מאמרי דעה ופרשנות

נתניהו חוזר ויגלה ש״רק לא ביבי״ התחלף ב״רק לא פוטין״

"אחרי הבחירות" הגיע מוקדם מהצפוי. המשא ומתן הקואלציוני עוד לפנינו, אך הכיוון הכללי ברור ואין הרבה ספק ביחס לזהות ראש הממשלה הבא של ישראל. בנימין נתניהו הינו שועל קרבות מדיניים ותיק: הוא

ההסכם עם לבנון – היום שאחרי

ההסכם בין ישראל ולבנון מהווה התפתחות משמעותית ביותר עבור כל אחת משתי המדינות ומערכת היחסים ביניהן, ואף מבחינה אזורית ובינלאומית. המתווך האמריקאי, עמוס הוכשטיין, היטיב להגדיר את ההסכם עבור שני

לא רק טיפול בפשיעה: את הקול הערבי ניתן לגייס גם במדיניות החוץ

ב-1 בנובמבר נלך לקלפי בפעם החמישית בתוך ארבע שנים. הפעם, יותר מבכל סבבי הבחירות הקודמים, ניכר כי הבחירות לא יוכרעו בתל-אביב, בני ברק או במסדרונות בית הספר "בליך", אלא בנצרת, רהט וביתר

בהסכם בין ישראל ללבנון יש מפסיד אחד – חיזבאללה

בעת כתיבת שורות אלה טרם אושר סופית הסכם תיחום קו הגבול הימי בין ישראל ולבנון, אך נראה כי הוסרו כל המכשולים לחתימתו. פרטי ההסכם מעניקים לשני הצדדים הישגים נאים, אך גם מאלצים אותם לוויתורים

ישראל צריכה להפסיק להתלבט: האמת המרה לגבי המלחמה באוקראינה

עשרות טילי שיוט שפגעו בערי אוקראינה ב-10 באוקטובר והרגו את הרופאה שעבדה במחלקה להשתלת מוח עצם באחד מבתי החולים בקייב, הרסו את המשחקיות וקטעו את אספקת החשמל לבתי המגורים רגע לפני בואו של חורף קר,

סקר: נרתעים מפתרונות גדולים, מעדיפים פרקטיות מול הפלסטינים

מדד מדיניות החוץ של מכון מיתווים 2022, המתפרסם זה השנה העשירית, מצביע על כך שהציבור הישראלי מסתייג מפתרונות גדולים, כמו מהלכים כוללים לפתרון הסכסוך עם הפלסטינים או אפילו הסדרה ארוכת טווח ברצועת

הטלטלה במפת האנרגיה העולמית בעיצומה

המלחמה באוקראינה שינתה ללא הכר את מפת האנרגיה העולמית. ההתפתחויות האחרונות מעמיקות ומחדדות עוד יותר את הדילמות הניצבות בפני הזירה הבינלאומית בכלל, ואירופה בפרט. התקלות, או למעשה החבלות יש לומר,

״דוקטרינת בגין״ כשלה באיראן הגיע העת לכיוון חדש, מורכב, אך חיוני

ימים קשים עוברים על מעגל מקבלי ההחלטות בירושלים. השעון המתקתק בוושינגטון, בריסל וטהראן לקראת הגעתה של הרפובליקה האיסלאמית ליכולת גרעינית יוצרים לחץ בינלאומי לקבל הסכם חלש ופגום בהרבה מזה שנחתם

בלב יחסי ישראל-אירופה צריכים לעמוד הערכים הדמוקרטיים

"הקשר החזק ביותר בין ישראל לאירופה הוא אמונתנו המשותפת בדמוקרטיה ובערכיה", אמרה נשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין, בנאומה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ב-14 ביוני. היום, יותר

שנתיים ל״הסכמי אברהם״: יחסים אסטרטגיים משופרים, אך לא נורמליזציה

בספטמבר 2020 נחתמו "הסכמי אברהם" בין ישראל, איחוד האמירויות ובחריין. חודשים לאחר מכן נחתמו הסכמים גם עם סודאן ומרוקו. בחלוף שנתיים, מן הראוי לגשת ולבחון אם ההבטחה והפוטנציאל הגדול

קידום הנורמליזציה האזורית לשלב הבא עובר אצל הפלסטינים

טיסה ישראלית ראשונה טסה לה השבוע בשמי סעודיה בדרך לאיי סיישל. משך הטיסה ליעד האקזוטי קוצר אמנם רק ב-20 דקות, אך חשיבותו כמובן סמלית לא פחות ממעשית. הממלכה הווהאבית, שפעם הובילה את חרם הנפט על

החתיכה החסרה סביב שולחנות המו״מ: נשים

בזמן שממשלת ישראל מיסגרה עבור ציבור הבוחרות והבוחרים את תמונות הניצחון של מבצע "עלות השחר", נתלו לצדה על הקירות הווירטואליים והפיזיים צילומים דומים של גברים בחליפות סביב שולחנות דיונים.

