העשור האבוד: יחסי ישראל והאיחוד האירופי 2010-2020
מבוא האיחוד האירופי (להלן האיחוד) הוא השותף בעל החשיבות השניה אחרי ארה"ב לישראל, ובתחומים כלכליים ומדעיים שיתוף הפעולה של ישראל איתו אף עולה בהיקפיו ובחשיבותו על זה עם ארה"ב. אולם
מזרח אגן הים התיכון –
סיכום עשור של התגבשות אזור שייכות משמעותי לישראל
מבוא מזרח אגן הים התיכון התגבש בעשור האחרון לתת-אזור העומד בפני עצמו מבחינת המדינות באזור ושחקנים נוספים מחוצה לו, והפך מבחינת ישראל לאזור שייכות מובחן ומשמעותי. מבחינות רבות מדובר באזור הזוכה
ועידת ארביל – הדרך לנורמליזציה עם עיראק ארוכה ומורכבת
לפני כשבועיים כונסה בארביל, בירת מחוז כורדיסטאן, ועידה בה השתתפו 250-300 אישים עיראקיים. הוועידה קראה באופן חסר תקדים לכינון יחסים דיפלומטיים מלאים בין עיראק לישראל. הדמות המרכזית בוועידה, השייח'
החושך שבקצה המנהרה: התפוררות לבנון והשלכותיה על ישראל
א. מבוא ב-20 בספטמבר 2021 קמה בלבנון ממשלה חדשה בראשות המיליארדר נג'יב מיקאתי בתום שלושה-עשר חודשים של משא ומתן פוליטי מתיש. באופן סמלי המשקף את גלישתה של המדינה במדרון, הצבעת האמון בממשלה הופרעה
כיצד הצלחה מסחררת הופכת לכישלון מהדהד
לניסיון של חברות קונגרס פרוגרסיביות למנוע את אישור חבילת הסיוע המיוחד של כיפת ברזל לישראל אין משמעות רצינית בטווח הקצר, אולם היה זה רגע שהביא לידי ביטוי את ההשלכות של שתי הצלחות ישראליות מסחררות
מה בין ההסכם עם טליבאן להסדרה עם חמאס?
בספטמבר 2019, ערב יום השנה ה-18 לפיגועי 11 בספטמבר, תוכננה פסגת שלום בקמפ-דיוויד בהשתתפות נשיא ארה"ב דונלד טראמפ למנהיגי טליבאן. הפסגה בוטלה ברגע האחרון בשל פיגוע שהתרחש זמן קצר לפני כן נגד
המשרד לשיתוף פעולה אזורי: תמונת מצב לאחר 100 ימי ממשלה חדשה
סיכום דברי השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג' בשיחה עם נשיא מכון מיתווים ד"ר נמרוד גורן, במסגרת אירוע לרגל חג סוכות שקיימה מפלגת מרצ ב-22 בספטמבר 2021 עד להקמת הממשלה החדשה, היה המשרד
שנה לאחר "הסכמי אברהם": תפיסת האויב המשותף מתערערת
"הסכמי אברהם" נשאו עמם תקוות גדולות. אחת המרכזיות שבהן היתה החלשת איראן אל מול צמיחתה של ברית אזורית חזקה, שנועדה ליצור אלטרנטיבה לכוחות האמריקאים הנסוגים הדרגתית מעיסוק באיומי הביטחון
ישראל ומצרים: 42 שנים של שלום קר
בעת הביקור האחרון שלו בירושלים, שר המודיעין המצרי עבאס כאמל מסר לראש הממשלה נפתלי בנט הזמנה לפגישה עם נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי. פגישה אחרונה בין ראש ממשלת ישראל לנשיא מצרים התקיימה בשנת
צינור הגז הערבי: מסדרון אנרגיה, עוקף איראן, לסיוע ללבנון?
המשבר המחריף בלבנון מטריד עד מאד את הזירה האזורית, כמו גם הבינלאומית, ומייצר ניסיונות מרתקים שנועדו לסייע ללבנון, ובה בעת למנוע את חיזוק ההשפעה האיראנית במדינה. בשבוע שעבר התקיים ברבת-עמון מפגש,
האם הסכמי אברהם היו מהלך "משנה-משחק"? מבחן השנה הראשונה
א. מבוא האם הסכמי אברהם היו מהלך "משנה-משחק"? מושג זה, הלקוח מתחום מדע המדינה, מתאר שבירה של מוסכמות ונורמות שנהוגות ביחסים בינלאומיים או בתוך מערכת מדינתית. למשל, שבירה של החרם הערבי
במלאת שנה להסכמי אברהם, איך לצרף את הסעודים לחגיגה?
