה אפשרי לביידן וליורש העצר הסעודי

פרשנים ערבים רבים במפרץ מתעקשים בחודשים האחרונים שלמדינותיהם, ובראשן סעודיה ואיחוד האמירויות, אין כל קשר למלחמה באוקראינה. זוהי כמובן עמדה נוחה שמאפשרת לשלטונות בריאד ואבו-דאבי להימנע מבחירת צד

לקראת פעולה צבאית טורקית בצפון סוריה?

בימים האחרונים נשמעים קולות ברורים ומתגברים מאנקרה בדבר כוונה לפתוח בקרוב בפעולה צבאית בצפון סוריה. תכליתה תהיה לייצב "אזור בטחון" בעומק של 30 ק"מ, שיאפשר לטורקיה להתמודד באופן

מעבר לגבול: סעודיה מארחת את שר החוץ הרוסי בנדיבות – אבל ארה"ב היא היעד

סעודיה מפלרטטת עם לברוב אך מכוונת לביידן שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב ביקר השבוע בערב הסעודית. שם, באוויר הקריר והממוזג של ארמונות מוזהבים, ניתן היה לשכוח לרגע מהמציאות העגומה שרוסיה יצרה במו ידיה –

׳שלום באמצעות בריאות׳ בסכסוך הישראלי-פלסטיני: קרקע לדיאלוג או מסווה לנורמליזציה?

"שלום באמצעות בריאות" היא גישה תיאורטית-יישומית הרואה ביוזמות בריאות הומניטאריות בסיס ראשוני לדיאלוג ושיתוף פעולה בין הצדדים הנצים. לפי הגישה, יוזמות בריאות עשויות להוביל להגברת השיח

ארגוני סביבה כשחקנים בתהליך השלום

סוגיות סביבתיות חוצות גבולות בין מדינות וקווים פוליטיים שנוצרו בידי בני אדם. בעיות סביבתיות משותפות ומצבים של תלות הדדית, עשויים להחמיר סכסוכים בין קהילות, אך יכולים גם ליצור הזדמנויות לשיתוף

"דיפלומטיה מונעת" בירושלים – שינוי דפוס מעניין שיש להרחיבו

בשבועות האחרונים, כמעט שנה אחרי שהאלימות במזרח ירושלים הסלימה למבצע צבאי ברצועת עזה ולעימותים בערים מעורבות בישראל, אנו עדים לפעלתנות מדינית יוצאת דופן במשולש ירושלים-רמאללה-עמאן כדי למנוע שידור

המצב הגיאופוליטי מזמן הזדמנות מחודשת לגז הטבעי ממזרח הים-התיכון

הפלישה הרוסית לאוקראינה שיבשה סדרי עולם מרובים, אחד המרכזיים נוגע לתחום האנרגיה. מעבר לכך, שמלחמה, עם פוטנציאל זליגה כה מסוכן, משפיעה באופן מידי על מחירי האנרגיה, הרי שמדובר ברוסיה – אחת

המזרח התיכון מתחמם – והפעם זה לטובה

פסגת הנגב הייתה רוויה כלפי חוץ באווירה טובה, ביטויי חום אנושי ופרגון הדדי. זו לא הצטיירה כפגישה חמורת סבר של מנהיגים שמתכנסים אל מול איום חיצוני – כפי שרבים בארץ ציפו לקראת הפסגה, כשהעריכו

הדרך לברית הגנה אזורית עוברת בוושינגטון

הסכם הגרעין המתבשל לו בווינה מציב את ישראל ומדינות האזור במצב חמור בהרבה ממצבן ב-2015 בעת חתימת ההסכם הקודם (JCPOA). איראן התקדמה מאז משמעותית במאמצי העשרת האורניום שלה ומצויה מרחק חודשים ספורים

