יחסי ישראל והאיחוד האירופי – תמונת מצב, הזדמנויות ואתגרים
ברור לכל ישראלי.ת כי ארה"ב היא השותפה האסטרטגית הראשית של ישראל. פחות ברור מי השותפה הבאה בתור. לתפיסתנו, מקום זה שמור לאירופה ולאיחוד האירופי. ביחסים בין ישראל לאיחוד האירופי יש נקודות אור
ברור לכל ישראלי.ת כי ארה"ב היא השותפה האסטרטגית הראשית של ישראל. פחות ברור מי השותפה הבאה בתור. לתפיסתנו, מקום זה שמור לאירופה ולאיחוד האירופי. ביחסים בין ישראל לאיחוד האירופי יש נקודות אור
ביקורו ההיסטורי של ראש ממשלת ישראל, נפתלי בנט, באמירויות עבר בשקט יחסי; הוא לא פתח את מהדורות החדשות. לשלום – כך מסתבר – אין רייטינג גבוה. יכול להיות שהתרגלנו. איומים וסכנות נמכרים הרבה יותר טוב.
שלשום (שני) התחדשו שיחות הגרעין בין איראן למעצמות בווינה, לאחר שנקטעו ביוני השנה בתום שישה סבבי משא ומתן. סימן השאלה הגדול סביב המגעים על החזרה להסכם מ-2015 (JCPOA) מרחף בעיקר מעל מדיניות איראן
ב-24 בנובמבר הגיע שר הביטחון בני גנץ למרוקו כדי לחתום על הסכם לשיתוף פעולה צבאי בין שתי המדינות. אף מדינה ערבית לא הסכימה עד כה לחתום על הסכם צבאי גלוי עם ישראל. אפילו מצרים וירדן – וגם מדינות
בעקבות מבצע "שומר החומות" התגברו הסימנים להתחזקות התמיכה בחמאס בקרב הציבור הפלסטיני, וזאת במקביל למשבר חריף ומתמשך ברשות הפלסטינית. על רקע זה, נשמעו קולות בישראל לשינוי מגמה במדיניות
סיומה החיובי של פרשת מעצר בני הזוג הישראלים בטורקיה העלתה את סוגיית ההזדמנות שאולי נפתחה לשיפור מערכת היחסים בין שתי המדינות. משני הצדדים נשמעו קולות, זהירים אמנם, שהביעו תקווה כי ניתן יהיה לנצל
ב-25 באוקטובר הפתיע נשיא מצרים עבד אל פתאח א-סיסי בהודעה על ביטול מצב החירום, וזאת משום שמצרים, לטענתו, "הפכה לנווה של ביטחון ויציבות". החלטה זו התקבלה בברכה במצרים ומחוצה לה, ויש
שתי ועידות האקלים הבאות, בהן אמורה הקהילה הבינלאומית לצקת תוכן בהתחייבויות שניתנו השנה בגלזגו, יתקיימו במזרח התיכון. מצרים תהיה המארחת של הוועידה ב-2022 בשארם א-שייח (COP27) ואיחוד האמירויות תארח
"ראויה היא שתיזכר", כתב לפני חמש שנים פרופ' אליקים רובינשטיין על ועידת מדריד, במלאת 25 שנה לאירוע הרב-לאומי שהשיק את תהליך השלום הישראלי-ערבי של שנות התשעים. רובינשטיין, שכיהן בזמנו
לבנון, לאורך שנותיה, ידעה עימותים בלתי נגמרים, מלחמות וכיבושים, התערבויות זרות ושתי מלחמות אזרחים עקובות מדם. בכל זאת, בשנתיים האחרונות היא נמצאת בעיצומה של קטסטרופה כלכלית חסרת תקדים אפילו
ביקורו של שר החוץ ההודי בישראל בחודש שעבר המחיש (שוב) את מערכת היחסים הקרובה שהתהדקה בשנים האחרונות בין שתי המדינות. בין השאר דווח גם שהשר ההודי הזמין את רה"מ בנט לביקור בהודו. במהלך הביקור
ב-13 ביוני הושבעה הממשלה ה-36 של ישראל בראשותם של נפתלי בנט ויאיר לפיד (ברוטציה) – ממשלה ראשונה מאז 2009 שבראשה לא עומד בנימין נתניהו. מכון מיתווים רואה בממשלה החדשה הזדמנות לקדם תמורות מהותיות
ב 13- ביוני 2021 הושבעה הממשלה ה 36- של מדינת ישראל בראשותם של נפתלי בנט ויאיר לפיד (ברוטציה) ממשלה ראשונה מאז 2009 שבראשה לא יעמוד בנימין נתניהו. מכון מיתווים רואה בממשלה החדשה הזדמנות לקדם