בבוקר שאחרי ״עלות השחר״ רואים היטב את האתגרים וההזדמנויות

רבות נכתב על ההישגים הצבאיים וההתנהלות המרשימה של צה"ל במהלך מבצע "עלות השחר". הבוקר שאחרי עלות השחר, הוא הזמן לנסות ולהבין כעת מחדש את האתגרים וההזדמנויות העומדות בפני ישראל, לאור

ובכן, מי הוא הצבוע?

על “הפוסל במומו פוסל” ועל צביעות וחוצפה יכולנו ללמוד ממאמר של עו"ד אלן בייקר  בג'רוזלם פוסט מה-31 ביולי: "Norway, the EU are hypocrites when it comes to the Oslo Accords". במאמר

אל הפודיום הזה, כדאי לישראל והפלסטינים להתחיל להתאמן

3,500 ספורטאים מ-26 מדינות התחרו הקיץ במשחקי הים התיכון ה-19 באלג'יריה. במשך יותר מ-70 שנה, נציגים מרחבי אגן הים התיכון מתכנסים מדי ארבע שנים – בכל פעם במדינה אחרת, ובחסות הוועד האולימפי –

באיחוד האירופי מרוצים מלפיד

27 שרי החוץ של האיחוד האירופי אישרו פה אחד להתקדם לעבר כינוס מועצת ההתאגדות עם ישראל. מדובר בהישג לראש הממשלה ושר החוץ יאיר לפיד, שהתרחש בבריסל בשבוע שעבר. מטרת המועצה היא לקיים מדי שנה דיאלוג

מצג השווא של הנורמליזציה שלה הייתה

אחד הנושאים המרכזיים שהודגשו בתקשורת הישראלית לקראת ביקור ג'ו ביידן היה נורמליזציה אפשרית עם ערב הסעודית. בניית הציפיות בצד הישראלי הייתה מובנת. ראשית, במשך שבועות נערך קמפיין עמוס ברמזים

ביידן עזב, והפלסטינים ימשיכו לקוות שהתקווה וההיסטוריה יתחרזו

בדבריו שנשא במהלך ביקורו בבית החולים אוגוסטה ויקטוריה שבמזרח ירושלים, הזכיר נשיא ארה"ב ג'ו ביידן את הרקע האירי של משפחתו, והקביל בין האירים ומאבקם לעצמאות מבריטניה לבין הפלסטינים. הוא ציטט

ביידן רוצה נפט זול, ישראל היא חלק מהתוכנית שלו לצאת מהמשבר

ביקור ביידן בישראל ובסעודיה הפנה את תשומת הלב של התקשורת בישראל להתחממות הצפויה ביחסי שתי המדינות. אולם, ראייה זו מסתירה את הסיבה העיקרית לביקור של נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן בשתי המדינות. בראש

ארבעה צעדים אפשריים להתחממות בין סעודיה לישראל

ביקורו של ג'ו ביידן בישראל ובסעודיה צפוי להוביל להתחממות נוספת ביחסים בין שתי המדינות. ישנם כמה צעדים אפשריים: האחד – חתימת הסכם שיסדיר סופית את שאלת העברת האיים טיראן וסנפיר ממצרים

ביקור לפיד בפריז השאיר טעם של עוד

אך טבעי הוא שהביקור המדיני הראשון של יאיר לפיד כראש ממשלה היה לצרפת. הביקור אמנם נקבע לפני כניסתו של לפיד לתפקיד, אולם כמו לגבי ביקורו בטורקיה – לפיד לא נתן לשינויים הפוליטיים לבטל תכניות

אחרי שרוסיה וסין דחקו את רגליה, ארה״ב חוזרת לים האדום

רבות דובר על ביקורו של נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, בשבוע הבא בישראל ובסעודיה בהקשר של המלחמה באוקראינה ושימור מעמדה של ארה"ב במזרח התיכון. אולם, לביקור מטרה נוספת שאינה מוזכרת כמעט בכלל

ביקור ביידן חייב לסייע ביצירת אופק מדיני בסוגיה הפלסטינית

כאשר הנשיא ביידן יבקר בישראל וברש"פ באמצע יולי, הוא יפגוש בישראל ראש ממשלת מעבר ומנהיג פלסטיני שאיבד את הלגיטימציה שלו. מובן מאליו שאין זה זמן מתאים להשיק יוזמה מדינית למשא ומתן, אבל זו

מצרכן ביטחון לספק ביטחון: ההזדמנות של ישראל מול נאט״ו

בירושלים עוקבים בעניין אחר פסגת מנהיגי נאט"ו המתכנסת במדריד בימים אלה. הפלישה הרוסית לאוקראינה ערערה את סדר הביטחון באירופה והאיחוד האירופי מתמודד כעת עם עידן חדש של עימות אסטרטגי ביבשת.

מקרון מציע ״מועדון אירופי״ חדש. האם לישראל יש בו מקום?