מפילגש לידועה בציבור: ישראל נכנסה לעידן חדש

בעוד המלחמה בין רוסיה לאוקראינה נכנסת לשגרה מדממת, המזרח התיכון כמרקחה. ב-18 במרץ ביקר הנשיא הסוריה בשאר אל-אסד באמירויות, ובכך סיים עשור של בדידות בעולם הערבי;  ב-22 במרץ נפגשו ראש ממשלת

אחרי 20 שנה, זמן ליוזמת שלום ערבית חדשה

לפני 20 שנה בדיוק, בעיצומה של אנתפאדה ובין פיגועים ומבצעים צבאיים, התכנסו בביירות מנהיגי מדינות ערב, ואימצו את יוזמת השלום הערבית. בעידן של נתק ישראלי-פלסטיני לאחר כישלון ההגעה להסכם קבע, של

"נשק האנרגיה" – תובנות ותהיות עדכניות

המלחמה באוקראינה שינתה מושגים וכללים רבים, שהיינו רגילים אליהם שנים רבות, לפחות מאז מלחמת העולם השנייה. מונח נוסף, שמחייב מבט עדכני ומחודש, נוגע ל"נשק האנרגיה", או: השימוש באספקת אנרגיה

אנרגיה ככלי לקידום שלום ישראלי-פלסטיני

מאמר זה מתמקד בתחום האנרגיה ככלי לקידום יחסי שלום בין ישראל והפלסטינים. המאמר מציג כיצד היחסים האנרגטיים בין ישראל והפלסטינים משקפים במידה רבה את מערכת היחסים הקיימת בין הצדדים, ואת הפוטנציאל שיש

תובנות מהמסע האמריקאי שלי – פרק ראשון

להלן שילוב של הסיפור האישי שלי ושל התובנות הרבות שאספתי במהלך המסע הארוך שלי כתייר, כסַבָּל, כסטודנט וכדיפלומט ישראלי בארצות הברית. המגמות שאציג לגבי יחסי ארה"ב-ישראל ולגבי יחסי ישראל

ההתקרבות לקטאר וטורקיה – הזדמנות לכיתור איראן

הרמטכ"ל אביב כוכבי ביקר בבחריין בשבוע שעבר לפגישות עם הצמרת הביטחונית ולפי אתר החדשות הסעודי "אילאף" נועד גם לפגישה חשאית עם מקבילו הקטארי. העובדה שפגישה זו התרחשה בשבוע שבו נשיא

האם מדיניות החוץ הישראלית עלתה מדרגה?

הפלישה הרוסית לאוקראינה הפתיעה את ישראל, ומאז תחילתה ישראל מתמרנת בין שני הצדדים, על מנת לשמור, בראייתה, על האינטרסים החיוניים שלה. על פני הדברים ההחלטה הייתה צריכה להיות ברורה מאליה: גינוי ברור

את ההליכה בין הטיפות, טורקיה עושה באסרטיביות גדולה מישראל

המלחמה באוקראינה מציבה בפני טורקיה אתגר לא מבוטל. מצד אחד, היא חברה מרכזית וחשובה בנאט"ו, ומצד שני – היא מקיימת מערכות יחסים קרובות, חיוניות אך שונות עם רוסיה ואוקראינה. מבחינה זו,

פגישת הרצוג-ארדואן: מערכה חשובה ב"תיאטרון הרגשות" בין ישראל לטורקי

ה"דיפלומטיה של הרגשות" הפכה לפני עשור לאחד הכלים המשמעותיים בהבנה וניתוח מדיניות חוץ ויחסים בינלאומיים. במרכזו של השיח עומד הצורך להבין מנעד רגשי מסוים כדי לנתח באופן אפקטיבי יחסים בין

ארדואן, בין הפטיש לסדן

בפתחו של שבוע חשוב ביחסי ישראל-טורקיה, בו יתקיים – לראשונה מזה 15 שנים – ביקור של נשיא המדינה באנקרה, מנסות שתי המדינות למלא תפקיד דומה ומפתיע בזירה הבינלאומית. טורקיה וישראל, ששמן נקשר לרוב