לאורך השנה שחלפה מאז החתימה על הסכמי הנורמליזציה עם איחוד האמירויות ובחריין, אחת השאלות שהדהדו שוב ושוב בשיח הציבורי בישראל הייתה האם ערב הסעודית היא הבאה התור. למרות התיירות וההזדמנויות העסקיות
שנה אחרי, עדיין לא יבשה הדיו על הסכמי אברהם
לכבוד יום השנה הראשון לחתימה על הסכמי אברהם יתקיים היום, 14 בספטמבר, אירוע חגיגי בוושינגטון. מבט חטוף ברשימת המארגנים והאורחים חושף כי מדובר באירוע של אנשי טראמפ כמו ג'ארד קושנר, אבי ברקוביץ'
ישראל ותכנית המחקר והחדשנות של האיחוד האירופי "הורייזון אירופה" 2021 – 2027: הזדמנויות ואתגרים
מחקר וחדשנות הם אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של ישראל ומקור לחוסן כלכלי ואף בטחוני. תכנית המחקר והחדשנות של האיחוד האירופי "הורייזון" היא התכנית הגדולה ביותר בעולם מבחינת תקציב ומספר
הסכם שמיים פתוחים בין ישראל לאיחוד האירופי
הסכם "שמיים פתוחים" בין ישראל לאיחוד האירופי הינו "גולת הכותרת" בתהליך הליברליזציה ששינה את ענף התעופה הישראלי. ההסכם פתח את ענף התעופה לתחרות, הוביל למהפכה צרכנית עבור התייר
לעבאס אין מה להפסיד ולישראל יש אינטרס לחזקו
הסמיכות בין פגישתם של שר הביטחון בני גנץ לנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס (אבו-מאזן) לבין פגישתו של האחרון עם מלך ירדן עבדאללה ונשיא מצרים א-סיסי, מלמדת על חזרתה של הסוגייה הפלסטינית למרכז סדר היום
הוועידה החשובה שלא שמעתם עליה: מנהיגי המזרח התיכון התכנסו בבגדד
ביום שבת, ה-28 באוגוסט, נערכה ועידה במקום ובהרכב יוצאי דופן. המארחת הייתה בגדד ומשתתפותיה כללו, חוץ מהמארח ראש הממשלה מוצטפא אל-כאזימי, גם את מנהיגי צרפת, מצרים, ירדן, קטר, שרי החוץ של סעודיה,
הברית ההלנית היא סיפור הצלחה, אך יש לאן להתקדם
מזרח אגן הים התיכון התגבש בעשור האחרון לתת-אזור העומד בפני עצמו ביחסי החוץ של ישראל. שלוש התפתחויות אסטרטגיות הניעו את מדינות האזור, וישראל בתוכן, לגבש מתכונת ייחודית של שיתוף פעולה: 1.
פגישת בנט-ביידן: שש נקודות שעל סדר היום
אחד האתגרים המרכזיים ביותר לכל ראש ממשלה בישראל הוא ניהול היחסים עם ארה"ב, בעלת הברית החשובה ביותר שלנו. הביקור הראשון של נפתלי בנט בוושינגטון הוא הזדמנות לקביעת האדנים ביחסיו עם ג'ו ביידן.
ארדן, חוטובלי, זה הזמן להתפטר ולחזור לארץ
אישור מינויים של 36 שגרירים וקונסולים כלליים חדשים על ידי הממשלה, כבר בישיבתה השנייה ולאחר שנתניהו עיכב זאת במשך למעלה מחצי שנה, היא זריקת מרץ חשובה עבור מערך החוץ הישראלי. כך גם ההחלטה לביטול
איראן העניקה לישראל מתנה מן הים. זה הזמן לנצלה
ההתקפות האחרונות על ספינות בבעלות ישראלית בים הערבי לימדו את ישראל שיעור במגבלות הפעלת הכוח הצבאי במערכה נגד איראן, במיוחד כשהיא מתבצעת רחוק מהבית, בחצר האחורית של הרפובליקה האיסלאמית. ישראל מצאה
היחסים עם מרוקו: דגם חדש וטוב של יחסים עם מדינה מוסלמית
אנו נוטים להתלונן בצדק על "השלום הקר" עם מצרים, ובשנים האחרונות גם עם ירדן. היחסים עם מצרים וירדן הם קריטיים לישראל. הם נשענים על שותפות אינטרסים אסטרטגית, ביטחונית וכלכלית, ושרדו עשרות
שנה להסכמי אברהם: מה ישראל צריכה לעשות אחרת?