המלחמה באוקראינה מעוררת את אירופה להגדיר מחדש את יחסיה עם המעגל השני של ידידותיה ובעלות בריתה, ולבחון מי חולקת עימה את ערכיה הדמוקרטים-ליברליים. בכינוס חגיגי שהתקיים בחודש שעבר בפרלמנט האירופי

מזכר ההבנות למכירת גז לאירופה: משמעויות והשלכות

ההסכם המשולש שנחתם בשבוע שעבר (16 ביוני) בקהיר בין ישראל, מצרים והאיחוד האירופי למכירת גז מישראל לאירופה, מהווה צעד נוסף, הממחיש את מידת החשיבות והרלוונטיות שהאיחוד האירופי מייחס לגז ממזרח הים

״הסכמי אברהם״ הם קרש הצלה אפשרי לביידן וליורש העצר הסעודי

פרשנים ערבים רבים במפרץ מתעקשים בחודשים האחרונים שלמדינותיהם, ובראשן סעודיה ואיחוד האמירויות, אין כל קשר למלחמה באוקראינה. זוהי כמובן עמדה נוחה שמאפשרת לשלטונות בריאד ואבו-דאבי להימנע מבחירת צד

לקראת פעולה צבאית טורקית בצפון סוריה?

בימים האחרונים נשמעים קולות ברורים ומתגברים מאנקרה בדבר כוונה לפתוח בקרוב בפעולה צבאית בצפון סוריה. תכליתה תהיה לייצב "אזור בטחון" בעומק של 30 ק"מ, שיאפשר לטורקיה להתמודד באופן

מעבר לגבול: סעודיה מארחת את שר החוץ הרוסי בנדיבות – אבל ארה"ב היא היעד

סעודיה מפלרטטת עם לברוב אך מכוונת לביידן שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב ביקר השבוע בערב הסעודית. שם, באוויר הקריר והממוזג של ארמונות מוזהבים, ניתן היה לשכוח לרגע מהמציאות העגומה שרוסיה יצרה במו ידיה –

מעבר לגבול: סעודיה מארחת את שר החוץ הרוסי בנדיבות – אבל ארה״ב היא היעד

סעודיה מפלרטטת עם לברוב אך מכוונת לביידן שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב ביקר השבוע בערב הסעודית. שם, באוויר הקריר והממוזג של ארמונות מוזהבים, ניתן היה לשכוח לרגע מהמציאות העגומה שרוסיה יצרה במו ידיה –

פסגת נאט״ו והווטו הטורקי להצטרפות פינלנד ושוודיה

אחת ההשלכות המיידיות והמשמעותיות של המלחמה באוקראינה מתבטאת בהחלטתן הדרמטית של פינלנד ושוודיה להצטרף לנאט"ו. השינוי החד בדעת הקהל בשתי המדינות, לפיו תוך מספר שבועות רוב הציבור, והזירה

שינוי האקלים: תחום חדש לשיתוף פעולה בין ישראל לטורקיה

ישראל וטורקיה עומדות בפני פרק חדש ביחסים ביניהן. ביקורו המוצלח של הנשיא יצחק הרצוג בטורקיה היה נקודת שיא בתהליך שיפור היחסים, שמתקדם בהדרגה מזה כשנה, וכעת נמצא הכדור במגרש הפוליטי. ביקור שרי החוץ

הבחירות בלבנון – אתגר פוליטי אך עם מסר חברתי מעודד

הבחירות לפרלמנט, שהתקיימו השבוע בלבנון (15 במאי), הן הראשונות מאז פריצתה של המחאה הציבורית במדינה באוקטובר 2019. התוצאות מבטיחות שהמצב הפוליטי בלבנון יוסיף להיות סבוך ומאתגר, אולם יש בהן מספר

את הרצון ״לחזור לעניינים״ צריך לקבל בברכה מוגבלת

ביקורו הצפוי של שר החוץ הטורקי מבלוט צ'אבושולו בישראל בשבוע הבא, אליו יצטרף ככל הנראה גם שר האנרגיה, הוא שלב נוסף בתהליך שיפור היחסים בין שתי המדינות. שורה של סוגיות יונחו על השולחן, ואחת מהן

המלחמה באוקראינה פותחת בפני ביידן אפשרויות חדשות במזה״ת

האירוע המכונן של המערכת הבינלאומית העכשווית הוא מלחמת רוסיה-אוקראינה. זוהי מלחמה "ישנה" מהסוג שסברו שכבר יצא מהאופנה. ואכן, החידוש במלחמה הזו הוא שאין בה חידוש, ומדובר בעצם במהלך לא

״עצמאות 2022 – רגע של נחת ביחסי טורקיה-ישראל ויתר הזירות האזוריות״

מצבה המדיני של ישראל בשנים האחרונות משופר לאין ערוך, ובה לידי ביטוי בשלל זירות. הפלירט המחודש בין ישראל וטורקיה בשבועות האחרונים מספק המחשה מרתקת למרחב התמרון הנוח יותר לו זוכה ישראל, ואף מאפשר

אל-אקצא חושף את פערי האסטרטגיה בין פתח לחמאס

דגלי חמאס הירוקים שנשאו כמה מהפלסטינים במהלך הפרות הסדר האחרונות על הר הבית זעזעו שוב רבים בישראל. באופן טבעי, הדיון הישראלי התמקד בסכנה הטמונה ברדיקליזציה של תושבי ירושלים הערבים. היו שהזהירו

חמאס מנסה להבעיר את ירושלים בכל הכוח

ירושלים לא בוערת במקרה השבוע אל אקצא וירושלים שוב חזרו למוקד ההתעניינות והדאגה של העולם הערבי. לא משנה מי התחיל, לא משנה מה באמת קורה שם – במציאות הטיקטוקית בה הדיווח הצטמצם למספר פריימים ומקטעים

ישראל, ירדן והר הבית-רטוריקה חריפה אך אינטרסים משותפים עמוקים

העלייה במתח במהלך הרמדאן וחג הפסח והעימותים בהר הבית חיממו את האווירה הציבורית בירדן, והביאו לחילופי הצהרות חריפות בין שני הצדדים. אמירתו של רה"מ הירדני, בישאר אלחסוואנה, במהלך ישיבת הפרלמנט

צרפת ברגע הכרעה: לסתום שוב את האף או סדר פוליטי חדש?