פוטין עוזר לאירופה להבין: מול בריון, צריך מקל חזק ועצמאי

"זוהי שעתה של אירופה", אמר שר החוץ של לוקסמבורג ביוני 1992 כשפרצה מלחמת האזרחים ביוגוסלביה המתפרקת. להכרזה הזו לא היה כיסוי. כאשר המאמצים הדיפלומטיים האירופים נכשלו, היה זה כוח הפצצות

פוטין מאיים להכרית את הסדר העולמי שאנו מכירים

לאורך ההיסטוריה יש רגעים מכוננים – ברובם אנו מכירים בדיעבד. לפעמים תוך התהוותם, אנו מכירים בפוטנציאל של אירועים שונים להיות כאלו. הפלישה של פוטין לאוקראינה יכולה להיות לא פחות מרגע מכונן במאבק על

הזמנים השתנו, במלחמה הזו לישראל יש ברירה מוסרית

מדיניות חוץ היא אומנות האיזון בין שיקולי אינטרס לאומי לבין משתנים מוסריים שמבטאים את עולם הערכים של מדינה ומאפייני הזהות שהיא מבקשת להציג לעולם. עמדת ישראל בסכסוך הרוסי-אוקראיני נתפשת כמהלך של

חידת פוטין: המערב נכשל בהבנת הנשיא הרוסי

שלט עצום של הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין הופיע ביום השלישי של הלחימה באוקראינה על בניין משרדים במרכז מוסקבה. "הכוח האמיתי טמון בצדק ואמת שלצידנו. אני מאמין בתמיכה, בכוח הבלתי מנוצח הזה שמעניקה

לא רק מאכלים ומוזיקה, לעולים יש תפקיד חיוני במדיניות החוץ

יחסי ישראל-ארה"ב ידועים בייחודיותם ובנחיצותם הקריטית לביטחונה ושגשוגה של מדינת ישראל. יחסים אלו הם מעבר ליחסים מדיניים הדדיים בין מדינות. הם אינם סימטריים וכוללים בין השאר את תמיכת

איום הפלישה לאוקראינה הוא רק סימפטום של עידן עולמי חדש

רק לפני כשנה הנשיא ג'ו ביידן האשים את רוסיה באופן פומבי בהתערבות בבחירות בארצות הברית ובהפצת מידע כוזב. מיד לאחר מכן הוא הטיל על מוסקבה חבילה של סנקציות כלכליות. לאחר מכן הוסיף עליהן עוד סנקציות.

ארבע תהיות ישראליות על ערעור הסדר הליברלי בעולם

המתח סביב פלישה אפשרית של רוסיה לאוקראינה מחדדת שאלת יסוד בפני מקבלי ההחלטות בישראל: מהי ההשפעה של התערערות הסדר העולמי הליברלי על ישראל וכיצד עלינו להיערך למצב עניינים זה? הסדר העולמי שעוצב לאחר

פוטין כבר ניצח במבחן ההרתעה

ב-24 במרץ 1999, יבגני פרימקוב, אז ראש ממשלת רוסיה, היה בדרכו לביקור בארצות הברית. כאשר מטוסו חג מעל האוקיינוס האטלנטי, פרימקוב עודכן שכוחות נאט"ו החלו להפציץ את יוגוסלביה, ללא החלטה של מועצת

איך לחלץ את משרד החוץ מהמשבר העמוק והמתמשך

משרד החוץ מצוי במשבר עמוק ומתמשך. למרות החזרת חלק גדול מתחומי האחריות שניטלו ממנו בעשור האחרון ובלימת הירידה בתקציבו, יש עדיין דרך ארוכה לשיקום מעמדו, טרם שיוכל למלא את ייעודו המרכזי בביטחון

ינואר 2022: 11 מגמות חצי שנתיות במדיניות החוץ של ישראל

11 מגמות מרכזיות אפיינו את מדיניות החוץ האזורית של ישראל בחודשים יולי 2021 – ינואר 2022: 1. ישראל מחדשת את הדיאלוג עם הרשות הפלסטינית, ומצהירה שלא תקדם תהליך מדיני – המחלוקת בממשלה

לא הכול כלול: מה עומד מאחורי הניסיון של ארדואן לחמם את יחסי ישראל וטורקיה?