בימים אלה בישראל, איחוד נסיכויות המפרץ ובחריין מציינות שנה להסכמי אברהם. מאוחר יותר גם סודאן הצטרפה להסכמים בעוד שמרוקו חתמה על ישראל הסכם נפרד. למען האמת, קשה להאמין שחלפה לה שנה אחת בלבד, כיוון
ברבאט, לפיד צריך להציג סדר יום אזורי ליחסים עם מרוקו
ביקור שר החוץ לפיד במרוקו, כמו הביקור שקיים באיחוד האמירויות, מעיד על החשיבות שמייחסת הממשלה החדשה לקידום יחסי ישראל במזרח התיכון, במיוחד עם המדינות שכוננו נורמליזציה עם ישראל לפני כשנה. מאמצי
האם טורקיה משנה פרדיגמה ביחס לבעיית קפריסין?
ביקורו של נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן בצפון קפריסין, בחלק הנשלט על ידי טורקיה, ב–19-20 ביולי, זכה לתשומת לב אזורית ובינלאומית רבה. אין זה הביקור הראשון מסוגו באי. למעשה, הביקור הוא חלק מציון
שנה לאסון בנמל ביירות: מצבה של לבנון רק הולך ומחמיר
תמונות של ילדות קטנות, נערים צעירים ומשפחות מחייכות, עטורות בסרט שחור, מתנוססות בימים האחרונים ברחובות וכיכרות ביירות ובערים נוספות ברחבי לבנון. הלבנוניים האבלים נעים בין ייאוש לזעם. שנה שלמה
טאוב ודוראן חושפים חוסר הבנה של האינטרס הישראלי ומהות הדיפלומטיה
במאמר ביקורת על מדיניות נשיא ארה"ב ביידן במזרח התיכון "מדיניות הפייסנות המסוכנת של ביידן" (הארץ, 28 במאי) מאשימים גדי טאוב ומייקל דוראן את ממשל ביידן על כוונתו "להשלים את
הדף החדש ביחסים עם האיחוד האירופי – כלי אפקטיבי נגד יוקר המחיה
בשבוע שעבר, כחודש אחרי השבעת הממשלה החדשה, ביקר שר החוץ לפיד בבריסל, הבירה הלא רשמית של האיחוד האירופי. למשך שעתיים הוא נפגש עם 27 שרי החוץ של המדינות החברות ועם שר החוץ של האיחוד, ז'וזפ בורל,
בין המערכה הצבאית למערכה על דעת הקהל
עכשיו, לאחר שהושגה הפסקת אש, כדאי לנסות להבין מדוע אנחנו חוזרים בכל פעם לאותו דפוס חסר תוחלת. כמו בכל סבב קודם של חילופי מהלומות בין ישראל לחמאס התקשורת הישראלית ורוב הציבור עסוקים בציפייה לנצחון
לפיד ממשיך בשיפור היחס לאיחוד האירופי, ובתנאים טובים בהרבה
הביקור שקיים השבוע שר החוץ יאיר לפיד באיחוד האירופי שונה מהותית מהנסיעה שעשה רק שבוע קודם לכן, לאיחוד האמירויות. באבו-דאבי שידר לפיד רציפות מדינית. הוא בירך על "הסכמי אברהם", התחייב
לחבר בין רצועת עזה לגדה המערבית זה אינטרס ישראלי
חודשיים חלפו מאז שהסתיים המבצע הצבאי בעזה, אך המצב ברצועה נותר נפיץ ומסוכן. בשלב זה המשא ומתן על החזרת השבויים והנעדרים תקוע, השיקום של עזה נותר בגדר חלום רחוק בערך כמו האי המלאכותי לחופי הרצועה
המשחק המסוכן עם הסימבוליקה הישראלית-פלסטינית
מצעד הדגלים בירושלים משך תשומת לב מיוחדת בישראל, בצד הפלסטיני ובזירה הבינלאומית. מקבלי ההחלטות בישראל נדרשו להכריע בשאלת קיומו, בסוגיית התוואי שלו ואם יעבור דרך נקודות רגישות כמו שער שכם והרובע
השתלבות במזרח התיכון? נראה אותך, לפיד
במהלך ביקורו ההיסטורי של יאיר לפיד באיחוד האמירויות ב-30 ביוני 2021, שנועד לחנוך את השגרירות הישראלית באבו דאבי והקונסוליה בדובאי, הוא קרא למדינות ערביות ומוסלמיות אחרות לכונן יחסים דיפלומטיים עם