מאמר זה סוקר ומנתח את התהפוכות הדרמטיות שאגן הים האדום עבר במהלך שנת 2021 הכוללות סכסוכים אזוריים בקרן אפריקה, משברים סביבתיים, מאבקים על הגמוניה בין מעצמות העל, התגבשות שיתופי פעולה אזוריים
האדמו"ר רבי מאיר אריאל בעל האקליפטוס כבר כתב לנו: "בסוף כל משפט שאתם אומרים בעברית, יושב ערבי עם נרגילה". והוא צדק כמובן, בסוף כל משפט שיגיד בנט בגלזגו, מחכה לו עבאס ברמאללה. זה
התחום הסביבתי עשוי להיות השער להשתלבות ישראל באגן הים האדום ולהידוק יחסיה עם המדינות עימן היא מקיימת יחסים דיפלומטיים באזור, כמו גם עם מדינות עמם טרם התגבשו יחסים פורמליים. הרי כל המדינות באגן
ב-25 באוקטובר התחוללה הפיכה צבאית בסודן. למרבה הפלא, ההפיכה בוצעה על ידי הנשיא המכהן, גנרל עבד אל-פתאח אל-בורהאן. בורהאן עמד בראש "המועצה הזמנית" – ממשלה צבאית-אזרחית משותפת – שתפקידה
השיחה הארוכה, החמימות והתיאורים המלבבים של שר השיכון זאב אלקין אחרי המפגש הראשון בין הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין לראש הממשלה נפתלי בנט הסבו תשומת הלב של רבים מהשאלה העיקרית: האם בנט הצליח להגיע
ישנה נטייה לראות את אזרחי ואזרחיות ישראל כציבור שבנושאי חוץ מרוכז בעיקר בעצמו, עוסק באיומים המיידים על ביטחונו וענייניו, ומייחס לנעשה בעולם משקל משני. הסקר השנתי של מכון מיתווים וקרן פרידריך
ב-1848 נאם ג'ון טמפל פלמרסטון בבית הנבחרים הבריטי וטבע את המשפט האלמותי "לאנגליה אין אויבים או ידידים נצחיים. הדבר היחיד הקבוע והלא-משתנה זה האינטרסים של אנגליה, ועליהם צריך להגן". נדמה
מאמר מאת פרופ' אלי פודה, פרופ' און וינקלר וד"ר דניאל זיסנוין
נייר מידע מאת ד"ר מאיה שיאון צדקיהו, יואנה בודור לופו והדר המבורגר* לאחרונה האיחוד האירופי אימץ תקציב לשנים 2021-2027, וכן תכנית שיקום כלכלית בתגובה למשבר הקורונה בהיקף קרוב ל-2 טריליון
מבוא האיחוד האירופי (להלן האיחוד) הוא השותף בעל החשיבות השניה אחרי ארה"ב לישראל, ובתחומים כלכליים ומדעיים שיתוף הפעולה של ישראל איתו אף עולה בהיקפיו ובחשיבותו על זה עם ארה"ב. אולם
מבוא מזרח אגן הים התיכון התגבש בעשור האחרון לתת-אזור העומד בפני עצמו מבחינת המדינות באזור ושחקנים נוספים מחוצה לו, והפך מבחינת ישראל לאזור שייכות מובחן ומשמעותי. מבחינות רבות מדובר באזור הזוכה
לפני כשבועיים כונסה בארביל, בירת מחוז כורדיסטאן, ועידה בה השתתפו 250-300 אישים עיראקיים. הוועידה קראה באופן חסר תקדים לכינון יחסים דיפלומטיים מלאים בין עיראק לישראל. הדמות המרכזית בוועידה, השייח'
א. מבוא ב-20 בספטמבר 2021 קמה בלבנון ממשלה חדשה בראשות המיליארדר נג'יב מיקאתי בתום שלושה-עשר חודשים של משא ומתן פוליטי מתיש. באופן סמלי המשקף את גלישתה של המדינה במדרון, הצבעת האמון בממשלה הופרעה
לניסיון של חברות קונגרס פרוגרסיביות למנוע את אישור חבילת הסיוע המיוחד של כיפת ברזל לישראל אין משמעות רצינית בטווח הקצר, אולם היה זה רגע שהביא לידי ביטוי את ההשלכות של שתי הצלחות ישראליות מסחררות