הנשיא יצחק הרצוג הוזמן לבקר בקרוב בטורקיה. כל הסימנים מעידים כי נשיא טורקיה ארדואן גמר אומר לחמם את יחסי ישראל-טורקיה. מה עומד מאחורי השינוי בעמדה הטורקית? טורקיה הייתה המדינה המוסלמית הראשונה

מה מחפשת איחוד האמירויות בתימן, ולמה צריך לשים לכך לב

מתקפת המל"טים והטילים של החותים על אבו-דאבי לפני כשבועיים באה אחרי שורה של תקריות שבישרו על הסלמה בזירה התימנית-מפרצית. ייחודה היה בפגיעה הישירה שלהה במטרות בשטח איחוד האמירויות. תגובת

ישראל וטורקיה – האם הצינה בין שתי המדינות מפשירה?

בימים האחרונים התגברו הסימנים להפשרה אפשרית במערכת היחסים בין ישראל וטורקיה. מדובר בניסיון טורקי, שמתקיים בחודשים האחרונים, כחלק ממאמץ לשפר את היחסים עם מספר מדינות באזור – מצרים, סעודיה,

בעולם מאותתים: אם אין תהליך מדיני, אז לפחות בלי צעדים מסלימים

לאחרונה דווח שמפגש שנערך לפני כחודש בין נציגים של 16 מדינות באירופה, עם אנשי משרד החוץ בירושלים, התפתח לקרב של צעקות ולפיצוץ של הפגישה. המפגש עסק במדיניות ישראל בשטחים. הדיפלומטים האירופאים יזמו

טוס לטורקיה, כבוד הנשיא, ותחזור עם שגריר

מבחינתי, התגלית הגדולה של הביקור היא ההערכה העצומה לישראל והנכונות הטורקית לפתוח דף חדש בהיסטוריה של יחסי המדינות". כך אמר לפני 30 שנה הנשיא השישי חיים הרצוג, בסיום ביקור היסטורי באנקרה,

אם הדלת לאיחוד לא נפתחת, לפיד צריך לבוא מהחלון

אחת מהשאיפות של יאיר לפיד כשר חוץ היא להוציא את יחסי ישראל-האיחוד האירופי מהבוץ המדיני בו היו תקועים בעשור האחרון. לפיד פועל בכיוון, והיה שר החוץ הישראלי הראשון שביקר בבריסל, חודש מהשבעת הממשלה,

דחיית הבחירות בלוב – האם סכנה לחידוש מלחמת האזרחים?

לוב חוותה בעשור האחרון גלים בלתי פוסקים של עימותים אלימים. הגל הראשון החל ב–2011, כחלק מאירועי האביב הערבי, נמשך חודשים אחדים ובסיומו הופל שלטונו הממושך של מועמר קד'אפי, כזכור במעורבות בינלאומית

לפיד יכול וצריך להשתמש בווטו שלו על יצוא ביטחוני

החשיפות והתקריות הרבות בחודשים האחרונים סביב כלים של חברות סייבר התקפי ישראליות הנמכרים למשטרים שעושים בהם שימוש לרעה, יצרו סדרה של משברים שמשרד החוץ נאלץ לנהל. מנגד, טמונות בהן הזדמנות נדירה

צעד קדימה, צעד אחורה: השיח הבינלאומי על קידום שלום ישראלי-פלסטיני

תהליך השלום הישראלי-פלסטיני נמצא בקיפאון מתמשך מאז קריסת יוזמת התיווך של מזכיר המדינה האמריקאי ג'ון קרי בשנת 2014 והיחסים בין הצדדים התאפיינו בשנים האחרונות בנתק מדיני, וברצף של משברים ומתיחויות

רעיון שתי המדינות עוד כאן. רק לא אפרטהייד.