שינוי מגדרי במוקדי קבלת ההחלטות – לא רק עניין של כמות
"למה מי את בכלל? תעני לי כמו ילדה טובה", קרא בלי בושה ח"כ מיקי זוהר לעבר יו"ר הקואליציה, עידית סילמן. שבוע קודם לכן צעק על סילמן ח"כ מאיר פרוש "את ילדה קטנה, את לא
שיפור הגישה לשוק השירותים של האיחוד האירופי
שונות רגולטורית בין ישראל לבין שותפות הסחר המרכזיות פוגעת בפוטנציאל הסחר. התכנסות לסטנדרטים רגולטורים של האיחוד האירופי תסייע בהעלאת היקף הסחר וההשקעות. עדכון הסכם הסחר עם האיחוד האירופי שנחתם
הפוטנציאל הטמון בתכנית ארסמוס+ לישראל
השכלה גבוהה וחינוך שלישוני (אחרי תיכון) הם מנוע צמיחה למשק הישראלי הזקוק לכח אדם משכיל, מיומן ובעל כישורים כדי לעמוד בתחרות הגלובלית. הם גם כלי לניעות חברתית ולחברה אזרחית חזקה ומשגשגת. תכנית
בלי נתניהו ההסכמים עם מדינות המפרץ צפויים דווקא לפרוח
מה יהיה עכשיו עם הסכמי אברהם, שואלים בדאגה בקהילה הבינלאומית בעקבות כינונה של הממשלה החדשה. הסכמי הנורמליזציה שחתמה ישראל עם איחוד האמירויות ובחרין נתפסים בעיני רבים בעולם כהישג אישי של שני
ארבע אמרות שפר שהן אמרות שקר במורשת נתניהו
לסופר אוסקר וויילד מיוחסת האמרה "יש אנשים הגורמים אושר באשר ילכו; אחרים – כאשר ילכו". החלפתו של בנימין נתניהו אכן גורמת לרבים אושר, וזאת משום שהוא גרם נזק בשלל תחומים למדינה ולחברה. כבר
ממשלה חדשה בישראל: תגובות ראשונות מאת מומחי מכון מיתווים
ב-13 ביוני 2021 הושבעה הממשלה ה-36 של מדינת ישראל בראשותם של נפתלי בנט ויאיר לפיד (ברוטציה) – ממשלה ראשונה מאז 2009 שבראשה לא יעמוד בנימין נתניהו. בנוסף, מרבית המשרות הקשורות במערך החוץ (כולל שר
צאו אל העולם. 6 הערות לבנט ולפיד
מבלי להיכנס לסבך הפוליטי-חברתי-תקשורתי הצפוי לממשלה החדשה ולנו בתקופה הקרובה, ראוי להזכיר לראש הממשלה נפתלי בנט, לשר החוץ יאיר לפיד ולשר הביטחון בני גנץ כמה נקודות, עקרוניות וידועות אולי, הנוגעות
ישראל משתחררת ממעמדה כ"חצי סיכה על מפת העולם"
הקמת ממשלת שינוי מייצרת תקווה והזדמנות לשיפור משמעותי במדיניות-החוץ הישראלית. התפיסה הרווחת היא שעל רקע הפערים האידיאולוגיים בין חברותיה, הממשלה תהיה משותקת מעשייה מדינית, ועיקר תועלתה תהיה
הממשלה החדשה תאתחל את יחסי ישראל עם ארה"ב
ממשלת השינוי מושבעת בכנסת ואני נרגש. זו אותה התרגשות שהרגשתי ב-20 בינואר כשהושבע ביידן לנשיא ארה"ב לאחר ארבע שנים בהן עשה ממשל טראמפ כל ניסיון להסיט את ארה"ב מתפקידה כמנהיגת העולם
ממשלת השינוי, מדיניות אקלים היא כרטיס כניסה לעולם החדש
משבר האקלים אינו מהווה סוגייה חשובה בישראל. לא במדיניות הפנים ולא במדיניות החוץ. זהו פספוס אדיר משני טעמים: האחד, מכיוון שזו סוגייה שצריכה להוות את המסגרת התפישתית שבה אנו מבינים את העולם ופועלים
ריבלין שמר על ישראל בעידן נתניהו והוכיח כמה חשוב מוסד הנשיאות
לשאלה הנשאלת תדיר, מדוע מדינת ישראל זקוקה למוסד הנשיאות, ניתנה תשובה משכנעת בקדנציה של הנשיא ריבלין. כחבר בצוות היועצים של הנשיא התשיעי שמעון פרס חזיתי מקרוב עד כמה מוסד הנשיאות הכרחי במדינת
הסכם תורכי–פלסטיני לתיחם הגבול הימי ברוח "המודל הלובי"?