בספטמבר 2019, ערב יום השנה ה-18 לפיגועי 11 בספטמבר, תוכננה פסגת שלום בקמפ-דיוויד בהשתתפות נשיא ארה"ב דונלד טראמפ למנהיגי טליבאן. הפסגה בוטלה ברגע האחרון בשל פיגוע שהתרחש זמן קצר לפני כן נגד
סיכום דברי השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג' בשיחה עם נשיא מכון מיתווים ד"ר נמרוד גורן, במסגרת אירוע לרגל חג סוכות שקיימה מפלגת מרצ ב-22 בספטמבר 2021 עד להקמת הממשלה החדשה, היה המשרד
"הסכמי אברהם" נשאו עמם תקוות גדולות. אחת המרכזיות שבהן היתה החלשת איראן אל מול צמיחתה של ברית אזורית חזקה, שנועדה ליצור אלטרנטיבה לכוחות האמריקאים הנסוגים הדרגתית מעיסוק באיומי הביטחון
בעת הביקור האחרון שלו בירושלים, שר המודיעין המצרי עבאס כאמל מסר לראש הממשלה נפתלי בנט הזמנה לפגישה עם נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי. פגישה אחרונה בין ראש ממשלת ישראל לנשיא מצרים התקיימה בשנת
סקר דעת הקהל השנתי התשיעי של מכון מיתווים על מדיניות-החוץ הישראלית נערך בספטמבר 2021 . הסקר בוצע על- ידי מכון רפי סמית ובשיתוף קרן פרידריך אברט, בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל (700
המשבר המחריף בלבנון מטריד עד מאד את הזירה האזורית, כמו גם הבינלאומית, ומייצר ניסיונות מרתקים שנועדו לסייע ללבנון, ובה בעת למנוע את חיזוק ההשפעה האיראנית במדינה. בשבוע שעבר התקיים ברבת-עמון מפגש,
א. מבוא האם הסכמי אברהם היו מהלך "משנה-משחק"? מושג זה, הלקוח מתחום מדע המדינה, מתאר שבירה של מוסכמות ונורמות שנהוגות ביחסים בינלאומיים או בתוך מערכת מדינתית. למשל, שבירה של החרם הערבי
לאורך השנה שחלפה מאז החתימה על הסכמי הנורמליזציה עם איחוד האמירויות ובחריין, אחת השאלות שהדהדו שוב ושוב בשיח הציבורי בישראל הייתה האם ערב הסעודית היא הבאה התור. למרות התיירות וההזדמנויות העסקיות
לכבוד יום השנה הראשון לחתימה על הסכמי אברהם יתקיים היום, 14 בספטמבר, אירוע חגיגי בוושינגטון. מבט חטוף ברשימת המארגנים והאורחים חושף כי מדובר באירוע של אנשי טראמפ כמו ג'ארד קושנר, אבי ברקוביץ'
מחקר וחדשנות הם אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של ישראל ומקור לחוסן כלכלי ואף בטחוני. תכנית המחקר והחדשנות של האיחוד האירופי "הורייזון" היא התכנית הגדולה ביותר בעולם מבחינת תקציב ומספר
הסכם "שמיים פתוחים" בין ישראל לאיחוד האירופי הינו "גולת הכותרת" בתהליך הליברליזציה ששינה את ענף התעופה הישראלי. ההסכם פתח את ענף התעופה לתחרות, הוביל למהפכה צרכנית עבור התייר
הסמיכות בין פגישתם של שר הביטחון בני גנץ לנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס (אבו-מאזן) לבין פגישתו של האחרון עם מלך ירדן עבדאללה ונשיא מצרים א-סיסי, מלמדת על חזרתה של הסוגייה הפלסטינית למרכז סדר היום
ביום שבת, ה-28 באוגוסט, נערכה ועידה במקום ובהרכב יוצאי דופן. המארחת הייתה בגדד ומשתתפותיה כללו, חוץ מהמארח ראש הממשלה מוצטפא אל-כאזימי, גם את מנהיגי צרפת, מצרים, ירדן, קטר, שרי החוץ של סעודיה,
מזרח אגן הים התיכון התגבש בעשור האחרון לתת-אזור העומד בפני עצמו ביחסי החוץ של ישראל. שלוש התפתחויות אסטרטגיות הניעו את מדינות האזור, וישראל בתוכן, לגבש מתכונת ייחודית של שיתוף פעולה: 1.