הדיון הציבורי בדבר חיותה של חלופת שתי המדינות לפתרון הסכסוך יודע עליות ומורדות בעשור האחרון, אך בדבר אחד שורר קונצנזוס שחוצה קווים מפלגתיים, ולפיו אין סיכוי בעתיד הנראה לעין להגיע להסכם קבע.

ניסיון תיווך טורקי מול המשבר באוקראינה

מערכת היחסים בין רוסיה וטורקיה מורכבת ביותר, למרות הקרבה המאפיינת את שתי המדינות בשנים האחרונות. על שולחנן נערמות שלל סוגיות, בין השאר: הזירה הסורית, התלות הטורקית ביבוא אנרגיה מרוסיה, רכישת טילי

מדיניות ישראל במזרח אגן הים התיכון: מבט לשנת 2022

סיכום מפגש מיוחד של קבוצת המחקר והמדיניות על ישראל ואגן הים התיכון, במסגרת אירועי יום הים התיכון לרגל יום הים התיכון הבינלאומי הראשון, שצוין ב-28 לנובמבר 2021, התכנסה קבוצת המחקר והמדיניות על

במשרד לשיתוף פעולה אזורי נוצרה הזדמנות נדירה

בממשלת ישראל ישנו משרד. אמנם קטן, אמנם עם סימני שאלה לגבי נחיצותו, אמנם עם סמכויות מוגבלות – אבל עם מטרה גדולה, אחת מהגדולות שישראל שואפת אליהן מיום הקמתה: עיצוב מחדש של היחסים עם הפלסטינים

כיצד יכול המשרד לשיתוף פעולה אזורי לתרום לקידום שלום ישראלי-פלסטיני?

בממשלת ישראל ישנו משרד. אמנם קטן, אמנם עם סימני שאלה לגבי נחיצותו, אמנם עם סמכויות מוגבלות – אבל עם מטרה גדולה, אחת הגדולות שישראל שואפת אליה מיום הקמתה – עיצוב מחדש של היחסים עם הפלסטינים

אל הטיסות לאבו-דאבי אסור לשכוח את המזוודה הפלסטינית

כשראש הממשלה, נפתלי בנט, לחץ יד ליורש העצר האמירותי, מוחמד בן-זאיד, הוא דיבר על שלום היסטורי, חיזוק היחסים הבילטרליים וצמיחה כלכלית. כך היו רוצים לראות את הדברים בישראל – ברית איתנה בין שתי

יש מי שתוקע גול עצמי בספקטקל הציני של לוקאשנקו

יום זכויות האדם הבינלאומי שיצויין בסוף השבוע הוא תזכורת שנתית למאמץ הבלתי-נגמר המוטל לפתחנו – להגן ולקדם את מימוש זכויות האדם ברחבי העולם. זו משימה מורכבת הרבה יותר מכפי שאנו נוהגים לחשוב, משום

יחסי ישראל והאיחוד האירופי – תמונת מצב, הזדמנויות ואתגרים

ברור לכל ישראלי.ת כי ארה"ב היא השותפה האסטרטגית הראשית של ישראל. פחות ברור מי השותפה הבאה בתור. לתפיסתנו, מקום זה שמור לאירופה ולאיחוד האירופי. ביחסים בין ישראל לאיחוד האירופי יש נקודות אור

המחיר הלא צפוי של השתלבות ישראל במזרח התיכון

ביקורו ההיסטורי של ראש ממשלת ישראל, נפתלי בנט, באמירויות עבר בשקט יחסי; הוא לא פתח את מהדורות החדשות. לשלום – כך מסתבר – אין רייטינג גבוה. יכול להיות שהתרגלנו. איומים וסכנות נמכרים הרבה יותר טוב.