איך תיראה אירופה ביום שבו בראש מדינת מפתח כמו צרפת, מעצמה גרעינית בעלת הצבא החזק ביבשת ואחד משני הקטרים של האיחוד האירופי (לצד גרמניה), תעמוד מנהיגת מפלגת ימין קיצוני פופוליסטית? מנהיגה שמקדמת

תובנות מהמסע האמריקאי שלי-פרק רביעי

בשנת 2007, בזמן ששירתתי בבוסטון הוקם J Street, ארגון חדש, שהיה יותר סוג של סטארט-אפ פוליטי. מנהלת אזור ניו אינגלנד של הארגון החדש, ג'נט היליס ג'אפי, הגיעה לקונסוליה להציג לי את הארגון, מכיוון

עבור ישראל, ירדן היא מפתח להעמקת ״הסכמי אברהם״ ושקט בגדה

היחסים בין ישראל לירדן חווים פריחה בשנה האחרונה. אחרי תקופת שלטונו של בנימין נתניהו, שבמהלכה היחסים עם בית המלוכה ההאשמי היו מתוחים עד עוינים, שני הצדדים מגלים אחד את השני מחדש. כמו בני זוג

תובנות מהמסע האמריקאי שלי-פרק שלישי

משפחתי ואני חזרנו לישראל לאחר השנה בהרווארד. שנתיים לאחר ששירתתי במשרד החוץ בירושלים החלטנו לצאת למסע דיפלומטי נוסף בחו"ל. הקשר האישי והמקצועי העמוק שפיתחתי עם ארה"ב הפך את החזרה לשם

"דיפלומטיה מונעת" בירושלים – שינוי דפוס מעניין שיש להרחיבו

בשבועות האחרונים, כמעט שנה אחרי שהאלימות במזרח ירושלים הסלימה למבצע צבאי ברצועת עזה ולעימותים בערים מעורבות בישראל, אנו עדים לפעלתנות מדינית יוצאת דופן במשולש ירושלים-רמאללה-עמאן כדי למנוע שידור

המצב הגיאופוליטי מזמן הזדמנות מחודשת לגז הטבעי ממזרח הים-התיכון

הפלישה הרוסית לאוקראינה שיבשה סדרי עולם מרובים, אחד המרכזיים נוגע לתחום האנרגיה. מעבר לכך, שמלחמה, עם פוטנציאל זליגה כה מסוכן, משפיעה באופן מידי על מחירי האנרגיה, הרי שמדובר ברוסיה – אחת

המזרח התיכון מתחמם – והפעם זה לטובה

פסגת הנגב הייתה רוויה כלפי חוץ באווירה טובה, ביטויי חום אנושי ופרגון הדדי. זו לא הצטיירה כפגישה חמורת סבר של מנהיגים שמתכנסים אל מול איום חיצוני – כפי שרבים בארץ ציפו לקראת הפסגה, כשהעריכו

הדרך לברית הגנה אזורית עוברת בוושינגטון

הסכם הגרעין המתבשל לו בווינה מציב את ישראל ומדינות האזור במצב חמור בהרבה ממצבן ב-2015 בעת חתימת ההסכם הקודם (JCPOA). איראן התקדמה מאז משמעותית במאמצי העשרת האורניום שלה ומצויה מרחק חודשים ספורים

מפילגש לידועה בציבור: ישראל נכנסה לעידן חדש

בעוד המלחמה בין רוסיה לאוקראינה נכנסת לשגרה מדממת, המזרח התיכון כמרקחה. ב-18 במרץ ביקר הנשיא הסוריה בשאר אל-אסד באמירויות, ובכך סיים עשור של בדידות בעולם הערבי;  ב-22 במרץ נפגשו ראש ממשלת

אחרי 20 שנה, זמן ליוזמת שלום ערבית חדשה

לפני 20 שנה בדיוק, בעיצומה של אנתפאדה ובין פיגועים ומבצעים צבאיים, התכנסו בביירות מנהיגי מדינות ערב, ואימצו את יוזמת השלום הערבית. בעידן של נתק ישראלי-פלסטיני לאחר כישלון ההגעה להסכם קבע, של

"נשק האנרגיה" – תובנות ותהיות עדכניות

המלחמה באוקראינה שינתה מושגים וכללים רבים, שהיינו רגילים אליהם שנים רבות, לפחות מאז מלחמת העולם השנייה. מונח נוסף, שמחייב מבט עדכני ומחודש, נוגע ל"נשק האנרגיה", או: השימוש באספקת אנרגיה