אחד האתגרים המרכזיים ביותר לכל ראש ממשלה בישראל הוא ניהול היחסים עם ארה"ב, בעלת הברית החשובה ביותר שלנו. הביקור הראשון של נפתלי בנט בוושינגטון הוא הזדמנות לקביעת האדנים ביחסיו עם ג'ו ביידן.
אישור מינויים של 36 שגרירים וקונסולים כלליים חדשים על ידי הממשלה, כבר בישיבתה השנייה ולאחר שנתניהו עיכב זאת במשך למעלה מחצי שנה, היא זריקת מרץ חשובה עבור מערך החוץ הישראלי. כך גם ההחלטה לביטול
ההתקפות האחרונות על ספינות בבעלות ישראלית בים הערבי לימדו את ישראל שיעור במגבלות הפעלת הכוח הצבאי במערכה נגד איראן, במיוחד כשהיא מתבצעת רחוק מהבית, בחצר האחורית של הרפובליקה האיסלאמית. ישראל מצאה
אנו נוטים להתלונן בצדק על "השלום הקר" עם מצרים, ובשנים האחרונות גם עם ירדן. היחסים עם מצרים וירדן הם קריטיים לישראל. הם נשענים על שותפות אינטרסים אסטרטגית, ביטחונית וכלכלית, ושרדו עשרות
בימים אלה בישראל, איחוד נסיכויות המפרץ ובחריין מציינות שנה להסכמי אברהם. מאוחר יותר גם סודאן הצטרפה להסכמים בעוד שמרוקו חתמה על ישראל הסכם נפרד. למען האמת, קשה להאמין שחלפה לה שנה אחת בלבד, כיוון
ביקור שר החוץ לפיד במרוקו, כמו הביקור שקיים באיחוד האמירויות, מעיד על החשיבות שמייחסת הממשלה החדשה לקידום יחסי ישראל במזרח התיכון, במיוחד עם המדינות שכוננו נורמליזציה עם ישראל לפני כשנה. מאמצי
ביקורו של נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן בצפון קפריסין, בחלק הנשלט על ידי טורקיה, ב–19-20 ביולי, זכה לתשומת לב אזורית ובינלאומית רבה. אין זה הביקור הראשון מסוגו באי. למעשה, הביקור הוא חלק מציון
תמונות של ילדות קטנות, נערים צעירים ומשפחות מחייכות, עטורות בסרט שחור, מתנוססות בימים האחרונים ברחובות וכיכרות ביירות ובערים נוספות ברחבי לבנון. הלבנוניים האבלים נעים בין ייאוש לזעם. שנה שלמה
במאמר ביקורת על מדיניות נשיא ארה"ב ביידן במזרח התיכון "מדיניות הפייסנות המסוכנת של ביידן" (הארץ, 28 במאי) מאשימים גדי טאוב ומייקל דוראן את ממשל ביידן על כוונתו "להשלים את
בשבוע שעבר, כחודש אחרי השבעת הממשלה החדשה, ביקר שר החוץ לפיד בבריסל, הבירה הלא רשמית של האיחוד האירופי. למשך שעתיים הוא נפגש עם 27 שרי החוץ של המדינות החברות ועם שר החוץ של האיחוד, ז'וזפ בורל,
עכשיו, לאחר שהושגה הפסקת אש, כדאי לנסות להבין מדוע אנחנו חוזרים בכל פעם לאותו דפוס חסר תוחלת. כמו בכל סבב קודם של חילופי מהלומות בין ישראל לחמאס התקשורת הישראלית ורוב הציבור עסוקים בציפייה לנצחון