איראן מהלכת על הסף הגרעיני, אך מתוך ביטחון וכוח

שלשום (שני) התחדשו שיחות הגרעין בין איראן למעצמות בווינה, לאחר שנקטעו ביוני השנה בתום שישה סבבי משא ומתן. סימן השאלה הגדול סביב המגעים על החזרה להסכם מ-2015 (JCPOA) מרחף בעיקר מעל מדיניות איראן

זה עוד לא היה: ההסכם הצבאי בין ישראל ומרוקו

ב-24 בנובמבר הגיע שר הביטחון בני גנץ למרוקו כדי לחתום על הסכם לשיתוף פעולה צבאי בין שתי המדינות. אף מדינה ערבית לא הסכימה עד כה לחתום על הסכם צבאי גלוי עם ישראל. אפילו מצרים וירדן – וגם מדינות

זמן לשינוי כיוון: איך מחזקים את הרשות הפלסטינית?

בעקבות מבצע "שומר החומות" התגברו הסימנים להתחזקות התמיכה בחמאס בקרב הציבור הפלסטיני, וזאת במקביל למשבר חריף ומתמשך ברשות הפלסטינית. על רקע זה, נשמעו קולות בישראל לשינוי מגמה במדיניות

האם פרשת "זוג המרגלים" יכולה לסייע בשיפור היחסים בין ישראל וטורקיה?

סיומה החיובי של פרשת מעצר בני הזוג הישראלים בטורקיה העלתה את סוגיית ההזדמנות שאולי נפתחה לשיפור מערכת היחסים בין שתי המדינות. משני הצדדים נשמעו קולות, זהירים אמנם, שהביעו תקווה כי ניתן יהיה לנצל

מצרים מנסה לקרוץ למערב – ו"מדברת" על זכויות אדם

ב-25 באוקטובר הפתיע נשיא מצרים עבד אל פתאח א-סיסי בהודעה על ביטול מצב החירום, וזאת משום שמצרים, לטענתו, "הפכה לנווה של ביטחון ויציבות". החלטה זו התקבלה בברכה במצרים ומחוצה לה, ויש

קצא"א היא לא הדרך לשילוב ידיים אזורי מול משבר האקלים

שתי ועידות האקלים הבאות, בהן אמורה הקהילה הבינלאומית לצקת תוכן בהתחייבויות שניתנו השנה בגלזגו, יתקיימו במזרח התיכון. מצרים תהיה המארחת של הוועידה ב-2022 בשארם א-שייח (COP27) ואיחוד האמירויות תארח

30 שנה אחרי ועידת מדריד, המולטילטרליות שוב באופנה

"ראויה היא שתיזכר", כתב לפני חמש שנים פרופ' אליקים רובינשטיין על ועידת מדריד, במלאת 25 שנה לאירוע הרב-לאומי שהשיק את תהליך השלום הישראלי-ערבי של שנות התשעים. רובינשטיין, שכיהן בזמנו

מדחי אל דחי: מכה נוספת נחתה על לבנון

לבנון, לאורך שנותיה, ידעה עימותים בלתי נגמרים, מלחמות וכיבושים, התערבויות זרות ושתי מלחמות אזרחים עקובות מדם. בכל זאת, בשנתיים האחרונות היא נמצאת בעיצומה של קטסטרופה כלכלית חסרת תקדים אפילו

הודו–ישראל–איחוד האמירויות–ארה"ב: "הקוואד החדש"?

ביקורו של שר החוץ ההודי בישראל בחודש שעבר המחיש (שוב) את מערכת היחסים הקרובה שהתהדקה בשנים האחרונות בין שתי המדינות. בין השאר דווח גם שהשר ההודי הזמין את רה"מ בנט לביקור בהודו. במהלך הביקור

בחזרה לשולחן השרטוטים: 17 המלצות בנות יישום לעדכון מדיניות החוץ

ב-13 ביוני הושבעה הממשלה ה-36 של ישראל בראשותם של נפתלי בנט ויאיר לפיד (ברוטציה) – ממשלה ראשונה מאז 2009 שבראשה לא עומד בנימין נתניהו. מכון מיתווים רואה בממשלה החדשה הזדמנות לקדם תמורות מהותיות