הפעילות הטורקית במזרח הים התיכון מהווה בשנים האחרונות מוקד לדאגה בקרב מרבית השחקנים באזור, כמו גם מצד ישראל. ההסכם שנחתם בין אנקרה לממשלת ההסכמה הלאומית בלוב בנובמבר 2019 ביחס לגבול הימי ביניהן
מצרים חזרה להוביל, בינתיים
מאז האביב הערבי ב-2011, מצרים נעלמה מהעולם הערבי. טוב, אולי המילה "נעלמה" קצת מוגזמת, אבל היא בהחלט הורידה פרופיל. כל מי שגדל על מעמדה המרכזי של מצרים בעולם הערבי – ולא רק בתקופה של עבד
תבוסת המערכה בין המלחמות
המערכה בין המלחמות (מב“מ) מהווה בעשור האחרון אסטרטגיה לאומית מובילה עבור ממשלת ישראל ומערכת הביטחון כאחד. התוכנית הצבאית הזו הפכה תחליף נוח לפעולה משמעותית במישור הישראלי-פלסטיני. אך סבב הלחימה
היוזמה המצרית היא הזדמנות לישראל, אך המחיר הוא מהפך במדיניות
שר החוץ הישראלי גבי אשכנזי ביקר בקהיר, לראשונה מזה שנים. ראש המודיעין המצרי עבאס כאמל הגיע לישראל על מנת להשתתף בשיחות על הסדרה ארוכת טווח בעזה. התקשורת המצרית מסקרת את שני הביקורים ומדגישה את
סע לרמאללה, אשכנזי. היא לא פחות חשובה מקהיר
נסיעתו של שר החוץ אשכנזי השבוע לקהיר הייתה אירוע יוצא דופן וחיובי. היחסים האסטרטגיים בין ישראל למצרים נוהלו במשך שנים ארוכות מדי על ידי גורמי ביטחון, ולא על ידי מדינאים. גם כשהורחבו יחסים אלו
כישרון דיפלומטי בקידום מדיניות מזיקה לישראל
עכשיו, לאחר שהושגה הפסקת אש ותשומת הלב התקשורתית עוסקת ביחסי ארה"ב–ישראל ובקולות הביקורתיים מהקונגרס האמריקאי, אני מציע להקדיש תשומת לב לארוע שהתרחש לפני המשבר האחרון. באירוע הגאלה של העיתון
האיחוד האירופי, ישראל ומדינות הים התיכון – צ'אנס לשכנות טובה יותר
השבועות האחרונים חידדו את התובנה עד כמה יחסי שכנות טובים הם נכס חשוב שיש לעודד ולטפח, הן בתוך ישראל והן עם שכנותינו. הסכמי הנורמליזציה הם תרומתה העדכנית של ישראל לשכנות טובה ומועילה במזרח התיכון.
ישראל וקפריסין: ידידות עם פוטנציאל לגדול
סיכום מפגש קבוצת המחקר והמדיניות: "ישראל באגן הים התיכון" מסמך זה מתמקד ביחסים בין ישראל וקפריסין ובמדיניות ישראל הרצויה ביחס אליהם. הוא מבוסס על המפגש התשיעי של קבוצת המחקר והמדיניות
הקו הירוק נמחק בדרך לבת ים ולוד
המאורעות האחרונים הם סטירה מצלצלת בפניו של כל מי שחשב שהסוגייה הפלסטינית כבר לא חשובה, ושמה שקורה מעבר לקו הירוק נשאר שם. אחרי שנתעורר נגלה שעלינו לקבל החלטות קשות בנוגע לפתרון שלה. ד"ר
שבע תפישות שהתנפצו ואחת שעדיין עומדת, בינתיים
נכון לפרסום שורות אלה, מבצע "שומר החומות" עדיין לא הסתיים ונכנס ליומו העשירי. יכול להיות שהוא יסתיים בהצלחה מבחינה צבאית, אך כבר עתה ברור כי כמה תפישות קרסו בנוגע למארג היחסים בין ישראל
בשם ירושלים, חמאס מקריב את רצועת עזה
סבב האלימות האחרון ברצועת עזה הוא תוצר של החלטה שהתקבלה בהנהגת הזרוע הצבאית של החמאס לקשור את גורלה של רצועת עזה בזה של מזרח ירושלים והגדה המערבית. המתיחות שנוצרה סביב מזרח ירושלים ומסגד אל-אקצא,
הפתרון ל"שומר החומות" עובר דרך אבו מאזן
אנו מצויים עדיין בעיצומו של הסבב הרציני והחמור ביותר מאז 2014 ונראה ששני הצדדים, ובעיקר ישראל, חשים שטרם מיצו את המהלך הצבאי (או "בנק המטרות"). זה מה שקורה בדרך כלל בכל סבב, לעתים עד
היעד האסטרטגי הוא להסדיר את החיים לצד הפלסטינים, סבבי האלימות רק פוגעים במאמץ
כל פעם שמתחיל סבב בין ישראל לחמאס, אנחנו שומעים מהפוליטיקאים והפרשנים הצבאיים מה צריך לעשות – להכות, לחדש את ההרתעה, לגבות מחיר. התגובות נשמעות הגיוניות לרוב הישראלים שסובלים מטרור הטילים של חמאס
גם הסיוע האמריקאי לישראל נועד לקידום המדיניות האמריקאית
ממשל ביידן מחזיר את הדיפלומטיה המקצועית להתנהלות המסורתית של ארה"ב ברחבי עולם. מדובר בדיפלומטיה שעושה שימוש בסיוע כמרכיב בארסנל המדיני, לא כנדבה אלטרואיסטית, אלא ככלי לקידום הערכים
מה החמצתם לגבי יחסי ישראל ארה"ב כשהתעלמתם מועידת J Street?