הביקור שקיים השבוע שר החוץ יאיר לפיד באיחוד האירופי שונה מהותית מהנסיעה שעשה רק שבוע קודם לכן, לאיחוד האמירויות. באבו-דאבי שידר לפיד רציפות מדינית. הוא בירך על "הסכמי אברהם", התחייב
חודשיים חלפו מאז שהסתיים המבצע הצבאי בעזה, אך המצב ברצועה נותר נפיץ ומסוכן. בשלב זה המשא ומתן על החזרת השבויים והנעדרים תקוע, השיקום של עזה נותר בגדר חלום רחוק בערך כמו האי המלאכותי לחופי הרצועה
מצעד הדגלים בירושלים משך תשומת לב מיוחדת בישראל, בצד הפלסטיני ובזירה הבינלאומית. מקבלי ההחלטות בישראל נדרשו להכריע בשאלת קיומו, בסוגיית התוואי שלו ואם יעבור דרך נקודות רגישות כמו שער שכם והרובע
במהלך ביקורו ההיסטורי של יאיר לפיד באיחוד האמירויות ב-30 ביוני 2021, שנועד לחנוך את השגרירות הישראלית באבו דאבי והקונסוליה בדובאי, הוא קרא למדינות ערביות ומוסלמיות אחרות לכונן יחסים דיפלומטיים עם
"למה מי את בכלל? תעני לי כמו ילדה טובה", קרא בלי בושה ח"כ מיקי זוהר לעבר יו"ר הקואליציה, עידית סילמן. שבוע קודם לכן צעק על סילמן ח"כ מאיר פרוש "את ילדה קטנה, את לא
שונות רגולטורית בין ישראל לבין שותפות הסחר המרכזיות פוגעת בפוטנציאל הסחר. התכנסות לסטנדרטים רגולטורים של האיחוד האירופי תסייע בהעלאת היקף הסחר וההשקעות. עדכון הסכם הסחר עם האיחוד האירופי שנחתם
השכלה גבוהה וחינוך שלישוני (אחרי תיכון) הם מנוע צמיחה למשק הישראלי הזקוק לכח אדם משכיל, מיומן ובעל כישורים כדי לעמוד בתחרות הגלובלית. הם גם כלי לניעות חברתית ולחברה אזרחית חזקה ומשגשגת. תכנית
מה יהיה עכשיו עם הסכמי אברהם, שואלים בדאגה בקהילה הבינלאומית בעקבות כינונה של הממשלה החדשה. הסכמי הנורמליזציה שחתמה ישראל עם איחוד האמירויות ובחרין נתפסים בעיני רבים בעולם כהישג אישי של שני
לסופר אוסקר וויילד מיוחסת האמרה "יש אנשים הגורמים אושר באשר ילכו; אחרים – כאשר ילכו". החלפתו של בנימין נתניהו אכן גורמת לרבים אושר, וזאת משום שהוא גרם נזק בשלל תחומים למדינה ולחברה. כבר
ב-13 ביוני 2021 הושבעה הממשלה ה-36 של מדינת ישראל בראשותם של נפתלי בנט ויאיר לפיד (ברוטציה) – ממשלה ראשונה מאז 2009 שבראשה לא יעמוד בנימין נתניהו. בנוסף, מרבית המשרות הקשורות במערך החוץ (כולל שר
מבלי להיכנס לסבך הפוליטי-חברתי-תקשורתי הצפוי לממשלה החדשה ולנו בתקופה הקרובה, ראוי להזכיר לראש הממשלה נפתלי בנט, לשר החוץ יאיר לפיד ולשר הביטחון בני גנץ כמה נקודות, עקרוניות וידועות אולי, הנוגעות