תוכנית מדיניות חוץ לממשלת ישראל ה-36:
מסמך המלצות של צוות חשיבה במכון מיתווים

ב 13- ביוני 2021 הושבעה הממשלה ה 36- של מדינת ישראל בראשותם של נפתלי בנט ויאיר לפיד (ברוטציה) ממשלה ראשונה מאז 2009 שבראשה לא יעמוד בנימין נתניהו. מכון מיתווים רואה בממשלה החדשה הזדמנות לקדם

שנת תהפוכות בים האדום – משלום לחוסר יציבות

מאמר זה סוקר ומנתח את התהפוכות הדרמטיות שאגן הים האדום עבר במהלך שנת 2021 הכוללות סכסוכים אזוריים בקרן אפריקה, משברים סביבתיים, מאבקים על הגמוניה בין מעצמות העל, התגבשות שיתופי פעולה אזוריים

לחבר את הנקודות בין גלזגו ורמאללה: שלום עם הפלסטינים הוא המפתח למאבק במשבר האקלים

האדמו"ר רבי מאיר אריאל בעל האקליפטוס כבר כתב לנו: "בסוף כל משפט שאתם אומרים בעברית, יושב ערבי עם נרגילה". והוא צדק כמובן, בסוף כל משפט שיגיד בנט בגלזגו, מחכה לו עבאס ברמאללה. זה

פוטנציאל שיתוף הפעולה הסביבתי הלא ממומש של ישראל באגן הים האדום

התחום הסביבתי עשוי להיות השער להשתלבות ישראל באגן הים האדום ולהידוק יחסיה עם המדינות עימן היא מקיימת יחסים דיפלומטיים באזור, כמו גם עם מדינות עמם טרם התגבשו יחסים פורמליים. הרי כל המדינות באגן

הפיכה בסודן תשנה את מתווה הנורמליזציה?

ב-25 באוקטובר התחוללה הפיכה צבאית בסודן. למרבה הפלא, ההפיכה בוצעה על ידי הנשיא המכהן, גנרל עבד אל-פתאח אל-בורהאן. בורהאן עמד בראש "המועצה הזמנית" – ממשלה צבאית-אזרחית משותפת – שתפקידה

בין ישראל לאירן: משחק השחמט של פוטין

השיחה הארוכה, החמימות והתיאורים המלבבים של שר השיכון זאב אלקין אחרי המפגש הראשון בין הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין לראש הממשלה נפתלי בנט הסבו תשומת הלב של רבים מהשאלה העיקרית: האם בנט הצליח להגיע

גבירותי ורבותיי, מהפך: הציבור הישראלי חושב גלובלית ואזורית

ישנה נטייה לראות את אזרחי ואזרחיות ישראל כציבור שבנושאי חוץ מרוכז בעיקר בעצמו, עוסק באיומים המיידים על ביטחונו וענייניו, ומייחס לנעשה בעולם משקל משני. הסקר השנתי של מכון מיתווים וקרן פרידריך

גם אחרי "הסכמי אברהם", הזמני הוא הקבוע במזרח התיכון

ב-1848 נאם ג'ון טמפל פלמרסטון בבית הנבחרים הבריטי וטבע את המשפט האלמותי "לאנגליה אין אויבים או ידידים נצחיים. הדבר היחיד הקבוע והלא-משתנה זה האינטרסים של אנגליה, ועליהם צריך להגן". נדמה

תוניסיה על פרשת דרכים ואיתה תקוות "האביב הערבי"

מאמר מאת פרופ' אלי פודה, פרופ' און וינקלר וד"ר דניאל זיסנוין

תקציב האיחוד האירופי 2021-2027

נייר מידע מאת ד"ר מאיה שיאון צדקיהו, יואנה בודור לופו והדר המבורגר* לאחרונה האיחוד האירופי אימץ תקציב לשנים 2021-2027, וכן תכנית שיקום כלכלית בתגובה למשבר הקורונה בהיקף קרוב ל-2 טריליון