תובנות מהמסע האמריקאי שלי – פרק ראשון

להלן שילוב של הסיפור האישי שלי ושל התובנות הרבות שאספתי במהלך המסע הארוך שלי כתייר, כסַבָּל, כסטודנט וכדיפלומט ישראלי בארצות הברית. המגמות שאציג לגבי יחסי ארה"ב-ישראל ולגבי יחסי ישראל

ההתקרבות לקטאר וטורקיה – הזדמנות לכיתור איראן

הרמטכ"ל אביב כוכבי ביקר בבחריין בשבוע שעבר לפגישות עם הצמרת הביטחונית ולפי אתר החדשות הסעודי "אילאף" נועד גם לפגישה חשאית עם מקבילו הקטארי. העובדה שפגישה זו התרחשה בשבוע שבו נשיא

האם מדיניות החוץ הישראלית עלתה מדרגה?

הפלישה הרוסית לאוקראינה הפתיעה את ישראל, ומאז תחילתה ישראל מתמרנת בין שני הצדדים, על מנת לשמור, בראייתה, על האינטרסים החיוניים שלה. על פני הדברים ההחלטה הייתה צריכה להיות ברורה מאליה: גינוי ברור

את ההליכה בין הטיפות, טורקיה עושה באסרטיביות גדולה מישראל

המלחמה באוקראינה מציבה בפני טורקיה אתגר לא מבוטל. מצד אחד, היא חברה מרכזית וחשובה בנאט"ו, ומצד שני – היא מקיימת מערכות יחסים קרובות, חיוניות אך שונות עם רוסיה ואוקראינה. מבחינה זו,

פגישת הרצוג-ארדואן: מערכה חשובה ב"תיאטרון הרגשות" בין ישראל לטורקי

ה"דיפלומטיה של הרגשות" הפכה לפני עשור לאחד הכלים המשמעותיים בהבנה וניתוח מדיניות חוץ ויחסים בינלאומיים. במרכזו של השיח עומד הצורך להבין מנעד רגשי מסוים כדי לנתח באופן אפקטיבי יחסים בין

ארדואן, בין הפטיש לסדן

בפתחו של שבוע חשוב ביחסי ישראל-טורקיה, בו יתקיים – לראשונה מזה 15 שנים – ביקור של נשיא המדינה באנקרה, מנסות שתי המדינות למלא תפקיד דומה ומפתיע בזירה הבינלאומית. טורקיה וישראל, ששמן נקשר לרוב

פוטין עוזר לאירופה להבין: מול בריון, צריך מקל חזק ועצמאי

"זוהי שעתה של אירופה", אמר שר החוץ של לוקסמבורג ביוני 1992 כשפרצה מלחמת האזרחים ביוגוסלביה המתפרקת. להכרזה הזו לא היה כיסוי. כאשר המאמצים הדיפלומטיים האירופים נכשלו, היה זה כוח הפצצות

פוטין מאיים להכרית את הסדר העולמי שאנו מכירים

לאורך ההיסטוריה יש רגעים מכוננים – ברובם אנו מכירים בדיעבד. לפעמים תוך התהוותם, אנו מכירים בפוטנציאל של אירועים שונים להיות כאלו. הפלישה של פוטין לאוקראינה יכולה להיות לא פחות מרגע מכונן במאבק על

הזמנים השתנו, במלחמה הזו לישראל יש ברירה מוסרית

מדיניות חוץ היא אומנות האיזון בין שיקולי אינטרס לאומי לבין משתנים מוסריים שמבטאים את עולם הערכים של מדינה ומאפייני הזהות שהיא מבקשת להציג לעולם. עמדת ישראל בסכסוך הרוסי-אוקראיני נתפשת כמהלך של

חידת פוטין: המערב נכשל בהבנת הנשיא הרוסי

שלט עצום של הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין הופיע ביום השלישי של הלחימה באוקראינה על בניין משרדים במרכז מוסקבה. "הכוח האמיתי טמון בצדק ואמת שלצידנו. אני מאמין בתמיכה, בכוח הבלתי מנוצח הזה שמעניקה

לא רק מאכלים ומוזיקה, לעולים יש תפקיד חיוני במדיניות החוץ

יחסי ישראל-ארה"ב ידועים בייחודיותם ובנחיצותם הקריטית לביטחונה ושגשוגה של מדינת ישראל. יחסים אלו הם מעבר ליחסים מדיניים הדדיים בין מדינות. הם אינם סימטריים וכוללים בין השאר את תמיכת

איום הפלישה לאוקראינה הוא רק סימפטום של עידן עולמי חדש

רק לפני כשנה הנשיא ג'ו ביידן האשים את רוסיה באופן פומבי בהתערבות בבחירות בארצות הברית ובהפצת מידע כוזב. מיד לאחר מכן הוא הטיל על מוסקבה חבילה של סנקציות כלכליות. לאחר מכן הוסיף עליהן עוד סנקציות.