ועידת j Street, ארגון השדולה היהודית התומכת בישראל ובשלום, התקיימה ב-18,19 באפריל וזכתה להדים מרשימים בארה"ב, אך אבל למעט מאד תשומת לב בישראל. חוסר תשומת הלב בישראל לועידה מעיד על קוצר ראייה
לבנון ופורום הגז האזורי – הילכו השניים יחדיו?
ההתפתחויות במישור הלבנוני–ישראלי, הנוגעות למחלוקת סביב הגבול הימי, אינן מרפות לרגע. ההחלטה הלבנונית החד-צדדית להרחיב את השטח הימי לא אושרה על-ידי הנשיא הלבנוני, שאף הבהיר, כי לבנון מעוניינת
יום ירושלים אינו סיבה לחגיגה
יום ירושלים שמצויין היום (ראשון) אמור לבטא את הקשר של ישראל לבירתנו ולחגוג את שחרורה ואיחודה. לאור הפרות זכויות האדם שמתרחשות בירושלים והמאמצים למנוע כל אפשרות של פתרון מדיני עם הפלסטינים, כדאי
איחוד האמירויות משרטטת את כללי המשחק שלה לסכסוך שלנו
מאז הקמתה, איחוד האמירויות גילתה סולידריות עם שאיפותיהם הלאומיות של הפלסטינים, דבקה בתמיכתה בהקמת מדינה פלסטינית וקראה לפתרון צודק לסכסוך הישראלי-פלסטיני על-פי מתווה היוזמה הערבית מ-2002. אולם,
לא, ירושלים לא הוסרה מהשולחן
בינואר 2018, הנשיא טראמפ הכריז שהוא "הסיר את ירושלים מהשולחן" ולכן "אנחנו לא צריכים לדבר עליה יותר". טראמפ התייחס להצהרתו על הכרה בירושלים כבירת ישראל בדצמבר 2017. אך ירושלים
עשור מטלטל, אך מוצלח, יחסית: מדיניות ישראל במזרח-התיכון, 2020-2010
העשור האחרון עמד בסימן שינויים מרחיקי-לכת במערכת המזרח-תיכונית. ישראל, שחקנית חשובה במערכת, הושפעה אף היא משינויים אלה. מאמר זה ,שנכתב על ידי יוגב אלבז ואלי פודה, בוחן את מדיניות החוץ הישראלית
ישראל ואגן הים התיכון: מרחב חדש לשייכות אזורית
סיכום דיוני קבוצת מחקר ומדיניות
הקדמה בשנים האחרונות מושך אליו אגן הים התיכון תשומת לב גוברת מצד מעצמות ומדינות באזור. הזדמנויות כלכליות חדשות והתפתחויות גאו-פוליטיות אזוריות תורמות למגמה זאת והופכות את האזור למרכזי יותר גם
המתיחות בירושלים: תגובות ראשונות מאת מומחים במכון מיתווים
האירועים האחרונים בירושלים – בשער שכם, בשייח' ג'ראח וסביב המקומות הקדושים – מביאים לשיא חדש את המתיחות בעיר, ונותנים את אותותיהם על יחסי ישראל עם הפלסטינים ועם מדינות ערב. מסמך זה מרכז תגובות
דחיית הבחירות הפלסטיניות היא תזכורת שעבאס בשלהי כהונתו
עם בחירתו של מחמוד עבאס לנשיאות הפלסטינית ב-2005, היו רבים שראו בו הבטחה גדולה שתנהיג ברשות הפלסטינית דמוקרטיה ותצעיד אותה לקראת עצמאות מלאה. באופן אבסורדי, שנה לאחר בחירתו של עבאס, ביוני 2006,
הדרך לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני יכולה לעבור במרוקו
המתיחות הישראלית-פלסטינית האחרונה בירושלים הובילה גורמים אזוריים ובינלאומיים לפרסם גילויי דאגה, אבל לא לתווך ולסייע למצוא פתרון. ייתכן שמי שיכולה להירתם למשימה היא דווקא מרוקו, כחלק מפירות כינון
מרוקו ותהליך השלום הישראלי-פלסטיני
מתוקף מקומה במרחב הערבי והמוסלמי, למרוקו מחויבות רבה לסוגייה הפלסטינית ולשמירה על המקומות הקדושים בירושלים. לאורך ההיסטוריה, שימשה מרוקו לפרקים כמתווכת בין ישראל לעולם הערבי, והתגייסה לסייע גם