הקמת ממשלת שינוי מייצרת תקווה והזדמנות לשיפור משמעותי במדיניות-החוץ הישראלית. התפיסה הרווחת היא שעל רקע הפערים האידיאולוגיים בין חברותיה, הממשלה תהיה משותקת מעשייה מדינית, ועיקר תועלתה תהיה
ממשלת השינוי מושבעת בכנסת ואני נרגש. זו אותה התרגשות שהרגשתי ב-20 בינואר כשהושבע ביידן לנשיא ארה"ב לאחר ארבע שנים בהן עשה ממשל טראמפ כל ניסיון להסיט את ארה"ב מתפקידה כמנהיגת העולם
משבר האקלים אינו מהווה סוגייה חשובה בישראל. לא במדיניות הפנים ולא במדיניות החוץ. זהו פספוס אדיר משני טעמים: האחד, מכיוון שזו סוגייה שצריכה להוות את המסגרת התפישתית שבה אנו מבינים את העולם ופועלים
לשאלה הנשאלת תדיר, מדוע מדינת ישראל זקוקה למוסד הנשיאות, ניתנה תשובה משכנעת בקדנציה של הנשיא ריבלין. כחבר בצוות היועצים של הנשיא התשיעי שמעון פרס חזיתי מקרוב עד כמה מוסד הנשיאות הכרחי במדינת
הפעילות הטורקית במזרח הים התיכון מהווה בשנים האחרונות מוקד לדאגה בקרב מרבית השחקנים באזור, כמו גם מצד ישראל. ההסכם שנחתם בין אנקרה לממשלת ההסכמה הלאומית בלוב בנובמבר 2019 ביחס לגבול הימי ביניהן
מאז האביב הערבי ב-2011, מצרים נעלמה מהעולם הערבי. טוב, אולי המילה "נעלמה" קצת מוגזמת, אבל היא בהחלט הורידה פרופיל. כל מי שגדל על מעמדה המרכזי של מצרים בעולם הערבי – ולא רק בתקופה של עבד
המערכה בין המלחמות (מב“מ) מהווה בעשור האחרון אסטרטגיה לאומית מובילה עבור ממשלת ישראל ומערכת הביטחון כאחד. התוכנית הצבאית הזו הפכה תחליף נוח לפעולה משמעותית במישור הישראלי-פלסטיני. אך סבב הלחימה
שר החוץ הישראלי גבי אשכנזי ביקר בקהיר, לראשונה מזה שנים. ראש המודיעין המצרי עבאס כאמל הגיע לישראל על מנת להשתתף בשיחות על הסדרה ארוכת טווח בעזה. התקשורת המצרית מסקרת את שני הביקורים ומדגישה את
נסיעתו של שר החוץ אשכנזי השבוע לקהיר הייתה אירוע יוצא דופן וחיובי. היחסים האסטרטגיים בין ישראל למצרים נוהלו במשך שנים ארוכות מדי על ידי גורמי ביטחון, ולא על ידי מדינאים. גם כשהורחבו יחסים אלו
עכשיו, לאחר שהושגה הפסקת אש ותשומת הלב התקשורתית עוסקת ביחסי ארה"ב–ישראל ובקולות הביקורתיים מהקונגרס האמריקאי, אני מציע להקדיש תשומת לב לארוע שהתרחש לפני המשבר האחרון. באירוע הגאלה של העיתון
השבועות האחרונים חידדו את התובנה עד כמה יחסי שכנות טובים הם נכס חשוב שיש לעודד ולטפח, הן בתוך ישראל והן עם שכנותינו. הסכמי הנורמליזציה הם תרומתה העדכנית של ישראל לשכנות טובה ומועילה במזרח התיכון.