ארבע תהיות ישראליות על ערעור הסדר הליברלי בעולם

המתח סביב פלישה אפשרית של רוסיה לאוקראינה מחדדת שאלת יסוד בפני מקבלי ההחלטות בישראל: מהי ההשפעה של התערערות הסדר העולמי הליברלי על ישראל וכיצד עלינו להיערך למצב עניינים זה? הסדר העולמי שעוצב לאחר

פוטין כבר ניצח במבחן ההרתעה

ב-24 במרץ 1999, יבגני פרימקוב, אז ראש ממשלת רוסיה, היה בדרכו לביקור בארצות הברית. כאשר מטוסו חג מעל האוקיינוס האטלנטי, פרימקוב עודכן שכוחות נאט"ו החלו להפציץ את יוגוסלביה, ללא החלטה של מועצת

איך לחלץ את משרד החוץ מהמשבר העמוק והמתמשך

משרד החוץ מצוי במשבר עמוק ומתמשך. למרות החזרת חלק גדול מתחומי האחריות שניטלו ממנו בעשור האחרון ובלימת הירידה בתקציבו, יש עדיין דרך ארוכה לשיקום מעמדו, טרם שיוכל למלא את ייעודו המרכזי בביטחון

ינואר 2022: 11 מגמות חצי שנתיות במדיניות החוץ של ישראל

11 מגמות מרכזיות אפיינו את מדיניות החוץ האזורית של ישראל בחודשים יולי 2021 – ינואר 2022: 1. ישראל מחדשת את הדיאלוג עם הרשות הפלסטינית, ומצהירה שלא תקדם תהליך מדיני – המחלוקת בממשלה

לא הכול כלול: מה עומד מאחורי הניסיון של ארדואן לחמם את יחסי ישראל וטורקיה?

הנשיא יצחק הרצוג הוזמן לבקר בקרוב בטורקיה. כל הסימנים מעידים כי נשיא טורקיה ארדואן גמר אומר לחמם את יחסי ישראל-טורקיה. מה עומד מאחורי השינוי בעמדה הטורקית? טורקיה הייתה המדינה המוסלמית הראשונה

מה מחפשת איחוד האמירויות בתימן, ולמה צריך לשים לכך לב

מתקפת המל"טים והטילים של החותים על אבו-דאבי לפני כשבועיים באה אחרי שורה של תקריות שבישרו על הסלמה בזירה התימנית-מפרצית. ייחודה היה בפגיעה הישירה שלהה במטרות בשטח איחוד האמירויות. תגובת

ישראל וטורקיה – האם הצינה בין שתי המדינות מפשירה?

בימים האחרונים התגברו הסימנים להפשרה אפשרית במערכת היחסים בין ישראל וטורקיה. מדובר בניסיון טורקי, שמתקיים בחודשים האחרונים, כחלק ממאמץ לשפר את היחסים עם מספר מדינות באזור – מצרים, סעודיה,

בעולם מאותתים: אם אין תהליך מדיני, אז לפחות בלי צעדים מסלימים

לאחרונה דווח שמפגש שנערך לפני כחודש בין נציגים של 16 מדינות באירופה, עם אנשי משרד החוץ בירושלים, התפתח לקרב של צעקות ולפיצוץ של הפגישה. המפגש עסק במדיניות ישראל בשטחים. הדיפלומטים האירופאים יזמו

טוס לטורקיה, כבוד הנשיא, ותחזור עם שגריר

מבחינתי, התגלית הגדולה של הביקור היא ההערכה העצומה לישראל והנכונות הטורקית לפתוח דף חדש בהיסטוריה של יחסי המדינות". כך אמר לפני 30 שנה הנשיא השישי חיים הרצוג, בסיום ביקור היסטורי באנקרה,

אם הדלת לאיחוד לא נפתחת, לפיד צריך לבוא מהחלון

אחת מהשאיפות של יאיר לפיד כשר חוץ היא להוציא את יחסי ישראל-האיחוד האירופי מהבוץ המדיני בו היו תקועים בעשור האחרון. לפיד פועל בכיוון, והיה שר החוץ הישראלי הראשון שביקר בבריסל, חודש מהשבעת הממשלה,

דחיית הבחירות בלוב – האם סכנה לחידוש מלחמת האזרחים?

לוב חוותה בעשור האחרון גלים בלתי פוסקים של עימותים אלימים. הגל הראשון החל ב–2011, כחלק מאירועי האביב הערבי, נמשך חודשים אחדים ובסיומו הופל שלטונו הממושך של מועמר קד'אפי, כזכור במעורבות בינלאומית

לפיד יכול וצריך להשתמש בווטו שלו על יצוא ביטחוני

החשיפות והתקריות הרבות בחודשים האחרונים סביב כלים של חברות סייבר התקפי ישראליות הנמכרים למשטרים שעושים בהם שימוש לרעה, יצרו סדרה של משברים שמשרד החוץ נאלץ לנהל. מנגד, טמונות בהן הזדמנות נדירה

רעיון שתי המדינות עוד כאן. רק לא אפרטהייד.

הדיון הציבורי בדבר חיותה של חלופת שתי המדינות לפתרון הסכסוך יודע עליות ומורדות בעשור האחרון, אך בדבר אחד שורר קונצנזוס שחוצה קווים מפלגתיים, ולפיו אין סיכוי בעתיד הנראה לעין להגיע להסכם קבע.