איחוד האמירויות ותהליך השלום הישראלי-פלסטיני
שאלת התמיכה של איחוד האמירויות בשאיפות הלאומיות של הפלסטינים עומדת במרכזו של דיון ציבורי בינלאומי רבוי-מחלוקות בעקבות הסכמי אברהם. ההנהגה הפלסטינית רואה בנרמול היחסים עם ישראל בגידה, הציבור
יוון, קפריסין ותהליך השלום הישראלי-פלסטיני
במשך עשרות שנים, ארה"ב שימשה כמתווכת העיקרית בתהליך השלום הישראלי-פלסטיני. אולם, בעקבות המבוי הסתום המתמשך אליו נקלע המשא ומתן ולאור הגישה המולטילטרלית של ממשל ביידן כלפי מגוון נושאי
לבנון "מעלה את ההימור" מול ישראל סביב הגבול הימי ביניהן
ההחלטה הלבנונית מ-11.4.21 להרחיב, במהלך חד-צדדי, את גבולה הימי מול ישראל ב-1,430 קמ"ר מהווה מהלך מפתיע, שמסבך עוד יותר את המשא ומתן המורכב ממילא בין ישראל ולבנון. כזכור, בחודש אוקטובר האחרון
לאן הולכים מכאן? השיח הבינלאומי על עתיד תהליך השלום הישראלי-פלסטיני
תהליך השלום הישראלי-פלסטיני נמצא בקיפאון מתמשך, ומאז קריסת יוזמת התיווך של מזכיר המדינה האמריקאי ג'ון קרי בשנת 2014, לא חודשו השיחות בין הצדדים על הסכם הקבע. בתקופת נשיאות טראמפ, הסכסוך אף החריף
מצעד הפרעונים המצרי
שאלת הזהות מלווה את מצרים מראשית קיומה. לאורך השנים זהויות שונות סיפקו את הדבק שליכד את התושבים מסביב לטריטוריה הקרויה מצרים: פרעונית, אסלאמית, ערבית, אפריקנית וים תיכונית. בתקופות מסוימות זהות
הממשלה קרובה ל-BDS יותר מפרופ' גולדרייך
פרופ' עודד גולדרייך הוא כנראה מתמטיקאי מחונן. אני לא מבין בזה כלום, אבל הוועדה המקצועית של פרס ישראל חשבה כך ובחרה בו פה-אחד. בעוונותיו, הוא גם שמאלני שחושב שצריך לחתור לשלום ושהשטחים הכבושים
שובו של הקוורטט?
בחודשים האחרונים, בעקבות חילופי השלטון בארה"ב, חודשה הפעילות של הקוורטט לענייני המזרח התיכון. הקוורטט הוקם בשנת 2002 והוא כולל את ארה"ב, רוסיה, האיחוד האירופי והאו"ם, ומטרתו לסייע
נתניהו מציג עצמו כדיפלומט מליגה אחרת, אבל השגרירויות ריקות וישראל נפגעת
מאמר דעה מאת ד"ר נמרוד גורן באתר וואלה! חדשות
יום הולדת 100 למדינה "הכי לא יציבה במזה"ת"
מאמר דעה מאת פרופ' אלי פודה ופרופ' רונן יצחק באתר וואיינט
האוריינטליסטים ממשיכים להדחיק את הסכסוך
לפני כמה ימים, כאשר חכמי הדת הסעודים הכריזו על תחילתו של חודש הרמדאן, נפתחה בישראל עונה של "תיירות רמדאנית". מדריכי טיולים וחברות תיירות מציעים לישראלי שהשתעמם למוות בשנת הקורונה ליהנות
שתי מדינות שכדאי לקחת בחשבון בתיווך בין ישראל לפלסטינים
פורום הגז של מזרח אגן הים התיכון קיים בחודש שעבר בקהיר, מפגש ראשון מאז הפיכתו לארגון בינלאומי מוכר. המשתתפות: קפריסין, יוון, ישראל, הרשות הפלסטינית, איטליה, מצרים וירדן. הפורום, שפועל ליצירת משק
שבע המלצות ל"ממשלת שינוי" כיצד לשפר היחסים עם האיחוד האירופי
אחת הסוגיות המדיניות בהן ניסה שר החוץ, גבי אשכנזי, לייצר שינוי בשנה האחרונה היתה היחסים עם האיחוד האירופי. אשכנזי סימן את שיפור הקשר עם האיחוד כיעד מדיני, וזאת לאחר מספר שנים בהן התבטאו בכירים
מה נשתנה במימונה הזאת?