סיכום מפגש קבוצת המחקר והמדיניות: "ישראל באגן הים התיכון" מסמך זה מתמקד ביחסים בין ישראל וקפריסין ובמדיניות ישראל הרצויה ביחס אליהם. הוא מבוסס על המפגש התשיעי של קבוצת המחקר והמדיניות
המאורעות האחרונים הם סטירה מצלצלת בפניו של כל מי שחשב שהסוגייה הפלסטינית כבר לא חשובה, ושמה שקורה מעבר לקו הירוק נשאר שם. אחרי שנתעורר נגלה שעלינו לקבל החלטות קשות בנוגע לפתרון שלה. ד"ר
נכון לפרסום שורות אלה, מבצע "שומר החומות" עדיין לא הסתיים ונכנס ליומו העשירי. יכול להיות שהוא יסתיים בהצלחה מבחינה צבאית, אך כבר עתה ברור כי כמה תפישות קרסו בנוגע למארג היחסים בין ישראל
סבב האלימות האחרון ברצועת עזה הוא תוצר של החלטה שהתקבלה בהנהגת הזרוע הצבאית של החמאס לקשור את גורלה של רצועת עזה בזה של מזרח ירושלים והגדה המערבית. המתיחות שנוצרה סביב מזרח ירושלים ומסגד אל-אקצא,
אנו מצויים עדיין בעיצומו של הסבב הרציני והחמור ביותר מאז 2014 ונראה ששני הצדדים, ובעיקר ישראל, חשים שטרם מיצו את המהלך הצבאי (או "בנק המטרות"). זה מה שקורה בדרך כלל בכל סבב, לעתים עד
כל פעם שמתחיל סבב בין ישראל לחמאס, אנחנו שומעים מהפוליטיקאים והפרשנים הצבאיים מה צריך לעשות – להכות, לחדש את ההרתעה, לגבות מחיר. התגובות נשמעות הגיוניות לרוב הישראלים שסובלים מטרור הטילים של חמאס
ממשל ביידן מחזיר את הדיפלומטיה המקצועית להתנהלות המסורתית של ארה"ב ברחבי עולם. מדובר בדיפלומטיה שעושה שימוש בסיוע כמרכיב בארסנל המדיני, לא כנדבה אלטרואיסטית, אלא ככלי לקידום הערכים
ועידת j Street, ארגון השדולה היהודית התומכת בישראל ובשלום, התקיימה ב-18,19 באפריל וזכתה להדים מרשימים בארה"ב, אך אבל למעט מאד תשומת לב בישראל. חוסר תשומת הלב בישראל לועידה מעיד על קוצר ראייה
ההתפתחויות במישור הלבנוני–ישראלי, הנוגעות למחלוקת סביב הגבול הימי, אינן מרפות לרגע. ההחלטה הלבנונית החד-צדדית להרחיב את השטח הימי לא אושרה על-ידי הנשיא הלבנוני, שאף הבהיר, כי לבנון מעוניינת
יום ירושלים שמצויין היום (ראשון) אמור לבטא את הקשר של ישראל לבירתנו ולחגוג את שחרורה ואיחודה. לאור הפרות זכויות האדם שמתרחשות בירושלים והמאמצים למנוע כל אפשרות של פתרון מדיני עם הפלסטינים, כדאי
מאז הקמתה, איחוד האמירויות גילתה סולידריות עם שאיפותיהם הלאומיות של הפלסטינים, דבקה בתמיכתה בהקמת מדינה פלסטינית וקראה לפתרון צודק לסכסוך הישראלי-פלסטיני על-פי מתווה היוזמה הערבית מ-2002. אולם,
בינואר 2018, הנשיא טראמפ הכריז שהוא "הסיר את ירושלים מהשולחן" ולכן "אנחנו לא צריכים לדבר עליה יותר". טראמפ התייחס להצהרתו על הכרה בירושלים כבירת ישראל בדצמבר 2017. אך ירושלים
העשור האחרון עמד בסימן שינויים מרחיקי-לכת במערכת המזרח-תיכונית. ישראל, שחקנית חשובה במערכת, הושפעה אף היא משינויים אלה. מאמר זה ,שנכתב על ידי יוגב אלבז ואלי פודה, בוחן את מדיניות החוץ הישראלית