ניסיון תיווך טורקי מול המשבר באוקראינה

מערכת היחסים בין רוסיה וטורקיה מורכבת ביותר, למרות הקרבה המאפיינת את שתי המדינות בשנים האחרונות. על שולחנן נערמות שלל סוגיות, בין השאר: הזירה הסורית, התלות הטורקית ביבוא אנרגיה מרוסיה, רכישת טילי

במשרד לשיתוף פעולה אזורי נוצרה הזדמנות נדירה

בממשלת ישראל ישנו משרד. אמנם קטן, אמנם עם סימני שאלה לגבי נחיצותו, אמנם עם סמכויות מוגבלות – אבל עם מטרה גדולה, אחת מהגדולות שישראל שואפת אליהן מיום הקמתה: עיצוב מחדש של היחסים עם הפלסטינים

אל הטיסות לאבו-דאבי אסור לשכוח את המזוודה הפלסטינית

כשראש הממשלה, נפתלי בנט, לחץ יד ליורש העצר האמירותי, מוחמד בן-זאיד, הוא דיבר על שלום היסטורי, חיזוק היחסים הבילטרליים וצמיחה כלכלית. כך היו רוצים לראות את הדברים בישראל – ברית איתנה בין שתי

יש מי שתוקע גול עצמי בספקטקל הציני של לוקאשנקו

יום זכויות האדם הבינלאומי שיצויין בסוף השבוע הוא תזכורת שנתית למאמץ הבלתי-נגמר המוטל לפתחנו – להגן ולקדם את מימוש זכויות האדם ברחבי העולם. זו משימה מורכבת הרבה יותר מכפי שאנו נוהגים לחשוב, משום

המחיר הלא צפוי של השתלבות ישראל במזרח התיכון

ביקורו ההיסטורי של ראש ממשלת ישראל, נפתלי בנט, באמירויות עבר בשקט יחסי; הוא לא פתח את מהדורות החדשות. לשלום – כך מסתבר – אין רייטינג גבוה. יכול להיות שהתרגלנו. איומים וסכנות נמכרים הרבה יותר טוב.

איראן מהלכת על הסף הגרעיני, אך מתוך ביטחון וכוח

שלשום (שני) התחדשו שיחות הגרעין בין איראן למעצמות בווינה, לאחר שנקטעו ביוני השנה בתום שישה סבבי משא ומתן. סימן השאלה הגדול סביב המגעים על החזרה להסכם מ-2015 (JCPOA) מרחף בעיקר מעל מדיניות איראן

זה עוד לא היה: ההסכם הצבאי בין ישראל ומרוקו

ב-24 בנובמבר הגיע שר הביטחון בני גנץ למרוקו כדי לחתום על הסכם לשיתוף פעולה צבאי בין שתי המדינות. אף מדינה ערבית לא הסכימה עד כה לחתום על הסכם צבאי גלוי עם ישראל. אפילו מצרים וירדן – וגם מדינות

זמן לשינוי כיוון: איך מחזקים את הרשות הפלסטינית?

בעקבות מבצע "שומר החומות" התגברו הסימנים להתחזקות התמיכה בחמאס בקרב הציבור הפלסטיני, וזאת במקביל למשבר חריף ומתמשך ברשות הפלסטינית. על רקע זה, נשמעו קולות בישראל לשינוי מגמה במדיניות

האם פרשת "זוג המרגלים" יכולה לסייע בשיפור היחסים בין ישראל וטורקיה?

סיומה החיובי של פרשת מעצר בני הזוג הישראלים בטורקיה העלתה את סוגיית ההזדמנות שאולי נפתחה לשיפור מערכת היחסים בין שתי המדינות. משני הצדדים נשמעו קולות, זהירים אמנם, שהביעו תקווה כי ניתן יהיה לנצל

מצרים מנסה לקרוץ למערב – ו"מדברת" על זכויות אדם

ב-25 באוקטובר הפתיע נשיא מצרים עבד אל פתאח א-סיסי בהודעה על ביטול מצב החירום, וזאת משום שמצרים, לטענתו, "הפכה לנווה של ביטחון ויציבות". החלטה זו התקבלה בברכה במצרים ומחוצה לה, ויש

קצא"א היא לא הדרך לשילוב ידיים אזורי מול משבר האקלים

שתי ועידות האקלים הבאות, בהן אמורה הקהילה הבינלאומית לצקת תוכן בהתחייבויות שניתנו השנה בגלזגו, יתקיימו במזרח התיכון. מצרים תהיה המארחת של הוועידה ב-2022 בשארם א-שייח (COP27) ואיחוד האמירויות תארח

30 שנה אחרי ועידת מדריד, המולטילטרליות שוב באופנה

"ראויה היא שתיזכר", כתב לפני חמש שנים פרופ' אליקים רובינשטיין על ועידת מדריד, במלאת 25 שנה לאירוע הרב-לאומי שהשיק את תהליך השלום הישראלי-ערבי של שנות התשעים. רובינשטיין, שכיהן בזמנו

מדחי אל דחי: מכה נוספת נחתה על לבנון

לבנון, לאורך שנותיה, ידעה עימותים בלתי נגמרים, מלחמות וכיבושים, התערבויות זרות ושתי מלחמות אזרחים עקובות מדם. בכל זאת, בשנתיים האחרונות היא נמצאת בעיצומה של קטסטרופה כלכלית חסרת תקדים אפילו

הודו–ישראל–איחוד האמירויות–ארה"ב: "הקוואד החדש"?