מאמר דעה מאת נדב תמיר באתר זמן ישראל
לשנות כיוון ביחס לאיראן
צודקת נעה לנדאו ("הכישלון הירדני", "הארץ", 16.3) ביחס להיעדרה של אלטרנטיבה מצד האופוזיציה למדיניות הישראלית בנושאי חוץ וביטחון. זו נדרשת לשיח הציבורי בכל עת, אולם כעת ביתר שאת
נתניהו לא המציא כלום. שמעון פרס היה שם קודם
מאמר דעה מאת פרופ' אלי פודה באתר וואיינט
מגמת הפיוס בין חמאס לפתח והבחירות הפלסטיניות הן הזדמנות
מאמר דעה מאת נדב תמיר באתר זמן ישראל
כיצד מציעים במפלגות לשפר את מדיניות החוץ של ישראל
לקראת הבחירות לכנסת ה-24, קיים מכון מיתווים כנס על הדרכים לשפר את מדיניות החוץ הישראלית. בכנס לקחו חלק יו"ר מרצ ח"כ ניצן הורוביץ, אמילי מואטי (העבודה), ח"כ אורנה ברביבאי (יש עתיד),
עקרונות והמלצות למדיניות ישראל כלפי האיחוד האירופי –
המלצות צוות חשיבה של מכון מיתווים
היחסים עם האיחוד האירופי הם נכס אסטרטגי ומרכיב מרכזי עבור מדינת ישראל. אירופה היא שותפת הסחר הגדולה של ישראל, מקור הזדהות נורמטיבי וערכי, מקור לתמיכה מדינית וביטחונית, שותפת מימון המחקר והחדשנות
מדיניות-החוץ הישראלית לקראת הבחירות לכנסת ה-24
סיכום כנס הבחירות של מכון מיתווים, מרץ 2021
פורום הגז האזורי התבסס כארגון מדיני ייחודי באזור
מאמר דעה מאת השגריר לשעבר מיכאל הררי באתר זמן ישראל
הסיבה לכך שנתניהו לא אהוד בארמון בירדן
מאמר דעה מאת ח"כ לשעבר קסניה סבטלובה באתר וואיינט
המקום של יחסי החוץ בקמפיינים משני, אך אינו בגדר נוכח-נפקד
מאמר דעה מאת ד"ר רועי קיבריק באתר הארץ
ישראל חייבת להשלים את מהלך חיסון תושביה גם בחיסון שכנינו הפלסטינים
מאמר דעה מאת נדב תמיר באתר זמן ישראל
תשע המלצות לביידן לקידום שלום ישראלי-פלסטיני
ג'ו ביידן החל את כהונתו כנשיא ארה"ב בתקופה של קיפאון עמוק בתהליך השלום הישראלי-פלסטיני. זאת, לאחר שבתקופת טראמפ נוצר קרע בין וושינגטון ורמאללה, וארה"ב איבדה את היכולת לתווך בסכסוך.
משבר האקלים הוא מנוף לשיתוף פעולה אזורי
אירוע הזיהום הנורא בחופי ישראל הוא עוד אחד מהפשעים של המין האנושי נגד הטבע. אירועי זיהום מעין אלה ימשיכו להתרחש מעת לעת כל עוד ממשלות אינן רואות בהם איום ברור ומיידי, על אחת כמה וכמה כשמשבר
סוחרי החיסונים שכחו את המוסר
מאמר דעה מאת השגריר לשעבר מיכאל הררי באתר וואיינט
סדרת הטלוויזיה "אויבים" – המשך הדמוניזציה באמצעים ישנים
"כאן 11" סיים לאחרונה להקרין סדרה תיעודית על חמישה מנהיגים ערביים – סדאם חוסיין העיראקי, גמאל עבד אל-נאצר ואנואר אל-סאדאת המצריים, יאסר ערפאת הפלסטיני, חאפז אל-אסד הסורי וחומייני הפרסי.
נדרשת חבילת תמריצים בינלאומיים לשלום ישראלי-פלסטיני
מה יכולה הקהילה הבינלאומית לעשות על מנת לקדם תהליכי שלום? שאלה זו מעסיקה מדינאים ומנהיגים לאורך השנים נוכח סכסוכים ומלחמות באזורים שונים בעולם. אחד המרכיבים החשובים בארגז הכלים הדיפלומטי הקיים
איך הפך קק"ל מסמל ציוני לארגון אנטי ציוני בעליל
מאמר דעה מאת נדב תמיר באתר גלובס
האם "הסכמי אברהם" פותחים אפשרויות חדשות בתחום האנרגיה?
מאמר דעה מאת השגריר לשעבר מיכאל הררי באתר זמן ישראל
זמן לעסקים בין ישראל ומרוקו
מאמר דעה מאת עינת לוי באתר דה מרקר