הקדמה בשנים האחרונות מושך אליו אגן הים התיכון תשומת לב גוברת מצד מעצמות ומדינות באזור. הזדמנויות כלכליות חדשות והתפתחויות גאו-פוליטיות אזוריות תורמות למגמה זאת והופכות את האזור למרכזי יותר גם
האירועים האחרונים בירושלים – בשער שכם, בשייח' ג'ראח וסביב המקומות הקדושים – מביאים לשיא חדש את המתיחות בעיר, ונותנים את אותותיהם על יחסי ישראל עם הפלסטינים ועם מדינות ערב. מסמך זה מרכז תגובות
עם בחירתו של מחמוד עבאס לנשיאות הפלסטינית ב-2005, היו רבים שראו בו הבטחה גדולה שתנהיג ברשות הפלסטינית דמוקרטיה ותצעיד אותה לקראת עצמאות מלאה. באופן אבסורדי, שנה לאחר בחירתו של עבאס, ביוני 2006,
המתיחות הישראלית-פלסטינית האחרונה בירושלים הובילה גורמים אזוריים ובינלאומיים לפרסם גילויי דאגה, אבל לא לתווך ולסייע למצוא פתרון. ייתכן שמי שיכולה להירתם למשימה היא דווקא מרוקו, כחלק מפירות כינון
מתוקף מקומה במרחב הערבי והמוסלמי, למרוקו מחויבות רבה לסוגייה הפלסטינית ולשמירה על המקומות הקדושים בירושלים. לאורך ההיסטוריה, שימשה מרוקו לפרקים כמתווכת בין ישראל לעולם הערבי, והתגייסה לסייע גם
שאלת התמיכה של איחוד האמירויות בשאיפות הלאומיות של הפלסטינים עומדת במרכזו של דיון ציבורי בינלאומי רבוי-מחלוקות בעקבות הסכמי אברהם. ההנהגה הפלסטינית רואה בנרמול היחסים עם ישראל בגידה, הציבור
במשך עשרות שנים, ארה"ב שימשה כמתווכת העיקרית בתהליך השלום הישראלי-פלסטיני. אולם, בעקבות המבוי הסתום המתמשך אליו נקלע המשא ומתן ולאור הגישה המולטילטרלית של ממשל ביידן כלפי מגוון נושאי
ההחלטה הלבנונית מ-11.4.21 להרחיב, במהלך חד-צדדי, את גבולה הימי מול ישראל ב-1,430 קמ"ר מהווה מהלך מפתיע, שמסבך עוד יותר את המשא ומתן המורכב ממילא בין ישראל ולבנון. כזכור, בחודש אוקטובר האחרון
תהליך השלום הישראלי-פלסטיני נמצא בקיפאון מתמשך, ומאז קריסת יוזמת התיווך של מזכיר המדינה האמריקאי ג'ון קרי בשנת 2014, לא חודשו השיחות בין הצדדים על הסכם הקבע. בתקופת נשיאות טראמפ, הסכסוך אף החריף
שאלת הזהות מלווה את מצרים מראשית קיומה. לאורך השנים זהויות שונות סיפקו את הדבק שליכד את התושבים מסביב לטריטוריה הקרויה מצרים: פרעונית, אסלאמית, ערבית, אפריקנית וים תיכונית. בתקופות מסוימות זהות
פרופ' עודד גולדרייך הוא כנראה מתמטיקאי מחונן. אני לא מבין בזה כלום, אבל הוועדה המקצועית של פרס ישראל חשבה כך ובחרה בו פה-אחד. בעוונותיו, הוא גם שמאלני שחושב שצריך לחתור לשלום ושהשטחים הכבושים
בחודשים האחרונים, בעקבות חילופי השלטון בארה"ב, חודשה הפעילות של הקוורטט לענייני המזרח התיכון. הקוורטט הוקם בשנת 2002 והוא כולל את ארה"ב, רוסיה, האיחוד האירופי והאו"ם, ומטרתו לסייע
מאמר דעה מאת ד"ר נמרוד גורן באתר וואלה! חדשות