ביקורו של שר החוץ ההודי בישראל בחודש שעבר המחיש (שוב) את מערכת היחסים הקרובה שהתהדקה בשנים האחרונות בין שתי המדינות. בין השאר דווח גם שהשר ההודי הזמין את רה"מ בנט לביקור בהודו. במהלך הביקור

בחזרה לשולחן השרטוטים: 17 המלצות בנות יישום לעדכון מדיניות החוץ

ב-13 ביוני הושבעה הממשלה ה-36 של ישראל בראשותם של נפתלי בנט ויאיר לפיד (ברוטציה) – ממשלה ראשונה מאז 2009 שבראשה לא עומד בנימין נתניהו. מכון מיתווים רואה בממשלה החדשה הזדמנות לקדם תמורות מהותיות

לחבר את הנקודות בין גלזגו ורמאללה: שלום עם הפלסטינים הוא המפתח למאבק במשבר האקלים

האדמו"ר רבי מאיר אריאל בעל האקליפטוס כבר כתב לנו: "בסוף כל משפט שאתם אומרים בעברית, יושב ערבי עם נרגילה". והוא צדק כמובן, בסוף כל משפט שיגיד בנט בגלזגו, מחכה לו עבאס ברמאללה. זה

פוטנציאל שיתוף הפעולה הסביבתי הלא ממומש של ישראל באגן הים האדום

התחום הסביבתי עשוי להיות השער להשתלבות ישראל באגן הים האדום ולהידוק יחסיה עם המדינות עימן היא מקיימת יחסים דיפלומטיים באזור, כמו גם עם מדינות עמם טרם התגבשו יחסים פורמליים. הרי כל המדינות באגן

הפיכה בסודן תשנה את מתווה הנורמליזציה?

ב-25 באוקטובר התחוללה הפיכה צבאית בסודן. למרבה הפלא, ההפיכה בוצעה על ידי הנשיא המכהן, גנרל עבד אל-פתאח אל-בורהאן. בורהאן עמד בראש "המועצה הזמנית" – ממשלה צבאית-אזרחית משותפת – שתפקידה

בין ישראל לאירן: משחק השחמט של פוטין

השיחה הארוכה, החמימות והתיאורים המלבבים של שר השיכון זאב אלקין אחרי המפגש הראשון בין הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין לראש הממשלה נפתלי בנט הסבו תשומת הלב של רבים מהשאלה העיקרית: האם בנט הצליח להגיע

גם אחרי "הסכמי אברהם", הזמני הוא הקבוע במזרח התיכון

ב-1848 נאם ג'ון טמפל פלמרסטון בבית הנבחרים הבריטי וטבע את המשפט האלמותי "לאנגליה אין אויבים או ידידים נצחיים. הדבר היחיד הקבוע והלא-משתנה זה האינטרסים של אנגליה, ועליהם צריך להגן". נדמה

תוניסיה על פרשת דרכים ואיתה תקוות "האביב הערבי"

מאמר מאת פרופ' אלי פודה, פרופ' און וינקלר וד"ר דניאל זיסנוין

ועידת ארביל – הדרך לנורמליזציה עם עיראק ארוכה ומורכבת

לפני כשבועיים כונסה בארביל, בירת מחוז כורדיסטאן, ועידה בה השתתפו 250-300 אישים עיראקיים. הוועידה קראה באופן חסר תקדים לכינון יחסים דיפלומטיים מלאים בין עיראק לישראל. הדמות המרכזית בוועידה, השייח'

כיצד הצלחה מסחררת הופכת לכישלון מהדהד

לניסיון של חברות קונגרס פרוגרסיביות למנוע את אישור חבילת הסיוע המיוחד של כיפת ברזל לישראל אין משמעות רצינית בטווח הקצר, אולם היה זה רגע שהביא לידי ביטוי את ההשלכות של שתי הצלחות ישראליות מסחררות

מה בין ההסכם עם טליבאן להסדרה עם חמאס?

בספטמבר 2019, ערב יום השנה ה-18 לפיגועי 11 בספטמבר, תוכננה פסגת שלום בקמפ-דיוויד בהשתתפות נשיא ארה"ב דונלד טראמפ למנהיגי טליבאן. הפסגה בוטלה ברגע האחרון בשל פיגוע שהתרחש זמן קצר לפני כן נגד

שנה לאחר "הסכמי אברהם": תפיסת האויב המשותף מתערערת

"הסכמי אברהם" נשאו עמם תקוות גדולות. אחת המרכזיות שבהן היתה החלשת איראן אל מול צמיחתה של ברית אזורית חזקה, שנועדה ליצור אלטרנטיבה לכוחות האמריקאים הנסוגים הדרגתית מעיסוק באיומי הביטחון